bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ח. | וישקוהו פחות מאותו שיעור וישהו בין שתיה לשתיה כדי אכילת ארבעה ביצים ולפחות ישהו בין שתיה לשתיה כדי שיעור שתיית רביעית ואם אמדוהו שאין השיעורים הללו מספיקים לו או שהחולה אומר כן או שנסתפקו בדבר מאכילין ומשקים אותו כל צרכו (מיד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | ט. | מי שאחזו בולמוס והוא חולי שבא מחמת רעבון וסימנו שעיניו כהות ואינו יכול לראות מאכילין אותו עד שיאורו עיניו ואם אין שם מאכל של היתר מאכילין אותו מאכל איסור ואם יש כאן שני מיני איסורים אחד חמור מחבירו מאכילין אותו הקל תחלה: {הגה: אם צריך לבשר ויש כאן בהמה שצריכין לשוחטה ובשר נבלה מוכנת עיין לעיל סימן שכ''ח סעיף י''ד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריח - דין חולה ביום הכיפורים. ובו י' סעיפים: | י. | חולה שאכל ביום הכיפורים ונתיישב דעתו בענין שיכול לברך צריך להזכיר של יום הכיפורים בברכת המזון שאומר יעלה ויבוא בבונה ירושלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריט - סדר ליל יום הכיפורים. ובו ו' סעיפים: | א. | ליל יום הכיפורים נוהגים שאומר שליח צבור בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינים ונוהגים שאומר כל נדרי וכו' ואחר כך אומר שהחיינו בלא כוס: {הגה: ואחר כך מתפללים ערבית ונוהגים לומר כל נדרי בעודו יום וממשיך בניגונים עד הלילה ואומרים אותו שלשה פעמים וכל פעם מגביה קולו יותר מבראשונה (מהרי''ל). וכן אומר השליח ציבור שלש פעמים ונסלח לכל עדת וגו' והקהל אומרים שלשה פעמים ויאמר ה' סלחתי כדבריך (מנהגים). ואל ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריט - סדר ליל יום הכיפורים. ובו ו' סעיפים: | ב. | בליל יום הכיפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריט - סדר ליל יום הכיפורים. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם חל בשבת אומרים ויכולו וברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש השבת ואינו מזכיר של יום הכיפורים. (ואין אומרים אבינו מלכנו בשבת אבל שאר הסליחות והתחינות אומר כמו בחול) (ריב''ש סימן תקי''ב ומנהגים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריט - סדר ליל יום הכיפורים. ובו ו' סעיפים: | ד. | צריך להעמיד אחד לימין שליח ציבור ואחד לשמאלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריט - סדר ליל יום הכיפורים. ובו ו' סעיפים: | ה. | יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תריט - סדר ליל יום הכיפורים. ובו ו' סעיפים: | ו. | נוהגים ללון בבית הכנסת ולומר שירות ותשבחות כל הלילה: {הגה: וטוב לישן רחוק מן הארון (מרדכי) ומי שאינו רוצה לומר שירות ותשבחות לא ישן שם (מהרי''ו). והחזנים המתפללים כל היום היום לא יעורו כל הלילה כי מאבדין קולם כשאינם ישנים (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכ - מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית. ובו סעיף אחד: | א. | טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפללו מוסף קודם שבע שעות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | א. | מוציאין שני ספרים בראשון קורים ששה בפרשת אחרי מות עד ויעש כאשר צוה ה' ואם חל בשבת קורים שבעה ומפטיר קורא בשני בפנחס ובעשור לחודש ומפטיר בישעיה ואמר סלו סלו פנו דרך עד כי פי ה' דבר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ב. | מילה ביום הכיפורים מלין בין יוצר למוסף אחר קריאת התורה ולאחר המילה אומרים אשרי (והמנהג למול אחר אשרי) (מנהגים). ואם הוא במקום שצריך לצאת מבית הכנסת אין מלין עד אחר חזרת ספר תורה וחוזרים ואומרים קדיש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ג. | מברכין על המילה בלא כוס. (ויש אומרים דמברכין בכוס ונותנין לתינוק הנימול וכן נוהגין): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ד. | במוסף אומר שליח ציבור סדר עבודה: {הגה: ונוהגין ליפול על פניהם כשאומרים והכהנים והעם גם בעלינו לשבח אבל שליח ציבור אסור לעקור ממקומו בשעת התפלה כדי ליפול על פניו ויש למחות ביד העושים כן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ה. | סדר הוידוי חטאתי עויתי פשעתי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ו. | נהגו לידור צדקות ביום הכיפורים בעד המתים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכא - סדר קריאת התורה ומילה ביום כיפור. ובו