bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ה. | אם תקע תר''ת בנשימה אחת יצא ויש מי שאומר שלא יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ו. | אם האריך בתקיעה אחרונה של תשר''ת כשיעור שתי תקיעות כדי שתעלה לשם תקיעה אחרונה של תשר''ת ובשביל הראשונה של תש''ת לא עלתה לו אלא בשביל תקיעה אחת ויש אומרים שאפילו בשביל אחת לא עלתה לו: {הגה: ואם תקע תקיעה אחת בין שני סדרים והתנה שאיזה מן הסדרים הוא הנכון תעלה לו אותה תקיעה יצא (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ז. | אם טעה בתשר''ת ואחר שתקע שני שברים טעה והתחיל להריע אם נזכר מיד יתקע שבר אחר ואם לא נזכר עד שגמר התרועה שהתחיל בה בטעות לא הפסיד התקיעה הראשונה שתקע אלא חוזר ותוקע שלשה שברים ומריע ותוקע אבל אם אירע בתש''ת או תר''ת הפסיד גם תקיעה ראשונה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ח. | אם הפסיק בתרועה בין תקיעה לשברים או שהפסיק בשברים בין תרועה לתקיעה וכן אם הריע שתי תרועות זו אחר זו או שתקע אחר התרועה תקיעה כמתעסק שלא לשם תקיעה והפסיק בה בין תרועה לתקיעה או לאחר שתקע שלשה שברים שתק והפסיק ואחר כך תקע שברים אחרים ואפילו שבר אחד בכל אלו הוי הפסק והפסיד גם תקיעה ראשונה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ט. | אם תקע שני תשר''ת או שני תש''ת או שני תר''ת כהוגן וטעה בשלישי אינו צריך לחזור אלא לאחרון שטעה בו אם תקע בצד הרחב של השופר לא יצא: {הגה: ואחר שתקעו אומר השליח צבור פסוק אשרי העם יודעי תרועה ואשרי ומחזירין הספר למקומו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | א. | יתפללו הצבור בלחש תפלת מוסף תשע ברכות ושליח צבור יתפלל גם כן עמהם בלחש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ב. | המנהג פשוט בכל בני ספרד שאין מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל: {הגה: והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו לומר פסוקי מוסף ראש השנה ואין אומרים פסוקי מוסף ראש חודש אלא אומרים מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד וכו' ושני שעירים לכפר ושני תמידין כהלכתן (טור). ואומרים גם כן מוספי יום הזכרון (ר''ן סוף ראש השנה ורבינו ירוחם וכל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ג. | צריך לומר את מוספי יום הזכרון כדי לכלול גם מוסף ראש חודש וגם ביום שני יאמר את מוספי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ד. | אומרים עשרה פסוקים של מלכיות ועשרה של זכרונות ועשרה של שופרות בכל ברכה, שלשה מהם של תורה שלשה של כתובים שלשה של נביאים ואחד של תורה ואם רצה להוסיף על אלו עשרה רשאי. (ומיהו אם לא התחיל בשום פסוק רק אמר ובתורתך כתוב לאמר יצא) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ה. | ואין אומרים פסוק במלכיות ולא בזכרונות ולא בשופרות של פורעניות של ישראל ואין אומרים פסוק זכרונות של יחיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ו. | יש קורים תגר על מה שנוהגים להשלים פסוקי שופרות בפסוק וביום שמחתכם שאין מזכיר בו שופר אלא חצוצרות והרא''ש והר''ן כתבו לקיים המנהג: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ז. | ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור כך היא הנוסחא המפורסמת והמדקדק לומר לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה: {הגה: ואומרים עלינו ומלוך והשליח צבור מוסיף אוחילה ושאר פיוטים כל מקום לפי מנהגו (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצא - סדר תפלת מוסף ביחיד. ובו ח' סעיפים: | ח. | לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף בראש השנה עד אחר שלש שעות היום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצב - תפלת מוסף בקול רם, וסדר התקיעות. ובו ד' סעיפים: | א. | מחזיר שליח צבור התפלה ותוקעין על סדר הברכות למלכיות תשר''ת פעם אחת ולזכרונות תש''ת ולשופרות תר''ת ועכשיו נוהגים לתקוע למלכיות תשר''ת שלשה פעמים לזכרונות תש''ת שלשה פעמים ולשופרות תר''ת שלשה פעמים: {הגה: ויש אומרים שתוקעים תשר''ת למלכיות פעם אחת וכן לזכרונות וכן לשופרות (טור בשם רבינו תם ומנהגים) וכן המנהג במדינות אלו ונהגו לומר כל פעם אחר שתקעו היום הרת עולם וארשת (מהרי''ל) ואפילו בשבת שאין תוקעין אומרים היום הרת עולם אבל לא ארשת (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצב - תפלת מוסף בקול רם, וסדר התקיעות. ובו ד' סעיפים: | ב. | יחיד אינו מפסיק לתקוע בברכות ואפילו יש לו מי שיתקע לו: {הגה: אלא תוקעים לו קודם שיתפלל מוסף ואין צריכין לתקוע לו שנית (כל בו ובית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצב - תפלת מוסף בקול רם, וסדר התקיעות. ובו ד' סעיפים: | ג. | לא ישיח לא התוקע ולא הצבור בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד (מיהו בענין התקיעות והתפילות אין הפסק) (מרדכי ומהרי''ל) ואם סח דברים בטלים אין צריך לחזור ולברך (טור) ואין צריך לומר שלא ישיחו בין ברכה לתקיעות אם לא בענין התקיעות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצב - תפלת מוסף בקול רם, וסדר התקיעות. ובו ד' סעיפים: | ד. | זה שתוקע כשהן יושבין תוקע על סדר הברכות: {הגה: ומיהו אינו מעכב ויכול אחר לתקוע אלא שראוי לעשות כן וכבר כתבתי לעיל סימן תקפ''ה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצג - אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו. ובו ב' סעיפים: | א. | ברכות של ראש השנה ויום הכפורים מעכבות זו את זו שאם אינו יודע כולם לא יאמר מה שיודע מהם אלא לא יאמר כלום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצג - אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו. ובו ב' סעיפים: | ב. | וכן תקיעות מעכבות זו את זו והני מילי שאינו יודע אלא מקצת הסימן שלא יעשה אותו מקצת שיודע אבל תשר''ת תש''ת תר''ת אין מעכבין זה את זה ואם ידע לעשות אחד מהם או שנים עושה: {הגה: אבל הברכות אין מעכבין התקיעות וכן התקיעות אינן מעכבין הברכות ואיזה מהם שיודע יעשה (טור) וכן סדרן אינו מעכב (ר''ן סוף ראש השנה). ואם התפלל קודם שתקע יצא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצד - יחיד שלא התפלל, אין חבירו מוציאו. ובו סעיף אחד: | א. | יחיד שלא תקע חבירו יכול לתקוע לו להוציאו ידי חובתו אבל יחיד שלא התפלל תשע ברכות אין חבירו יכול להוציאו: {הגה: ויש חולקין ואומרים דאם לא יכול להתפלל חבירו יכול להוציאו בתפלתו (ר''ן סוף ראש השנה ומרדכי והגהות אשירי בפרק קמא דראש השנה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצה - מי שאינו בקי לא בתקיעות, ולא בתפלה. ובו סעיף אחד: | א. | מי שאינו בקי בתקיעות ולא בסדר תפלת מוסף ולפניו שתי עיירות באחת בקיאים בתקיעות ולא בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ולא בתקיעות הולך למקום שבקיאים בתקיעות אפילו של מוסף ודאי ושל תקיעות ספק: {הגה: מיהו אם יכול לילך למקום שמתפללים ויש שהות ביום שישמע אחר כך התקיעות במקום שתוקעין יקיים שתי המצות דכל היום כשר לתקוע (בית יוסף בשם ירושלמי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצו - תשלום תקיעות לאחר התפלה. ובו סעיף אחד: | א. | לאחר תפלה מריעים תרועה גדולה בלא תקיעה: {הגה: ויש מקומות נוהגין לחזור ולתקוע שלשים קולות (מנהגים ישנים) ולאחר שיצאו בזה שוב אין לתקוע עוד בחנם אבל קטן אפילו הגיע לחינוך מותר לומר לו שיתקע (המגיד פרק ב' מהלכות שופר) ומותר לו לתקוע כל היום (אור זרוע דראש השנה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצז - אם מותר להתענות בראש השנה. ובו ג' סעיפים: | א. | אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בראש השנה ולא בשבת שובה אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצז - אם מותר להתענות בראש השנה. ובו ג' סעיפים: | ב. | יש מקומות שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו: {הגה: ומי שאינו ירא לנפשו אין צריך להתענות כל ימיו (כל בו ומנהגים) רק צריך התרה כמו שאר נדר (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצז - אם מותר להתענות בראש השנה. ובו ג' סעיפים: | ג. | המתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום אם היה ביום ראשון צריך להתענות שני הימים כל ימיו ואם היה ביום שני יתענה כל ימיו יום שני בלבד: {הגה: ואין צריך למיתב תענית לתעניתו דהא יש אומרים דמצוה להתענות בראש השנה (תרומת הדשן סימן רמ''ה). ואין אומרים עננו בראש השנה כמו שאין אומרים ביום הכיפורים (הגהות מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצח - ובו סעיף אחד: | א. | ראש השנה שחל להיות בשבת אומרים צדקתך במנחה: {הגה: ויש אומרים שלא לאומרו (ר''ן סוף ראש השנה ומנהגים) וכן אנו נוהגים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצט - ובו סעיף אחד: | א. | ליל ראש השנה שחל להיות במוצאי שבת אומרים ותודיענו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תר - ביצה שנולדה בראש השנה, ודיני הקידוש. ובו ג' סעיפים: | א. | ביצה שנולדה ביום טוב הראשון וכן מה שנצוד בו וכן מה שנתלש בו אסור בשני: {הגה: וכבר נתבאר לעיל סימן תקי''ג סעיף ה' וסימן תקט''ו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תר - ביצה שנולדה בראש השנה, ודיני הקידוש. ובו ג' סעיפים: | ב. | בקידוש ליל שני ילבש בגד חדש (הגהות מיימוני פרק כ''ט מהלכות שבת) או מניח פרי חדש ואומר שהחיינו ואם אין מצוי (בגד חדש או) פרי חדש עם כל זה יאמר שהחיינו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תר - ביצה שנולדה בראש השנה, ודיני הקידוש. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם חל יום ראשון בשבת אומרים שהחיינו בשופר ביום שני: {הגה: ויש אומרים לאומרו אפילו אם חל יום ראשון בחול וכן המנהג במדינות אלו (הגהות מיימוני הלכות שופר):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תרא - סדר יום שני של ראש השנה. ובו ב' סעיפים: | א. | ביום שני (מתפללים כמו ביום ראשון) (טור) וקורים מוהאלהים נסה את אברהם עד סוף סידרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בירמיה כה אמר ה' מצא חן במדבר עד הבן יקיר לי אפרים ובמוצאי ראש השנה מבדילין כמו במוצאי שבת אלא שאין מברכין על הבשמים ועל האש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תרא - סדר יום שני של ראש השנה. ובו ב' סעיפים: | ב. | אף בארץ ישראל עושים ראש השנה שני ימים: {הגה: ומתענים למחרת ראש השנה (טור) והוא תענית ציבור:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תרב - סדר עשרת ימי תשובה. ובו סעיף אחד: | ב. | {הגה: ומתענים למחרת ראש השנה (טור), והוא תענית ציבור:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תרב - סדר עשרת ימי תשובה. ובו סעיף אחד: | א. | בכל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מרבים בתפילות ותחנונים: {הגה: ואומרים אבינו מלכנו ערב ובקר מלבד בשבת (טור) ואפילו אם חל מילה שאין אומרים תחנון אפילו הכי אומרים אבינו מלכנו (מנהגים). ואומרים בכל יום שלשה פעמים וידוי קודם עלות השחר מלבד בערב יום כפור שאין אומרים אותו אלא פעם אחת (רוקח). ואין נותנין חרם וכן אין משביעין אדם בבית דין עד אחר יום כפור (מהרי''ל). אין מקדשין הלבנה עד מוצאי יום כפור ושבת שבין ראש השנה ליום כפור המנהג לומר בו צדקתך וצדקתך:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תרג - ובו סעיף אחד: | א. | אף מי שאינו נזהר מפת של נכרים בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר: {הגה: ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה. וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי כי יותר מתחרט כשיודע שעשה משאינו יודע ולכן קרבן אשם תלוי הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת (דברי עצמו ורבינו יונה ריש ברכות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרד - סדר ערב יום כיפור. ובו ב' סעיפים: | א. | מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה: {הגה: ואסור להתענות בו אפילו תענית חלום (מהרי''ל). ואם נדר להתענות בו עיין לעיל סימן תק''ע סעיף ב':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרד - סדר ערב יום כיפור. ובו ב' סעיפים: | ב. | אין נופלים על פניהם בערב יום הכיפורים: {הגה: גם אין אומרים למנצח ומזמור לתודה (מנהגים) גם אין אומרים קודם עלות השחר הרבה סליחות ויש מקומות נוהגים להרבות בסליחות והכל לפי המנהג ולענין אמירת אבינו מלכנו בערב יום כיפור יש בו מחלוקת בין אחרונים ומנהג עירי שלא לאומרו כי אם כשחל יום כיפור בשבת שאין אומרים בו אבינו מלכנו אז אמרינן אותו ערב יום כפור שחרית:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרה - מנהג כפרות בערב יום כיפור. ובו סעיף אחד: | א. | מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג: {הגה: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר ולנקבה לוקחין תרנגולת (בית יוסף בשם תשב''ץ). ולוקחין למעוברת שני תרנגולים אולי תלד זכר ובוחרין בתרנגולים לבנים על דרך שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ונהגו ליתן הכפרות לעניים או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי''ל). ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה והכל מנהג יפה ויש להסמיך שחיטת הכפרות מיד לאחר שהחזירו עליו וסומך ידיו עליו דמות הקרבן. וזורקין בני מעיהם על הגגות או בחצר מקום שהעופות יכולין לקחת משם (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרו - שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור. ובו ד' סעיפים: | א. | עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו ואפילו לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך פעם שנייה ושלישית ובכל פעם יקח עמו שלשה אנשים ואם אינו מתפייס בשלשה פעמים אינו זקוק לו (מיהו יאמר אחר כך לפני עשרה שבקש ממנו מחילה) (מרדכי דיומא ומהרי''ל). ואם הוא רבו צריך לילך לו כמה פעמים עד שיתפייס: {הגה: והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול (מהרי''ל) אם לא שמכוון לטובת המבקש מחילה (גמרא דיומא) ואם הוציא עליו שם רע אינו צריך למחול לו (מרדכי וסמ''ג והגהות מיימוני פרק ב' מהלכות תשובה ומהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרו - שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור. ובו ד' סעיפים: | ב. | אם מת אשר חטא לו מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ואומר חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו (ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור) (מרדכי דיומא): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרו - שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור. ובו ד' סעיפים: | ג. | תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע על המתים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרו - שיפייס אדם את חבירו בערב יום כיפור. ובו ד' סעיפים: | ד. | יכול לטבול וללקות מתי שירצה רק שיהיה קודם הלילה ואינו מברך על הטבילה: {הגה: ואין צריך לטבול רק פעם אחת בלא וידוי משום קרי והוא הדין דהטלת תשעה קבין מים נמי מהני (מהרי''ו וכל בו תשב''ץ). מי שמת לו מת בין ראש השנה ליום הכיפורים מותר לרחוץ ולטבול בערב יום כיפור, דיום כיפור מבטל שבעה (מהרי''ל הלכות שמחות). אף על פי שנהגו שלא לרחוץ כל שלשים טבילת מצוה מותר (דעת עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו' סעיפים: | א. | צריך להתוודות במנחה קודם סעודה המפסקת: {הגה: ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו ושליח ציבור אומרו ביום כיפור בתוך התפלה (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ב. | אין צריך לפרט החטא ואם רצה לפרט הרשות בידו ואם מתודה בלחש נכון לפרט החטא: {הגה: אבל כשמתפלל בקול רם או שליח ציבור כשחוזר התפלה אין לפרט החטא ומה שאומרים על חטא בסדר אל''ף בי''ת לא מקרי פורט הואיל והכל אומרים בשוה אינו אלא כנוסח תפלה (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ג. | צריך להתודות מעומד ואפילו כי שמע ליה משליח ציבור והוא התודה כבר צריך לעמוד: {הגה: ויחזור ויתודה עם השליח ציבור (ר''ן פרק ב' דראש השנה). ועיקר הוידוי הוא אבל אנחנו חטאנו (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ד. | עונות שהתודה עליהם ביום הכיפורים שעבר ולא שינה עליהם אפילו הכי יכול לחזור ולהתודות עליהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ה. | בתפלת מנחת ערב יום הכיפורים אינו חותם בוידוי שאחריה: {הגה: ואין השליח ציבור מחזיר הוידוי במנחה אלא מתפלל שמונה עשרה כבשאר ימות השנה (טור ומרדכי עיין סוף סימן תרי''ד). ואין אומרים אבינו מלכנו וכל שכן תחנון:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרז - סדר הוידוי במנחה בערב יום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ו. | כל הקהל לוקים מלקות ארבעים אחר תפלת המנחה שמתוך כך יתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו: {הגה: ונהגו שהנלקה אומר וידויים בשעה שנלקה והמלקה אומר והוא רחום יכפר עון וגו' שלשה פעמים שהם ל''ט תיבות כנגד ל''ט מכות (מנהגים) ונהגו להלקות ברצועה כל דהו דאינו רק זכרון למלקות ויקח רצועה של עגל על דרך שנאמר ידע שור קונהו (כל בו). והנלקה לא יעמוד ולא ישב רק מוטה (מנהגים) פניו לצפון ואחוריו לדרום (מהרי''ל). יום הכיפורים אינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו אבל המבעט בו ומחשב בלבו מה מועיל לי יום כיפור זה