bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | יד. | האומר לחבירו אם לא אפרעך לזמן פלוני הריני חייב לך מעכשיו ולזמן העיכוב כך דינרין (יותר ממה שהלוהו) אסור מפני הערמת רבית: {הגה: ויש מתירין אם נותן לו מעות ומקבל פירות (ריב"ש סימן של"ה) ויש להקל בזה וע"ל בסי' קס"ג אם עבר ועשה ערמה ברבית אי מוציאין מידו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | טו. | המחייב לפרוע לחתנו לנדוניא לזמן פלוני ואם יעכב מלפרוע יוסיף על סך הנדוניא על כל עשרים דינר מהם ז' פשיטים בכל חדש מותר שזה דומה לנותן מתנה לחבירו ואומר לו אני נותן לך כך וכך לזמן פלוני ואם לא אתן לך לזמן פלוני עוד אני מוסיף כך וכך שהוא מותר (וכבר נתבאר לעיל סי' קע"ו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | טז. | אם חייב עצמו לתת למלוה כך וכך בכל שבוע בעוד שמעכב ממונו הרי זה רבית גמור: {הגה: אע"ג דכתב לו כך דרך קנסא אם לא אפרע לך לזמן פלוני אתן לך כל שבוע כך וכך ואע"ג דאם היה פורע לו בזמנו לא הוי כאן רבית כלל מ"מ הואיל וכתב לו ליתן לו קצבה בכל שבוע ושבוע הוו רבית גמור (רוב הפוסקים) וכן עיקר אע"ג דיש מקילין התירו ללוות ברבית בדרך זה (הגהות מרדכי פא"נ בשם ר"י דארליינ"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | יז. | המלוה על המשכון ואמר אם לא אפדנו לזמן פלוני יהיה שלך כל ששוה יותר על החוב יש מי שאוסר משום הערמת רבית (ועיין בח"מ סימן ע"ב וע"ג): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | יח. | המוכר סחורה לחבירו בס' זהובים שקבל מיד והתנה לתתה לו לחצי שנה ואם יעבור על זה שיתן בעבורה ק' זהובים וקנו מידו והגיע הזמן ולא נתן חייב ליתן הק' זהובים והוא שכשפסק על הסחורה ההיא יצא השער וקנה כפי השער או היתה לו הסחורה ההיא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | יט. | אם הפקיד מעות אצל חבירו והנפקד הלוום לעובד כוכבים הנפקד חייב באונסין ואין למפקיד בריוח כלל ואם הנפקד רוצה לתת דבר מעצמו למפקיד אין בו משום רבית (ועי' בח"מ סי' רצ"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כ. | המתעסק בשל חבירו ונותן לו ריוח כל שנה ולבסוף טוען שלא היה שם ריוח אינו נאמן מאחר שנתנו לשם ריוח (ועי' בח"ה סי' פ"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כא. | אם נותן לחבירו סחורה בתורת עיסקא אם דרך לשכור כתף להוליכה לשוק לא יאמר לו כיון שאני נותן לך שכר טירחך אתה תתן שכר הכתף. (אלא שמין כמה צריך ליתן והוא בכלל הקרן) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כב. | אם יש למקבל סחורה שקנה בזמן הזול ועכשיו נתייקרה לא ישום אותה כמו שקנאה אלא כמו ששוה עתה: {הגה: ובמקום שנהגו לתת מעשר מריוח המעות אין המקבל יכול ליתן המעשר אלא יתן חציו לנותן והוא יתננו למי שירצה (מרדכי פרק הגוזל):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כג. | הנותן בהמה לחבירו בעיסקא באתונות חייב ליטפל י"ח חדש ובדקה כ"ד ובתוך זה הזמן כל א' מעכב על חבירו והולדות מקום שנהגו לחלקם מיד חולקים ובמקום שאין מנהג יגדלם המקבל בדקה שלשים יום ובגסה חמשים יום ומשם ואילך נוטל חצי השבח והחצי מהחלק השני וא"צ ליתן לו שכר טרחו מחלק השני ואם בא לחלוק צריך להודיעו לחבירו או לשום ולהתנות בפני ג' ואם לאו אין החלוקה כלום (ואינו נוטל רק מחצית השבח כמו בראשונה) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כד. | הנותן עיסקא לחבירו לא יצרף הריוח עם הקרן ויעשה כולו קרן דשמא לא יהיה כל כך ריוח ונמצא נוטל ממנו רבית וכן לא יתן לו מעות בתורת עיסקא או שותפות ויכתוב אותם מלוה שמא ימות ונמצא השטר ביד היורש וגובה בו את הרבית: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כה. | אם כתוב בשטר פלגא באגר ובהפסד אם הנותן או המקבל אדם גדול וידוע שלא היה עושה איסור רבית דנין אותו להיתר לומר אם יטול חצי הריוח שיקבל עליו שני חלקים באחריות ואם לא יקבל עליו אלא חצי האחריות שלא יטול אלא שליש הריוח אבל באינש אחרינא