bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ו. | אחר שגזרו י''ג תעניות אלו אם לא נענו אין גוזרין עוד והני מילי כשמתענים על הגשמים לפי שכשעברו אלו כבר עברו זמן הגשמים ואין בהם תועלת אבל על שאר פורעניות מתענים והולכים עד שיענו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ז. | כשמתענים על הגשמים ועברו י''ג תעניות אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין של שמחה (אלא אם כן כותלו נוטה ליפול) (טור) וממעטין באירוסין ונישואין אלא אם כן אם לא קיים מצות פריה ורביה וממעטים בשאילת שלום בין אדם לחבירו ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום אלא כנזופין וכמנודים למקום ועם הארץ שנתן להם שלום משיבין לו בשפה רפה וכובד ראש ותלמידי חכמים לבדם חוזרים ומתענים שני וחמישי ושני עד שיצא ניסן של תקופה ומותרין לאכול בלילה ובמלאכה ובשאר הדברים ומפסיקים בראש חדש חנוכה ופורים יצא ניסן של תקופה והוא כשהגיע השמש לתחלת מזל השור אין מתענין עוד שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה הואיל ולא ירדו כל עיקר מתחילת השנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ח. | וכל זה הסדר כשלא ירדו גשמים כלל אבל ירדו ברביעה (פירוש המטר היורד להצמיח כל צמח ועשב האדמה נקרא רביעה מפני שרובע ומעבר את הקרקע כדכתיב כי כאשר ירד הגשם וגו' והולידה והצמיחה וגומר) וצמחו העשבים והתחילו ליבש הרי אלו מתענים וזועקים עד שירדו גשמים או עד שיבשו הצמחים וכן אם הגיע זמן הפסח או קרוב לו שהוא זמן פריחת האילנות בארץ ישראל ולא ירדו גשמים הרי אלו מתענים וזועקים עד שירדו גשמים הראויים לאילנות או עד שיעבור זמנם וכן אם הגיע חג הסוכות ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלאות מהם הבורות והשיחין והמערות הרי אלו מתענים עד שירד גשם הראוי לבורות ואם אין להם מים לשתות מתענין על הגשמים בכל עת שלא יהיה להם מים לשתות ואפילו בימות החמה פסקו הגשמים בין גשם לגשם מ' יום בימות הגשמים הרי זה מכת בצורת ומתענים וזועקים עד שירדו גשמים או עד שיעבור זמנם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ט. | במה דברים אמורים בארץ ישראל וכל הדומה לה אבל במקומות שעונת הגשמים שלהם קודם שבעה עשר במרחשון או אחר זמן זה כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים יחידים מתענים שני וחמישי ושני ומפסקים בראש חודש חנוכה ופורים ושוהין אחר כך כמו כמו ששה ימים אם לא ירדו גשמים בית דין גוזרין י''ג תעניות על הסדר שאמרנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | י. | כל תענית שגוזרים הצבור בחוצה לארץ אוכלים בהם בלילה ודינם כדין שאר תעניות שאין גוזרים על הצבור תענית כגון צום כפור אלא בארץ ישראל בלבד ובגלל המטר ובאותם עשר תעניות שהם שלשה אמצעים ושבע אחרונות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | יא. | היו מתענים על הגשמים ונענו כמה ירדו ויהיו פוסקין מן התענית משיכנסו בעומק הארץ החרבה טפח ובבינונית שני טפחים ובעבודה שלשה טפחים (ושיעור כמה צריכין לירד לברך עליהם עיין לעיל סימן רכ''א). ואם התחילו לירד אחר חצות ישלימו אותו היום (ועיין לעיל סימן תקס''ט בסופו) ואם התחילו לירד קודם חצות לא ישלימו אלא יאכלו וישתו ויעשו יום טוב ולערב יתקבצו ויאמרו הלל הגדול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | יב. | אין אומרים הלל הגדול אלא כשנענו ביום תעניתם דוקא אבל אם לא נענו עד יום שלאחר תעניתם לא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | יג. | אם ירדו להם גשמים בליל תעניתם קודם שעלה עמוד השחר אין אומרים הלל הגדול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | א. | כשם שמתענים ומתריעים על הגשמים כך מתענים על שאר הצרות כגון כותים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או ליטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם צרה אפילו במצוה קלה הרי אלו מתענין ומתריעין עד שירוחמו וכל הערים שסביבותיהם מתענים אבל אין מתריעין אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתם ואפילו לא באו אלא לעבור דרך ארצם שאין להם מלחמה עמהם אלא על כותים אחרים ועוברים על מקום ישראל מתענין ומתריעין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ב. | וכן על הדבר איזהו דבר עיר שיש בה ת''ק רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר יצאו ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר היו בה אלף ויצאו ממנה ששה מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר יצאו ביום אחד או בארבעה אין זה דבר וכן לפי חשבון זה ואין הנשים והקטנים וזקנים ששבתו ממלאכה בכלל מנין אנשי המדינה לענין זה היה דבר בארץ ישראל מתענין שאר גליות עליהם (ודוקא דאיכא דבר בכולה ולא במקצתה) (ר''ן פרק ג' דתענית). היה דבר במדינה ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת שתיהן מתענות אף על פי שהן רחוקות זו מזו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ג. | ואם היה דבר בחזירים מתענין מפני שמעיהם דומים לשל בני אדם וכל שכן אם היה דבר בעכו''ם ולא בישראל שמתענים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ד. | וכן מתענים על המפולת שבעיר כיצד הרי שרבתה בעיר מפולת כותלים בריאים שאינן עומדין בצד הנהר הרי זה צרה ומתענין ומתריעין עליה וכן על הרעש ועל הרוחות שהם מפילים הבנין והורגים מתענים ומתריעין עליהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ה. | וכן מתענים על החולאים כיצד הרי שירד חולי אחד לאנשים הרבה באותה העיר כגון אסכרה (פירוש חולי סוגר הגרון מענין ויסכרו מעינות תהום) או חרחור וכיוצא בהם והיו מתים מאותו חולי הרי זה צרת צבור וגוזרין עליה תענית ומתריעין וכן חכוך לח הרי הוא כשחין פורח ואם פשט ברוב הצבור מתענין ומתריעין עליו אבל חכוך יבש צועקים עליו בלבד: {הגה: ובאלו חולאים אינן צריכין שימותו בשלשה ימים זה אחר זה כמו בדבר שהוא בא מכח שינוי אויר אלא מתענים ומתריעים על אלו החלאים מיד (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ו. | וכן על חיה רעה שנשתלחה אפילו לא הזיקה אלא נראית בלבד מתענין ומתריעין בכל מקום אפילו הרחוקים אבל אם אינה משולחת אינה אלא מקרה איזו היא משולחת נראתה בעיר ביום הרי זו משולחת נראתה בשדה ביום אם ראתה שני בני אדם ולא ברחה מפניהם הרי זו משולחת ואם היתה שדה שסמוכה לאגם וראתה שני בני אדם ורדפה אחריהם הרי זו משולחת לא רדפה אחריהם אינה משולחת ואם היתה באגם אפילו רדפה אחריהם אינה משולחת אלא אם טרפה שניהם ואכלה אחד מהם אבל אם אכלה שניהם באגם אינה משולחת מפני שזה הוא מקומה ומפני הרעבון טרפה לא מפני שהיא משולחת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ז. | בתים הבנויים במדברות ובארצות הנשמות הואיל והם מקום גדודי חיה אם עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה (פירוש מטה קטנה מענין הנה ערשו ערש ברזל) הרי זו משולחת ואם לא הגיע למדה זו אינה משולחת שאלו בני אדם סכנו בעצמם ובאו למקום החיות אבל שאר מיני רמש הארץ ורמש העוף ששולחו והזיקו כגון שלוח נחשים ועקרבים שמזיקים ואינם ממיתים ואין צריך לומר צרעים ויתושין והדומה להם אין מתענים עליהם ולא מתריעין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ח. | וכן על ירקון והשדפון משהתחיל בתבואה אפילו לא התחיל אלא במקום אחד כמלא פי התנור מתענין ומתריעין (ואפילו הרחוקים) (טור), רק שיהיו באותו הפרכיא (ר''ן): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | ט. | וכן על הארבה והחסיל אפילו לא נראה מהם אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל ואפילו אינו משחית יבול הארץ מתענין ומתריעין עליהם ועל הגובאי (פירוש מין ארבה) בכל שהוא אבל על החגב אין מתענין עליו ולא מתריעין אלא זועקין בלבד ועכשיו שאין אנו מכירין מינים הללו על כולם מתריעין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | י. | וכן על המזונות כיצד הרי שהוזלו דברים של סחורה שרוב חיי אנשי אותה העיר מהם כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בארץ ישראל ונתמעט המשא והמתן עד שיצטרך התגר למכור שוה עשרה בששה הרי זו צרת צבור ומתריעין עליה ובשבת זועקים עליה אבל אין תוקעים עליה בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | יא. | וכן על המטר כיצד הרי שרבו עליהם גשמים עד שיצרו להם הרי אלו מתפללים עליהם שאין לך צרה יתירה מזו שהבתים נופלים ונמצא בתיהם קבריהם ובארץ ישראל אין מתפללין על רוב הגשמים מפני שהיא ארץ הרים ובתיהם בנוים באבנים ורוב גשמים טובה להם ואין מתענים להעביר הטובה ועכשיו בצפת מצוים מפולת בתים מפני הגשמים ומתפללים עליהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | יב. | כל עיר שיש בה צרה מכל אלו אותה העיר מתענה וזועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין ףבשופר עד שתעבור הצרה וכל סביבותיה מתענות אבל לא מתריעות אבל מבקשים עליהם רחמים ובכל מקום אין מתענים ולא זועקים ולא מתריעים בשבת ויום טוב על שום צרה חוץ מצרת המזונות שזועקים עליהם בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | יג. | עיר שהקיפוה כותלים או נהר וספינה המטורפת בים אפילו על יחיד הנרדף מפני כותים או לסטים או רוח רעה או חולה שאר חולי שיש בו סכנת היום (ולברך החולה בשבת עיין לעיל סוף סימן רפ''ח) זועקים ומתחננים בתפלות בשבת אבל אין תוקעין אלא אם כן תוקעין לקבץ העם לעזור אחיהם ולהצילם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | יד. | תעניות אלו שמתענים על הצרות אין מתענין בהם אלא עוברות ולא מניקות ולא קטנים ומותרים לאכול בלילה אף על פי שמתענים למחר חוץ מתעניות הגשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | טו. | ציבור שהיו להם ב' צרות אין מבקשין רחמים אלא על אחת מהם דכתיב נצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ואומרים אף על פי שיש בלבנו צרות רבות על צרה פלונית באנו להתפלל ואם יש להם צרת רעב וצרת דבר מבקשים רחמים על הרעב משום דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי יהיב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעו - על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו ט''ז סעיפים: | טז. | בכל יום תענית שגוזרים על הצבור מפני הצרות בית דין והזקנים יושבים בבית הכנסת ובודקים על מעשה אנשי העיר מאחר תפלת שחרית עד חצי היום ומסירין המכשולים של עבירות ומזהירין ודורשין וחוקרים על בעלי חמס ועבירות ומפרישין אותם ועל בעלי זרוע ומשפילין אותם וכיוצא בדברים אלו ומחצי היום ולערב רביע היום קורים בתורה ומפטירים בנביא ורביע היום האחרון מתפללין מנחה ומתריעים ומתודים וזועקים כפי כחם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעז - אם נתרבה הגשמים עד שמטשטשים הקרקע, איך מתנהגים. ובו סעיף אחד: | א. | בכל מקום אם רוב גשמים מטשטשים הקרקע ומונעים המחרישה מתריעים ומבקשים רחמים ואם הענין נחפז ואין פנאי להתריע כסדר שאר תעניות אין גוזרין בו תענית על הצבור שאין הצבור יכולים להתענות בכל יום אלא מתריעין בכל יום ובכל תפלה ובהתרעה בפה די ואם היחידים רוצים להתענות רשאים הם בכך ובהתרעת הפה דהיינו בעננו אבינו עננו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ובטובך הגדול רחם עליהם שאין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל והם עמך ונחלתך אשר הוצאת מארץ מצרים ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב טובה השפעת עליהם רוב טובה אינם יכולים לקבל כעסת עליהם אינם יכולים לקבל יהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעח - שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו. ובו סעיף אחד: | א. | כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם כך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כיצד היה חולה או תועה במדבר או חבוש בבית האסורים יש להתענות ולבקש רחמים בתעניתו ולא יתענה בשבת ומועד וחנוכה ופורים וראש חודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעט - סדר תפלות באלו התעניות. ובו ג' סעיפים: | א. | בכל יום משבעה תעניות אחרונות של גשמים מתפללין על סדר זה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר וכל העם מתקבצים ומתכסים בשקים ונותנים אפר מקלה (פירוש אפר של דבר שנשרף לאפוקי עפר בעלמא שגם הוא נקרא אפר) על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה כדי להגדיל הבכיה ולהכניע לבם ואחד מן העם נוטל האפר ונותן בראש הנשיא ובראש אב בית דין במקום הנחת תפילין כדי שיכלמו וישובו וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו ואחר כך מעמידים ביניהם זקן חכם והם יושבים לא היה שם זקן חכם מעמידין חכם לא היה שם לא זקן ולא חכם מעמידין אדם של צורה ואומר לפניהם דברי כבושים (פירוש שכובשין ומעוררין הלב לתשובה) אחינו לא שק ולא תענית גורמים אלא תשובה ומעשים טובים שכן מצינו שלא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא אלהים את מעשיהם ובקבלה הוא אומר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ומוסיף בענינים אלו כפי כחו עד שיכניע לבם וישובו תשובה גמורה ואחר שגומר זה דברי כבושים עומדים בתפלה ומעמידים שליח צבור הראוי להתפלל בתעניות אלו ואם היה אותו שאומר דברי כבושים ראוי להתפלל מתפלל ואם לאו מורידין אחר ומי הוא הראוי להתפלל בתעניות אלו איש שהוא רגיל בתפלה ורגיל לקרות בתורה נביאים וכתובים ומטופל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו והנלוים אליו בעל עבירה אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות ולא יצא עליו שם רע בילדותו שפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ואם היה זקן עם כל המדות האלו הרי זה מפואר ואם אינו זקן הואיל ויש בו כל המדות האלו יתפלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעט - סדר תפלות באלו התעניות. ובו ג' סעיפים: | ב. | סדר התפלה ושש ברכות שהוא מוסיף ותקיעות שהוא תוקע מבואר יפה בטור בסימן זה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעט - סדר תפלות באלו התעניות. ובו ג' סעיפים: | ג. | שבע תעניות האלו אחר שמתפללים יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרככם. (ולפי זה אם אין קברי ישראל הולכים על קברי נכרים) (גמרא): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקפ - ימים שמתענים בהם. ובו ג' סעיפים: | א. | אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם ואף על פי שמקצתן בראש