Datasets:

LevMuchnik

/

SupremeCourtOfIsrael

like 6

HebrewVerdicts\22\490\045\f01\22045490.F01

בש"פ 4549/22

HebrewVerdicts\22\490\045\f01

מדינת ישראל נ. אחמד ג'בארין

22045490.F01

22045490.F01.docx

החלטה

1c7009c5c066bcc2fe29063ad9c76e9b23418683a72f41a213893c3782050c36

בבית המשפט העליון בש"פ 4549/22 - א' לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אחמד ג'בארין בקשה לפטור מהתייצבות בשם המבקשת: עו"ד מיכל קליין בשם המשיב: עו"ד מנחם רובינשטיין החלטה סעיף 57(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ), אינו מחייב את העצור להיות נוכח בדיון בהארכת מעצרו בגדרו של סעיף 62 לחוק. אשר על כן, ולאור הטעמים שפורטו בבקשה שלפניי, המשיב יהא רשאי שלא להיות נוכח בדיון. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045490_F01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4549/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\490\045\f02\22045490.F02

בש"פ 4549/22

HebrewVerdicts\22\490\045\f02

מדינת ישראל נ. אחמד ג'בארין

22045490.F02

22045490.F02.docx

החלטה

4ddbaa1b21fcbaa4ff46b0d779f8ba646108099e04393e14d5b53e437e9512e3

בבית המשפט העליון בש"פ 4549/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אחמד ג'בארין בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד עודד ציון בשם המשיב: עו"ד מנחם רובינשטיין החלטה 1. לאחר דין ודברים, ובהמלצת בית המשפט, הסכים בא-כוח המשיב להארכת מעצרו של המשיב מיום 13.7.2022, וזאת בתשעים ימים או עד למתן פסק הדין בת"פ (מחוזי חיפה) 63908-08-21, לפי המוקדם. 2. רשמתי לפניי את טרונייתו של בא-כוח המשיב על הימשכות ההליכים והפניתי את תשומת ליבו לכך שבכגון דא, ההליך הנכון הוא בקשה לעיון חוזר, ככל שיש לה הצדקה; וזכויותיו של מרשו לעתור לעיון חוזר בהתקיים עילה כאמור שמורות עמו. ניתנה היום, ‏י"א בתמוז התשפ"ב (‏10.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045490_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4549/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\500\045\f01\22045500.F01

בש"פ 4550/22

HebrewVerdicts\22\500\045\f01

איליה קיסליצין נ. מדינת ישראל

22045500.F01

22045500.F01.docx

החלטה

4ee337b6efaa401ac6532a599fd53260af1230ef7326da32b7c4ff78ed25b4bb

בבית המשפט העליון בש"פ 4550/22 - א' לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: איליה קיסליצין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית מועד דיון בהסכמה בשם העורר: עו"ד אהרן (רוני) הרניק בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון החלטה 1. כמבוקש וכמוסכם; הדיון הקבוע ליום 10.7.2022, שעה 10:00 – מבוטל בזאת. 2. הדיון נקבע ליום 12.7.2022, שעה 9:30. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045500_F01.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4550/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\500\045\f02\22045500.F02