אינו מכפר לו (רמב''ם פרק ג' מהלכות שגגות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרח - סדר סעודה המפסקת. ובו ד' סעיפים: | א. | אוכלים ומפסיקים קודם בין השמשות שצריך להוסיף מחול על הקודש ותוספת זה אין לו שיעור אלא קודם בין השמשות שזמנו אלף ות''ק אמה קודם הלילה צריך להוסיף מחול על הקודש מעט או הרבה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרח - סדר סעודה המפסקת. ובו ד' סעיפים: | ב. | נשים שאוכלות ושותות עד שחשיכה והן אינן יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקדש אין ממחין בידן כדי שלא תבואו לעשות בזדון: {הגה: והוא הדין בכל דבר איסור אמרינן מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין ודוקא שאינו מפורש בתורה אף על פי שהוא דאורייתא אבל אם מפורש בתורה מוחין בידם (ר''ן פרק ד' דביצה והרא''ש בשם העיטור). ואם יודע שאין דבריו נשמעין לא יאמר ברבים להוכיחן רק פעם אחת אבל לא ירבה בתוכחות מאחר שיודע שלא ישמעו אליו אבל ביחיד חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו (נימוקי יוסף סוף פרק הבא על יבמתו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרח - סדר סעודה המפסקת. ובו ד' סעיפים: | ג. | אם הפסיק מאכילתו בעוד היום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו התענית: {הגה: ועיין לעיל סימן תקנ''ג דאם קיבל בלב לא הוי קבלה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרח - סדר סעודה המפסקת. ובו ד' סעיפים: | ד. | בערב יום הכיפורים אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל: {הגה: וכן אין אוכלים דברים המחממים את הגוף שלא יבא לידי קרי וכן אין לאכול מאכלי חלב שמרבים זרע אך בסעודת שחרית נוהגין לאכלן (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרט - הטמנת חמין בערב יום כיפור. ובו סעיף אחד: | א. | מותר להטמין חמין מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים: {הגה: ויש אומרים שאין להטמין ביום הכיפורים (עיין בטור) וכן המנהג במדינות אלו (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרי - הדלקת נרות ביום כיפור. ובו ד' סעיפים: | א. | מקום שנוהגים להדליק נר בליל יום הכיפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין (ואם יש לו נר בבית חייב להדליק בחדר ששוכב שם כדי שלא יבא לידי תשמיש עם אשתו מאחר שרואה אותה אצל הנר שבביתו) (מהרי''ל). ואם חל להיות בשבת חייבין הכל להדליק: {הגה: ומברכין להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרי - הדלקת נרות ביום כיפור. ובו ד' סעיפים: | ב. | יש מי שאומר שמברך על הדלקת נר יום כפורים: {הגה: וכן המנהג במדינות אלו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרי - הדלקת נרות ביום כיפור. ובו ד' סעיפים: | ג. | בכל מקום מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרי - הדלקת נרות ביום כיפור. ובו ד' סעיפים: | ד. | נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת: {הגה: ונוהגים שכל איש גדול או קטן עושין לו נר (מרדכי ומהרי''ו) גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו) וכן נכון וכן כתבו מקצת רבוותא ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים אין לומר לנכרי שיחזור וידליקם (מהרי''ל ומהרי''ו). מי שכבה נרו ביום כיפור, יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפור, ואל יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא, וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום הכיפורים נרו, לא הוא ולא אחר (כך נמצא במנהגים ישנים). ויש אומרים שיש להציע השולחנות ביום כיפור כמו בשבת (מרדכי ומנהגים), וכן נוהגין. יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפור, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגין ללבוש הקיטל שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (דברי עצמו מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריא - שליל יום הכיפורים דינו כיומו. ובו ב' סעיפים: | א. | יום הכיפורים לילו כיומו לכל דבר ומה הם הדברים האסורים בו מלאכה אכילה שתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה ואין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריא - שליל יום הכיפורים דינו כיומו. ובו ב' סעיפים: | ב. | כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביום הכיפורים כן אלא שבשבת זדונו בסקילה ויום הכיפורים זדונו בכרת וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכיפורים. והתירו לקנב ירק (פירוש לחתוך מן הירק התלוש) ולפצוע אגוזים מן המנחה ולמעלה כשחל בחול והאידנא נהגו לאסור: {הגה: אם נפלה דליקה ביום כיפור מותר להציל סעודה אחת לצורך לילה כמו שמציל בשבת לסעודת מנחה (ר''ן פרק כל כתבי). וכבר נתבאר סימן של''ד כיצד נוהגין בזמן הזה בדליקה בשבת והוא הדין ביום כיפור ונהגו שהתינוקות משחקים באגוזים (אגודה ומהרי''ל) ואין למחות בידם אפילו קודם מנחה ונשתרבב המנהג מדין הפצעת אגוזים הנזכר (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | א. | האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה חייב והוא פחות מכביצה מעט ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ב. | כל האוכלים מצטרפים לשיעור זה אפילו מלח שעל הבשר וציר שעל ירק אבל אכילה ושתיה אינן מצטרפות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ג. | אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ד. | שיעור אכילת פרס יש אומרים ארבע ביצים ויש אומרים שלש ביצים (שוחקות, רשב''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ה. | הא דבעינן שיעור היינו לחיוב כרת או חטאת אבל איסורא איכא בכל שהוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ו. | אכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה או שאכל אכילה גסה כגון מיד על אכילה שאכל ערב יום הכיפורים עד שקץ במזונו פטור: {הגה: ואם אכל מאכלים מבושמים או מתובלים על אכילתו חייב דרווחא לבסומי שכיחא (כל בו). ואסור ביום כיפור לטעום דבר להפליט אפילו עצי בשמים ועיין לעיל סימן תקס''ז סעיף ג' בהג''ה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ז. | אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים שלבלבו קודם ראש השנה פטור דעץ בעלמא הם ואם לבלבו (בארץ ישראל) מראש השנה ועד יום הכיפורים חייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ח. | כס (פירוש שכסס ופצע אותם בשיניו) פלפלי או זנגבילא אם הם יבשים פטור דלא חזו לאכילה ואם הם רטובים חייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | ט. | השותה ביום הכיפורים מלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) חייב ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ולא מלא לוגמיו ממש אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו והוא פחות מרביעית באדם בינוני וכל המשקים מצטרפים לכשיעור: {הגה: שתה משקין שאין ראוין לשתיה כגון ציר או מורייס וחומץ חי פטור אבל חומץ מזוג חייב (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריב - איסור אכילה ביום הכיפורים, ושיעור כמותה. ובו י' סעיפים: | י. | שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתית רביעית מצטרפין לכשיעור ואם לאו אין מצטרפין ויש אומרים ששיעור צירוף השתיות כדי אכילת פרס כמו צירוף אכילות: {הגה: מותר ליגע ביום הכיפורים באוכלין ומשקים וליתן לקטנים ולא חיישינן שיאכל או ישתה אם יגע (תרומת הדשן סימן קמ''ז):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | א. | אסור לרחוץ ביום הכיפורים בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים אסור ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו מותר לרחצם שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ב. | נוטל אדם ידיו שחרית ומברך על נטילת ידים ויזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו (ולא יכוין להנאת רחיצה רק להעביר הרוח רעה מעל הידים) (הגהות מיימוני): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ג. | אם הטיל מים ושפשף בידו או עשה צרכיו וקנח מותר לרחוץ דהוה ליה ידיו מלוכלכות (ורוחץ עד סוף קשרי אצבעותיו). ואם רוצה להתפלל אפילו לא קנח נמי מותר ליטול עד סוף קשרי אצבעותיו: {הגה: וכן כהן העולה לדוכן נוטל ידיו אף על פי שהן טהורות דכל רוב רחיצה שאינו מכוון בה לתענוג מותרת (הגהות מיימוני פרק ב' מהלכות יום כיפור מהרי''ל). ולכן אפילו בא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחצן (בית יוסף בשם הגהות מיימוני וסמ''ג וטור הלכות תשעה באב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ד. | מי שהוא אסטניס ואין דעתו מיושבת עליו עד שיקנח פניו במים מותר: {הגה: ונהגו בזה להחמיר ואפילו ברחיצת