bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | יג. | אם חסר לו אחד מהמינים לא יקח מין אחר במקומו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | יד. | לא יוסיף מין אחר על ארבעת המינים משום בל תוסיף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנא - נטילת הלולב וברכתו. ובו ט''ו סעיפים: | טו. | לא יטול יותר מלולב אחד ואתרוג אחד אבל בערבה והדס מוסיף בה כל מה שירצה ויש מי שפוסל להניח הדס שוטה בלולב נוסף על השלשה בדין עבות ויש מתירין והמדקדקים אינם מוסיפים על שתי ערבות ושלשה הדסים עבות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנב - זמן נטילת לולב. ובו ב' סעיפים: | א. | מצות לולב ביום ולא בלילה וכל היום כשר לנטילת לולב שאם לא נטל שחרית יטלנו אחר כך ומכל מקום זריזים מקדימים למצות ונוטלים אותו בבוקר וזמנו הוא משתנץ החמה ועיקר מצותו בשעת ההלל ואם צריך להשכים לצאת לדרך נוטלו משעלה עמוד השחר: {הגה: והמדקדק יאחוז הלולב בידו כשנכנס מביתו לבית הכנסת גם בשעת התפלה וכן יחזירו לביתו כדי לחבב המצוה (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנב - זמן נטילת לולב. ובו ב' סעיפים: | ב. | אסור לאכול קודם שיטלנו ואם שכח ואכל ונזכר על שלחנו ביום הראשון שהוא מן התורה יפסיק אפילו יש שהות ביום ליטלו אחר שיאכל ומיום ראשון ואילך אם יש שהות ביום לא יפסיק ואם לאו יפסיק: {הגה: ואם התחיל לאכול יותר מחצי שעה קודם שהגיע זמן חיובו אפילו ביום ראשון אין צריך להפסיק בדאיכא שהות ביום (ר''ן פרק לולב הגזול):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנג - הדס אסור להריח בו. ובו ב' סעיפים: | א. | הדס של מצוה אסור להריח בו אבל אתרוג של מצוה מותר להריח בו מן הדין אלא שלפי שנחלקו אם מברכים עליו אם לאו יש לא יש למנוע מלהריח בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנג - הדס אסור להריח בו. ובו ב' סעיפים: | ב. | עבד להושענא ולא אגבהה למיפק בה שריא בהנאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנד - שיכול להחזיר הלולב במים ביום טוב. ובו סעיף אחד: | א. | מקבלת אשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה ומחזירתו למים ותוסיף עליו מים אם צריך אבל לא תחליף המים ובחול המועד מצוה להחליפם כדי שישאר לח והדור: {הגה: ונוהגין ליקח כל יום חול המועד ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הדור מצוה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנה - גוי שהביא לולב. ובו סעיף אחד: | א. | נכרי שהביא לולב לישראל מחוץ לתחום מותר ליטלו אפילו מי שהובא בשבילו: {הגה: ועיין לעיל סימן תקפ''ו סעיף כ''א וכ''ב וסימן ש''ז סעיף ג' אם מותר לומר לנכרי לילך אחריו או לחלל יום טוב בשבילו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנו - שצריך לחזור אחרי הידור מצוה בקניית האתרוג. ובו סעיף אחד: | א. | אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום כגון שהוא כביצה מצומצמת ואחר כך מצא גדול ממנו מצוה להוסיף עד שליש מלגיו בדמי הראשון כדי להחליפו ביותר נאה ויש מי שאומר שאם מוצא שני אתרוגים לקנות והאחד הדר מחבירו יקח ההדר אם אין מייקרים אותו יותר משליש מלגיו בדמי חבירו: {הגה: ומי שאין לו אתרוג או שאר מצוה עוברת אין צריך לבזבז עליהם הון רב וכמו שאמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש אפילו מצוה עוברת (הרא''ש ורבינו ירוחם נתיב י''ג חלק ב'). ודווקא מצות עשה אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור (הרשב''א וראב''ד) (ועיין לקמן סוף סימן תרנ''ח בהג''ה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנז - דין קטן היודע לנענע לולב. ובו סעיף אחד: | א. | קטן היודע לנענע לולב כדינו אביו חייב לקנות לו לולב כדי לחנכו במצוות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | א. | מן התורה אין מצות לולב חוץ למקדש אלא יום ראשון וחכמים תקנו שיהא ניטל בכל מקום כל שבעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ב. | ביום שבת אינו נוטל אפילו אם הוא יום ראשון: {הגה: ואסור לטלטל הלולב בשבת דהוי כאבן (ר''ן סוף פרק לולב הגזול והמגיד פרק ד' וכל בו) אבל האתרוג מותר בטלטול דראוי להריח בו ואסור ליתנו על הבגד אפילו ביום טוב דמוליד ריחא (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ג. | אין אדם יוצא ידי חובתו ביום ראשון בלולב של חבירו שהשאילו דבעינן לכם משלכם ואפילו אמר לו יהא שלך עד שתצא בו ואחר כך יהא שלי כבתחלה לא יצא דהוי כמו שאול ואם נתנו לו במתנה מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ד. | נתנו לו על מנת להחזירו הרי זה יוצא בו ידי חובתו ומחזירו שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה ואם לא החזירו לא יצא אפילו נתן לו את דמיו ואפילו נאנס מידו וכן אם החזירו לאחר זמן מצותו לא יצא: {הגה: ומותר לתת לו אתרוג במתנה על מנת שלא יקדישנו דלא גרע ממתנה על מנת להחזיר (ר''ן פרק ה' דנדרים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ה. | נתנו לו סתם הוי כאילו אמר