bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלד - שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה. ובו ד' סעיפים: | ב. | אם היא עגולה צריך שיהא בה כדי לרבע שבעה על שבעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלד - שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה. ובו ד' סעיפים: | ג. | יש בה שבעה על שבעה ונתן בה בגדים לנאותה וממעטים אותה משבעה על שבעה פסולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלד - שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה. ובו ד' סעיפים: | ד. | מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו חוץ לסוכה ואכל כאילו לא אכל בסוכה אפילו אם היא סוכה גדולה גזירה שמא ימשך אחר שלחנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלה - דין סוכת גנב''ך ורקב''ש. ובו סעיף אחד: | א. | סוכה אף על פי שלא נעשית לשם מצוה כשרה והוא שתהיה עשויה לצל כגון סוכת נכרים נשים בהמה כותיים רועים קייצים בורגנין שומרי שדות אבל סוכה שנעשית מאליה פסולה לפי שלא נעשית לצל לפיכך החוטט בגדיש ועשהו סוכה אינה סוכה שהרי לא עימר גדיש זה לצל (ומה שעושה אחר כך הוי תעשה ולא מן העשוי) (טור). לפיכך אם עשה בתחילה כשנתן שם הגדיש חלל טפח במשך שבעה לשם סוכה וחטט בו אחר כך והשלימה לעשרה כשרה שהרי נעשית סכך שלה לצל ואם הגדיש גדול ולא הניח אלא חלל טפח במשך שבעה ושוב חקק בה הרבה ועשה בה סוכה גדולה אינה כשרה כולה על ידי משך שבעה שהניח תחלה ואם חקק משני צדדים ארבע אמות יותר על השבעה אף השבעה פסולה דסכך פסול פוסל מן הצד בארבע אמות: {הגה: ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות ואם עשה טפח סמוך לסכך מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות כמו בחוטט בגדיש (הגהות מיימוני פרק ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלו - דין סוכה ישנה. ובו ב' סעיפים: | א. | סוכה ישנה דהיינו שעשאה קודם שיכנסו שלשים יום שלפני החג כשרה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם החג ואפילו בטפח על טפח סגי אם הוא במקום אחד ואם החידוש על פני כולה סגי אפילו כל דהו ואם עשאה לשם החג אפילו מתחילת השנה כשרה בלא חידוש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלו - דין סוכה ישנה. ובו ב' סעיפים: | ב. | יוצר כלי חרס שיש לו שתי סוכות זו לפנים מזו ועושה קדירותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה כיון שהיא דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצוה והחיצונה יוצא בה שהרי אינו דר בה כל השנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלז - דין סוכה שאולה וגזולה. ובו ג' סעיפים: | א. | מי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד עושה סוכה בחולו של מועד אפילו בסוף יום שביעי וכן יכול לצאת מסוכה זו ולישב באחרת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלז - דין סוכה שאולה וגזולה. ובו ג' סעיפים: | ב. | יוצאין בסוכה שאולה וכן יוצאין בשל שותפות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלז - דין סוכה שאולה וגזולה. ובו ג' סעיפים: | ג. | סוכה גזולה כשרה כיצד אם תקף על חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה יצא שאין הקרקע נגזלת: {הגה: מיהו לכתחלה לא ישב אדם בסוכת חבירו שלא מדעתו כל שכן אם דעתו לגזלה וכן לא יעשה סוכה לכתחלה בקרקע של חבירו שלא מדעתו וכן בקרקע שהיא של רבים (הגהות אשירי ואור זרוע) מיהו בדיעבד יצא וכן לא יקצצו ישראל הסכך בעצמם אלא יקנו אותם מעובדי כוכבים דכל גזל אין עושין ממנו סוכה לכתחלה (מהרי''ל):} ואם גזל עצים ועשה מהם סוכה אף על פי שלא חיברן ולא שינה בהם כלום יצא תקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא דמי עצים בלבד אבל אם גזל סוכה העשויה בראש הספינה או בראש העגלה וישב בה לא יצא: {הגה: והוא הדין אם ראובן בנה סוכה בקרקע שמעון ושמעון תקף את ראובן וגזל סוכתו הבנויה בקרקע שלו לא יצא בה ואין כאן תקנת השבים הואיל ולא טרח בה ולא הוציא עליה הוצאות (הגהות אשירי פרק ב' דסוכה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה. ובו ב' סעיפים: | א. | עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג בין עצי דפנות בין עצי סכך (ואפילו קיסם לחצוץ בו שיניו אסור) (מהרי''ל) ואין נאותין מהן לדבר אחר כל שמונת הימים מפני שיום השביעי כולו הסוכה מוקצה עד בין השמשות והואיל והוקצה לבין השמשות של שביעי הוקצה לכל היום: {הגה: ואפילו נפלה הסוכה אסורים ולא מהני בה תנאי (טור) אבל עצים הסמוכים לסוכה מותרים. ועיין לעיל סימן תקי''ח סעיף ח':} ואם אחר שעשה השיעור הצריך מן הדפנות ונשלם הכשר סוכה הוסיף דופן לא מיתסרא אבל אם עשה ארבעתן סתם כולן אסורות ומוקצות: {הגה: וכל זה לא מיירי אלא בסוכה שישב בה פעם אחד אבל אם הזמינה לסוכה ולא ישב בה לא נאסרה דהזמנה לאו מילתא היא (הגהות אשירי פרק המביא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה. ובו ב' סעיפים: | ב. | וכן אוכלים ומשקים שתולין בסוכה כדי לנאותה אסור להסתפק מהם כל שמונה אפילו נפלו (וביום טוב ושבת אסור לטלטלם דמוקצים הם) (טור). ואם התנה עליהם בשעה שתלאם ואמר איני בודל מהן כן בין השמשות (של שמונה ימים) (בית יוסף בשם אורחות חיים) הרי זה מסתפק מהם בכל עת שירצה שהרי לא הקצה אותם ולא חל עליהם קדושת הסוכה ולא נחשבו כמותה ודוקא שמתנה בזה הלשון אבל אם אמר אני מתנה עליהם לאוכלם כשיפלו אינו כלום ואם אמר אני מתנה עליהם לאכלם אימתי שארצה מהני שגם בין השמשות בכלל: {הגה: וצריך לעשות התנאי קודם בין השמשות הראשון (דברי עצמו כסברת אורחות חיים שהביא הבית יוסף ולא כמהרי''ל). יש מן האחרונים שכתבו דבזמן הזה אין נוהגים להתנות (מהרי''ל) והכי נהוג בנויין התלוים בסכך אבל בנויין שנותנים בדפנות כגון סדינים המצויירים נוהגין לטלטלם מפני הגשמים אפילו בלא תנאי משום דיש אומרים דאין אסור אפילו בדפנות עצמן כל שכן בנויין ומכל מקום טוב להתנות עליהם (דרכי משה). אם סיכך בהדס או תלה בסוכה אתרוג לנוי מותר להריח בו דלא הוקצה מריח רק שלא יגע בו דאסור בטלטול ויש אוסרים בהדס (ר''ן סוף פרק לולב הגזול) כדלקמן סימן תרנ''ג:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | א. | כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) (טור) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכלי שתיה כגון אשישות וכוסות בסוכה אבל כלי אכילה (לאחר האכילה) (טור) כגון קדירות וקערות חוץ לסוכה המנורה בסוכה ואם היתה סוכה קטנה מניחה חוץ לסוכה: {הגה: ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ב. | אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי כביצה מפת ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפילו קבע עלייהו) (דברי עצמו) חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובח ותבשיל העשוי מחמשת מינים אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה: {הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ג. | אכילה בסוכה בליל יום טוב הראשון חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו מכאן ואילך רשות רצה לאכול סעודה סועד בסוכה רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות וקליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח: {הגה: ולא יאכל בלילה הראשונה עד שיהא ודאי לילה (בית יוסף בשם אורחות חיים) ויאכל קודם חצות לילה (מהרי''ו ומהרי''ל). ולא יאכל ביום מחצות ואילך כדי שיאכל בסוכה לתיאבון (מהרי''ל) דומיא דאכילת מצה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ד. | כל שבעת הימים קורא (ולומד) בתוך הסוכה וכשמבין ומדקדק במה שיקרא (וילמוד, יכול ללמוד) חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו. המתפלל רצה מתפלל בסוכה או חוץ לסוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ה. | ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית מאימתי מותר לפנות משירדו לתוך הסוכה טפות שאם יפלו לתוך התבשיל יפסל אפילו תבשיל של פול: {הגה: ואפילו אין תבשיל לפניו (סמ''ג והגהות אשירי). ומי שאינו בקי בזה השיעור ישער אם ירדו כל כך גשמים לבית אם היה יוצא יצא מסוכתו גם כן (אור זרוע והגהות אשירי פרק הישן ומרדכי פרק ב' מיימוני פרק ו' ומהרי''ל). וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין (טור והר''ן והרא''ש) ויקדש בסוכה כדי שיאמר זמן על הסוכה (תרומת הדשן סימן צ''ה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ו. | היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ז. | היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותה הלילה אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר: {הגה: ויעור משינתו (טור). מי שהוא ישן בסוכה וירדו גשמים אין צריך לשער בכדי שיתקלקל התבשיל דבגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויוכל לצאת (מהרי''ו). וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות (הגהות מיימוני פרק ו'). וכשיוצא מן הסוכה מכח הגשמים אל יבעט ויצא אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושפכו על פניו (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרלט - דיני ישיבת סוכה. ובו ח' סעיפים: | ח. | נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה (והכי נהוג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | א. | נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה טומטום ואנדרוגינוס חייבים מספק וכן מי שחציו עבד וחציו