Datasets:

LevMuchnik

/

SupremeCourtOfIsrael

like 6

HebrewVerdicts\22\010\048\k01\22048010.K01

בש"א 4801/22

HebrewVerdicts\22\010\048\k01

זהר מיכאל נ. עו"ד נחמיאס מנור, נאמן

22048010.K01

22048010.K01.docx

החלטה

832f3f4714d49762730cee7f45353b61ddd1ed4ad53a8486f2590837538fff32

בבית המשפט העליון בש"א 4801/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: זהר מיכאל נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד נחמיאס מנור, נאמן 2. כוניס הנכסים הרשמי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מיום 14.7.2022 החלטה בשים לב לנימוקי הבקשה ולכך שמנספחי הבקשה עולה כי הנאמן אינו מתנגד לארכה המבוקשת, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 21043-09-17 מיום 13.4.2022, וזאת עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותצרף לו את החלטתי זו. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048010_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4801/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\048\k01\22048020.K01

עע"מ 4802/22

HebrewVerdicts\22\020\048\k01

חן עובדיה נ. לשכת עורכי הדין בישראל

22048020.K01

22048020.K01.docx

החלטה

6a76402a8610e06103ef24823a1b122b184dc64464985001c2ecab8b519ed0ab

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.9.2022 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו עד ליום 6.9.2022 והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 6.9.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה ותוקנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048020_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4802/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\048\g02\22048020.G02

עע"מ 4802/22

HebrewVerdicts\22\020\048\g02

חן עובדיה נ. לשכת עורכי הדין בישראל

22048020.G02

22048020.G02.docx

החלטה

7a1fcc323bc22f2e9da7390ffb3eea53f4f54ada2d07d4b530a013648f0f5235

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המשיבים 4 לפטור מהתייצבות לדיון בשם המערערים: עו"ד אורן טסלר בשם קבוצת המשיבים 3: עו"ד שי דקס החלטה לבקשת קבוצת המשיבים 4 המיוצגת על ידי עו"ד שי דקס אני פוטרת אותם מהצורך להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון הקבוע ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G02.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4802/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\048\g03\22048020.G03

עע"מ 4802/22

HebrewVerdicts\22\020\048\g03

חן עובדיה נ. לשכת עורכי הדין בישראל

22048020.G03

22048020.G03.docx

החלטה

e31bc6ef628c810e40e4b9ba93f6a3d69adebe8f5624c552250ff1cbaaf9aea6

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המשיבים 5 לפטור מהתייצבות לדיון בשם קבוצת המשיבים 5: עו"ד ד"ר עופר פרץ החלטה לבקשת קבוצת המשיבים 5 המיוצגת על ידי עו"ד ד"ר עופר פרץ אני פוטרת אותם מהצורך להגיש טיעונים ולהתייצב לדיון הקבוע ליום 19.9.2022. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G03.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4802/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\048\g04\22048020.G04

עע"מ 4802/22

HebrewVerdicts\22\020\048\g04

חן עובדיה נ. לשכת עורכי הדין בישראל

22048020.G04

22048020.G04.docx

החלטה

fa4bbe257d310b2aeed06a02060634bff5d86a8f66f13cdcdff9730015f03e8e

בבית המשפט העליון עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' בקשה מטעם המערערים להוספת מוצגים בשם המערערים: עו"ד אורן טסלר החלטה הבקשה תידון לפני ההרכב במועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048020_G04.docx עפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4802/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\048\g05\22048020.G05

עע"מ 4802/22

HebrewVerdicts\22\020\048\g05

חן עובדיה נ. לשכת עורכי הדין בישראל

22048020.G05

22048020.G05.docx

פסק-דין

a58e46aa353243c494fb0af92e3c647201e4df1aa4ecfe2be1ba140954135894

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 4802/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר המערערים: 1. חן עובדיה 2. אילנה אברהמובשיק 3. פאעור עזמי נ ג ד המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל 3. טליה ברוך ו-16 אח' 4. איתמר טל ו-26 אח' 5. תהילה אלון ו-2 אח' ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 31.5.2022 (כב' השופטת ע' זינגר ) ב-עת"מ 17988-03-22 תאריך הישיבה: כ"ג באלול תשפ"ב (19.9.2022) בשם המערערים ובשם קבוצת המשיבים 3: עו"ד אורן טסלר בשם המשיבות 2-1: עו"ד מירית שלו; עו"ד אליה בר בשם קבוצת המשיבים 4: פטורים מהתייצבות בשם קבוצת המשיבים 5: פטורים מהתייצבות פסק-דין עיינו בכתובים והוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לפנינו. בא-כוח המערערים לאחר התייעצות עם מרשיו הודיע כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט ואינם עומדים עוד על הערעור. משכך, הערעור נדחה. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט 22048020_G05.docx זפ

פסק-דין בתיק עע"מ 4802/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\030\048\o01\22048030.O01

רע"א 4803/22

HebrewVerdicts\22\030\048\o01

פלוני נ. פלוני

22048030.O01

22048030.O01.docx

החלטה

d97a541e9b4c9eb4f0ba01dcdf8586e458b65088715fe735e34f8ff40aad0a56

בבית המשפט העליון רע"א 4803/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. המחלקה לשירותים חברתיים רמת גן 4. עו"ד רחל שחור - אפוטרופא לדין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.6.2022, בענ"א 40308-04-22 שניתנה על-ידי השופט נ' שילה בשם המבקש: עו"ד יוסי נקר החלטה 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו היום, 14.6.2022, בענ"א 40308-04-22 (השופט נ' שילה ), שבה התקבל ערעור המשיבה 1 על החלטת בית המשפט לנוער במחוז תל אביב (בת ים) מיום 24.3.2022 בתנ"ז 67101-06-21 (השופט נ' שילו ). 2. המבקש והמשיבה 1, שניהם הוריו של קטין, אשר מצוי במשמורתה הבלעדית של המשיבה. הקטין הוכרז כ'קטין נזקק', על-ידי בית משפט השלום לנוער, ביום 15.8.2021. לאחר שגורמי הטיפול המליצו על הוצאת הקטין מבית אמו, למסגרת פנימייתית טיפולית, ובהסכמת המשיבה – ניתן צו הוצאה ממשמורת, שלפיו יועבר הקטין לפנימיית 'רננים'. המבקש התנגד למן הרגע הראשון להוצאת הקטין לפנימיה, וטען כי אם המשיבה איננה מסוגלת לטפל בו, על בית המשפט להסתפק בהעברתו לביתו של המבקש. לבסוף, משסבר בית משפט השלום לנוער כי טובת הילד מצדיקה זאת, נעתר בית משפט השלום לנוער לבקשת המבקש, והורה על המרת צו ההוצאה ממשמורת, בצו השגחה בקהילה, כאשר הקטין יתגורר בבית המבקש. המשיבה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור – והורה על הותרת הקטין בפנימיה. מכאן הבקשה שלפנַי. 3. למקרא בקשת רשות הערעור, ולאחר שעמדתי על השתלשלות האירועים – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, ללא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. המבקש טוען, כי לא יעלה על הדעת שיינתן צו הוצאה ממשמורת, קודם שיתברר אל-נכון קודם לכן, האם ניתן להסתפק בהעברת הטיפול בקטין אל תחת אחריותו. לטענתו, מבקשת המשיבה "להשתמש בחוק הנוער (טיפול והשגחה) כדי להוכיח בבית משפט לנוער, ולא בבית משפט למשפחה, שהאב אינו כשיר לטפל בבנו. לא לזה נועד בית משפט לנוער. נדגיש כי סמכויות ההורים מוקנות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ואם למשיבה 1 השגות כלשהן ביחסיה מול המשיב עליה לפעול במישור של בית משפט למשפחה" . דא עקא, המבקש עצמו הוא המבקש 'לעקוף' את בית המשפט לענייני משפחה. בענייננו, המשמורת נתונה בידיה הבלעדיות של המשיבה; כך קבע בית המשפט לענייני משפחה. הסעד שהעניק בית משפט השלום לנוער, מעורר קושי מניה וביה: ביטול צו ההוצאה ממשמורת, משמעו הותרת הקטין בידי המשמורן שקבע בית המשפט לענייני משפחה – המשיבה. צו שמכוחו יועבר הקטין לבית אביו, אף הוא מהווה הלכה למעשה צו הוצאה ממשמורת – כזה שבית המשפט לנוער איננו מוסמך להעניק. כבר נקבע בבג"ץ 8906/04 פלונית נ' פלוני (20.7.2005) (אליו הפנה המבקש עצמו), כי "חוק הנוער אינו מסמיך את בית-המשפט לנוער לדון בסכסוכי משמורת ואפוטרופסות. יצוין כי הוראת-סעיף 3(4) לחוק הנוער מסמיכה את בית-המשפט לנוער להורות על הוצאתו של קטין נזקק ממשמורת האחראי עליו ומסירתו למשמורתה של רשות הסעד, והכל בנסיבות המנויות בסעיף האמור. עם זאת, אין בהוראת-סעיף 3(4) הנ"ל על-פי לשונה ותכליתה, כדי להסמיך את בית-משפט לנוער להכריע בסכסוכים על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפיכך, לא היה מוסמך בית-המשפט לנוער להכריע במחלוקת שבין העותרת למשיבים בנוגע להחזקת הקטינה, וממילא לא היה אמור לפסוק בשאלה זו" . 4. הדברים עולים במפורש גם מלשון סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. סעיף זה, מאפשר לבית המשפט לנוער "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו , או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). למדנו אפוא, כי הסמכות שהוקנתה לבית המשפט לנוער מאפשרת להוציא את הקטין מהשמורת שבה הוא נתון עד כה, ולהמירה באחת החלופות המנויות בחוק: משמורתה של רשות הסעד, או החזקה במעון; הא ותו לא. חוק הנוער אינו מאפשר לבית המשפט לנוער להורות על החלפת משמורן אחד באחר. במכות זו נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה. משידענו כל זאת, ברי כי בדין קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה. 5. הקריאה בבקשת רשות הערעור – מעיקה ועצובה. דאגת המבקש לבנו – זועקת מכל מילה וטענה. החשש מפני הותרתו בפנימיה, עודו רגיש ורך בשנים – ברורה ונוגעת ללב. אולם, אותה דאגה כנה ועמוקה לטובת הקטין – נשקפת גם ממילותיה של המשיבה; גם מדברי יתר הנוגעים בדבר. המבקש בחר לפתוח את בקשת רשות הערעור, בזעקה מרירה, הלקוחה ממשפט שלמה "גם לי גם לך לא יהיה" (מלכים א ג, כו), אך קשה להלום דימוי זה בנסיבות העניין. המשיבה, בלב כבד, הבינה כי המענה היחיד לצרכיו של הקטין – ינתן בפנימיה. לא מצרות עין הגיעה המשיבה להחלטה זו, אלא דווקא "כי נכמרו רחמיה על בנה" (שם). אמת נכון הדבר, הרוחות בין הורי הקטין – סוערות. הגלים – עכורים. זה מושך בכה וזו בכה, והטרגדיה: הקטין הוא שנלכד בתווך. גורמי המקצוע הביעו גם הם דעתם על כך שהמתחים בין הוריו הם שגרמו להידרדרות שחלה במצבו בעת האחרונה. יש לקוות כי ההורים, שטובת הקטין היא שעומדת בראש מעיינם-שניהם, ישכילו לשלב ידיים ולפעול יחד על מנת להיטיב עמו. הדעת נותנת, כי בכך יימצא מזור גם לכאבם ולדאגתם. 6. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. לא אעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048030_O01.docx יא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 4803/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\040\048\k01\22048040.K01

ע"פ 4804/22

HebrewVerdicts\22\040\048\k01

מדינת ישראל נ. פלוני

22048040.K01

22048040.K01.docx

החלטה

8b13ced77fe83ca16973af9ea479b2b1f062cc7ba7e41e77089ceaed35766019

בבית המשפט העליון ע"פ 4804/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה מטעם המשיב מיום 23.8.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המערערת, המשיב יגיש עיקרי טיעון מטעמו בהיקף של עד 9 עמודים, וזאת עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048040_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 4804/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\040\048\j02\22048040.J02

ע"פ 4804/22

HebrewVerdicts\22\040\048\j02

מדינת ישראל נ. פלוני

22048040.J02

22048040.J02.docx

פסק-דין

446db360865bbbf5509c4cb569b7257e3b40f74dee9f97b9e2b861bfc4f03f5d

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4804/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-תפ"ח 38491-12-20 מיום 30.5.2022 שניתן על ידי השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-ש' רנר תאריך הישיבה: י"ט באלול התשפ"ב (15.09.2022) בשם המערערת: עו"ד ורד חלאוה; עו"ד ענת ארוסי כהן בשם המשיב: עו"ד אריאל הרמן; עו"ד חנן ג'בסקי פסק-דין מעיון בנימוקי הערעור עולה כי בפני בית המשפט המחוזי, ההגנה כלל לא טענה כי יש מקום לסטות מהכלל לפיו התקופה המירבית לאשפוז תהיה תקופה המאסר המירבית ועל כן לא נשמעו טיעונים לעניין זה . לשאלתנו, בא כוח המשיב אישר טענה זו. מאחר וסוגיה זו בליבת הערעור שלפנינו, אנו מורים לבית המשפט המחוזי לשוב ולהידרש לעניינו של המשיב, לשמוע את טיעוני באי כוח הצדדים בדחיפות הראויה וליתן פסק דין. למען הסר ספק, הדיון בפני בית המשפט המחוזי יתמקד אך ורק בפסיקתו לעניין תקופת האשפוז המקסימלית. משכך, אנו מבטלים את תוצאת פסק הדין לפיה ניתן צו אשפוז למשך שנה. תחת זאת בשלב זה יחול בעניינו של המשיב האמור בסעיף 15(ד1)(2) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991. ניתן היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22048040_J02.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק ע"פ 4804/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\050\048\e01\22048050.E01

בש"פ 4805/22

HebrewVerdicts\22\050\048\e01

מדינת ישראל נ. קאסם הייב

22048050.E01

22048050.E01.docx

החלטה

d99cdee1f1006cddf7054d01d25c42ee74e3e8fd2b093d06bc22328a4c2e4e84

בבית המשפט העליון בש"פ 4805/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: קאסם הייב בקשה להארכת מעצר שביעית, בהסכמה, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד יערה ברזילי כהן בשם המשיב: עו"ד באסל פלאח החלטה לבקשת המדינה, ובהסכמת ב"כ המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 16.7.2022 או עד למתן פסק הדין בעניינו בת"פ 33548-04-20 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048050_E01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4805/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\060\048\e01\22048060.E01

בש"פ 4806/22

HebrewVerdicts\22\060\048\e01

מדינת ישראל נ. אימן מסארוה

22048060.E01

22048060.E01.docx

החלטה

9a4313970f86c9f83e7b2d6f8a2ba2fee45daf49ccbac6970e462c1c60ccb8bd

בבית המשפט העליון בש"פ 4806/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אימן מסארוה בקשה שישית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד מורן פולמן בשם המשיב: עו"ד אהרון רוזה החלטה לבקשת המדינה ובהסכמת בא כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 21.7.2022 או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 70154-07-20 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048060_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4806/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\070\048\e01\22048070.E01

בש"פ 4807/22

HebrewVerdicts\22\070\048\e01

מדינת ישראל נ. אברהים שאהין

22048070.E01

22048070.E01.docx

החלטה

71d9220adf869b6a7244acfab3cb074df9fc339598ab5598b1f8881b7f483af8

בבית המשפט העליון בש"פ 4807/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אברהים שאהין 2. מוניר אלעסוי בקשה מטעם המשיב 2 לדחיית מועד דיון בשם המשיב 2: עו"ד אורי בן-נתן החלטה כמבוקש. הדיון הקבוע ליום 19.7.2022 – בטל. המועד המוצע בבקשה אינו מתאים ליומנו של בית המשפט. נקבע ליום 20.7.2022 שעה 11:00. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048070_E01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4807/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\070\048\e02\22048070.E02