העינים שהיא קצת רפואה נהגו להחמיר (מהרי''ל). ואסור לרחוץ פיו ביום הכפורים כמו שנתבאר לעיל סימן תקס''ז סעיף ג':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ה. | ההולך לבית המדרש או להקביל פני אביו או רבו או מי שגדול ממנו בחכמה או לצרכי מצוה יכול לעבור במים עד צוארו בין בהליכה בין בחזרה ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו להגביה שולי חלוקו על זרועו והוא שלא יהיו המים רודפים דאם כן אף בחול אסור מפני הסכנה אפילו אם אינם מגיעים אלא עד מתנים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ו. | הא דשרי לעבור בגופו במים לדבר מצוה דוקא לעבור בגופו במים עצמן אבל לעבור בספינה קטנה יש מי שאוסר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ז. | הרב אסור לעבור במים כדי לילך אצל תלמידו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ח. | ההולך לשמור פירותיו מותר לעבור במים בהליכה אבל לא בחזרה: {הגה: וכל מקום דמותר לעבור במים אפילו היה לו דרך שיכול להקיף ביבשה מותר לעבור דלמעט בהילוך עדיף טפי (אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | ט. | אסור להצטנן בטיט לח אם הוא טופח על מנת להטפיח ואסור להצטנן בכלים שיש בהם מים אפילו הם חסרים בין של חרס בין של מתכת אבל אם הם רקים מותר וכן בפירות ובתינוק: {הגה: ואסור לשרות מפה מבעוד יום ולעשותה כמין כלים נגובים ולהצטנן בה ביום כיפור דחיישינן שמא לא תנגב יפה ויבא לידי סחיטה (הגהות מיימוני פרק ב' ומרדכי וסמ''ק ומנהגים). החולה רוחץ כדרכו אף על פי שאינו מסוכן (רמב''ם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | י. | כלה כל שלשים יום מותרת לרחוץ פניה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | יא. | מי שראה קרי בזמן הזה ביום הכיפורים אם לח הוא מקנחו במפה ודיו ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ מקומות המלוכלכים בו לבד ומתפלל ואסור לרחוץ גופו או לטבול אף על פי שבשאר ימות השנה הוא רגיל לטבול לתפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריג - איסור רחיצה ביום כיפור. ובו י''ב סעיפים: | יב. | בזמן הזה אסור לאשה לטבול ביום הכיפורים אפילו הגיע זמן טבילתה בו ביום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריד - דיני סיכה ונעילת הסנדל. ובו ד' סעיפים: | א. | אסור לסוך אפילו מקצת גופו ואפילו אינו אלא להעביר הזוהמא אבל אם הוא חולה אפילו אין בו סכנה או שיש לו חטטין בראשו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריד - דיני סיכה ונעילת הסנדל. ובו ד' סעיפים: | ב. | אסור לנעול סנדל או מנעל של עור אפילו קב הקיטע וכיוצא בו אפילו של עץ ומחופה עור אסור אבל של גמי או של קש או של בגד או של שאר מינים מותר אפילו לצאת בהם לרשות הרבים. (ומותר לעמוד על כרים וכסתות של עור ומכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה) (מרדכי דיומא ותרומת הדשן סימן קמ''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריד - דיני סיכה ונעילת הסנדל. ובו ד' סעיפים: | ג. | החיה כל שלשים יום מותרת לנעול את הסנדל והחולה כיוצא בה אף על פי שאין בו סכנה וכן מי שיש לו מכה ברגליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריד - דיני סיכה ונעילת הסנדל. ובו ד' סעיפים: | ד. | מותר כל אדם לנעול סנדל מחמת עקרב וכיוצא בו כדי שלא ישכנו אם מצויים שם עקרבים או דברים הנושכים: {הגה: ואם ירדו גשמים ורוצה לילך לביתו מבית הכנסת או להיפך והוא איסטניס מותר לנעול מנעליו עד שמגיע למקומו (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרטו - יום הכיפורים אסור בתשמיש המטה. ובו ב' סעיפים: | א. | יום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה ואסור ליגע באשתו כאילו היא נדה וכן אסור לישן עם אשתו במטה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרטו - יום הכיפורים אסור בתשמיש המטה. ובו ב' סעיפים: | ב. | הרואה קרי בליל יום הכיפורים ידאג כל השנה ואם עלתה לו השנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרטז - הקטנים מתי יתחילו להתענות. ובו ב' סעיפים: | א. | התינוקות מותרים בכל אלו חוץ מבנעילת הסנדל שאין חוששין כל כך אם לא ינעלו: {הגה: ומותר לומר לעובד כוכבים לרחצן ולסוכן אבל להאכילם אפילו בידים שרי (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרטז - הקטנים מתי יתחילו להתענות. ובו