בן חורין חייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ב. | קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן חמש כבן שש חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ג. | חולים ומשמשיהן פטורים מן הסוכה ולא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חש בראשו חש בעיניו ויש מי שאומר שאין המשמשים פטורים אלא בשעה שהחולה צריך להם. (ומי שמקיז דם חייב בסוכה) (אור זרוע והגהות אשירי פרק הישן): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ד. | מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו (אבל בלילה ראשונה אפילו מצטער חייב לאכול שם כזית) (כל בו). איזהו מצטער זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם או מפני הריח ודווקא שבא לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר מצטער אני: {הגה: ואם עשאה מתחילה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה או שאי אפשר לעשות לו אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה אינו יוצא באותה סוכה כלל אפילו בדברים שלא מצטער בהם דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו (מרדכי פרק הישן). מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר ואין צריך לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר (תרומת הדשן סימן נ''ג ופסקיו סימן קנ''ח). ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד אבל לא תחת הסכך (אור זרוע). מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו לא מקרי מצטער וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (תרומת הדשן סימן צ''ב). ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור). ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער אבל בלאו הכי חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער (מרדכי פרק הישן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ה. | אבל חייב בסוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ו. | חתן ושושביניו וכל בני החופה פטורים מן הסוכה כל ז' ימי המשתה. (וסעודת ברית מילה וכן הסעודה שאוכלין אצל היולדת חייבין בסוכה) (מהרי''ק שורש קע''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ז. | שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום בין בלילה (ועיין לעיל סימן ל''ח): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ח. | הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה הולכי דרכים בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום: {הגה: ודוקא כשיוכלו למצוא סוכה אבל אם אינם מוצאים סוכה יוכלו לילך לדרכם אף שלא ישבו בה לא יום ולא לילה כשאר ימות השנה שאינו מניח דרכו משום ביתו (ר''ן פרק הישן). ואף על פי שאינו הולך רק ביום פטור אף בלילה דאין לעשות לו שם דירה וההולכים לכפרים לתבוע חובותיהם ואין להם סוכה באותן הכפרים יחמירו על עצמן לשוב לבתיהם בכל לילה לאכול בסוכה ואף על גב דיש להקל מכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | ט. | שומרי העיר ביום פטורים ביום וחייבים בלילה שומרי העיר בלילה פטורים בלילה וחייבים ביום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמ - מי הם הפטורים מישיבת סוכה. ובו י' סעיפים: | י. | שומרי גנות ופרדסים פטורים בין ביום ובין בלילה שאם יעשה השומר סוכה ידע הגנב שיש לשומר מקום קבוע ויבא ויגנוב ממקום אחר לפיכך אם היה שומר כרי של תבואה שיכול לשמור כולו ממקום אחד חייב לעשות סוכה במקום ששומרו: {הגה: והעושין יין אצל העכו''ם בסוכה פטורים בין ביום ובין בלילה דצריכים לשמור שלא יגעו העובדי כוכבים (הגהות מיימוני פרק ז' בשם סמ''ק וכל בו) ואם הוא בענין שאין צריכים שימור חייבים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמא - שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה. ובו סעיף אחד: | א. | העושה סוכה בין לעצמו בין לאחר אינו מברך על עשייתה אבל שהחיינו היה ראוי לברך כשעושה אותה לעצמו אלא שאנו סומכים על זמן שאנו אומרים על הכוס של קידוש: {הגה: ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה אף על פי שבירך זמן בביתו כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן משום סוכה ואם בירך זמן בשעת עשייה סגי ליה (ר''ן פרק לולב וערבה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמב - אם חל יום ראשון של סוכות להיות בשבת לענין ברכת מעין שבע. ובו סעיף אחד: | א. | אם חל יום ראשון של סוכות להיות בשבת אומר בערבית ברכת אחת מעין שבע וחותם בה בשבת בלבד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמג - סדר הקידוש. ובו ג' סעיפים: | א. | סדר הקידוש יין קידוש וסוכה ואחר כך זמן לפי שהזמן חוזר על קידוש