לו על מנת שתחזירהו לי דמסתמא על דעת כן נתנו לו כיון שצריך לצאת בו שאין לו אחר ואם לא החזירו לא יצא: {הגה: וצריך לחזור וליתנו לבעליו במתנה כדי שיהיה של בעלים ויצאו בו (הרא''ש ורבינו ירוחם נתיב ח' חלק ד'):} ומיהו אפילו לא החזירו לידו אלא לאחר ואחר לאחר והאחרון מחזירו לבעלים יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ו. | לא יתננו ביום ראשון לקטן קודם שיצא בו מפני שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה ונמצא שאם החזירו לו אינו מוחזר ויש מי שאומר שאם הגיע לעונת הפעוטות מותר ואם תופס עם התינוק כיון שלא יצא מידו שפיר דמי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ז. | שותפים שקנו לולב או אתרוג בשותפות אין אחד מהם יוצא בו ידי חובתו ביום הראשון עד שיתן לו חלקו במתנה: {הגה: ודוקא שלא קנו לצורך מצוה אבל אם קנו לצורך מצוה יוצאים בו מסתמא דאדעתא דהכי קנאוהו (המגיד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ח. | האחים שקנו אתרוגים מתפיסת הבית ונטל אחד מהם אתרוג ויצא בו אם יכול לאוכלו ואין האחים מקפידים בכך יצא ואם היו מקפידים לא יצא עד שיתנו לו חלקם במתנה ואם קנה זה אתרוג וזה פריש או שקנו כאחד אתרוג רמון ופריש מתפיסת הבית אינו יוצא באתרוג עד שיתנו לו חלקם במתנה ואף על פי שאם אכלו אין מקפידים עליו מפני שכל שאין שם מאותו המין אין מחילתם בסתם מועלת אבל כשיש שם מאותו המין אפילו היה מעולה מאחרים מחילתם בסתם מועלת לפי שאינם מקפידים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנח - דיני לולב ביום טוב ראשון. ובו ט' סעיפים: | ט. | מה שנוהגים במקום שאין אתרוג מצוי שכל הקהל קונים אתרוג בשותפות הטעם מפני שכיון שקנאוהו לצאת בו מסתמא הוי כאילו פירשו שכל הקהל נותנים חלקם לכל מי שנוטלו לצאת בו על מנת שיחזירוהו להם: {הגה: וגובין מעות אתרוג לפי ממון דהדור מצוה מונח טפי על עשירים מעל עניים ואשה פטורה מליתן למעות אתרוג הואיל ואינה חייבת בו (תשובת מהרי''ל סימן י'). וכל אדם ישתדל ויהא זריז במצוה לקנות לו אתרוג ולולב לבד כדי לקיים המצוה כתקנה (הגהות מיימוני סוף הלכות לולב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרנט - סדר קריאת התורה בסוכות. ובו סעיף אחד: | א. | מוציאים שני ספרים באחד קורין שור או כשב בפרשת אמור ובשני קורא המפטיר קרבנות המוספין ובחמשה עשר לחדש השביעי ומפטיר בזכריה הנה יום בא וכו': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרס - סדר היקף הבימה. ובו ג' סעיפים: | א. | נוהגים להעלות ספר תורה על (הבימה) ולהקיפה פעם אחד בכל יום ובשביעי מקיפים אותה שבעה פעמים זכר למקדש: {הגה: ומוציאים שבעה ספרי תורה על הבימה ביום שביעי (מהרי''ל) ויש מקומות שמוציאים כל ספרי תורה שבהיכל (מנהגים) (והכי נוהגין במדינות אלו):} שהיו מקיפים את המזבח וההקפות לצד ימין. (ובשבת אין מקיפים) (טור) (ואין מוציאין ספר תורה על הבימה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרס - סדר היקף הבימה. ובו ג' סעיפים: | ב. | נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב: {הגה: ויש אומרים שמי שאין לו לולב אינו מקיף וכן נוהגין (טור בשם רש''י ור''ן פרק לולב). וביום השביעי נוטלין הערבה עם הלולב להקיף (בית יוסף). מי שאירע לו אבל בחג אינו מקיף וכן אבל כל י''ב חודש על אביו ואמו (כל בו) וכן נהגו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרס - סדר היקף הבימה. ובו ג' סעיפים: | ג. | יש מי שאומר שאין אומרים הושענא בשבת ולא נהגו כן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסא - בליל יום טוב שני אומר שהחיינו לפני ברכת לישב בסוכה. ובו סעיף אחד: | א. | בליל יום טוב שני אומר קידוש וזמן אחריו מיד ואחר כך ברכת סוכה (זו דעת הרא''ש וכן ראוי לנהוג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסב - סדר תפלת יום ב' של סוכות. ובו ג' סעיפים: | א. | ביום שני מברך על נטילת לולב וכן בכל שאר ימים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסב - סדר תפלת יום ב' של סוכות. ובו ג' סעיפים: | ב. | אינו מברך זמן ביום שני על הלולב אלא אם כן חל יום ראשון בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסב - סדר תפלת יום ב' של סוכות. ובו ג' סעיפים: | ג. | מוציאים שני ספרים וקורין בהם פרשיות שנקראו אתמול ומפטיר במלכים ויקהלו עד בהוציאי אותם מארץ מצרים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסג - סדר תפלת חול המועד. ובו ג' סעיפים: | א. | בחול המועד מוציאין ספר תורה וקורין בו ארבעה בקרבנות החג שבפרשת פנחס וביום ראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא ספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי ועל דרך זה קורים בשאר ימים: {הגה: ויש אומרים ששנים הראשונים קורין בספיקא דיומא והשלישי קורא ביום המחרת והרביעי חוזר וקורא כל ספיקא דיומא דהיינו מה שקראו שנים הראשונים וכן אנו נוהגין וביום השביעי הכהן קורא ביום החמישי לוי ביום הששי ישראל ביום השביעי והרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי וכן אנו נוהגין (רש''י בשם רבותיו ומהרי''ו ומנהגים):} ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד כי ביום ב' הוא א' לחולו של מועד קורא כהן וביום השני והשלשה העולים אחריו חוזרים וקורים אותה פרשה עצמה ועל דרך זה בכל יום משאר הימים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסג - סדר תפלת חול המועד. ובו ג' סעיפים: | ב. | שבת של חולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה ובמוסף אומר אתה בחרתנו ומפני חטאינו את יום המנוח הזה את יום חג הסוכות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים: {הגה: ונוהגין לומר קהלת בשבת של חול המועד או בשמיני עצרת אם איקלע בשבת (מהרי''ל) ועיין לעיל סימן ת''צ:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסג - סדר תפלת חול המועד. ובו ג' סעיפים: | ג. | מוציאין שני ספרים באחד קורין ראה אתה אומר אלי ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא ומפטיר ביחזקאל והיה ביום בוא גוג: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | א. | ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב: {הגה: ואין אומרים נשמת ואומרים מזמור לתודה ואומרים אין כמוך שמע ישראל וכו' כמו ביום טוב ואומרים קדיש שלאחר תפלת מוסף בנגון יום טוב ואין רגילין לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מבית הכנסת ויש לומר פזמון זכור ברית כשיש מילה בהושענא רבה ואומרים אותו קודם אנא אזון חין כו' כתבו הראשונים ז''ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה כדי שלא ליתרע מזליה גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות כן נראה לי:} ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים: {הגה: והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר כמו בערב יום הכיפורים (מנהגים). ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביום כיפור:} לפי שבחג נדונים על המים. ונוהגים להתיר בו אגודו של לולב ומקיפים ז' פעמים ומרבים תחנונים על המים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ב. | ונוטלים ערבה ביום זה מלבד ערבה שבלולב ואין מברכין עליה: {הגה: ונהגו ששמש בית הכנסת מביא ערבה למכור כמו שהיה המנהג בזמן שבית המקדש קיים (ר''ן פרק לולב וערבה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ג. | יש מי שאומר שאף ביום זה מקיפים בלולב ולא בערבה ולא נהגו כן אלא להקיף בו גם בערבה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ד. | שיעור ערבה זו אפילו עלה אחד בבד אחד: {הגה: מיהו מכוער הוא להיות עלה אחד בבד אחד (טור בשם רב האי) על כן נהגו לעשות ההושענות יפים משום זה אלי ואנוהו:} ושיעור ארכה כשיעור אורך ערבה שבלולב: {הגה: וכל הפוסל בערבה שבלולב פוסל בערבה זו (מדברי ר''ן פרק לולב וערבה):} וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלש: {הגה: ויש אומרים שצריך לנענע בה (טור בשם רש''י) ונהגו לעשות שתיהן מנענעין בה ואחר כך חובטין אותה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ה. | ואינה ניטלת אלא בפני עצמה שלא יאגוד דבר אחר עמה אבל אם יש בידו דבר אחר אין לחוש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ו. | אין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב אפילו הגביה אותה שני פעמים אחדלשם לולב ואחד לשם ערבה ויש אומרים שיוצא בה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ז. | יש מי שאומר שאינו יכול ליטלה עם הלולב בשעה שהוא יוצא בה ידי חובתו עד אחר שיברך ויטול וינענע בתחלה ואם נטלה עובר משום בל תוסיף ואחר הנענוע הראשון יכול הוא ליטלה עם הלולב וכל שכן בשעת הקפה ואף על פי שמה שכתב שאם נטלה עובר משום בל תוסיף טעות הוא בעיני מכל מקום אין הפסד לחוש לדבריו וכתב עוד דגם אחר נטילה ונענוע צריך לתפוס הערבה לבדה להכיר שהיא חובה ובשעת החבטה יטלנה בפני עצמה ויוצא בה ידי חובתו: {הגה: והמנהג פשוט ליטול הערבה עם הלולב בשחרית בשעת הנענוע ובשעת הקפה עד שעת החבטה ונוטלים הערבה לבדה. ויותר טוב שלא ליטלה עם הלולב כלל. ואף הנוטלה עם הלולב נראה לי דלאחר שהקיף יסיר הלולב מידו ויאחוז הערבה שהם ההושענות שעושין לבד כל זמן שאומרים תחנונים על המים ומנענעים ההושענות בשעה שאומרים ההושענות ואחר כך חובטים אותם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ח. | יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה (ועיין לעיל סימן כ''א גבי ציצית): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | ט. | יש מי שאומר שאסור ליהנות מן הערבה לאחר נטילתה אם לא התנה עליה מעיקרא דלכולא יומא אתקצאי למצותה: {הגה: ונהגו להצניע ההושענות לאפיית מצות כדי לעשות בה מצוה (מהרי''ו ומהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | י. | יש מי שאומר שיש ליזהר שלא יקוץ ישראל ערבה למצוה משדה עכו''ם אפילו ברשות העכו''ם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסד - סדר יום הושענא רבה. ובו י''א סעיפים: | יא. | אם חל יום הושענא רבה ביום א' וקצצו עובדי