bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מב - שכותבין השטר בכל לשון ודין אם אין המטבע מפורש. ובו טו סעיפים: | טו. | היה כתוב בו חשבון סתם הולכים אחר המנהג שרגילים לעשות בו באותו מקום סכום חשבונם כההוא שטרא דכתיב ביה שית מאה וזוזי דאיכא לספוקי בשית מאה איסתרא וזוזא או בשית מאה זוזי וזוזא דאמרינן שיתן לו שית מאה איסתרי שהוא פחות אבל אין לספק בשית מאה פרוטות לפי שאין עושים סכום חשבון מפרוטות לשון שרגילים לכתוב בשטרות אע"פ שאינו מתיקון חכמים אלא לשון שנהגו ההדיוטות לכתוב במקום ההוא הולכים אחריו ואפילו לא נכתב דנין אותו כאלו נכתב: {הגה: וה"ה תקנות הקהל או דבר שהוא מנהג העיר (רמב"ם פכ"ג דאישות) מי שמגדל יתום בתוך ביתו וכתב עליו בשטר בני או היתום כתב על המגדלו אבי או אמי לא מקרי מזויף וכשר הואיל וגדלוהו ראוי לכתוב כך (תשובת מיימוני ס' משפטים סי' מ"ח): } |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | א. | כותבים בשטר זמן הלואה כדי שנדע מאיזה לקוחות יטרוף שהלקוחות שקנו קודם זמן הלואתו אינו יכול לטרוף מהם ואם לא כתב בו זמן כשר לגבות בו ממנו אבל אינו יכול לטרוף מהלקוחות שיכולים לומר קנינינו קודם הלואתך ויש מי שאומר שאם קנה אחר שראו העדים השטר כתוב וחתום טורף מהם ( (שובר שאין בו זמן כשר ויד בעל השובר על העליונה) ) (תשובת הרא"ש כ' ע"ג): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ב. | אם השמיט הסופר ולא כתב לבריאת עולם (ב"י משמעות הפוסקים) וגם לא כתב חמשת אלפים כשר ואפילו השמיט גם המאות ולא כתב אלא הפרט הקטן כשר: {הגה: אבל אם כתב האלפים וגם הפרט הקטן ודילג המאות או העשרות פסול (ריב"ש סי' שכ"ב): } |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ג. | אם כתב אלפים והשמיט חמשת כשר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ד. | אם כתב ברביעי עשרים יום לחודש שבט ודלג בשבת כשר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ה. | אם כתב ברביעי לשבת כ"ב לתשרי ונמצא שאינו מכוין שרביעי בשבת של תשרי של אותה שנה היה ביום SOארבעSC ועשרים אפ"ה כשר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ו. | כתב ידו א"צ שיכתוב בו זמן: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ז. | שטרי חוב המוקדמים פסולים שהרי טורף בהם לקוחות שלא כדין ולפיכך קנסו אותו חכמים ולא יגבה בשטר מוקדם אלא מבני חורין גזירה שמא יטרוף בו מזמן ראשון שהקדימו ואם יטעון הלוה פרעתי דינו כטוען כן בשאר שטרות ואם טען להד"ם הוחזק כפרן ( (ויש אומרים דפסול לגמרי) ) (טור בשם ר"י והרא"ש והוא בפרק א"נ וריב"ש סי' שפ"ב מיהו ראיות הריב"ש שם יש לדחות וכמ"ש בספרי ע"ש): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ח. | בד"א שגובה מבני חורין כשלא הקדימו העדים זמנו בכוונה: {הגה: (טור בשם י"א ור"ן פ"ק דר"ה בשם הרז"ה ור' שמשון פ' בתרא דשביעית וברטנורה שם ובעה"ת ריש שער נ"ו) וי"א דהעדים נאמנים בזה אע"פ שכתב ידן יוצא ממקום אחר וה"ה בכל טעות שהעדים מצויים לטעות בו העדים נאמנים לומר שטעו (ר"ן ריש ר"ה) ויש חולקין [עי' בטור שתי הדיעות] } אבל אם הקדימוהו בכוונה ודאי אפילו מבני חורין אין גובין שהרי העדים פסולים שחתמו שקר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | ט. | שטר מתנה שהיה לו לכתוב בשנת נ"ח וכתב בשנת נ"ז ומוכיח מתוכו שהוא טעות סופר שכתוב בו ותנו לפלוני חתני ובזמן נ"ז עדיין לא היה חתנו וחתום בשטר גברא רבא בתורה ובחסידות אין כל זה מציל מלפסול השטר ומ"מ אם העדים קיימים ואין כתב ידן יוצא ממק"א יכולים לחתום שטר אחר מזמן שני ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר שוב אין נאמנים מ"מ המקבל מתנה נאמן לומר טעות היה מגו דאי בעי אמר שטרא מעליא הוא ובשנת נ"ז קנו מידו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | י. | שטר מוקדם דכתיב ביה מקמי חתימת סהדי שטרא דנן איכתוב ביום פלן ולא אחתים עד יום פלן כשר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יא. | אפילו ראו העדים שהלוה לו ואמר הלוה כתבו וחתמו השטר ותנו ביד המלוה אם לא היה שם קנין כותבין בשטר יום שנמסר בו ולא יום שהלוה לו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יב. | שטרי חוב המאוחרים כשרים שהרי הורע כוחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר ואע"פ שלא כתבו בו שהוא מאוחר ה"ז כשר במה דברים אמורים שכתוב דאקני אבל אם לא כתוב בו דאקני פסולים (כן כתוב בסי' רנ"ח) אלא א"כ מפורש וכתוב בו ואיחרנוהו ( (ואין לאחר שום שטר לכתחילה דמיחזי כשיקרא) ) (רבינו ירוחם נ"ד ח"ד): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יג. | הא דשטרי חוב המאוחרים כשרים דוקא בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר אפי' מאוחרים פסולים אלא אם