היום ועל מצות סוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמג - סדר הקידוש. ובו ג' סעיפים: | ב. | להרמב''ם מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב ואחר כך מברך זמן. (ואין נוהגים כן אלא מקדשין מיושב וכן דעת הרא''ש): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמג - סדר הקידוש. ובו ג' סעיפים: | ג. | בשאר ימים מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא ונוהגים לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעום: {הגה: והכי נוהגין בחול אבל בשבת ויום טוב שיש בהן קידוש מברך לאחר קידוש (מהרי''ו) ואם קידש בבית ואוכל בסוכה או איפכא עיין לעיל סימן רע''ג סעיף ב':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמד - סדר הלל כל ימי החג. ובו ב' סעיפים: | א. | שחרית אחר חזרת התפלה נוטלין הלולב ומברכין על נטילת לולב ושהחיינו וגומרים ההלל וכן כל שמונת ימי החג ומברכים לגמור את ההלל בין צבור בין יחיד ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולו אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות סוכה | סימן תרמד - סדר הלל כל ימי החג. ובו ב' סעיפים: | ב. | בהלל אפילו עשרה קורין כאחד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | א. | לולב שנפרדו עליו זה מעל זה ולא נדלדלו כעלי החריות כשר אפילו לא אגדו: {הגה: ומכל מקום מצוה מן המובחר בלולב שאין עליו פרודות לגמרי (המגיד ור''ן פרק לולב הגזול):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ב. | נפרצו עליו והוא שידלדלו משדרו של לולב כעלי החריות (דהיינו שאינן עולים עם השדרה אלא תלויין למטה) (המגיד פרק ח') פסול: {הגה: וכל שכן אם נפרצו ונעקרו למטה מן השדרה דפסול אפילו אגדן (טור ור''ן פרק לולב הגזול). וכן אם נתקשו העלין כעץ ואין יכולין לחברן אל השדרה פסול (טור ובית יוסף). וכל זה ברוב עלין אבל אם מיעוט עלין נעשו כך ושאר עלין נשארו ועדיין הלולב נשאר מכוסה בעלין כשר (ר''ן פרק לולב הגזול):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ג. | בריית עלין של לולב כך היא כשהם גדלים גדלים שנים שנים ודבוקים מגבן וגב של שני עלין הוא הנקרא תיומת נחלקה התיומת (ברוב העלין) (טור ובית יוסף) פסולה היו עליו אחת אחת מתחלת ברייתו ולא היה תיומת או שכל עליו כפולים מצדו האחד וצד השני ערום בלא עלין פסול: {הגה: ויש מפרשים לומר דאם נחלק העלה העליון האמצעי שעל השדרה עד השדרה מקרי נחלקה התיומת ופסול והכי נוהגין (תרומת הדשן סימן צ''ז). מיהו לכתחילה מצוה מן המובחר נוהגין ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל כי יש מחמירין אפילו בנחלק קצת ואם אותו העלה אינו כפול מתחלת ברייתו פסול (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ד. | לא היו עליו זה על גב זה כדרך כל הלולבין אלא זה תחת זה אם ראש זה מגיע לעיקר שלמעלה ממנו עד שנמצא כל שדרו של לולב מכוסה בעלין כשר ואם אין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה או שאין לו הרבה עלין זה על זה אלא מכל צד יוצא אחד למטה סמוך לעיקרו ועולה על ראשו פסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ה. | לולב שיבשו רוב עליו (או שדרתו) (טור) פסול ושיעור היבשות משיכלה מראה ירקות שבו וילבינו פניו: {הגה: ויש אומרים דלא מקרי יבש אלא כשנתפרך בצפורן מחמת יבשותו (טור בשם התוספות) וכן נוהגין במדינות אלו שאין לולבין מצויין (הגהות מיימוני פרק ז'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ו. | נקטם ראשו דהיינו שנקטמו רוב העלין העליונים פסול: {הגה: ואם נקטם העלה העליון האמצעי שעל השדרה פסול (המגיד ור''ן פרק לולב הגזול). ודוקא דאיכא אחר אבל ליכא אחר מברכין עליו (מרדכי פרק ג' ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ז. | נסדק אם נתרחקו שני סדקיו זה מזה עד שנראו כשנים פסול: {הגה: ואפילו לא נחלקה התיומת העליונה בענין שיפסל הלולב מכח נחלקה התיומת:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ח. | יש לו כמין קוצים בשדרתו או שנצמת ונכווץ או שהוא עקום לפניו שהרי שדרו כגב בעל חטוטרת פסול וכן אם נעקם לאחד מצדדיו פסול אבל אם נעקם לאחוריו כשר שזו היא ברייתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמה - דיני לולב. ובו ט' סעיפים: | ט. | אם כפוף בראשו פסול ודוקא כששדרתו כפופה אבל עליו כפופים בראשו כמו שדרך להיות הרבה לולבים כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | א. | הדס שנקטם ראשו כשר נשרו רוב עליו אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ב. | היו ענביו מרובות מעליו אם ירוקות כשר ואם אדומות או שחורות פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטים אותם ביום טוב לפי שהוא כמתקן עבר וליקטן או שליקטן