bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | א. | מתחילין לומר בברכה שניה משיב הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של יום טוב האחרון של חג ואין פוסקין עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ב. | אסור להזכיר הגשם עד שיכריז השליח ציבור. (ויש אומרים שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח וכו' כדי שהצבור יזכירו בתפלתן וכן נוהגין) (מרדכי ריש פרק קמא דתענית). הלכך אף אם הוא חולה או אנוס לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור לפי שאסור להזכיר עד שיאמר שליח ציבור אבל אם יודע שהכריז שליח ציבור אף על פי שהוא לא שמע מזכיר ומטעם זה הבא לבית הכנסת והצבור התחילו להתפלל יתפלל ויזכיר אף על פי שהוא לא שמע משליח ציבור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ג. | אם אמר משיב הרוח (בימות החמה) או לא אמרו בימות הגשמים אין מחזירין אותו וכן בטל אם הזכירו בימות הגשמים או לא הזכירו בימות החמה אין מחזירין אותו: {הגה: ואנו בני אשכנז לא מזכירין טל לא בימות החמה ולא בימות הגשמים רק אומרים בימות החמה ורב להושיע מכלכל חיים וכו' (טור). יש אומרים ששליח ציבור פוסק להזכיר בתפלת מוסף יום טוב הראשון של פסח אבל הקהל מזכירין ואינן פוסקין עד מנחה ששמעו כבר משליח ציבור שפסק בתפלת המוסף וכן נוהגין:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ד. | אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפלה ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו. (וכן אם הזכיר גשם וטל, נמי מחזירין אותו) (בית יוסף בשם הרמב''ם והרא''ש והטור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ה. | בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו והני מילי שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ו. | במה דברים אמורים שמחזירין אותו כשלא אמר בימות הגשמים מוריד הגשם היינו כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה ואז חוזר לראש התפלה אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר במקום שנזכר ואפילו אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש אין צריך לחזור אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה: {הגה: שלשה ברכות הראשונות חשובות כאחת ובכל מקום שטעה בהם חוזר לראש בין שהוא יחיד בין שהוא ציבור (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ז. | בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה הני מילי שטעה בשוגג אבל במזיד ומתכוין חוזר לראש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ח. | בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם אם לא עד ל' יום בחזקת שהזכיר הגשם וצריך לחזור: {הגה: והוא הדין לדידן דאין מזכירין טל בימות החמה אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם בימות הגשמים כל ל' יום חוזר דודאי אמר כמו שרגיל והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם לאחר ל' יום אינו חוזר (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיד - דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט' סעיפים: | ט. | אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם ואינו צריך לחזור: {הגה: וכן לדידן אם אמר עד מכלכל חיים בלא משיב הרוח ומוריד הגשם שמזכירין בימות הגשמים וכן אם אמר בשמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור עד מוריד הגשם אם נסתפק אחר כך אם הזכיר או לא חזקה שהזכירו (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קטו - טעם ברכת אתה חונן. ובו סעיף אחד: | א. | מפני שמותר האדם מן הבהמה היא הבינה והשכל קבעו ברכת אתה חונן ראש לאמצעיות שאם אין בינה אין תפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קטז - פירוש ברכת רפאנו. ובו סעיף אחד: | א. | רפאנו ה' ונרפא אף על גב דהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים הני מילי בזמן שמתכוין לקרות אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר. ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך (טור והרא''ש פרק הקורא עומד בשם הר''י): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיז - דיני ברכת השנים. ובו ח' סעיפים: | א. | ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחרי תקופת תשרי (ויום התקופה הוא בכלל הס'. הגהות מיימוני פרק ב'). ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח ומשם ואילך פוסקין מלשאול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיז - דיני ברכת השנים. ובו ח' סעיפים: | ב. | יחידים הצריכים למטר בימות החמה אין שואלין אותו בברכת השנים אלא בשומע תפלה ואפילו עיר גדולה כננוה או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה או אשכנז בכללה כיחידים דמו בשומע תפלה ומיהו אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים (אם רוצה) חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים (אבל אינו מחויב לחזור כלל) (בית יוסף בשם מהרי''א והרמב''ן והר''ן סבירי להו כהרא''ש): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיז - דיני ברכת השנים. ובו ח' סעיפים: | ג. | אם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיז - דיני ברכת השנים. ובו ח' סעיפים: | ד. | אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו אף על פי ששאל טל אבל אם שאל מטר ולא טל אין מחזירין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיז - דיני ברכת השנים. ובו ח' סעיפים: | ה. | אם לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל בשומע תפלה. (ואם היה לו תענית וצריך לומר עננו יאמר השאלה קודם עננו) (אבודרהם). ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה אם לא עקר רגליו חוזר לברכת השנים ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אף על פי שעדיין לא עקר רגליו כעקורים דמי ואם נזכר אחר שחתם שומע תפלה קודם שהתחיל רצה נראה שאומר ותן טל ומטר ואחר כך אומר רצה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיח - חתימת ברכת השיבה. ובו סעיף אחד: | א. | השיבה שופטינו חותם בה מלך אוהב צדקה ומשפט ומראש השנה ועד יום הכפורים חותם המלך המשפט: {הגה: מיהו אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור ולא אמרו שיחזור אלא במקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט (הר''י סוף פרק קמא דברכות וטור והגהות מנהגים). ועיין לקמן סימן תקפ''ב:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיט - דין הרוצה להוסיף בברכות. ובו ד' סעיפים: | א. | אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף כיצד היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאינו. היה צריך פרנסה מבקש עליה בברכת השנים: {הגה: וכשהוא מוסיף יתחיל בברכה ואחר כך מוסיף אבל לא יוסיף ואחר כך יתחיל הברכה (טור סימן תקס''ו):} ובשומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו שהיא כוללת כל הבקשות ולהרב רבינו יונה כשמוסיף בברכה מעין אותה ברכה אם מוסיף אותה בשביל כל ישראל אומר אותה בלשון רבים ולא בלשון יחיד ולא יוסיף אלא בסוף הברכה ולא באמצע ואם שואל צרכיו ממש כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שהוא צריך לפרנסה יכול לשאול אפילו באמצע הברכה והוא שישאל בלשון יחיד ולא בלשון רבים ובברכת שומע תפלה וכן בסוף התפלה בין קודם יהיו לרצון בין אחריו יכול לשאול בין בלשון יחיד בין בלשון רבים בין צרכיו ממש בין צרכי רבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיט - דין הרוצה להוסיף בברכות. ובו ד' סעיפים: | ב. | יש מי שאומר שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד לא יאריך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיט - דין הרוצה להוסיף בברכות. ובו ד' סעיפים: | ג. | אם דילג או טעה בברכה אחת מהאמצעיות אינו צריך לחזור אלא לראש הברכה שטעה או שדילג ומשם ואילך יחזור על הסדר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קיט - דין הרוצה להוסיף בברכות. ובו ד' סעיפים: | ד. | שליח צבור ששכח ולא אמר עננו לא יחזור אפילו אם עדיין לא גמר רק רפאנו ואם חזר ברכה לבטלה היא (אלא יאמר עננו בשומע תפלה כיחיד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכ - שראוי לומר רצה בכל תפלה. ובו סעיף אחד: | א. | אומרים רצה בכל התפלות ודלא כאותם שנוהגים שלא לאומרו במנחה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכא - דיני מודים. ובו ג' סעיפים: | א. | שוחין במודים תחלה וסוף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכא - דיני מודים. ובו ג' סעיפים: | ב. | האומר מודים מודים משתקים אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכא - דיני מודים. ובו ג' סעיפים: | ג. | יחיד אין לו לומר ברכת כהנים: {הגה: וכן עיקר וכן נראה לי לנהוג אבל המנהג הפשוט אינו כן רק אפילו יחיד אומר אותו