חדש יש מי שאומר שיתענו בו (וטוב שלא להשלים בראש חדש): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקפ - ימים שמתענים בהם. ובו ג' סעיפים: | ב. | באחד בניסן מתו בני אהרן. בעשרה בו מתה מרים ונסתלק הבאר. בעשרים וששה בו מת יהושע בן נון. בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון ה'. בעשרים וששה בו מת שמואל הנביא. בעשרים ושלשה בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט. בעשרים וחמשה בו נהרג רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים. בעשרים ושבעה בו נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו. באחד באב מת אהרן הכהן. בשמונה עשר בו כבה נר מערבי בימי אחז. בשבעה עשר באלול מתו מוציאי דבת הארץ. בחמישי בתשרי מתו עשרים איש מישראל ונחבש רבי עקיבא. בשבעה בו נגזרה גזירה על אבותינו שימותו בחרב וברעב ובדבר מפני מעשה העגל. בשבעה במרחשון עוורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו. בעשרים ושמונה בכסליו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמיהו. בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. ובתשעה בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו. בחמשה בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע. בעשרים ושלשה בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין על ענין פילגש בגבעה. בשבעה באדר מת משה רבינו עליו השלום. בתשעה בו נחלקו בית שמאי ובית הלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקפ - ימים שמתענים בהם. ובו ג' סעיפים: | ג. | יש מי שאומר שגזרו שיהיו מתענין בכל שני וחמישי על חורבן הבית ועל התורה שנשרפה ועל חילול השם ולעתיד לבוא יהפכם ה' לששון ולשמחה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפא - דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד' סעיפים: | א. | נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: {הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ראש השנה ואם חל ראש השנה שני [או] שלישי אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו (מנהגים). ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבית הכנסת לשמוע הסליחות מלבד בערב ראש השנה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבית הכנסת (פסקי מהרי''א סימן קל''ד). וידקדקו לחזר אחר שליח צבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו). מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים). ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפא - דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד' סעיפים: | ב. | נוהגין להתענות ערב ראש השנה: {הגה: והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה י' ימים (מרדכי סוף פרק קמא דראש השנה וריש יומא) וכן נכון לעשות וכל אלו התעניות אין צריכין להשלים ואין קורין בהם ויחל אפילו ערב ראש השנה ועיין לקמן סימן תרס''ב סעיף ב' ואם חל ברית מילה בערב ראש השנה יכולים לאכול (בית יוסף בשם תשובה אשכנזית). ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי''ל) משום דרכי האמורי שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם ויכולין לאכול בלא תנאי אחר שכן נהגו (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפא - דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפלה אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות. ואין תוקעין בערב ראש השנה (מנהגים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפא - דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד' סעיפים: | ד. | מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה. (ויש נוהגין לטבול בערב ראש השנה משום בערב ראש השנה משום קרי) (כל בו). ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות (מהרי''ל) ונותנים שם צדקה לעניים (כל בו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | א. | בעשרת ימי תשובה אומר המלך הקדוש המלך המשפט ואם טעה או שהוא מסופק אם הוא בהמלך הקדוש חוזר לראש ואם הוא בהמלך המשפט אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השיבה ואומר משם ואילך על הסדר ואם לא נזכר עד שעקר רגליו (עיין לעיל סוף סימן קי''ז) חוזר לראש (ועיין לעיל סימן קי''ח): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ב. | אם אמר האל הקדוש ותוך כדי דיבור נזכר ואמר המלך הקדוש אינו צריך לחזור וכן הדין בהמלך המשפט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ג. | בשבת בנתיים ערבית יאמר בברכת מעין שבע המלך הקדוש: {הגה: והוא הדין אם חל ראש השנה בשבת וחותם בשל שבת לבד וכן כשחל יום כפור בשבת (מהרי''ל ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ד. | יש נוהגים להתפלל בראש השנה