דלא אתחזק בהכי דיינינן לשטרא כפשטיה והוה ליה שטר שיש בו רבית ואם יש הפסד יפסיד החצי כפי תנאו ואם יש בו ריוח לא יקבל כלום. (וכן ה"ה בכל עיסקא שנעשה באיסור) (תשובת הרא"ש כלל פ"ח): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כו. | והיכא שהוא אדם גדול דדיינינן להתירא אם יש בו ריוח ואמר הנותן אני אטול החצי מיד ואם יהיה בו הפסד אקבל אחריות ההפסד שני חלקים או אם יש בו הפסד אומר איני מקבל אלא חצי ההפסד ולכשיהיה בו ריוח לא אקבל אלא השליש והמקבל אומר בהפך אם יש בו ריוח שיטול הוא מיד ב' חלקים ואם יהיה בו הפסד יקבל עליו חצי האחריות או אם יש בו הפסד אומר שאינו מקבל אלא השליש וכשיהיה ריוח לא יקח ממנו אלא החצי אם כתוב בשטר דיהיב מרי עיסקא למקבל פלגא באגר ובהפסד משמע דמלתא במרי עיסקא קיימא ובדידיה תליא מילתא למיתב למקבל מאי דניחא ליה ואי כתיב ביה למשקל פלגא באגר ובהפסד משמע דבמקבל תליא מילתא למשקל מאי דבעי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כז. | אם התנו על חלוקת הריוח ולא התנו על חלוקת ההפסד אם יהיה שם הפסד יפסיד המתעסק שני שלישי החלק שהיה מרויח וכן אם התנו על חלוקת ההפסד ולא התנו על חלוקת הריוח והרויחו יטול כמו אותו החלק שהיה מפסיד ותוספת שליש חלק חבירו כיצד אם התנו שיטול המתעסק רביע השכר ולא התנו על ההפסד אם הפסיד הרי זה משלם שתות ואם התנו שיפסיד המתעסק רביע בהפסד ולא התנו על הריוח אם הרויח נוטל מחצה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כח. | אם התנו שהנותן יפסיד שני חלקים ולא יטול בריוח אלא חלק א' ולא היה שם לא ריוח ולא הפסד והמתעסק תובע שכרו לא יטול כלום (תשובת ראב"ד בשם תשובת רי"ף והוא ברי"ף פרק המקבל) אבל אם התנה למחצה בשכר ומחצה בהפסד ולא היה שם ריוח ולא הפסד נוטל המתעסק שכרו מהקרן (תשובת ראב"ד שם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | כט. | המושיב חבירו בחנות להתעסק ויחלקו הריוח לא יהיה לוקח ומוכר דברים אחרים ממעותיו ואם עשה כן חצי הריוח לבעל החנות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | ל. | הנותן מעות לחבירו להתעסק אע"פ שהחצי יש לו דין מלוה אינו יכול להוציא החצי לצרכו ולהתעסק בחציו לבד לצורך חבירו וכן אינו יכול לומר אתעסק בחצי שלי ואניח החצי של פקדון בבית דין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לא. | מתעסק שמת ויש עדים שמעות או מטלטלין אלו הם מזה העסק נוטלן בעל הממון בלא שבועה ואין הבעל חוב ולא האשה נוטלים כלום מהקרן ולא מחלק ריוח הנותן: {הגה: ויוכל הנותן ליקח כל העיסקא מידם אע"פ שעדיין לא כלה הזמן שקצב עם המקבל (מיימוני פ"ה דהלכות שלוחים ורוב הפוסקים) (ועיין בח"ה סימן קע"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לב. | נתן המתעסק מתנה מהמטלטלין של העסק או מהמעות לאחרים והביא בעל הממון ראיה ברורה שהם מזה העסק מוציא מידם אפילו שינה אותם מקבל המתנה או מכרם או נתנם לאחרים או הפסיד חייב לשלם והכל בראיה ברורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לג. | מי שנתן לחבירו עיסקא אחת וכתב עליה שני שטרות אין שטר אחד משועבד לחבירו שאם היה באחד ריוח ובשני הפסד שימלאו הקרן ואח"כ יחלקו הריוח אלא יחלקו כל שטר לפי תנאם ואם נתן לו שתי עיסקות בשתי פעמים וכתבם בשטר א' והרויח באחד והפסיד באחרת ימלאו הקרן תחלה ואח"כ יחלקו המותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לד. | המקבל עיסקא מחבירו והפסיד ולא הודיעו אלא נתעסק ומילא הקרן אינו יכול לומר תפסיד חלקך מההפסד אלא יתמלא הקרן מהריוח ואם יש בו מותר יחלקוהו לפי תנאם: {הגה: ודוקא שלא הודיעו אבל אם הודיעו וא"ל לא אעסוק עוד עד שנפלוג בריוח הרשות בידו (ב"י בשם תלמידי הרשב"א ונ"י) דהא יכול לחזור בו אימת שירצה כמו שיתבאר המקבל עיסקא נותן מן הריוח תחילה ואח"כ יחלוקו אא"כ התנה שיוכל ליקח הריוח מתי שירצה או שהודיעו ליקח חלקו מן הריוח ואז אם נתן אח"כ מס נחשב להפסד (מרדכי פרק המקבל):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לה. | שנים