כוכבים ערבה בשבת והביאו כשרה: {הגה: מיהו אם צוה ישראל לקוצצה ואיכא פרהסיא בדבר יש להחמיר אם יש לו ערבה אחרת (בית יוסף בשם תשובת רשב''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסה - אתרוג אסור לאכול בשביעי. ובו ב' סעיפים: | א. | אתרוג בשביעי אסור שהרי הוקצה לכל שבעה ואפילו נפסל אחר שעשה בו מצוה אסור כל שבעת ימים ובשמיני עצרת מותר ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים של גליות אסור אף בשמיני ומותר בתשיעי ואפילו חל להיות באחד בשבת ויש אוסרים בחל להיות באחד בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסה - אתרוג אסור לאכול בשביעי. ובו ב' סעיפים: | ב. | הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים כל אחד יוצא בו ואוכלו למחר אבל ביומו אסור שהוקצה לכל אותו היום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסו - דיני סוכה ביום השביעי. ובו סעיף אחד: | א. | אף על פי שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה ומתקן את הבית לכבוד יום טוב האחרון ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה שלא יהא נראה כמוסיף: {הגה: ואם רוצה לאכול בסוכה אחר החג אין צריך לפחות בה דלא נראה כמוסיף רק ביום שמיני (מנהגים):} ואם הוצרך לסעוד בשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה בחוצה לארץ שצריך לישב בה בשמיני גמר מלאכול ביום השמיני מוריד כליו ומפנה אותם ממנה ואם אין לו מקום להוריד את כליו ורוצה לאכול בה בתשיעי אינו יכול לפחות בה מפני שהוא יום טוב ומה יעשה להיכרא אם היתה קטנה שאסור להניח בה הנר בשאר הימים יניחנו בה ואם היא גדולה שמותר להניח בה הנר מכניס בה קדרות וקערות וכיוצא בהם כדי להכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצותה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסז - סוכה ונוייה אסורין גם כל שמיני. ובו סעיף אחד: | א. | סוכה ונויה אסורים גם בשמיני ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים אסור גם בתשיעי שהוא ספק שמיני ואם חל שבת במוצאי יום טוב האחרון של חג נוהגים שלא להסתפק מנוי סוכה עד מוצאי שבת ויש מתירים: {הגה: ויש שנהגו כשהיו יוצאים מן הסוכה היו אומרים יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן (כל בו). ואסור להכין ביום טוב לצורך ליל יום טוב ולכן אסור להעמיד השלחנות והספסלים בבית לצורך הלילה דהוי הכנה (הגהות מיימוני ומהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסח - סדר תפלת ליל שמיני ויומו. ובו ב' סעיפים: | א. | ליל שמיני אומר בתפלה ותתן לנו את יום שמיני חג העצרת הזה: {הגה: ואנו נוהגין שאין אומרים חג בשמיני דלא מצינו בשום מקום שנקרא חג אלא אומרים יום שמיני עצרת (מנהגים):} ובחוצה לארץ אוכלים בסוכה בלילה וביום מפני שהוא ספק שביעי ואין מברכין על ישיבתה ומקדשין ואומרים זמן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסח - סדר תפלת ליל שמיני ויומו. ובו ב' סעיפים: | ב. | שחרית מוציאין שלשה ספרים וקורין באחד מוזאת הברכה עד סוף התורה ובשני בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישי ביום השמיני עצרת ומפטירין ויהי אחרי מות משה ובמקום שעושין שני ימים טובים אין מוציאין ביום הראשון אלא שני ספרים וקורין באחד חמשה בפרשת ראה מכל הבכור ואם הוא שבת קורין ז' ומתחילין עשר תעשר והמפטיר קורא בשני ביום השמיני עצרת ומפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה ומחזיר הספרים ואומר קדיש ומכריז משיב הרוח ומוריד הגשם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות לולב | סימן תרסט - סדר יום שמחת תורה. ובו סעיף אחד: | א. | במקום שעושין שני ימים טובים ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן ולמחר מוציאין ג' ספרים וקורין באחד וזאת הברכה עד סוף התורה ובשני בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישי קורא המפטיר כמו אתמול ומפטיר ויהי אחרי מות משה: {הגה: וקורין יום טוב האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה (טור). ועוד נהגו במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורות הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה וקורין פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר (מנהגים ורי''ב סימן פ''ד). עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו' ובלילה קורין בספר תורה הנדרים שבתורה וכל מקום לפי מנהגו. עוד נהגו לסיים התורה אף על קטן העולה אף על גב דיש אומרים דדוקא תלמיד חכם צריך לסיים (מרדכי הגהות קטנות) בזמן הזה שהחזן קורא אין לחוש (דברי עצמו). במקום שאין להם רק שני ספרי תורה קורין בראשונה וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה לעניינו של יום וכן עושין כל מקום דבעינן ג' ספרי תורה ואין להם רק שתים (מצא כתוב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תער - דברים האסורים והמותרים בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | א. | בכ''ה בכסליו (מתחילין) שמונת ימי חנוכה ואסורים בהספד ותענית אבל