bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | טו. | נאכל העירוב או שאבד קודם שבישל לשבת אינו יכול לבשל אלא אם כן נשתייר ממנו כזית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | טז. | לאחר שהכין צרכי שבת יכול לאכלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | יז. | התחיל בעיסתו ונאכל העירוב גומר אותה עיסה והוא הדין אם התחיל לבשל שגומר אותו התבשיל שהתחיל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | יח. | אפה ולא בישל או בישל ולא אפה ונאכל העירוב או אבד מה שנעשה בהיתר אפילו נתכוין בו לצורך יום טוב יכול הוא להניחו לשבת ולבשל מכאן ואילך ליום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | יט. | מי שלא עירב מותר להדליק נר של שבת ויש אוסרין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | כ. | מי שלא עירב כשם שאסור לבשל לעצמו כך אסור לבשל לאחרים ואפילו בביתם וגם אחרים אסורים לבשל לו ואין תקנה אלא שיתן קמחו ותבשילו לאחרים שעירבו במתנה והם אופים ומבשלים ונותנין לו ואפילו בביתו יכולים לבשל ואם אין שם אחרים שעירבו יש אומרים שמותר לאפות בצמצום פת אחד ולבשל קדירה אחת ולהדליק נר אחד: {הגה: ואם הניח עירוב ולא הזכיר המלאכות בהדיא אלא אמר בדין יהא שרי לן למעבד כל צרכנא הוי כמי שלא עירב כלל (אור זרוע). ומי שמתענה ביום טוב אסור לבשל לאחרים אפילו לצורך בו ביום דהוי כמי שלא הניח עירוב שאינו מבשל לאחרים (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | כא. | אם נזכר שלא עירב קודם סעודת שחרית יבשל הרבה בקדירה אחת ויותיר לשבת: {הגה: והוא הדין שיוכל לילך מבעוד יום לחדר בנר דלוק לחפש איזה דבר ויניחנו דולק עד הלילה (טור):} ויש אומרים דאפילו לבשל כמה קדירות מותר כיון שקודם אכילה הוא והוא שיאכל מכל אחד ואחד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | כב. | אם נזכר ביום טוב ראשון שלא עירב אם הוא ביום טוב של ראש השנה אינו יכול לערב על תנאי אבל אם הוא ביום טוב של גליות יכול לערב בתנאי אם היום קודש אינו צריך לערב ואם היום חול בעירוב זה יהא שרי לן לאפויי ולבשולי וכו' ולמחר אין צריך לומר כלום ויש אומרים דאי לית ליה מידי דבשיל מאתמול לא מהני תנאי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | כג. | אם עבר במזיד (או בשוגג) ובישל כמה קדירות שלא לצורך יום טוב מותר לאוכלן בשבת או בחול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים: | כד. | אם הערים לבשל ב' קדירות לצוך היום והותיר אחת לצורך מחר אסור לאכלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכח - דיני עירובי חצירות ביום טוב. ובו ב' סעיפים: | א. | יום טוב אין צריך עירובי חצרות ושיתופי מבואות אבל עירוב תחומין צריך וכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות עירובי תחומין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכח - דיני עירובי חצירות ביום טוב. ובו ב' סעיפים: | ב. | יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין לא עירובי חצרות ולא עירובי תחומין (אפילו אם הניח עירוב תבשילין) (ר''ן פרק ב' דביצה) אבל אם נזכר ביום הראשון בב' ימים טובים של גליות יכול לערב עירובי חצירות בתנאי אבל עירובי תחומין אין מניחין אותו ביום טוב בתנאי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכט - דיני שמחת יום טוב. ובו ד' סעיפים: | א. | מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה ואל יצמצם בהוצאות יום טוב וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת: {הגה: ואסור לאכול ממנחה ולמעלה בערב יום טוב כמו בשבת שזהו מכלל הכבוד (רמב''ם פרק ו') מיהו אם ערב יום טוב שבת יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד יום טוב. ומצוה ללוש פת בערב יום טוב לכבוד יום טוב (מהרי''ל הלכות יום טוב) כמו בערב שבת כמו שנתבאר לעיל סימן רמ''ב:} וחייב לבצוע על שתי ככרות ולקבוע כל סעודה על היין ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית. (וביום טוב מאחרין לבוא לבית הכנסת וממהרין לצאת משום שמחת יום טוב) (גמרא פרק הקורא עומד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכט - דיני שמחת יום טוב. ובו ד' סעיפים: | ב. | חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו כיצד משמחן הקטנים נותן להם קליות ואגוזים והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו וחייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר עניים. (דין תענית ביום טוב כמו בשבת ועיין לעיל סימן רפ''ח): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכט - דיני שמחת יום טוב. ובו ד' סעיפים: | ג. | אדם אוכל ושותה ושמח ברגל ולא ימשוך בבשר וביין ובשחוק וקלות ראש לפי שאין השחוק וקלות ראש שמחה אלא הוללות וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תקכט - דיני שמחת יום טוב. ובו ד' סעיפים: | ד. | חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה וכן יזהירו בדבר זה לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין שמא יבואו לידי עבירה אלא יהיו כולם קדושים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקל - חול המועד אסור בקצת מלאכות. ובו סעיף אחד: | א. | חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר במקצתן: {הגה: לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | א. | מצוה לגלח בערב יום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ב. | אין מגלחין במועד אפילו אם גילח קודם מועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ג. | אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בערב מועד אינו מגלח במועד והוא הדין למי שהיה חולה ונתרפא במועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ד. | ואלו מגלחין במועד מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד ומי שיצא מבית האסורים ואפילו היה חבוש ביד ישראל שהיו מניחין לו לגלח וכן המנודה שהתירו לו ברגל וכן מי שנדר שלא לגלח ונשאל על נדרו ברגל וכן הבא ממדינת הים בחול המועד או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ה. | אף על פי שהתירו להסתפר לא יסתפר ברשות הרבים אלא בצנעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ו. | קטן מותר לגלח במועד אפילו נולד קודם הרגל (ואפילו בפרהסיא שרי) (וכן משמע ממרדכי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ז. | אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד: {הגה: מי שהמיר דתו וחזר בתשובה ודרכו לגלח מותר לגלח במועד (תרומת הדשן סימן פ''ז):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלא - דיני גילוח בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ח. | כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד: {הגה: אפילו בפרהסיא ומותר לחוף ולסרוק ראש במועד אף על פי שמשיר שער ואין בזה משום גילוח (מרדכי ריש מועד קטן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלב - דין נטילת צפרנים בחול המועד. ובו ב' סעיפים: | א. | מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל אפילו במספרים: {הגה: אבל יש מחמירין ואוסרים וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן בין בסכין בין במספרים אם לא לצורך מצות טבילה שנוטלן כדרכן בחול (סמ''ק ותוספות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלב - דין נטילת צפרנים בחול המועד. ובו ב' סעיפים: | ב. | כל רפואה מותר בחול המועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלג - מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | א. | מותר לטחון קמח לצורך המועד אפילו כיון מלאכתו במועד ולקוץ עצים מהמחובר ולהטיל שכר בין של תמרים בין של שעורים לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ומיהו אין צריך לצמצם אלא עושה בהרווחה ואם יותיר יותיר אבל לא יערים לטחון או לעשות (שכר) יותר בכוונה או אם יש לו קמח (או שכר ישן) לא יערים (לעשות אחר) ויאמר מזה אני רוצה אבל אם יש לו לחם מותר לטחון (לפת) דפת חמה עדיף (והוא הדין בשכר אם החדש עדיף בלא הערמה שרי) (המגיד פרק ז'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלג - מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ב. | מותר לעקור פשתן מפני שראוי לכסות בו את האוכלים ולעקור כשות