bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צב - הנצרך לנקביו, ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה. ובו י' סעיפים: | ח. | המשתין לא יתפלל עד שישהא כדי הילוך ד' אמות משום ניצוצות והמתפלל לא ישתין עד שישהא כדי הילוך ד' אמות שכל ד' אמות תפלתו שגורה בפיו ורחושי מרחשין שפוותיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צב - הנצרך לנקביו, ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה. ובו י' סעיפים: | ט. | הרוקק לא יתפלל עד שישהא ד' אמות. המתפלל לא ירוק עד שישהא ד' אמות ודוקא לרצונו אבל אם נזדמן לו רוק מותר (ועיין לעיל סימן צ''ז): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צב - הנצרך לנקביו, ודין רחיצה לתפלה ושאר הכנות לתפלה. ובו י' סעיפים: | י. | טוב ליתן צדקה קודם תפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צג - קודם שיתפלל צריך לשהות. ובו ד' סעיפים: | א. | ישהה שעה אחת קודם שיקום להתפלל כדי שיכוין לבו למקום ושעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צג - קודם שיתפלל צריך לשהות. ובו ד' סעיפים: | ב. | לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה לא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומין של תורה סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שכתוב בו רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צג - קודם שיתפלל צריך לשהות. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין עומדים להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה שלא יהא לבו טרוד בה אלא מתוך הלכה פסוקה: {הגה: והיינו נמי כמו מתוך שמחה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צג - קודם שיתפלל צריך לשהות. ובו ד' סעיפים: | ד. | העוסק בצרכי צבור כעוסק בתורה דמי פירוש לענין לעמוד מתוכו להתפלל שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי צבור ויש מפרשים דהיינו לענין דאינו צריך לפסוק להתפלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | א. | בקומו להתפלל אם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש ויכוין גם כן לבית קדשי הקדשים היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ב. | אם מתפלל לרוח משאר רוחות יצדד פניו לצד ארץ ישראל אם הוא בחוץ לארץ ולירושלים אם הוא בארץ ישראל ולמקדש אם הוא בירושלים: {הגה: ואנו שמחזירין פנינו למזרח מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל ונמצא פנינו לארץ ישראל (טור וסמ''ג). אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש כי זהו דרך המינים רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים). ומי שרוצה לקיים אמרם הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים מכל מקום יצדד פניו למזרח:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ג. | מי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין לבו לאביו שבשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ד. | היה רוכב על החמור אין צריך לירד ולהתפלל אפילו אם יש לו מי שתופס חמורו אלא מתפלל דרך הילוכו וכן אם היה בספינה או על גבי קרון אם יוכל לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל או אם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים אפילו שלא במקום סכנה כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו ויש מחמירין לעמוד באבות וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ה. | היה יושב בספינה או בעגלה אם יכול לעמוד במקום הכריעות עומד כדי שיהא כורע מעומד ופוסע ג' פסיעות: {הגה: אף על פי שיושב בכל התפלה מכל מקום אם אפשר לו לעמוד יעמוד כדי לקיים הכריעות והפסיעות כדרכן (בית יוסף בשם אורחות חיים). ואם אי אפשר לו כגון שרוכב על הבהמה יחזיר הבהמה שלשה פסיעות לאחריה ועולה לו כאלו פוסע בעצמו (הגהות אלפסי החדשים סוף פרק תפלת השחר):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ו. | חולה מתפלל אפילו שוכב על צידו והוא שיכול לכוין דעתו (ואם אי אפשר לו להתפלל מכל מקום יהרהר בלבו שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם) (בית יוסף בשם אורחות חיים ופסיקתא): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ז. | מי שהיו לו אנסים מכאן ומכאן ומתירא שמא יפסיקוהו תפלתו או יפסידו מקחו ישב במקומו ויתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ואף על פי שצריך לעשות שלשה פסיעות בסוף התפלה יושב ומתפלל וכורע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ח. | יש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו בשעת תפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צד - צריך לכוין נגד ארץ ישראל, ודין הרוכב או היושב בספינה. ובו ט' סעיפים: | ט. | מי