בש"פ 4550/22

HebrewVerdicts\22\500\045\f02

איליה קיסליצין נ. מדינת ישראל

22045500.F02

22045500.F02.docx

החלטה

5b0d14338a74b15a336d1c18a437f22af8a05122e8cc7bc1ea6f1dd6da3b39e5

בבית המשפט העליון בש"פ 4550/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: איליה קיסליצין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) שניתנה ביום 7.6.2022 במ"ת 60367-11-21 בשם העורר: עו"ד אהרון הרניק; עו"ד דינה פרופס בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון; עו"ד איתי שהם החלטה הערר 1. לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) אשר ניתנה ביום 7.6.2022 במ"ת 60367-11-21, ואשר במסגרתה הורה בית המשפט על מעצר העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתפ"ח (מחוזי ת"א) 60391-11-21 (להלן: ההליך העיקרי ). עיקרי כתב האישום והליכים קודמים 2. בגדרי ההליך העיקרי העורר מואשם, יחד עם נאשם נוסף, ברצח באדישות, עבירה לפי סעיפים 300(א) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ). 3. לפי עובדות כתב האישום, ביום 12.11.2021, בשעה 18:03, נכנסו העורר והנאשם הנוסף לדירה בה התגוררו המנוח ובת זוגו (להלן: הדירה ) אשר שהו בדירה באותה עת. בשעה 18:05 התקשר המנוח למגן דוד אדום וביקש כי יישלח אמבולנס עבור בת זוגו בשל פציעה ברגלה. במהלך השיחה, החלו העורר והנאשם הנוסף לתקוף את המנוח, תוך שהם מפילים אותו לרצפה, חונקים אותו ומכים אותו באגרופים בפניו. לאחר התקיפה, נסו התוקפים מהמקום. כתוצאה מהתקיפה ליבו של המנוח נדם, בוצעה בו החייאה, והוא הובל לבית חולים במצב קשה. בהמשך, ביום 29.11.2021, נפטר המנוח כתוצאה מאותה תקיפה. 4. בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. 5. ביום 22.2.2022 קבע בית משפט קמא (השופט ש' מלמד ) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום. התשתית הלכאורית שהוצגה בפני בית משפט קמא, כללה, בין היתר: ראיות פורנזיות וראיות זיהוי שקשרו את העורר לזירת האירוע; סרטון המתעד את אירוע התקיפה (להלן: הסרטון ) וסרטון המתעד אירוע שקדם לתקיפה באותו היום; הקלטת השיחה למוקד החירום; עדותה של בת זוגו של המנוח; ראיות רפואיות ופתולוגיות לגבי הגורם למות המנוח; וגרסת העורר והנאשם הנוסף אשר הכחישו כל קשר לתקיפת המנוח. לאחר שבית המשפט צפה בסרטון וניתח בפרטיו, הוא קבע כי מעשיהם של העורר והנאשם הנוסף בעת התקיפה מצביעים על תיאום ביניהם, גם אם השתתפותו של העורר בתגרה הייתה ספונטנית; וכי התנהגותו של העורר אינה יכולה ללמד, אפילו לא בדוחק, כי העורר פעל מתוך הגנה עצמית – זאת, מאחר שבמהלך אירוע התקיפה הייתה דלת הדירה פתוחה לרווחה, והיה בידי העורר להימלט מהדירה בדרך חלופית שאינה פוגענית; וממילא – העורר והנאשם הנוסף לא היו נתונים בסכנה ממשית מצדו של המנוח. חיזוק נוסף לתשתית העובדתית הלכאורית מצא בית המשפט בחוות דעת פתולוגית אשר קובעת כי פעולת החניקה שביצע העורר במנוח הייתה יכולה לגרום להפסקת פעילות הלב של המנוח; וכן בכך שגרסאותיהם של המשיבים – אשר טענו כי בעת האירוע הם שהו בביתם – נסתרו אל מול ראיות אובייקטיביות (ובהן: הסרטון ומחקרי תקשורת). 6. לאחר שקבע כאמור, הורה בית משפט קמא על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר על ידי שירות המבחן. שירות המבחן לא בא בהמלצה על חלופת מעצר והעריך את מסוכנותו ברמה בינונית. 