כן (כתב) האיחור בפירוש: (הש"ך גורס כאן הג"ה דלעיל אין לאחר שום שטר לכתחלה וכו'): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יד. | שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר ואין חוששין שמא מוקדם הוא ובאחד בשבת או בי"א בתשרי נכתב אלא מעמידין השטר על חזקתו שהדבר ידוע שאין כותבין בשבת ולא ביוה"כ ולפיכך איחרוהו ויש מי שאומר דאי אמר אשתבע לי חייב לישבע ודוקא בשטר מקויים אבל אם אינו מקויים על בע"ה להביא ראיה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | טו. | כל שטר הבא לפנינו אנו תולים שנמסר בזמן הכתוב בו חוץ מהיכא דאיתרע כגון שנפל דכיון דאתייליד ביה ריעותא אינו יכול לגבות בו עד שיביא ראיה שבא לידו מזמן הכתוב בו אם אין בו קנין: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | טז. | אם נכתב בלילה ונחתם ביום שלאחריו כשר שהיום הולך אחר הלילה אבל נכתב ביום ונחתם בלילה פסול בד"א כשאין עסוקים באותו ענין אבל עסוקים באותו ענין כשר ודוקא שלא לקח מיד בקנין אבל לקח מיד בקנין אפילו לא חתמו אלא לזמן מרובה כשר לפיכך עדים שראו הקנין ואיחרו לכתבו עד אחר זמן אם זוכרים לזמן הקנין יכתבו הזמן מאותו היום ואם לאו יכתבו מיום הכתיבה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יז. | יש מי שאומר דהא דאמרינן דעסוקין באותו ענין כשר היינו דוקא בשטרי הלואה אבל בשטרי חיוב שהוא מתחייב בקנין או בשטר לא: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יח. | כשכותבין יום שקנו בו סומכים זמן הכתיבה לאותו יום וכותבין קנינו מפלוני ביום פלוני וכתבנו ומסרנו ליד פלוני וכשכותבים יום שעומדים בו סומכים הכתיבה לאותו יום שחותמים וכותבים קנינו מפלוני וכתבנו וחתמנו ביום פלוני ומסרנו לפלוני ואי לא מיחזי כשיקרא (מיהו אם כתבו סתמא במקום פלוני קנינו מפלוני לא מיחזי כשיקרא) (רבינו ירוחם נ"ד ח"ב והוא טור מבעה"ת): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | יט. | אם אינם זוכרים ליום הקנין לא יאמרו ברור לנו שקנינו ממנו בתשרי ואין אנו יודעים בכמה ולפיכך נכתב מתחלת חשון שזה מיחזי כשיקרא יש מי שאומר שאם זוכרים שקנו ממנו בתחלת תשרי או באמצעו או בסופו יכתבו בשליש הראשון של חדש פלוני או באמצעו או בשליש אחרון: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כ. | מי שנמסרה להם עדות במדינה אחת וכתבו העדים במדינה אחרת אין מזכירים בשטר מקום שנמסרה בו העדות אלא מקום שכתבו בו חתימת ידם ודוקא כשאין כותבין זמן הקנין וכותבין זמן הכתיבה אבל אם זוכרים זמן הקנין וכותבים אותו אז יכתבו המקום שנעשה בו הקנין שאם יכתבו מקום הכתיבה נמצאו משקרים ופסול וכשכותבים מקום הכתיבה כותבים כך אמר לנו פלוני וכתבנו במקום פלוני אבל כשכותבים מקום שנמסרו הדברים כותבים אמר לנו פלוני או קנינו מפלוני במקום פלוני וכתבנו וחתמנו ומסרנו לפלוני: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כא. | הא דאמרינן שכותבים מקום הכתיבה אע"פ שקנו במקום אחר דוקא שאין המטבע משתנה ממקום הקנין למקום הכתיבה או אפילו אם משתנה ובלבד שכתוב בשטר המטבע שיוציא במקום פלוני אבל אם המטבע משתנה ממקום המסירה למקום הכתיבה ואין כתוב בשטר (מטבע) היוצא במקום פלוני לא יכתבו אלא שם מקום שמסרו הדברים שם שמטבע אותו מקום נשתעבד ואם יכתבו מקום אחר היה משתעבד ממטבע היוצא במקום כתיבת השטר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כב. | שטר שאין כתוב בו מקום שנכתב בו כשר (ומוכח לעיל סי' מ"ב סי"ד): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כג. | ראובן ושמעון שיש לכל אחד מהם שטר על לוי בשל ראובן כתוב בכ"ה (נ"א) בחמש בניסן ובשל שמעון כתוב בניסן סתם ואין ללוי אלא שדה אחת שאין בה כדי חובת שניהם נותנים אותה לראובן דשמא שטרו של שמעון היה בסוף ניסן וכן אין שמעון יכול לטרוף מלקוחות שקנו מלוי מאייר ואילך שיאמרו לו זמנך מא' בניסן והנחנו לך מקום לגבות חובך והוא אותו שדה שגבה ראובן כי שלא כדין גבה שאתה מוקדם לו לפיכך אם יכתבו הרשאה זה לזה יגבו מלקוחות שקנו מאייר ואילך |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כד. | אע"פ שאין כתוב בשובר לא עידי השטר ולא זמנו כיון שסכום המעות של השטר והשובר שוים ממילא אמרינן שהשובר נכתב על אותו שטר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כה. | מי שהוציאו עליו שטר חוב בניסן סתם והוציא מחילה שזמנה בי"ח בניסן יש כח במחילה זו לבטל החוב: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כו. | ראובן הוציא שט"ח על שמעון שזמנו ביום כך ושמעון הוציא שובר על שטר זה כתוב באותו יום בעצמו יד בעל השטר על התחתונה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כז. | ראובן הוציא שט"ח על שמעון שזמנו ה' בניסן ושמעון הוציא שובר שנכתב בחמשה בניסן כתוב