שקבלו עיסקא מאחר לזמן ואמר אחד לחבירו בתוך הזמן נחלק העסק ואתעסק אני בחציי ואתה בחצייך אין שומעין לו ואפי' אם יאמר אני אקבל אחריות בחצי שלך שאם תפסיד אני אפרענו לבעל המעות אין שומעין לו ואפילו אם יאמר ישאר הקרן בין שנינו ולא נחלוק רק הריוח אין שומעין לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לו. | יחיד המקבל עיסקא לזמן קצוב המקבל יכול לחזור בו כדין פועל שחוזר בחצי היום ובעל המעות אינו יכול לחזור בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לז. | הלוקח מעות מחבירו ליקח בהם פירות למחצית שכר לא יהא לוקח בשלו חטים ובשל חבירו שעורים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לח. | הנותן מעות לחבירו ליקח בהם פירות למחצית שכר לוקח בהם כל מין שירצה אפילו בעלי חיים אבל לא יקח בהם לא כסות ולא כלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | לט. | הנותן מעות לחבירו לקנות בהם פירות למחצית שכר רשאי לקנות גם לעצמו מאותו המין ובלבד שלא ימכרם ביחד אלא אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות רבית | סימן קעז - שלא יקבל צאן ברזל מישראל וכמה דיני משא ומתן האסורים משום רבית. ובו מ' סעיפים: | מ. | הנותן מעות לחבירו ליקח בהם פירות למחצית שכר ואומר לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומת ואם יש עדים שלקח במעות משלחו ומכר מוציאין ממנו בע"כ ואם שלח בהם יד בפני עדים או שאמר בפניהם שחוזר בו משליחותו קנה לעצמו (ה"ה ור' ירוחם נכ"ז ונ"י פא"נ) (ועיין בח"ה סימן קפ"ג מדין זה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חקות העובדי כוכבים | סימן קעח - שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים: | א. | אין הולכין בחוקות העוברי כוככים (ולא מדמין להם) (טור בשם הרמב״ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם ולא יגלח מהצדדין ויניח השער באמצע ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עבודת כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים כמו שהם עושים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חקות העובדי כוכבים | סימן קעח - שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים: | א. | {הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו (שם) וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן מותר ללובשו וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר מותר (מהרי״ק שורש פ״ח) לכן אמרו שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי (ר״ן פ״ק דעבודת כוכבים): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חקות העובדי כוכבים | סימן קעח - שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ב. | מי שהוא קרוב למלכות וצריך ללבוש במלבושיהם ולדמות להם מותר בכל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חקות העובדי כוכבים | סימן קעח - שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ג. | מי שאכל ושייר פתיתין על שלחנו לא יביא פת שלימה ויניח על השלחן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חקות העובדי כוכבים | סימן קעח - שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים. ובו ג' סעיפים: | ג. | {הנה: יש מקומות שנהגו לערוך שלחן ולשום עליו מיני מאכל בלילה שלמחר מלין תינוק ויש בזה איסור משום העורכים לגד שלחן (תא״ו ני״ז) אבל לערוך מטה למזל התינוק יש מתירין (כ״כ האחרונים): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | א. | אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות: {הגה: משום שנאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך (ב"י בשם תוספות דע"פ ובשם ספרי) וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ובמכשפים (פסקי מהרא"י סי' צ"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ב. | נהגו שאין מתחילין בב' ובד' ואין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה: {הגה: ולכן נהגו ג"כ להתחיל ללמוד בר"ח כי אע"פ שאין ניחוש יש סימן (סמ"ק סימן קל"ו) במה שאדם יודע שהוא כנגד המזל לא יעשה ולא יסמוך על הנס אלא שאין לחקור אחר זה משום תמים תהיה (תשובת רמב"ן סימן רפ"ו) כמו שנתבאר:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ג. | האומר פתי נפלה מפי או מקלי מידי או בני קורא לי מאחרי או שצבי הפסיקו בדרך או שעבר נחש מימינו או שועל משמאלו ולמי שאירע לו אחד מאלו עושה ממנו ניחוש שלא לצאת לדרך או שלא להתחיל במלאכה וכן המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים וכן האומר אל תתחיל לגבות ממני שחרית הוא מוצאי שבת הוא מוצאי ר"ח הוא וכן האומר שחוט תרנגול שקרא כעורב ותרנגולת זו שקראה כתרנגול אסור: {הגה: י"א אם אינו אומר הטעם למה מצוה לשחוט התרנגולת אלא אומר סתם שחטו תרנגולת זו מותר לשחטה כשקראה כתרנגול (ב"י בשם הר"א והוא בתשו' מהרי"ל סימן קי"ח) וכן הוא המנהג:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ד. | בית תינוק ואשה אף על פ' שאין ניחוש יש סימן: {הגה: אם הצליח אחר זה ג' פעמים או לא (ב"י בשם רש"י) וכן מותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקיך (טור) י"א דאדם מותר לעשות לו סימן בדבר שיבא לעתיד כמו שעשה אליעזר עבד אברהם או יהונתן (טור והר"ד קמחי) ויש אוסרין (רמב"ם וסמ"ג) וההולך בתום ובוטח בה' חסד יסובבנו: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ה. | חובר חבר זהו שעל ידי לחש מקבץ חיות או נחשים ועקרבים יתושים ופרעושים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ו. | מי שנשכו עקרב מותר ללחוש עליו ואפילו בשבת ואע"פ שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו כדי שלא תטרף דעתו עליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ז. | מי שרודפים אחריו נחש ועקרב מותר לחבר כדי שלא יזיקוהו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ח. | הלוחש על המכה או על החולה ורוקק ואחר כך קורא פסוק מן התורה אין לו חלק לעוה"ב ואם אינו רוקק איסורא מיהא איכא ואם יש בו סכנת נפשות הכל מותר: {הגה: וי"א דכל זה אינו אסור אלא כשקורא הפסוק בלשון הקודש אבל בלשון לעז לא (רש"י בשם רבו) ומיהו ברוקק טוב ליזהר בכל עניין בפרט אם מזכירין השם שאין לו חלק לעוה"ב (כן משמע מהטור לדעת ר"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | ט. | תינוק שנפגע אין קורין עליו פסוק ואין מניחין עליו ס"ת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | י. | הבריא מותר לקרות פסוקים להגן עליו מהמזיקין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יא. | למדוד האזור וללחוש עליו מותר ואפי' בשבת: {הגה: ועיין בא"ח סימן ש"ו וה''ה שאר לחשים ועיין בא"ח סי' ש"א איזה לחש וקמיע אסור:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יב. | מותר להתרפאות בקמיע אפי' יש בהם שמות וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקי' ודוקא להגן שלא יחלה אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי אבל לכתוב פסוקים בקמיעים אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יג. | דורש אל המתים זה שמרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח הטומאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יד. | להשביע את החולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו את אשר ישאל אותו מותר: (ויש מתירין אפי' לאחר מותו אם אינו משביע גופו של מת רק רוחו) (כן משמע בהגהות מיימוני בשם רא"ם דלא כבית יוסף): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | טו. | אוחז את העינים אסור וע"י ספר יצירה מותר (אפילו לעשות מעשה) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | טז. | מעשה שדים אסור ויש מי שמתיר לישאל בהם על הגניבה: { הגה: וכיוצא בזה (ב"י והגהות מיי' פי"א מהלכות גזילה) וע"י השבעה שמשביע אותם ע"י שמות יש מתירין בכל ענין (ב"י בשם ר"י ושם בהג"ה הנ"ל) מ"מ רוב העוסקים בזה אינן נפטרים מהם בשלום על כן שומר נפשו ירחק מהם (ב"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יז. | הנוהגים לערוך שלחן עם מיני מאכל בליל המילה ואומרים שהוא למזל התינוק אסור. (ועיין לעיל סוף סימן קע"ח): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יח. | לקטר הבית בעשב שיש לו ריח טוב יש מי שאוסר אא"כ עושה כן כדי להסיר ריח רע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מעונן ומכשף | סימן קעט - שלא לכשף לעונן ולנחש. ובו י"ט סעיפים: | יט. | המקטר לשד לחברו ולכופו לעשות כרצונו חייב משום עובד עבודת כוכבים הלומד מן האמגושי אפילו דברי תורה חייב מיתה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | א. | כתובת קעקע היינו ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ב. | אם עושה כן על בשר חברו אותו שנעשה לו פטור אא"כ סייע בדבר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ג. | מותר ליתן אפר מקלה על מכתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ד. | הרושם על עבדו שלא יברח פטור (ונראה דלכתחילה מיהא אסור) (ד"ע): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ה. | השורט בבשרו אינו חייב אא"כ עושה כן על מתו או לעבודת כוכבים אלא שעל מתו חייבים בין ביד בין בכלי ולעבודת כוכבים אינו חייב אלא בכלי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ו. | גדידה ושריטה על מת אסור אפילו שלא בפני המת (ועל צער אחר שרי) (ב"י מפי' הטור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ז. | יש מי שאומר דדוקא שריטה אבל אם מכה בידו על בשרו עד שדמו שותת מותר ויש מי שאוסר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ח. | המשרט ה' שריטות על מת אחד או על ה' מתים שריטה אחת חייב ה': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | ט. | קרחה הוא שתולש משער ראשו על המת בכל מקום בראש בין ביד בין בסם ושיעורו כדי שיראה מראשו כגריס פנוי בלא שיער וי"א שתי שערות ויש מי שאומר דאיסורא איכא אפי' בשער א': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | י. | קרח קרחה אחת על ה' מתים אינו חייב אלא אחת אבל אם קרח ה' קרחות על מת א' חייב על כל או"א: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | יא. | הקורח בראשו של חבירו והמשרט בבשר חבירו וחבירו מסייע אם שניהם מזידים שניהם לוקים אחד שוגג ואחד מזיד המזיד לוקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כתובת קעקע וקריחה | סימן קפ - איסור כתובת קעקע וקריחה על מת. ובו י"ב סעיפים: | יב. | גם הנשים מוזהרות בבל יקרחו: {הגה: וכל שכן בבל ישרטו (טור) ויש להזהירם שלא תתלשנה בשעריהן על מת שלא תבאנה לידי קרחה (טור בשם הירושלמי) וכן בשריטה: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | א. | פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ב. | בין שגילח הפאות בלבד בין שגילח כל הראש עם הפאות חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ג. | אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי' כעין תער ויש לחוש לדבריה': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ד. | גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו אבל איסורא איכא אע"פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ה. | המקיף את הקטן חייב. (אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה (ב"י בשם הרא"ש) ויש מסתפקים בדבר (ב"י בשם י"א) וקטן מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים) (ר"ן פרק אלו הן הגולין): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ו. | אשה אינה במצות הקפה וי"א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ז. | עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ח. | טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | ט. | שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | י. | אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער: {הגה: ומ"מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (ת"ה סימן רצ"ה) מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות (ד"ע):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | יא. | פאות הזקן הם ה' ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל (ואפילו תחת הגרון) (ב"י בשם אגרת ר"י וסמ"ג): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות גילוח | סימן קפא - איסור גילוח הפאות. ובו י"ב סעיפים: | יב. | אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות לא ילבש גבר וכו' | סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' מעיפים: | א. | המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות בד"א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו: {הגה: ואפילו לכתחילה שרי (ר"ן פ"ב דעבודת כוכבים) רק החברים נמנעים בכ"מ (שם ובב"י בשם נ"י) (וע"ל סימן קנ"ו):} ומותר להעביר שער (שאר) אברים במספרים בכל מקום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות לא ילבש גבר וכו' | סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' מעיפים: | ב. | מי שמגלח כל שיער שבו מראשו ועד רגליו י"א שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות לא ילבש גבר וכו' | סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' מעיפים: | ג. | אסור לחוך בידו בשער בית השחי ובית הערוה כדי להשירו אבל מותר לחוך בבגדו להשירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות לא ילבש גבר וכו' | סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' מעיפים: | ד. | מי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה ומצטער מצד השער מותר להעבירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות לא ילבש גבר וכו' | סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' מעיפים: | ה. | לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא) (טור) או שתגלח ראשה כאיש ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים: {הגה: ואפילו באחד מן הבגדים אסור אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה (ב"י) טומטום ואנדרוגינוס אסורים להתעטף כאשה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות לא ילבש גבר וכו' | סימן קפב - דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו' מעיפים: | ו. | אסור (לאיש) ללקט אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות משום לא ילבש גבר וכן אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) (ב"י) שחורות אפילו שערה אחת וכן אסור לאיש להסתכל במראה (וע"ל סימן קנ"ו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפג - אשה שרואה טיפת דם צריכה לישב ז' נקיים, ובו סעיף אחד: | א. | אשה שיצא דם ממקורה, בין באונס בין ברצון, טמאה, והוא שתרגיש ביציאתו. ומיהו משתרגיש בו שנעקר ממקומו ויצא, טמאה אף על פי שלא יצא לחוץ, ואפילו לא ראתה אלא טיפת דם כחרדל, יושבת עליו שבעה נקיים. {הגה: כאשר יתבאר לקמן סימן קצ''ו. ואין חילוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נדה (ריב''ש סימן תכ''ב מביאו בית יוסף), כי כל הבא על הנדה חייב כרת:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | א. | רוב הנשים יש להם וסתות (פירוש זמן קבוע אורח כנשים) לראות בזמן ידוע, כגון מעשרים לעשרים יום או משלשים לשלשים יום, וכל אשה שיש לה וסת קבוע, בא עליה שלא בשעת וסתה ואינה צריכה בדיקה לפני תשמיש. {הגה: גם אין לה להחמיר לבדוק עצמה, לא לפני תשמיש ולא לאחר תשמיש, שלא יהא לבו נוקפו ופורש (טור ומרדכי ריש הלכות נדה ורוב הפוסקים).