7. ביום 7.6.2022 קבע בית משפט קמא כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים אשר מתנהלים נגדו בהליך העיקרי. בית המשפט קבע כי מהעורר נשקפת מסוכנות רבה הנלמדת מחומרת המעשה בו הוא מואשם אשר כולל התנהגות אלימה ואכזרית. כמו כן, מהנתונים שהובאו בפני בית המשפט עולה כי קיימת בעיה של צריכת אלכוהול מרובה מצד העורר (ואין מחלוקת על כך כי גם בזמן אירוע התקיפה היה העורר תחת השפעת חומרים משני תודעה) – עובדה אשר מעלה את רמת הסיכון הנשקפת מהעורר, ודורשת כי חלופת המעצר תאיין גם מסוכנות לשימוש לרעה בחומרים משני תודעה. בתוך כך, דחה בית המשפט את בקשתו של העורר להעברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בפיקוח אמו ואחותו – זאת, מאחר שמצא כי הן אינן מתאימות לתפקיד הפיקוח באשר היכרותן עם העורר והלכותיו הינה שטחית וגישתן כלפיו היא מגוננת; ובהעדר יכולתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר. בית המשפט הוסיף כי ממילא אין בנמצא נסיבות מיוחדות אשר יצדקו סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן, כמו גם לאבחנה בין העורר לנאשם הנוסף – אשר אף הוא עצור עד תום ההליכים. טענות העורר 8. ראיות לכאורה – העורר טוען כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. לטענתו, מהסרטון עולה כי התגרה החלה בין המנוח לנאשם הנוסף והעורר כלל לא היה מעורב בה, שכן הוא היה עסוק בטיפול ברגלה הפצועה של בת זוגו של המנוח. רק כאשר העורר ניסה להפריד בין השניים, והותקף על ידי המנוח עקב כך – אז הוא לפת את צווארו של המנוח לצורך הגנה עצמית. לעורר נשקפה סכנה ממשית מהמנוח – אדם שיכור כלוט, אלים וחזק למדי, אשר הצליח להפיל את העורר ארצה באמצעות מכת אגרוף אחת בלבד. פעולתו של העורר הייתה נחוצה ולא חרגה מהמידה הנדרשת, שכן מיד כשהמנוח הפסיק להתנגד והסכנה שנשקפה ממנו חלפה – הפסיק העורר ללפות את צווארו ועזב את המקום. 9. לטענת העורר, לא הוכח היסוד הנפשי של אדישות לגרימת המוות – זאת, בשים לב להודעת בת זוגו של המנוח, לפיה המנוח היה עדיין בהכרה לאחר שהשניים עזבו את הדירה; וכן בשים לב לכך שהמדינה בחרה תחילה (בטרם מותו של המנוח בבית החולים) להאשים את העורר בחבלה בכוונה מחמירה ולא בניסיון לרצח. כמו כן, נטען כי, אמנם, בעת שלפת העורר את צווארו של המנוח, החל הנאשם הנוסף להכות את המנוח בפניו – אולם, הם לא פעלו בצוותא חדא והתנהגותם לא הייתה מתואמת. 10. עילת מעצר וחלופת מעצר – נטען כי נתוניו האישיים של העורר מצביעים על התאמתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. מדובר באדם בן 37; ללא עבר פלילי; שקיים אורח חיים נורמטיבי, הכולל רצף תעסוקתי ושגרת עבודה סדורה. ניכר כי השתתפותו באירוע הייתה ספונטנית, אשר באה לאחר שהותקף על ידי המנוח, ומבלי שנשא עמו אמצעי תקיפה. בהתאם לתסקיר שירות המבחן, העורר השתלב בחינוך הכלא ולא נרשמו לחובתו הפרות משמעת. כל אלו מלמדים, כך נטען, על רמת מסוכנות נמוכה של העורר. 11. העורר מבקש לחלוק על מסקנות שירות המבחן ולאמץ את האמור בחוות דעת העובדת הסוציאלית מטעם ההגנה (להלן: חוות-דעת ההגנה ). לטענתו, תסקירי המבחן הם קצרים ובלתי ממצים, ואשר מתבססים על שתי פגישות קצרות בהיוועדות חזותית. לעומת זאת, חוות-דעת ההגנה התבססה על פגישות ארוכות, והיא מנומקת ומפורטת. חוות-דעת ההגנה המליצה על מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני – ויש לקבל המלצה זאת. 12. העורר טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי לעורר קיימת "בעיה של שימוש לרעה בחומרים משנים תודעה". העורר אינו צורך אלכוהול במידה מופרזת, והיה מקום לאמץ את גרסאותיהן של אמו ואחותו בעניין זה. בית המשפט קבע כי "התמונה המצטיירת כי אכן קיימת בעיה שמעלה את רמת הסיכון לעבור עבירת אלימות, אך היא דורשת בירור רחב יותר ובית המשפט אינו יכול לסמוך על חוות הדעת שהוגשו שיש בהן להציג ניתוח מדויק של מצבו של המשיב בשאלה זאת" – ובהקשר זה נטען, כי חוסר הבהירות כאמור צריך לפעול לטובת העורר, ולא היה מקום לקבוע כי נתון זה מגביר את מסוכנותו. 