שהוכרח להתפלל מיושב כשיוכל צריך לחזור ולהתפלל מעומד ואינו צריך להוסיף בה דבר: {הגה: ומי שבא בדרך והוא סמוך למלון אם יכול להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו עוברי דרכים יסתלק שם ולא יתפלל במלון של עובדי כוכבים שלא יבלבלוהו בני הבית אבל אם אי אפשר לו להסתלק מן הדרך במקום שלא יפסיקוהו יתפלל במלון באיזה קרן זוית (תרומת הדשן סימן ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צה - כיון אבריו בשעת תפלה. ובו ד' סעיפים: | א. | יכוין רגליו זה אצל זה בכיון כאלו אינם אלא אחת להדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראים כרגל אחד. (יש אומרים כשעומד להתפלל ילך לפניו ג' פסיעות דרך קרוב והגשה לדבר שצריך לעשות) (רוקח): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צה - כיון אבריו בשעת תפלה. ובו ד' סעיפים: | ב. | צריך שיכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ ויחשוב כאילו עומד בבית המקדש ובלבו יכוין למעלה לשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צה - כיון אבריו בשעת תפלה. ובו ד' סעיפים: | ג. | מניח ידיו על לבו כפותין (פירוש כקשורין) הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ובפחד ולא יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא. (ועיין לקמן ריש סימן צ''ז): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צה - כיון אבריו בשעת תפלה. ובו ד' סעיפים: | ד. | טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם שליח ציבור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צו - שימנע כל הטרדות כדי שיכוין. ובו ב' סעיפים: | א. | כשהוא מתפלל לא יאחוז בידו תפילין ולא ספר מכתבי הקודש ולא קערה מלאה ולא סכין ומעות וככר מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו. ולולב בזמנו מותר לאחוז בידו כיון שהאחיזה בידו היא מצוה אינו נטרד בשבילו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צו - שימנע כל הטרדות כדי שיכוין. ובו ב' סעיפים: | ב. | מותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל הואיל ותופס לצורך תפלה עצמה לא טריד דומיא דלולב דמשום דלקיחתו מצוה לא טריד: {הגה: ומכל מקום אם לא היה בידו קודם שהתחיל לא יחזיר אחריו בתפלה ליטלו אלא אם כן היה במקום מיוחד שהוא מוכן אז מותר ליטלו אפילו בתוך התפלה כדי להתפלל מתוכו (הר''י פרק מי שמתו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צז - שלא יגהק ושלא יפהק בשעת התפלה. ובו ה' סעיפים: | א. | לא יגהק (מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו, רייטי''ר בלע''ז). ולא יפהק (פותח פיו להוציא רוח הפה) ואם צריך לפהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו. (ויזהר שלא יניח ידו על סנטרו בשעת התפלה דהוי דרך גסות הרוח) (טור והרי''ף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צז - שלא יגהק ושלא יפהק בשעת התפלה. ובו ה' סעיפים: | ב. | אסור לו לרוק ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה ואם הוא אסטניס (פירוש, שאינו יכול לראות דבר מאוס) ואינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאחוריו. ואם אי אפשר לזורקו לאחוריו זורקו לשמאלו אבל לא לימינו וכל שכן לפניו דאסור (הר''י פרק מי שמתו). והא דלקמן בריש סימן קכ''ג שהופך פניו לצד שמאל תחלה שהוא ימין של הקב''ה יש לומר דהטעם כיון שמעולם לא ירדה השכינה למטה מי' אם כן אין השכינה כנגד המתפלל ולפיכך חלקו כבוד לימין דידיה ברקיקה שהיא בשעת תפלה אבל כשפוסע שלשה פסיעות האדם מרחיק עצמו ממקום תפלתו והוא כנגד השכינה ולפיכך נותן שלום לשמאלו שאז הוא כנגד ימינו של הקב''ה (בית יוסף בשם אביו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צז - שלא יגהק ושלא יפהק בשעת התפלה. ובו ה' סעיפים: | ג. | אם כינה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסירה שלא תתבטל כוונתו אבל לא יסירנה בידו: {הגה: ודוקא בשעת התפלה אבל שלא בשעת התפלה יכול ליטול כינה ולזורקו בבית הכנסת (אור זרוע) (ועיין לעיל סימן ד' סעיף י''ח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צז - שלא יגהק ושלא יפהק בשעת התפלה. ובו ה' סעיפים: | ד. | אם נשמט טליתו ממקומו יכול למשמש בו ולהחזירו אבל אם נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו דהוי הפסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צז - שלא יגהק ושלא יפהק בשעת התפלה. ובו ה' סעיפים: | ה. | הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפלה פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל ד' קבין מניחם על גבי קרקע ומתפלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צח - צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה' סעיפים: | א. | המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב''ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש: {הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (הר''י ריש פרק אין עומדין). ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום (בנימין זאב סימן קס''ג ואגודה פרק כיצד מברכין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צח - צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה' סעיפים: | ב. | לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו (טור בשם ר''מ מרוטנברג והגהות מיימוני פרק ד' מהלכות תפלה). ועכשיו אין אנו נזהרין בכל זה מפני שאין אנו מכוונים כל כך בתפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צח - צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה' סעיפים: | ג. | יתפלל דרך תחנונים כרש המבקש בפתח ובנחת ושלא תראה עליו כמשא ומבקש ליפטר ממנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צח - צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה' סעיפים: | ד. | התפלה היא במקום הקרבן ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא דעבודה וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמו. ושלא יחוץ דבר בינו לקיר דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לקיר וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כגון בגדי כהונה אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה ומכל מקום טוב הוא שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה משום נקיות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צח - צריך שיהיה לו כוונה בתפלתו. ובו ה' סעיפים: | ה. | אל יחשוב ראוי הוא שיעשה הקב''ה בקשתי כיון שכוונתי בתפלתי כי אדרבה זה מזכיר עונותיו של אדם (שעל ידי כך מפשפשין במעשיו לומר בטוח הוא בזכיותיו) אלא יחשוב שיעשה הקב''ה בחסדו ויאמר בלבו מי אני דל ונבזה בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צט - דין שתוי ושכור לתפלה. ובו ג' סעיפים: | א. | שתה יין כדי רביעית אל יתפלל עד שיסיר יינו ואם שתה יותר אם הוא יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תפלה ואם אינו יכול לדבר לפני המלך אם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל כשיסיר יינו מעליו. ואפילו אם עבר זמן התפלה משלים אותה בתפלה שאחריה כדין שוגג: {הגה: ודין קריאת שמע כדין תפלה אבל שאר ברכות יכול לברך אף על פי שהוא שכור (מרדכי ריש פרק הדר, הגהות מיימוני פרק ד' מהלכות תפלה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צט - דין שתוי ושכור לתפלה. ובו ג' סעיפים: | ב. | דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין והני מילי כששתה רביעית אבל אם שתה יותר כל שכן ששינה משכרתו ודרך טורדתו והני מילי במהלך ברגליו אבל רוכב ודאי דרך מפיגה היין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן צט - דין שתוי ושכור לתפלה. ובו ג' סעיפים: | ג. | כל אחד שהוא שתוי סגי ליה לפי מה שמרגיש בנפשו שיפיג יינו: {הגה: ולכן אין נזהרין ביינות שלנו שאין חזקין שמתפללין אף על פי ששתה רביעית ויותר (תרומת הדשן סימן מ''ב) וכל שכן אם מתפללים מתוך סידור שבידו שאין חוששין לשכרות מעט, כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן ק - תפלת המועד צריך לסדר. ובו סעיף אחד: | א. | תפלות של מועדות ושל ראש חודש צריך להסדיר תפלתו קודם שיתפלל כדי שתהא שגורה בפיו: {הגה: ויש אומרים דוקא כשמתפללים על פה אבל כשמתפללין מתוך הסידור מותר דהא רואה מה שמתפלל (וכן נוהגין) (בית יוסף בשם הר''ר מנוח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קא - שצריך לכוין בכל הברכות, ושיכול להתפלל בכל לשון. ובו ד' סעיפים: | א. | המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל: {הגה: והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין אם כן למה יחזור (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קא - שצריך לכוין בכל הברכות, ושיכול להתפלל בכל לשון. ובו ד' סעיפים: | ב. | לא יתפלל בלבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש ולא ישמיע קולו ואם אינו יכול לכוין בלחש מותר להגביה קולו והני מילי בינו לבין עצמו אבל בצבור אסור דאתי למטרד צבורא: {הגה: ואם משמיע קולו בביתו כשמתפלל כדי שילמדו ממנו בני ביתו מותר (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קא - שצריך לכוין בכל הברכות, ושיכול להתפלל בכל לשון. ובו ד' סעיפים: | ג. | יש אומרים שבראש השנה ויום כיפור מותר להשמיע קולם בתפלה אפילו בצבור: {הגה: וכן נוהגין ומכל מקום יזהרו שלא להגביה קולם יותר מדאי (דרשות מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קא - שצריך לכוין בכל הברכות, ושיכול להתפלל בכל לשון. ובו ד' סעיפים: | ד. | יכול