מותרין בעשיית מלאכה ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ויש מי שאומר שאין להקל להם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תער - דברים האסורים והמותרים בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | ב. | ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה: {הגה: ויש אומרים שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר''א מפראג). ונוהגין לומר זמירות ותשבחות בסעודות שמרבים בהם ואז הוי סעודת מצוה (מנהגים). יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב (כל בו ור''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תער - דברים האסורים והמותרים בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | ג. | אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו: {הגה: ואין מתענין יום שמת בו אב או אם ותענית חלום בחנוכה עיין לעיל סימן תקס''ח סעיף ה'. ולענין צדוק הדין עיין לעיל בהלכות ראש חודש סימן ת''כ בהג''ה. ועיין לקמן סימן תרפ''ג:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | א. | צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ב. | כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמנה ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר: {הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב''ם) וכן המנהג פשוט ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר''א מפראג):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ג. | נר שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שנים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ד. | מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה: {הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעגול דהוי כמדורה (הגהות מיימוני בשם סמ''ק) ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ''א מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (תרומת הדשן סימן ק''ה). ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה שאין לדבקן ביחד ולהדליקן דהוי כמדורה (פסקי מהר''י ס''ה) אפילו בנרות של שבת ויום טוב יזהרו שלא לעשות כן (אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ה. | נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ אם הבית פתוח לרשות הרבים מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר ואם היה דר בעלייה שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצות מניחו על שלחנו ודיו וצריך נר אחר להשתמש לאורו ואם יש מדורה אין צריך נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ו. | מניחו למעלה מג' טפחים ומצוה להניחו למטה מי' טפחים ואם הניחו למעלה מי' טפחים יצא אבל אם מניחו למעלה מכ' אמה לא יצא: {הגה: ואפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מכ' לא יצא דהדלקה עושה מצוה (בית יוסף בשם תוספות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ז. | מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ואם אין מזוזה בפתח מניחו מימין ואם הניחו בדלת עצמו יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל: {הגה: ומיהו בזמן הזה שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח ומכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות אלא אם כן רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין. ומכל מקום יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה כי אז לא יהיה היכר כלל ואף כי אין היכר רק לבני הבית מכל מקום היכר קצת מיהא בעי:} ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום (כנרות המנורה, ומסדרן ממזרח למערב) (תרומת הדשן סימן ק''ד, בית יוסף), ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא: {הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב''ש סימן קי''א). ונוהגין להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב ויש נוהגין להדליק בערב שבת קודם מנחה (כל בו ואבודרהם). אם רוצה למהר להתפלל לאחר שבירך השליח ציבור והדליק אחד מהן יוכל השמש להדליק הנשארים והשליח ציבור יתפלל (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעא - סדר הדלקת נר חנוכה, ומקום הנחתו. ובו ח' סעיפים: | ח. | חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות צריך להדליק בשתיהן מפני החשד ואם שני הפתחים ברוח אחד (והם בבית (אחד) ) (כל בו) די לו באחד מהם: {הגה: ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה (ר''ן). מיהו בזמן הזה שכולם מדליקין בפנים ממש ואין היכר לבני רשות הרבים כלל אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקים אלא פעם אחת בפנים כן נראה לי וכן המנהג פשוט:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תערב - זמן הדלקת נר חנוכה. ובו ב' סעיפים: | א. | אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תערב - זמן הדלקת נר חנוכה. ובו ב' סעיפים: | ב. | שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן: {הגה: יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אינו צריך ליזהר להדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (דברי עצמו וטור בשם התוספות) ומכל מקום טוב יותר ליזהר גם בזמן הזה:} ומיהו הני מילי לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין: {הגה: ובלילות האחרות ידליק כמו שאר בני אדם אף על פי שלא הדליק בראשונה (מצא כתוב בשם מהרי''ל ואגודה ודברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעג - שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה. ובו ד' סעיפים: | א. | כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות: {הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי''ל). ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי ונוהגין במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורן צלול כמו שמן:} ואפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בנר חנוכה השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת: {הגה: אם אינו נותן בנר רק כדי שיעור מצותו (תשובת הרשב''א סימן ק''ע):} לפי שאסור להשתמש בנר חנוכה בין בשבת בין בחול ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה אסור ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה ונוהגים להדליק נר נוסף כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה: {הגה: ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף רק מניח אצלן השמש שבו מדליק הנרות והוא עדיף טפי ויש לעשותו יותר ארוך משאר נרות שאם בא להשתמש ישתמש לאותו נר (מרדכי). אם נתערב נר חנוכה האסור בהנאה בשאר נרות אפילו אחד באלף לא בטיל דהוי דבר של מנין (תרומת הדשן סימן ק''ג) אלא ידליק מן התערובות כל כך שבודאינר של היתר דולק עם נר של איסור ואז מותר להשתמש אצלן (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעג - שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה. ובו ד' סעיפים: | ב. | הדלקה עושה מצוה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת שעדיין הוא מבעוד יום אינו זקוק לה וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג אינו זקוק לה: {הגה: ואם רוצה להחמיר על עצמו ולחזור ולהדליקה אין לברך עליה (רשב''א סימן תקל''ט ור''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעג - שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה. ובו ד' סעיפים: | ג. | נר של חרס שהדליק בו לילה אחת נעשה ישן ואין מדליקין בו לילה אחרת אלא לוקח חדשים בכל לילה ואם אין לו אלא ישן מסיקו בכל לילה באור ונר של מתכת אינו צריך חדש ושל זכוכית או של חרס מכוסה דינו כמתכת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעג - שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין חוששין לפתילות להחליפם עד שתכלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעד - שמותר להדליק מנר לנר. ובו ב' סעיפים: | א. | מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה ודוקא להדליק זה מזה בלא אמצעי אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול אסור ויש מתירים גם בזה אלא אם כן הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה: {הגה: ונהגו להחמיר בנרות חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר דעיקר מצותו אינו אלא נר אחד והשאר אינו למצוה כל כך לכן אין להדליק זה מזה (הגהות מיימוני ומרדכי). וכל זה אינו רק בעוד שדולקין למצותן אבל אחר שעבר זמן המצוה מותרים בהנאה כל שכן שמותר להדליק מהן (בית יוסף הלכות קטנות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעד - שמותר להדליק מנר לנר. ובו ב' סעיפים: | ב. | יש מי שאומר שנר של בית הכנסת ושל שבת ושל חנוכה כולם של מצוה הם ומותר להדליק זה מזה: {הגה: והוא הדין נר של תלמוד תורה או נר לחולה הצריך נר (נימוקי יוסף הלכות קטנות). ובענין נר של בית הכנסת, עיין לעיל סימן קנ''ד סעיף י''ד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעה - שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה. ובו ג' סעיפים: | א. | הדלקה עושה מצוה ולא הנחה שאם היתה מונחת במקומה שלא לשם מצות חנוכה מדליקה שם ואינו צריך להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה לפיכך עששית שהיתה דולקת כל היום שהדליקה מערב שבת למצות חנוכה למוצאי שבת מכבה ומדליקה לשם מצוה ומכל מקום צריך שידליקנה במקום הנחתה שאם הדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא יצא שהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה וכן אם מדליקה ואוחזה בידו במקומה לא יצא שהרואה אומר לצרכו הוא אוחזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעה - שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה. ובו ג' סעיפים: | ב. | יש מי שאומר דכיון דהדלקה עושה מצוה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה אבל אם בירך והדליק ואחר כך הוסיף שמן עד כדי שיעור לא יצא ידי חובתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעה - שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה. ובו ג' סעיפים: | ג. | אשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה אבל אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום ואף על פי שהניחה גדול ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר: {הגה: ולדידן דכל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק גם כן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה. ובו ה' סעיפים: | א. | המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות להדליק נר חנוכה. ושעשה נסים. ושהחיינו ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה. ובו ה' סעיפים: | ב. | מליל ראשון ואילך מברך שתים להדליק ושעשה נסים: {הגה: ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה. ובו ה' סעיפים: | ג. | מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אחר כך בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה. ובו ה' סעיפים: | ד. | אחר שהדליק אומר הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות וכו': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעו - סדר הברכות וההדלקה. ובו ה' סעיפים: | ה. | יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ובליל ב' כשיוסיף נר אחד סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין וכן בליל ג' כשיוסיף עוד אחד סמוך לשני נרות הראשונות יתחיל בנוסף ובו יתחיל הברכה ואחר כך יפנה לצד ימין וכן בכל לילה נמצא שתמיד מברך על הנוסף שהוא מורה על הנס שהרי בתוספת הימים ניתוסף הנס: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעז - דין אכסנאי בחנוכה. ובו ד' סעיפים: | א. | אכסנאי שאין מדליקין עליו בביתו צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה ואם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שלחן בעל הבית. והוא הדין לבן האוכל אצל אביו: {הגה: ויש אומרים דבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש ידליק במקום שאוכל וכן נהגו (תשובת הרשב''א סימן תקמ''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעז - דין אכסנאי בחנוכה. ובו ד' סעיפים: | ב. | קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעז - דין אכסנאי בחנוכה. ובו ד' סעיפים: | ג. | יש אומרים שאף על גב שמדליקין עליו בתוך ביתו אם הוא במקום שאין בו ישראל מדליק בברכות: {הגה: כי חייב לראות הנרות (מרדכי) וכן נוהגין. ואפילו אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו מדליק ומברך עליהם וכן נוהגין (תרומת הדשן ומהרי''ל ותשובת מהרי''ל סימן קמ''ה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעז - דין אכסנאי בחנוכה. ובו ד' סעיפים: | ד. | הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעח - נר של שבת קודם לנר של חנוכה. ובו סעיף אחד: | א. | מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום ביתו (ועיין לעיל סימן רס''ג סעיף ג'). ואם יש לו לשל שבת ואין לו לנר חנוכה וליין לקידוש היום יקנה לנר חנוכה משום פרסומי ניסא: {הגה: והוא הדין נר חנוכה קודם ליין הבדלה ועיין לעיל סימן רצ''ו סעיף ה':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרעט - בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה. ובו סעיף אחד: | א. | בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואחר כך נר שבת: {הגה: ומברך עליהם כמו בחול אף על פי שמדליקין בעוד היום גדול (תרומת הדשן סימן ק''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפ - שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת. ובו ב' סעיפים: | א. | בליל שבת צריך ליתן שום דבר לחוץ בין הנרות לפתח בשביל הרוח שלא יכבה הנרות כשפותח את הדלת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפ - שלא להניח הנרות סמוך לפתח בליל שבת. ובו ב' סעיפים: | ב. | בערב שבת אסור לקבוע הנרות בדלת עצמה אחורי הדלת ויש מי שמתיר (ועיין לעיל סימן רע''ז סעיף א'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפא - אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת. ובו ב' סעיפים: | א. | במוצאי שבת אין מבדילין חנוכה שאין נהנים לאורו ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפא - אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת. ובו ב' סעיפים: | ב. | מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה: {הגה: וכל שכן בביתו שמדליק ואחר כך מבדיל שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפב - דין על הניסים בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | א. | כל שמונת ימי חנוכה אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ובתפלה בברכת מודים ואם לא אמר אין מחזירין אותו (ועיין לעיל סימן רצ''ד סעיף ד' וה'). ומיהו אם נזכר באותה ברכה כל זמן שלא הזכיר את השם אפילו נזכר בין אתה להשם חוזר: {הגה: יש אומרים כששכח על הניסים בברכות המזון כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו' (כל