בו שמחל ראובן לשמעון כל תביעות שהיו עליו עד אותו היום ראובן גובה שטרו דבלשון העולם עד ולא עד בכלל אבל אם היה כתוב שמחל לו כל תביעות שיש לו עליו עד עכשיו הוי ספק ומספיקא לא מפקינן ממונא: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כח. | שני שטרות שנעשו בשנה מעוברת א' כתוב בו אדר סתם וא' כתוב בו אדר שני ואין ללוה נכסים כנגד שניהם נותנים למי שכתוב בו אדר סתם ואם בשניהם נכתב אדר סתם הוי כמו שכתוב בשניהם אדר ראשון ונותנים למי שזמנו קודם במספר ימי החודש (ועי' בא"ח סי' תכ"ז כיצד כותבין ובאה"ע סי' קכ"ו) כל זמן הכתוב בשטר כגון עד הפסח או עד הקציר דנים אותו כמו בנדרים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים: | כט. | אם כתוב בשטר עד אחר הפסח היינו עד שיעברו רוב הימים שבין פסח לעצרת (עד כאן יום כ"א ): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | א. | צריך להחזיר מעניינו של שטר בשטה אחרונה מפני (שאין למדין משטה אחרונה) (טור) מפני שאין העדים יכולים לצמצם שיחתמו מיד סמוך לכתב ויש לחוש שמא הניחו שם כדי שיטה וכתב המזייף שם מה שרצה ואם לא החזיר אין השטר נפסל בכך אלא שאין למדים משטה אחרונה: {הגה: ודלא כי"א שהשטר כולו פסול דכל שטר שלא נעשה כתיקון חכמים פסול אע"פ שאין טעם לפוסלו (טור בשם הרא"ש ותוס' בפ' ג"פ דף קס"א ע"א) והא דאין למדין משטה אחרונה היינו במקום שיש חשש שמא זייף אבל אם השטה אחרונה לחובת מוציא השטר למדין ממנה דודאי לא זייף (נ"י פ' ג"פ בשם ריטב"א והר"א): } |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ב. | אם השטר כולו מכתיבת ידו של מי שנתחייב למדין משטה אחרונה אבל אם השטר מיד אחר והחייב חתום למטה אין למדין משטה אחרונה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ג. | אם סיים השטר בסוף שטה והרחיקו העדים שטה שלימה וחתמו העדים באמצע שטה שנייה אין למדים מחצי שטה אחרונה ומשטה שלימה שלפניה: {הגה: (עי' ס"ק י') אם נמצא דבר כתוב בחצי שטה שלפניהם ובשטה שלפניה ודוקא שחתמו העדים זה תחת זה אבל אם חתמו זה אח"ז כל השטר פסול כדלקמן סימן מ"ה סעיף י': } |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ד. | היכא דכתיב ביה שריר וקיים למדין משטה אחרונה (וא"צ לחזור מעניינו של שטר בשטה אחרונה) (טור): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ה. | אם יש בשטר מחקים או תלויות או תיבות שעבר עליהם הקולמוס צריך לקיימם קודם והכל שריר וקיים ( (וא"צ לכתוב ודין קיומיהון) ) (מרדכי ותוס' ר"פ ג"פ) ואם לא קיים אינם פוסלים השטר אלא שאין למדין מהם: {הגה: וי"א שאם היה המחק ולא נתקיים פסול כל השטר שמא היה כתוב חובה לבעל השטר ונמחק אא"כ מוכח מתוך השטר מה היה המחק אז לא נפסל כל השטר (טור ונ"י ר"פ ג"פ) } ואם היו בגופו של שטר דהיינו שם הלוה והמלוה והמעות נפסל השטר אם לא קיימם ואם היו בזמן ולא קיימם הוי כשטר שאין בו זמן: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ו. | שטר שיש בו גרר מאחריו או ביני שיטי במקום שנהגו לכתוב הפרעון מאחוריו או ביני שיטי כשר אלא שיש לאיים על בעל השטר ויש פוסלים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ז. | יש מי שאומר שאין לקיים המחקים אלא בכתב שהוא ככתב השטר ולא בכתיבה דקה יותר מכתב השטר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ח. | אם היה המחק בשטה אחת סמוך לאחרונה והוא כשיעור שריר וקיים או יותר אע"פ שחזר וקיימו פסול שמא מחקו וכתב דבר שזייף וחזר וקיים בריוח שבין הכתב והעדים וה"מ כשאין אויר שטה בין עדים לשטר דאיכא למיחש שמא הוסיף באותו האויר שהניחו העדים אבל יש בו אויר שיטה כשר ולא חיישינן שמא הניחו אויר שני שיטין והוסיף מה שרצה בשיטה ונשאר עוד שיטה אויר והני מילי כשהעדים מוחזקים ביודעים הא לאו הכי חיישינן: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | ט. | האידנא נהגו לכתוב קיום מחקים ותלויות אחר וקנינא לפי שהורגלו עתה לכתוב בכל השטרות שריר וקיים דא"א לזייף ולמדין משטה אחרונה וא"צ להחזיר מענינו של שטר מש"ה שטר שאין בו שריר וקיים פסול ואין לעדים לחתום אא"כ כתוב שריר וקיים ואם כתוב בו תרי שריר וקיים כשר (ולכתחלה לא יעשה כן) (תשו' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ח): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | י. | שטר שכתוב בקיומו נ"ו על הגרר ובדקו וחפשו השטר אות באות ולא נמצאו אותן ב' אותיות כשר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים: | יא. | שטר שיש בו מחקים ושכחו העדים ולא קיימום בסוף השטר וכתבו שריר וקיים וחתם העד הא' וקודם שיחתום השני מצאו שלא קיימו המחקים תקנתו של שטר זה שיכתבו אנן סהדי לבתר דחתם חד מנן עד שלא קיימנו כך וכך מחקים דאית ביה קיימנים כדקא חזי והכל שריר וקיים ויחזרו ויחתמו שניהם (וכ"ש אם