להתפלל בכל לשון שירצה והני מילי בצבור אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקודש ויש אומרים דהני מילי כששואל צרכיו כגון שהתפלל על חולה או על שום צער שיש לו בביתו אבל תפלה הקבועה לצבור אפילו יחיד יכול לאומרה בכל לשון ויש אומרים דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קב - שלא להפסיק כנגד המתפלל. ובו ה' סעיפים: | א. | אסור לישב בתוך ד' אמות של מתפלל בין מלפניו בין מן הצדדין (ובין מלאחריו) (תוספות ומרדכי ואשרי פרק אין עומדין) צריך להרחיק ד' אמות ואם עוסק בדברים שהם מתקוני התפלות ואפילו בפרק איזהו מקומן אינו צריך להרחיק ויש מתיר בעוסק בתורה אף על פי שאינו מתקוני התפלות ויש מי שאומר דהני מילי מן הצד אבל כנגדו אפילו כמלא עיניו אסור אפילו עוסק בקריאת שמע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קב - שלא להפסיק כנגד המתפלל. ובו ה' סעיפים: | ב. | יש מי שאומר שאם היושב בצד המתפלל חלוש מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קב - שלא להפסיק כנגד המתפלל. ובו ה' סעיפים: | ג. | אם היושב ישב כבר ועמד זה בצדו אינו צריך לקום שהרי זה בא בגבולו. (ומכל מקום מדת חסידות הוא לקום אפילו בכהאי גוונא) (בית יוסף בשם מהרי''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קב - שלא להפסיק כנגד המתפלל. ובו ה' סעיפים: | ד. | אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות. ודווקא לפניהם אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קב - שלא להפסיק כנגד המתפלל. ובו ה' סעיפים: | ה. | אם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו אסור לפסוע ג' פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו שאם יעשה זה הרי הוא כעובר כנגד המתפלל וצריך לדקדק בזה אפילו אם האחרון התחיל להתפלל אחריו מאחר שכבר התחיל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קג - מי שנזדמן לו ריח בתפלתו או עטוש. ובו ג' סעיפים: | א. | היה עומד בתפלה ויצא ממנו רוח מלמטה ממתין עד שיכלה הריח וחוזר ומתפלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קג - מי שנזדמן לו ריח בתפלתו או עטוש. ובו ג' סעיפים: | ב. | בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו הולך אחוריו ארבע אמות ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה הריח ואומר רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במותנו וחוזר למקומו וחוזר למקום שפסק: {הגה: ועיין לעיל סימן פ''ה. יש אומרים דכל זה מיירי כשמתפלל בביתו אבל כשמתפלל בצבור דהוי ליה ביוש גדול אין צריך להרחיק כלל לאחוריו וגם לא יאמר הרבון רק ממתין עד שיכלה ממנו הריח וכן נוהגין (תרומת הדשן סימן ט''ז):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קג - מי שנזדמן לו ריח בתפלתו או עטוש. ובו ג' סעיפים: | ג. | המתעטש בתפלתו מלמטה סימן רע לו מלמעלה סימן יפה לו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | א. | לא יפסיק בתפלתו ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו אבל מלך עובד גילולים אם אפשר לו לקצר דהיינו שיאמר תחלת הברכה וסופה קודם שיגיע אליו יקצר או אם אפשר לו שיטה מן הדרך יטה ולא יפסיק בדיבור ואם אי אפשר לו יפסיק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ב. | היה מתפלל בדרך ובאה בהמה או קרון כנגדו יטה מן הדרך ולא יפסיק אבל בענין אחר אין לצאת ממקומו עד שיגמור תפלתו אלא אם כן הוא בתחנונים שלאחר התפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ג. | ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק (אבל יכול לילך למקום אחר כדי שיפול הנחש מרגלו) (הר''י ריש פרק אין עומדין). אבל עקרב פוסק לפי שהוא מועד יותר להזיק ונחש נמי אם ראה שהוא כעוס ומוכן להזיק פוסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ד. | אם ראה שור בא כנגדו פוסק שמרחיקין משור תם (פירוש תם שאינו רגיל להזיק) נ' אמות וממועד (פירוש שרגיל להזיק) מלא עיניו ואם שוורים שבמקום ההוא מוחזקים שאינם מזיקים אינו פוסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ה. | בכל מקום שפוסק אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ואם לאו חוזר לתחלת הברכה שפסק בה ואם פסק בג' ראשונות חוזר לראש ואם באחרונות חוזר לרצה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ו. | הא דאמרינן אם שהה כדי לגמור את כולה בקורא משערינן אם שח בתפלה דינו לענין חזרה כדין ההפסקות האמורות בסימן זה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ז. | אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה אלא ישתוק ויכוין למה שאומר שליח ציבור ויהא כעונה. (היה עומד בתפלה וקראוהו לספר תורה אינו פוסק) (תרומת הדשן סימן קפ''ה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קד - שלא להפסיק בתפלה. ובו ח' סעיפים: | ח. | אחר שסיים שמונה עשרה ברכות קודם אלהי נצור יכול לענות קדושה וקדיש וברכו (ועיין לקמן סימן קכ''ב): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קה - דין המתפלל ב' תפלות. ובו סעיף אחד: | א. | המתפלל שתי תפלות זו אחר זו צריך להמתין בין זו לזו כדי הילוך ד' אמות כדי שתהא דעתו מיושבת להתפלל בלשון תחינה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קו - מי הם הפטורים מתפלה. ובו ב' סעיפים: | א. | כל הפטורים מקריאת שמע פטורים מתפלה וכל שחייב בקריאת שמע חייב בתפלה חוץ מהמלוין את המת שאין למטה צורך בהם שאף על פי שהם חייבים בקריאת שמע פטורים מתפלה. ונשים ועבדים שאף על פי שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה מפני שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא וקטנים שהגיעו לחינוך חייבים לחנכם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קו - מי הם הפטורים מתפלה. ובו ב' סעיפים: | ב. | מי שתורתו אומנתו כגון רבי שמעון בר יוחאי וחביריו מפסיק לקריאת שמע ולא לתפלה אבל אנו מפסיקים בין לקריאת שמע בין לתפלה: {הגה: (ואם לומד לאחרים אינו פוסק כמו שנתבאר לעיל סימן פ''ט ומכל מקום פוסק וקורא פסוק ראשון של קריאת שמע ואם אין השעה עוברת ויש לו שהות עדיין להתפלל ולקרוא קריאת שמע אינו פוסק כלל) (בית יוסף בשם הר''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קז - המסופק אם התפלל, ודין תפלת נדבה. ובו ד' סעיפים: | א. | אם הוא מסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר אבל אם ברי לו שהתפלל אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש ועל ידי חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה חוץ מתפלת מוסף שאין מתפללים אותה בנדבה ובשבת ויום טוב אינו מתפלל תפלת נדבה כלל ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל פוסק אפילו באמצע ברכה אפילו יכול לחדש בה דבר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קז - המסופק אם התפלל, ודין תפלת נדבה. ובו ד' סעיפים: | ב. | חידוש זה שאמרנו הוא שיחדש דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה ואם חדש אפילו בברכה אחת דיו כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה: {הגה: ויש אומרים דלא מיקרי חידוש אלא אם נתחדש אצלו דבר שלא היה צריך אליו קודם לכן (טור בשם הרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קז - המסופק אם התפלל, ודין תפלת נדבה. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין צבור מתפללין תפלת נדבה כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קז - המסופק אם התפלל, ודין תפלת נדבה. ובו ד' סעיפים: | ד. | הרוצה להתפלל תפלת נדבה צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף אבל אם אינו יכול לכוין יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם והלואי שיוכל לכוין בג' תפלות הקבועות ליום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | א. | טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשניה לתשלומין ואם היפך לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ב. | טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים הראשונה ערבית והשניה לתשלומין טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים הראשונה שחרית והב' לתשלומין לאחר שאומר יוצר ושמונה עשרה ברכות יאמר אשרי ואחר כך יתפלל שמונה עשרה לתשלומי ערבית (וכן כשמתפלל ערבית שתים משום שלא התפלל מנחה יאמר אשרי בין תפלה לתפלה) (סמ''ק וריב''ש סימן ק''מ): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ג. | הא דמשלים התפלה שהפסיד דוקא בזמן תפלה אבל בשעה שאין זמן תפלה לא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ד. | אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה בלבד שאם טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה מתפלל ערבית שתים אחרונה לתשלומי מנחה אבל שחרית אין לה תשלומין וכן בשאר תפלות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ה. | אף על פי שאין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לאותה תפלה ותפלות (אחרות) שהפסיד אין להם תשלומין אם רצה להתפלל אותה נדבה ושיחדש בה שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ו. | עבר כל היום ולא התפלל מוסף אין לה תשלומין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ז. | הזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לה תשלומין אפילו בתפלה הסמוכה לה ואם רצה יתפלל אותה נדבה ואינו צריך חידוש אם מתפלל אותה בתפלה הסמוכה לה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ח. | מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל וכן מי שהוא שכור ולא התפלל