ו' סעיפים: | ו. | (ומזכירין נשמותיהם, דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים) (מרדכי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכב - סדר תפלת מנחה. ובו ד' סעיפים: | א. | למנחה אומר אשרי ובא לציון ואין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל להיות בשבת: {הגה: ואין אנו נוהגין לומר אשרי ובא לציון קודם מנחה רק קודם נעילה וכן כתבו קצת רבוותא (מרדכי והגהות מיימוני סוף ספר אהבה וסוף הלכות יום כיפור וכל בו ומנהגים). ואין אומרים אין כאלהינו ביום כיפור (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכב - סדר תפלת מנחה. ובו ד' סעיפים: | ב. | ומוציאין ספר תורה וקורים שלשה בפרשת עריות עד סוף הפרשה והשלישי מפטיר ביונה ומסיים מי אל כמוך ומברך לפניה ולאחריה ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בשל שבת: {הגה: ואין אומרים על התורה ועל העבודה במנחה (הגהות מיימוני סוף הלכות יום כיפור ומהרי''ל ומנהגים והגהות מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכב - סדר תפלת מנחה. ובו ד' סעיפים: | ג. | אם חל בשבת אומרים צדקתך ואומרים אבינו מלכנו: {הגה: ובמדינות אלו אין אומרים צדקתך ולא אבינו מלכנו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכב - סדר תפלת מנחה. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין נושאין כפים במנחה ביום הכיפורים וכהן שעבר ועלה לדוכן הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכג - סדר תפלת נעילה. ובו ו' סעיפים: | א. | לנעילה אומר אשרי וקדיש ואינו אומר ובא לציון: {הגה: וכבר כתבתי דהמנהג במדינות אלו לומר אשרי ובא לציון קודם נעילה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכג - סדר תפלת נעילה. ובו ו' סעיפים: | ב. | זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה וצריך שליח ציבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות כדי שיגמור קודם שקיעת החמה (ואומר במקום כתבנו חתמנו) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכג - סדר תפלת נעילה. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם חל בשבת מזכיר בה של שבת אבל בוידוי שלאחר התפלה אין מזכירים בו של שבת והני מילי יחיד אבל שליח צבור כיון שאמרו בתוך תפלתו מזכיר בו של שבת ואם לא הזכיר בזה אין מחזירין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכג - סדר תפלת נעילה. ובו ו' סעיפים: | ד. | אומר כתר כמו במוסף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכג - סדר תפלת נעילה. ובו ו' סעיפים: | ה. | נושאים כפים בנעילה (והמנהג במדינות אלו שלא לישא כפיו ואומרים אבינו מלכנו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכג - סדר תפלת נעילה. ובו ו' סעיפים: | ו. | בסוף הסליחות אומרים שבע פעמים ה' הוא האלהים (ופעם אחת שמע ישראל, ושלש פעמים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד) (מנהגים) (ועיין לעיל סימן ס''א). ותוקעים תשר''ת: {הגה: ויש אומרים שאין לתקוע רק תקיעה אחת (מרדכי והגהות מיימוני סוף הלכות יום כיפור ואגור) וכן נוהגין במדינות אלו ותוקעין לאחר שאמר קדיש לאחר נעילה וקצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכד - סדר מוצאי יום הכיפורים. ובו ה' סעיפים: | א. | מתפללים תפלת ערבית ואומר הבדלה בחונן הדעת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכד - סדר מוצאי יום הכיפורים. ובו ה' סעיפים: | ב. | צריך להוסיף מחול על הקודש גם ביציאתו שימתינו מעט אחר יציאת הכוכבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכד - סדר מוצאי יום הכיפורים. ובו ה' סעיפים: | ג. | מבדילים על הכוס ואין מברכים על הבשמים אפילו אם חל להיות בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכד - סדר מוצאי יום הכיפורים. ובו ה' סעיפים: | ד. | מברכים על האור ואין מברכים במוצאי יום הכפורים על האור שהוציאוהו עתה מן האבנים ויש אומרים שמברכים עליו מעמוד ראשון ואילך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום הכיפורים | סימן תרכד - סדר מוצאי יום הכיפורים. ובו ה' סעיפים: | ה. | ישראל שהדליק מעובד כוכבים אין מברכים עליו במוצאי יום הכיפורים אף על פי שבמוצאי שבת מברכין עליו שאין מברכין במוצאי יום הכיפורים אלא על האור ששבת מבעוד יום ממש או על האור שהודלק ממנו וכן נהגו להדליק מעששית של בית הכנסת ומיהו אפילו אם הודלק ביום הכיפורים אם הודלק בהיתר כגון לחולה