ב' סעיפים: | ב. | קטן (הבריא) בן תשע שנים שלימות ובן עשר שנים שלימות מחנכין אותו לשעות כיצד היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום מאכילין אותו בשלשה היה רגיל לאכול בשלש מאכילין אותו בארבע, לפי כח הבן מוסיפין לענות אותו בשעות (והוא הדין לקטנה הבריאה) (טור). בן אחת עשרה בין זכר בין נקבה מתענין ומשלימין מדברי סופרים כדי לחנכן במצות: {הגה: ויש אומרים שאינן צריכין להשלים מדרבנן כלל (ר''ן ואור זרוע והגהות מיימוני בשם הלכות גדולות ורוקח ורא''ם) ויש לסמוך עלייהו בנער שהוא כחוש ואינו חזק להתענות (תרומת הדשן סימן קנ''ה). וכל מקום שמחנכין אותו באכילה כן מחנכין אותו ברחיצה וסיכה (טור):} בת שתים עשרה ויום אחד ובן שלש עשרה ויום אחד שהביאו שתי שערות הרי הם כגדולים לכל מצות ומשלימים מן התורה אבל אם לא הביאו שתי שערות עדיין קטנים הם ואינן משלימים אלא מדברי סופרים: {הגה: ואפילו הוא רך וכחוש צריך להשלים דחיישינן שמא נשרו השערות (תרומת הדשן סימן קנ''ה):} קטן שהוא פחות מבן תשע אין מענין אותו ביום כיפור כדי שלא יבא לידי סכנה: {הגה: אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו מוחין בידו (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריז - דין עוברה ומניקה ויולדת ביום הכיפורים. ובו ד' סעיפים: | א. | עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריז - דין עוברה ומניקה ויולדת ביום הכיפורים. ובו ד' סעיפים: | ב. | עוברה שהריחה (ופניה משתנים אף על פי שלא אמרה צריכה אני) (רבינו ירוחם נתיב כ''ז) לוחשין לה באזנה שיום הכיפורים הוא אם נתקררה דעתה בזכרון זה מוטב ואם לאו מאכילין אותה עד שתתישב דעתה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריז - דין עוברה ומניקה ויולדת ביום הכיפורים. ובו ד' סעיפים: | ג. | כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו מסוכן הוא אם לא יתנו לו ממנו ומאכילין אותו ממנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריז - דין עוברה ומניקה ויולדת ביום הכיפורים. ובו ד' סעיפים: | ד. | יולדת תוך שלשה ימים לא תתענה כלל משלשה עד שבעה אם אמרה צריכה אני מאכילין אותה מכאן ואילך הרי היא ככל אדם וימים אלו אין מונין אותם מעת לעת כגון אם ילדה בשבעה בתשרי בערב אין מאכילין אותה ביום הכיפורים אם לא אמרה צריכה אני אף על פי שלא שלמו לה שלשה ימים עד יום כיפור בערב משום דכיון שנכנס יום רביעי ללידתה מקרי לאחר שלשה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | א. | חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא ואם החולה אומר צריך אני אפילו מאה רופאים אומרים אינו צריך שומעין לחולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ב. | רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך מאכילים אותו: {הגה: והוא הדין לשנים כנגד שנים ואפילו קצתן יותר בקיאין מקצתן, כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ג. | ואם החולה ורופא אחד עמו אומרים שאינו צריך ורופא אחר אומר צריך או שהחולה אינו אומר כלום ורופא אחד אומר צריך ושנים אומרים אינו צריך אין מאכילין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ד. | אם שנים אומרים צריך אפילו מאה אומרים אינו צריך ואפילו החולה אומר עמהם שאינו צריך מאכילין אותו מאחר ששנים אומרים צריך: {הגה: והוא הדין אם החולה ורופא אחד עמו אומרים צריך אף על פי שמאה רופאים אומרים אינו צריך מאכילין אותו (טור) ולא חיישינן דהחולה אומר צריך משום דמאמין לרופא זה שאומר צריך (בית יוסף בשם מהרי''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ה. | אם החולה אומר אינו צריך והרופא מסופק מאכילין אותו אבל אם הרופא אומר אינו צריך והחולה אומר איני יודע אין מאכילין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ו. | אם הרופא אומר שאינו מכיר את החולי הרי הוא כאדם דעלמא ואין דבריו מעלין ולא מורידין: {הגה: מיהו אם נחלש הרבה עד שנראה לרוב בני אדם שאצלו שהוא מסוכן אם לא יאכל מאכילין אותו (איסור והיתר):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ז. | כשמאכילין את העוברות או את החולה מאכילין אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף לשיעור הלכך מאכילין אותו כשני שלישי ביצה בינונית וישהו כדי אכילת ארבעה ביצים והשתיה יבדקו בחולה עצמו כמה היא כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.