ויום הכיפורים בכריעה וצריכין הם לזקוף בסוף הברכות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ה. | אם לא אמר זכרנו ומי כמוך אין מחזירין אותו: {הגה: ואפילו לא עקר רגליו עדיין רק שסיים אותה ברכה (תרומת הדשן). והוא הדין אם לא אמר וכתוב ובספר נמי דינא הכי (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ו. | אומר בתפלה ותתן לנו את יום הזכרון הזה ואינו מזכיר ראש חודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ז. | אם חל בחול אומר יום תרועה מקרא קודש ואם חל בשבת אומר זכרון תרועה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ח. | אינו אומר מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון וכן אינו אומר והשיאנו ובתפלת מוסף אינו אומר ואין אנו יכולין לעלות ולראות לפניך אלא ואין אנו יכולים לעשות חובותינו לפניך (וחותמין ודברך אמת וכו') (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפב - סדר תפלת עשרת ימי תשובה וראש השנה. ובו ט' סעיפים: | ט. | אף על פי שכל ימות השנה מתפללים בלחש בראש השנה ויום הכפורים נוהגין לומר בקול רם ולהטעות לא חיישינן כיון שמצויים בידם מחזורים: {הגה: ונוהגין שכל אחד אומר לחבירו לשנה טובה תכתב (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפג - דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה. ובו ב' סעיפים: | א. | יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן כרתי סילקא תמרי קרא וכשיאכל רוביא יאמר יהי רצון שירבו זכיותינו. כרתי יכרתו שונאינו סלקא יסתלקו אויבינו תמרי יתמו שונאינו קרא יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו: {הגה: ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש (טור) ואומרים שתחדש עלינו שנה מתוקה (אבודרהם) וכן נוהגין ויש אוכלים רימונים ואומרים נרבה זכיות כרמון ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה (מרדכי דיומא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפג - דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה. ובו ב' סעיפים: | ב. | אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק: {הגה: יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים שאגוז בגימטריא חטא ועוד שהם מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה (מהרי''ל). והולכין אל הנהר לומר פסוק ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגו' (מנהגים). וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי) ומנהג נכון הוא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפד - סדר קריאת התורה בראש השנה. ובו ד' סעיפים: | א. | אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים: {הגה: ונוהגין לומר אבינו מלכנו על הסדר ואם הוא שבת אין אומרים אותו (ר''ן פרק ב' דראש השנה וריב''ש סימן תקי''ב). ומאריכים בפיוטים ותפלות עד חצות (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפד - סדר קריאת התורה בראש השנה. ובו ד' סעיפים: | ב. | ומוציאין שני ספרי תורה באחד קורין חמשה מוה' פקד את שרה עד ויהי אחר הדברים האלה ואם הוא שבת קורין בו שבעה ומפטיר קורא בשני בפרשת פנחס ובחודש השביעי ומפטיר ויהי איש אחד מן הרמתים עד וירם קרן משיחו: {הגה: ויש מקומות שנוהגים לקרות התוקע ממנין החמשה העולים לספר תורה (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפד - סדר קריאת התורה בראש השנה. ובו ד' סעיפים: | ג. | בני אדם החבושים בבית האסורים אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכפורים. (ועיין לעיל סוף סימן קל''ה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפד - סדר קריאת התורה בראש השנה. ובו ד' סעיפים: | ד. | מלין בין קריאת התורה לתקיעת שופר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפה - דין ברכת השופר. ובו ה' סעיפים: | א. | צריך לתקוע מעומד: {הגה: ונוהגין לתקוע על הבימה במקום שקורין:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפה - דין ברכת השופר. ובו ה' סעיפים: | ב. | קודם שיתקע יברך לשמוע קול שופר ויברך שהחיינו: {הגה: ואין חילוק בין אם יברך לעצמו או שכבר יצא ומברך להוציא אחרים אפילו הכי מברך התוקע שתי ברכות הנזכרות (בית יוסף ותרומת הדשן):} ויתקע תשר''ת שלש פעמים ותש''ת שלש פעמים ותר''ת שלש פעמים: {הגה: וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך (מנהגים). וכן יהפוך השופר למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה (רוקח ומהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפה - דין ברכת השופר. ובו ה' סעיפים: | ג. | אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים ישלים אחר ואפילו שלשה או ארבעה ודי בברכה שבירך הראשון והוא שיהיו שם התוקעים האחרונים בשעת ברכה ואפילו אם