יכולים לברך עליו: {הגה: יש אומרים להבדיל על נר של בית הכנסת (המגיד פרק כ''ט ואבודרהם ואור זרוע) ויש אומרים שאין להבדיל עליו אלא מדליקין נר אחר ממנו והנכון להבדיל על שניהן ביחד דהיינו להדליק נר אחד מנר בית הכנסת ולא יבדיל על נר עצמו של בית הכנסת לחוד (מהרי''ל) ושאר דיני נר עיין לעיל סימן רצ''ח ואוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים דהוי קצת יום טוב (טור מהרי''ו אור זרוע). ויש מחמירים לעשות שני ימים יום כיפור ויש לזה התרה ואין לנהוג בחומרא זו משום דיש לחוש שיבא לידי סכנה (אור זרוע). מי שמתענה תענית חלום למחרת יום כיפור אין צריך להתענות כל ימיו (מנהגים). אין אומרים תחינות ולא צדקתך וצדקתך מיום כיפור עד סוכות והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה (מהרי''ל ומנהגים והגהות מיימוני פרק ב' דברכות מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכה - ובו סעיף אחד: | א. | בסכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש. ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה (מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכו - העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג. ובו ג' סעיפים: | א. | (אין לעשות סוכה תחת בית או אילן). והעושה סוכתו תחת האילן יש אומרים שאם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין אף אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה אבל אם האילן חמתו מרובה מצלתו אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא אילן כשרה אפילו לא השפיל הענפים למטה לערבם עם סכך הסוכה אבל אם אין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא על ידי האילן צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו ניכרים ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן ויש אומרים שאפילו אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן והאילן חמתו מרובה מצלתו אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה בין שהאילן קדם בין שהסוכה קדמה כיון שענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר: {הגה: מיהו אם השפיל הענפים למטה ועירבן עם הסכך שאינן ניכרין בטלין והסוכה כשרה (הרא''ש והר''ן) וכן אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול מיקרי עירוב וכשר (מרדכי פרק קמא דסוכה). אבל אם הענפים כנגד האויר שבין הסכך הכשר (או שהסכך הרבה שאפילו ינטל נגד האילן נשאר כשיעור) (טור):} כשרה הואיל וצל הכשר הוא מרובה מחמתה שאפילו אם ינטל האילן יש שיעור בכשר להכשיר ובכל זה לא שאני לן בין קדם האילן לקדם הסכך דין אחד להם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכו - העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג. ובו ג' סעיפים: | ב. | אם קצץ האילן להכשירו ולהיות הוא עצמו מהסיכוך כשר והוא שינענעו שיגבה כל אחד לבדו ומניחו וחוזר ומגביה חבירו ומניחו ואם לאו פסולה משום תעשה ולא מן העשוי: {הגה: אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר או בית ולהסירו אחר כך ולא מיקרי תעשה ולא מן העשוי הואיל ואין הפסול בסכך עצמו (כל בו והגהות אשירי פרק קמא דסוכה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכו - העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג. ובו ג' סעיפים: | ג. | העושה סוכה למטה בבית תחת הגג שהסירו הרעפים אף על פי שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם כשרה: {הגה: וכן מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור ומותר לסגרן מפני הגשמים ולחזור ולפתחן (מהרי''ל) ואפילו ביום טוב שרי לסגרן ולפתחן (אגודה דיומא ומהרי''ו) אם יש להם צירים (דברי עצמו) שסוגר ופותח בהן ואין בזה לא משום סתירה ובנין אוהל ביום טוב ולא משום תעשה ולא מן העשוי רק שיזהר שלא ישב תחתיהן כשהן סגורין שאז הסוכה פסולה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכז - דיני הישן בסוכה. ובו ד' סעיפים: | א. | (צריך לישב באויר הסוכה). הישן תחת המטה בסוכה אם היא גבוה עשרה טפחים לא יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכז - דיני הישן בסוכה. ובו ד' סעיפים: | ב. | הישן תחת הכילה בסוכה אם אינה גבוה עשרה טפחים או שאין לה גג רחב טפח יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכז - דיני הישן בסוכה. ובו ד' סעיפים: | ג. | העצים היוצאים מארבע ראשי המטה אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו אפילו אם אינם גבוהים עשרה אבל אם אחד יוצא באמצע המטה בראשה והשני במרגלותיה כנגדו ונותנים כלונסות (פירוש עצים ארוכים כעין קנה של רומח) מזה לזה מותר לפרוס סדין עליו ולישן תחתיו משום דאין לה גג רחב טפח למעלה והוא שלא יהיו גבוהים עשרה טפחים ויש מכשירים אפילו בגבוהים עשרה טפחים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכז - דיני הישן בסוכה. ובו ד' סעיפים: | ד. | פירס סדין תחת הסכך לנוי אם הוא בתוך ארבעה טפחים לגג כשרה ואם הוא רחוק ארבעה טפחים מן הגג פסולה ואם אינו לנוי אף על פי שהוא בתוך ארבעה טפחים פסולה. (ויש ליזהר שלא לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מארבעה לסוכה) (מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכח - דיני סוכה שתחת סוכה. ובו ג' סעיפים: | א. | סוכה שתחת סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה והני לי שיוכלה התחתונה לקבל כרים וכסתות של עליונה ואפילו על ידי הדחק ויש ביניהם עשרה טפחים אבל אם אין ביניהם עשרה טפחים או שיש ביניהם עשרה טפחים אבל אינה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה אפילו על ידי הדחק התחתונה כשרה אם היא מסוככת כהלכתה אפילו אם העליונה למעלה מעשרים ואם אינה מסוככת כהלכתה ומתכשרת על ידי סכך העליונה צריך שלא יהא סכך העליונה גבוה מן הארץ למעלה מעשרים אמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכח - דיני סוכה שתחת סוכה. ובו ג' סעיפים: | ב. | העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה אבל אם יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אפילו אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכח - דיני סוכה שתחת סוכה. ובו ג' סעיפים: | ג. | עשאה בראש הגמל או בראש האילן כשרה ואין עולין לה ביום טוב מקצתה על האילן ומקצתה בדבר אחר אם הוא בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת ולא תפול עולין לה ביום טוב ואם לאו אין עולין לה ביום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | א. | דבר שמסככין בו צריך שיהיה צומח מן הארץ ותלוש ואינו מקבל טומאה אבל דבר שאינו צומח מן הארץ אף על פי שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה כגון עורות של בהמה שלא נעבדו שאינם מקבלים טומאה או מיני מתכות אין מסככין בהם. (וכן אין מסככין בעפר) (ר''ן): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ב. | וכן דבר שמקבל טומאה כגון שפודין וארובות המטה וכל הכלים אין מסככין בהם ואפילו אם נשברו שלא נשאר בהם שיעור קבלת טומאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ג. | סיככה בחיצים שאין להם בית קיבול כשירה ושיש בהם בית קיבול פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ד. | סיככה בפשתן שלא נידק ולא ניפץ כשרה דעץ בעלמא הוא אבל אם נידק וניפץ פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ה. | בחבלים של פשתן פסולה של גמי ושל סיב כשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ו. | במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה אם היא קטנה סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה אלא אם כן עשאה לסיכוך: {הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא''ש פרק קמא דסוכה):} ואם היא גדולה סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה אלא אם כן עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה). והני מילי שאין לה שפה אבל אם יש לה שפה בענין שראויה לקבל אפילו אם ניטל שפתה אין מסככין בה: {הגה: במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה אין מסככין בהם (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ז. | יש להסתפק אם מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו: {הגה: ולכן אין לסכך עליו ואפילו להניחו על הסכך להחזיקו אסור והוא הדין בכל כלי המקבל טומאה כגון ספסל וכסא שמקבלין טומאת מדרס (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ח. | לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות (פירוש חתיכות של בגדים בלוים) שהם מקבלים טומאה אין קפידא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | ט. | כל מיני אוכלים מקבלים טומאה ואין מסככין בהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | י. | ענפי תאנה ובהם תאנים וזמורות ובהם ענבים אם פסולת מרובה על האוכל מסככין בהם ואם לאו אין מסככין בהם ואם