שראוי להטיל בו שכר לצורך המועד ולעקור שומשומין שהיבשים שבו ראויים לאכול מיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלג - מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ג. | פירות שנתבשלו קצת ונאכלים על ידי הדחק מותר ללקטן כדי לאכלן ואם לקטן לאכלן והותיר וחושש שמא יתליעו אם לא יכבשם להוציא ליחה מהם יכול לכבשם אבל אסור ללקטם תחלה כדי לכבשם ואם הוא דבר שאינו נמצא אחר המועד מותר לקנותו ולכבשו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלג - מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ד. | צד אדם דגים כל מה שיכול לצוד ומולח הכל במועד שהרי אפשר שיאכל מהם במועד אם יסחוט אותם בידו פעמים רבות עד שיתרככו (ומותר לצודן בפרהסיא שניכר לכל שהוא לצורך המועד) (מרדכי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלג - מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ה. | כל מלאכות שהם לצורך המועד כשעושין אותם אומניהם עושין בצנעה כיצד הציידים (של חיות ועופות) והטוחנין והבוצרים למכור בשוק הרי אלו עושים בצנעה לצורך המועד: {הגה: ומותר לחלוב הבהמה אפילו שלא לצורך המועד דהוי דבר האבד (תרומת הדשן סימן קנ''ג ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלד - דיני כיבוס בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | א. | אין מכבסין במועד ואלו שמכבסין הבא ממדינת הים והיוצא מבית השביה ומבית האסורים ומנודה שהתירו לו חכמים ברגל ומי שנדר שלא לכבס ונשאל ברגל והתירו לו ומטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג ובגדי קטנים ובעלת הכתם שנמצא במועד ומי שאין לו אלא חלוק אחד וכולם מכבסין כדרכן אפילו בנתר ואהל (פירוש מיני בורית) ובפרהסיא על גבי הנהר: {הגה: מיהו לא יכבסו רק הצריך להן דהיינו חלוק אחד (מרדכי והגהות אשירי פרק אלו מגלחין) מיהו בגדי הקטנים ביותר דהיינו אותן שמלפפים בהם ומשתינים ומוציאין רעי בהם מותר לכבס ד' וה' בפעם אחת כי צריך להרבה מהם כל רגע והא דמותר לכבס בפרהסיא היינו דוקא כשרוחץ על גבי הנהר משום דמתכבס יותר יפה על גבי הנהר אבל אם אינו כובס על גבי נהר לא יכבס רק בצנעה ולא בפרהסיא, כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלד - דיני כיבוס בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | ב. | כל כלי פשתן מותר לכבסן ולא נהגו כן והוה ליה דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלד - דיני כיבוס בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | ג. | מביאין מבית האומן כלים שהם לצורך המועד כגון כרים וכסתות וצלוחיות אבל כלים שאינם לצורך המועד כגון מחרישה או צמר מבית הצבע אין מביאין ואם אין לאומן מה יאכל נותן לו שכרו ומניחן אצלו ואם אינו מאמינו מניחן בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת אבל לא יביאם לביתו אלא בצנעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלה - שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | א. | אין מפנין מחצר לחצר אפילו מכעורה לנאה ולא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינם לצורך המועד: {הגה: וכל שכן שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר (מרדכי פרק מי שהפך):} אבל מפנה הוא מבית לבית באותה חצר באותו חצר ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי יש אומרים שמבית לבית הסמוך לו מותר: {הגה: ואם מתיירא מחמת גניבה בחצר שדר שם מותר אפילו מחצר לחצר המשתמר ואפילו מעיר לעיר בדבר האבד שרי (הגהות אשירי ומרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלה - שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | ב. | יש מתירים לפנות מחצר של אחר לחצר שלו ואפילו מנאה לכעורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלה - שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | ג. | הזבל שבחצר אסור להוציא אלא יסלקנו לצדדים ואם נתרבה עד שנעשה חצר כרפת מוציאין אותו לאשפה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלו - כל צרכי בהמה מותר לעשות בחול המועד. ובו ד' סעיפים: | א. | מי שצריך לרכוב במועד לטייל או לצורך המועד ולא נסה ללכת ברגליו יכול ליטול צפרני הסוס ולתקן ברגליו והאוכף והרסן וכל צרכי רכיבה ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד: {הגה: ומותר לרכוב במועד אפילו מעיר לעיר אפילו בחנם וכן נהגו אלא שאסור לתקן צרכי הרכיבה אם אינו רוכב לצורך או לטייל (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלו - כל צרכי בהמה מותר לעשות בחול המועד. ובו ד' סעיפים: | ב. | מותר לסרוק הסוס כדי ליפותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלו - כל צרכי בהמה מותר לעשות בחול המועד. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין מרביעין בהמה במועד אבל מקיזין לה דם ואין מונעין ממנה כל רפואה אפילו אם יש בה מלאכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלו - כל צרכי בהמה מותר לעשות בחול המועד. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין מושיבין תרנגולת על הביצים לגדל אפרוחים ואם הושיבה קודם המועד וברחה מעליהם יכול להחזירה (אבל אסור להושיב אחרת אפילו מתה הראשונה) (בית יוסף) והוא שיהיה לו בתוך ג' ימים לבריחה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | א. | דבר האבד מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי (מיהו בכל מה דאפשר להקל בטרחה יעשה) (כל בו) לפיכך בית השלחין (פירוש הארץ הצמאה) שהתחיל להשקותה קודם המועד מותר להשקותה שכיון שהתחיל להשקותה קודם לכן אם לא ישקנה עכשיו תפסד אבל שדה הבעל שאין משקין אותה אלא להשביחה יותר אסור להשקותה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ב. | אפילו בבית השלחין לא התירו אלא היכא דליכא טרחא יתירא כגון מן המעיין בין חדש בין ישן שהוא ממשיכו ומשקה אבל לא ידלה וישקה מן הבריכה או ממי הגשמים מקובצים מפני שהוא טורח גדול אפילו ערוגה אחת חציה גבוה וחציה נמוך אין דולים ממקום נמוך להשקות מקום גבוה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ג. | נהרות המושכין מן האגמים מותר להשקות מהם בית השלחין במועד והוא שלא פסקו וכן הבריכות שאמת המים עוברת ביניהם מותר להשקות מהן וכן בריכה שנטפה מבית השלחין ועדיין היא נוטפת מותר להשקות ממנה בית השלחין אחרת והוא שלא פסק המעיין המשקה בית השלחין העליונה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ד. | ירקות שרוצה לאכלן במועד יכול לדלות מים להשקותן כדי שיגדלו ויהיו ראויים למועד אבל אם אינו רוצה לאכלן במועד ועושה כדי להשביחן אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ה. | אין עושים החריצים שבעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים ואם היו עשויות ונתקלקלו הרי זה מתקנן במועד (אבל אסור להעמיקן יותר מבראשונה) (המגיד פרק ח'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ו. | אמת המים שנתקלקלה מתקנין אותה היתה עמוקה טפח חופר בה עד ששה היתה עמוקה טפחיים מעמיקה עד שבעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ז. | מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה ואם היתה שדה לחה מותר להשקות את כולה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ח. | אסור לפתוח מקום לשדה כדי שיכנסו בה מים להשקותה ואם עושה כדי לצוד דגים כדי לאכלן במועד כגון שפותח למעלה מקום שיכנסו ולמטה מקום שיצאו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | ט. | אסור להשוות השדה לצורך חרישה ואם ניכר שמכוין כדי לדוש לצורך המועד כגון שמשוה כולה מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | י. | אסור ללקט עצים מן השדה ליפותו לחרישה ואם ניכר שמכוין לצרכו שצריך לעצים כגון שנוטל הגדולים ומניח הקטנים מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | יא. | אסור לקצץ ענפי האילן לתקנו ואם ניכר שמכוין בשביל הענפים להאכילן לבהמתו ולא לתקנו כגון שקוצץ כולן מצד אחד מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | יב. | אין מתליעין האילנות ולא מזהמין (פירוש מדביקים שם זבל כדי שלא ימות האילן) הנטיעות אבל סכין האילנות והפירות בשמן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | יג. | אישות ועכברים שמפסידים בשדה אילן מותר לצודן כדרכו שחופר גומא ותולה בה המצודה ואפילו בשדה הלבן הסמוכה לשדה האילן מותר לצודן כדרכו שיוצאין ממנה ומפסידים האילן ואם אינה סמוכה לשדה האילן אין צדין אותן אלא על ידי שינוי שנועץ שפוד בארץ ומנענעו לכאן ולכאן עד שנעשית גומא ותולה בה המצודה ויש אומרים שבשדה הלבן הסמוכה לשדה האילן אינו מותר אלא על ידי שינוי ואם אינה סמוכה לשדה האילן אסור אפילו על ידי שינוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | יד. | אין מכניסין צאן לדיר בחול המועד לזבל השדה ואם הכניסן הנכרי מעצמו מותר אף בשבת אפילו אם מחזיק לו טובה על שהכניסן ובלבד שלא יתן לו שכר ואפילו אינו נותן לו אלא שכר מזונות אסור וביום טוב יכול ליתן לו שכר מזונו ובלבד שלא יתן לו שכר אחר ובחול המועד אפילו אם נותן לו שכר אחר מותר ובלבד שלא ישכירנו ולא יסייענו ולא ימסור לו שומר לנער הצאן (פירוש מוליכה ממקום למקום ומתוך כך הגללים מתנערים) ואם ואם היה הנכרי שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה מסייעין אותו בחול המועד ומוסרין לו שומר לנער הצאן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | טו. | אסור לקצור השדה בחול המועד אם אינו נפסד אם יעמוד עד לאחר המועד ואם אין לו מה יאכל אפילו מוצא בשוק לקנות אין מצריכין אותו ליקח מן השוק אלא קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר כדרכו ובלבד שלא ידוש בפרות והני מילי אין צריך אלא לו לבדו אבל אם הוא צריך לדוש לצורך רבים דש אפילו בפרות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלז - דין מלאכת דבר האבד. ובו ט''ז סעיפים: | טז. | מי שיש לו כרם אצל כרמו של נכרי והנכרי בוצר שלו בחול המועד ואם לא יבצור הישראל גם את שלו יפסיד יכול לבצרו ולדרוך היין ולעשות החביות וכל צרכי היין בלא שינוי ובלבד שלא יכוין לעשות מלאכתו במועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלח - כמה ענינים הנקראים דבר האבד. ובו ו' סעיפים: | א. | מי שהפך את זיתיו או שהיה יינו בבור ואירעו אונס או ששכח או נתעצל שהיה סבור שהיה יכול לשהות לאחר הרגל ולא עשה קודם הרגל מאחר שהוא דבר האבד זולף וגומר ומזפת החביות בין קטנות בין גדולות וגף (פירוש שישים בהן מגופתן) החביות כדרכו בלא שינוי: {הגה: והוא הדין דיכול לתקן החביות לקשרם בעקלים (מרדכי) אבל לא יכוין מלאכתו במועד אלא יעשה הכל קודם המועד אם יודע שיצטרך במועד (הגהות מיימוני ותרומת הדשן):} וכן שולה פשתנו מן המשרה וכל כיוצא בזה מדבר האבד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלח - כמה ענינים הנקראים דבר האבד. ובו ו' סעיפים: | ב. | מותר להכניס פירות מפני הגנבים אם אינם במקום המשתמר ומיהו יעשה בצנעה כגון שיכניסם בלילה ואם הוא דבר שיש בו פרסום בלילה יותר מביום כגון שצריך להכניסו באבוקות ובקולות יכניסם ביום: {הגה: ואם אי אפשר לעשותן כי אם בפרהסיא הכל שרי בדבר האבד (המגיד פרק ז' ומרדכי פרק מי שהפך):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלח - כמה ענינים הנקראים דבר האבד. ובו ו' סעיפים: | ג. | אסור להסיע ממונו מעיר לעיר אם לא בשביל דבר האבד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלח - כמה ענינים הנקראים דבר האבד. ובו ו' סעיפים: | ד. | היו לו תאנים שטוחים בשדה ליבש וירא מהמטר מותר לחפותם בקש אפילו חיפוי עב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלח - כמה ענינים הנקראים דבר האבד. ובו ו' סעיפים: | ה. | מי שיש לו סחורה שאם לא יהפכנה ממטה למעלה תתקלקל מותר להפכה בחול המועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלח - כמה ענינים הנקראים דבר האבד. ובו ו' סעיפים: | ו. | המכוין מלאכתו והניחה למועד ועשאה במועד בית דין מאבדין אותה ממנו ומפקירים אותה לכל: {הגה: ואם הוא עושה מלאכת אחרים שאי אפשר לקנסו כגון חייט או סופר שעושה מלאכת אחרים משמתינן ליה ומלקין אותו (בית יוסף ור''י):} ואם מת לא יקנסו בנו אחריו ומותר לו לעשותה אם הוא דבר האבד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | א. | כל סחורה אסורה אפילו כל שהוא בין לקנות בין למכור ואפילו אם הלוה מעות על מנת שיתנו לו אחר כך יין או סחורה אחרת בפרעון חובו כדי להשתכר