כתוב איזה דבר למטה מחתימת עדים וחזרו וחתמו דכשר) (מרדכי פ' ג"פ): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | א. | העדים חותמים למטה בשטר ולא מן הצדדים ולא מלמעלה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ב. | ראש ב"ד שהיה יודע ענין השטר וקרא לפניו הסופר שלו הואיל והוא מאמין אותו ואימתו עליו ה"ז חותם השטר אע"פ שלא קראו הוא בעצמו ואין שאר העם (או ראש ב"ד וסופר אחר טור) רשאים לעשות כן עד שיקרא העד השטר מלה במלה: {הגה: וי"א דשנים יקראו לפניהם והן חותמין (טור והרא"ש והגהות מיימוני פרק כ"ד מה' מלוה) ואם אינן מבינין לשון השטר יתרגמו להן הקוראין והם חותמין (ב"י ע' סק"ג) וכנ"ל עיקר י"א דקורין לפני צבור וחותמין דיראים לשקר לפני צבור והוי כראש ב"ד וסופר שלו (הגהות מרדכי ואשירי פ"ב דגיטין):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ג. | הודאה בחתם ידו והשטר בגופן של עכו"ם והדבר ברור שאינו יודע לקרות ויש עדים שחתם עד שלא קראו מ"מ מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ד. | עדים שאין יודעים לחתום וקרעו להם נייר חלק וחתמו על הרשום מכין אותם מכת מרדות והשטר פסול (ויש מכשירין השטר) (טור והמגיד פכ"ד מה' מלוה בשם רשב"א ועי' בר"ן פ"ב דגיטין): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ה. | מקום שנהגו שהסופר חותם ע"פ העד שכותב פב"פ חתם במסירת קולמוס או שכתוב בו פב"פ צוה לחתום אם קבלו בני העיר עליהם לעשות עדותו כעדות העד כשר ואם לא קבלו עליהם אינו כלום כל שטר הבא לפנינו שעדים מעידים על חתימת העדים מקיימים אותו שחזקה אין העדים חותמים על השטר אא"כ קראוהו ויודעים לחתום ואי איתנהו לסהדי קמן וקים לן בהו דלא ידעי למקרי אי אמרי אקרינן למאן דידע למיקרא סמכינן עלייהו ( (ואי לא אמרי הכי דייקינן בסהדותייהו ע"פ אי מכווני השטר מקיימינן להו) ) (טור): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ו. | ידקדקו העדים שלא ירחיקו מהכתב רוחב שני שיטין ואם הרחיקו שני שיטין פסול אפילו כתוב שריר וקיים אפי' ידוע שלא הוסיף ולא זייף בו שום דבר ואפי' טייטוהו בדיו (פי' מלאו נקודים נקודים של דיו) פסול שלא יאמרו חתמו על הטיוטא ולא על עיקר השטר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ז. | הא דאמרינן שאם הרחיקו ב' שטין פסול היינו למגבי ביה ממשעבדי א"נ מבני חרי אם הלוה טוען פרעתי אבל אינו יכול לטעון לא היו דברים מעולם: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ח. | ב' שיטין שאמרו בכתב ידי עדים שהיא גסה ולא ידי סופר שכל המזייף אינו הולך אצל הסופר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | ט. | ב' שיטין אלו הן ואוירן כגון למ"ד בשטה העליונה וך' בשטה התחתונה שהם ב' שיטין וג' אוירים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | י. | יש מי שאומר שאם השטר מסיים באמצע שטה והניחו אותה שטה ועוד אחרת והתחילו לחתום בשטה שלישית פסול שיכול לכתוב באותו חצי שטה מה שירצה ויחזור מעניינו של שטר בשטה אחרונה וכן אם מסיים בסוף שטה והרחיקו העדים שטה שלימה והתחילו העדים באמצע שטה שנייה פסול אם יחתמו זה אחר זה באותה חצי שטה שיוכל לכתוב בחצי השטה החלק שלפני חתימתן פלוני לוה מפלוני מנה ויהא שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת שהוא כשר ויחתוך כל העליון: {הגה: ועי' סי' מ"ד סעיף ג' (עד"מ) ואם השטר מסיים באמצע השטה יכולים העדים לחתום עצמן בחצי שטה הנשארת זה אצל זה ואז למדין מחצי שטה שלפניהם ומשטה שעליהם דאין לחוש לשום דבר (ב"י בשם רשב"ץ): } |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יא. | צריך ליזהר כשחותמין ויש חלק לפני חתימתן שלא יחתמו זה אח"ז בשטה א' דשמא יכתוב בחלק שלפני חתימתן מה שירצה ויחתוך העליון ויהיה שטר שבא הוא ועדיו בשטה אחת וכיצד יעשה יטייטנו בדיו ולא אמרינן דאטיוטא חתימי אלא היכא שהטיוטא עומד בין שטר לעדים ואם התחילו לחתום באמצע השטה וחתכו החלק שלפני חתימתן פסול דשמא היה כתוב שם חובתו או שום תנאי וזה חתכו ומיהו אם כתוב למעלה בסוף השטה שריר וקיים [כשר] ובלבד שהיו העדים חתומים זה תחת זה אבל אם חתומים זה אחר זה פסול דשמא היה השטר הבא הוא ועידיו בשטה אחת וחתכו והיה חלק מלמעלה וכתב עליו שטר זה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יב. | שטר שהיו עדיו מרובים ונמצא א' מהם קרוב או פסול או שהיו בהם שנים קרובים זה לזה והרי אין העדים קיימים כדי לשאול אותם אם יש שם עדות ברורה שכולם ישבו לחתום שהרי נתכוונו להעיד ה"ז בטל ואם לאו תתקיים העדות בשאר שהרי אפשר שחתמו הכשרים והניחו מקום לגדול לחתום ובא זה הקרוב או הפסול וחתם שלא מדעתם אע"פ שהעד החתום בשטר מתחלה הוא הפסול הרי השטר כשר: {הגה: ולכתחלה לא יחתום שום קרוב או פסול על השטר (טור) וי"א דאין להכשיר שטר שחתומין