אחד אחד לאכילה הרי זה כשר. (ומיום ראשון ואילך כשר בכל ענין) (בית יוסף בשם אורחות חיים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ג. | ענף עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס שעליו חופין את עצו כגון שלשה עלין או יותר בגבעול אחד אבל אם היו שני העלים בשוה זה כנגד זה והעלה השלישי למעלה מהם אין זה עבות אבל נקרא הדס שוטה: {הגה: ופסול אפילו בשעת הדחק ואיכא מאן דאמר בגמרא דכשר ועל כן נוהגין באלו המדינות לכתחלה לצאת באלו ההדסים המובאים ואין ג' עלין בגבעול אחד ויש מי שכתב דהדסים שלנו אין נקראים הדס שוטה הואיל והם שנים על גבי שנים ואינן כהדס שוטה המוזכר בגמרא ולכן נהגו להקל כמו שכתבו מהר''י קלון ומהר''י איסרלן ז''ל בתשובותיהם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ד. | יצאו הרבה בקן אחד ונשרו מהם עד שלא נשארו אלא שלשה בקן אחד כשר אפילו נשרו רובם כגון שהיו שבעה ונשרו מהם ארבעה ונשארו שלשה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ה. | למצוה בעינן כל שיעור אורך ההדס שיהא עבות ולעיכובא ברובו (ואפילו אינו בראשו) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ו. | יבשו עליו פסול כמשו כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ז. | שיעור היבשות אפילו אם נפרך בצפורן אם עדיין ירוקים הם כשר ואינם נקראים יבשים אלא כשילבינו פניהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ח. | יבשו רוב עליו ונשתיירו בראש כל בד מהג' בדין קן אחד ובו ג' עלין לחין כשר ויש מפרשים שאפילו אם מהג' שבחד קינא יבשו שנים ולא נשאר כי אם אחד לח כשר והוא שיהיה העלה שהוא מורכב על שניהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | ט. | אם אותם עלים שלא יבשו הם כמושין יש פוסלין ויש מכשירין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | י. | נקטם ראשו כשר אפילו לא עלתה בו תמרה והוא הדין ליבש ראשו ויש פוסלין בנקטם ראשו: {הגה: וטוב להחמיר במקום שאפשר באחר (המגיד). ולא מקרי נקטם אלא אם נקטמו העצים (ר''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמו - דיני הדס. ובו י''א סעיפים: | יא. | אם אין לו אלא הדס שענביו מרובים מעליו ביום טוב נוטלו ואינו מברך עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמז - דיני ערבה. ובו ב' סעיפים: | א. | ערבי נחל האמור בתורה הוא מין ידוע הנקרא כן עלה שלו משוך כנחל ופיו חלק וקנה שלו אדום (ואפילו בעודו ירוק כשר) (בית יוסף). ורוב מין זה גדל על הנחלים לכך נקראו ערבי נחל ואפילו היה גדל במדבר או בהרים כשר ויש מין אחד דומה לערבה אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר (פירוש מגרה, סיג''ה בלע''ז) וקנה שלו אינו אדום וזהו הנקרא צפצפה והיא פסולה ויש מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק ואינו כמסר אלא יש בו תלמים קטנים עד מאד כמו פי מגל קטן וזה כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמז - דיני ערבה. ובו ב' סעיפים: | ב. | ערבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשה פסולה אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה כשרה והרמב''ם מכשיר בנקטם ראשה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | א. | אתרוג היבש פסול ושיעור היבשות כשאינו מוציא שום ליחה ויבדוק על ידי שיעבור בו מחט ובו חוט ואם יש בו ליחה יראה בחוט (ואתרוג שהוא משנה שעברה ודאי יבש הוא ופסול) (תרומת הדשן מהרי''ל סימן ה'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ב. | אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא פסול ושאינו מפולש אם היה כאיסר פסול ואם חסר כל שהוא פסול ויש אומרים דגם בנקב מפולש בעינן חסרון משהו ושאינו מפולש בחסרון כאיסר: {הגה: ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים אף על פי שיש בהם חסרון שזהו דרך גדילתן (תרומת הדשן סימן צ''ט) מיהו אם רואה שאין העור והבשר קיים תוך הנקב פסול לסברא הראשונה אף על פי שאינו מפולש ובשעת הדחק יש להקל כסברא האחרונה להכשיר חסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש (דעת עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ג. | מפולש יש מפרשים כפשוטו דהיינו שניקב מצד זה לצד זה ויש מפרשים שכיון שניקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו מקרי מפולש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ד. | אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימים בפנים כשר ויש פוסלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ה. | נסדק כולו מראשו לסופו אפילו אינו חסר כלום פסול אבל נשאר בו שיור למעלה ולמטה אפילו כל שהוא כשר ויש מי שאומר דדוקא מלמטה אבל בחוטמו אפילו כל שהוא פסול: {הגה: ויש