אינו יכול לילך ולתובעם אלא אם כן אינם מצויים אחר המועד דהוה ליה דבר האבד אם לא ילך בחול המועד למקומם ויתבעם: {הגה: מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור בצנעה ויוציא לשמחת יום טוב יותר ממה שהיה דעתו להוציא (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ב. | מי שהלוה לחבירו מעות מותר לתובעו בחול המועד לגבות מעותיו ואין צריך לומר שמותר לגבות חובו מן העכו''ם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ג. | מכר לחבירו פרקמטיא קודם מועד יש מי שאוסר לתבוע דמיה במועד אלא אם כן יהא הלוקח אדם שאינו מצוי במקום המוכר ונזדמן לו בחול המועד דהוי כדבר האבד ולי נראה שכיון שזקף עליו המעות בחובו קודם המועד הוה ליה כהלואה ומותר לגבות ממנו בחול המועד אפילו הוא אדם שמצוי במקום המוכר: {הגה: וכן מותר לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרים לתבוע (מרדכי סוף פרק מי שהפך) וכן מותר לעשות זקיפה עם חובותיו במועד כדי להבטיחן דכל זה בכלל דבר האבד ושרי (המגיד פרק ז' ונימוקי יוסף פרקא קמא דמועד קטן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ד. | אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מהקרן מותר למוכרה אבל אם לא יפסיד מהקרן לא ומכל מקום אם הוא בענין שאם ימכרנה עתה יהיו לו מעות בריוח ויוציא יותר לשמחת יום טוב מותר למכור ונראה לי שלא נאמרו דברים הללו אלא במי שיש לו מעות מועטים וחס עליהם מלהוציא כל כך לשמחת יום טוב ואלו היו לו מעות בריוח היה מוציא יותר אבל מי שיש לו מעות בריוח להוציא לשמחת יום טוב ככל אשר יתאוה ואין בדעתו להוציא כל כך לא נתיר לו למכור כדי שיוציא יותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ה. | אם הוא דבר שאינו מצוי תמיד לאחר המועד כגון ספינות או שיירות שבאו או שהם מבקשים לצאת ומכרו בזול או לקחו ביוקר מותר לקנות ולמכור אפילו שלא לצורך תשמישו אלא לעשות סחורה ולהשתכר והוא הדין לירידים הקבועים מזמן לזמן (ואפילו מעיר לעיר מותר ליסע בכהאי גוונא) (דברי עצמו). אבל מקומות שיש להם יום השוק יום אחד בשבוע אינו מותר למכור ולקנות ביום השוק שבתוך המועד שאין זה דבר האבד שאם אינו נמכר ביום השוק שבתוך המועד ימכר ביום השוק שלאחר המועד: {הגה: ותגר שקונה מזה ומוכר לזה וחוזר וקונה ומוכר מותר דהוי דבר האבד (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ו. | מציאה אסור לטרוח ולחפש עליה כגון נהר שהציף דגים על שפתו אסור לאספם כדי לכבשם אלא אם כן יהיו ראויים לאכול מהם במועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ז. | המלוה את חבירו על חפץ או על סחורה על תנאי שאם לא יפרע לו לסוף שמונה ימים שיהא קנוי לו יש מתירים ויש אוסרים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ח. | עכו''ם שפרע לישראל יין בחובו מותר לקבלו ממנו דכמציל מידו דמי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | ט. | מי שצריך לקנות יין בעת הבציר לצורך שתיית כל השנה ואם יעבור המועד לא ימצא כמו שמוצא עתה דבר האבד הוא ומותר לקנות ולתקן החביות ולזפותן ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד אבל יותר מכדי צורך שתייתו לא יקנה: {הגה: ואם הוא דבר שאינו מצוי אחר כך להרויח בו מותר (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | י. | מוכרי תבלין או ירק וכל דבר שאינו מתקיים פותחין ומוכרים כדרכם בפרהסיא שהכל יודעין שהם לצורך המועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | יא. | מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד כיצד אם היתה החנות פתוחה לזוית או למבוי פותח כדרכו ואם היתה פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת וערב יום טוב האחרון של חג הסוכות מוציא ומעטר את השוק בפירות בשביל כבוד יום טוב (ומותר לקנות לצורך יום טוב שני של יום טוב האחרון) (טור והרא''ש): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | יב. | אין לוקחים בתים ואבנים עבדים ובהמה [אלא] לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל או לצורך השכיר שמוליך הדברים הנקנים שאין לו מה יאכל: {הגה: ודוקא הני דאיכא פרסום בקנייתן ואוושי