בו וכבר נתבאר סימן קפ''ז סעיף ד'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפב - דין על הניסים בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | ב. | גם במוסף של שבת ושל ראש חודש צריך להזכיר של חנוכה אף על פי שאין מוסף בחנוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפב - דין על הניסים בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | ג. | אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת ויש אומרים שאומרים אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפג - סדר הלל בחנוכה. ובו סעיף אחד: | א. | כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל: {הגה: וכל שמונת ימי חנוכה אין אומרים תחנון וצדקתך וצדקתך ולמנצח וצדוק הדין גם בערב חנוכה במנחה ועיין לעיל סימן קל''א (מהרי''ל ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפד - סדר קריאת התורה בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | א. | קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילין בברכת כהנים (ויש אומרים שמתחילין ביום כלות משה) (טור) (וכן אנו נוהגין). וקורא אותו עם כהן ולוי וישראל קורא ביום הראשון. (ויש אומרים שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין). ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום: {הגה: ויש אומרים שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום השלישי וכן בכל יום, וכן נוהגין (הגהות מיימוני פרק י''ג מהלכות תפלה):} ביום שמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך (ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפד - סדר קריאת התורה בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | ב. | בשבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים באחד קורא פרשה השבוע ובשני קורא בשל חנוכה ומפטיר רני ושמחי ואם חלו בו ב' שבתות מפטיר בשניה במלכים בנרות דשלמה: {הגה: ואם חל חתונה בשבת זו מפטירין בשל חנוכה (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפד - סדר קריאת התורה בחנוכה. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם חל ראש חודש טבת בשבת מוציאין ג' ספרים וקורין ששה בפרשת השבוע ובשני קורא אחד בשל ראש חודש ומתחיל וביום השבת ובשלישי קורא מפטיר בשל חנוכה ומפטיר רני ושמחי ואם חל ראש חודש בחול מוציאין ב' ספרים וקורין באחד שלשה בשל ראש חודש ובשני קורא אחד בשל חנוכה ואם טעה החזן וקרא רביעי בשל ראש חודש אם לא הוציאו ספר שני אין צריך לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר שני משום פגמו צריך לקרות חמישי בשל חנוכה: {הגה: ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה צריך להפסיק לקרות בשל ראש חודש (אבודרהם הלכות ברכות). ואם צריך לברך על קריאת ראש חודש עיין לעיל סימן ק''מ:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | א. | ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא כי תשא עד ועשית כיור נחשת ומפטיר ויכרות יהוידע ומוציאין שלשה ספרים באחד קורא פרשת השבוע ובשני של ראש חודש ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | ב. | בשבת שניה מוציאין שני ספרים באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא זכור את אשר עשה לך עמלק ומפטיר פקדתי את אשר עשה עמלק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | ג. | בשבת שלישית שהוא ט''ו באדר מפסיקין ובשבת רביעית שהיא כ''ב לאדר מוציאין שני ספרים באחד קורא בפרשת השבוע ובשני קורא פרשת פרה ומפטיר וזרקתי עליכם מים טהורים (ועיין לעיל סימן קל''ז סעיף ה'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | ד. | בשבת חמישי שהוא כ''ט באדר מוציאין ב' ספרים באחד קורא פרשת השבוע ובשני קורא החדש הזה לכם ומפטיר בראשון באחד לחדש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | ה. | חל ראש חדש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע ואפילו בערב שבת מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ומפסיקין בשניה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה ואם חל פורים בערב שבת מקדימים לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | ו. | הימים שראוי לקבוע בהם ראש חדש אדר זבד''ו וסימן לשבתות ההפסקה זט''ו ב''ו ד''ד ובי''ו כלומר כשחל ראש חודש בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו וסימן זט''ו וכשחל ביום ב' מפסיקין בו' בו וסימן ב''ו וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו וסימן ד''ד וכשחל ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות ב' בו וי''ו בו וסימן ובי''ו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חנוכה | סימן תרפה - סדר ד' פרשיות. ובו ז' סעיפים: | ז. | יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא: {הגה: ואם אי אפשר להם לבוא מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם (מצא כתוב):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.