בש"פ 4807/22

HebrewVerdicts\22\070\048\e02

מדינת ישראל נ. אברהים שאהין

22048070.E02

22048070.E02.docx

החלטה

c6564725c135eee431955c17947ffcbd3561b4dbc5d98a2d63c7c73d4c3e652f

בבית המשפט העליון בש"פ 4807/22 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אברהים שאהין 2. מוניר אלעסוי בקשה עשירית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.7.2022) בשם המבקשת: בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: עו"ד תום קובצ'י עו"ד ניל סיימון עו"ד אורי בן נתן החלטה 1. בקשה עשירית להארכת מעצרו של המשיב 1 (להלן: המשיב ) ולהארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב 2 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). 2. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטות קודמות של מותבים שונים של בית משפט זה במסגרת ההארכות השונות (בש"פ 288/21 מיום 27.1.2021; בש"פ 2561/21 מיום 22.4.2021; בש"פ 5038/21 מיום 25.7.2021). משכך, לא אחזור על עובדות המקרה והמעורבות המיוחסת למשיבים בפרשת הרצח מושא כתב האישום, ולא אכביר מילים על אודות הרציונלים והשיקולים שבבסיס סעיף 62 לחוק המעצרים. אציין כי הבקשה דנן מקבילה לבקשה שנדונה על ידי אך לאחרונה ואשר נוגעת למוחמד עשיווי (בש"פ 4690/22 מיום 17.7.2022), שהוא מבצע עיקרי ועד מרכזי בפרשת הרצח שלפנינו, וכנגדו הוגש כתב אישום נפרד. למעשה, בשל החזרתו של מוחמד עשיווי לדוכן העדים, לאחר ששתק בעדותו הראשונה, התיק שלפנינו עדיין לא הסתיים ואין צפי לסיומו גם בהארכה הנוכחית. 3. הסניגור המלומד של המשיב עתר בשלב זה לקבלת תסקיר מעצר בעניינו. ברם, על אף התארכות ההליכים, ומבלי שנעלמה מעיני העובדה שהמשיב שוהה במעצר מזה כשלוש שנים, הרי שלפנינו עבירת רצח שבוצעה בתכנון ובתחכום. הנגישות של המשיבים לשטחים אף היא מעוררת חשש להימלטות מן הדין, כך שאיני רואה תוחלת בהגשת תסקיר מעצר ואני נעתר אפוא לבקשה להארכת מעצרו. 4. לא כך לגבי המשיב 2, שהוגדר בשעתו כמי שהיה ב"מעגל השני" של ביצוע העבירה. המשיב 2 היה עצור משך כשנה מאחורי סורג ובריח, ומצוי מזה כשנתיים במעצר בפיקוח אלקטרוני עם חלונות התאווררות. בהחלטתי מיום 18.5.2021 דחיתי את בקשתו של המשיב 2 לצאת לעבודה (בש"פ 3175/21) באשר הדבר אינו מתיישב עם העבירה ועם מעצר הבית. כעת, בחלוף למעלה משנה נוספת, ללא הפרות של תנאי המעצר, אני סבור כי אין מקום להארכה נוספת של המעצר בפיקוח אלקטרוני. אשר על כן, בשלב זה , ועד להחלטה אחרת, אני מורה כי המשיב 2 ישהה בתנאי מעצר בית מלא, למעט חלונות ההתאווררות שכבר אושרו לו. בית המשפט קמא יפעל כחוכמתו באשר לתנאי מעצרו של המשיב ואם יש לאפשר לו לצאת לעבודה כבקשתו. בהקשר זה אציין כי בהחלטתו מיום 17.7.2022 דחה כב' השופט נ' אבו טהה את הגשת תסקיר המעצר העדכני בעניינו של המשיב 2 ליום 18.8.2022, כך שההחלטה בעניינו במסגרת הבקשה לעיון חוזר, אמורה מן הסתם להינתן בסמוך לאחר הגשת התסקיר. 5. אשר על כן אני דוחה את הבקשה להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב 2, ונעתר לבקשה לגבי המשיב 1 ומורה על הארכת מעצרו ב-90 ימים החל מיום 25.7.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 20142-08-19 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מביניהם. ניתנה היום, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048070_E02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4807/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\080\048\j01\22048080.J01

רע"פ 4808/22

HebrewVerdicts\22\080\048\j01

הועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ. דביר דרי

22048080.J01

22048080.J01.docx

החלטה

7722d923e151ac371272ea897189d931ce0b28c95c5453789ae80fd7ca001d3e

בבית המשפט העליון רע"פ 4808/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ ג ד המשיב: דרור דרי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עתפ"ב 28190-03-22 מיום 31.5.2022 שניתן על ידי השופטת אוסילה אבו אסעד בשם המבקשת: עו"ד בת אור כהנוביץ'; עו"ד קרן שטרית החלטה לתגובת המשיב לא יאוחר מיום 7.8.2022 בשעה 12:00. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048080_J01.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"פ 4808/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\080\048\j02\22048080.J02

רע"פ 4808/22

HebrewVerdicts\22\080\048\j02

הועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ. דביר דרי

22048080.J02

22048080.J02.docx

החלטה

b3421a726404ad495507bf64f8ac84e8a1091334e993a08b1be30c5bfc019ecf

בבית המשפט העליון רע"פ 4808/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המבקשת: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל עליון נ ג ד המשיב: דרור דרי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עתפ"ב 28190-03-22 מיום 31.5.2022 שניתן על ידי השופטת אוסילה אבו אסעד בשם המבקשת: עו"ד בת אור כהנוביץ'; עו"ד קרן שטרית בשם המשיב: עו"ד אלדד בן הרוש; עו"ד יעל שטסל-יודוביץ החלטה הבקשה תועבר לדיון לפני הרכב תלתא. ניתנה היום, ‏י"ד באב התשפ"ב (‏11.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22048080_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"פ 4808/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\090\048\k01\22048090.K01

בש"א 4809/22

HebrewVerdicts\22\090\048\k01

סואעד זידאן נ. מנוליד חירות מערכות בע"מ

22048090.K01

22048090.K01.docx

החלטה

ae537db6ee49b66fcaf1a2556158c6eaea131f52c9ac8dccf2a84a3a6a7c9b61

בבית המשפט העליון בש"א 4809/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: סואעד זידאן נ ג ד המשיבה: מנוליד חירות מערכות בע"מ בקשה מיום 14.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.5.2022 ברע"א 17222-05-22, וזאת עד ליום 1.8.2022. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048090_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4809/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\430\047\e03\22047430.E03