בו פסולין אא"כ ב' עדים האחרונים הם כשרים (טור בשם אביו הרא"ש וע"פ ועי' ס"ק כ"ג): } |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יג. | אם נפסל ע"י חתימת הפסולים אם הכשרים זוכרים העדות על ידי ראיית השטר יכולים להעיד וב"ד יכתבו עדותן כמו שכתוב בשטר וחשוב כמו שטר הראשון: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יד. | היו העדים מרוחקים מהכתב יתר על שני שטין והיה הריוח שבין הכתב והעדים מלא בעדים פסולים או קרובים ה"ז כשר שהרי אינו יכול להזדייף ואם נראה השטר בב"ד קודם שמילאוהו בקרובים או פסולים שוב אין לו תקנה אבל אם הוכשר ע"י מילוי קרובים קודם שבא לב"ד אפילו עשאו המלוה מדעתו שלא מדעת הלוה כשר וי"א דדוקא שמילאוהו מדעת הלוה אבל אם מילאוהו שלא מדעת הלוה פסול: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | טו. | הא דמכשרינן במילאוהו בקרובים או פסולים אם הוא שטר שאין בו קנין דוקא שמילאוהו ביום שנכתב ונחתם אבל אם מילאוהו למחר וליומא אחרא אפי' במצות הלוה פסול: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | טז. | אם אחר שפרעו הוא טוען שהשטר היה פסול לפי שהרחיק הסופר חותם ידו יותר משטה אחת אין בדבריו כלום: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יז. | הבא מכח עכו"ם הרי הוא כמוהו לגבות בשטר שעידיו מרוחקים שני שיטים אם נהגו העכו"ם לגבות בו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יח. | שטר הבא כולו בשטה אחת ועידיו בשטה אחרת פסול דשמא הרחיקו העדים מהשטר שטה אחת וחתך כל השטר וכתב זה השטר באותה שיטה ונמצאו העדים חתומים עליו: {הגה: וכן אם היה השטר ב' שיטין אלא שאין השטה ראשונה מתחלת בראש הקלף דחיישינן שמא סיימו השטר באמצע שטה והניחו הנשאר חלק וגם שטה שתחתיה וחתמו וחתך כל השטר וזייף בשטה ומחצה מה שרצה והרי העדים חתומים עליו (מרדכי פ' ג"פ):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | יט. | היה השטר כולו עם כל עידיו בשטה אחת כשר דליכא למיחש למידי אבל אם השטר ועידיו בשטה אחת ועוד למטה ממנה בשטה אחרת שני עדים יש לחוש שמא חתך כל השטר העליון שהיו העדים התחתונים חתומים ובשטה שבין שטר לעדים כתוב שטר ועדיו ובעדים שבשטה שנייה יאמר כוונתי להרבות בעדים ולפיכך כשיבא לפנינו שטר כזה אין מקיימים אותו מעדים שבשיטה שנייה אלא מעדים שבשטה ראשונה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | כ. | שטר הבא הוא ועידיו על המחק כשר והוא שלא יהא שום שינוי בין השטר למקום חתימת עדים שאם יש שום שינוי יש לחוש שמא מחק וכתב מה שרצה ולפיכך הוא משונה שהרי מחקו ב"פ ע"כ לא יחתמו העדים על שטר מחוק אא"כ נמחק בפניהם שאם לא כן יש לחוש שמא מקום חתימות נמחק ב"פ ומקום השטר פעם אחת וכשחוזר ומוחק פעם שנית וכתב מה שירצה נמצא השטר ומקום חתימת העדים שוה הכל מחוק שני פעמים: {הגה: וצריכים ליזהר שנמחק הכל ביום א' דאינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני ימים (ב"י) } ואם יש בין חתימת העד לשני ריוח כשיעור כתיבת אנחנא סהדי חתמנו על המחק והשטר על הנייר פסול שמא היה השטר על הנייר ועידיו על המחק והיה כתוב בין חתימת העדים אנחנא סהדי וכו' ומחקו ומחק השטר וכתב מה שרצה אח"כ (אבל אם לא היה כאן מחק כלל השטר כשר אע"פ שיש בין חתימה לחתימה ריוח גדול) (ב"י בשם ריב"ש סי' מ"ט): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | כא. | שטר שהוא על הנייר ועדיו על המחק פסול שמא ימחוק השטר ויזייפו ונמצא הוא ועידיו על המחק ואם כתבו העדים אנו העדים חתמנו על המחק והשטר על הנייר כשר והוא שכתבו כן בין חתימת עד הראשון לחתימת עד השני אבל אם כתבו כן לפני חתימתם או אחריהם לא מהני: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | כב. | שטר שהוא על המחק ועידיו על הנייר פסול אפילו כתבו אנו העדים חתמנו על הנייר והשטר מחוק דסוף סוף ימחוק השטר ויזייפו ויכתוב מה שירצה אע"פ שנמחק ב' פעמים אינו ניכר כיון שאין אצלו מקום שמחוק פעם אחת שיוכלו להבחין בין זה לזה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים: | כג. | במקום שנוהגים לכתוב פרעון ביני שיטי צריך ליזהר שלא יהא שום גרר ביני שיטי דאיכא למיחש שמא היה בו פרעון ומחקו וכ"ש אם הפרעון שביני שיטי הוא על המחק דאיכא למיחש שמא היה יותר ומחקו וכתב מה שרצה ואם יש עדים שהפרעון הוא כתב יד הלוה כשר דתו ליכא למיחש למידי: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | א. | המוציא שט"ח על חבירו כל זמן שלא נתקיים יכול הלוה לומר מזויף הוא ומעולם לא צויתי לכתבו ואפי' אם מודה ואומר אמת שאני צויתי לכתבו אבל פרעתיו או אמנה הוא או כתבתי ללות ועדיין לא לויתי וכל כיוצא בזה הואיל ואם רצה אמר לא היו דברים מעולם והרי מפיו נתקיים ה"ז נאמן וישבע היסת ויפטר ואם קיימו המלוה אח"כ בב"ד הרי הוא כשאר