} אבל שלא בשעת תשמיש, כל המרבה לבדוק הרי זו משובחת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ב. | בשעת וסתה, צריך לפרוש ממנה עונה אחת, ולא משאר קריבות אלא מתשמיש (המטה) בלבד. אם הוא ביום, פורש ממנה אותו היום כולו אפילו אם הוסת בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו, וכן אם הוא בתחלתו, פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו. וכן הדין אם הוא בלילה, פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ולאחריו, בין שקבעה וסת בג' פעמים או בפעם אחת. {הגה: וכל זה לא מיירי אלא בוסת התלוי בימים אבל לא בוסת התלוי בשינוי הגוף (בית יוסף בשם הראב''ד), ועיין לקמן סימן קפ''ט. ואשה שמשנית וסתה להקדים ב' או ג' ימים, או לאחר כשמגיע זמן וסתה, צריך לפרוש ממנה ב' או ג' ימים קודם או אחריו (הגהות מיימוני פרק א' דהלכות איסורי ביאה). ועיין לקמן סימן קפ''ט:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ג. | במה דברים אמורים, בגדולה, אבל בקטנה שלא הגיעה לימי הנעורים, ולא הביאה סימנים, אין צריך לפרוש סמוך לוסתה כל זמן שלא קבעתו ג' פעמים. והוא הדין לזקנה שנסתלקו דמיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ד. | אם רגילה לראות בהנץ החמה, ולא קים לן שפיר אי קודם הנץ החמה או אחריו, אינה אסורה אלא ביום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ה. | אם רגילה לראות ראייה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה, אסורה בלילה וביום כשיעור הנמשך בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ו. | אם וסת נמשך ב' או ג' ימים, ששופעת או מזלפת, אינה צריכה לפרוש אלא עונה הראשונה של הוסת, וכיון שעברה עונה ולא ראתה, מותרת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ז. | אם הגיע וסתה בימי עיבורה, משהוכר עוברה, או בימי מניקתה שהם כ''ד חדשים משנולד הולד, אפילו מת הולד, אין צריך לפרוש סמוך לוסתה, ואפילו בתוך וסתה מותרת בלא בדיקה. (ועיין לקמן סוף סימן קפ''ט): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ח. | היתה נחבית במחבא מפני פחד, והגיע שעת וסתה, אינה חוששת לו. {הגה: ויש אומרים דוקא אם עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה, טהורה בלא בדיקה. אבל לכתחלה צריכה בדיקה, (וכך משמע בבית יוסף):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | ט. | שאר נשים, צריכות בדיקה כשיגיע הוסת. עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה, טהורה בלא בדיקה. ויש אומרים שאסורה עד שתבדוק, אם יש לה וסת קבוע, או שהוא יום ל' אף על פי שאינו קבוע. (והכי נהוג, וכן הוא לקמן סימן קפ''ט): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | י. | הרוצה לצאת לדרך צריך לפקוד אשתו אפילו סמוך לוסתה. {הגה: ואפילו בתשמיש שרי (טור בשם יש אומרים ובית יוסף בשם רש''י וראב''ד ורשב''א ור' ירוחם). ומכל מקום המחמיר שלא לפקדה רק בדברי רצוי, תבא עליו ברכה (בית יוסף בשם סמ''ג). וכבר נתבאר דכל מיני קורבה ואהבה שרי, מלבד תשמיש. ואם הולך לדבר מצוה אין צריך לפקוד אשתו (המגיד משנה פרק ד' דאיסורי ביאה ובהגהות שערי דורא). ויש אומרים אם אדם רוצה לילך לדרך, ואשתו נדה ותטבול תוך עונה אחת, צריך להמתין (נימוקי יוסף פרק הבא על יבמתו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | יא. | אשה שיש לה וסת לימים לבד, והגיע שעת וסתה, אסור לבא עליה עד שישאלנה. ואם אין לה וסת, יום ל' לראייתה הוי כהגיע שעת וסתה. ואם שהתה אחר הוסת שיעור שתספור ותטבול, בא עליה ואין צריך לשאול: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפד - שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לוסתה, ובו י''ב סעיפים: | יב. | היה לה וסת לימים (טור בשם רשב''א) ולוסת מוסתות הגוף (בית יוסף בשם הגהות מיי' פרק ד' בשם רמב''ן), כגון קפיצה וכיוצא בה, כיון שהוסת תלוי במעשה, אימור לא קפצה ולא ראתה, אבל חוששת לעונה בינונית שהיא ל' יום (בית יוסף בשם רשב''א וטור לקמן סימן קפ''ט): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפה - דין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני, ובו ד' סעיפים: | א. | האשה שהיא בחזקת טמאה, אסור לו לבא עליה עד שתאמר לו: טבלתי. {הגה: ומאחר שעברו ימים שאפשר לה למנות ולטבול, נאמנת. אפילו רואה בגדים מלוכלכים בדם, נאמנת לומר, בשוק טבחים עברתי, או נתעסקתי בצפור וכדומה לזה (בית יוסף בשם הרא''ש ורבינו ירוחם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפה - דין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני, ובו ד' סעיפים: | ב. | ואם הוחזקה נדה בשכנותיה, שראוה לובשת בגדים המיוחדים לימי נדותה, חשיבה כודאי טמאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפה - דין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני, ובו ד' סעיפים: | ג. | אמרה לבעלה: טמאה אני, ואחר כך אמרה: טהורה אני, אינה נאמנת. (אם הוא לאחר כדי דבור) (בית יוסף בשם רבינו ירוחם). ואם נתנה אמתלא לדבריה, כגון שאומרת שלא אמרה לו כן, תחלה אלא מפני שלא היה בה כח לסבול תשמיש, או טענה אחרת כיוצא בזה, נאמנת. {הגה: ומכל מקום מי שרוצה להחמיר על עצמו, שלא להאמין לה, מדת חסידות הוא (בית יוסף), אבל מדינא נאמנת, אפילו בשתיקה אחר כך רק שהיא באה ושוכבת אצל בעלה והוא יודע ומכיר שמה שאמרה תחלה: טמאה אני, עשתה מחמת קטטה שהיה לו עמה (מהרי''ו סימן כ''ב), וכדומה לזה.} אבל אם ראוה לובשת בגדים המיוחדים לימי נדותה, ואחר כך אמרה: טהורה אני, אף על פי שנתנה אמתלא לדבריה, אינה נאמנת. (אמרה: פלוני חכם טהר לי כתם, והחכם אומר שהיא משקרת, החכם נאמן, וטמאה היא) (בית יוסף בשם הרמב''ם ורבינו ירוחם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפה - דין אשה שאמרה טמאה אני ואחר כך אמרה טהורה אני, ובו ד' סעיפים: | ד. | היה משמש עם הטהורה ואמרה לו: נטמאתי, ופירש מיד, חייב כרת, שיציאתו הנאה לו כביאתו. כיצד יעשה, נועץ צפרני רגליו בארץ, ושוהה בלא דישה, עד שימות האבר, ופורש באבר מת. {הגה: וימלא פחד ורתת על העבירה שבאה לידו (בית יוסף בשם סמ''ג). ולא יסמוך עליה, רק יסמוך על רגליו וידיו, שלא יהנה ממנה. ואם פירש ממנה בקשוי ובשוגג, שלא ידע שאסור לפרוש ממנה, יתענה מ' יום, ואינן צריכין להיות רצופים, רק כל שבוע שני ימים, כגון שני וחמישי, ובליל התענית אסור ביין ובשר. ואם לא יוכל להתענות, יפדה כל יום בממון שיתן לצדקה, כפי ערך ממון שיש לו, כי עשיר יתן יותר קצת מעני, ויש להחמיר בתשובתו. וכל המרבה לשוב, זכות הוא לו (פסקי מהרא''י סימן ס'). והאשה אינה צריכה כפרה. ואם שמשה שלא בשעת וסתה, ומצאה אחר התשמיש דם, אפילו נמצא על עד שלו, מקרי אונס, אפילו לא בדקה תחלה. ואין צריך כפרה לא הוא ולא היא (מרדכי והרא''ש כלל כ''ט בשם מהר''ם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפו - דיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש, ובו ה' סעיפים | א. | אשה שיש לה וסת קבוע, אינה צריכה בדיקה כלל, לא לפני תשמיש ולא לאחר תשמיש. ואדרבה, אין לה לבדוק בפני בעלה בשעת תשמיש, כדי שלא יהא לבו נוקפו. והרמב''ם ז''ל מצריך לבדוק אחר תשמיש, היא בעד אחד והוא בעד אחד, ולראות בהם שמא, ראתה דם בשעת תשמיש. ולדעתו, הצנועות בודקות עצמן אף קודם תשמיש. (וסברא הראשונה היא עיקר, וכן נהגו) (רוקח והגהות מיימוני ורוב המורים): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפו - דיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש, ובו ה' סעיפים | ב. | אם אין לה וסת קבוע, שלשה פעמים הראשונים צריכין לבדוק קודם תשמיש ואחר תשמיש, הוא בעד שלו והיא בעד שלה, ואם הוחזקה באותם שלשה פעמים שאינה רואה דם מחמת תשמיש, שוב אינה צריכה בדיקה כלל, לא לפני תשמיש ולא לאחר תשמיש. ולהרמב''ם והרא''ש, כל זמן שאין לה וסת צריכה היא בדיקה לעולם, קודם תשמיש ואחר תשמיש, והרמב''ם מצריך שגם הבעל יבדוק עצמו אחר תשמיש. {הגה: ואין צריכין לבדוק עצמם אחר כל תשמיש ותשמיש שעושין בלילה אחת, אלא מקנחין עצמן כל הלילה בעד, ולמחר צריכין בדיקה, ואם נמצא דם טמאה (בית יוסף בשם הרמב''ם). קנחה עצמה בעד, ואבדה, לא תשמש עד שתבדוק עצמה, הואיל ואין לה וסת (שם):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.