ע"פ 4811/22

HebrewVerdicts\22\430\047\e03

פלוני נ. מדינת ישראל

22047430.E03

22047430.E03.docx

פסק-דין

1d14a4538543ec8ecb9da17cfbbd6a7371aca31f1b4ac9154271e6e08dcb603e

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4743/22 ע"פ 4811/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ר' רונן המערערת בע"פ 4743/22 והמשיבה בע"פ 4811/22: מדינת ישראל נ ג ד המשיב בע"פ 4743/22 והמערער בע"פ 4811/22: פלוני ערעורים על הכרעת הדין (מיום 26.4.2022) ועל גזר הדין (מיום 9.6.2022) של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 30393-02-21 שניתנו על-ידי כבוד השופט ג' צפריר תאריך הישיבה: ז' באב התשפ"ב (4.8.2022) בשם המערערת בע"פ 4743/22 והמשיבה בע"פ 4811/22: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב בע"פ 4743/22 והמערער בע"פ 4811/22: עו"ד ראפי מסאלחה פסק-דין השופט י' עמית : שני ערעורים מאוחדים לפנינו – ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' צפריר ), מיום 26.4.2022, וערעור על גזר הדין מיום 9.6.2022 בת"פ 30393-02-21 (המערער על הכרעת הדין ייקרא להלן: המערער ; המערערת על גזר הדין תיקרא להלן: המדינה ). עובדות כתב האישום 1. על פי הנטען באישום הראשון, עובר ליום 21.10.2020 קשר המערער קשר יחד עם שני אחרים להצית כלי רכב הנמצאים באולם התצוגה של חברת "ליס קאר" שבנוף הגליל (להלן: אולם התצוגה ). לשם מימוש תוכניתם, הצטיידו המערער ושותפיו בפטיש גדול, באקדח או בחפץ הנחזה להיות אקדח, ובמיכל בנפח של 16 ליטר, אותו מילאו בבנזין. ביום 21.10.2021, בסמוך לשעה 01:54, הגיעו המערער ושותפיו ברכב אל אולם התצוגה. השלושה ירדו מן הרכב, כאשר הם עוטים מסכות על פניהם וכפפות על ידיהם. נהג הרכב כיוון את האקדח או החפץ הנחזה להיות אקדח אל עבר הכביש, כאשר המערער אחז בידיו את מיכל הבנזין. השותף השלישי ניפץ את דלת הזכוכית של אולם התצוגה באמצעות הפטיש. או אז, נכנס המערער לאולם התצוגה, שפך כמות גדולה של בנזין על שלושה רכבי יוקרה, והצית את הבנזין שהתלקח במהירות, כך שהדלקה גרמה לנזקים כבדים לרכבים ולאולם התצוגה בסך כולל של למעלה ממיליון ₪. המערער, שהאש אחזה בידיו, חזר אל הרכב יחד עם שותפיו, והשלושה נמלטו מהמקום, כאשר כל אותה העת, האש המשיכה לאחוז במערער כשהוא בתוך הרכב. בגין המעשים המתוארים לעיל – כפי שנחזים בסרטון ממצלמות האבטחה במקום - יוחסו למערער בכתב האישום עבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, לפי סעיף 407(ב) בצירוף סעיף 29(ב) לחוק; והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, בצירוף סעיף 29(ב) לחוק. 2. על פי המפורט באישום השני, ביום 28.1.2021, עת נחקר המערער במשטרה, בין היתר בעניין האירוע המתואר באישום הראשון, ניצל המערער את יצאת החוקר מן החדר, לזמן קצר, ונטל את מכשיר הטלפון הנייד שנתפס בביתו ואשר היה בתוך אחת המעטפות המשטרתיות, והכניסו לכיסו. בעת שהוכנס לתאו בבית המעצר נתפס הטלפון הנייד בכליו. בגין המעשה המתואר, יוחסה למערער בכתב האישום עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק. הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי 3. ביחס לאישום הראשון, קבע בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת ראיות, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהמערער התפרץ, יחד עם אחרים, לאולם התצוגה והציתו בכוונה להצית את הרכבים הנמצאים בתוכו. בהכרעת הדין פרס בית המשפט המחוזי בהרחבה את התשתית הראייתית הענפה אשר הובילה להרשעת המערער במרבית העבירות שיוחסו לו. בכלל זה, בחן בית המשפט המחוזי את סרטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע ההצתה; פריטי לבוש שנמצאו כשעתיים לאחר ההצתה במערום בסמוך לאולם התצוגה, אשר חלקם היו שרופים ועם שיירי בנזין או פרופיל DNA של המערער; את מחקרי התקשורת של הטלפונים שנתפסו ברשות המערער; את עדויות הרופאים שבדקו את כוויות המערער בידיו; ואת עדויות חוקרי המשטרה ועדים נוספים. לבסוף, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירת ההצתה, ובעבירה של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה. לצד זאת, המערער זוכה מעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, שעה שלא הוכח שמעשיו מקיימים את יסודות העבירה. באשר לאישום השני, בית המשפט המחוזי קבע כי המערער היה מודע לכך שהטלפון הנייד הוא מוצג שנתפס לצורך החקירה, ושמעשהו עלול להביא לפגיעה בחקירה. על כן, המערער הורשע גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. 4. בערעורו על הכרעת הדין טוען המערער כי אין במארג הראייתי שפרסה המדינה כדי לבסס את מעורבותו באירוע ההצתה, ואת המעשים שיוחסו לו, מעבר לספק סביר. בדיון שהתקיים בפנינו, הדגיש בא כוחו של המערער, כי לדידו, משקלה של כל אחת מהראיות הנסיבתיות הוא אפס, ולכן הסכימה של סך הראיות אינה יכולה להביא להרשעת המערער. נטען, בין היתר, כי הכרעת הדין מבוססת על השערות וכי בית המשפט קמא התעלם מכך שלמערער לא היה מניע לביצוע העבירות. בהקשר זה הצביע המערער על כך שהבעלים של אולם התצוגה נקב בשמותיהם של מספר גורמים שיש להם אינטרס להתנכל לו, אך המערער אינו ביניהם. עוד נטען כי הגרביים השרופות אשר עליהם נמצא פרופיל ה- DNA של המערער, נתפסו תשע שעות לאחר האירוע, קילומטר מאולם התצוגה, כך שאין מדובר בממצא שנמצא בזירה ועל כן אין מקום לזקוף ממצא זה לחובתו; כי דווחו אירועי שריפה נוספים בליל ההצתה, וייתכן שהממצאים שנתפסו קשורים להם; כי אם היה זה המערער שביצע את ההצתה, הרי שמן הסתם היו מוצאים כוויות נרחבות על כל גופו לנוכח הנזק שנגרם לבגדים שנמצאו ולמצער, הכוויות בידיו היו חמורות בהרבה; כי פרטי הלבוש שנמצאו לא שייכים למערער וקיימת התאמה נמוכה-בינונית לכך שמדובר בבגדים ששימשו את המצית לפי הסרטונים; כי קיימת אי התאמה בזמנים בין המצלמות השונות והאיכונים; וכי אין איכון טלפוני המעיד כי המערער שהה במועד האירוע בנוף הגליל. עוד נטען כי אילו ביקשו המציתים האלמונים לברוח לדבוריה, לא היה הגיון שיעשו כן דרך עין מאהל, כי אין דרך שמחברת בין עין מאהל לבין דבוריה, וכי קיימת דרך קצרה יותר להימלט ממקום האירוע לדבוריה (חניון צ'רצ'יל). 5. שמענו בקשב רב את טיעוני המערער ולא מצאנו בהם ממש. נקדים אפוא אחרית לראשית ונאמר כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, באשר כנגד המערער עומד מארג ראייתי עשיר של ראיות המצביעות על אשמתו, וכי הגנתו בבית המשפט קמא הייתה הגנת סרק. הצטברותן של הראיות הנסיבתיות, מובילה למסקנה אחת ויחידה ולפיה המערער ביצע את המעשים בהם הורשע מעבר לכל ספק סביר. מאחר שהדברים פשוטים, נסתפק בהצגה קצרה של מכלול הראיות שהובילו להרשעת המערער והמעידות באופן חד וברור על אשמתו. 6. מצלמות האבטחה קלטו היטב את שלוש הדמויות שעשו דרכן אל אולם התצוגה. אחת הדמויות החזיקה ג'ריקן דלק, שפכה את תוכנו על הרכבים ועל רצפת האולם, וניתן לראות כי אותה דמות פוסעת בתוך שלוליות הדלק שאך לפני שניות ספורות נשפך מהג'ריקן. ניתן לראות את האש שהוצתה כשהיא מתלקחת במהירות ואוחזת בשתי כפות ידיו של המצית הביש גדא, וכאשר נמלטים השלושה אל רכב המזדה השחור שהמתין בחוץ, ניתן לראות אש בתוך המכונית הנמלטת. המשטרה ערכה סריקות בכיוון רחוב מעלה יצחק שאליו נחזה הרכב נמלט, ו כשבע שעות לאחר ההצתה, במרחק של כקילומטר מזירת ההצתה, נמצא מערום של פריטי לבוש מהם נדף ריח חזק של דלק. המערום כלל טריינינג חרוך ושרוף בחלקים שונים, ואשר דומה לטריינינג שבו התהלך האלמוני המצית שנחזה בסרטוני האבטחה המצולם בסרטונים; נעליים חרוכות בצבע שחור מידה 44 וחצי; ומסיכת סקי שחורה. המשטרה המשיכה בסריקות, וכשעתיים לאחר מכן, במרחק של מטרים ספורים ממקום מציאת מערום פריטי הלבוש, נתפס זוג גרביים לבנות שרופות בחלקן. 7. האם אותו מצית ביש-גדא, "שהצליח" להצית גם את עצמו, הוא המערער שלפנינו, שנעצר כחמישה חודשים לאחר האירוע? כפי שנראה להלן, לפנינו שורה של ראיות נסיבתיות שמובילות אל המערער. (-) הטריינינג שנתפס במערום פרטי הלבוש – במכשיר הטלפון הנייד של המערער, שנתפס בביתו, נמצאה תמונה בה הוא נחזה כלובש טריינינג הדומה לזה שבו התהלך המצית במצלמות האבטחה של אולם התצוגה, ולטריינינג שנתפס בשטח. מומחית מז"פ קבעה כי נמצאה התאמה חלקית בין הטריינינג שבו צולם המערער לבין זה שלבש המצית ולזה שנמצא במערום בגדים בסמוך למקום ההצתה. (-) הנעליים שנתפסו – נקבע על ידי מומחית מז"פ כי קיימת תמיכה בינונית שהנעליים שנתפסו, אשר נמצאו שרופות בחלקן ואותרו עליהן שיירי בנזין, מתאימות לנעליים שצולמו באירוע. מידת הנעליים תואמת את מידת נעליו של המערער, והמערער לא שלל את האפשרות שהיו לו נעליים מסוג זה. (-) DNA על הגרביים שנתפסו – על הגרביים שנתפסו, שכאמור היו שרופות בחלקן ואותרו עליהן שיירי בנזין, נמצא פרופיל DNA התואם את הפרופיל של המערער בשכיחות של אחד למיליארד פרטים. כאמור, הגרביים נמצאו על ידי המשטרה כתשע שעות לאחר איתור מערום פרטי הלבוש, באותו צד של הכביש, באותה מדרכה, במרחק של קילומטר מאולם התצוגה. התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער שטען כי המרחק בזמן ובמקום של הגרביים החרוכות מזירת האירוע, מאיין את משקלו של הממצא. המערער לא נתן כל הסבר או תרחיש אפשרי למציאת גרביו השרופות, עם DNA שלו, בסמוך למקום ביצוע ההצתה. אילו שאלנו אדם מן היישוב, מה הסיכוי שגרביים חרוכות עם DNA שלו יימצאו מחוץ לביתו, השאלה הייתה נתקלת מן הסתם בהרמת גבה. קל וחומר כאשר הגרביים החרוכות נמצאות בסמיכות זמן ומקום לזירת הצתה. לדידי, המדובר בראיית זהב, אך כפי שנראה להן, ראיה זו אינה עומדת בבדידותה. (-) הכוויות על ידיו של המערער – בסרטון מצלמות האבטחה נראות ידיו של המצית כשהן עולות באש והמצית משליך כפפה בוערת מידו ממש לפני עלייתו לרכב המזדה. בסרטון ניתן לראות כי בעת מנוסת הרכב מהמקום, בוערת אש במושב האחורי במקום בו יושב המצית. והנה, צירוף מקרים מפתיע. ההצתה התרחשה ביום 21.10.2020 ובימים 25.10.2020 ו-26.10.2020 , פנה המערער לקופת חולים על מנת לקבל טיפולים רפואיים בשל כוויות בידיו, כאשר הוא חבוש בשתי ידיו וסובל מכוויות בדרגה 2, לדבריו, לאחר שנכווה ממי רדיאטור רותחים יומיים לפני כן. (-) מסלול נסיעת הרכב – הרכב אשר שימש את שלוש הדמויות שנראות בסרטוני האבטחה, נראה לאחר ההצתה נוסע לכיוון מעלה יצחק. כאמור, מערום הבגדים נתפס במרחק של קילומטר מזירת ההצתה, לכיוון הדרך המובילה מעין מאהל לדבוריה ולא נצפה במצלמות רכב אחר מאותו הסוג באותם רגעים. כמו כן, טלפון ששימש את המערער אוכן לשעות 01:59 – 02:08 בדרך המובילה מעין מאהל לדבוריה, מקום מגוריו של המערער, באופן שמתיישב עם מסלול נסיעת הרכב. בית המשפט קמא העלה מיוזמתו את עובדת אי ההתאמה בזמנים המתועדים בסרטונים השונים. ברם, המדובר באי התאמות של דקות ספורות לכאן או לכאן, כאשר ידוע לנו שהדיווח למשטרה על האש המשתוללת באולם התצוגה היה בשעה 01:54, כך שהגיוני להניח כי חלפו מספר דקות מההצתה עצמה ועד לדיווח. המדובר אפוא בעניין טכני גרידא שאין לו נפקות בענייננו. (-) הטלפון הנייד שנתפס בבית המערער – משהזכרנו את איכון הטלפון, נספר כי מכשיר טלפון אשר נתפס בבית המערער, מסוג נוקיה (להלן: מנוי 927 ), הותקן בין החודשים יוני לנובמבר שנת 2020, ואין חולק כי הוא שייך למערער. מנוי 927 לא היה בשימוש יומיומי והנה, קרוב למחצית ההתקשרויות במנוי 927 בוצעו במהלך 24 השעות עובר להצתה ולאחריה, ולמעלה ממחציתן בוצעו בסמוך להצתה, בשעות הלילה, אל קרובי משפחתו וחברו של המערער. שיחות אלו מאוכנות במקום ובזמן המתיישב עם מסלול נסיעת הרכב, כעולה מהמצלמות וממיקום מערום הבגדים. (-) המערער שתק בחקירתו הראשונה – שתיקה זו ניתן לזקוף לחובתו כראיית חיזוק. (-) טענת אליבי לא הוכחה – לנוכח הצטברות הראיות, ניתן היה לצפות כי המערער יעלה טענת אליבי מפורטת בחקירתו, ולמצער, בתשובה לכתב האישום. בהקשר זה אזכיר את הוראות סעיף 152 (ג)-(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובעות כלהלן: תשובת הנאשם לאישום 152 (א)... (ב).... (ג) בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה. (ד) משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט. רק בעדותו בבית המשפט, טען המערער לראשונה, שבזמן אירוע ההצתה שהה בחתונה משפחתית בכפר אום אל גאנם. אך האם בכלל הייתה חתונה במועד זה? המערער לא הביא ולו עד אחד, או ראיה כלשהי, המעידה על קיום החתונה באותו מועד, על אף שהדעת נותנת שאם אכן שהה בחתונה, וודאי נצפה על ידי רבים. כאמור, רק בעדותו בבית המשפט טען כי הלך לחתונה של קרוב משפחתו אך אינו זוכר היכן היה בדיוק באותו יום. (-) הסברי המערער לכוויות בידיו לא אומתו – גרסת המערער לפיה נכווה בידיו עת היה לבדו, בשעת לילה מאוחרת, במטע זיתים השייך למשפחתו, בשל תקלה ברכבו מסוג יונדאי גטס שגרמה להתחממות הרדיאטור לא הוכחה. המערער לא הוכיח שבכלל היה לו רכב מסוג יונדאי גטס. המערער לא הציג מסמך כלשהו המלמד על תיקון התקלה. ובכלל, מה עשה המערער בשעת לילה במטע זיתים, ומדוע התחמם הרדיאטור בשעת לילה? סתם המערער ולא פירש. המערער סיפר שמכר את היונדאי גטס לחלקים לבחור בשם מוחמד אטרף מדבוריה אך לא הביא כל ראיה לכך, ואף לא אותר אדם בשם זה. (-) הזמן שחלף מעת שהמערער נכווה ועד שפנה לקבלת טיפול רפואי – המערער ניגש לקבל טיפול רפואי רק שלושה-ארבעה ימים לאחר שנכווה, ללא הסבר מניח את הדעת מדוע לא פנה מיד לטיפול. ובכלל, גרסתו כי ישב במקום במשך כשעתיים לאחר שנכווה ושפך מים על ידו נמצאה על ידי בית משפט קמא, ולא בכדי, כבלתי סבירה בנסיבות העניין. (-) גרסאותיו הסותרות של המערער בעניין הכוויות – ועדיין בעניין הכוויות, הרי שבחקירתו הראשונה במשטרה טען המערער שפנה לקבל טיפול בביתו שעתיים לאחר שנכווה, בעוד שבחקירתו האחרונה שמר על זכות השתיקה. בחקירותיו טען כי סיפר להוריו ולארוסתו את שאירע לו, בעוד בעדותו טען כי איננו זוכר אם סיפר להם ואם חזר לביתו לאחר שנכווה. המערער נמנע מזימונם של בני משפחתו לעדות, ולא הובאה כל ראיה אחרת לתמיכה בטענותיו. (-) הטריינינג עמו צולם המערער לא אותר – על אף שהמערער אישר כי הוא המצולם בתמונה שאותרה בטלפון הנייד שלו, וכי הטריינינג עמו צולם שייך לו, הוא לא ידע היכן הטריינינג נמצא, העלה מספר גרסאות בנוגע לגורלו, וסירב לחיפוש בביתו. מול כל הראיות שפורטו לעיל, לא הציב המערער גרסת אליבי; נמצאו סתירות בדבריו; לא ניתן על ידו כל הסבר הגיוני וסביר להימצאות ה- DNA שלו על הגרביים החרוכות שנמצאו בקרבת זמן ומקום לאולם התצוגה; כאשר נשאל על השיחות במנוי 927 לחברו ולקרוביו הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ונמנע מזימונם של עדים עמם שוחח בטלפון ואשר היו יכולים לשפוך אור על נסיבות קיום השיחות. הסניגור המלומד טען כי אילו היה זה המערער שביצע את ההצתה, ניתן היה לצפות כי יסבול מכוויות בכל גופו, באשר בסרטוני האבטחה ניתן לראות אש במכונית הנמלטת. ברם, לא כך עולה מהבגדים שנתפסו במערום. בטריינינג שלבש המצית ניתן להבחין בחור לא גדול בגב, בחור בברדס (הכובע המחובר לבגד) וניתן להבחין כי האש אף לא תפסה את בטנת הברדס, וחור גדול בשרוול הימני באזור הסמוך לכף היד. מכאן, שהטענה כביכול המצית היה אמור להפוך לאבוקה חיה, אין לה על מה שתסמוך. גם הטענה כי היו אירועי הצתה נוספים באותה לילה אינה יכולה לסייע למערער. כפי שעולה מדוח האירועים במשטרה (ת/28) היו מספר דליקות בשדה קוצים או בשטח פתוח, דליקה בדירה, וכן אירוע הצתה של כלי רכב ברחוב האגוז בנוף הגליל, האירוע היחיד שיכול להיות רלוונטי לענייננו. ברם, באירוע זה ניתן לראות בצילומי מצלמות האבטחה מכונית מזדה בהירה , האש לא אחזה באף אחד מהמציתים, וגם הבגדים שלבשו המציתים באותו אירוע, אינם מתאימים לבגדים שנתפסו במערום פרטי הלבוש. 8. בנקודה זו אומר מילים מספר בנוגע למניע. המניע יכול לעיתים להוות ראיה נסיבתית. אך כפי שאי הימצאות ראיה פורנזית אינה בבחינת ראיה פוזיטיבית (ראו, לדוגמה, ע"פ 1769/14 סועאד נ' מדינת ישראל , פסקה 33 (27.1.2016); ע"פ 8798/12 נבון נ' מדינת ישראל , פסקה 34 והאסמכתאות שם (30.7.2013)) , כך גם היעדר מניע, אינו נזקף בהכרח לזכותו של נאשם. אדרבה, משהגענו למסקנה כי המערער הוא אותו ביש גדא שכמעט העלה את עצמו באש אך אין לו מניע משל עצמו, בעוד שיש אחרים שיש להם אינטרס להתנכל לעסק, הרי שאין להוציא מכלל אפשרות כי המערער שימש אך כשלוח של אחרים. כך, לדוגמה, נזכיר את תופעת "הפרוטקשן", המאיימת על קיומם של עסקים רבים. במסגרת זאת, דורשים גורמים עברייניים "דמי חסות" מבעלי עסקים, קטנים כגדולים, על מנת "לאבטח" את עסקיהם או בשל סיבה אחרת כלשהי. מן המפורסמות שגורמים אלה מבצעים את זממם באמצעות אחרים, מבלי "ללכלך" ישירות את ידיהם. לכן, העובדה שפלוני מבצע הצתה, כאשר לו עצמו אין מניע, אינה מפתיעה כלל. איננו יודעים אם זה המצב בענייננו אם לאו, ולא אמרנו דברים שאמרנו אלא כדי להצביע על כך שאין ליתן משקל להיעדר מניע אצל המערער, שמא נהפוך הוא, והמערער היה אך שלוח של אחרים. בהקשר זה אפנה למכתבה מיום 8.5.2022 של באת כוח חברת ליסקאר, שממנו ניתן ללמוד כי כעשרה ימים לפני האירוע מושא דיוננו, נשרף גם אתר החברה בחיפה בצומת הצ'ק-פוסט, וכי היו גם שני אירועי ירי על סניף החברה בחיפה וניסיון לפגיעה בסניף החברה בפתח תקוה. 9. כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל מזה של ראיות ישירות, ולטעמי, לעיתים אף עולה עליהן. מכל מקום, בחינת הראיות דנן עומדת במבחן ה"תלת-שלבי" שנקבע בפסיקה: בחינת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה; בחינת מסכת הראיות כולה, לצורך קביעה אם משקלן המצטבר של הראיות מוביל למסקנה המפלילה; ולבסוף, העברת הנטל "הטקטי" אל הנאשם, להציע הסבר שעשוי לשלול את המסקנה המפלילה (ראו, מבין רבים, ע"פ 9038/08 נאשף נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (15.4.2010); ע"פ 3263/13 בן שטרית נ' מדינת ישראל , פסקה 70 (19.3.2017); ע"פ 1081/14 צעלוק נ' מדינת ישראל , פסקה 50 (18.12.2016); ע"פ 8808/14 פחימה נ' מדינת ישראל , פסקה 41 (10.1.2017); ע"פ 2960/14 חזן נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (18.1.2017). למבחן דו-שלבי ראו ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (21.1.2015)). 10. המערער לא עמד כלל בנטל הטקטי שהונח לפתחו. הנה כי כן, לצד שתיקתו של המערער בחקירותיו, שקריו של המערער, אי העלאת טענת אליבי בהזדמנות הראשונה – לצד כל אלה לפנינו הצטברות ( aggregation ) של מספר ראיות עצמאיות ובלתי תלויות זו בזו, שביניהן בוהקת ראיית ה- DNA , כראיית זהב שאף יכולה לעמוד בפני עצמה בהיעדר הסבר סביר מצד המערער. מכל מקום, וכפי שנזדמן לי לומר: "בית המשפט בוחן בסוף הדרך את סל הראיות כמכלול , כל ראיה כשלעצמה וכל הראיות בהצטברותן ...[...] הצטברות ראיות שכל אחת מהן כשלעצמה אינה מעבר לכל ספק סביר, מגדילה את הסתברות מסקנתן. הדגש הוא על הצטברות ראייתית , שבתורה מובילה להסתברות ראייתית " (ע"פ 5459/09 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל , בפסקאות 59-58 (20.7.2015), הדגשות במקור – י"ע). סוף דבר, ומשקבענו כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות, נפנה עתה לערעור המדינה על גזר הדין. גזר הדין של בית המשפט המחוזי 11. בגין העבירות בהן הורשע, נגזרו על המערער 27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של שבעה חודשים, ותשלום פיצויים לאולם התצוגה בסכום של 85,000 ₪. במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט המחוזי, בין היתר, על חומרתה של עבירת ההצתה; על התכנון הפרטני שנלווה לביצוע העבירות; על התוצאות הקשות שהסבו מעשי המערער לאולם התצוגה; ועל הנזק שהיה עלול להיגרם כתוצאה ממעשיו. לאור כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם למעשי המערער באישום הראשון נע בין 34-18 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים; וכי מתחם הענישה ההולם למעשי המערער באישום השני נע בין 6-2 חודשי מאסר. בהתחשב בכך שלחובת המערער עבר פלילי (גרם מוות ברשלנות), ושהוא ניהל את משפטו עד תום מבלי שנטל אחריות על מעשיו, מיקם בית המשפט את עונשו של המערער על מחצית המתחם, וגזר עליו 27 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, כאמור לעיל. 12. המדינה טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע מתחם ענישה הנמוך ממתחם הענישה המקובל בעבירות הצתה, והוא אינו הולם את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה. באשר לאישום השני, נטען כי העבירה שביצע המערער מעידה על השתרשותו בעולם העבריינות, וכי בית המשפט המחוזי נפל לכדי טעות כאשר קבע מתחם ענישה אשר נע בין חודשיים לשישה חודשי מאסר. לבסוף, המדינה טענה כי לא היה מקום לקבוע עונש כולל עבור שני האישומים, משום שמדובר בשני אירועים נפרדים, אשר פגעו בערכים מוגנים שונים, ומן הראוי היה להורות על הצטברות העונשים השונים שנקבעו. דיון והכרעה 13. דין ערעורה של המדינה על קולת העונש להתקבל. הלכה ידועה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת (ע"פ 8381/17 ‏ מדינת ישראל נ' איכילוב , פסקה 20 (24.4.2018); ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי , פסקה 8 (3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (29.1.2009)). המעשים החמורים שביצע המערער מובילים למסקנה כי המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותנו, לאור קולת העונש שנגזר עליו. 14. מרבית המעשים הפליליים, מטבעם, טומנים בחובם ממד של חוסר וודאות. החל מגניבה וכלה ברצח – מבצע העבירה יודע כיצד האירוע יתחיל אך אין הוא יודע כיצד יתפתחו הדברים, ובאיזה אופן האירוע יגיע לקיצו. גם אם המבצע משער שתתקבל תוצאה כלשהי, או מקווה לה, קשה לדעת כיצד "יתגלגל" האירוע, ומה תהיינה השלכות מעשיו בטווח המידי. כך גם מעשה ההצתה, הטומן בחובו ממד רב יותר של חוסר ודאות. מעשה ההצתה יוצר מצב ומקים סיכון שלאדם אין שליטה עליו – אש. רבות נכתב על המסוכנות שטמונה בעבירת ההצתה (ראו, למשל: ע"פ 4311/12 סורי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (8.11.2012); ע"פ 8347/19 מיהרט נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (17.3.2020); ע"פ 3210/06 עמארה נ' מדינת ישראל , פסקה ה(1) (18.3.2007) (להלן: עניין עמארה ); ע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (2.2.2020); ע"פ 4036/13 אמארה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (5.10.2014)). האש היא אכזרית. היא חמקמקה. היא עוצמתית. הסכנה הטמונה בה היא רבה, ותוצאותיה אין לשער. האש יכולה להתפשט תוך שניות ודקות. היא יכולה לגרום לנזק אדיר לרכוש. היא יכולה לגרום למוות. האש לא מבדילה בין אדם אחד לאחר, או בין מי שמעורב בסכסוך כלשהו – "היעד" של מבצע העבירה – לבין צד שלישי חסר מזל אשר היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (וראו, להמחשה, ע"פ 2356/17 רגבי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (29.6.2020) (להלן: עניין רגבי ), שם הצתת דירה גרמה למות השכנה). לא בכדי הביטוי "כאש בשדה קוצים" מצא מקומו בשפתנו – באש יש פוטנציאל להרס ולחורבן, והיא מתפשטת במהירות. מי שמבצע את עבירת ההצתה, למעשה לוקח בחשבון שמרגע השלכת הגפרור, הגחל, או הסיגר, משתנה נוסף נכנס לתמונה, עליו אין לו שליטה, ושהנזק הפוטנציאלי ממנו הוא רחב היקף – האש. האש היא מאבות הנזיקין במשפט העברי "תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה" ( שמות כ"ד, ה'). אוי לגפרור שהצית להבה, ולא בכדי אנו מוצאים בפסיקה הנוגעת לעבירת ההצתה ביטויים בנוסח " ראשיתה גפרור ואחריתה עלולה להיות שערי מוות" (עניין עמארה , בפסקה ה(1)); " מעשה הצתה ראשיתו ידועה, ואחריתו מי ישורנה " (ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (1.5.2019)). ברור, אם כן, מדוע קבע המחוקק עונש מאסר כה חמור בצדה של עבירת ההצתה – 15 שנות מאסר בפועל. מעבר לערכים עליהם עבירה זו מבקשת להגן, כמו שמירה על בטחון הציבור ועל הסדר הציבורי, לעבירת ההצתה פוטנציאל נזק חמור (עניין רגבי , בפסקה 6 ; ע"פ 6720/16 מדינת ישראל נ' פלוני והאסמכתאות שם (7.3.2017)). בעוד פעולת ההצתה כשלעצמה מצויה בשליטת המבצע ובמודעותו, תוצאות ההצתה אינן תמיד ידועות וקשה לחזותן מראש. 15. מנעד הענישה בעבירות ההצתה הוא רחב, ונקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה (ראו ע"פ 8337/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (4.5.2021)). במקרה דנן, אמנם מעשה ההצתה נעשה בשעת לילה מאוחרת, כאשר אין אנשים באולם התצוגה או בקרבת המקום, והפסיקה הכירה בכך ש" הצתה באזור תעשייה שלא בשעות העבודה טומנת בחובה פוטנציאל נמוך יותר לפגיעה בנפש, מאשר הצתה באזור מגורים או אזור תעשייה בשעות העבודה" (ע"פ 334/14 האס נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (31.3.2015)). ברם, נסיבות האירוע חמורות במיוחד, באופן שמצדיק החמרת הענישה באופן משמעותי. ענייננו בהצתה בחבורה לאחר תכנון קפדני, כשהמערער הוא המבצע העיקרי של מעשה ההצתה. הורתה של ההצתה בעבירת ההתפרצות, שהיא עבירה העומדת בפני עצמה והעונש בגינה עומד על שבע שנים כאמור בסעיף 407(ב) לחוק העונשין. הפורצים הצטיידו במיכל מלא בליטרים רבים של דלק, בפטיש, ובאקדח או חפץ הנחזה להיות אקדח, ולאחר הפריצה האלימה לבית העסק העלו אותו באש. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו נזקים חמורים לאולם התצוגה ולרכבים שהוצתו, נזק ישיר בסך של למעלה ממיליון ₪. לא למותר לציין כי אולם התצוגה נמצא בקומת קרקע של מבנה בן מספר קומות, והאש עלולה הייתה להתפשט לקומות נוספות. 16. יכול הטוען לטעון כי ענייננו בעבירת רכוש גרידא, ועל כן, במנעד הענישה בגין עבירות הצתה, המקרה דנן ממוקם בצד הענישה המקלה. ולא היא. ראשית, כאשר מציתים מבנה, גם בשעת לילה מאוחרת, יש לקחת בחשבון הימצאותו של אדם במבנה. שנית, ושמא עיקרו של דבר, יש לקחת בחשבון את הפגיעה בתחושת הביטחון האישי של הציבור הקרוב והרחוק. בשנים האחרונות, ההצתה הפכה לכלי שנועד להטיל אימה ופחד. ממכתבה הנ"ל של באת כוח ליסקאר, עולה כי נפגעה תחושת הביטחון האישי של עובדי אולם התצוגה אשר התקשו להתאושש לאחר האירוע וכי קשה היה לאחות את השברים ולגרום לחברה לחזור ולתפקד. לכך יש להוסיף כי האירועים פגעו בהכנסות החברה ובתדמיתה, והעלו את פרמיות הביטוח לכל סניפי החברה בסכומי עתק. הדעת נותנת כי מעבר לפגיעה בביטחון עובדי החברה ואולם התצוגה, נפגעה גם תחושת הביטחון של בעלי עסקים נוספים בכלל ובעלי העסקים הסמוכים לאולם התצוגה בפרט. מעשי המערער לא גרמו בסופו של יום לפגיעות בנפש, אך פוטנציאל הנזק הגלום בהם הוא גבוה במיוחד – החל מפגיעה פוטנציאלית בעוברי אורח או באדם אשר היה יכול לחלוף בקרבת מקום, וכלה בפגיעה לבתי עסק ולרכוש סמוכים. 17. עוד לצד החומרה נוסיף שהמערער לא שיתף פעולה עם רשויות החקירה, ולא חשף את זהות שותפיו למעשה שלא אותרו עד היום ואת התנהלותו העבריינית מושא האישום השני. העובדה שהמערער לא חשש להעלים את הטלפון הנייד כשהוא בעיצומה של חקירה משטרתית, מעידה לא רק על כוונה לשיבוש החקירה, אלא גם על עזות מצח ואי מורא מהדין. המערער ניהל למעשה הגנת סרק ובחר לנהל את ההליך עד תומו, מבלי שנטל אחריות על מעשיו או הביע חרטה, כך שגם בהיבט זה, המערער אינו זכאי להקלה בעונשו. 18. כל אלו מובילים למסקנה כי העונש שהושת על המערער לא משקף את חומרת מעשיו, אין בו כדי לבטא את סלידת החברה מהם, את גובה הנזק בפועל ובכוח שגרמו מעשיו, ואת חשיבות שיקול ההרתעה הכללית. העונש שהושת על המערער בבית משפט קמא אינו משקף את הנחישות שבה יש לפעול אל מול עבירת ההצתה. הגיעה אפוא העת להעלות באופן משמעותי את רף הענישה בעבירות הצתה, כאשר העונש הוא המסר אל מול המסר העברייני האלים שבמעשה ההצתה. לאור זאת, אציע לחברי להעמיד את עונשו של המערער על חמש שנות מאסר, חלף 27 חודשי המאסר שנגזרו עליו על ידי בית המשפט המחוזי. זאת, תוך שלקחתי בחשבון שאין דרכה של ערכאת ערעור למצות את העונש, וכי העלאת רף הענישה בעבירות הצתה בנסיבות כגון דא או בעבירות הצתה שבבסיסן תופעת 'פרוטקשן' או כדרך לפתרון סכסוכים עסקיים "צריכה להיעשות בהדרגתיות, תוך בחינה כפולה של רף הענישה הנוהג, הן ביחס לעבירות הקונקרטיות שבפניו, והן ביחס לעבירות אחרות בדיני העונשין" (השוו ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל , פ"ד סד(2) 666, 774 (2011)). 19. סוף דבר, ערעור המערער על הכרעת הדין נדחה, וערעור המדינה על גזר הדין מתקבל, באופן שעונש המאסר יעמוד על 5 שנות מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין יעמדו על כנם. ש ו פ ט השופט נ' סולברג : אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית . ניתן היום, ‏כ' באב התשפ"ב (‏17.8.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22047430_E03.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק ע"פ 4743/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\120\048\k01\22048120.K01