קצרם לאוכל יש לידים תורת אוכל לקבל טומאה וצריך שיהא בפסולת כדי לבטל האוכל והיד ואם קצרם לסיכוך אז אין לידים תורת אוכל ואדרבה הם מצטרפים עם הפסולת לבטל האוכל ואם קצרם לאוכל ונמלך עליהם לסיכוך אין המחשבה מוציאה הידות מתורת אוכל עד שיעשה בהם מעשה שניכר שרוצה אותם לסיכוך כגון שידוש אותם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יא. | מסככין בפינוג''ו הנקרא בערבי שומר. (והוא מאכל בהמה ואין בני אדם אוכלים אותו אלא לרפואה) (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק ב' וכל בו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יב. | סיכך בירקות שממהרין לייבש אף על פי שפסולים לסכך מפני שמקבלים טומאה אין דינם כסכך פסול לפסול בארבעה טפחים אלא כאויר חשיבי לפסול בשלשה ואם אין דרכם לייבש דינם כסכך פסול ופוסלים בארבעה טפחים: {הגה: וכל מה שדרכו לייבש בתוך שבעה מיד דיינינן ליה כאילו הוא יבש (ר''ן פרק קמא דסוכה) והוי אויר ופוסל בשלשה אפילו מן הצד. (הגהות מיימוני פרק ד' דסוכה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יג. | כל דבר המחובר אין מסככין בו ודינו כדין האילן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יד. | יש דברים שאסרו חכמים לסכך בהם לכתחלה והם מיני עשבים שאינם ראויים לאכילה ואינם מקבלים טומאה וריחם רע או שנושרים עליהם דחיישינן שמא מתוך שריחן רע או שעליהן נושרים יצא מן הסוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | טו. | וכן אסור לסכך בחבילה מפני שפעמים שאדם מניח חבילתו על גג הסוכה ליבשה ואחר כך נמלך עליה לשם סוכה ואותה סוכה פסולה משום תעשה ולא מן העשוי בפיסול וגזרו על כל חבילה אטו זאת וכיון שמפני זה אסרוהו לא הוצרכו לאסור אלא בחבילה שדרך ליבשה ואין זה בפחות מעשרים וחמשה קנים הילכך כל חבילה שהיא פחותה מעשרים וחמשה קנים מותר לסכך בה ואם עשרים וחמשה קנים או יותר הבאים מגזע אחד וקשרם בראשם השני אינה נקראת חבילה כיון שעיקרן אחד ואם אגד עמהם קנה אחר ויש בין שניהם עשרים וחמשה הויא חבילה: {הגה: וכל חבילה שאינה קשורה משני ראשיה שיכולין לטלטלה כך אינה חבילה ומותר לסכך בה (בית יוסף בשם הפוסקים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | טז. | חבילה שאין קושרים אותה אלא למכרם במנין ומיד כשיקננה הקונה יתירנה אינה חבילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יז. | אם סיכך בחבילה והתירה כשרה כיון שאין איסורה אלא משום גזירה אבל חבילה שהעלה ליבש ונמלך עליה לסיכוך שפסולה מן התורה אינה ניתרת בהתרה אלא צריכה נענוע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יח. | וכן אסרו לסכך בנסרים שרחבן ארבעה אפילו הפכן על צדן שאין בהם ארבעה ואם אין ברחבן ארבעה כשרים אפילו הם משופים שדומים לכלים ונהגו שלא לסכך בהם כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרכט - ממה צריך להיות הסכך. ובו י''ט סעיפים: | יט. | פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר כלומר שלא יהיו עלין וקסמין נושרין על שלחנו פסולה אבל אם לא פירס אלא לנאותה כשרה והוא שיהא בתוך ארבעה לסכך ויש אומרים שסוכה שהיא מסוככת כהלכתה וירא שמא ייבש הסכך או ישרו העלין ותהיה חמתה מרובה מצלתה ופירס עליה סדין שלא תתייבש או תחתיה שלא ישרו העלין כיון שהסדין גורם שעל ידו צלתה מרובה מחמתה פסולה אבל אם לא כיון בפריסת הסדין אלא להגין מפני החמה והעלין או לנאותה כשרה ובלבד שיהא בתוך ארבע לסכך ומיהו לכתחלה לא יעשה אלא אם כן הוא ניכר לכל שמכוין כדי להגין או שהוא שרוי במים שאז ניכר לכל שאינו שוטחו שם אלא לייבש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | א. | כל הדברים כשרים לדפנות (ואין צריך להעמידם דרך גדילתן) (טור). ואפילו חמתה מרובה מצלתה מחמת הדפנות כשרה: {הגה: מכל מקום לא יעשה הדפנות מדבר שריחו רע (ר''ן) או דבר שמתייבש תוך שבעה ולא יהא בו שיעור מחיצה (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ב. | דפנות הסוכה אם היו שתים זו אצל זו כמין ג''ם עושה דופן שיש ברחבו יותר על טפח ומעמידו בפחות משלשה לאחד מהדפנות ויעמיד קנה (כנגד הכותל) (טור) כנגד אותו טפח ויעשה לה צורת הפתח שיעמיד קנה עליו ועל הטפח וכשרה אף על פי שהקנה שעל גביהן אינו נוגע בהן: {הגה: ואם הטפח והדופן מגיע לסכך אין צריך קנה על גביהן (מרדכי והגהות מיימוני פרק ד') ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה הוא לנוי בעלמא (כן כתב המרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ג. | היו לה שני דפנות זו כנגד זו וביניהם מפולש עושה דופן שיש ברחבו ארבעה טפחים ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לאחד משתי הדפנות וכשרה וגם בזה צריך לעשות צורת פתח שיתן קנה מהפס על הדופן האחד ויש אומרים שאין זה צריך צורת פתח: {הגה: אבל אם איכא דופן שבעה בלא לבוד אין צריך כאן צורת הפתח עד סוף הכותל הואיל ואיכא דופן שבעה שהוא שיעור הכשר סוכה וכל שכן שאין צריכים צורת הפתח כשהדופן שלימה ומה שנהגו בצורת הפתח כשיש לה דפנות שלימות אינו אלא לנוי בעלמא (ר''ן והמגיד פרק ד' וכל בו ובית יוסף בשם מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ד. | במה דברים אמורים בעושה סוכתו במקום שאין דופן אמצעי כנגדה אבל העושה סוכתו באמצע החצר רחוק מדפנות החצר אף על פי שאין לה אלא שתי דפנות זו כנגד זו די לה בתיקון המתיר בשתי דפנות העשויות כמין ג''ם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ה. | כשהכשירו בשתי דפנות העשויות כמין ג''ם בטפח וצורת פתח אפילו אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח שכשתצטרף כל הפרוץ יהיה מרובה על העומד כשרה (רק שלא יהיו הפתחים בקרנות כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג''ם) (ר''ן) ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על עשר אמות ואם יש בה צורת פתח אפילו ביתר מעשר ולהרמב''ם אפילו יש לה צורת פתח אם יש לה פירצה יותר מעשר פסולה אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ: {הגה: ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות (כל בו). ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות עדיף אז לעשות שלש מחיצות שלימות מארבע שאינן שלימות (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ו. | נעץ ארבעה קונדסין בין באמצע הגג בין על שפת הגג וסיכך על גבן פסולה ויש מכשירין בנעץ על שפת הגג משום דאמרינן גוד אסיק מחיצתא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ז. | סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי (פירוש עץ כמין עמוד) או על גבי באר שיש לו פסין (פירוש קרשי עץ סביבות הבאר לעשות רשות היחיד) הרי זו סוכה כשרה לאותו שבת שבתוך החג בלבד מתוך שלחי זה ופסין אלו מחיצות לענין שבת נחשוב אותם כמחיצות לענין סוכה. (ואין להתיר אלא במקום שלחי ופסין מתירין לענין שבת דאז שייך מגו) (ר''ן): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ח. | סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בין שהיו נראים מבפנים ואין נראין מבחוץ בין שהיו נראים מבחוץ ואין נראין מבפנים כשרה לא היו לה פצימין פסולה מפני שהיא סוכה העשויה כמבוי שהרי אין לה אלא שני צידי האכסדרה ואמצע האכסדרה אין בו כותל ושכנגדו אין לו פצימין (פצים פירוש לחי ומזוזה). (כל זה הוא לשון הרמב''ם אבל אחרים חולקין ולכן אין לעשות סוכה בכהאי גוונא): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | ט. | היו דפנותיה גבוהים שבעה ומשהו והעמידם בפחות משלשה סמוך לארץ כשרה אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן ואפילו אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך שלשה כנגדו כשרה ואם אינו גבוה אלא עשרה טפחים אפילו אין בדופן אלא ארבע ושני משהויין כשרה שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה וחשוב כסתום היו הדפנות גבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | י. | העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה אם היו חזקים או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד ומילא בין האוירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח וקשר אותם הרי זו כשרה על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אף על פי שקשרן בטוב זימנין דמינתקי ולאו אדעתיה והוה ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה והרוצה לעשות בסדינים טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות משלשה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | יא. | עושים מחיצה מבעלי חיים שיקשור שם בהמה לדופן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | יב. | יכול לעשות מחבירו דופן לסוכה להכשירה ואפילו ביום טוב ובלבד שלא ידע אותו שהועמד שם שבשביל מחיצה הועמד שם אבל בחול אפילו אם הוא יודע שפיר דמי: {הגה: ואפילו ביום טוב אינו אסור אלא באותן שלש דפנות המתירים הסוכה אבל בדופן רביעית