bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפו - דיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש, ובו ה' סעיפים | ג. | אשה שאינה רואה בפחות מי''ד ימים אחר טבילתה, אבל לאחר י''ד ימים אין לה קבע עד י''ד יום, דינה כדין אשה שיש לה וסת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפו - דיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש, ובו ה' סעיפים | ד. | יש לאדם להניח את אשתו שתבדוק בעד שלו, מתוך שנאמנת על שלה, נאמנת על שלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפו - דיני בדיקת אשה בין לפני תשמיש בין לאחר תשמיש, ובו ה' סעיפים | ה. | אם ראתה דם מחמת תשמיש שלש פעמים רצופים, אסורה לשמש לעולם עם אותו בעל, ויתבאר בסימן שאחר זה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | א. | אשה שראתה דם מחמת תשמיש מיד, בכדי שתושיט ידה לתחת הכר, או לתחת הכסת, ותטול עד לבדוק בו, ותקנח עצמה, משמשת ג' פעמים. אם בכל ג' פעמים רצופים ראתה דם, (וכל שכן אם מצאה ג' פעמים דם על עד שלו) (מרדכי וכן כ' בית יוסף בשם תרומת הדשן וסמ''ג וכן מוכח בש''ס), אסורה לשמש עם בעל זה, אלא תתגרש ותנשא לאחר. נשאת לאחר, וראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים רצופים, אסורה לשמש גם עם אותו בעל, אלא תתגרש ותנשא לשלישי. ואם גם עם השלישי ראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים רצופים, לא תנשא לאחר אלא אסורה לכל עד שתבדוק. {הגה: ויש אומרים שאין אנו בקיאין איזה מקרי מחמת תשמיש, כי אין בקיאין בשיעור הנזכר, ולכן כל שרואה ג' פעמים סמוך לתשמיש מקרי לדידן מחמת תשמיש, ונאסרה על בעלה (בית יוסף בשם הראב''ד שכן כתב בשם יש אומרים). ואלו ג' פעמים צריכים להיות רצופים, אבל אם לא היו רצופים לא נאסרה על בעלה (בית יוסף בשם הרמב''ם וכן כתב הרשב''א סימן תתל''ט ומהרי''ו נ''ג). ואין חילוק בין אם ראתה ג' פעמים מיד שנשאה, ובין נתקלקלה אחר כך וראתה ג' פעמים (מרדכי ריש הלכות נדה ובתשובת הרשב''א סימן תתל''ט ובתוספות). וכל זה לא מיירי אלא בראתה סמוך לתשמיש, אבל אם לא ראתה סמוך לתשמיש, לא נאסרה על בעלה, ומותרת לו לאחר טהרתה תמיד (בית יוסף בשם סה''ת וסמ''ג) ודינה כמו שאין לה וסת:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ב. | כיצד בודקת, נוטלת שפופרת (פירוש קנה חלול של עופרת) של אבר, ופיה רצוף לתוכה, ונותנת בתוכה מכחול ובראשו מוך, ומכנסת אותו באותו מקום עד מקום שהשמש דש, נמצא דם על ראשו בידוע שהוא מן המקור, ואסורה, ואם לאו, בידוע שהוא מן הצדדין, ומותרת (בית יוסף מהרמב''ם) (ואף בזמן הזה יש לסמוך אבדיקה זו) (טור ובית יוסף לדעת הרמב''ם והרא''ש ורשב''א ורי''ף וכן כתב הר''ן והר''ם פדואה סימן י'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ג. | אם רוצה לבדוק עצמה בעודה תחת הראשון, אחר ששמשה שלש פעמים, הרשות בידה, ומותרת לו. ויש אומרים שאסורה לראשון מתשמיש שלישי ואילך, אפילו בבדיקה. {הגה: ויש לסמוך אסברא ראשונה להקל (טור ובית יוסף בשם הסכמת הפוסקים והגהות מיימוני). ואם הרגישה צער וכאב בשעת תשמיש, לכולי עלמא יש לסמוך אבדיקה בבעל הראשון (שם בהג''ה בשם ריצב''א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ד. | אם שמשה סמוך לוסתה, אנו תולין ראייתה משום וסתה ולא חשבינן לה רואה מחמת תשמיש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ה. | אם יש מכה באותו מקום, תולין בדם מכתה. ואם דם מכתה משונה מדם ראייתה, אינן תולים בדם מכתה. {הגה: וכל זה באשה שיש לה וסת קבוע, ואז יכולים לתלות שלא בשעת וסתה במכתה, אף על פי שאינה יודעת בודאי שמכתה הוציאה דם. (כך משמע בפסקי מהרא''י סימן מ''ז ובהגהות שערי דורא) וכן אם אין לה וסת קבוע, והוא ספק אם הדם בא מן המקור או מן הצדדין, תלינן במכה מכח ספק ספיקא, ספק מן הצדדין או מן המקור, ואם תימצי לומר מן המקור, שמא הוא מן המכה. אבל אם ידוע שבא מן המקור, אף על פי שיש לה מכה במקור, אינה תולה במכה, אם אין לה וסת קבוע, אלא אם כן יודעת בודאי שמכתה מוציאה דם (כן משמע במרדכי הלכות נדה ובהג''מ פרק י''א דאיסורי ביאה). ומכל מקום בשעת וסתה, או מל' יום לל' יום, אינה תולה במכתה, דאם לא כן לא תיטמא לעולם (גם זה שם ובבית יוסף בשם סמ''ג וסמ''ק). וכתמים, תולה בה בכל ענין (במרדכי):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ו. | נאמנת אשה לומר: מכה יש לי באותו מקום שהדם יוצא ממנה. (וכן אם אומרת: ברי לי שאין דם זה בא מן המקור, נאמנת וטהורה) (מהרי''ו סימן כ''ה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ז. | אם כל זמן שהיא בודקת בכל החורים והסדקים אינה מוצאה כתמים, כי אם במקום אחד בצדדין, יש לתלות שממכה שבאותו צד בא. וכל שכן אם מרגשת בשעת בדיקה, כשנוגעת בצד המקום ההוא כואב לה קצת, ובשאר חורין וסדקים אינה מרגשת כאב כלל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ח. | אם תרצה להתרפאות, צריך שיהיה קודם שתתחזק. אבל לאחר שתתחזק, יש מסתפקים אם מותר לסמוך על הרפואה לשמש אחר כך. ויש מי שמתיר אם אמר לה רופא ישראל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ח. | נתרפאת. ואם תראה האשה שפסק דם וסתה וראייתה על ידי הרפואות, וניכר שהועילו, יש לסמוך אף על עו''ג: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | ט. | הפחידוה פתאום ונפל ממנה חררת דם, נתרפאת ומותרת לבעלה. ואם חזרה וראתה מחמת תשמיש, אפילו פעם אחת, בידוע שלא נתרפאת. ובזמן הזה אין מתירין על ידי רפואה זו (הרמב''ן וראב''ד בספר בעלי הנפש). ומיהו אין מוציאין אותה מבעלה אחר רפואה זו, עד שתבעל ותחזור לקלקולה (ראב''ד שם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | י. | הרואה דם בשעת תשמיש, מותרת לשמש פעם שנית כשתטהר. מיהו מיחש חיישינן חדא זימנא אחר ראייתה, כגון ראתה פעם אחת או פעמים בליל של טבילתה, כשתגיע טבילה אחרת (צריכה לפרוש) ליל של טבילתה, ואין צריך לפרוש ליל של טבילה שלישית, דכל מידי דלא קבעה וסת לא חיישינן אלא חדא זמנא. {הגה: ואם ראתה ג' פעמים, כל פעם בביאה ראשונה שאחר טבילתה, אסורה לבעלה כאילו ראתה ג' פעמים רצופים, שהרי אי אפשר לה לטבול ולשמש עמו, שהרי היא רואה כל פעם אחר טבילתה (תשובת רשב''א סימן תתל''ט מביאה בית יוסף). ואם אירע לה שראתה ג' פעמים בביאה ראשונה שאחר לידתה, או ראתה אחר כל לידה ג' פעמים, ובנתיים לא ראתה, יש שכתבו להקל להתירה לבעלה, כי תלינן הראייה בחולשתה עדיין מכח לידתה, שהוכו הצדדים מכח לידתה, ולכן רואה סמוך ללידה ולא אחר כך, ותלינן בלידה כמו שתלינן במכה (הגהות שערי דורא סימן מ''ז ותשובת רבי יוחנן). וכל זה אם כבר עברה ושמשה בין לידות הראשונות שהוחזקו ביאות של היתר, אחר ביאות של איסור. אבל אם ראתה ג' פעמים רצופין אחר לידה, לא תלינן בלידה, אלא צריכה בדיקת השפופרת (כך משמע שם). מיהו כל מקום שצריכה בדיקה, אם עברה ושמשה, ולא ראתה, מותרת, דתשמיש זה שלא ראתה בו, עדיף מבדיקת השפופרת כנ''ל (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | יא. | אשה שראתה מחמת תשמיש, ולאחר חצי שנה חזרה וראתה מחמת תשמיש, מותרת לבעלה, שהרי לא קבעה בג' וסתות שוים, ולא בדילוג. מיהו חוששת לאחרון פעם אחד, וכשיגיע חצי שנה מיום ראיית דם האחרון, אסורה עונה אחת. ואם קבעה וסת לראיית דם מחמת תשמיש שלש זימני וסת שוה, מותרת לשמש בין וסת לוסת. אך ימי הוסת פורשת עד שיעקר שלש פעמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | יב. | הרואה מחמת תשמיש ג' פעמים, אסור להשהותה אף אם אינו רוצה לבא עליה, אלא אם כן רוצה להשהותה על ידי שליש. ולא ילך אצלה, אלא בעדים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | יג. | הבועל את הבתולה כמה פעמים, וראתה דם מחמת תשמיש, לעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש. ואם אחר כך תראה שלש פעמים מחמת תשמיש, הוחזקה להיות רואה דם מחמת תשמיש. {הגה: ואפילו אם לא פסקה לראות פעם א', אם אין לה צער כלל בשעת תשמיש, הרי היא ככל הנשים ולא תלינן בדם בתולים (תשובת מהר''ם פדואה סימן י'). מי שיוצא דם ממנו דרך פי אמה, ושמש, האשה תולה בו (בית יוסף בשם תשובת הרשב''א). ועיין לקמן סימן ק''ץ (סעיף כ'):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפז - דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש, ובו י''ד סעיפים: | יד. | אשה שיש לה מכות ופצעים שאינה יכולה לטבול, תצא מתחת בעלה, כדי שלא יבטל מפריה ורביה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפח - דיני מראות הדם, ובו ו' סעיפים: | א. | כל מראה אדום, בין אם הא כהה הרבה, או עמוק, טמאים. וכן כל מראה שחור. ואין טהור אלא מראה לבן וכן מראה ירוק, אפילו כמראה השעוה או הזהב, וכל שכן הירוק ככרתי או כעשבים (מרדכי), (וכן מראה שקורין בלשון אשכנז בלו''א בכלל ירוק הוא), ואפילו יש בו סמיכות דם והוא עב הרבה, ואפילו הרגישה שנפתח מקורה, ובדקה מיד ומצאה מראות הללו, טהורה (דברי עצמו דלא כתרומת הדשן סימן רמ''ו דמגמגם בזה). {הגה: וכן עיקר (בית יוסף וטור), דלא כיש מחמירין לטמאה אם יש בו סמיכות והוא עב (תרומת הדשן סימן רמ''ו). (ואם הרגישה שנפתח מקורה, ובדקה מיד ולא מצאה כלום, עיין לקמן סימן ק''צ):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפח - דיני מראות הדם, ובו ו' סעיפים: | ב. | נאמנת אשה לומר: כזה ראיתי, ואבדתיו. אם הוא מראה לבן או ירוק, טהור. אבל אם הביאו לפנינו דם, והחזקנוהו בטמא, או אפילו נסתפקנו אם הוא טמא או טהור, והיא אומרת: חכם פלוני טיהר לי כיוצא בזה, אין סומכין עליה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפח - דיני מראות הדם, ובו ו' סעיפים: | ג. | הכניסה שפופרת והוציאה בה דם, טהורה. וכן אם ראתה דם בחתיכה, אפילו היא מבוקעת והדם בבקעים, בענין שנוגע בבשרה, טהורה, כיון שאין דרך לראות כן. וכן אשה שנעקר מקור שלה, וכמין חתיכות בשר נופלים בבית החיצון, טהורה. {הגה: אפילו ראתה דם, כל זמן שהחתיכות בבית החיצון שלה, טהורה, דתלינן הדם בחתיכה זו, הואיל וידעה ודאי שנעקר מקורה, ומחמת מכה היא (כן משמע בטור ורבינו ירוחם והרא''ש).} והוא שהטילה החתיכות במים פושרין, ולא נמוחו, ודוקא חתיכות קטנות דומיא דשפופרת, אבל חתיכה גדולה, טמאה, אפילו לא ראתה כלום, לפי שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם, אפילו בנפל שלא נגמרה צורתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפח - דיני מראות הדם, ובו ו' סעיפים: | ד. | כל דם היוצא מן האשה, בין לח בין יבש, טמאה. ולא עוד, אלא אפילו יצא ממנה צורת בריה, כמין קליפות או כמין שערות או כמין יבחושים אדומים, טמאה. והוא שיהיו נמוחים בתוך מעת לעת, על ידי ששורים אותם במים פושרין, ויהיו המים פושרים כל משך מעת לעת שהם בתוכו. ושיעור החימום, כמו מים ששאבו בקיץ מהנהר או מהמעין, ועמדו בבית, שחום הבית מחממתן. וכחימום של אלו כך הוא שיעור פושרין בימות החורף. (וסתם פושרים אינן חמין יותר מחמימות הרוק) (בית יוסף בשם ריטב''א פ' המפלת). ואם הם קשים כל כך, שאינם נמוחים בתוך מעת לעת, טהורה, אפילו הם נמוחים על ידי מיעוך שממעכן בצפרניו. (ואם מעכן בצפרניו ולא נימוחו, טהורה ואין צריך לבדוק על ידי שריה) (המגיד משנה פרק ה' וכן כתב הבית יוסף בשם הרשב''א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפח - דיני מראות הדם, ובו