ע"א 4812/22

HebrewVerdicts\22\120\048\k01

ינון-חי השקעות( 97) בע"מ נ. שמעון שכטר

22048120.K01

22048120.K01.docx

החלטה

845e3dced09127a143c676d7b6b3c0921533a5e5d65e4116311b4c5bb1a3c486

בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשה מיום 17.7.2022 להוספת ראיה החלטה המשיבים יגישו תשובה לבקשה שבכותרת עד ליום 25.8.2022. הבקשה והתשובות לה יובאו בפני ההרכב שידון בהליך, בסמוך לפני מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4812/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\120\048\k02\22048120.K02

ע"א 4812/22

HebrewVerdicts\22\120\048\k02

ינון-חי השקעות( 97) בע"מ נ. שמעון שכטר

22048120.K02

22048120.K02.docx

החלטה

afd8ec8c93bb01be26e8119bc2b1aee41d30961cf9c4c98836a273746add443c

בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשה בהסכמה למתן אורכה להגשת תגובה מיום 23.8.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4812/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\120\048\k03\22048120.K03

ע"א 4812/22

HebrewVerdicts\22\120\048\k03

ינון-חי השקעות( 97) בע"מ נ. שמעון שכטר

22048120.K03

22048120.K03.docx

החלטה

9c25dd98d25d0195acfb514ca716d876aa6f35a83cd1715ac571364540112ba5

בבית המשפט העליון ע"א 4812/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ינון-חי השקעות( 97) בע"מ 2. ינון בובליל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון שכטר 2. שכטר ובניו קבלני בנין בע"מ בקשת המשיבים לדחיית הערעור בהתאם לסעיף 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, מיום 8.9.2022 החלטה הבקשה תובא לעיון המותב שידון בהליך סמוך למועד הדיון שייקבע. ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048120_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4812/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\130\048\p01\22048130.P01

רע"א 4813/22

HebrewVerdicts\22\130\048\p01

תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ. תאגיד - כפר המכביה בע"מ

22048130.P01

22048130.P01.docx

החלטה

f3ee4b33ca329dea4e15b715e6b0c76065a1d71410d694e7ec16137456098bcc

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופט י' פרגו ) מיום 25.05.2022 בת"א 25840-08-20 בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו החלטה 1. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, נקבע כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. המשיבה תגיש את תשובתה לבקשה עד ליום ג', 2.8.2022. 2. על נוסח התשובה יחולו הוראות תקנה 140(א)(2) לתקנות האמורות, למעט לעניין מועד הגשתה. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל, ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות , על כל הכרוך בכך. 3. בשלב זה אינני נעתרת לבקשה לעיכוב הליכים. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P01.docx רו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 4813/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\130\048\p02\22048130.P02

רע"א 4813/22

HebrewVerdicts\22\130\048\p02

תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ. תאגיד - כפר המכביה בע"מ

22048130.P02

22048130.P02.docx

החלטה

8f4d7b9c3003f32920315b68f6d00288f43f768af83d9be44f967d7166428896

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 - ב' לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשה להארכת מועד להגשת תשובה מטעם המשיבה בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא החלטה המועד להגשת התשובה לבקשת רשות הערעור נקבע תוך זיקה למועדים שנקבעו להגשת תצהירי העדות הראשית בהליך נושא הבקשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן, אני נעתרת לבקשה להארכת המועד להגשת התשובה לבקשת רשות הערעור, והתשובה תוגש עד יום 11.8.2022 כמבוקש. במקביל, המועד להגשת תצהירי העדות הראשית של סקרינטק (2004) בע"מ יוארך עד יום 14.9.2022. זאת על מנת לאפשר קבלת החלטה בבקשת רשות הערעור עוד לפני חלוף המועד להגשת התצהירים. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 4813/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\130\048\p03\22048130.P03