השטרות (וע"ל ריש ס' פ"ב): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ב. | י"א דהא דמהימני ללוה במיגו דוקא כשאין בו נאמנות למלוה אבל אם יש בו נאמנות לא וי"א דאפי' יש בו נאמנות למלוה נאמן הלוה (במגו דאי בעי אומר מזוייף והכי מסתברא) (טור): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ג. | כיצד הוא הקיום באים עידי השטר ומעידים לפני ג' אפילו הם הדיוטות שזאת היא חתימתן וכותבין למטה במותב תלתא כחדא הוינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו קדמנא אחתימת ידיהו ומדאתברר לנא דדא היא חתימת ידייהו אישרנוהי וקיימנוהי כדחזי וחותמים למטה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ד. | אין מקיימין שטרות אלא בג' מפני שהוא דין ולפיכך אין מקיימים שטרות בלילה: {הגה: ואם קיימו בשנים לא הוי קיום (מרדכי פרק השולח והגהת מרדכי דקדושין ונ"י פ' חזקת הבתים) ויש מי שכתב מאחר שנהגו שהרב התופש ישיבה מקיים ביחידי מנהג כזה מבטל הלכה (ת"ה סי' של"ב) וכן המנהג פשוט במדינות אלו ונ"ל הטעם דס"ל לענין קיום שטרות דרבנן דיחיד מומחה דינו כג' הדיוטות ומקרי ב"ד כמו שנתבאר לעיל סי' ג' וכ"ה ואע"ג דאין יחיד מומחה בזמן הזה מ"מ לענין קיום שטרות דרבנן יש לסמוך עליו כנ''ל טעם המנהג:} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ה. | מקיימין השטר אפי' שלא בפני בע"ד ואפילו עומד וצווח מזוייף הוא אל תקיימוהו אין שומעין לו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ו. | אע"פ שהוא מקויים צריך שיכירו חתימת שני העדים או ב' הדיינים ואם לאו אין לו דין מקוים ומיהו נפקא מינה בקיום כיון שחתומים עליו ב' עדים וג' דיינים יותר בקל ימצא מי שיכיר החתימות: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ז. | בא' מה' דרכים מתקיים השטר האחד שיהיו הדיינים מכירים כתב ידי העדים השני שיחתמו העדים בפניהם הג' שיבואו העדים החתומים בו ויאמר (כל אחד) זה כתב ידי ואני עד בדבר הזה הרביעי שיבואו עדים ויעידו שזה כתב ידם של אלו (ויכולין להעיד עדות זה מתוך כתבם ואינן צריכין להעיד בפיהם) (ריב"ש סי' שפ"ב ותי"ג) החמישי שיהא כתב ידם יוצא משטרות אחרות ועורכים ב"ד זה הכתב לאותו הכתב שבשטרות אחרות ויראה להם שכתב ידי אלו הוא כתב ידי אלו ואין מקיימים השטר משטרות אחרות אלא מב' שטרות של ב' שדות שאכלום בעליהם שלש שנים אכילה גלויה נכונה בלא שום יראה ולא פחד מתביעה בעולם כדרך שאכלום כל בעלי שדות שדותיהם או משתי שטרי כתובות והוא שיצאו השני השטרות מתחת יד אחר לא מתחת ידי זה (שרוצה) לקיים שטרו שמא הוא זייף הכל ((אפילו אם ב' השטרות מקויימים אין מקיימין מהם אם יוצאין מתחת ידו (טור וב"י בשם רש"י) ויש חולקין (ר"ן לדעת הרמב"ם) )) וכן מקיימים השטר משטר שקרא עליו ערער (וי"א דאפי' לא קרא עליו ערער רק שמקויים כדלקמן סעיף ל"ז) והוחזק בב"ד מקיימים ממנו לבדו כמו שמקיימים משטרי שתי שרות או שתי כתובות {הגה: וי"א דמקיימים חתימה מספר שכתב אבל לא מאיגרת שכתב (ריב"ש סי' קל"ו) וי"א דאפי' מספר אין מקיימים אא"כ חתם שמו בסוף דאז מקיימים מחתימתו (ר"ן פ"ב דכתובות):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ח. | ב''ד שכתבו במותב תלתא הוינא ונתקיים שטר בפנינו ה"ז מקוים אע''פ שלא פירשו באיזה דרך נתקיים ונהגו לכתוב הדרך שנתקיים בו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ט. | כשהשטר מתקיים בעדות אחרים שמעידי' על כתב ידם של אלו אם א' מעיד על חתימת הא' וא' על חתימת הב' לא נתקיים לפי שצריך שני עדים על חתימת כל א' ואם יש שלישי עמהם שמעיד על חתימת ב' העדים נתקיים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | י. | מי שחתם על השטר ובא להעיד על כתב ידו בב"ד והכיר כתב ידו שזהו בודאי אבל אינו זוכר העדות כלל ולא ימצא בלבו זכרון כלל שזה לוה מזה מעולם הרי זה אסור להעיד על כתב ידו שהוא זה בב"ד שאין אדם מעיד על כתב ידו שהוא זה אלא על הממון שבשטר הוא מעיד שזה חייב לזה וכתב ידו הוא כדי להזכירו הדבר אבל אם לא נזכר לא יעיד הואיל והדבר כן שטר שיצא בב"ד ובאו עדים ואמרו כתב ידנו הוא זה אבל מעולם לא ידענו עדות זו ואין אנו זוכרים שזה לוה מזה או מכר לו לא נתקיים השטר והרי הם כחרשים עד שיזכרו עדותן וכל מי שאינו דן כן לא ידע בדיני ממונות בין ימינו לשמאלו אבל אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר או שהיו שם עדים שזה כתב ידן מקיימים השטר ואין משגיחין על דבריהם של אלו שאומרים אין אנו זוכרים העדות הואיל ומתקיים השטר שלא על פיהם ומפני טעם זה אנו מקיימים כל השטרות ואין אנו מצריכים להביא העדים ולשאול אותם אם הם זוכרים העדות או לאו שאפי' באו ואמרו אין אנו זוכרים אותם אין שומעין להם הואיל ואפשר לקיימו שלא מפיהם אלה דברי הרמב"ם ויש חולקים ואומרים שאפילו אין זוכרים שלוה או שחתמו מעולם