כל זמן שראוי לנשיאות כפים ואינו נראה (בית יוסף בשם המנהיג):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכב - דינים השייכין בין שמונה עשרה ליהיו לרצון. ובו ג' סעיפים: | א. | אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין שמונה עשרה ליהיו לרצון אינו פוסק שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא אבל בין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי: {הגה: ודוקא במקום שנוהגין לומר יהיו לרצון מיד אחר התפלה אבל במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו לרצון מפסיק גם כן לקדיש וקדושה ובמקומות אלו נוהגים להפסיק באלהי נצור קודם יהיו לרצון לכן מפסיקין גם כן לקדושה ולקדיש ולברכו (דברי עצמו לפירוש רשב''א שהביא הבית יוסף):} ומיהו הרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אם התחיל השליח ציבור לסדר תפלתו והגיע לקדיש או לקדושה מקצר ועולה ואם לא קצר יכול להפסיק כדרך שמפסיק בברכה של קריאת שמע אפילו באמצע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכב - דינים השייכין בין שמונה עשרה ליהיו לרצון. ובו ג' סעיפים: | ב. | אין נכון לומר תחנונים קודם יהיו לרצון אלא אחר סיום שמונה עשרה מיד יאמר יהיו לרצון ואם בא לחזור ולאומרו פעם אחרת אחר התחנונים הרשות בידו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכב - דינים השייכין בין שמונה עשרה ליהיו לרצון. ובו ג' סעיפים: | ג. | הרגיל לומר ד' דברים אלו זוכה ומקבל פני שכינה עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכג - דינים הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות. ובו ו' סעיפים: | א. | כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו בכריעה אחת ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו והופך פניו לצד שמאלו וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לצד ימינו ואחר כך ישתחוה לפניו כעבד הנפטר מרבו: {הגה: ונהגו לומר אחר כך יהי רצון שיבנה בית המקדש כו' כי התפלה במקום העבודה ולכן מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכג - דינים הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות. ובו ו' סעיפים: | ב. | במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור למקומו עד שיגיע שליח ציבור לקדושה ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם: {הגה: והשליח ציבור יעמוד כדי הילוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו להתפלל בקול רם (תשובת הרשב''א סימן תל''ו). וכן יחיד המתפלל יעמוד במקום שכלו פסיעותיו כשיעור זה קודם שיחזור למקומו (בית יוסף בשם רבינו ירוחם וירושלמי). יחיד שמתפלל בצבור וסיים תפלתו קודם לשליח ציבור אסור להחזיר פניו לצבור עד שיסיים שליח ציבור תפלתו (בית יוסף בשם שבולי הלקט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכג - דינים הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות. ובו ו' סעיפים: | ג. | כשפוסע עוקר רגל שמאל תחלה ושיעור פסיעות אלו לכל הפחות הוא כדי שיתן גודל בצד עקב (ולכתחלה לא יפסיע פסיעות גסות יותר מזה. בית יוסף בשם אורחות חיים ודברי עצמו, לפי הטעם שכתב בית יוסף לג' פסיעות בשם רב האי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכג - דינים הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות. ובו ו' סעיפים: | ד. | מי שמוסיף על ג' פסיעות הוי יוהרא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכג - דינים הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות. ובו ו' סעיפים: | ה. | גם שליח ציבור צריך לפסוע ג' פסיעות כשמתפלל בלחש וכשיחזור התפלה בקול רם אין צריך לחזור לפסוע ג' פסיעות. (אם לא התפלל בלחש רק בקול רם פוסע ג' פסיעות אחר תפלתו שבקול רם) (אבודרהם): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכג - דינים הכריעות בסיום שמונה עשרה ברכות. ובו ו' סעיפים: | ו. | כשיחזור שליח ציבור התפלה יאמר גם כן ה' שפתי תפתח. (אבל אינו אומר בסוף התפלה יהיו לרצון) (דברי עצמו ובית יוסף בשם אוהל מועד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | א. | לאחר שסיימו הצבור תפלתן יחזור שליח ציבור התפלה שאם יש מי שאינו יודע להתפלל יכוין למה שהוא אומר ויוצא בו וצריך אותו שיוצא בתפלת שליח ציבור לכוין לכל מה שאומר שליח ציבור מראש ועד סוף ואינו מפסיק ואינו משיח ופוסע ג' פסיעות לאחריו כאדם שמתפלל