ו' סעיפים: | ה. | במה דברים אמורים שאם לא נימוחו טהורה, בזמן שהם יבשים גמורים, שאין עמהם דם כלל. אבל אם יש עליהם שום לחלוח דם, טמאה. {הגה: והוא הדין אם נתמעכו או נימוחו קצתן, וקצתן לא נימוחו, דטמאה (פסקי מהרא''י סימן מ''ז). מיהו נראה לי דאם בדקה ג' פעמים, כל מה שראתה ולא נימוחו כלל, שוב אינה צריכה לבדוק מה שהיא רואה אחר כך, כדרך זה, שהרי הוחזקה שדברים אלו אינן דם, רק באים ממכה שבגופה. ודווקא באשה שיש לה וסת, ושלא בשעת וסתה, כמו שנתבאר גבי מכה, לעיל סימן קפ''ז:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפח - דיני מראות הדם, ובו ו' סעיפים: | ו. | במה דברים אמורים שצריך בדיקה בשרייה, במפלת כמין קליפות ושערות, אבל חתיכת דם, אף על פי שקשה ואינו נימוח, טמאה. ויש אומרים שגם לזה צריך בדיקה בשרייה, אם היא חתיכה קטנה כשיעור שפופרת הקנה דק שבדקים (דברי עצמו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | א. | כל אשה שאין לה וסת קבוע, חוששת ליום ל' לראייתה, שהוא עונה בינונית לסתם נשים, ואם יש לה וסת קבוע לזמן ידוע מכ' לכ' או מכ''ה לכ''ה, חוששת לזמן הידוע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ב. | כיצד קובעתו, כגון שתראה ד' פעמים, וביניהם ג' זמנים שווין, כגון שראתה היום, ולסוף כ' יום פעם אחרת, ועוד לסוף עשרים יום, ועוד לסוף כ' יום, וזה נקרא וסת ההפלגות. ולכך צריכה ד' ראיות, שראיה ראשונה אינה מן המנין, לפי שאינה בהפלגה. ואפילו קודם שקבעתו שלש פעמים חוששת, שמיד אחר שראתה פעם אחת לסוף כ' חוששת מכאן ואילך כשיגיע כ', וכן בראיית הימים שהיא לימים ידועים לחדש, מיד אחר שראתה פעם אחת ליום ידוע לחדש, כגון כ''א או כ''ה בו, חוששת לפעם אחרת לזה היום, ואסורה לשמש כל אותה העונה. והוא הדין לשאר מיני וסת שצריכה לחוש להם כן, חוץ מוסת הדילוג, וכמו שיתבאר בסימן זה (דברי עצמו ופשוט). ולא אמרו שצריך לקובעם ג' פעמים, אלא לענין עקירה, שכיון שקובעתו בשלושה פעמים אינו נעקר בפחות מג' פעמים, שכל זמן שלא עקרתו ג' פעמים צריכה לחוש לו. אבל ליאסר, אפילו בפעם אחת חוששת לו פעם שנייה. ומיהו אף על פי שחוששת לו, נעקר בפעם אחת, אפילו קבעתו ב' פעמים. שאם ראתה ב' ימים ליום ידוע, ובשלישית לא ראתה, אינה חוששת לה עוד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ג. | אם קבעה וסת לשעות ולא לימים, אינה חוששת אלא שעתה בלבד, והוסת הזה הוא נעקר בשעה אחת, ואפילו בלא בדיקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ד. | עוד יש חילוק בין קבעתו ג' פעמים ללא קבעתו ג' פעמים, שהקבוע אף על פי שעברה עונתה ולא הרגישה, אסורה לשמש עד שתבדוק ותמצא טהורה. ושלא קבעתו ג' פעמים, אם הגיע זמן הוסת ולא בדקה ולא ראתה, כיון שעברה עונתה, מותרת. ועונה בינונית, שהיא לל' יום, דינה כוסת קבוע (הרשב''א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ה. | פעמים שתהיה ההפלגה שקובעת בהם הוסת, בדילוג. כגון שראתה היום, וראתה שנית לסוף ל', ושלישית לל''א, ורביעית לל''ב, קבעה וסת לדילוג של הפלגות. בין שהרחיקה דילוגה הרבה, בין שלא הרחיקה אלא יום אחד, קבעה וסת לדילוג השוה. שבכל ענין שתהא משוה ראייתה, קבעה לה וסת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ו. | כשם שקובעת וסת בהפלגה מימים שוים ושאינם שוים, כך קובעת בימי החדש ובימי השבוע שוים ושאינם שוים. כיצד, ראתה ג' פעמים באחד בשבת או בה' בשבת, או באחד בניסן ובאחד באייר ובאחד בסיון, או בה' בניסן ובה' באייר ובה' בסיון, קבעה לה וסת באחד בשבת או בה' בו, ובאחד בחודש או בה' בו, אף על פי שאחד מלא ואחד חסר, אין מדקדקין בכך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ז. | כיצד קובעת בימי החדש בדילוג, כגון שראתה בט''ו בניסן וט''ז באייר וי''ז בסיון, לא קבעה וסת עד שתראה בי''ח בתמוז, שאין ראיה ראשונה מצטרפת, כיון שאין ההפלגות שוות. ומיהו אם היה לה וסת קודם שהתחילה, ואחר כך שינתה וראתה בדילוג ג' פעמים, קבעה וסת בדילוג. לפי שאף הראשונה בדילוג ראתה אותה, שדילגה מוסת הקבוע לה (רמב''ם ורמב''ן כשמואל וטור לדעת רא''ש אבל בפרק שור שנגח ד' וה' פסק רא''ש כרב וכן הוא ברמזים שם). ויש אומרים שאף על פי שלא ראתה אלא בט''ו בניסן וי''ו באייר וי''ז בסיון, קבעה וסת וחוששת לי''ח בתמוז וי''ט באב, וכן לעולם. ויש לחוש לדבריהם ולהחמיר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ח. | ראתה ג' פעמים בג' חדשים, בדילוג, וחזרה וראתה באותם דילוגים עצמן, אם נהגה כן ג' פעמים, הרי זה וסת קבוע לדילוג חלילה. כיצד, ראתה ט''ו בניסן וי''ו באייר וי''ז בסיון, וחזרה חלילה וראתה ט''ו בתמוז וי''ו באב וי''ז באלול, ועוד חזרה וראתה ט''ו בתשרי וי''ו בחשוון וי''ז בכסליו, קבעה לה וסת לדילוג חלילה, וחוששת לעולם ט''ו לחודש זה וי''ו לחודש זה וי''ז לחודש זה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ט. | ראתה באחד בניסן ובאחד בסיון ובא' באב, קבעה לה וסת לראש חודש לדילוגים, אבל ראתה באחד בניסן ובאחד באייר ובאחד בתמוז, ובאחד בסיון לא ראתה, לא קבעה לה וסת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | י. | ראתה ט''ו בניסן וי''ו באייר וי''ח בסיון, לא קבעה לה וסת, כיון שסירגה בחודש השלישי ולא ראתה עד י''ח בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יא. | דילגה פעם אחת או שתים, אינה חוששת לדילוג, אף על פי שחוששת לשאר וסתות בפעם אחת, אינה חוששת לוסת הדילוג, עד שתקבענו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יב. | וסת הסירוג, ראיה ראשונה מן המנין, לדברי הכל, ואף על פי שהרחיקה ראיותיה. אלא שלענין חשש וסתה בתחלה הוא שוה לדילוג, שאינה חוששת