שרי (השגת הראב''ד והמגיד פרק ד' דסוכה). ועיין לעיל סימן שס''ב סעיף ה':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרל - דיני דפנות הסוכה. ובו י''ג סעיפים: | יג. | הסומך סוכתו על כרעי המטה והכרעיים הם מחיצות אם יש בה גובה עשרה טפחים מן המטה לסכך כשרה ואם לאו פסולה ואם סמך הסכך על עמודים והכרעיים הם דפנות אפילו אין גבוה עשרה מהמטה עד הסכך כשרה כיון שיש עשרה טפחים מהארץ עד הסכך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | א. | סוכה שחמתה וצלתה שוין מלמעלה פסולה לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצלתה אבל אם חמתה וצלתה שוים מלמטה כשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ב. | אם ברוב ממנה צלתה מרובה שני משהויין ובמיעוט ממנה חמתה מרובה משהו בענין שכשנצרף יחד החמה והצל של כל הסוכה יהיה צלתה מרובה מחמתה משהו כשרה: {הגה: ויש מחמירין אם הסוכה גדולה ויש מקום שבעה על שבעה שחמתו מרובה אף על פי שבצירוף כל הסוכה הוי הצל מרובה (ר''ן סוף פרק קמא דסוכה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ג. | דרך הסיכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים היתה מעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ד. | היה כיסוי דק מאד שיש בה אויר הרבה אלא שאין שלשה טפחים במקום אחד ובין הכל צלתה מרובה מחמתה כשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ה. | היה הסיכוך מדובלל (פירוש מבולבל) והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה כשר ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד שלשה טפחים ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יותר אף על פי שהוא גבוה משלשה טפחים רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד: {הגה: דהיינו שיש באויר שבין התחתון טפח שראוי להוריד העליון ואז כשרה אפילו חמתה מרובה שיהא הצל מרובה כשהחמה באמצע הרקיע (ר''ן פרק הישן ובית יוסף בשם הרמב''ם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ו. | קנים היוצאים לאחורי הסוכה כגון שאחורי דופן אמצעי בולטים קנים מן הסכך ויש בהם הכשר סוכה וצלתה מרובה מחמתה ושלש דפנות כשרה אף על פי שהדופן האמצעי לא נעשה בשבילם אלא בשביל עיקר הסוכה שהוא לפנים ממנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ז. | וכן הקנים הבולטים מן הסכך לצד הפרוץ ודופן אחד נמשך עמהם כשר אף על פי שעשה דופן על הצדדין יתר על שבעה והוה לן למימר הרי גילה דעתו לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות ודופן אחד שנמשך עם הקנים של סכך אינו מן הסוכה אלא בפני עצמו עומד ונמצא שאין לו אלא דופן אחד שהוא הדופן הנמשך אפילו הכי כשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ח. | סככה בשפודין שהם פסולין לסכך בהם ואין בהם ארבעה ואין מהם ארבעה במקום אחד והניח בין שפוד לשפוד כמלא שפוד ונתן שם סכך כשר פסול שאי אפשר לצמצם שימלא כל האויר מסכך כשר ונמצא הפסול מרובה אבל אם העדיף סכך הכשר מעט על הפסול או אם היה הפסול נתון שתי ונתן הכשר ערב או איפכא כשר שאז מתמלא כל האויר מסכך כשר. (ודוקא בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה צריך להיות מן השפודים פחות משלשה במקום אחד) (בית יוסף ומהר''א מפראג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | ט. | בית המקורה בנסרים שאין עליהם מעזיבה (פירוש טיט וצרורות שמשימין עליהם) ובא להכשירו לשם סוכה די בזה שיסיר כל המסמרים לשם עשיית סוכה או שיטול מבין שני נסרים אחד ויתן סכך כשר במקומו וכולה כשרה אפילו הנסרים רחבים ארבעה ויש מי שאומר שצריך שלא יהיו הנסרים רחבים ארבעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלא - סוכה שחמתה מרובה מצלתה, ויתר דיני הסכך. ובו י' סעיפים: | י. | סוכה שאין לה גג כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כמין צריף או שסמך ראש הדופן של סוכה לכותל פסולה ואם היה לה גג אפילו טפח או שהגביה הדופן הסמוך לכותל מן הקרקע טפח הרי זו כשרה: {הגה: ויש אומרים שהטפח לא תהיה אויר רק מן הדופן או הסכך (הרא''ש בשם ר''י ורמב''ם פרק ד'). וצריך שיהיה בה שבעה טפחים על שבעה בגובה עשרה טפחים (טור). גם גם צריך שיהיו הדפנות לאחר שהם גבוהים עשרה עשויות מדבר שמסככין בהם דהא הם הסכך (ר''ן סוף פרק קמא דסוכה) ואם כל הדפנות מדבר שמסככין בהם מותר לישן אפילו תחת הדפנות (ס''ח בפירוש רבינו ירוחם נתיב ח' חלק א'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלב - דברים הפוסלים בסכך. ובו ד' סעיפים: | א. | סכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים אבל פחות מארבעה כשרה ומותר לישן תחתיו מן הצד אינו פוסל אלא בארבע אמות אבל פחות מארבע אמות כשרה דאמרינן דופן עקומה דהיינו לומר שאנו רואים כאילו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל ודבר זה הלכה למשה מסיני הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות כשרה ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים במה דברים אמורים בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול שבעה טפחים על שבעה טפחים אבל בסוכה קטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלב - דברים הפוסלים בסכך. ובו ד' סעיפים: | ב. | אויר בין בגדולה בין בקטנה שוים דבין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה ומצטרף להשלים הסוכה ואין ישנים תחתיו: {הגה: ודוקא שהולך על פני כל הסוכה (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק א') או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו ורובו אבל בלאו הכי מותר דהא אין סוכה שאין בה נקבים נקבים (ר''ן סוף פרק קמא). והא דסכך פסול פוסל בארבעה ואויר בשלשה היינו דוקא שהפסיק הסוכה לשתים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות במקום אחד אבל אם נשאר שיעור סוכה במקום אחד המקום ההוא כשר ואף שמבחוץ אם מחובר לו מן הצדדים (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלב - דברים הפוסלים בסכך. ובו ד' סעיפים: | ג. | סכך פסול פחות מארבעה ואויר אצלו פחות משלשה אין מצטרפים לפסול הילכך אם אויר שלשה במקום אחד אפילו מיעטו בסכך פסול כשר והני מילי בסוכה גדולה אבל בקטנה שאין בה אלא שבעה על שבעה אם יש בין שניהם שלשה טפחים מצטרפים לפסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלב - דברים הפוסלים בסכך. ובו ד' סעיפים: | ד. | אם יש סכך פסול שני טפחים ועוד סכך פסול שני טפחים ואויר פחות משלשה מפסיק ביניהם יש להסתפק אם שני הפסולים מצטרפים לפסול הסוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | א. | סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה בין שמחיצות מגיעות לסכך בין שאינן מגיעות אבל עשרים כשרה אפילו כל סככה למעלה מעשרים כיון שאין בחללה אלא עשרים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ב. | היתה גבוה יותר מעשרים והוצין (פירוש ענפים קטנים עם העלין שלהם) יורדים למטה אם צלתן מרובה מחמתן כשרה ואם לאו פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ג. | סוכה שחללה יותר מעשרים אמה ותלה בה דברים נאים ועל ידי כן נתמעט חללה לא הוי מיעוט וכן אם מיעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואפילו ביטלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ד. | מיעטה בתבן וביטלו הרי זה מיעוט ואין צריך לומר עפר וביטלו אבל סתם אינו מיעוט אפילו בעפר עד שיבטלנו בפה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ה. | היתה גבוהה מעשרים ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה ובה שיעור סוכה כשרה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ו. | אם בנה האיצטבא מן הצד אם יש מן האצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות כשרה על האצטבא דווקא ואם לאו פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ז. | אם בנה האיצטבא באמצע אם יש ממנו לכותל לכל צד פחות מארבע אמות כשרה על האיצטבא אפילו אם גבוהה יותר מעשרה ואם יש בינה לכותל ארבע אמות פסולה אפילו האיצטבא גבוה עשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ח. | סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | ט. | היתה גבוהה מעשרה והוצין יורדין לתוך עשרה אפילו אם חמתן מרובה מצלתן פסולה אבל אם הנויין יורדין לתוך עשרה אינם פוסלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלג - דין גובה הסוכה. ובו י' סעיפים: | י. | היתה נמוכה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה ויש בחקק שיעור הכשר סוכה אם אין בין חקק לכותל שלשה טפחים כשרה יש ביניהם שלשה טפחים פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלד - שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה. ובו ד' סעיפים: | א. | סוכה שאין בה שבעה על שבעה פסולה ולענין גודל אין לה שיעור למעלה: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.