על שטר זה ואין כתב ידן יוצא ממקום אחר כיון שמעידים שזה כתב ידם מקיימים השטר על פיהם ולפי דבריהם כשהם עצמם באים להעיד על כתב ידם אם שכחו ההלואה ואינם זוכרים כלל שחתמו בשטר זה צריך ב' עדים על כל חתימה לכן צריך או שיעיד כל א' על כתב ידו ועל כתב יד חבירו או שיצטרף אחר עמהן שיעיד על כתב ידי שניהם כדי שיהא על כל חתימה ב' עדים: {הגה: ולא בעינן שיזכור העדות אלא בעד אחד או ב' עדים לענין קיום השטר אבל ב' עדים החתומים על השטר אע"פ שאין זוכרים העדות כלל ואין השטר כתוב כתקונו מ"מ העדאת עדים איכא (מהרי"ו סי' נ"ד והגהות מרדכי דכתובות) ואם נתקיים השטר אזלינן בתריה לכל מה שכתוב בו אע"ג שאין בו דין שטר גמור מ"מ לענין זה מיקרי שטר דלא יהא מפי כתבם וכמו שנתבאר לעיל סי' כ"ח סעיף י"ב (תשו' רשב"א סי' אלף ל"ט וע' סקנ"ד) ויש חולקים כמו שנתבאר לעיל ריש סי' ל"ט סעיף ג':} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יא. | אמר אחד מהעדים זה כתב ידי והעיד הוא ואחר על כתב יד הב' לא נתקיים לפי שג' רביעי הממון יוצאים ע"י עד אחד: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יב. | וכן אם העיד אחיו או אביו של הראשון עם א' על כתב ידו של הב' לא נתקיים שהרי ג' רביעי הממון יוצאים על ידי קרובים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יג. | שנים החתומים על השטר ומת א' מהם צריך ב' מן השוק להעיד על חתימתו ואין העד החי יכול להצטרף עם אחר להעיד על חתימת המת שא"כ יצאו ג' רביעי הממון על ידו ואם לא נמצא אלא עד א' עם זה העד החי כותב חתימת ידו בפני עדים אפי' על החרס ומשליכו בב"ד עד שיוחזק כתב ידו בב"ד (וכ"ש אם היו עדים נקיים חתימת החי) (נ"י פ' חזקת הבתים) כדי שלא יצטרך להעיד על חתימתו ואח"כ יעיד הוא ואחר על חתימת המת: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יד. | אם אין מכירים לא חתימת העדים ולא חתימת דייני הקיום ואחד מעידי השטר מעיד על כתב ידו וב' עדים מעידים על חתימת א' מהדיינים או הדיין בעצמו ואחר עמו מעיד על כתב ידו אינו מועיל דמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי העד מעיד על מנה שבשטר והדיין מעיד על חתימת העדים ( וכן אם נתקיים כתב הסופר ועד א' לא הוי קיום) (ב"י בשם ר"י נ"ב ח"ח) ; |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | טו. | אם שני דייני הקיום כל אחד מעיד על כתב ידו השטר מקויים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | טז. | אם עד אחד מן השוק מעיד על חתימת עידי השטר ודיין א' מעיד על חתימתו מצטרפים דאמאי דמסהיד סהדא מסהיד דיינא וכן הדין כשאין הדיין מעיד על חתימתו אלא שב' מן השוק מעידים על הדיין דהשתא כולה סהדותא חד הוא: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יז. | עידי הקיום יכולים להיות קרובים לעידי השטר ולא עוד אלא אפי' מת האב החתום בעוד הבן קטן יכול להעיד על חתימת אביו אחר שיגדיל להצטרף עם אחר כשר וכן יכול להעיד על כתב יד אחיו או על כתב יד רבו שראה בקטנותו וי"א דדוקא אלו שרגיל עמהם אבל על כתב יד אחר אינו נאמן להעיד בגדלו שהכיר אותו בקטנותו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יח. | צריך שלא יהיו עידי הקיום קרובים לדייני קיום ויש מכשירין: {הגה: ועידי הקיום יכולין להיות קרובים לעדים המעידים על חתימת הדיינים שקיימו השטר (ב"י) ועידי הקיום לא יהיו קרובים זה לזה (ר"נ סוף פרק ב' דכתובות):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | יט. | עידי קיום הקרובים למלוה וללוה פסולים ויש מי שמכשיר ((ודייני קיום הקרובים למלוה וללוה הקיום פסול)) (ר"נ פרק ב' דייני גזרות וריב"ש סי' שפ"ב והרא"ש כלל ס' סי' ד' ונ"י פ' י": ומרדכי פ"ב דכתובות): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כ. | (ר"נ שם) דיינים החותמים לקיים השטר חותמים אע"פ שלא קראוהו ודוקא מה שיש בגוף השטר אין צריכים לקרות אבל מ"מ צריכים הם לראות מי הם המלוה והלוה כדי שלא יהיו קרובים לדיינים ולא לעדים המעידים בפניהם וי"א שא"צ לקרותו כלל (ובלבד שיכתבו מי הם עידי הקיום שאם יהיו פסולים למלוה ולוה יכולים להכיר אח"כ) (נ"י בשם ריטב"א): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כא. | דיינים שדנים על תנאים ועניינים שבטלו' עצמ' צריך שיהיו רחוקים מעידי השטר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כב. | דייני קיום צריך שיהיו רחוקים מדיינים שדנים על המלוה עצמה ויש מכשירין: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כג. | עידי הקיום יכולים להיות קרובים לדייני מלוה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כד. | שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מהם מכירים חתימת ידי העדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם משחתמו אין מעידים בפניו