13. כמו כן, לטענת העורר, שגה בית משפט קמא כאשר לא נתן את אמונו במפקחות המוצעות, אמו ואחותו. כפי שקבע בית משפט קמא, מדובר "בנשים דעתניות וחזקות" שאינן תלויות בעורר. הקביעה כי בשל היכרותן השטחית של המפקחות עם חייו החברתיים של העורר הן לא תוכלנה לפקח עליו – יסודה בטעות; שכן, אין זה מפתיע שמשפחתו של אדם בוגר ונורמטיבי אינה מעורה בחייו החברתיים. גישתן המגוננת של המפקחות, גם היא אינה צריכה להיזקף לחובתן – זאת, בהתאם לפסיקה בעניין זה (ראו: בש"פ 71/19 חדקה נ' מדינת ישראל (9.1.2019)). 14. זאת ועוד: נטען, כי חלוף הזמן מאז מעצרו של העורר, שבעה חודשים וחצי, בשעה שההליך העיקרי מצוי עדין בשלב ההקראה – מצדיק אף הוא את העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני. 15. לבסוף, טוען העורר כי העדר האבחנה בינו לבין הנאשם הנוסף – אינה במקומה. העובדה כי מדובר לכאורה במבצעים בצוותא אינה מוליכה למסקנה כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמבצעים היא זהה. בהקשר זה, מבקש העורר להדגיש את השוני בין מאפייניהם האישיים ובעברם הפלילי – שלו ושל שותפו לכתב האישום – כמו גם את ממצאיו השונים של שירות המבחן בעניינם. 16. בהתבסס על טענותיו אלו, מבקש העורר להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אמו. טענות המדינה 17. המדינה סומכת את ידיה על ההחלטה קמא ועל נימוקיה המפורטים. דיון והכרעה 18. עסקינן באישום חמור אשר מייחס לעורר רצח באדישות. כאשר אישום כדוגמת זה מאומת בראיות לכאורה, תחול על המקרה חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים, כשהוא נקרא יחד עם סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק. במצב דברים זה, כפי שצויין לא אחת, העברת העצור מן הכלא למעצר באיזוק אלקטרוני שמחוץ לכותלי הכלא, קל וחומר, שחרורו לחלופת מעצר בדמות מעצר-בית או לחלופה אחרת, מתאפשרים רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים , ואינם מתאפשרים בהיעדרו של תסקיר מעצר חיובי (ראו: בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל (‏2.2.2020) (להלן: בש"פ 248/20 )). העורר תקף את האמור בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו ואת שורתו התחתונה – אשר מדגישה את הסיכון לציבור שנשקף ממנו ואינה ממליצה על שחרורו מבית המעצר – אולם, כפי שהוספתי והסברתי בבש"פ 1232/20 פלונים נ' מדינת ישראל (‏3.3.2020): "השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות להעביר למעצר באיזוק אלקטרוני נאשם שנעצר מאחורי סורג ובריח כשסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים חל עליו, היא לא "למה לא?", אלא "למה כן?". הנטל להוכיח את קיום הטעמים המיוחדים, שסעיף זה דורש כתנאי להסתפקות במעצר באיזוק אלקטרוני חלף המעצר הרגיל בין כותלי בית המעצר, הוא נטל כבד הרובץ על כתפי הנאשם. כפי שהוסבר בבש"פ 248/20, נטל זה ניתן להרים רק על ידי הבאת ממצאים פוזיטיביים אשר מצביעים על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ועל האפשרות המעשית לאיין את מסוכנותו בהיותו מחוץ לבית המעצר. ביקורת על שירות המבחן שלא סיפק ממצאים כאמור [איננה יכולה] לשמש תחליף לממצאים הפוזיטיביים הדרושים." (ראו: שם, בפסקה 10). 