בירך ולא יכול לתקוע כלל השני תוקע בלא ברכה ולא הויא ברכה לבטלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפה - דין ברכת השופר. ובו ה' סעיפים: | ד. | אחר תוקע ולא שליח ציבור כדי שלא יתבלבל ואם הוא מובטח שחוזר לתפלתו רשאי לתקוע: {הגה: ודוקא תקיעות שעל סדר התפלה אסור לשליח צבור לתקוע אבל תקיעות שתוקעין מיושב דהיינו קודם שמתפללין מוסף מותר לשליח צבור לתקוע (כל בו). ואם אין השליח צבור תוקע מיושב ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור (רמב''ם ואורחות חיים). נוהגין להקרות לפני התוקע סדר התקיעות מלה במלה כדי שלא יטעה ונכון הוא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפה - דין ברכת השופר. ובו ה' סעיפים: | ה. | הנוטל שכר לתקוע שופר בראש השנה או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות וימים טובים אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | א. | שופר של ראש השנה מצותו בשל איל וכפוף ובדיעבד כל השופרות כשרים בין פשוטים בין כפופים ומצוה בכפופים יותר מבפשוטים ושל פרה פסול בכל גוונא וכן קרני רוב החיות שהם עצם אחד ואין להם מבפנים זכרות פסולים. (וכן שופר מבהמה טמאה פסול) (ר''ן פרק ד' דראש השנה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ב. | הגוזל שופר ותקע בו יצא אפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ג. | תקע בשופר של עבודת כוכבים של ישראל לא יצא שאינה בטלה עולמית וכתותי מיכתת שעוריה אבל בשל עבודת כוכבים של עובד כוכבים וכן במשמשי עבודת כוכבים של עובד כוכבים לא יתקע ואם תקע בו יצא והוא שלא נתכוין לזכות בו אבל אם נתכוין לזכות בו לא יצא דהוה ליה עבודת כוכבים של ישראל שילדתו בהמה טמאה והיוצא מן הטמא טמא כדתנן בפרק קמא דבכורות (ויש מחמירין דאפילו בשל עובד כוכבים אינו יוצא אלא בנתבטל בערב יום טוב (מרדכי) ועיין לקמן סימן תרמ''ט סעיף ג'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ד. | שופר של תקרובת עבודת כוכבים אפילו היה של עובד כוכבים שתקע בו לא יצא משום דאינה בטילה עולמית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ה. | המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע בו וזה יוצא ידי חובתו אבל אם אמר קונם לתקיעתו עלי אסור לתקוע בו אפילו תקיעה של מצוה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ו. | היה קולו עב מאד או דק מאד כשר שכל הקולות כשרים בשופר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ז. | אם ניקב אם לא סתמו אף על פי שנשתנה קולו כשר (מיהו אם יש שופר אחר אין לתקוע בזה כי יש אומרים שאין לתקוע בשופר נקוב) (כל בו ותשובת הרא''ש). ואם סתמו שלא במינו אף על פי שאינו מעכב את התקיעה לאחר סתימה שחזר קולו לכמות שהיה בתחילה פסול אפילו נשתייר בו רובו ואם סתמו במינו אם נשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה אלא חזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב כשר ואם חסר אחת משלש אלה פסול ואם הוא שעת הדחק שאין שופר אחר מצוי יש להכשיר בסתמו במינו אם נשתייר רובו אפילו לא חזר קולו לכמות שהיה וכן יש להכשיר בסתמו שלא במינו אם נשתייר רובו וחזר קולו לכמות שהיה בתחילה קודם שניקב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ח. | נסדק לארכו פסול יש אומרים אפילו בכל שהוא פסול אלא אם כן הדקו הרבה בחוט או במשיחה (ונשתייר שיעור התקיעה ממקום הקשירה ולמעלה לצד הפה) (כל בו) ויש אומרים דוקא ברובו ואם דבקו כשר אפילו אם דבקו בדבק ויש מי שאומר שאינו כשר אלא כשדבקו בעצמו שחיממו באור עד שנפשר וחבר קצותיו זה עם זה ואם נסדק כולו אפילו מצד אחד פסול אפילו חממו באור וחיבר סדקיו זה עם זה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | ט. | נסדק לרחבו במיעוטו כשר ברובו פסול אלא אם כן נשאר מהסדק לצד פיו שיעור תקיעה דהיינו ארבעה גודלים וכשנשתייר בו כך כשר אפילו אם מעכב את התקיעה ויש מכשירים בנשתייר אפילו שלא לצד פיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | י. | דיבק שברי שופרות זה עם זה ועשה מהם שופר פסול אפילו אם יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יא. | הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול אפילו היה בו מתחילה שיעור שופר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יב. | הפכו ותקע בו לא יצא בין הפכו כדרך שהופכים החלוק שהחזיר פנימי לחיצון בין שהניחו כמו שהיה אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב. (והוא הדין אם תקע במקום הרחב פסול) (ר''ן פרק ב' דראש השנה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יג. | היה ארוך וקצרו אם נשאר בו שיעור תקיעה כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יד. | גרדו מבפנים או מבחוץ עד שעשאו דק מאד כמו גלד כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | טו. | לא הוציא זכרותו אלא נקב בו כשר אבל אם הוציא הזכרות ועשה ממנו שופר כגון שנקב בו פסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | טז. | צפהו זהב במקום הנחת פה פסול שלא במקום הנחת פה כשר צפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר יש מפרשים מקום הנחת פה היינו עובי השופר לצד פנימי שמניח שם פיו והצד החיצון מן העובי עצמו קרוי שלא במקום הנחת פה ויש מפרשים דעביו במקום הקצר הוא מקום הנחת פה ושלא במקום הנחת פה היינו כל אורך השופר מצד הקצר עד צד הרחב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יז. | המציירים בשופר צורות במיני צבעונים כדי לנאותו לא יפה הם עושים. (אבל מותר לחקוק בשופר עצמו צורות כדי לנאותו) (בית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יח. | אם נתן זהב על עובי השופר בצד הרחב היינו הוסיף עליו כל שהוא ופסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | יט. | הרחיק את השופר ונפח בו ותקע בו פסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | כ. | נתן שופר לתוך שופר אם הפנימי עודף על החיצון משני צדדיו ונתן הפנימי בפיו ותקע בו כשר: {הגה: ולי נראה דאפילו אינו בולט בצד הרחב רק שוה לחיצון הואיל ובולט לצד הפה ותוקע בפנימי יצא כן נראה לי (וכן משמע מלשון הרא''ש):} והוא שלא ישנה קולו במה שהוא נתון בתוך החיצון ואם לאו פסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | כא. | שופר של ראש השנה אין מחללין עליו יום טוב אפילו בדבר שיש בו משום שבות כיצד היה השופר בראש האילן או מעבר הנהר ואין לו שופר אלא הוא אינו עולה באילן ואינו שט על פני המים כדי להביאו ועל ידי נכרי מותר דהוי שבות דשבות (פירוש איסור אמירה לנכרי באיסור דאורייתא הוא משום שבות שאמרו חז''ל לשבות מזה אמירה לנכרי ובאיסור דרבנן הוא שבות דשבות) ובמקום מצוה לא גזרו. (ועיין לעיל סימן ש''ז): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | כב. | אם נכרי הביא שופר מחוץ לתחום תוקעין בו והוא הדין אם עשה נכרי שופר ביום טוב מותר לתקוע בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפו - דיני שופר של ראש השנה. ובו כ''ג סעיפים: | כג. | יכול ליתן בתוכו מים או יין לצחצחו אבל מי רגלים אף בחול אסור מפני הכבוד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפז - דין התוקע לתוך הבור. ובו ג' סעיפים: | א. | התוקע בתוך הבור או בתוך המערה אותם העומדים בתוך הבור והמערה יצאו והעומדים בחוץ אם קול שופר שמעו יצאו ואם קול הברה שמעו לא יצאו וכן התוקע לתוך חבית גדולה וכיוצא בה אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפז - דין התוקע לתוך הבור. ובו ג' סעיפים: | ב. | אם התחיל לתקוע בבור ועלה חוץ לבור וגמרה יצא שכל מה ששמע בין בפנים בין בחוץ היה קול שופר: {הגה: וכן אותם שהיו בבור בתחלת התקיעה (גמרא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפז - דין התוקע לתוך הבור. ובו ג' סעיפים: | ג. | השומע מקצת תקיעה שלא בחיוב ומקצתה בחיוב או שאמר לתוקע במתעסק כוון להוציאני ידי חובתי ותקע ומשך בה שיעור תקיעה לא יצא ויש אומרים שיצא אי איכא שיעור תקיעה בחיוב: {הגה: והוא הדין אם שמע מקצת התקיעה קול הברה כגון שהיה התוקע בבור והוא עומד בחוץ ובאמצע התקיעה יצא לחוץ (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפח - זמן תקיעת שופר. ובו ה' סעיפים: | א. | זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה ומצותה משעת הנץ החמה ואילך ואם תקע משעלה עמוד השחר יצא ואם שמע מקצת תקיעה קודם שעלה עמוד השחר ומקצתה אחר שעלה עמוד השחר לא יצא: {הגה: ואם היה שיעור תקיעה במה ששמע ביום נתבאר בסימן תקפ''ז סעיף ג':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפח - זמן תקיעת שופר. ובו ה' סעיפים: | ב. | שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא ואפילו הם מתשעה בני אדם תקיעה מזה ותרועה מזה ותקיעה מזה ויש אומרים דדוקא כשלא הפסיק ביניהם בקול שופר שאינו ראוי באותה בבא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפח - זמן תקיעת שופר. ובו ה' סעיפים: | ג. | שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם שתקעו כולם כאחד לא יצא שאין כאן פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה: {הגה: ואם שנים תקעו כאחד על הסדר ואפילו אחד תקע בחצוצרות יצא דיהיב דעתיה על השופר (הגהות אשירי וגמרא פרק ראוהו בית דין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפח - זמן תקיעת שופר. ובו ה' סעיפים: | ד. | היה זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפח - זמן תקיעת שופר. ובו ה' סעיפים: | ה. | יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר: {הגה: ואסור לטלטלו אם לא לצורך גופו ומקומו (אור זרוע והגהות אשירי סוף פרק במה מדליקין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | א. | כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ב. | חרש שוטה וקטן פטורים וחרש אפילו מדבר ואינו שומע אינו מוציא דכיון שאינו שומע לאו בר חיובא הוא: {הגה: אבל שומע ואינו מדבר מוציא אחרים ידי חובתן (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ג. | אשה פטורה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ד. | אנדרוגינוס מוציא את מינו טומטום אפילו את מינו אינו מוציא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ה. | מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא אפילו עצמו וצריך שיתקע לו בן חורין להוציאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ו. | אף על פי שנשים פטורות יכולות לתקוע וכן אחר שיצא כבר יכול לתקוע להוציאן אבל אין מברכות ולא יברכו להן: {הגה: והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא על כן גם כאן מברכות לעצמן אבל אחרים לא יברכו להן אם כבר יצאו ואין תוקעין רק לנשים אבל אם תוקעין לאיש המחוייב מברכין לו אף על פי שכבר יצאו כמו שנתבאר סימן תקפ''ה סעיף ב' בהג''ה א' (דעת עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ז. | המודר הנאה מחבירו מותר לתקעו לו תקיעה של מצוה ודוקא כשהוא תוקע מאליו להוציאו אבל אם אמר לו המודר תקע והוציאני אסור: {הגה: ואם אמר קונם תקיעותיו עלי בכל ענין אסור (ר''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ח. | המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא ידי חובתו וכן השומע מן המתעסק לא יצא וכן התוקע לשורר ולא נתכוון לתקיעת מצוה לא יצא נתכוון שומע לצאת ידי חובתו ולא נתכוין התוקע להוציאו או שנתכוון התוקע להוציאו ולא נתכוון השומע לצאת לא יצא ידי חובתו עד שיתכוון שומע ומשמיע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקפט - מי הם הראוים לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ט. | מי שתקע ונתכוון להוציא כל השומע תקיעתו ושמע השומע ונתכוון לצאת ידי חובתו אף על פי שאין התוקע מתכוון לפלוני זה ששמע תקיעתו ואינו יודעו יצא שהרי נתכוון להוציא לכל מי שישמענו לפיכך מי שהיה מהלך בדרך או יושב בתוך ביתו ושמע תקיעות משליח צבור יצא אם נתכוון לצאת שהרי שליח ציבור מתכוון להוציא א הרבים ידי חובתן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | א. | כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע לפי שנאמר תרועה ביובל ובראש השנה שלש פעמים וכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ומפי השמועה למדו שכל תרועות של חדש השביעי אחד הן בין בראש השנה בין ביום הכיפורים של יובל תשע תקיעות תוקעין בכל אחד משניהם תר''ת תר''ת תר''ת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ב. | תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו אם היא היללה שאנו קורים תרועה או אם היא מה שאנו קורים שברים או אם הם שניהם יחד לפיכך כדי לצאת ידי ספק צריך לתקוע תשר''ת שלש פעמים ותש''ת שלש פעמים ותר''ת שלש פעמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ג. | יש אומרים ששיעור תקיעה כתרועה ושיעור תרועה כשלשה יבבות דהיינו שלשה כוחות בעלמא כל שהוא והם נקראין טרומיטין ולפי זה צריך ליזהר שלא יאריך בשבר כשלשה טרומיטין שאין כן יצא מכלל שבר ונעשה תקיעה (ויש אומרים דאין לחוש אם האריך בשברים קצת ובלבד שלא יאריך יותר מדאי וכן נוהגין) (מרדכי והגהות אשירי פרק י''ט). וצריך להאריך בתקיעות של תשר''ת יותר מבשל תש''ת ובשל תש''ת יותר מבשל תר''ת ומיהו אם מאריך הרבה בכל תקיעה אין לחוש שאין לה שיעור למעלה וכן בתרועה יכול להאריך בה כמו שירצה וכן אם מוסיף על שלשה שברים ועושה ארבעה או חמשה אין לחוש. ויש אומרים ששיעור יבבא שלשה טרומיטין ושיעור תרועה כשלשה יבבות שהם תשעה טרומיטין ושיעור תקיעה גם כן תשעה טרומיטין כתרועה ולפי זה אין לחוש אם האריך קצת בשברים וצריך להאריך בתקיעה של תשר''ת כשיעור שנים עשר טרומיטין ומי שלא האריך בתקיעה כשיעור הזה והאריך בשברים לא קיים המצוה לא כמר ולא כמר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ראש השנה | סימן תקצ - סדר הראוי לתקיעת שופר. ובו ט' סעיפים: | ד. | שלשה שברים צריך לעשותם בנשימה אחת אבל שלשה שברים ותרועה דתשר''ת יש אומרים שאינו צריך לעשותם בנשימה אחת והוא שלא ישהא בהפסקה יותר מכדי נשימה ויש אומרים שצריך לעשותם בנשימה אחת והוא שלא ישהה בהפסקה יותר מכדי נשימה ויש אומרים שצריך לעשותם בנשימה אחת וירא שמים יצא ידי כולם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת ובתקיעות דמעומד יעשה בשתי נשימות: {הגה: והמנהג הפשוט לעשות הכל בב' נשימות ואין לשנות:} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.