כולם חשובים אנוסים ויש להם תשלומין: {הגה: מיהו לכתחלה לא יעבור זמן תפלה משום הפסד ממון (תרומת הדשן סימן ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | ט. | טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת הראשונה לערבית והשניה לתשלומין: {הגה: והוא הדין אם לא התפלל מנחה בערב ראש חודש מתפלל של ראש חודש שתים ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשנייה צריך לחזור ולהתפלל אבל אם לא הזכיר בשתיהן או הזכיר בראשונה ולא בשנייה אין צריך לחזור (כל בו, חוץ ממה שכתב של ראש חודש שתים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | י. | טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת (שתים של חול) מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו ואם הבדיל בשתיהן או לא הבדיל בשתיהן יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | יא. | טעה במנחה של שבת והתפלל שמונה עשרה ולא הזכיר של שבת מתפלל במוצאי שבת שתים ואינו מבדיל בשניה ויתפלל אותה בתורת נדבה ואינו צריך לחדש בה דבר והוא הדין אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ראש חודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קח - מי שלא התפלל לסיבת טעות, או אונס או במזיד. ובו י''ב סעיפים: | יב. | הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסקה: {הגה: מיהו אם נזכר שטעה פוסק אפילו באמצע הברכה (אור זרוע מסכת ברכות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קט - דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הציבור. ובו ג' סעיפים: | א. | הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח ציבור לקדושה או לקדיש יתפלל והוא הדין אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה דינן כקדיש וקדושה (תוספות והרא''ש ומרדכי פרק מי שמתו ותרומת הדשן סימן י''א). ואם לאו אל יתפלל אם אין השעה עוברת ואם נכנס אחר קדושה אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח ציבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל והוא הדין אם יכול להגיע למודים או לאחת מהברכות ששוחים בהם כשיגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפילה ונזדמן לו שמגיע שליח ציבור למודים כשהוא באחת מהברכות (באמצעה) ישחה עמו אבל אם הוא בתחלתה או בסופה לא ישחה שאין שוחין בתחלת ברכה או בסופה אלא באבות ובהודאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קט - דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הציבור. ובו ג' סעיפים: | ב. | אם מתחיל להתפלל עם שליח ציבור כשיגיע עם שליח ציבור לנקדישך יאמר עמו מלה במלה כל הקדושה כמו שהוא אומר וכן יאמר עמו מלה במלה ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה וגם יכוין כשיגיע שליח ציבור למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך ולך נאה להודות כדי שישחה עם השליח ציבור במודים: {הגה: אבל לכתחלה לא יתחיל עד אחר שאמר קדושה והאל הקדוש אלא שאם הוצרך להתחיל מכח שהשעה עוברת או כדי לסמוך גאולה לתפילה דינא הכי (טור ודברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קט - דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הציבור. ובו ג' סעיפים: | ג. | יחיד העומד בתפלה וכשיגיע למקום קדושה היו הצבור אומרים קדושה דסידרא אינו אומר קדוש עמהם שאין הקדושות שוות ונראה דהוא הדין אם היו הצבור אומרים כתר שאינו אומר עמהם קדוש אלא ישתוק ויכוין למה שאומרים דשומע כעונה: {הגה: ויש אומרים דקדושת כתר דהיינו קדושת מוסף והיחיד מתפלל שחרית יוכל לומר עמהם דשניהם קדושת שמונה עשרה וקדושתן שוה וכן נראה לי עיקר (ולא פליג רשב''א אהגאונים שהביא בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | א. | בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו ואומר אחריה ג' אחרונות וצריך לאמרה מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזור ולהתפלל ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמים ולא במוצאי שבת ויום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ב. | הפועלים שעושין מלאכה אצל בעל הבית אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן מתפללין שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם ואם נותן להם שכר מתפללין הביננו והאידנא אין דרך להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ג. | ההולך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל צרכי עמך מרובים וכו' ואינו צריך לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך ואם יכול לעמוד עומד וכשיגיע לישוב ותתקרר דעתו חוזר ומתפלל תפלת שמונה עשרה ברכות. (ואם לא חזר להתפלל הוי כאלו שכח להתפלל לגמרי ונתבאר לעיל סימן ק''ח) (כן משמע בבית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ד. | היוצא