אלא מראש חודש לראש חודש הסמוך לו. כגון שראתה בראש חודש ניסן, חוששת לראש חודש אייר, ואם לא ראתה עד ראש חודש סיון, חוששת לראש חודש תמוז, הסמוך לו, ואם לא ראתה בראש חודש תמוז, אינה חוששת לראש חודש אב, אף על פי שהם הפלגת ב' חדשים כעין ההפלגה הראשונה, מפני שהפסקת החדש השני ביטלה ראיית הראשון, וראיית החודש השלישי היא התחלת וסת, וחוששת לראש חודש הסמוך, ולא יותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יג. | אין האשה קובעת לה וסת, אפילו ראתה שלשה ראשי חדשים זה אחר זה, אלא אם כן יהיו כולם בעונה אחת, ביום או בלילה. ואם ראתה שלש פעמים ביום, והרביעית בלילה, או שלש פעמים בלילה והרביעית ביום, חוששת ביום ובלילה מפני חשש הוסת הראשון ומפני חשש השני, שהוא האחרון, ואם ראתה פעמים ביום ופעמים בלילה, שלא על הסדר, (ולא קבעה אחד מהן ג' פעמים), או שתראה הראשונה ביום, וג' האחרונות בלילה, או הראשונה בלילה והג' אחרונות ביום, או שלש בזה ושלש בזה, חוששת לאחרונה בלבד. {הגה: האשה שראתה, חוששת לוסת החדש ולהפלגה, עד שתקבע וסת החדש בג' פעמים, או וסת הפלגה בד' פעמים, או שתעקר אחד מהן. כיצד, ראתה בא' בניסן וכ' בו, חוששת לאחד באייר, מפני ראש חודש ניסן. ראתה באחד באייר או לא ראתה בו, חוששת לט' באייר, שהוא יום כ' מראיית יום כ' שראתה. ראתה בט' באייר או לא ראתה, חוששת לעשרים באייר, שמא קבעה לה וסת כ' לחדש, שהרי ראתה עשרים לחדש ניסן. וכן היא חוששת לעולם עד שתקבע וסת א' כדינו, דאז אינה חוששת לשני שלא נקבע, או עד שאחד מהן נעקר, אז אינה חוששת לו, אף על פי שלא נקבע השני (הכל בטור בשם רמב''ן). ואינה חוששת לוסת הדילוגין, עד שתקבענו. כיצד, ראתה ט''ו בניסן, חוששת לט''ו באייר. לא ראתה בט''ו באייר, אינה חוששת לט''ז בו. ראתה ט''ז בו, חוששת לט''ז בסיון ואינה חוששת לי''ז בו. ראתה י''ז בו, חוששת לי''ז בתמוז ואינה חוששת לי''ח בו. ראתה י''ח בתמוז, קבעה לה וסת דילוגין לימי החודש וחוששת לי''ט באב (גם זה ממשמעות הטור). וכן בדרך זה בהפלגה ודילוגין, כי אין חילוק ביניהם. רק יש אומרים כי בדילוג חדש, הראייה הראשונה מן המנין, כמו שנתבאר. ראתה ט''ו בניסן והמשיכה ראייתה ד' ימים, וביום ט''ז באייר ראתה והמשיכה ראייתה ג' ימים, ובסיון התחילה לראות בי''ז בו, יש אומרים שחוששת לדילוג ולוסת שוה, שהרי שילשה לראות ג' פעמים בי''ז לחדש (הטור והרמב''ן). ויש אומרים שאין כאן וסת שוה כלל, דהולכין תמיד אחר תחלת הראייה, וכן עיקר (בית יוסף בשם הרז''ה והרשב''א והרא''ש והראב''ד בספר בעלי הנפש מביאו ב''ח סוף סעיף כ'):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יד. | היתה רגילה לראות יום עשרים, (ויש לה בזה וסת קבוע), ושינתה ליום שלשים, זה וזה אסורים, וכשיגיע יום כ' לראיית שלשים, אסורה משום וסת הראשון, ואם לא תראה בו חוששת ליום ל'. שינתה פעמים ליום ל' זה וזה אסורים. שינתה ג' פעמים ליום ל', הותר יום כ' ונאסר יום ל'. ואם לאחר ששינתה פעם או פעמים ליום ל' ראתה לסוף כ', חזר וסת של כ' למקומו והותר שלשים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | טו. | שינתה ראיותיה ולא השוה אותם, כגון ששינתה פעם אחת ליום ל' והשני לל''ב, והג' לל''ד, נעקר וסת הראשון ואין לה וסת כלל. ואם חזרה לראות ביום הוסת הראשון, חוזר לקביעותו הראשון וחוששת לו תמיד עד שיעקר ממנה שלש פעמים. והוא הדין להפסיקה מלראות שלש עונות, ואחר כך חזרה לראות ביום הוסת הראשון: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | טז. | כיוצא בזה דין עקירת וסת ראש חודש. כיצד, היתה רגילה לראות בראש חודש, ועבר עליה ראש חודש ולא ראתה, חוששת לראש חודש עד שיעברו עליה שלשה ראשי חדשים. עברו עליה שלשה ראשי חדשים ולא ראתה, אינה חוששת להם. חזרה וראתה בראש חודש, חזר הוסת למקומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יז. | כל וסת שנקבע מחמת אונס, (כגון שקפצה וראתה), אפילו ראתה בו כמה פעמים, (אם לא קבעה אותן לימים) (תוספות ורשב''א ור''ח), אינו וסת, שמפני האונס ראתה. (ומכל מקום חוששת לו כמו לוסת שאינו קבוע) (הג''מ פרק ח'). קפצה וראתה, קפצה וראתה, קבעה לה וסת לימים, בלא קפיצות. כיצד, קפצה באחד בשבת וראתה דם, ולאחר כ' יום קפצה באחד בשבת וראתה דם, ולאחר י''ט יום קפצה ביום השבת ולא ראתה דם, ולאחר השבת ראתה בלא קפיצה, הרי נקבע אחד בשבת אחר כ', שהרי נודע שהיום גרם לה, ולא הקפיצה, וכבר נקבע יום זה ג' פעמים. וכן כל כיוצא בזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יח. | קפצה ביום ידוע, כגון בראש חודש או באחד בשבת, וראתה בו, ואירע כן בג' ראשי חדשים או בג' אחד בשבת, קבעה לה וסת וחוששת לכל פעם שתקפוץ באותו זמן. ואם אחר כך הגיע א' בשבת ולא קפצה, או שקפצה בשני בשבת, אינה חוששת, שהרי לא קבעה אלא לקפיצות של אחד בשבת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | יט. | יש קובעת וסת על ידי מקרים שיארעו בגופה כגון שמפהקת, דהיינו כאדם שפושט זרועותיו מחמת כובד, או כאדם שפותח פיו מחמת כובד, או כאדם שמוציא קול דרך הגרון, וכן אם מתעטשת דרך מטה, או חוששת בפי כריסה ובשיפולי מעיה, או שאחזוה צירי הקדחת, או שראשה ואיבריה כבדים עליה, בכל אחד מאלו אם יארע לה שלשה פעמים, וראתה, קבעה לה וסת, שבכל פעם שהיא חוששת מהם, אסורה לשמש. ומיהו בפיהוק או עיטוש של פעם אחד אין הוסת נקבע, אלא כשעושה כן הרבה פעמים זה אחר זה. ואם אירע לה שלשה פעמים, שבכל פעם עשתה כן הרבה פעמים, הרי זה וסת. וכל אלו הוסתות שבגופה אין להם זמן ידוע, אלא בכל פעם שיקרה לה זה המקרה, הוא וסת. ואם בא וסת הגוף לזמן ידוע, כגון מראש חודש לראש חודש או מכ' יום לכ' יום, קבעה לה לזמן ולמיחוש הוסת, ואינה חוששת