רע"א 4813/22

HebrewVerdicts\22\130\048\p03

תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ. תאגיד - כפר המכביה בע"מ

22048130.P03

22048130.P03.docx

פסק-דין

d53174ff9e407b888d47609515d25e732ba6423ee0224de02feda967d38527c7

בבית המשפט העליון רע"א 4813/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ ג ד המשיבה: תאגיד - כפר המכביה בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.5.2022; 19.5.2022 ומיום 25.5.2022 בת"א 25840-08-20, שניתנו על ידי כב' השופט י' פרגו בשם המבקשת: עו"ד גיא נאמן; עו"ד יואב הרטמן; עו"ד שחר בנזנו בשם המשיבה: עו"ד ספי ריבה; עו"ד בן מולא פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על מספר החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופט י' פרגו ) מימים 11.5.2022 19.5.2022 ו-25.5.2022 בת"א 25840-08-20. עניינן של ההחלטות בקיום הליכי גילוי ועיון במסמכים, כאשר בית המשפט החליט כי שלב הגילוי והעיון הסתיים וכי יש לעבור לשלב ההוכחות בתביעה, תוך שהוא קבע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת. הרקע לבקשה 1. המבקשת (היא התובעת בהליך בבית המשפט קמא) היא חברה בע"מ המתמחה בהספקת שירותי הקרנה, הגברה ותאורה. המשיבה, גם היא חברה בע"מ, מפעילה את מתחם "כפר המכביה" ברמת גן, מתחם הכולל מתקנים שונים ובהם אולמות אותם היא משכירה לקיום אירועים. המשיבה (היא הנתבעת) התקשרה עם המבקשת כדי שזו תספק לחלק מלקחותיה שירותי הגברה והקרנה. בתמצית יצוין כי עניינה של המחלוקת בין הצדדים הוא בטענות המבקשת כי היא זכאית לתשלומים שונים מהמשיבה בגין אותה התקשרות. 2. מאחר שכפי שיובהר להלן, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם בית המשפט קמא "דילג" על הליכי הגילוי ועיון בין הצדדים, נעמוד בקצרה על השתלשלות העניינים בערכאה דלמטה. ביום 12.8.2020 הגישה המבקשת את כתב התביעה; ביום 17.12.2020 הגישה המשיבה בקשה למתן פרטים נוספים, וביום 11.5.2021 הוגש על-ידיה כתב הגנה; ביום 23.6.2021 הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבה לקיים הליכים מקדמיים. בהחלטות מימים 23.6.2021 ו-4.7.2021, נקבע כי בקשה זו תידון בישיבת קדם המשפט שהייתה קבועה ליום 8.7.2021; ביום 8.7.2021 התקיימה ישיבת קדם משפט בסופה הורה בית המשפט קמא למבקשת לתקן את כתב התביעה ולהשלים בו בין היתר את מלוא העובדות המקימות את עילת התביעה, את הנזק הנטען והסעדים המבוקשים. עוד נקבע כי " עד ליום 20.12.2021 יוגשו לבית המשפט כל הבקשות המקדמיות, ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ביניהם בענין בקשות מקדמיות אלה ". ביום 8.12.2021 הגישה המבקשת כתב תביעה מתוקן; ביום 17.2.2022 הגישה המשיבה כתב הגנה מתוקן, וביום 27.3.2022 הגישה המבקשת כתב תשובה; ביום 28.4.2022 הגישה המשיבה בקשה למחיקת סעיפים וסעדים מכתב התביעה המתוקן (להלן: בקשת המחיקה ); ביום 11.5.2022 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסדר דיוני במסגרתה התבקשה, בין היתר, ארכה להגשת תשובת המבקשת לבקשת המחיקה וקיום ההליכים המקדמיים בין הצדדים בתוך 20 ימים ממתן החלטה בבקשת המחיקה. בקשה זו נדחתה באותו היום על-ידי בית המשפט קמא תוך שנקבע בה כי " הגיע העת לסיים את כל ההליכים המקדמיים ". ביום 19.5.2020 הגישה המבקשת בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט ולחילופין למתן הוראות למשיבה לצורך השלמת הליכי הגילוי. בבקשה זו נטען כי חרף ההחלטה לפיה יש לסיים את ההליכים המקדמיים, המשיבה סירבה לפניות המבקשת לקיומם. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט קמא ביום 19.5.2022 תוך שנקבע כי לא ברור על איזו החלטה הוגשה הבקשה ו" האם ניתנה החלטה כלשהי של בית המשפט בבקשה המתייחסת לגילוי מסמכים ומענה על שאלון "; ביום 22.5.2022 הגישה המבקשת את תשובתה לבקשת המחיקה. ביום 25.5.2022 התקיים דיון קדם משפט בסופו דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת לנהל הליכים מקדמיים תוך שהוא קובע כי " הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ולקבוע את התיק לשמיעת הראיות ". בהתאם לכך קבע בית המשפט קמא מועדים להגשת תצהירים מטעם הצדדים. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. טענות הצדדים 3. לטענת המבקשת, בית המשפט "דילג" על שלב גילוי המסמכים והשאלונים תוך קביעת התיק להוכחות באופן הסותר מושכלות יסוד בדין הישראלי. לטענתה כלל לא התקיימו הליכים מקדמיים בתיק, שכן כל פניותיה למשיבה וכל בקשותיה בעניין זה לבית המשפט נותרו ללא מענה הולם. כך, עוד קודם להגשת כתב התביעה המתוקן, לאחר שהמשיבה הגישה כתב הגנה, פנתה אליה המבקשת על מנת להסדיר החלפה הדדית של תצהירי גילוי ועיון במסמכים. עוד נטען כי לאחר דין ודברים בין הצדדים הם סיכמו על מועדים בהם יוגשו תצהירי גילוי מסמכים הדדיים. אולם המשיבה התכחשה להסכמות אלה – והודיעה ביום 16.6.2021 למבקשת כי לשיטתה טרם בשלה העת לקיום הליכי גילוי ועיון במסמכים. בהמשך, לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הם יקיימו הליכים מקדמיים בתוך 20 ימים ממועד מתן הכרעה בבקשת המחיקה ובכפוף להחלטת בית המשפט בבקשה זו. לאחר שהסדר דיוני זה נדחה על-ידי בית המשפט קמא, פנתה המבקשת מספר פעמים למשיבה על-מנת לתאם מועדים להחלפה סימולטנית של תצהירי גילוי מסמכים ומענה לדרישות גילוי מסמכים של הצדדים, כך שאלה יסתיימו לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט. לאחר מספר פניות שלא נענו השיבה לבסוף המשיבה ביום 17.5.2022 כי טרם בשלה העת לקיום הליכי גילוי מסמכים, וכי בית המשפט טרם הורה על ביצוע ההליכים המקדמיים. עוד טענה המבקשת בהקשר זה כי המשיבה הגיעה מספר פעמים להסכמות עם המבקשת בקשר למועדים בהם יקיימו הצדדים הליכי גילוי ועיון. חרף האמור, המשיבה לא שיתפה לאחר מכן פעולה עם המבקשת באופן המהווה חוסר תום לב בניהול ההליך המשפטי. 4. באשר להחלטה מיום 11.5.2022 טענה המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את ההסדר הדיוני עליו הסכימו הצדדים. לטענתה, ההלכה היא כי למעט במקרים חריגים, יש לאפשר לצדדים בהתדיינות אזרחית להסכים על שינויים בסדרי הדין. חרף האמור, בית המשפט קמא דחה ללא סיבה מוצדקת את הסכמת הצדדים על דחיית המועד להגשת בקשות מקדמיות. 5. מנגד טענה המשיבה כי ההחלטה התקבלה כדין. היא ציינה כי חלפו כשנתיים מאז הגשת התביעה. לטענתה, כתב התביעה – המקורי ואף המתוקן - נעדר עילה ואינו כולל פירוט מינימאלי של היסודות העובדתיים והמשפטיים בבסיסו. זאת בניגוד להחלטת בית המשפט קמא מיום 8.7.2021, בה התיר בית המשפט למבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך שהוא מבהיר אילו פרטים עליו לכלול; ובניגוד למצגיה של המבקשת לפיהם יש באפשרותה לתקן את כתב התביעה בהתאם להוראות הדין. לטענת המשיבה, הליכי הגילוי והעיון שהמבקשת עומדת על קיומם, נועדו לאפשר לה להיבנות מ"מסע-דיג". זאת, מבלי שהיקף המחלוקות בתיק הוגדר ומבלי שיובהרו מהן העובדות מפניהן על המשיבה להתגונן. לטענתה, התנהלותה הדיונית של המבקשת, אשר לא הבהירה מהן הפלוגתות שבמחלוקת, מנוגדת לחובה לנהוג בתום לב ובהגינות. עוד הוסיפה המשיבה וטענה כי החלטת בית המשפט לפיה על המבקשת להגיש את ראיותיה, נועדה לאזן בין האפשרות לסלק את התביעה על הסף (ולמצער למחוק חלקים הימנה) לאור המחדלים בכתב התביעה, לבין רצונו של בית המשפט להותיר למבקשת אפשרות לברר את תביעתה מבלי שהיא תיבנה ממחדליה. בית המשפט איזן באופן זה בין זכות המשיבה לדעת מהן עילות התביעה והסעדים הנתבעים כנגדה לבין זכות הגישה לערכאות של המבקשת. משכך, אין המדובר בהחלטה לא סבירה המתעלמת מנסיבות רלוונטיות או הגורמת לעיוות דין, ואין להתערב בה במסגרת בקשה לרשות ערעור. יתרה מכך, בדיון מיום 25.5.2022, בסופו ניתנה ההחלטה מושא בקשת הערעור דנן, נעתרה המשיבה להמלצת בית המשפט קמא ולא עמדה על בקשת המחיקה, נוכח הקביעה שהמבקשת תציג את ראיותיה. אלמלא הייתה ניתנת ההחלטה דנן, הייתה המשיבה עומדת על הכרעה בבקשתה. 6. המשיבה הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה בהתאם לסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט ), הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על בקשה למתן צו גילוי ועיון גורף. המשיבה חזרה וציינה בהקשר זה כי החלטת בית המשפט קמא אינה מתעלמת באופן שרירותי משלב גילוי המסמכים אלא מאזנת בין זכות המבקשת לגישה לערכאות לזכות המשיבה לדעת מהן הטענות המועלות כנגדה. ההחלטה אף אינה מאפשרת למבקשת להיבנות מ"מסע דיג" חסר תום לב, והיא מביאה בחשבון את ההפרה הנטענת של ההחלטה מיום 8.7.2021, שגם לאחריה לא תיקנה המבקשת את הפגמים הנדרשים בכתב התביעה המתוקן שהגישה. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), ולדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וערעור הוגש על-פי הרשות שניתנה. לטעמי, כפי שיובהר להלן, יש לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע להחלטה מיום 25.5.2022. 8. ככלל, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן סדרי דין, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות אלה (רע"א 1688/15 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו , פסקה 8 (4.5.2015)). כך בפרט ביחס להחלטות שעניינן הליכי גילוי ועיון במסמכים, שהן החלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. יחד עם זאת, ערכאת הערעור תיטה להתערב בהחלטות בנושאים אלה כאשר מדובר בהחלטה בלתי מתקבלת על הדעת או כזו שאינה מביאה בחשבון את כלל הנסיבות הרלוונטיות; החלטה שמגלה טעות בולטת או שתביא לפגיעה ברורה בבעל דין; או החלטה המנוגדת לדין וגורמת לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו: רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן (24.2.2020); יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 130-129 (2021) (להלן: עמית )). 9. ככל שהבקשה נוגעת להחלטות מימים 11.5.2022 ו-19.5.2022 אינני סבורה שמדובר באותם מקרים חריגים ולכן דינה להידחות. ההחלטה מיום 11.5.2022 היא החלטה הדוחה הסדר דיוני אותו הציעו הצדדים. בקשת רשות הערעור לגביה הוגשה ממילא בחלוף התקופה הקבועה בתקנות (סעיף 137 לתקנות) ולא היה מקום לקבלה ולו רק מטעם זה. באותה החלטה דחה בית המשפט קמא בין היתר את בקשת הצדדים לדחות את הליכי הגילוי עד לאחר שתינתן החלטה בבקשת המחיקה, וקבע שיש לסיים את ההליכים המקדמיים. בהמשך, בהחלטה מיום 19.5.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט. מהחלטה זו עולה כי לשיטת בית המשפט קמא טרם נדונו בקשות המתייחסות להליכי הגילוי. החלטות אלה נוגעות באופן מובהק לסדרי הדיון בבית המשפט קמא – החלטות שככלל אין מקום להתערב בהן, מה עוד שלא היה בהן כדי לחסום את המבקשת מלקיים הליכי גילוי ועיון במסמכים. מכל מקום, מעיון בבקשת רשות הערעור עולה, כפי שמציינת המבקשת עצמה (סעיף 53 לבקשה), כי היא מתייחסת בעיקרה להחלטה מיום 25.5.2022 בה נקבע כי ההליכים המקדמיים הסתיימו ויש לעבור לשלב ההוכחות. החלטה זו תידון אם כן להלן. 10. שאלה מקדמית שיש לבחון אותה ביחס לבקשה לערער על ההחלטה מיום 25.5.2022 היא האם, כטענת המשיבה, מדובר בהחלטה הנכנסת בגדרי צו בתי המשפט באופן השולל מהמבקשת את האפשרות להגיש בגינה בקשת רשות ערעור. אני סבורה שהתשובה על כך היא בשלילה. סעיף 1(10) לצו בתי המשפט קובע שעל החלטה שעניינה שאלונים וגילוי מסמכים לא תינתן רשות ערעור למעט שלושה חריגים – גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים וטענת חיסיון. העמדה הרווחת בפסיקה היא כי בהתאם לצו בתי המשפט לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה המקבלת בקשה בעניין גילוי מסמכים כללי (ראו: רע"א 7839/20 Nippon Yusen Kabushiki Kaisha נ' בז'ה , פסקה 13 (6.1.2022); עמית, בעמודים 80 ו-132)). במקרה דנן, בחינת השתלשלות ההליך כפי שהיא תוארה לעיל, מעלה כי כלל לא התקיימו בו הליכי גילוי ועיון במסמכים בין הצדדים. זאת חרף לשון ההחלטה לפיה המבקשת " עדיין " מבקשת לנהל הליכים מקדימים הקשורים לשאלונים, גילוי מסמכים וכדומה, ועל אף שנקבע כי " הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ". המבקשת אומנם פנתה מספר פעמים למשיבה אלא שזו סירבה לשתף עמה פעולה - מאחר שהייתה סבורה שטרם בשלה העת לקיום ההליכים המקדמיים. אף בית המשפט קמא קבע, בהחלטה מיום 8.7.2021, כי לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן ועד לקדם הדיון הבא יוגשו כל הבקשות המקדמיות. אלא שבסופו של דבר, בקדם המשפט הראשון שהתקיים לאחר שהוגשו כתבי הטענות המתוקנים, דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת למתן הוראות ביחס לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים. יתרה מכך, בית המשפט קמא עצמו, בהחלטתו מיום 25.5.2022, עמד על כך כי טרם נדונו על-ידיו בקשות שעניינן בגילוי ועיון במסמכים. כך, הוא מציין כי " רק עתה סמוך למועד הדיון הנוכחי ולאחר הגשת כתב התביעה המתוקן שומע אני על החסר שיש לתובעת ועל בקשותיה בנדון ". מכאן שאין מדובר בהחלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים אלא בהחלטה שלא לאפשר למבקשת לקיים הליכים מקדמיים. עוד יש להדגיש כי אף המשיבה עצמה אינה טוענת כי התקיימו הליכי גילוי ועיון בין הצדדים. כפי שהובהר לעיל, החליט בית המשפט לשיטתה להורות על הגשת תצהירים ולהימנע מקיום הליכים מקדמיים חלף קביעה כי התובענה תסולק על הסף – כולה או חלקה. החלטה כזו היא לשיטת המשיבה החלטה מושכלת ומאוזנת, שאינה מתעלמת באופן שרירותי משלב גילוי המסמכים. היינו, גם לשיטתה לא התקיים בהליך שלב גילוי המסמכים. 11. ההחלטה מיום 25.5.2022 אינה אם כן החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים כללי או ספציפי, ואף לא החלטה הדוחה את שלב הגילוי והעיון במסמכים לשלב מאוחר יותר לאחר שהמבקשת תציג את ראיותיה, אלא החלטה המבטלת את עצם קיומם של ההליכים המקדמיים. האם החלטה שכזו נכנסת בגדרי סעיף 10(1) לצו בתי המשפט? שאלה זו נדונה על-ידי השופט סולברג ברע"א 4880/21 זליכה נ' קלדרון (7.10.2021) (להלן: עניין זליכה ). באותו עניין נקבע כי צו בתי המשפט אינו מכוון למקרים בהם מתעלמת הערכאה הדיונית מהפרק העוסק בגילוי מסמכים ועוברת במישרין לשלב ההוכחות. 12. עמדה זו מקבלת גם עלי. ראשית , סעיף 1(10) לצו בתי המשפט עוסק בהחלטה לפי הפרק העוסק בהליכי הגילוי והעיון. היינו, נקודת המוצא של הצו היא כי מתקיימים הליכי גילוי ועיון וכי ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור היא החלטה שניתנה בהתאם להוראות התקנות בעניין זה. זאת בעוד שהחלטה שמשמעותה שלא יתקיימו כלל הליכי גילוי ועיון בין הצדדים אינה החלטה שהתקבלה בהתאם לפרק העוסק בהוראות אלה בתקנות. שנית , גם בחינת תכלית צו בתי המשפט מובילה למסקנה כי הוא אינו חל על החלטות מסוג זה. תכליתו של הצו היא לייעל את ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, על-ידי כך שהוא מאפשר לקיים את הדיון ברציפות תוך מניעת עיכובים מיותרים בבירור התובענה. נראה כי בבסיס צו בתי המשפט עומדת ההנחה שיש סוגי החלטות שהן דיוניות באופיין ושזכויות הצדדים לא יפגעו באופן ממשי אם ניתן יהיה לערער עליהן רק בסיומו של ההליך (ע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ , פסקה 14 (24.7.2016)). הנחה זו אינה מתקיימת כשמדובר בהחלטה שמשמעותה, הלכה למעשה, היא דילוג על שלב ההליכים המקדמיים ומעבר ישיר לשלב ההוכחות. להליכים המקדמיים בכלל ולהליכי הגילוי והעיון במסמכים בפרט ישנה חשיבות רבה בהליך האזרחי. הם מייעלים את ההליך המשפטי, מקדמים שוויון והגינות דיונית בין בעלי הדין והם נחוצים להגשמת התכלית של חקר האמת (ראו: עמית , בעמודים 29-30). חשיבות קיומם של הליכים אלה באה לידי ביטוי בתקנה 60(א) לתקנות לפיה " הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן ". מכאן נובע כי החלטה שמשמעותה היא שלא יתקיימו בין הצדדים הליכי גילוי ועיון, עלולה לפגוע בזכויות הצדדים ובהגינותו של ההליך עצמו. בהתאם לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מקרים כאלה, בהם ערעור על ההחלטה בסוף ההליך ולא באופן מיידי עלול " להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה ", הם מקרים המצדיקים לדון בבקשה כבר בשלב הביניים. 13. באופן דומה קבע השופט סולברג בעניין זליכה כי בחינת ההחלטות המוחרגות מצו בתי המשפט מלמדת כי מחוקק המשנה לא ביקש לשלול את האפשרות לערער על החלטה המתעלמת מהפרק העוסק בגילוי מסמכים ומדלג במישרין לשלב ההוכחות. השופט סולברג עמד על כך כי שלושת סוגי ההחלטות שהוחרגו בסעיף 1(10) מצו בתי המשפט (גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים, וטענת חיסיון) הן החלטות שלעמדת מחוקק המשנה עשויות להשפיע על ההליך באופן משמעותי, ולכן עשויות להצדיק מתן רשות ערעור. הוא ציין כי הפגיעה בבעל הדין הנגרמת מהדילוג על שלב גילוי המסמכים כולו היא משמעותית אף יותר, וניתן לכן להסיק - מכוח קל וחומר - כי מחוקק המשנה לא התכוון שהצו יחול על החלטות מעין אלה (עניין זליכה , בסעיף 24). 14. מכל האמור עולה כי הגם שככלל הליך גילוי המסמכים והיקפו נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות כאלה, החלטה שמשמעותה היא הלכה למעשה שלא לקיים כלל הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, היא החלטה שעשויה לפגוע באופן ממשי בזכויות הצדדים ובניהול ההליך, ולכן ניתן לערער על החלטה כזו גם במהלך הדיון ולפני שההליך הסתיים. 15. לגופו של עניין, אני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא ולהורות על קיומם של הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי במסמכים ועיון בהם. זאת משום שהטעמים העומדים בבסיס ההחלטה מיום 25.5.2022 אינם מצדיקים את מסקנתו של בית המשפט בה. על הטעמים שהובילו את בית המשפט קמא לדחות את בקשת המבקשת לקיום הליכי הגילוי והעיון ניתן ללמוד מלשון ההחלטה בה נקבע כך: "מדובר בתיק שהוגש לבית המשפט באוגוסט 2020. מצויים אנו היום כמעט שנתיים לאחר מכן וב"כ התובעת עדיין מבקש לנהל הליכים מקדימים הקשורים לשאלונים, גילוי מסמכים וכדומה. אני דוחה את הבקשה. [...] אין זה מקובל עליי להגיש תביעה ולאחר מכן להשלים פרטים חסרים שמקומם היה בהגשת כתב התביעה באמצעות הגשת שאלונים, גילוי מסמכים וכדומה. בוודאי שאין להאזין עתה לבקשה זו כאשר חלפו כמעט שנתיים מאז הגשת התביעה וגם אם בסמוך להגשת התביעה הייתה בקשה כזו, שאין להתייחס אליה נוכח העובדה שכתב התביעה מלכתחילה לא הוגש כפי שדרוש היה שיוגש ולתובעת ניתנה ההזדמנות לתקן אותו. [...] חלפה כשנה מאז הדיון הקודם ורק עתה סמוך למועד הדיון הנוכחי ולאחר הגשת כתב התביעה המתוקן שומע אני על החסר שיש לתובעת ועל בקשותיה בנדון. הגיעה העת לשים קץ להליכים המקדימים שהתקיימו בתיק זה ולקבוע את התיק לשמיעת הראיות." 16. היינו, בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשת לנהל הליכי גילוי ועיון משני טעמים עיקריים: כתב התביעה החסר וחלוף הזמן. באשר לטעם הראשון – בית המשפט קמא קבע כי אין לאפשר לקיים הליכים של גילוי מסמכים ושאלונים שנועדו להשלים פרטים חסרים בכתב התביעה תוך ניסיון לתקן בדרך זו את מחדלי התובעת. נראה כי זו גם טענתה העיקרית של המשיבה. כך, לגישת המשיבה כתב התביעה אינו מקיים את הוראות הדין לנוכח הפרטים החסרים בו; והמבקשת לא תיקנה מחדלים אלה בהגשת כתב התביעה המתוקן (ולכן לגישתה היה מקום לסלק את כתב התביעה המתוקן על הסף). לטענת המשיבה, היעתרות לבקשת המבקשת לקיים הליכים מקדמיים כאשר אין בנמצא כתב תביעה המקיים את הוראות הדין ומבהיר את המחלוקת, תפגע בזכויותיה הדיונית. אני סבורה כי יש להבחין בין שני נושאים – הראשון, האם כתב התביעה מגלה עילה; והשני – האם יש לקיים הליכים מקדמיים. את השאלה האם כתב התביעה מגלה עילה, על בית המשפט לבחון בנפרד מהשאלה השנייה שעניינה בקיום הליכים מקדמיים. אם בית המשפט מוצא כי כתב התביעה אינו מגלה עילה – עליו לסלק אותו על הסף, ואז בוודאי שלא ייווצר הצורך בקיום הליכים מקדמיים כלשהם. אם לעומת זאת כתב התביעה מגלה עילה, יש לדון בעילת התביעה וזאת תוך מתן הזדמנות לצדדים לקיים את ההליכים המקדמיים. לא ניתן לטעמי לערוך את ה"איזון" אליו התייחסה המשיבה בטענותיה – קרי לא לסלק את התביעה על הסף מצד אחד, אך גם לא לאפשר למבקשת לקיים את ההליכים המקדמיים. כאמור, אם דינה של התביעה להתברר ולא להיות מסולקת על הסף, יש לערוך את הבירור הזה כדין, תוך מתן הזכויות הדיוניות לצדדים כנדרש. כאמור, כאשר התביעה אינה מסולקת על הסף, יש לאפשר לצדדים – אם הם מעוניינים בכך, לקיים את ההליכים המקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי ועיון במסמכים. הליכים אלה מבוססים על כתבי הטענות שהוגשו, שהם אלה התוחמים את גדרי המחלוקת בין הצדדים. בשלב הנוכחי של הדיון בפני בית המשפט המחוזי לא ניתן לקבוע כי המבקשת מעוניינת לבצע "מסע דיג" במסגרת ההליכים המקדמיים. זאת כאשר המבקשת כלל לא הגישה עדיין בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (או למענה על שאלון). ככל שיוגשו בקשות כאלה על ידי המבקשת, יהיה מקום לבחון אותן לגופן. יתכן שבית המשפט יקבע כי יש לדחות אותן מאחר שמדובר ב"מסע דיג" אסור (או משום שמדובר במסמכים שאינם רלוונטיים למחלוקת כפי שהיא הוגדרה בכתבי הטענות או מכל טעם אחר), אולם לא ניתן למנוע כבר עתה מהמבקשת להגישן. 17. באשר לטעם השני – אומנם חלפה שנה מאז הדיון הקודם אך חלפו 5 חודשים מאז הוגש כתב התביעה המתוקן וכחודשיים בלבד מאז הוגש כתב התשובה ועד שניתנה ההחלטה מיום 25.5.2022 לפיה יש לסיים את ההליכים המקדמיים. היות שהליכי הגילוי מתחילים רק לאחר הגשת כל כתבי הטענות שהם התוחמים את גדרי המחלוקת (תקנות 57-58 לתקנות), הרי שממילא לא היה מקום להגיש בקשות הנוגעות להליכי הגילוי והעיון קודם לכן. עוד יובהר כי חרף החשיבות הברורה והידועה בייעול הדיון ובקידום הליכים משפטיים ומניעת עיכובים מיותרים בהם, ייעול זה אינו יכול לבוא "על חשבון" הערכים הבסיסיים בקיומו של דיון הוגן, ובכלל זה מתן אפשרות לצדדים לעשות שימוש בכלים הדיוניים העומדים לרשותם לצורך גילוי האמת. אחד מהכלים הללו הוא כאמור קיומם של הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם ומשלוח שאלונים. 18. לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל. ההליך יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע מועדים לקיום הליכים מקדמיים ובכלל זה הליכי גילוי במסמכים ועיון בהם ושאלונים. המועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ייקבעו לאחר שההליכים המקדמיים יושלמו. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקשת בסך 7,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048130_P03.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 4813/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\140\048\k01\22048140.K01