מחמירים לפסול בנסדק רובו וכל שלא נסדק רוב קליפתו העבה לא מקרי נסדק (רבינו נסים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ו. | נקלף הקליפה החיצונה שלו שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כמות שהוא ברייתו אם נקלף כולו פסול אם נשאר ממנו כל שהוא כשר ויש אומרים שצריך שישתייר כסלע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ז. | ניטל דדו והוא הראש הקטן ששושנתו בו פסול: {הגה: ויש מחמירין אם ניטלה השושנתא דהיינו מה שאנו קורין פיטמא (ר''ן) וטוב להחמיר במקום שאפשר מיהו לענין דינא אין לפסול אלא אם כן ניטל הדד דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו והראש נקרא שושנתא (המגיד). וכל זה דוקא בניטלה אבל אם לא היה לו דד מעולם כשר וכן הם רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו (הרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ח. | ניטל העץ שהוא תלוי בו באילן מעיקר האתרוג ונשאר מקומו גומא פסול: {הגה: ואם ינטל קצת העץ ונשאר עובי כל שהוא שכל רוחב הגומא מכוסה כשר (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | ט. | עלתה חזזית (פירוש תרגום או ילפת או חזזן) עליו אם בשנים או בשלשה מקומות פסול ואם במקום אחד אם עלה על רובו פסול ואם על חוטמו אפילו כל שהוא פסול וחוטמו היינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | י. | יש אומרים דהא דבב' וג' מקומות פסול היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט אבל במיעוטו כגון שכולם מצד אחד של אתרוג כשר ויש פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יא. | אם הוא מחצה על מחצה במקום אחד יש מכשירים ויש פוסלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יב. | מחוטמו ואילך דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל שהוא ויש מי שאומר דהוא הדין דיבש פוסל שם בכל שהוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יג. | חזזית הוא כמו אבעבועות ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מהאתרוג: {הגה: ולכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין בלשון אשכנז מו''ל לפי שאינם גבוהים משאר האתרוג (מהרי''ל) ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג מאחר דרגילים להיות הרבה כך (תרומת הדשן סימן צ''ט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יד. | אם עלתה בו חזזית בענין שפסול או שהוא מנומר אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג כשר (לאחר שנקלף ולא חסר כלום): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | טו. | נפל עליו מים בתלוש ותפח או סרח או שהוא כבוש בחומץ או מבושל או מנומר פסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | טז. | אם הוא שחור או לבן במקום אחד פוסל ברובו בשנים או בשלשה מקומות דינו כחזזית ליפסל אפילו במיעוטו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יז. | מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט כשרים ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי הרי זה פסול בכל מקום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יח. | העגול ככדור פסול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | יט. | גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול עשאו כמו ברייתו אף על פי שעשאו דפין דפין כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | כ. | התיום דהיינו שגדל שנים דבוקים זה בזה כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | כא. | הירוק שדומה לעשבי השדה פסול אלא אם כן חוזר למראה אתרוג כשמשהין אותו כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמח - דברים הפוסלים באתרוג. ובו כ''ב סעיפים: | כב. | שיעור אתרוג קטן פחות מכביצה פסול אבל אם כביצה אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו כשר ואם היה גדול כל שהוא כשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמט - דברים הפוסלים בארבעה מינים. ובו ו' סעיפים: | א. | כל ארבעה המינים פסולים בגזול ובגנוב בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אבל גזול וקנאו בלא סיוע המצוה כגון גזל לולב ושיפהו כשר דקנייה בשינוי מעשה ומיהו לא יברך עליו ויש מי שאומר דלא נפסל גזול וגנוב אלא לגנב ולגזלן עצמו אבל לאחרים כשר בשאר הימים חוץ מיום ראשון: {הגה: ומשום זה יש ליזהר שלא יקצץ הישראל בעצמו אחד מארבעה מינים שבלולב לצורך לולבו דקרקע אינה נגזלת וסתם עכו''ם גוזלי קרקע הם ויבא בגזילה לידו אלא יקצצנו עכו''ם ויקנה מהם (תשובת הרשב''א סימן תתנ''ב, הגהות אשירי סוף פרק לולב הגזול). ואין חילוק בזה בין ארץ ישראל או חוצה לארץ (אור זרוע). לולב שאגדו עכו''ם ועשאו כשר כמו סוכת עכו''ם (מרדכי הלכות קטנות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמט - דברים הפוסלים בארבעה מינים. ובו ו' סעיפים: | ב. | וכן שאול ביום ראשון משום דבעינן לכם: {הגה: והמודר הנאה מלולבו של של חבירו או מלולבו של עצמו אינו יוצא בו ביום א' דלא הוי שלכם (תשובת רשב''א סימן תשמ''ו ותשמ''ז):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמט - דברים הפוסלים בארבעה מינים. ובו ו' סעיפים: | ג. | וכן של עיר הנדחת ושל אשירה של ישראל פסול אבל של עבודת כוכבים לכתחלה לא יטול ואם נטל יצא מיום ראשון ואילך דלא בעינן לכם: {הגה: ודווקא שלא נתכוין לזכות בו אבל אם נתכוין לזכות בו הוי ליה של ישראל דאינו יוצא בו ודוקא קודם שנתבטל אבל אם נתבטל ביד עכו''ם אפילו מכוין לזכות בו אחר כך יוצא בדיעבד (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק ג' ור''ן). ועיין לעיל סימן תקפ''ו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמט - דברים הפוסלים בארבעה מינים. ובו ו' סעיפים: | ד. | גנות הצעירים של עובדי כוכבים וכיוצא בהם מבתי שמשיהם מותר ליטול משם לולב או שאר מינים למצוה (ואפילו האילן נטוע לפני עבודת כוכבים כל זמן שאין עובדין האילן) (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק ג'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמט - דברים הפוסלים בארבעה מינים. ובו ו' סעיפים: | ה. | כל אלו שאמרנו שהם פסולים מפני מומין שביארנו או מפני גזל וגניבה ביום טוב הראשון בלבד אבל בשאר ימים הכל כשר: {הגה: ויש פוסלין בגזול כל ז' ימים והכי נהוג אבל שאול יוצא בו (טור והמגיד בשם פוסקים). ומותר ליטול לולב של חבירו בלא דעת חבירו בשאר ימים דניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוניה והוי כשאול (תרומת הדשן סימן ק' ופסקיו סימן קנ''ט). וחסר כשר בשאר ימים (טור). וניטל פטמתו או עוקצו דינו כחסר וכשר מיום ראשון ואילך (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק ג'). מיהו אם נקבוהו עכברים לא יטלנו אף בשאר הימים משום מאוס (כל בו) עד שיסיר ניקור העכברים אבל אם היה יבש או מנומר שפסול כל שבעת ימים אף אם חתך היבשות או הנמור פסול כל שבעה הואיל ובא מכח פסול (הגהות אשירי פרק לולב הגזול). ומותר לכתחלה להתנות על אתרוג שיהיה כולו ליום ראשון ושאינו בודל ממנו כל בין השמשות של ליל שני ואילך ומותר אז לכתחילה לאכול ממנו מיום שני ואילך ולצאת ידי מצוה עם הנשאר (בית יוסף בשם הרא''ש) אלא שאין אנו בקיאין בתנאים כדלעיל בסוף סימן תרל''ח בהג''ה:} והפיסול שהוא משום עבודת כוכבים או מפני שאותו אתרוג אסור באכילה או מפני שאינם מינם או שהם חסרים השיעור בין ביום טוב ראשון בין בשאר ימים פסול. (וחזזית פוסלת כל שבעת הימים) (רבינו ירוחם נתיב ח' חלק ג' ור''ן פרק לולב הגזול). והעושים שני ימים טובים פסולי ראשון נוטלין בשני אבל ברוכי לא מברכינן. ואם יש לחבירו לולב ואתרוג כשר יברך על של חבירו מדעתו (דברי עצמו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרמט - דברים הפוסלים בארבעה מינים. ובו ו' סעיפים: | ו. | בשעת הדחק שאין נמצא כשר כל הפסולים נוטלין ואין מברכין: {הגה: ויש מכשירין לולב יבש אפילו לברך עליו (רמב''ם פרק ח' והמגיד) וכן נוהגין לברך על לולבין יבשים אפילו בדאיכא אחרים לחים (אגור) אבל בשאר מינים אין לנהוג הכי. ויש מקילין אפילו בהדס יבש (הגהות מיימוני ומרדכי) ויש לסמוך עלייהו בשעת הדחק ואף על גב דחסר כשר בשאר ימים אין לחתוך אתרוג לב' או ג' חלקים ולחלקו ולצאת בו אפילו בשעת הדחק דדוקא חסר ונשאר העיקר קיים כשר אבל כי האי גוונא מקרי חתיכת אתרוג ולא אתרוג (ר''ן ופסקי מהרא''י סימן נ''ב). וכל זה לענין לברך עליו אבל בלא ברכה יכול ליטול כל הפסולין ולא יברך עליהם (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנ - שיעור הדס וערבה. ובו ב' סעיפים: | א. | שיעור הדס וערבה ג' טפחים ושדרו של לולב ד' טפחים כדי שיהא שדרו של לולב יוצא מן ההדס טפח באמה בת ה' טפחים עשה אותה ששה צא מהם שלשה להדס נמצא שיעור הדס וערבה טפחיים ומחצה שהם י' גודלים ושיעור שדרו של לולב י''ג גודלים ושליש גודל ויש מי שאומר ששיעור שדרו של לולב י''ד גודלים ויש אומרים ששיעור הדס וערבה י''ב גודלים ושדרו של לולב ט''ז גודלים (וכן נוהגין לכתחלה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנ - שיעור הדס וערבה. ובו ב' סעיפים: | ב. | אין להם שיעור למעלה ויש מי שאומר שאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה כמה צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהם טפח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | א. | מצות ד' מינים שיטול כל אחד לולב אחד וב' ערבות וג' הדסים (ובמקום הדחק דליכא הדס כשר סגי ליה בחד דלא קטום) (בית יוסף סימן תרמ''ו