אלא לשניהם ביחד, ואם הגיע העת ולא בא המיחוש, או שבא המיחוש בלא עתו אינה חוששת. {הגה: ודוקא שקבעה לה וסת לשניהם ביחד, אבל מתחלה חוששת לכל אחד בפני עצמו, כי אינה יודעת איזהו מהן תקבע, וכמו שנתבאר לעיל גבי וסת הדילוג וימים, או מהפלגה וימים, וכן יתבאר בסמוך:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כ. | פיהקה ב' פעמים בראש חודש, וראתה ואחר כך פיהקה שלא בראש חודש וראתה, הוברר הדבר שאין ראש חודש גורם אלא הפיהוק. וכן אם בפעם השלישית ראתה בראש חודש בלא פיהוק, הוברר הדבר שאין הפיהוק גורם אלא הראש חודש. אבל אם פיהקה ב' פעמים בראש חודש, ובפעם השלישית פיהקה בכ''ט לחדש, ולא ראתה, ובראש חודש ראתה בלא פיהוק, קבעה לה וסת לפיהוק של ראש חודש, שפיהוק של אתמול גרם לראייה של ראש חודש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כא. | פיהקה בראש חודש וראתה, וחזרה ופיהקה בתוך ימי החדש, חוששת לאותו הפיהוק ואסורה לשמש עד שתבדוק. שכל וסת בין של ימים בין של הגוף חוששת לו בפעם אחת, ויש לחוש שמא תקבע וסת לפיהוק בלא זמן ידוע. ואם בדקה ונמצאת שלא ראתה, אינה חוששת עוד לפיהוק גרידא אבל חוששת לראש חודש, שמא תקבע לראש חודש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כב. | וכן הדין בימים. אם פיהקה היום, ופיהקה לסוף ל', אם תפהק אפילו שלא ביום שלשים חוששת לאותו פיהוק שמא תקבע לפיהוק גרידא. פיהקה בתוך שלשים ולא ראתה, אין צריך לחוש עוד לפיהוק גרידא אבל צריכה לחוש לסוף שלשים, וכן צריכה לחוש ליום הקבוע בחדש שפיהקה בו, שמא תקבע וסת לימים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כג. | כל אלו הוסתות שנקבעים על ידי מקרה אין אחד קובע עם חבירו, אלא כל שפיהקה שלש פעמים וראתה, קבעה וסת. אבל אם פיהקה פעם אחד ונתעטשה שתי פעמים, אין מצטרפים. {הגה: אכלה שום וראתה, אכלה בצל וראתה, אכלה פלפלין וראתה, יש אומרים שקבעה לה וסת לראיה על ידי כל אכילת דברים חמים (הרא''ש פרק האשה ומרדכי ריש שבועות). ויש אומרים שכל זה שתראה על ידי מאכל דינו כמו שתראה על ידי קפיצה ושאר מעשה שהיא עושה, שמקרי ראיה על ידי אונס ואינה קובעת וסת אלא עם הימים (בית יוסף לדעת הרשב''א). ויש אומרים שדינו כוסת שתראה על ידי מקרה שבגופה וקובעת אותו אפילו בלא ימים שוים (בית יוסף בשם תוספות):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כד. | וכולם, אין חוששין להם אלא לשעתה, כיצד, היתה רגילה לראות עם התחלת הוסת מיד, אסורה כל זמן המשכת הוסת. היתה רגילה לראות בסופו, אינה אסורה אלא בסופו. במה דברים אמורים, בזמן שכל הראיה מובלעת בתוך הוסת, אבל אם אין כל הראייה מובלעת בתוך הוסת, אלא נמשכת גם אחר הוסת, אסורה מתחלת הוסת עד סוף עונה אחת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כה. | אם אחד מאלו בא לזמן ידוע, אז ודאי אסורה כל עונת הוסת, כמו וסת ימים גרידא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כו. | כשם שחוששת לוסת הימים בפעם אחת, כך חוששת לוסת הגוף בפעם אחת. כיצד, היתה מפהקת פעם אחת, וראתה, כשתפהק פעם אחרת, חוששת לו, וכשם שוסת הימים שאינו קבוע נעקר בפעם אחת, שאפילו ראתה שני פעמים ליום ידוע אם הגיע זמן שלישי ולא ראתה, נעקר לגמרי, כן הוא וסת הגוף. וכשם שוסת הימים הקבוע בג' פעמים צריך עקירה ג' פעמים ובדיקה, כן הוא וסת הקבוע בגוף. ומאימתי עקירתו, משיקרה מקרה, ולא תראה. היה המקרה לזמן ידוע, אינו נעקר אלא אם כן בא המקרה שלש פעמים בזמנו, ולא ראתה, אבל במקרה לבדו, או זמן לבדו שלא ראתה בהם, אינו נעקר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כז. | תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, והיא קטנה שלא הגיעה לימי הנעורים אפילו הביאה שתי שערות, וכן אפילו הגיעה לימי הנעורים אם בדקוה ולא הביאה שתי שערות, היא קובעת וסת כשאר נשים בשלש ראיות בשאר הוסתות, ובארבעה בוסת ההפלגות, אלא שיש הפרש בינה לגדולה שאף על פי שהוחזקה רואה וקבעה לה וסת, אם פסקה ג' עונות בינוניות שהם צ' יום ולא ראתה, אינה חוששת לוסת הראשון כלל, וחזרה לקדמותה. ואפילו חזרה לראות באותן עונות שהיתה למודה (פירוש נהוגה) לראות בהן, אינה חוששת עד שתחזור ותקבענו ג' פעמים, לפי שאינה בת דמים ונתגלה שדמים הראשונים מקרה היה. ראתה ג' ראיות בג' עונות מכוונות שלא פיחתה ולא הותירה, נתגלה שדילוג הראשון אינו סילוק דמים, אלא שינוי וסת. לפיכך, ראייה ראשונה שממנה התחילה (לדלג) מצטרפת לג' ראיות אחרונות, ונמצאו ד' ראיות וג' הפלגות ביניהם מצ' לצ'. אבל אם פיחתה או הותירה, שלא היו הראיות מכוונות, אז אי אפשר לראשונות להצטרף, ועד שתראה ד' ראיות מכוונות אינה קובעת וסת להפלגות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כח. | וכן זקנה שעברו עליה שלש עונות משהזקינה, ולא ראתה, הרי זו מסולקת דמים ואינה חוששת לוסתה הראשון. (וקטנה וזקנה אינן חוששות לוסת שאינו קבוע) (בית יוסף בשם הרשב''א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | כט. | איזו היא זקנה, כל (שזקנה כל כך שראויה) (טור) שקורין לה אימא בפניה מחמת זקנותה ואינה חוששת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | ל. | חזרה וראתה, דינה כדין תינוקת שלא הגיע זמנה לראות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | לא. | חזרה לראות בעונות קטנות שהיתה למודה להיות רואה בהן, חזרה לקביעותה הראשון. אם וסת ההפלגות חזרה לקדמותה, אם תהיה ההפלגה כמו שהיתה למודה תחלה, אם בשאר הוסתות, אפילו בפעם אחת חוזרת לקדמותה, שהרי נתגלה שדילוג הראשון לא סילוק דמיה היה אלא מקרה. ובזה חמור דין הזקנה מדין הקטנה שלא הגיע זמנה לראות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | לב. | פעמים