בש"א 4814/22

HebrewVerdicts\22\140\048\k01

הלל עקיבא ברק נ. אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

22048140.K01

22048140.K01.docx

החלטה

73dca894025d7ddfad3190f1e4649ed13b06532344b9905f049ee554054f3b23

בבית המשפט העליון בש"א 4814/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. הלל עקיבא ברק 2. נתנאל יוסף ברק 3. אברהם שקד 4. סוזן שקד נ ג ד המשיבה: אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה כמבוקש וכמוסכם, ניתנת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.5.2022 בת"צ 46233-02-17. וזאת עד ליום 18.9.2022. החלטתי זו תצויין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048140_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4814/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\140\048\k02\22048140.K02

בש"א 4814/22

HebrewVerdicts\22\140\048\k02

הלל עקיבא ברק נ. אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

22048140.K02

22048140.K02.docx

החלטה

ee5195f8e732a5e170c9d80a1a61ac0bde8d9552e4652e638f2c57a915fefc7d

בבית המשפט העליון בש"א 4814/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקשים: 1. הלל עקיבא ברק 2. נתנאל יוסף ברק 3. אברהם שקד 4. סוזן שקד נ ג ד המשיבה: אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בקשה מוסכמת למתן ארכה לנקיטת הליכים מיום 15.9.2022 החלטה כמבוקש וכמוסכם הצדדים רשאים להגיש הליכים ערעוריים על החלטת בית המשפט המחוזי בת"צ 46233-02-17 מיום 15.5.2022 עד ליום 2.10.2022. החלטתי זו תצויין בפתח ההליכים שיוגשו ותצורף להם כנספח. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048140_K02.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4814/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\150\048\r01\22048150.R01

בע"מ 4815/22

HebrewVerdicts\22\150\048\r01

פלוני נ. פלוני

22048150.R01

22048150.R01.docx

החלטה

cffea1c3a0ce74e470d077b940f5ab4335cd64c6d7b757ac63ccac0d445bb6a1

בבית המשפט העליון בע"מ 4815/22 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא, השופט ש' שוחט) מיום 16.6.2022 ברמ"ש 29290-06-22 בשם המבקש: עו"ד עדי שדה החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט ) ברמ"ש 29290-06-22 מיום 16.6.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו בתלה"מ 55105-03-22 מיום 6.6.2022. רקע בתמצית 2. המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר, מאז הפרידה, מתנהלים בניהם הליכים משפטיים בכל הנוגע למשמורת בנותיהם והסדרי השהות שלהן עם המבקש. ביום 25.4.2022 הורה בית משפט לענייני משפחה על קבלת תסקיר מטעם שירותי הרווחה לצורך בחינת בקשת המבקש להרחיב את הסדרי השהות שלו עם אחת מבנותיו, כך שיכללו לינות בהתאם להמלצת המומחה שמונה על-ידי בית המשפט. המבקש השיג על החלטה זו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה על ידי השופט נ' שילה ביום 3.5.2022 (רמ"ש 7321-05-22; להלן: החלטת השופט שילה ). בהמשך לכך, ביום 17.5.2022 פנה המבקש לבית משפט לענייני משפחה בבקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להגיש חוות דעת מעודכנת. ביום 6.6.2022 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה, וציין כי יש להמתין לקבלת התסקיר מטעם שירותי הרווחה. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נדחתה כאמור ביום 16.6.2022. 3. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת השופט שילה, וכי הלכה למעשה, הבקשה מהווה ניסיון להשיג על ההחלטה הנ"ל. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי השופט שילה הותיר לשיקול דעתו של בית משפט לענייני משפחה אם לבקש עדכון חוות דעת מטעם המומחה מטעמו. לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. דיון והכרעה 4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. 5. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה ערעור ברשות על החלטת הערכאה הראשונה, שמורה למקרים חריגים ביותר (ראו: בע"מ 9258/20 פלונית נ' פלוני , פס' 4 (3.1.2021); בע"מ 4400/22 פלונית נ' פלונית , פס' 6 (11.7.2022)). אמת מידה מצמצמת זו חלה ביתר שאת בבקשת רשות לערער שנסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שהערעור עליה ב"גלגול שני" אף הוא ברשות, כבענייננו (ראו: בע"מ 8058/20 פלוני נ' פלונית , בפס' 6 (23.11.2020)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. 6. זאת ועוד, עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי קביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, מתן רשות ערעור אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. 7. לכל האמור אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי נימוקיו של בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מקובלים עלי. 8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. ראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה ואך לפנים משורת הדין – לא אעשה כן. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048150_R01.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בע"מ 4815/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\160\048\a01\22048160.A01

ע"א 4816/22

HebrewVerdicts\22\160\048\a01

ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ נ. דפנה דניאלי אלגזי

22048160.A01

22048160.A01.docx

החלטה

176132fec1b8048009198f13edc958402ab888de1fb982cb072b1a5ac67bedeb

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"א 35561-03-16 שניתן ביום 10.5.2022 על ידי כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז; עו"ד יואב רז החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 24.7.2022. 2. בשלב זה, וככל שהחלק האופרטיבי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוצע (כמפורט בפסקה 71א לפסק הדין) – אני מורה על מתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה בנכס מושא ההליך דנן, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4816/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\160\048\a02\22048160.A02

ע"א 4816/22

HebrewVerdicts\22\160\048\a02

ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ נ. דפנה דניאלי אלגזי

22048160.A02

22048160.A02.docx

החלטה

00e90549d8e131e5be5edf52c67b2b31ba68ade0236995d9468b63be9d6ddfde

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו תגובת המשיבים 3-1 מיום 24.7.2022 תגובת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז, עו"ד יואב רז בשם המשיבים 3-1: עו"ד תמיר יחיא בשם המשיבים 7-5: עו"ד שחל לומפ, עו"ד חן אבידוב החלטה נוכח האמור בתגובת המשיבים 3-1, המבקשים יעדכנו עד ליום 3.8.2022 האם הם מסכימים לעיכוב ביצוע חלקי במתכונת המוצעת בפסקאות 7-6 לתגובה. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4816/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\160\048\a03\22048160.A03

ע"א 4816/22

HebrewVerdicts\22\160\048\a03

ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ נ. דפנה דניאלי אלגזי

22048160.A03

22048160.A03.docx

החלטה

8c8dd153092e87dda7509979923b97b60b8cf523fcd2bce78606661dc01332c6

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 35561-03-16 שניתן ביום 10.5.2022 על-ידי כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון בשם המבקשת 1: עו"ד אבירן אביב בשם המבקש 2: עו"ד איתן ארז, עו"ד יואב רז בשם המשיבים 3-1: עו"ד תמיר יחיא בשם המשיבים 7-5: עו"ד חן אבידוב, עו"ד שחל לומפ החלטה 1. זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 10.5.2022 (ת"א 35561-03-16, השופטת א' רבינוביץ ברון ). 2. ביסוד ההליך דנן ניצבת תביעה שהגישו המשיבים 3-1, יורשיו של המנוח יהודה דניאלי ז"ל (להלן בהתאמה: היורשים ו- המנוח ), שהיה רשום כבעליו של שטח מקרקעין בעיר נס ציונה (להלן: המקרקעין ). מבלי לפרט, אציין כי לאחר מותו של המנוח נרשמו המקרקעין על שם המשיב 4 מכוח צו ירושה, שהתברר בדיעבד כמזויף, ולאחר מכן הזכויות בהם נמכרו על-ידו למבקשת 1, חברה העוסקת בתחום הנדל"ן. המבקש 2 הוא בעל השליטה במבקשת 1 באמצעות חברת אחזקות. בעיקרו של דבר, בתביעתם טענו היורשים כי הזכויות במקרקעין הועברו במרמה, וכי יש להורות על השבת רישום הזכויות על שם המנוח. מנגד, המבקשת 1 טענה כי בנסיבות העניין קמה לה הגנת תקנת השוק המעוגנת בסעיף 10 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין ). להשלמת התמונה, יצוין כי המשיבים 7-5 הם מוסדות מדינתיים שונים. 3. עוד יצוין כי במסגרת ההתדיינות בתיק, ולבקשת היורשים, הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים לבצע דיספוזיציה במקרקעין. 4. בפסק הדין מושא ההליך דנן, קיבל בית המשפט המחוזי את תביעת היורשים בדחותו את הטענה כי סעיף 10 לחוק המקרקעין חל במקרה דנן. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי הורה על ביטול של רישום הבעלות במקרקעין על שם המשיב 4 והמבקשת 1, ובהתאמה על השבת הרישום על שם המנוח. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי שינוי הרישום ייכנס לתוקפו בחלוף 60 ימים ממועד מתן פסק הדין. כמו כן, נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן בתיק יוסיף לעמוד בתוקפו עד לאותו מועד. לבסוף, בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת 1 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. 5. ביום 17.7.2022 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע שלו – למעט ביחס לרכיב ההוצאות – היא הבקשה דנן. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם של המבקשים. בנקודה אחרונה זו הודגש כי עיכוב הביצוע דרוש על מנת למנוע אפשרות של מכירת המקרקעין והעברתם לידי צד שלישי. 6. כבר ביום הגשת הבקשה ניתנה החלטתי לפיה ככל שחלקו האופרטיבי של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בוצע (כפורט בפסקה 71א לפסק הדין), יינתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין עד למתן החלטה אחרת. 7. ביום 24.7.2022 הגישו היורשים את תגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע, ובה טענו כי דינה להידחות. לצד זאת, היורשים ציינו כי יסכימו, מנקודת מבטם – לפנים משורת הדין – שלא לבצע דיספוזיציה במקרקעין, והוסיפו כי ככל שיבקשו לעשות כן ייפנו לבית המשפט בבקשה מתאימה. בהמשך לכך, ביום 3.8.2022, ובהתאם להחלטה שניתנה, הוגשה תשובת המבקשים לאמור בתגובת היורשים. בעיקרו של דבר, בתשובתם ציינו המבקשים כי הם נכונים להסכים לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי, במובן זה שיינתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין עד להחלטה סופית בערעור, בכפוף לכך שצו זה יירשם בספרי רשם המקרקעין. 8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהבהרות שפורטו לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל באופן חלקי. במכלול נסיבות העניין, ובפרט בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי להורות על מתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה במקרקעין מושא ההליך דנן ועל העברתם לידי צד שלישי שאינו המנוח ויורשיו, עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים. לצד זאת, לא מצאתי כי יש מקום ליתן הוראות נוספות בעניין. 9. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בפסקה 8 לעיל. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048160_A03.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4816/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\160\048\k04\22048160.K04

ע"א 4816/22

HebrewVerdicts\22\160\048\k04

ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ נ. דפנה דניאלי אלגזי

22048160.K04

22048160.K04.docx

החלטה

0e77c39f4ad964a8ffc9668b0d5b896eda59cd71bd78b203c469df60dd546239

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו תשובת המשיבים 7-5 לבקשה לעיכוב ביצוע מיום 24.7.2022 החלטה הצדדים להליך רשאים להשיב לבקשת המשיבים 7-5 המופיעה בסעיף 4 לתשובתם שבכותרת, וזאת עד ליום 12.9.2022. ניתנה היום, ‏י' באב התשפ"ב (‏7.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4816/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\160\048\k05\22048160.K05

ע"א 4816/22

HebrewVerdicts\22\160\048\k05

ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ נ. דפנה דניאלי אלגזי

22048160.K05

22048160.K05.docx

החלטה

7b83e4dc4bb86a4f624591e9e641a691832966bbe9a2683066221fbcd293ab2d

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 לפטור מהגשת תשובה ומהתייצבות לערעור החלטה בהסכמת המערערים ובשים לב לכך שיתר המשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה, המשיבים 7-5 פטורים מהגשת תשובה ומהתייצבות לדיון בערעור. ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4816/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\160\048\k06\22048160.K06

ע"א 4816/22

HebrewVerdicts\22\160\048\k06

ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ נ. דפנה דניאלי אלגזי

22048160.K06

22048160.K06.docx

החלטה

f7fca0aed656c1f1bef2e470a316c7baebc12b8cf5028121c023be72039e4bb8

בבית המשפט העליון ע"א 4816/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ע.ר. צים אחזקות נדל"ן בע"מ 2. עדי צים נ ג ד המשיבים: 1. דפנה דניאלי אלגזי 2. יהונתן יצחק דניאלי 3. עמוס דניאלי 4. בנימין שולומוב 5. פורמלי לשכת רישום מקרקעין רחובות 6. פורמלי רשות המיסים - מיסוי מקרקעין רחובות 7. פורמלי בית הדין הרבני בתל אביב יפו בקשת המשיבים 7-5 מיום 24.7.2022 לפטור מהגשת תשובה ומהתייצבות לערעור; תשובת המשיבים 3-1 מיום 15.9.2022 החלטה עיינתי בתשובת המשיבים 3-1 מיום 15.9.2022, ולא מצאתי לשנות מהחלטתי שניתנה ביום 15.9.2022. מובן מאליו כי בקשה לפטור מהתייצבות לדיון ומהגשת כתבי טענות משמעותה הסכמה לכל תוצאה אפשרית של ההליך. ניתנה היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048160_K06.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4816/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\170\048\v01\22048170.V01