לעצמו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ב. | שליח ציבור שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעמוד לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לציבור ואין צריך לחזור ולהתפלל בלחש: {הגה: וכן אם הוא שעת הדחק כגון שירא שיעבור זמן התפלה יוכל להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר השליח ציבור (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ג. | קהל שהתפללו וכלם בקיאים בתפלה אף על פי כן ירד שליח ציבור וחוזר להתפלל כדי לקיים תקנת חכמים: {הגה: ואם יש יחידים בקהל שמאריכין בתפלתן אין לשליח ציבור להמתין עליהם אפילו היו חשובי העיר וכן אם היה מנין בבית הכנסת אין להמתין על אדם חשוב או גדול שעדיין לא בא (בנימין זאב סימן קס''ח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ד. | כששליח ציבור חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן. (יש אומרים שכל העם יעמדו כשחוזר השליח ציבור התפלה) (הגהות מנהגים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ה. | על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ו. | ויענו אמן אחר כל ברכה בין אותם שיצאו ידי תפלה בין אותם שלא יצאו ובכוונה שיכוין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ז. | לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר התפלה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערים בו: {הגה: וילמד בניו הקטנים שיענו אמן כי מיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעולם הבא (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ח. | לא יענה אמן חטופה דהיינו כאילו האלף נקודה בחטף וכן שלא יחטוף וימהר לענות אותו קודם שיסיים המברך וכן לא יענה אמן קטופה דהיינו שמחסר קריאת הנו''ן ואינו מוציאה בפה שתהא נכרת (גם לא יפסיק באמצע המלה) (בית יוסף בשם הערוך). ולא יענה אמן יתומה דהיינו שהוא חייב בברכה אחת ושליח ציבור מברך אותה וזה אינו שומעה אף על פי שיודע איזו ברכה מברך השליח ציבור מאחר שלא שמעה לא יענה אחריו אמן דהוי אמן יתומה: {הגה: ויש מחמירין דאפילו אינו מחויב באותה ברכה לא יענה אמן אם אינו יודע באיזה ברכה קאי שליח ציבור דזה נמי מקרי אמן יתומה (טור בשם רב כהן צדק) ולא ימתין עם עניית האמן אלא מיד שכלה הברכה יענה אמן (אבודרהם):} ולא יענה אמן קצרה אלא ארוכה קצת כדי שיוכל לומר אל מלך נאמן ולא יאריך בה יותר מדאי לפי שאין קריאת התיבה נשמעת כשמאריך יותר מדאי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | ט. | אם יש קצת מהעונים שמאריכין יותר מדאי אין צריך המברך להמתין להם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | י. | מי ששכח ולא אמר יעלה ויבא בראש חודש או בחולו של מועד או בכל דבר שצריך לחזור בשבילו יכוין דעתו וישמע משליח ציבור כל שמונה עשרה ברכות מראש ועד סוף כאדם שמתפלל לעצמו ולא יפסיק ולא ישיח ופוסע ג' פסיעות לאחוריו דכיון שכבר התפלל אלא ששכח ולא הזכיר אף על פי שהוא בקי שליח ציבור מוציאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | יא. | אם בעוד האדם מתפלל סיים שליח ציבור ברכה וקודם שכלתה עניית אמן מפי רוב הצבור סיים זה תפלתו עונה עמהם אמן: {הגה: ואפילו אם לא שמע הברכה כלל רק שומע צבור עונין אמן ויודע על איזה ברכה קאי יענה עמהם וכן בקדיש וקדושה וברכו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכד - דין הנהגת שליח ציבור בשמונה עשרה ברכות, ודין עניית אמן. ובו י''ב סעיפים: | יב. | העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכה - דיני קדושה. ובו ב' סעיפים: | א. | אין הצבור אומרים עם שליח ציבור נקדישך אלא שותקין ומכונין למה ששליח ציבור אומר עד שמגיע לקדושה ואז עונים הציבור קדוש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכה - דיני קדושה. ובו ב' סעיפים: | ב. | טוב לכוין רגליו בשעה שאומר קדושה עם שליח ציבור: {הגה: ויש לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדושה וכן מנענעים גופן ונושאין אותו מן הארץ (טור ושבולי לקט) ואין לדבר באמצע הקדושה (מהרי''ל ובית יוסף בשם מהרי''א ודרך ארץ זוטא). ומי שאמר סדר קדושה ובא לבית הכנסת ומצא צבור עונין קדושה חוזר ועונה עמהם (תשובת הרשב''א סימן רמ''ט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכו - דין שליח ציבור שטעה. ובו ד' סעיפים: | א. | שליח ציבור שטעה ודילג אחת מכל הברכות וכשמזכירין אותו יודע לחזור למקומו אין מסלקין אותו אבל אם דילג