שהאשה קובעת לה וסת בתוך וסת. כיצד, ראתה שלש פעמים בראש חודש, ורביעית בב' לחודש ובראש חודש וכן בחמישית ובששית, הרי קבעה שתי וסתות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | לג. | מעוברת, לאחר שלשה חדשים לעיבורה ומניקה כל כ''ד חודש אחר לידת הולד, אינה קובעת וסת. אפילו מת הולד או גמלתו, דמים מסולקים מהן כל זמן עיבורה וכל כ''ד חודש. ומכל מקום חוששת לראיה שתראה כדרך שחוששת לוסת שאינו קבוע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קפט - דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע, ובו ל''ד סעיפים: | לד. | מעוברת, משהוכר עוברה, ומניקה, כל כ''ד חדש, אינה חוששת לוסת הראשון. אפילו היה לה וסת קבוע והגיע תוך הזמן הזה, אינה צריכה בדיקה ומותרת לבעלה. ואפילו שופעות ורואו' דם באותן עונו' שהן למודות לראות בהן, אינו אלא במקרה. עברו ימי העיבור וההנקה, חוזרות לחוש לוסתן הראשון. כיצד, היה לה וסת לימים, אם למודה לראשי חדשים, חוששת לראש חודש ראשון שהיא פוגעת בו. וכן כל כיוצא בזה. וכן הדין אם היה לה וסת הגוף או לזמן ידוע, אבל אם היה וסתה וסת ההפלגות, אי אפשר לחוש עד שתחזור לראות. חזרה לראות אפילו פעם א' חוששת יום ההפלגה שהיתה למודה להפליג: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | א. | דבר תורה אין האשה מטמאה ולא אסורה לבעלה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה, וחכמים גזרו על כתם שנמצא בגופה או בבגדיה, שהיא טמאה, ואסורה לבעלה אפילו לא הרגישה ואפילו בדקה עצמה ומצאה טהורה. וצריכה הפסק טהרה, שתבדוק עצמה ותמצא טהורה, ואחר כך תמנה שבעה נקיים חוץ מיום המציאה (כאילו ראתה ודאי, וכמו שיתבאר לקמן סימן קצ''ו). ואם הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ובדקה אחר כך ולא מצאה כלום, יש מי שאומר שהיא טמאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ב. | לא גזרו בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות, דהיינו שהיא פחותה מי''ב, אפילו הביאה שתי שערות, וכן אפילו היתה יתירה מי''ב אם בדקוה ולא הביאה ב' שערות, בין שהיא בתולה בין שהיא בעולה, ואפילו אם ראתה כבר ב''פ. אבל לאחר שראתה שלש פעמים חוששת לכתם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ג. | היתה שופעת כמה ימים, או שהיתה מזלפת טיף אחר טיף בלא הפסק, אינו אלא כראיה אחת עד שתפסיק. אבל אם פסקה מעט, וחזרה וראתה שלש פעמים אפילו ביום אחד, הרי זו מוחזקת בדמים וכתמה טמא. ויש מי שאומר שאין כתמה טמא אלא אם כן ראתה דם שלשה וסתות. (ויש להחמיר כסברא הראשונה) (היא סברת רש''י ורשב''א והטור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ד. | תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ג' פעמים, ופסקה מלראות שיעור שלש עונות, שהם צ' יום, חוזרת לקדמותה וכתמה טהור עד שתחזור ותראה שלש פעמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ה. | לא גזרו על הכתם אלא אם כן יש בו כגריס ועוד, ושיעור הגריס הוא כט' עדשים (ג' על ג') (טור), ושיעור עדשה כד' שערות (אגור בשם מהרי''ל, שהוא ל''ו שערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם) (תשובת מהרי''ו סימן כ''ב). וכל זמן שאין בו כזה השיעור אנו תולין לומר דם כנה הוא, אף על פי שלא הרגה כנה. אבל כשיש בו כזה השיעור אין תולין בכנה, בין אם הוא מרובע או אם הוא ארוך. ואם נזדמן לה גריס יותר גדול מזה השיעור, משערין בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ו. | הא דבעינן שיעורא, בין בכתם הנמצא על חלוקה בין בכתם הנמצא על בשרה. ויש אומרים שלא אמרו אלא בכתם הנמצא על חלוקה, אבל כתם הנמצא על בשרה בלבד, במקומות שחוששין להם, אין לו שיעור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ז. | אם הרגה פשפש או הריחה ריחו, תולה בו עד כתורמוס (פירוש מין ממיני הקטניות שהוא מר ובלע''ז לופינ''ו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ח. | אם אין בכתם במקום אחד כגרים ועוד, אף על פי שיש שם טיפין הרבה סמוכין זה לזה עד שאם נצרפם יש בהם יותר מכגריס, טהורה, שאנו תולין כל טיפה וטיפה בכנה עד שיהא בו כגריס ועוד במקום אחד. ויש אומרים דהני מילי כשנמצאו על חלוקה, אבל אם נמצאו על בשרה, מצטרפין לכגריס ועוד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ט. | כתם הנמצא על בשרה, שהוא ארוך כרצועה או עגול, או שהיו טיפין טיפין, או שהיה אורך הכתם על רוחב יריכה, או שהיה נראה כאילו הוא ממטה למעלה, הואיל והוא כנגד בית תורפה (פירוש גנאי הוא והוא כנוי לערוה), טמאה, ואין אומרים אילו נטף מן הגוף לא היה כזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | י. | כתם שנמצא על דבר שאינו מקבל טומאה, לא גזרו עליו. כיצד, בדקה קרקע עולם (או בית הכסא שאינו מקבל טומאה) (מרדכי הלכות נדה בשם סמ''ג וסמ''ק), או כל דבר שאינו מקבל טומאה, וישבה עליו ומצאה בו כתם, וכן כתם שנמצא על בגד צבוע, טהורה. (לפיכך תלבש האשה בגדי צבעונין, כדי להצילה מכתמים) (הרמב''ם ובגמרא פרק האשה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יא. | לא בכל מקום שימצא שם כתם טמאה, אלא במקום שאפשר שבא שם מן המקור. כיצד, נמצא על עקבה, טמאה. וכן אם נמצא על כל אורך שוקה ופרסותיה מבפנים, והם המקומות הנדבקים זה בזה בעת שתעמוד ותדבק רגל ברגל ושוק בשוק, וכן אם נמצא על ראש גודל רגליה (וכל שכן על רגליה ממש) (בית יוסף בשם רשב''א), וכן אם נמצא על ידיה, אפילו על קשרי אצבעותיה, שהידים עסקניות הן ושמא נגעו באותו מקום. אבל אם נמצא על שוקיה ועל פרסותיה מצד חוץ, או אפילו מהצדדין, ואין צריך לומר למעלה