ע"פ 4817/22

HebrewVerdicts\22\170\048\v01

מלון חוף בע"מ נ. מדינת ישראל

22048170.V01

22048170.V01.docx

פסק-דין

2b4f7460764ac292aaf1771f0090ded4bed2bbc256088024885508bac28790e3

בבית המשפט העליון ע"פ 4817/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. מלון חוף בע"מ 2. אברהם אמסלם 3. שמואל אמסלם 4. אהרן אמסלם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ב' לכמן בשם המערערים: עו"ד שלומי בלומנפלד פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (השופטת ב' לכמן ) מיום 13.7.2022 בצ"א 52501-01-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. 1. ביום 24.1.2022 הגישו המערערים – חברה בע"מ ובעליה – את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו בקשה לביטול צו למניעה או להסרת פגיעה בסביבה שהוצא בהתאם לסעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, הואיל ומלון בבעלות המערערת 1 חוסם את המעבר החופשי לציבור בחופי הכינרת. בבקשתם טענו המערערים, בין היתר, כי לא נערך להם שימוע ראוי טרם הוצאת הצו, וכי המשיבה מסרבת להעביר לידיהם את החומר שהוביל להוצאתו. עוד ביקשו המערערים כי ביצוע הצו יעוכב עד להכרעה בבקשה. 2. ביום 1.3.2022 התקיים דיון שבמהלכו העבירה המשיבה חומרים מסוימים לבא-כוח המערערים. בסוף הדיון ציינה אחת מנציגי המשיבה "אנחנו מתחייבים לא להפעיל את הצו עד לסיום ההליך המשפטי", אך לא ניתנה החלטה שיפוטית בהקשר זה. ביום 8.5.2022 קבע המותב דיון נוסף ליום 13.7.2022, והוסיף כי בהינתן העובדה ש"אין כעת מחלוקת שבידי [המערערים] כל החומרים העומדים בבסיס הוצאת הצו", מן הראוי שהמשיבה תזמן את המערערים לשימוע נוסף "ויהיה בדבר כדי לייתר את המשך ניהול ההליך". למחרת הודיעו המערערים כי נקבע מועד לשימוע, ובהתאם ביקשו להורות על ביטול הדיון "ועל סגירת תיק זה". המשיבה מצידה עמדה על קיום הדיון וטענה כי ביטולו יאיין את הצו שהוצא. על רקע זה דחה המותב ביום 11.5.2022 את הבקשה לביטול הדיון, והורה לצדדים לעדכן בדבר תוצאת השימוע. 3. ביום 23.5.2022 הגישו המערערים בקשה לדחיית מועד הדיון, והסבירו כי דרוש להם פרק זמן להתמודדות עם סערה שהתחוללה באזור הכינרת וגרמה לנזקי רכוש. המותב דחה את הבקשה בהמשך אותו היום, וציין בהחלטתו: "מאחר ויש כיום הסכמה מלאה שכל המסמכים הנדרשים לשימוע נמצאים כעת בידי [המערערים], ונקבע מועד לשימוע נוסף [למערערים], סבור בית המשפט שבכך נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה". 4. ביום 10.7.2022 הגישה המשיבה הודעת עדכון בה ציינה כי מספר ימים קודם לכן נערך למערערים שימוע, שבעקבותיו החליטו גורמי המשיבה ביום 10.7.2022 כי אין מקום לשנות מהצו שהוצא. בהמשך אותו היום הגישו המערערים בקשה נוספת לביטול הדיון, והציעו להגיש מועדים אפשריים לדיון. למחרת, ביום 11.7.2022, דחה המותב את בקשת המערערים וציין: "[...] משנמסרו [למערערים] המסמכים שעמדו בבסיס הוצאת הצו כנגדם, הדיון בבקשה שבפניי הפך להיות לא רלוונטי, וכפי שנקבע בהחלטה לעיל, נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, לפיכך, דין הבקשה להימחק. איני רואה להתיר [למערערים] לתקן את הבקשה כך שתתייחס לסופה שגרמה נזק למעקות הבטיחות בחוף, והם נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה, ככל שהם סבורים שיש בידם עילה לבקשה, משמדובר במסכת עובדתית שונה שהיא בגדר חזית חדשה. לאור האמור, יודיעו הצדדים האם הם עומדים על קיום הדיון [...]." למחרת הודיעה המשיבה כי היא מבקשת לקיים את הדיון, בין היתר, על מנת שבית המשפט "ייתן החלטה סופית לגופה של הבקשה שבנדון". 5. בפתח הדיון, אשר התקיים כאמור ביום 13.7.2022, ביקש בא-כוח המערערים כי המותב יפסול את עצמו והגיש בקשה בכתב בנושא. לטענת בא-כוח המערערים, ההחלטות שניתנו ביום 23.5.2022 וביום 11.7.2022 מלמדות כי המותב גיבש עמדה סופית לפיה יש לבטל את הבקשה לביטול הצו, וזאת חרף העובדה שבקשת המערערים כוללת טענות נוספות "חוץ מהשימוע" אשר טרם נדונו, ובהן טענה לשיהוי בהוצאת הצו. עם זאת, בא-כוח המערערים הוסיף וציין: "לנו אין שום התנגדות למחוק את הבקשה ולהגיש בקשה חדשה כפי שצוין בהחלטה אבל אני חייב לצורך כך החלטה שמאפשרת לי לעשות זאת לאור לוחות הזמנים שקבועים בחוק, אם בית המשפט יקבע שזכותנו להגיש בקשה חדשה מתי שאנחנו רוצים ועד אז לא יהרסו לנו את הדברים אני מוחק את הבקשה ומגיש בקשה חדשה עד ליום ראשון הקרוב". בא-כוח המערערים הוסיף והסביר כי לא הגיש את בקשת הפסלות לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון ש"מבחינתי ההזדמנות הראשונה זה דיון בבית משפט", וכן מכיוון שסבר בזמן אמת כי המותב "לא נתן דעתו עד הסוף לפני מתן ההחלטה". על כן, כך הוסבר, בקשת הפסלות הוגשה משניתנה החלטה נוספת ביום 11.7.2022 אשר מבהירה את עמדת המותב באופן ברור. 6. באת-כוח המשיבה הביעה התנגדות לבקשת הפסלות, והמותב דחה את הבקשה על אתר. בדחותו את הטענה כי הבקשה לביטול הצו כללה גם טענה לשיהוי, הדגיש המותב כי "הבקשה כל כולה מתבססת בטענה לקבלת חומרי חקירה כדי להשלים את טענותיו [של בא-כוח המערערים] בשימוע המתקיים אצל המשיבה". עוד הבהיר המותב כי בשים לב לנסיבות העניין "סבור בית משפט זה כי די שהבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק, אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה והמסמכים נמסרו לידי [המערערים] ואם מבקשים [המערערים] לתקן את הבקשה ולהגיש בקשה על סמך אירועים חדשים שיתכבדו ויעשו כן בצורה מסודרת". לבסוף ציין המותב כי לעמדתו "הבקשה הוגשה אך ורק כטקטיקה לעכב את ביצועו של הצו", ומכל מקום טענות המערערים הן "ערעוריות" במהותן ואין מקום לדון בהן במסגרת הליכי פסלות. 7. מכאן הערעור שלפניי, בו טוענים המערערים כי ההחלטות מיום 23.5.2022 ומיום 11.7.2022 מעידות על "נעילת" דעתו של המותב "קודם להשמעת הטיעונים וקודם לשמיעת העדים". המערערים משיגים על הקביעה לפיה הבקשה לביטול הצו לא כללה טענת שיהוי, והם עומדים על טענתם לפיה הגישו את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה. בהקשר אחרון זה מוסבר כי בא-כוח המערערים נמנע מלהעלות את טענת הפסלות מיד לאחר ההחלטה מיום 23.5.2022 מכיוון שסבר כי "טענת הפסלות הינה טענה בה יש לנקוט בזהירות קודם שתועלה", ורק בעקבות ההחלטה מיום 11.7.2022 הבין בא-כוחם כי עמדת המותב היא "נחרצת וסופית". 8. עיינתי בטענות המערערים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. הנימוק המרכזי שעמד בבסיס בקשת המערערים לביטול הצו אכן עסק בטענות הנוגעות לאי-העברת חומרים ואי-קיום שימוע. אולם, לאחר הגשת הבקשה חלו התפתחויות עובדתיות במישור זה: המערערים קיבלו חומרים שונים לעיונם ואף נערך להם שימוע נוסף. בעקבות כך ציין המותב בפני הצדדים כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה. המערערים מבקשים ללמוד מכך שהמותב חרץ לשבט את כל טענותיהם – לרבות אלו שאינן קשורות להעברת החומרים ולשימוע – ועל רקע זה טוענים לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים. 9. אין בידי לקבל טענה זו. כפי שפורט לעיל, בהחלטתו מיום 23.5.2022 ציין המותב כי "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה " (ההדגשה הוספה), וביום 11.7.2022 הוסיף כי הדיון בבקשה "הפך להיות לא רלוונטי" וכי המערערים "נדרשים להגיש בקשה נפרדת וחדשה". בהחלטת הפסלות הבהיר המותב פעם נוספת כי " הבקשה המקורית כפי שהוגשה דינה להימחק" וכי "אין מקום לדון בבקשה שהעילה בה התייתרה" (ההדגשה הוספה). 10. על רקע זה, אני סבורה כי המערערים מנסים לקרוא בהחלטות המותב את מה שאין בהן. כל שצוין בהחלטות הוא כי הבקשה במתכונתה הנוכחית התייתרה , נוכח ההתפתחויות שאירעו לאחר הגשתה, וכי על המערערים להעלות את טענותיהם העדכניות במסגרת בקשה חדשה. עמדה זו של המותב אף לא הייתה כרוכה בקביעת ממצאים עובדתיים או משפטיים כלשהם ביחס לטענות המערערים לגופן – שכן, כפי שציינו המערערים עצמם, טרם הוגשו ראיות וטרם נשמעו עדים בהליך. ככל שתינתן החלטה סופית בעניין מחיקת הבקשה עקב שינוי הנסיבות, וככל שהמערערים יבקשו להשיג על נימוקיה, יהא ביכולתם לעשות כן בהליכי ערעור מתאימים ( ראו והשוו: ע"א 3443/22 זמן שעונים ותכשיטים בע"מ נ' רוטמן (10.8.2022)), אך עילת פסלות – אין. בשולי הדברים אוסיף, כי דומה שהמערערים אינם חולקים כלל על הצורך בהגשת בקשה חדשה בנסיבות שנוצרו ובא-כוחם אף הצהיר בדיון מיום 13.7.2022 כי למרשיו " אין שום התנגדות" לפעול כך, אך התנה זאת בכך שבית המשפט יעכב את ביצוע הצו. בנסיבות אלו, נראה אכן כי הטענות שמעלים המערערים, יותר משהן מצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, או על "נעילת" דעתו ביחס להשגות המערערים על הצו, הן מלמדות על התנהלות טקטית מצד המערערים, כפי שציין המותב בצדק. 11. זאת ועוד – סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעל דין נדרש להעלות טענת פסלות "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". בענייננו, עוד ביום 23.5.2022 הביע המותב בבירור את עמדתו לפיה "נשמטה העילה לבקשה לביטול ועיכוב הצו המינהלי, כפי שהוגשה" – ולמעשה ניתן לזהות עמדה זו כבר בהחלטה מיום 8.5.2022, בה צוין כי השימוע עשוי " לייתר את המשך ניהול ההליך" . חרף זאת המתינו המערערים למעלה מחודש וחצי – שבמהלכו נערך להם שימוע נוסף, בהתאם להצעת המותב, ואף הגישו ביום 10.7.2022 בקשה בנוגע למועד הדיון. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי המערערים העלו את טענת הפסלות בהזדמנות הראשונה, ואין בידי לקבל את ההסבר שלפיו בא-כוחם סבר בתחילה כי המותב " לא נתן דעתו עד הסוף" בנושא. העובדה שלא התקיים דיון בפני המותב במהלך תקופה זו, אף היא אינה מצדיקה את השתהות המערערים בהעלאת טענת הפסלות (ראו והשוו: ע"פ 8885/21 אלבז נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (26.1.2022)). 12. מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048170_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק ע"פ 4817/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\180\048\a01\22048180.A01

בש"פ 4818/22

HebrewVerdicts\22\180\048\a01

מדינת ישראל נ. פלוני

22048180.A01

22048180.A01.docx

החלטה

fdd0e9b2ea050e02597896ae3eaad232803b2f15334804f1e0c201b0dd9b9854

בבית המשפט העליון בש"פ 4818/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עמוס סילבר בקשה (שמינית) להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.7.2022) בשם המבקשת: עו"ד סיגל בלום, עו"ד יוני חדד בשם המשיב: עו"ד איתי בר עוז, עו"ד ניצן ביילין החלטה אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048180_A01.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4818/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\180\048\a02\22048180.A02