לדרך יתפלל, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו'וצריך לאמרה בלשון רבים, ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה, ואם היה רוכב אין צריך לירד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ה. | אין לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ו. | הר''מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ז. | אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך (ולכתחלה יאמר אותה בפרסה ראשונה) (רש''י והר''י). ואם שכח מלאומרה יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קי - היוצא לדרך, ופועלים מה יתפללו, וסדר תפלת הדרך ובית המדרש. ובו ח' סעיפים: | ח. | הנכנס לבית המדרש יתפלל יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא אכשל בדבר הלכה וכו' וביציאתו יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיא - דין סמיכות גאולה לתפלה. ובו ג' סעיפים: | א. | צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק חוץ מה' שפתי תפתח: {הגה: ויש אומרים שמותר לענות אמן על גאל ישראל וכן נוהגין (טור). ויש אומרים הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או ביום טוב אבל בשבת אין צריך (פירוש דטעמא דבעינן למסמך גאולה לתפלה דכתיב יענך ה' ביום צרה וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי וגו' וגואלי ושבת לאו זמן צרה ולעניות דעתי נראה דמה שאין כן ביום טוב הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פרק קמא דראש השנה בפסח על התבואה וכו') (הגהות אשירי פרק קמא דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי''ל הלכות יום טוב). וטוב להחמיר אם לא במקום שצריך לכך (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיא - דין סמיכות גאולה לתפלה. ובו ג' סעיפים: | ב. | החזן כשמתחיל שמונה עשרה בקול רם חוזר ואומר ה' שפתי תפתח ופי יגיד וגו': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיא - דין סמיכות גאולה לתפלה. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם עד שלא קרא קריאת שמע מצא ציבור מתפללין לא יתפלל עמהם אלא קורא קריאת שמע ואחר כך יתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיב - שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות. ובו ב' סעיפים: | א. | אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות ולא בג' אחרונות ודוקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור שרי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיב - שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות. ובו ב' סעיפים: | ב. | אין לומר פיוטים ולא קרובץ (פירוש קרובץ ליוצר) (ויש אומרים שהוא ראשי תיבות קול רנה וישועה באהלי צדיקים) בתפלה: {הגה: ויש מתירין הואיל וצרכי רבים הם (הרא''ש והתוספות והר''י והר''ן ריש פרק בתרא דראש השנה והגהות מיימוני פרק י' וטור) וכן נוהגים בכל מקום לאמרם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | א. | אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ב. | הנוהגים לשחות בראש השנה ויום כיפור כשאומרים זכרנו ומי כמוך צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכה: {הגה: ואף על גב דבאבות כורע בסוף הברכה מכל מקום צריך לזקוף מעט בסוף זכרנו כדי שיהא נראה שחוזר וכורע משום חיוב (דברי עצמו לפירוש הטור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ג. | הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך לבדך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה (פירוש שאין לכרוע אלא במקום שתקנו חכמים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ד. | המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ה. | ולא ישחה כל כך עד שיהיה פיו כנגד חגור של מכנסים ואם הוא זקן או חולה ואינו יכול לשחות עד שיתפקקו כיון שהרכין (פירוש שהשפיל) ראשו דיו מאחר שניכר שהוא חפץ לכרוע אלא שמצער עצמו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ו. | כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחילה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ז. | כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ח. | אדם ויש לו תמונת עבודת כוכבים בידו והגיע למקום ששוחין בו לא ישחה אף על פי שלבו לשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיג - דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט' סעיפים: | ט. | אין להוסיף על תאריו של הקב''ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים אבל בתחנונים או בקשות ושבחים שאדם אומר מעצמו לית לן בה ומכל מקום נכון למי שירצה להאריך בשבחי המקום שיאמר אותו בפסוקים: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.