19. בהקשר זה אוסיף ואבהיר, כי חוות דעתו של מומחה פרטי – מכובד ומנוסה ככל שיהיה – אינה יכולה, בכוחות עצמה, להניח תשתית עובדתית לקיום הטעמים המיוחדים הנדרשים. זאת, מאחר שמדובר ב"מומחה מטעם", ולא במומחה ניטרלי, ומאחר שחוות דעת כזאת אינה בגדר תסקיר מעצר תקני במובנו של סעיף 21א לחוק המעצרים (ראו: בש"פ 660/15 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 8 (28.01.2015); בש"פ 2076/19 מדינת ישראל נ' אבו רקייק , פסקה 13 (20.3.2019)‏‏). חוות הדעת הפסיכו-סוציאלית אשר הונחה לפניי מטעם העורר בתיק זה אין בה, אפוא, כדי להוכיח את קיומם של טעמים מיוחדים כאמור – למרות היותה מקיפה ומנומקת כדבעי. 20. לפיכך, אין לי אלא לדון בראיות לכאורה אשר באות לאמת את האמור בכתב האישום. ככל שראיות כאמור קיימות, דין הערר להידחות. 21. כפי שטוען העורר, וכפי שהדגיש סניגורו בטיעונו לפניי, הסרטון הוא הראיה העיקרית שעל בסיסה תבקש המדינה להרשיע את העורר. צפיתי בסרטון וראיתי בו אלימות קשה. תחילתה, בתגרה בין שותפו של העורר לכתב האישום לבין המנוח. המשכה, בהצטרפות העורר לתגרה לצד חברו – ובניגוד גמור לטענתו, לא כמי שניסה, כביכול, להפריד בין הניצים. לאחר מכן, נראה העורר לופת את צווארו של המנוח בחוזקה בשתי ידיו, כאשר שותפו הולם במנוח באגרופיו. בתמונה שעולה מן הסרטון אין אפילו ראשית ראיה להגנה עצמית. בת זוגו של המנוח תיארה בהודעותיה במשטרה את מעשה התקיפה כפי שהוא נראה בסרטון. העורר מצדו ניסה להרחיק את עצמו מזירת התקיפה על ידי העלאת טענת אליבי שקרית בתחילת חקירתו במשטרה – שקר מהותי שיש בו כדי לחזק את ראיות התביעה. נמצא אפוא כי בידי המדינה ראיות בשפע אשר מצביעות על כך שהעורר היה שותף מלא למעשה התקיפה האכזרי שבסופו מצא המנוח את מותו; ובהקשר זה, אדגיש כי שותף ספונטני לדבר עבירה כמוהו כשותף מלא (ראו, מיני רבים: ע"פ 954/17 אבו עראר נ' מדינת ישראל , פסקאות 38-36 לפסק דיני והאסמכתאות שם (10.6.2019)). 22. חומר החקירה שהוגש לעיוני על ידי המדינה מכיל בתוכו סיכום פטירתו של המנוח, אשר נעשה בבית החולים וולפסון, וממנו עולה כי המנוח נפטר מאירוע לבבי ומכֶשֶל נשימתי אקוטי, וכן דו"ח פתולוגי אשר מצביע – בין היתר, וכהערכה בלבד – על כך "שמנגנון של תשניק היה אחד המנגנונים שנוצרו עקב לחץ ממושך על הצוואר". ראיות אלה מוכיחות לכאורה את הקשר הסיבתי בין תקיפת המנוח לבין מותו; ואזכיר בהקשר זה את חזקות הקשר הסיבתי המנויות בסעיף 309 לחוק העונשין, שאף הן מסייעות בידי התביעה. 23. באשר ליסוד הנפשי המיוחס לעורר – אדישותו לתוצאה הקטלנית, במובן של שוויון נפש לאפשרות של גרימה למות המנוח, כנדרש בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין, עולה ממעשיו אשר נצפים בסרטון. 24. בית המשפט המחוזי צדק אפוא בהחלטתו לעצור את העורר עד תום משפטו בהליך העיקרי וכן בנימוקים שהובילוהו להחלטה זו. 25. סוף דבר: הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ב (‏12.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045500_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4550/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\510\045\f01\22045510.F01