ברכת המלשינים מסלקין אותו מיד שמא אפיקורוס הוא ואם התחיל בה וטעה אין מסלקין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכו - דין שליח ציבור שטעה. ובו ד' סעיפים: | ב. | שליח ציבור שטעה ואינו יודע לחזור למקומו יעמוד אחר תחתיו (כדרך שנתבאר לעיל סימן נ''ג) ומתחיל מתחלת הברכה שטעה זה אם היה הטעות באמצעיות ואם היה בג' ראשונות מתחיל בראש ואם בג' אחרונות מתחיל רצה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכו - דין שליח ציבור שטעה. ובו ד' סעיפים: | ג. | כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל שליח ציבור חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם חוץ משחרית של ראש חודש שאם שכח שליח ציבור ולא הזכיר יעלה ויבא עד שהשלים תפלתו אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה ראש חודש אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לרצה ואין בזה טורח צבור: {הגה: יש אומרים דאם טעה בשחרית של שבת ויום טוב דינו כמו בראש חודש והכי נהגו (טור וסמ''ק):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכו - דין שליח ציבור שטעה. ובו ד' סעיפים: | ד. | אם טעה שליח ציבור כשהתפלל בלחש לעולם אינו חוזר ומתפלל שנית מפני טורח הצבור אלא סומך על התפלה שיתפלל בקול רם והוא שלא טעה בג' ראשונות שאם טעה בהם לעולם חוזר כמו שהיחיד חוזר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכז - דין מודים דרבנן. ובו ב' סעיפים: | א. | כשיגיע שליח צבור למודים שוחין עמו הציבור ולא ישחו יותר מדאי ואומרים מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו אלהי כל בשר כו' וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם ויש מי שאומר שצריך לשחות גם בסוף וטוב לחוש לדבריו. יש אומרים שאומר הכל בשחייה אחת, וכן המנהג (פסקי מהרי''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תפלה | סימן קכז - דין מודים דרבנן. ובו ב' סעיפים: | ב. | אם אין שם כהנים אומר שליח ציבור אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו' ואני אברכם. ואין הצבור עונין אחריו אמן אלא כן יהי רצון: {הגה: ואין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו וכו' רק בזמן שראוי לברכת כהנים ולישא כפים ונהגו לומר בשחרית שים שלום וכן כל זמן שאומר אלהינו כו' אבל בלאו הכי מתחילין שלום רב ויש מתחילין שים שלום במנחה של שבת הואיל וכתיב ביה באור פניך נתת לנו שהיא התורה שקורין במנחה בשבת (הגהות מיימוני פרק ח' מהלכות תפלה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | א. | אין נשיאת כפים בפחות מי' והכהנים מהמנין (ואין לזר לישא כפיו אפילו עם כהנים אחרים) (בפרק ב' דכתובות, דזר עובר בעשה. ותוספות פרק כל כתבי, לא ידע ר''י מה איסור יש בזר העולה, ואפשר עם כהנים אחרים שרי, וצריך עיון): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ב. | כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים אם אינו עולה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בבית הכנסת כשקראו כהנים או אם אמרו לו לעלות או ליטול ידיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ג. | אם עלה פעם אחת ביום זה שוב אינו עובר אפילו אמרו לו עלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ד. | כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשהות חוץ מבית הכנסת אלא בשעה שקורא החזן כהנים אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לבית הכנסת עד שיגמרו ברכת כהנים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ה. | לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים אבל בבתי שוקים שרי. ויש מחמירין אם הם של עור (אגודה פרק הקורא את המגילה), (ונהגו להקל בקצת מקומות): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ו. | אף על פי שנטלו הכהנים ידיהם שחרית חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק שהוא חבור היד והזרוע והלוי יוצק מים על ידיהם וקודם לכן יטול הלוי ידיו. ולא נהגו הלוים ליטול ידיהם תחלה רק סמכו על נטילתן שחרית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ז. | אם נטל הכהן ידיו שחרית וברך על נטילת ידים לא יחזור לברך כשנוטל ידיו לנשיאת כפים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ח. | כשמתחיל שליח ציבור רצה כל כהן שבבית הכנסת נעקר ממקומו לעלות לדוכן ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים שליח ציבור