מילתא אבל שאר כלים נהגו לקנותן בצנעה (המגיד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | יג. | להלוות לנכרי ברבית לאותם שרגילים ללוות ממנו מותר משום דהוי דבר האבד ולאותם שאינם רגילים ללוות גם כן מותר והוא שיקחו רבית של שבוע ראשון ויוציאנו בשמחת יום טוב: {הגה: ומותר ליקח ערבות במועד על הלואה שיעשה אחר המועד (הגהות אשירי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקלט - דיני הסחורה בחול המועד. ובו י''ד סעיפים: | יד. | הלואה דשולחנות בקביעות וחילוף אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | א. | בנין אפילו כל שהוא אסור ואם נפרץ גדר גנתו (או כותל חצירו שבינו לחבירו) (מרדכי פרק קמא דמועד קטן והגהות מיימוני פרק ח') בונהו מעשה הדיוט דהיינו שמניח אבנים זו על זו ואינו טח בטיט או גודר אותו בקנים וגומא וכיוצא בהם וכן אם עשה מעקה לגג בונה אותו מעשה הדיוט אבל כותל חצר הסמוך לרשות הרבים שנפל בונהו כדרכו ואם היה נוטה ליפול סותרו מפני הסכנה ובונהו כדרכו: {הגה: ואפילו אינו נוטה רק לחצר או למבוי מותר לסתרו מפני הסכנה ולחזור ולבנותו וכן בשאר דברים דאיכא למיחש לסכנה בונה וסותרו כדרכו (בית יוסף בשם רבינו ירוחם בנתיב י'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ב. | מותר ליטול גבשושית שבבית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ג. | סדקים שבגג מותר לסתמן ביד וברגל אבל לא בכלי אומנות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ד. | ציר הדלת והמפתח (והמנעול) (גמרא) והצנור והקורה בין שהם של עץ בין שהם של ברזל שנשברו אפילו מערב יום טוב יכול לתקנם בלא שינוי מפני שזה הפסד גדול הוא שאם יניח הפתח פתוח ודלתות שבורות נמצא מאבד כל מה שבבית (ולכן מותר ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד) (רבינו ירוחם): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ה. | מותר לבנות מעשה הדיוט אבוס שתאכל בו הבהמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ו. | מותר לבנות מעשה הדיוט אצטבא לישב או לישן עליה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ז. | תנור וכיריים שאפשר שייבשו ויאפה בהם במועד עושין ואם לאו אין עושין אותם (והוא הדין עשיית קדרות ואלפסין שרי בכהאי גוונא) (נימוקי יוסף סוף פרק קמא דמועד קטן והמגיד פרק ח'). ובין כך ובין כך בונים על חרס של תנור ועל הכירה הטפילה שלהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמ - דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח' סעיפים: | ח. | נוקרים את הרחיים ופותחים להם עין (פירוש נקב שעושים באמצע הרחיים) ומעמידים אותם ובונים אמת המים של רחיים וקוצצים צפרני החמור של רחיים: {הגה: ומותר לחדד סכין במועד וסכין שנשבר במועד מותר לעשות אחרת (המגיד פרק א'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמא - דיני אריגה בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | א. | מותר לעשות מצודות דגים מערבה שהוא מעשה הדיוט אבל לא הארוגים מחוטים שהוא מעשה אומן: {הגה: ומותר לתקן הפתילות לנרות בחול המועד דמעשה הדיוט הוא (נימוקי יוסף פרק אלו מגלחין רבינו ירוחם נתיב י' חלק ה' ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמא - דיני אריגה בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ב. | מסרגין (פירוש הוא כעין האריגה אלא שבסריגה יש ריוח מה בין חוט לחוט) המטות אבל אין מפשילין חבלים בתחילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמא - דיני אריגה בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ג. | מותר למעך בגדי פשתן בידים אחר הכיבוס כדי ללבנן ולרככן אבל אין עושין קשרי בתי ידים מפני שהוא מעשה אומן (ומותר להחליק הבגדים עם הזכוכית כדרכן הואיל והוא לצורך המועד) (סמ''ג ורבינו ירוחם): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמא - דיני אריגה בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ד. | אסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועים וכן אסור לומר לנכרי לתקנם (מיהו על ידי שינוי שרי לתקנם קצת לצורך המועד) (רבינו ירוחם): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמא - דיני אריגה בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ה. | מי שצריך לו בגד במועד אם היה הדיוט ואינו מהיר באותה מלאכה הרי זה עושה אותו כדרכו ואם היה אומן מהיר הרי זה עושה אותה מעשה הדיוט דהיינו שיעשה תפירות רחבות ותפירה אחת למעלה ואחת למטה כשיני הכלב: {הגה: וכל אדם יחמיר על עצמו לתפור בשינוי זה ולא מהני לאומן לתפור על ידי שישנה באחיזת המחט בידו אלא בעינן שינוי הניכר (תרומת הדשן סימן פ''ז):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמב - שלא לעשות מלאכה לאחרים בחול המועד אלא בחנם. ובו ב' סעיפים: | א. | אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותם אלא לעצמו או לאחרים בחנם אבל בשכר אסור ומיהו אם אינו נותן לו שכר קצוב אלא שאוכל עמו בשכרו מותר: {הגה: ודבר האבד מותר לעשות אפילו בשכר קצוב (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמב - שלא לעשות מלאכה לאחרים בחול המועד אלא בחנם. ובו ב' סעיפים: | ב. | כל מלאכה מותר לעשותה על ידי פועל שאין לו מה יאכל כדי שישתכר וירויח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמג - דין מלאכה על ידי אינו יהודי בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | א. | כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי לעשותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמג - דין מלאכה על ידי אינו יהודי בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | ב. | נכרי שקבל מערב יום טוב לבנות ביתו של ישראל בקבלנות אסור להניח לעשות בחול המועד אף על פי שהוא חוץ לתחום אבל אם נתן לו מלאכה בתלוש קודם המועד בקבלנות לעשותה בתוך ביתו של נכרי מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמג - דין מלאכה על ידי אינו יהודי בחול המועד. ובו ג' סעיפים: | ג. | מותר ליתן לנכרי מלאכה בקיבולת או בשכיר יום שיעשנה אחר המועד ובלבד ובלבד שלא ימדוד וישקול וימנה כדרך שעושה בחול: {הגה: ואף אם יעשה הנכרי אחר כך מלאכה שרי הואיל והתנה עמו לעשותה אחר המועד (מרדכי ריש פרק מי שהפך ובית יוסף ורבינו ירוחם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמד - דין צרכי רבים בחול המועד. ובו ב' סעיפים: | א. | צרכי רבים מותר לעשותם בחול המועד כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים ולתקן המקואות: {הגה: ודוקא צרכי רבים כאלו שהם צריכים לגוף האדם אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בית הכנסת (בית יוסף בשם תשובת הרשב''א) אסור לעשות במועד והוא הדין דלשאר צרכי מצוה אסור לעשות מלאכת אומן במועד (ריב''ש סימן רכ''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמד - דין צרכי רבים בחול המועד. ובו ב' סעיפים: | ב. | בורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים ונתקלקלו מותר לתקנם ואפילו אין רבים צריכים להם עתה כיון שאינו מעשה אומן אבל לחפור להם בורות מחדש שהוא מעשה אומן אם הרבים צריכים להם עתה מותר אפילו אם כוונו מלאכתן במועד ואפילו בפרהסיא ובטירחא יתירה ואם אין צריכים להם עתה לא יעשו אבל בורות שיחין ומערות של יחיד אסור לחפור אותם מחדש ואפילו צריך להם עתה ואם היו עשוים כבר ונתקלקלו אם צריך להם עתה מותר לתקנם ואם אין צריך להם עתה אסור לתקנם אבל מותר להמשיך מים לתוכן אפילו אין צריך להם עתה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | א. | אסור לכתוב בחול המועד ואפילו להגיה אות אחת בספר אסור: {הגה: ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד (תרומת הדשן סימן פ''ה) ויש מתירין (כל בו ובית יוסף). ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ב. | נראה לי שאם אין להם ספר תורה כשר לקרות בו בצבור מותר להגיהו בחול המועד כדי לקרות בו בצבור וכן בספרי מקרא וגמרא שצריך לקרות במועד מותר להגיהם במועד משום דהוה דבר האבד ואם אין להם ספר תורה כלל אם אפשר לכתבו כולה בחול המועד על ידי סופרים הרבה יכתבוהו דצורך המועד הוא לקרות בתורה בצבור במועד: {הגה: והוא הדין שאר ספרים ללמוד בהם (תרומת הדשן סימן פ''ה ורוקח):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.