בש"פ 4551/22

HebrewVerdicts\22\510\045\f01

סטניסלב סטופניצקי נ. מדינת ישראל

22045510.F01

22045510.F01.docx

החלטה

337128dc3fe2624a65af799dae0f1749867acf6e165ca05c094445a8d89bbcaa

בבית המשפט העליון בש"פ 4551/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: סטניסלב סטופניצקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בשם המבקש: עו"ד עלי אבו לבן החלטה 1. לפניי בקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי" לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' דנינו ), אשר ניתנה ביום 3.7.2022 בעמ"י 2109-07-22. בגדרי החלטה זו, דחה בית המשפט המחוזי את ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום באר שבע (השופטת ש' שטרית ) אשר ניתנה ביום 2.7.2022 במ"י 515-07-22 – ואשר במסגרתה נקבע כי את בקשתו של המבקש לאפשר לו להשתתף בהלוויית אמו יש להותיר לשיקול דעתה של היחידה החוקרת. 2. הבקשה נטועה בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינה מעלה כל שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. כמו כן, מכלול הנסיבות מצביעות על כך שלא נגרם למבקש עיוות דין. כפ י שקבעו הערכאות דלמטה , המסלול הנכון לבחינת בקשתו של המבקש ליציאה להלוויית אמו, בליווי שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), הוא המסלול המינהלי, קרי – הגשת בקשה ליציאה בליווי בהתאם להוראות פקודת נציבות 04.40.01 ("הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר") אשר תוכרע על ידי הגורמים הרלבנטיים בשב"ס; ובמקרה הצורך, הגשת עתירת אסיר בהמשך לכך (ראו: בש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב (15.8.2017)). 3. למעלה מן הצורך, אציין כי במסגרת ההליך קמא הובעה דעתו של שב"ס כי – נכון לאותה העת – אין באפשרותו להיערך כדבעי לאבטחת המבקש בהלוויה, ועל כן ביקש שלא לאשר את יציאתו אליה. בית משפט קמא דחה כאמור את ערר המבקש – זאת, מאחר שיציאתו של המבקש להלוויה אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המעצר ועם עילתו, ובשים לב לכך שהמבקש חשוד בעבירת אלימות חמורה, רצח אמו המנוחה. סבורני, כי בהחלטה זאת לא נפל שום פגם. עם זאת, יובהר כי, ככל שהמבקש חפץ בכך, דרכו לפנות בבקשת יציאה בגדרי המסלול המתאים – פתוחה בפניו. 4. הבקשה נדחית אפוא. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045510_F01.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4551/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\520\045\k01\22045520.K01

עע"מ 4552/22

HebrewVerdicts\22\520\045\k01

עמיר הדה נ. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטח

22045520.K01

22045520.K01.docx

החלטה

34b13cbee5a2886c6103f84f2c5360a9637bc8b7488ea8b7f1f565618069de59

בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4552/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\520\045\k02\22045520.K02

עע"מ 4552/22

HebrewVerdicts\22\520\045\k02

עמיר הדה נ. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטח

22045520.K02

22045520.K02.docx

החלטה

7a652125a8608913ab6b79c5e8dc676bd75067d45525a9983a85a0e93dc37d3c

בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד להפקדת ערובה; תשובה מיום 10.7.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המשיבים, ניתנת הארכת מועד לצורך הפקדת ערובה בהליך, וזאת עד ליום 14.7.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ב (‏11.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4552/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\520\045\k03\22045520.K03

עע"מ 4552/22

HebrewVerdicts\22\520\045\k03

עמיר הדה נ. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטח

22045520.K03

22045520.K03.docx

החלטה

36ecc40556862661d7956d5e92678b7e38816f0256baaddc9f7737c2cb0cf7db

בבית המשפט העליון עע"מ 4552/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: עמיר הדה נ ג ד המשיבים: 1. סמנכ"ל וראש אגף משפחות ,הנצחה ומורשת במשרד הביטחון 2. סמנכ"ל וראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 10.5.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובות תוגשנה במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045520_K03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4552/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\530\045\f01\22045530.F01