וחותם ומותר לכתוב הקיום בשטר קודם שיתקיי' השטר שאין הכתיב' עיקר אלא החתימה ויש חולקים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כה. | אם באו עדים והעידו שבשעה שנתקיים בפניהם לא היו במעמד א' אלא כל א' קבל עדות בפני עצמו פסול ((ואין הדיינים עצמן נאמנים לומר שלא היו ביחד ושעשו שלא כדין)) (תשובת רמב"ן ס' צ"ד) ויש מי שמכשיר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כו. | ג' שישבו לקיים את השטר ובאו ב' עדי' וערערו על א' מהן שהוא גזלן וכיוצא בו ובאו שנים אחרים והעידו שחזר בתשובה אם עד שלא חתמו העידו שחזר ה"ז חותם עמהן שהרי ג' היו ואם אחר שחתמו העידו עליו שחזר בתשובה אינו חותם עמהם שהרי הוא כמי שאינו בעת חתימת השנים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כז. | בד"א כשערערו עליו בעבירה אבל אם ערערו עליו בפגם משפחה כגון שאמרו אמו לא נשתחררה ועבד הוא או לא נתגיירו ועכו"ם הוא ונודע אחר שחתמו השנים שאין במשפחתו פגם ושהוא כשר ה"ז חותם עמהם שזה גילוי דבר הוא שהיה מקודם: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כח. | כתבו קיום ונמצא אחד מדייני קיום פסול יחתכו אותו קיום והשטר נשאר בכשרותו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | כט. | ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם צריכין לכתוב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי כדי שלא יאמר הרואה בית דין של שנים קיימוהו אפי' היה כתוב בו בב"ד יאמר שמא רימו ששנים ב"ד הם ואם יש בו משמעות שהיו שלשה א"צ וי"א שאם לא כתבו וחד ליתוהי כשר ומ"מ לכ"ע אם כתב בי דינא ובמותב תלתא תו לא צריך וחותמים שנים מהם ודיו: {הגה: ואם כל השלשה חתומים א"צ לכתוב במותב תלתא הוינא (נ''י פ' ג"פ וריב"ש סי' תי"ג וש"ח ורשב"א סי' אלף קנ"ג ור"ן פ"ב דכתובות) ואפי' אין כתוב בו רק שטר זה נתקיים כראוי די בכך (תשובת רמב"ן סי' צ"א):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | ל. | אפי' כשלא מת א' מהם נוהגין לכתוב וחד ליתוהי כדי להקל מעליהם שלא יחתמו בו אלא שנים: {הגה: אם כתב בהנפק במותב תלתא וכו' וחתומים בו ג' ונמצא א' מהן קרוב או פסול יש אומר דכשר דתלינן דג' אחרים ישבו ולא חתמו מהן רק ב' והג' הקרוב או הפסול חתם אח"כ (ריב"ש סי' תי"ו) כמו שנתבאר לעיל סי' מ"ה סעיף י"ב לענין שאר שטרות וי"א דפסול (הרא"ש כלל ס' סי' ד') קיום שכתבו אנחנו סהדי כשר דהואיל וחתומים ג' אנו רואין שהיו ב"ד (ריב"ש סי' שפ"ב):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | לא. | קיום ב'"ד צריך שיהיה סמוך לכתב ידי העדים או סמוך לצד השטר או מאחוריו עד כנגד הכתב ((ולכן אם הנייר קצר למטה יכתוב הקיום מן הצד או מאחוריו)) (רמב"ם והמגיד פכ"ז מהלכות מלוה) ואם היה בין הקיום והשטר ריוח שטה אחת ושני אוירים פסול הקיום לבדו שמא יחתוך השטר שנתקיים ויזייף באותה שטה שטר ושני עדים ונמצא הקיום על שטר מזוייף: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | לב. | (ל' רמב"ם שם דין ז' וע' פרישה סס"ק פ''ה ופ"ז) הרחיק הקיום מהשטר שטה או שני שיטין או יותר ומילא כל הריוח שריטות דיו כשר שהרי אינו יכול לזייף ואין חוששין לב"ד שקיימו קיום על השריטות אלא על גופו של שטר ויש אומרים שחוששין לכך: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | לג. | שטר הבא הוא ועידיו על המחק והקיום מלמטה על הנייר אין מקיימים אותו מדייני הקיום אלא מעדים של מעלה שמא הקיום היה רחוק מהשטר הרבה והיה הריוח מלא שריטות של דיו וחתך גוף השטר ומחק השריטות וכתב השטר ועידיו על המחק ויש מכשירין לקיימו מדייני הקיום: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | לד. | .חתם בשטר קודם שנעשה גזלן ונעשה גזלן הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו אבל אם אחרים מעידים שמכירים חתימתו וראו חתימתו שבשטר זה קודם שנעשה גזלן כשר אבל אם לא ראוהו עד אחר שנעשה גזלן לא דאיכא למיחש שמא עתה זייף וחתם: {הגה: (נלמד מהדין שאח"ז) ואם אין עדים המכירים חתימתו הגזלן כותב חתימתו ומקיימין ממנה כמו שנתבאר לעיל סי' י"ג וה"ה אם המיר לעכו"ם לאחר החתימה דינו כנעשה גזלן (ב"י בשם ריטב"א):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | לה. | חתם בשטר עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידים שמכירים חתימתו אפי' לא ראוהו עד שנעשה חתנו ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשהשטר יוצא מתחת יד אחר אבל אם יוצא מתחת יד העדים לא: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות הלואה | סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים: | לו. | חתם כשהיה בריא ונשתתק הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידים עליה: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.