מאותו מקום, טהורה. ואם יודעת שנזדקרה והגביהה רגליה למעלה, טמאה בכל מקום שתמצאנו, אפילו למעלה מהחגור, בין מלפניה בין מלאחריה, אפילו עברה בשוק של טבחים או נתעסקה בכתמים. ודוקא כשנמצא על בשרה לבד, אבל אם נמצא על בשרה וגם על חלוקה, אם עברה בשוק של טבחים או נתעסקה בכתמים, תולה בו בין שנמצא למטה מהחגור או שהגביהה רגליה ונמצא למעלה מהחגור (הרמב''ן ורשב''א). במה דברים אמורים, שכשנמצא הכתם על בשרה בלבד אינה תולה, כשאין לה לתלות אלא בעסק הכתמים או בשוק של טבחים, אבל אם יש מכה בגופה שיכולה לתלות בה, שאפשר שיבא הדם ממנה, תולה בה, וטהורה. ואם המכה בכתפה והכתם על יריכה במקום שאי אפשר לבא מהמכה, טמאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יב. | נמצא הכתם על חלוקה למטה מהחגור, או במקום החגור עצמו, טמאה. אפילו נמצא לצד חוץ. (ואין חילוק בין נמצא בחלוק לפניה או מאחריה או מן הצדדין, מפני שהבגדים חוזרין הנה והנה) (בית יוסף בשם הראב''ד בספר בעלי הנפש ורשב''א בתורת הבית). ואם עברה בשוק של טבחים, טהורה, אפילו נמצא לצד פנים ועל בשרה. ואם נמצא על חלוקה בלבד, מהחגור ולמעלה, טהורה אפילו נזדקרה והגביהה רגליה, ואפילו לא עברה בשוק של טבחים, שאילו בא מן המקור היה נמצא על בשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יג. | נמצא על בית יד של חלוקה, אם המקום שנמצא בו הדם בבית יד מגיע עד בית תורפה, טמאה אפילו אינה יכולה להגיע שם אלא אם כן תשחה הרבה, ואם אינה יכולה ליגע שם כלל, טהורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יד. | היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה, בכל מקום שימצא בו, טמאה, מפני שהוא (חוזר) הילך והילך. וכן הדין אם נמצא במעפורת שמכסה ראשה או שחוגרת בו (רמב''ם). ואם קשרה בו ראשה היטב וכשנעורה גם כן מצאתו קשור יפה, אינה חוששת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | טו. | שתי נשים שכיסו ראשון בחלוק א', שתיהן טמאות. ואם אחת כיסתה והאחרת לא כיסתה, אף על פי ששתיהן לבשו החלוק, ונמצא הכתם למעלה מהחגור, אותה שכיסתה טמאה, והאחרת טהורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | טז. | אם יש לה מכה בצוארה ונמצא הכתם בחלוק אפילו למטה מהחגור שאי אפשר ליגע שם מהמכה, אם פושטתו ומתכסה בו תולה במכתה, שאני אומר נתהפך ובא לו שם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יז. | מצאה כתם למעלה מהחגור וכתם למטה ממנו, ויודעת שלא נזדקרה, טהורה, שאני אומר כמו שהעליון בא מעלמא כך בא התחתון. במה דברים אמורים כשיש בעליון כגריס ועוד, או יותר, שודאי מעלמא בא, שהרי אין לתלותו בכנה. אבל אם אין בו כגריס ועוד, אין תולין אותו מעלמא, דשמא דם כנה הוא. ואם יש בתחתון כגריס ועוד, שאין לתלות בכנה, טמאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יח. | כיון שכתמים דרבנן, מקילין בהם ותולה בכל דבר שיכולה לתלות. כיצד, שחטה בהמה חיה או עוף, או נתעסקה בכתמים, או ישבה בצד המתעסקים בהם, או שעברה בשוק של טבחים ונמצא דם בבגדיה, תולה בה וטהורה. אפילו לובשת ג' חלוקים זה על זה, ונמצא אפילו בתחתון, טהורה. אבל אם נמצא על בשרה, אינה תולה אלא אם כן יש לה מכה בגופה אז תולה בה, אפילו על בשרה אם הוא במקום שאפשר לדם לנטף משם. ואפילו נתרפאת, אם אפשר לה להתגלע ולהוציא דם על ידי חיכוך, תולה בה, ואף על פי שעכשיו עלה עליה קרום ואינה מטפטפת (רשב''א ומרדכי וסה''ת וסמ''ג): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | יט. | כשם שתולה בה כך תולה בבנה ובבעלה אם נתעסקו בכתמים או אם יש בהם מכה, לפי שדרכם ליגע בה. אבל אם היו עסוקים בדם ולא נמצא בהם דם, אינה תולה בהם אלא אם כן היו עסוקים בדבר שדרכו לינתז כגון שחיטה וכיוצא בה. {הגה: והוא הדין אם שכבה במטה עם נשים שיש להם מכות בגופן, תולה בהן כמו בבנה ובעלה (מרדכי הלכות נדה ובשערי דורא):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כ. | מי שרגיל לצאת ממנו דם דרך פי האמה, ובשעת תשמיש נמצא בעד האשה דם, תולה בבעלה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כא. | היכא דאישתכח כתם בשיפולה מאחורה, ומכה איכא מקמא, תליא בה, דאפשר אדיתבא, הך דבתרא אתא לקמה ונטפה בה מההיא מכה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כב. | ספק אם עברה בשוק של טבחים או אם ישבה בצד המתעסקים בכתמים, אינה תולה בהם. במה דברים אמורים, בעיר שהטבחים או המתעסקים בכתמים יושבים במקום ידוע, אבל אם דרכם להתעסק כאן וכאן, תולין אפילו מספק, שמא נתעסקו במקום שעברה, ולא הרגישה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כג. | נתעסקה בדבר אדום ונמצא עליה כתם שחור או איפכא, אין תולין בו. במה דברים אמורים, אדום בשחור ושחור באדום, אבל אדום באדום ושחור בשחור, אפילו אם אינו ניכר ממש שדומה לו, תולה בו, כגון שנתעסקה במי תלתן או במי בשר או בקילור אדום קצת, תולה בו האדום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כד. | נתעסקה בתרנגולת, תולה בו אדום ושחור וכרכומי, לפי שדם שחיטתה אדום, ודם איבריה שחור, ודם בני מעיה כרכומי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כה. | שתי נשים שנתעסקו בצפור אחת שאין בו דם אלא כסלע, ונמצא על כל אחת כסלע, שתיהן טמאות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כו. | נתעסקה בדם שאי אפשר שיהיה ממנו כתם אלא כגריס, ונמצא עליה כשני גריסין, הרי זה תולה כגריס בדם שנתעסקה בו וכגריס במאכולת. אבל אם נמצא הכתם יותר מכשני גריסין, טמאה (רמב''ם פרק ט' ורשב''א ורא''ה בב''ה וה''ה). ויש מחמירין ומטמאין בכל זה (הרא''ש והטור). ומכל מקום נראה דיש לסמוך אמקילין, דבכתמים