רצה שפיר דמי אבל אם לא עקר רגליו ברצה שוב לא יעלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ט. | כשעוקרים (רש''י ותוספות ור''ן כתבו דלא יאמר אותו עד עמדו לפני התיבה, וכן כתב הבית יוסף) כהנים רגליהם לעלות לדוכן אומרים יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ולא יהא בה מכשול ועון מעתה ועד עולם ומאריכים בתפלה זו עד שיכלה אמן של הודאה מפי הצבור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | י. | עומדים בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם כפופים לתוך כפיהם עד ששליח ציבור מסיים מודים ואז אם הם שנים קורא להם (השליח ציבור) כהנים: {הגה: ולא יאמר אלהינו ואלהי וכו' ויש אומרים שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים ואז יאמרו בקול רם (טור בשם ר''י ור''מ מרוטנבורג) וחוזר ואומר עם קדושך כאמור בלחש (וכן נוהגין במדינות אלו):} ומחזירים פניהם כלפי העם ואם הוא אחד אינו קורא לו אלא הוא מעצמו מחזיר פניו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יא. | כשמחזירין פניהם כלפי העם מברכין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יב. | מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם ומגביהים יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית ופושטים ידיהם וחולקים אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יג. | מתחילין הכהנים לומר יברכך: {הגה: ויש אומרים שגם מלת יברכך יקרא אותו שליח ציבור תחלה (טור ור''ן פרק הקורא והגהות מיימוני) וכן נוהגים בכל מדינות אלו:} ואחר כך מקרא אותם שליח ציבור מלה במלה והם עונים אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונים הצבור אמן וכן אחר פסוק ב' וכן אחר פסוק ג': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יד. | אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים ובקול רם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | טו. | ואחר כך מתחיל שליח ציבור שים שלום ואז כהנים מחזירים פניהם להיכל ואומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל: {הגה: ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים שליח ציבור שים שלום ושיענו הציבור אמן על שניהם ואם אינם יכולים להאריך כל כך יאמרו אדיר במרום וכו' כדלקמן סימן ק''ל (רש''י פרק אלו נאמרין והגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | טז. | אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל שליח ציבור שים שלום ואינם רשאים לכוף אצבעותיהם עד שיחזירו פניהם ועומדים שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיים שליח ציבור שים שלום ויש מי שאומר שצריכין להמתין עד שיסיימו הצבור לענות אמן אחר ברכת שים שלום (וכן המנהג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יז. | כשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזירו אלא דרך ימין: {הגה: כשיורדין מן הדוכן לא יגעו במנעליהם המטונפים ואם נוגעים יטלו ידיהם לתפלה שיתפללו אחר כך (אגודה פרק היה קורא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יח. | אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי הצבור אמן שעונים אחר ברכת מודים ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה דיבור קריאת כהנים מפי הקורא ואחר שברכו הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן אינם רשאים להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור אמן שעונים אחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכן אינם רשאים להתחיל בתיבה עד שתכלה התיבה מפי המקרא ואין הצבור עונין אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים: {הגה: ולא יתחילו הכהנים רבון העולמים כו' עד שיכלה אמן מפי הצבור (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | יט. | אין שליח ציבור רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כ. | אם שליח ציבור כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו. (ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו אבל אם אמרו לו צריך לעלות דהוא עובר בעשה אם אינו עולה) (מרדכי פרק הקורא עומד והגהות מיימוני פרק ט''ו דתפלה ואגור). ואפילו אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו אלא אם כן מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאות כפים וכיצד יעשה יעקור רגליו מעט בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים ויקרא לו אחר ומסיים החזן שים שלום ואם המקרא כוון לתפלת שליח ציבור מתחלה ועד סוף עדיף טפי שיסיים המקרא שים שלום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כא. | אין הכהנים רשאים לנגן בברכת כהנים שנים או שלשה נגונים משום דאיכא למיחש לטירוף הדעת ואין לנגן אלא נגון אחד מתחלה ועד סוף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כב. | משתדלין שיהא המקרא ישראל וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו ויקרא כהנים ויקרא אותם והחזן עומד ושותק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כג. | בשעה שהכהנים מברכים העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם: {הגה: וגם הכהנים לא יסתכלו בידיהם על כן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית. ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כד. | עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה אבל מלפניהם ובצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ולאחריהם נמי אם הם אנוסים כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתן ואינם יכולים לבוא הם בכלל הברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כה. | בית הכנסת שכולה כהנים אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן למי מברכין לאחיהם שבשדות ומי עונה אחריהם אמן הנשים והטף ואם יש שם יותר מעשרה היתרים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונים אחריהם אמן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כו. | בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק אלא ישתקו ויכוונו לברכה: {הגה: ומכל מקום עכשיו שהכהנים מאריכין הרבה בנגונים נהגו גם כן לומר פסוקים וכמו שנתבאר לעיל סימן נ''ז לענין ברכו אך יותר טוב שלא לאמרם (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כז. | כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יותר על השלשה פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כח. | כהן שנשא כפיו ואחר כך הלך לבית הכנסת אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא את כפיו פעם אחרת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | כט. | כהן שלא התפלל עדיין ומצא צבור מתפללין נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | ל. | מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקומות או עקושות (בוהקניות פירוש מין נגע לבן ורש''י פירש לינטלי''ש בלע''ז. עקומות כפופות. עקושות לצדדיהן. והר''ן פירש עקומות שנתעקמה ידו אחרונית, עקושות שאינו יכול לחלק אצבעותיו) לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו והוא הדין למי שיש מומין ברגליו במקום שעולים לדוכן בלא בתי שוקים וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפות דמעה וכן סומא באחד מעיניו לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו דהיינו שהם רגילים בו ומכירים הכל שיש בו אותו מום ישא כפיו ואפילו הוא סומא בשתי עיניו וכל ששהה בעיר ל' יום מקרי דש בעירו ודוקא בעירו אבל אם הולך באקראי לעיר אחרת ושהה שם ל' יום לא ואפילו לא בא לדור שם להיות מבני העיר אלא בא להיות שם מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה חשוב דש בעירו בל' יום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לא. | אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין ישא את כפיו: {הגה: ודוקא אם היו ידיו בפנים מן הטלית אבל אם הם מבחוץ לא מהני הטלית לידיו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לב. | היו ידיו צבועות אסטיס ופואה (אסטיס ופואה פירוש מיני צבעים) לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בהם ואם רוב העיר מלאכתן בכך ישא את כפיו וכן אם הוא דש בעירו ישא את כפיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לג. | מי שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שאומר לאלפין עייני''ן ולעייני''ן אלפי''ן וכיוצא בזה לא ישא את כפיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לד. | קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא את כפיו בפני עצמו כלל אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך ומי שהביא שתי שערות נושא את כפיו אפילו בפני עצמו ומיהו דוקא באקראי בעלמא ולא בקביעות עד שיתמלא זקנו שאז יכול לישא כפיו אפילו יחידי בקבע וכל שהגיע לשנים שראוי להתמלאות זקנו אף