בשם אורחות חיים). ומצוה לאגדם בקשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על זה משום נוי ויכול לאגדם במין אחד ואם נשרו מהעלין בתוך האגודה בענין שמפסיק אין לחוש (דמין במינו אינו חוצץ אבל שלא במינו חוצץ על כן יזהר ליקח החוט שרגיל להיות סביב ההדס) (מהרי''ל). ואם לא אגדו מבעוד יום או שהותר אגודו אי אפשר לאגדו ביום טוב בקשר גמור אלא אוגדו בעניבה: {הגה: יש מי שכתבו לעשות הקשר בדרך אחר שכורכין סביבות ג' מינים אלו ותוחבין ראש הכרך תוך העגול הכרוך (טור) וכן נוהגין. ויש לקשור ההדס גבוה יותר מן הערבה (מהרי''ו). וישפיל ההדס והערבה תוך אגוד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת ברכה (מהרי''ל). ויש שכתבו לעשות בלולב ג' קשרים וכן נוהגין (מרדכי פרק לולב הגזול):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ב. | יטול האגודה בידו הימנית ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה והאתרוג בשמאלית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ג. | אטר נוטל לולב בימין כל אדם ואתרוג בשמאל כל אדם דבתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן ולא בתר ימין ושמאל דידיה: {הגה: ויש אומרים דאזלינן בתר ימין דידיה ויש ליטול הלולב בימין דידיה והאתרוג בשמאל דידיה (הרא''ש ורבינו ירוחם ומהרי''ו) וכן נהגו וכן עיקר ואם היפך יצא (מהרי''ל ומנהגים). ושולט בב' ידיו נוטל הלולב בימין ואתרוג בשמאל ככל אדם (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ד. | אדם שאין לו יד נוטל לולב בזרועו וכן האתרוג: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ה. | יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג כדי שיברך עובר לעשייתו או יהפוך האתרוג עד שיברך: {הגה: ויברך מעומד (מהרי''ל וכל בו). ולא יברך רק פעם אחת ביום אף על פי שנוטלו כמה פעמים (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ו. | לא יברך שהחיינו בשעת עשיית לולב אלא בשעת נטילתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ז. | אם עשה בית יד ונתן בו הלולב ונטלו שפיר דמי דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ובלבד שיהא דרך כבוד אבל אם אינו דרך כבוד כגון שנתן הלולב בכלי ונטלו לא יצא ואם כרך עליו סודר ונטלו או שכרך סודר על ידו ונטלו יש אומרים דלא יצא: {הגה: ונהגו להחמיר להסיר התפילין (מהרי''ל) וטבעות מידם אבל מדינא אין לחוש הואיל ואין כל היד מכוסה בהן (אגודה פרק מקום שנהגו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ח. | ינענע בשעה שמברך וכן ינענע בהודו לה' פעם אחת (ומנענעים בכל הודו שיאמרו) (טור והרא''ש) ובהודו לה' שבסוף שכופלים אותו שליח ציבור והצבור מנענעין שני פעמים וכן באנא ה' הושיעה נא מנענע שני פעמים לפי שכופלים אותו: {הגה: ויש אומרים שהשליח ציבור מנענע גם כן כשיאמר יאמר נא ישראל כו' אבל לא ביאמרו נא וכן נהגו (הגהות אשירי פרק לולב הגזול ומהרי''ל ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | ט. | הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם ג' פעמים בהולכה וג' פעמים בהבאה (טורף הלולב ומכסכס העלין בכל ניענוע) (ר''ן פרק לולב הגזול) ואחר כך מטה ידו לצד אחר ועושה כן וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה: {הגה: וההולכה וההבאה היא עצמה הנענוע כי מוליך ומביא שלש פעמים לכל רוח (טור בשם גאון). ומטין ראש הלולב לכל צד שמנענע נגדו וכשמנענע למטה הופכו למטה ומקרי דרך גדילתן (בית יוסף) הואיל ומחזיק אותן בידו דרך גדילתן (בית יוסף). ויש מדקדקין שלא להפך הלולב כשמנענעין למטה (מהרי''ל ובית יוסף בשם אביו וכן שמע ממהר''ר שכנא שראה כן ממהר''ר יעקב פולק וכן כתוב בכתבי האר''י). והמנהג כסברא ראשונה וכן נראה לי עיקר:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | י. | יקיף דרך ימין בנענועו מזרח דרום מערב צפון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | יא. | צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת נענועו ולנענע בשניהם יחד. (וכל הנענועים אינן מעכבין ובאיזה דרך שנענע יצא בדיעבד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | יב. | ד' מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו אחד מהם לא יברך על השאר אבל נוטלן לזכר בעלמא (בין ביום א' בין בשאר ימים) (הרא''ש ורבינו ירוחם נתיב ח' חלק ג' מהרי''ק שורש מ''א). ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד יצא: {הגה: ובלבד שיהיו כולם לפניו (רמב''ם פרק ו'). ויטול הלולב תחלה ויברך על הלולב ודעתו גם על האחרים (הרא''ש ור''ן ותשובת הרשב''א סימן קנ''ו) ואם סח ביניהם צריך לברך על כל אחד בפני עצמו (הגהות מיימוני):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.