שומעין להקל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כז. | נתעסקה בפחות מכגריס, ונמצא עליה כגריס ועוד, טהורה. שאני אומר כתם זה מעסק הכתמים הוא וכבר היה שם דם מאכולת (פירוש דם כינה) שנצטרף אליו עד שחזר ליותר מכגריס. וכן אם נתעסקה בפחות מכגריס, ונמצא עליה כשני גריסין, טהורה. {הגה: ויש מחמירין ומטמאין. ומכל מקום אם נתעסקה בדם ואינה יודעת בכמה, אזלינן לקולא ואמרינן שהיה בדם כשיעור הכתם (בית יוסף וכן כתב הרשב''א ורא''ש וטור ובל''ח כתב דדעת הרב דהכא מחמירין כ''ע וכמ''ש בס''ק ל''ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כח. | האשה שמצאה על חלוקה כשני גריסין וכינה מעוכה בו, טהורה. שהגריס האחד ודאי מכינה המעוכה בו, והגריס השני אנו תולין אותו בכינה אחרת, כיון שאין בו כגריס ועוד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | כט. | הרגה פשפש שאנו תולין בו עד כתורמוס, חזר כתורמוס לשיעור הגריס לכל הדינים שאמרנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | ל. | אינה צריכה להקיף (פירוש ענין הקפה הוא לדמות דבר לדבר) הכתם לדבר שהיא תולה בו, אלא תולה מן הסתם עד שתדע שזה שחור וזה אדום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לא. | מצאה כתם ואין לה במה לתלות, והדבר מסופק אם הוא דם או צבע, מעברת עליו ז' סמנים אם עמד בעיניו הרי זה צבע וטהורה, ואם אינה מעברת עליו, טמאה מספק. ועכשיו אין לנו העברת ז' סמנים, מפני שאין אנו בקיאים בקצת משמותם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לב. | האשה שהיתה עוסקת במלאכתה, ונמצא דם במקום שעברה על דבר שהיה בדוק לה מתחילה (והוא מקבל טומאה) (דברי עצמו בדרכי משה וכן הוא ברא''ש פרק האשה ורשב''א סוף שער ד' ותוספות ריש דף נ''ח), תחזור להתעסק כמו שעשתה, אם יזדמן שתעבור על המקום שנמצא בו הדם, טמאה. ואם לאו, טהורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לג. | האשה שבדקה עצמה בעד (פירוש סמרטוט מענין וכבגד עדים כל צדקותינו) הבדוק לה ונמצא עליו אפ' טיפה כחרדל, בין עגול בין משוך, טמאה. ולא עוד, אלא אפילו נמצא על הכתם מאכולת מעוכה, טמאה. וכן הדין כשבדקה בו והניחתו בקופסא ואחר שעה בדקה אותו ומצאה עליו דם כל שהוא, בין משוך בין עגול, טמאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לד. | בדקה עצמה בעד הבדוק לה והניחתו תחת הכר או תחת הכסת, ולמחר נמצא עליו דם, אם משוך, טמאה, שחזקתו מהקינוח. ואם עגול, ואין בו כגריס ועוד, טהורה, שאין זה אלא דם מאכולת שנהרגה תחת הכר. {הגה: והוא הדין אם הוא יותר מכגריס, ויש מקום לתלות בו (בית יוסף), כמו שנתבאר לעיל באיזה דבר תלינן כתם:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לה. | בדקה עצמה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה, ולמחר נמצא עליו דם, אם משוך, טמאה אפילו בכל שהוא, ואם עגול, טהורה, אם אין בו כגריס ועוד. ויש אומרים שאף עגול טמא בכל שהוא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לו. | בדקה עצמה בעד שאינו בדוק לה, אפילו הניחתו שמור בתיבתה ומצאה עליו דם, (אינה) טמאה (אלא) אם יש בו כגריס ועוד (טור בשם הרא''ש וע''פ). {הגה: ודוקא בעד בינוני, דהיינו שאין חזקתו בדוק ולא מלוכלך (דברי עצמו), אבל אם בדקה עצמה בעד שחזקתו מלוכלך, כגון שלקחה עד ממקום שדמים מצויין שם, שחזקתו שכבר היו בו כתמים, ובדקה עצמה בו ונמצא עליו כתם, טהורה אפילו יותר מכגריס, (כן משמע מהריטב''א שהביא בית יוסף):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לז. | בדקה עצמה בעד שאינו בדוק לה, וטחתו בירכה, ואחר כך נמצא עליו דם, אפילו כגריס ועוד, טהורה. {הגה: וכל שכן אם הניחתו אחר הבדיקה במקום שיש לתלות הכתם, דטהור אפילו ביותר מכגריס (דברי עצמו ובית יוסף), אבל הניחתו במקום שאין דם שכיח, טמאה, אם הוא יותר מכגריס:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לח. | איזהו עד הבדוק, כל שבדקתו, בין היא בין חברתה, ולא נודע שנכנס בו כתם, ולא העבירתו בשוק של טבחים, ולא בצד המתעסקים בכתמים, הרי זה בחזקת בדוק: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | לט. | אין האשה טמאה משום כתם שמצאה בחלוקה, אלא אם כן היה בדוק לה קודם שלבשתו. אבל אם אינו בדוק קודם שלבשתו, ולבשתה בלא בדיקה ומצאה בו כתם, טהורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | מ. | בדקה חלוקה ופשטתו ומצאה טהורה, והשאילה לחברתה, ולבשתה, ומצאה בו כתם, הראשונה טהורה, והשניה טמאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | מא. | לבשה חלוקה הבדוק לה, ופשטתו, והשאילתו לישראלית נדה או לעובדת כוכבים שהגיע זמנה לראות וראתה פעם א', אף על פי שאינה רואה בימי השאלת החלוק, ואחר כך נמצא בו כתם, תולה בהן וטהורה. והוא הדין אם בדקתו והשאילתו להן, ואחר כך לבשתו היא ומצאה בו כתם, שתולה בהן (זהו פירוש רש''י ורמב''ם וטור), ואפילו היא בספירת שבעה נקיים. (ועיין לקמן סימן קצ''ו, דבג' ימים הראשונים של ז' נקיים אין מקילין בכתמים לתלות בדבר אחר): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טהרה | סימן קצ - דיני כתמים ובדיקת האשה, ובו נ''ד סעיפים: | מב. | השאילתו לקטנה, שלא ראתה מעולם, ולבשתו קטנה זו לאחר שנבעלה קודם שחיתה המכה, או שהשאילתו לנערה שלא ראתה, ולבשתו תוך ארבעה לילות לבעילתה, או שהשאילתו ליושבת על דם טוהר, תולה בהן ואפילו בזמן הזה (ראב''ד וטור בשם יש אומרים וה''ה ור' ירוחם לדעת רמב''ם ורא''ה בב''ה). וכן אם השאילתו לסופרת ז' שלא טבלה, תולה בה ובעלת החלוק טהורה, וחברתה ששאלתו מקולקלת: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.