בש"פ 4818/22

HebrewVerdicts\22\180\048\a02

מדינת ישראל נ. פלוני

22048180.A02

22048180.A02.docx

החלטה

4ea88995fc14f9505d09ab1109c25776eac36f91727659acd5bc5558f369c14f

בבית המשפט העליון בש"פ 4818/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עמוס דב סילבר בקשה (שמינית) להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ"א בתמוז התשפ"ב (20.7.2022) בשם המבקשת: עו"ד סיגל בלום, עו"ד יוני חדד בשם המשיב: עו"ד איתי בר עוז, עו"ד ניצן ביילין החלטה 1. בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב מיום 28.7.2022 (בפעם השמינית) במאה וחמישים ימים או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. 2. מקורה של הבקשה בפרשה הידועה בכינוי פרשת "טלגראס", אשר נסבה על הפעלת פלטפורמה של סחר, הפצה ותיווך בסמים, בין השאר באמצעות יישומון "טלגרם". המשיב הוא מי שמיוחסת לו עמידה בראש מערך זה, והוא הנאשם המרכזי בפרשה. ביום 18.4.2019 הוגש נגדו ונגד אחרים כתב אישום המייחס לו עבירות רבות, ובהן עבירה של עמידה בראש ארגון פשיעה. יצוין כי בפרשה הוגשו כתבי אישום שונים כנגד עשרות מעורבים. עוד יצוין כי כתב האישום בעניינו של המשיב תוקן חמש פעמים. 3. היבטים שונים של הפרשה, וכן בקשות מעצר עד תום ההליכים של מעורבים שונים, לרבות החלטות על שחרור בהמשך הדרך, נדונו פעמים רבות, גם בבית משפט זה, ובכלל זה בהחלטותיי מיום 10.7.2019 (בש"פ 4267/19 ובש"פ 4354/19) ובהחלטותיו של השופט ג' קרא מיום 5.10.2020 (בש"פ 6618/20 ) ומיום 28.7.2021 (בש"פ 5045/21). על כן, אין צורך לחזור ולפרט את הדברים. 4. עם התמשכות ההליכים נותר המשיב היחיד מבין המעורבים בפרשה המצוי במעצר מאחורי סורג ובריח. עמדתה של המדינה היא שיש להאריך את מעצרו, בשל כך שמיוחסת לו מסוכנות בדרגה גבוהה ביותר, בהתחשב במעמדו בארגון, יכולותיו והשפעתו האישית על מעורבים רבים אחרים, ועל צרכני סמים הרואים בו דמות של מנהיג. זאת ועוד, המדינה מדגישה את החשש מהימלטות מן הדין וכן משיבוש הליכים, תוך הפנייה לקביעותיו של בית משפט זה בעבר (בש"פ 1086/21, השופט ד' מינץ ). 5. אשר להתקדמות ההליך העיקרי, כפי שתואר בבקשה עד כה התקיימו 68 דיוני הוכחות והעידו 32 עדים, חלקם הגדול במסגרת "משפט זוטא" שהתנהל בעניין קבילותן של חלק מהראיות הדיגיטליות. לעת הזו קבועים 26 דיוני הוכחות נוספים, האחרון שבהם ביום 27.2.2023. 6. השאלה העומדת במרכז ההליך שבפני היא האם בשלב זה נעה נקודת האיזון לטובת שחרורו של המשיב ממעצרו, כנטען על-ידי באי-כוחו, לנוכח העובדה שההליך המשפטי נגדו נמשך זמן רב והוא מצוי במעצר מאחורי סורג ובריח למעלה משנתיים, ונראה כי המשפט בעניינו אינו קרוב לסיום. 7. יש לציין כי בעת שהוגשה הבקשה השביעית להארכת מעצרו של המשיב, בתום הדיון שהתקיים ביום 27.4.2022 קיבל המשיב את המלצת בית המשפט (בש"פ 2590/22, השופט נ' סולברג ) להסכים להארכת מעצרו, תוך שבית המשפט מורה על עריכת תסקיר מעצר עדכני שיוכל לעמוד נגד עיניו של בית המשפט בהמשך. 8. ביום 20.7.2022 התקיים הדיון בפני. המדינה חזרה ועמדה על מסוכנותו המפליגה לשיטתה של המשיב. בהקשר זה, המדינה עמדה על כך שהארגון שבראשו עמד המשיב פתח את שעריו גם להפצת סמים לקטינים ואף אפשר לקטינים לסחור בסמים, ובכלל זה סמים פסיכאדליים. עוד נטען כי להערכת המדינה השילוב שבין המוטיבציה הכלכלית לביצוע העבירות לבין האידיאלוגיה הדוגלת בשימוש חופשי בסמים מגביר את החשש מפני המשך ביצוע העבירות על-ידי המשיב. המדינה הוסיפה וטענה כי למשיב עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות סמים ואלימות. כמו כן, המדינה הצביעה על התכנית הסדורה להמשך ניהולו של המשפט, ובכלל זה לדיוני הוכחות רבים, הגם שהודתה בכך שהוא צפוי להתמשך עוד זמן רב, בהתחשב במאפייניו כתיק מורכב. לעומת זאת, בא-כוח המשיב הדגיש את התמשכותה של תקופת המעצר, כמו גם את העובדה שלמעט המשיב כלל המעורבים בפרשה, לרבות נאשם 2, שהיה בעל מעמד בכיר ביותר בארגון, הועברו זה מכבר למעצר בפיקוח אלקטרוני. 9. לאחר הדיון, ביום 21.7.2022, הוגשו לעיוני שני תסקירים משלימים, בהתאם להחלטתו האמורה של השופט סולברג , האחד מיום 14.7.2022 והשני מיום 20.7.2022. בעיקרו של דבר, התמונה המצטיירת מהתסקירים היא כי לא חל שינוי בדפוסי החשיבה שאפיינו את המשיב, בשים לב לתפיסתו העקרונית בדבר התועלת הנודעת לשימוש בקנאביס. כמו כן, עולה כי המשיב מרוכז במחירים האישיים שהוא משלם סביב מעצרו המתמשך. שירות המבחן בחן את אחיותיו של המשיב, שהוצעו לשמש כמפקחות, והתרשם כי הן יתקשו לעמוד בתפקיד הפיקוח ולהפחית את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. בהתאם לכך העריך שירות המבחן כי מערך הפיקוח המוצע אינו הולם את הסיכון שנשקף מהמשיב ועל כן לא המליץ על שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח. 10. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 21.7.2022 הוגשה בקשתו של עו"ד חץ-דוד, יושב-ראש "עלה ירוק", להצטרף להליך במעמד "ידיד בית המשפט". אסתפק בכך שהבקשה הוגשה לאחר שהתקיים הדיון בפני, ודי בכך כדי לדחותה. 11. השלב הדיוני שאליו נקלעה בחינת הבקשה להארכת מעצר בהליך זה הוא שלב מתסכל, שמאפיין הליכים דומים נוספים שעניינם כתבי אישום מורכבים המובילים לניהולו של הליך ממושך. האיזון בין המסוכנות והקושי לאיינה לבין שלילת החירות הנמשכת שנובעת מהתארכות ההליך העיקרי הוא קשה, לעתים קשה מנשוא. 12. בחנתי בכובד ראש את האפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. מסוכנותו וכושר השפעתה של הסביבה להמשך פעילות עבריינית מהווים שיקולים כבדי משקל ומשכנעים להמשך מעצרו, אך כוחם נחלש לאיטו ככל שהמשפט נמשך. בשלב זה, תוקפם של שיקולים אלה לא פג, אך חשיבה קדימה היא מחויבת המציאות. הגורם שמקשה עליי להיעתר לאפשרות של העברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני בשלב זה הוא האופי החד-משמעי של התסקירים המלמדים כי החלופות שהוצעו אינן מתאימות. במבט הצופה פני עתיד, אני סבורה שיש מקום לכך שבאי-כוחו של המשיב ינסו להציע מתווה מורכב יותר של פיקוח, כפי שנעשה לעתים. מבלי למצות את קשת האפשרויות, ניתן לחשוב על מערך פיקוח של שניים או שלושה מפקחים במקביל בשלב ראשון, תוך חתירה להרחבת מעגל המפקחים המוצעים ובכלל זה מציאת מפקחים שאינם נמנים עם בני המשפחה הקרובה ביותר או עם מי שמזוהים בצורה משמעותית ובולטת עם תפיסת העולם של המשיב. ככל שיעלה בידו של המשיב להציע מערך פיקוח הדוק מסוג זה, הוא יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר, ובית המשפט המחוזי יכריע בה כחכמתו. מכל מקום, בנסיבות שבהן סופו של המשפט אינו קרוב, ועל מנת לאפשר המשך פיקוח צמוד אחר סוגיית המעצר בתיק זה אני מורה בשלב זה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום בלבד, ולא ב-150 יום כפי שמבוקש על-ידי המדינה. 13. סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 28.7.2022 מעבר לתשעה חודשים בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בעניינו בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048180_A02.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4818/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\190\048\v01\22048190.V01

ע"פ 4819/22

HebrewVerdicts\22\190\048\v01

מדינת ישראל נ. פלוני

22048190.V01

22048190.V01.docx

החלטה

d4a7be14ac3c8649962aef434c1aeab2ca92c2fe15d4e8c7e85eb4c46673b3b1

בבית המשפט העליון ע"פ 4819/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשת המשיב מיום 20.7.2022 בשם המשיב: עו"ד רן אבינועם החלטה בנסיבות העניין, הדיון בהליך שבכותרת יידחה ליום 1.8.2022, כמבוקש וכמוסכם. כמו כן, ובשים לב לנסיבות המפורטות בבקשה שבכותרת, אני מורה כי המשיב ישתתף בדיון באמצעות היוועדות חזותית, כמבוקש. לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיב להגשת עיקרי טיעון בכתב. ניתנה היום, ‏כ"ה בתמוז התשפ"ב (‏24.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22048190_V01.docx גר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 4819/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\190\048\f02\22048190.F02

ע"פ 4819/22

HebrewVerdicts\22\190\048\f02

מדינת ישראל נ. פלוני

22048190.F02

22048190.F02.docx

פסק-דין

96d0d3ac788afb8ff4b3373d291a9c132b2e942051fba4c076156e4a1c39e2b6

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4819/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' ליבדרו) שניתן ביום 7.6.2022 בת"פ 16846-02-20 תאריך הישיבה: ד' באב התשפ"ב (1.8.2022) בשם המערערת: עו"ד סיגל בלום בשם המשיב: עו"ד רן אבינועם בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' שטיין: 1. לפנינו ערעור המדינה המלין על קולת העונש אשר הושת על המשיב בעקבות הרשעתו בהצתה, עבירה לפי סעיף 448 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בגדרו של ת"פ (מחוזי ב"ש) 16846-02-20 (השופט י' ליבדרו ). בגזר דינו מיום 7.6.2022, השית בית משפט קמא על המשיב 25 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לצד עונשים נלווים. המדינה סבורה כי עונש זה סוטה לקולא במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות הצתה – זאת, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולעברו הפלילי המכביד של המשיב אשר כולל עבירות רבות, וביניהן עבירות אלימות והתפרצות למקומות מגורים. 2. מעשה ההצתה התרחש ביום 22.1.2019, כשנה וחצי ממועד גירושי המשיב מרעייתו לשעבר (להלן: המתלוננת ), לה היה נשוי כשלושים שנה. במסגרתו של הליך הגירושין, קנתה המתלוננת מהמשיב את חלקו בדירתם המשותפת תמורת 500,000 ש"ח ונשארה להתגורר באותה דירה, אשר נמצאת בקומה שביעית של בית משותף בבאר-שבע (להלן: הדירה ). בסמוך ליום המעשה, ניסה המשיב לשכנע את המתלוננת לאפשר לו לחזור לדירה ולהתגורר בה, אך המתלוננת לא נענתה לבקשותיו. ביום המעשה, עלה בידי המשיב להיכנס לדירה בדרכים-לא-דרכים – דבר שגרם לבנו, שהיה באותה שעה בדירה, לקפוץ ממרפסת הדירה למרפסת של דירה אחרת אשר נמצאת בקומה השישית בבניין. או אז, נעל המשיב את הדירה, נכנס לחדר השינה של המתלוננת ושילח אש במיטתה. האש התפשטה בחדר השינה ובדירה כולה – כאשר המשיב מונע את כניסתם של צוותי החירום – שוטרים ומכבי אש – אשר הגיעו למקום ושהו מחוץ לדירה לצד המתלוננת. המשיב נעמד ליד אחד החלונות בדירה כאשר הוא אוחז בסכין. השוטרים דרשו מהמשיב לפתוח את דלת הדירה ולצאת ממנה, אך הלה סירב לעשות כן. לבסוף, עלה בידי צוותי החירום לפרוץ לתוך הדירה, שעלתה באש, לחלץ ממנה את המשיב, לפנותו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, ולכבות את השריפה. כתוצאה מהשריפה, חדר השינה שבדירה נשרף כליל ונגרמו נזקי אש, חום ופיח בכל חלקי הדירה, לצד נזקי פיח לרכוש המשותף בבניין אשר נמצא בסמיכות לדירה. 3. אין חולק על כך שהמשיב עשה מעשה אלים בדרגת חומרה גבוהה אשר זרע הרס וחורבן לא רק בדירה אלא גם בחיי גרושתו, המתלוננת. שירות המבחן ערך תסקיר בעניינו של המשיב וציין בסופו כי ניתן לבחון את שילובו בקהילה טיפולית, אולם סייג את המלצתו זו באמרו כי "לחלופין, נוכח רמת הסיכון, ובמידה וכבוד בית המשפט יחליט לגזור את דינו, אנו נמליץ להטיל [עליו] עונש מוחשי בדמות מאסר בפועל.", עוד צויין בתסקיר כי "אנו מעריכים כי עונש זה ייתכן ועשוי להוות גורם מרתיע ומציב גבולות ומסר חד משמעי באשר למעשיו ...". 4. בית משפט קמא גזר את עונשו של המשיב כפי שגזר, ומכאן ערעור המדינה. במסגרת שמיעת הערעור, שמענו את טענות המדינה באשר לרמת הענישה הנהוגה ביחס לעבירות הצתה על רקע של אלימות בתוך המשפחה ובכלל, וכן בנוגע לעברו הפלילי המכביד של המשיב; ועודכנו על אודות מצבה הלא פשוט – בלשון המעטה – של המתלוננת ועל הפגיעה החמורה ברווחת חייה שגרם המשיב במעשה ההצתה. כמו כן שמענו את דבריה של נציגת שירות המבחן אשר לא תמכו בענישה מקלה. מנגד, ביקש סניגורו של המשיב שלא נחמיר בעונשו של מרשו בהתחשב בגילו (64), בבריאותו הרופפת וכן ברקע הכמעט-אובדני של מעשה ההצתה. הסניגור אף הפנה אותנו לפסקי דין אשר הקלו בעונשיהם של מבצעי עבירת הצתה בשל נסיבותיהם האישיות ובהתחשב בנזק המועט לרכוש שנגרם על ידיהם. המשיב עצמו ביקש – וקיבל – את רשות הדיבור. במסגרת זו, הביע המשיב חרטה על מעשיו, תיאר את מחלותיו, וניסה לשכנענו כי לא נשקף ממנו שום סיכון למתלוננת. 5. סבורני כי עונש המאסר שהושת על המשיב סוטה במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ביחס לעבירות הצתה ועל כן מחייב את התערבותנו. עבירת הצתה היא מן המסוכנות והחמורות שבספר החוקים – דבר הנכון ביתר שאת מקום שמדובר בהצתה אשר מתבצעת על רקע של אלימות במשפחה או במערכת זוגית (ראו: ע"פ 2249/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 22 לפסק דינו של השופט י' אלרון (11.11.2018)). בית משפט זה קבע כי מאסר בפועל לתקופה בת 48 חודשים הוא עונש מידתי וראוי בגין מעשה הצתה שגרם נזק כבד לרכוש ללא פגיעה בנפש (ראו: ע"פ 2939/19 חלפון נ' מדינת ישראל , פסקה 8 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף והאסמכתאות שם (2.2.2020)). זאת ועוד: בית משפט קמא עצמו הפנה בגזר הדין לעונש של שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל אשר הושת על נאשם שהצית את דירת בת זוגו – חרף היותו נטול עבר פלילי ולמרות קיומן של נסיבות מקלות נוספות (ראו: ת"פ (מחוזי ב"ש) 25842-05-16 מדינת ישראל נ' אלטאהר (השופט א' ביתן ) (27.4.2017)). ברי הוא, אפוא, כי בנסיבות המקרה דנן מן הראוי היה להשית על המשיב מאסר בפועל לתקופה שלא תפחת מ-42 חודשים. 6. ברם, שומה עלינו להתחשב התחשבות ממשית במצב בריאותו של המשיב, בן 64 הסובל ממחלות קשות שבהעדר טיפול והשגחה רציפים עלולות לסכן את חייו. מטעמי צנעת הפרט, אמנע מלפרט מחלות אלה. אציין רק כי המשיב מקבל טיפולים רפואיים בקשר עם מחלות אלה בין כותלי הכלא, אולם כפי שציין סניגורו חייו בכלא קשים עשרות מונים מחייהם של אסירים צעירים ובריאים ממנו (ונראה כי המשיב אף פוגע בעצמו על ידי אי-שיתוף פעולה עם גורמים רפואיים והיותו מעשן כבד). בהתחשב בנתון זה ובכלל היסודי לפיו "במסגרתם של ערעורי המדינה אין זה ראוי ואין זה נכון למצות עם הנאשם שזכה בערכאה הדיונית לעונש מקל את מלוא חומרת הדין" (ראו: ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 לפסק דיני והאסמכתאות שם (28.7.2022)), סבורני כי המקרה שלפנינו איננו המקרה שבו נרצה למצות את הדין עם העבריין על ידי הטלת עונש מאסר בהלימה מלאה לחומרת מעשיו. 7. אשר על כן, מציע אני לחברותיי כי נקבל את ערעור המדינה, אך נסתפק בהעלאת תקופת מאסרו של המשיב לריצוי בפועל מ-25 חודשים ל-30 חודשים בלבד, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו בעינם. ש ו פ ט השופטת ע' ברון : אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ר' רונן : אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין . ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22048190_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק ע"פ 4819/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\200\048\k01\22048200.K01

בש"א 4820/22

HebrewVerdicts\22\200\048\k01

אברהם גלייכמן נ. כונס הנכסים הרשמי

22048200.K01

22048200.K01.docx

החלטה

c46aa5007d829767914fa54c41fabef92853bde0b9e6b60e34f8ca86650a1ee4

בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד בקשה מיום 17.7.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 24.7.2022. ניתנה היום, ‏י"ט בתמוז התשפ"ב (‏18.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4820/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\200\048\k02\22048200.K02

בש"א 4820/22

HebrewVerdicts\22\200\048\k02

אברהם גלייכמן נ. כונס הנכסים הרשמי

22048200.K02

22048200.K02.docx

החלטה

f5db93e204c1e2cfd7bf827ab9ee1319abb3d90f9fda223c27a3ddac233754ad

בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד המשך טיפול החלטה משהמשיבים בחרו שלא להשיב לבקשה, ניתנת הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.5.2022, בפש"ר 13422-01-15, וזאת עד למועד הגשתו בפועל. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך ותצורף לו כנספח. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K02.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4820/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\200\048\k03\22048200.K03

בש"א 4820/22

HebrewVerdicts\22\200\048\k03

אברהם גלייכמן נ. כונס הנכסים הרשמי

22048200.K03

22048200.K03.docx

החלטה

2c739c0153b3e37305be76118f54685ae963aaa2b65d62a3cbd7fa2709e16b45

בבית המשפט העליון בש"א 4820/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: אברהם גלייכמן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עופר שפירא, עו"ד בקשה מיום 21.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.8.2022. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22048200_K03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"א 4820/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\210\048\a01\22048210.A01

בש"פ 4821/22

HebrewVerdicts\22\210\048\a01

מדינת ישראל נ. פלוני

22048210.A01

22048210.A01.docx

החלטה

55b1ab55eb4e3143517ea11daedf4b45c14454d9b27cef31832eb4178b4867fc

בבית המשפט העליון בש"פ 4821/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה (תשיעית) מוסכמת להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד עינת נהון-אפרתי בשם המשיב: עו"ד פאולה ברוש החלטה לבקשת באת-כוח המדינה, ובהסכמת באת-כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 11.8.2022, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 57665-11-19 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048210_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4821/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\220\048\a01\22048220.A01

בש"פ 4822/22

HebrewVerdicts\22\220\048\a01

מדינת ישראל נ. אוראל זוית

22048220.A01

22048220.A01.docx

החלטה

ac8115b62766ef4b975465d89e99136ce64c5ce1dcfe3c8e0af8a6b1f8fdf498

בבית המשפט העליון בש"פ 4822/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אוראל זוית בקשה (שתים עשרה) מוסכמת להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד צחי הבדלי בשם המשיב: עו"ד משה אלון החלטה לבקשת בא-כוח המדינה, ובהסכמת בא-כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 5.8.2022, או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 15217-03-19 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22048220_A01.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4822/22

Word.Document