על פי שלא נתמלא קרינן ביה נתמלא זקנו (ועיין לעיל סימן נ''ג סעיף ח'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לה. | כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו אפילו עשה תשובה: {הגה: ויש אומרים דאם עשה תשובה נושא כפיו ויש להקל על בעלי תשובה שלא לנעול דלת בפניהם והכי נהוג (דברי עצמו, דלא גרע ממשומד) (טור ורש''י והרבה פוסקים אגור ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לו. | מל תינוק ומת נושא את כפיו ואם העם מרננים אחריו שהוא שופך דמים כיון שלא נתברר הדבר ישא את כפיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לז. | מומר לעבודת אלילים לא ישא את כפיו ויש אומרים שאם עשה תשובה נושא כפיו (וכן עיקר). ואם נאנס לדברי הכל נושא כפיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לח. | שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא את כפיו שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אף על פי שהוא מזוג ואפילו שתאו בכמה פעמים לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | לט. | לא היו בו מהדברים המונעים נשיאת כפים אף על פי שאינו מדקדק במצות וכל העם מרננים אחריו נושא את כפיו (שאין שאר עבירות מונעין נשיאת כפים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | מ. | כהן שנשא גרושה לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון ואפילו גירשה או מתה פסול עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | מא. | נטמא למת שאינו משבעה מתי מצוה פסול מן הדוכן וכל מעלות הכהונה עד שישוב ויקבל שלא יטמא עוד למתים. (ויש אומרים דמי שיש לו בת שהמירה לעבודת כוכבים או שזנתה אין מחייבין עוד לקדשו כי אביה היא מחללת) (מרדכי פרק נגמר הדין): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | מב. | החלל אינו נושא את כפיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | מג. | אחר שבעת ימי אבלות נושא כפיו ובתוך שבעת ימי אבלות יצא מבית הכנסת בשעה שקורא כהנים: {הגה: ויש אומרים דכל זמן האבלות אפילו עד י''ב חדש על אביו ועל אמו אינו נושא את כפיו (מרדכי סוף פרק הקורא עומד והגהות מיימוני) וכן נוהגין במדינות אלו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | מד. | כהן אף על פי שהוא פנוי נושא את כפיו: {הגה: ויש אומרים דאינו נושא כפיו דהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה והמברך יש לו להיות בשמחה (מרדכי פרק הקורא עומד). ונהגו שנושא כפיו אף על פי שאינו נשוי ומכל מקום הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שלא יהא בבית הכנסת בשעה שקורין כהנים או אומרים להם ליטול ידיהם. נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יום טוב וטוב לב הוא יברך מה שאין כן בשאר ימים אפילו בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפילו ביום טוב אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וישמחו בשמחת יום טוב (דברי עצמו). וכל שחרית ומוסף שאין נושאין בו כפים אומר השליח ציבור אלהינו ואלהי אבותינו וכו' כדלעיל סוף סימן קכ''ו ויום הכפורים נושאים בו כפים כמו ביום טוב ויש מקומות שנושאים בו כפים בנעילה ויש מקומות אפילו בשחרית:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכח - דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן. ובו מ''ה סעיפים: | מה. | אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך לך שלום: {הגה: ונוהגין שמאריכין בניגון אלו תיבות כי כל אחת מהן הוא סוף ברכה בפני עצמה ואומרים רבון כמו שמפורש בסימן ק''ל ובשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים דהיינו וישמרך ויחנך שלום והמקרא לא יאמר רבון וכו' (תשובת מהרי''ל סימן קמ''ח). אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך (מרדכי בהגהות דגיטין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות נשיאת כפים | סימן קכט - באיזה תפלות נושאים כפים. ובו ב' סעיפים: | א. | אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו ביום הכיפורים אבל לא במנחה משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור וגזרו במנחה של תענית אטו מנחת שאר ימים אבל בתענית שאין בו נעילה הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים הלכך יש בה נשיאת כפים. (והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל סימן קכ''ח): |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.