בש"פ 4553/22

HebrewVerdicts\22\530\045\f01

אסף עומרי ברגיג נ. מדינת ישראל

22045530.F01

22045530.F01.docx

החלטה

2d3661169c9347b61940681d4f754059d17f0b1b69aad768f0df992e14d04c71

בבית המשפט העליון בש"פ 4553/22 - א' לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: אסף עומרי ברגיג נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל דחיית מועד דיון בהסכמה בשם העורר: עו"ד איתי רוזין; עו"ד ניצן ביילין בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון החלטה 1. כמבוקש וכמוסכם; הדיון הקבוע ליום 10.7.2022, שעה 09:30 – מבוטל בזאת. 2. הדיון נקבע ליום 17.7.2022, שעה 09:30. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045530_F01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4553/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\530\045\f02\22045530.F02

בש"פ 4553/22

HebrewVerdicts\22\530\045\f02

אסף עומרי ברגיג נ. מדינת ישראל

22045530.F02

22045530.F02.docx

החלטה

c87573e9ccabe00976126d287993756c81cc85b16a770d49e9a51c60cc219cda

בבית המשפט העליון בש"פ 4553/22 - ב' לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: אסף עומרי ברגיג נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לפטור מהתייצבות בשם העורר: עו"ד איתי רוזין החלטה 1. כמבוקש; העורר ישתתף בדיון הקבוע בעניינו ביום 17.7.2022 באמצעות היוועדות חזותית ( V.C. ). 2. באשר לכוונת המדינה להציג סרטון, הסרטון יוגש לבית המשפט באמצעות דיסק או כלי קיבול דיגיטלי אחר. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045530_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4553/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\530\045\f03\22045530.F03

בש"פ 4553/22

HebrewVerdicts\22\530\045\f03

אסף עומרי ברגיג נ. מדינת ישראל

22045530.F03

22045530.F03.docx

החלטה

e54d5b99cd8480853485aab923952c3916b12fc3fbde0035777119db265cd74d

בבית המשפט העליון בש"פ 4553/22 - ג' לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: אסף עומרי ברגיג נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להבהרה בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון החלטה החלטה בדבר נחיצותו של הסרטון ואופן הצגתו במסגרת ההליך תינתן במהלך הדיון. ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045530_F03.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4553/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\530\045\f04\22045530.F04

בש"פ 4553/22

HebrewVerdicts\22\530\045\f04

אסף עומרי ברגיג נ. מדינת ישראל

22045530.F04

22045530.F04.docx

החלטה

5113e3a3faccb1c97771dea50465ff69f6b39e6fa506bf74bfd3ad9535124aa1

בבית המשפט העליון בש"פ 4553/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העורר: אסף עומרי ברגיג נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' דרויאן-גמליאל) אשר ניתנה ביום 31.5.2022 במ"ת 8990-09-20 בשם העורר: עו"ד איתי רוזין; עו"ד ניצן ביילין בשם המשיבה: עו"ד עודד ציון; עו"ד רועי לוס החלטה 1. לאחר דיון, ובהמלצת בית המשפט, חזר בו העורר מהערר הנוכחי תוך שמירת זכותו לשוב ולעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן החלטה בדבר חלופת מעצר אשר לטענתו טרם ניתנה. 2. הערר נדחה אפוא. ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045530_F04.docx ימ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4553/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\540\045\k01\22045540.K01

עע"מ 4554/22

HebrewVerdicts\22\540\045\k01

תיור וסיור ה.ס הגליל בע"מ נ. מועצה מקומית מנדא

22045540.K01

22045540.K01.docx

החלטה

d60ab2018a9f7dab3ec896daecd021d2fb33c52c76136f908c5f77134598dc8a

בבית המשפט העליון עע"מ 4554/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערת: תיור וסיור ה.ס הגליל בע"מ נ ג ד המשיבה: מועצה מקומית מנדא בקשה מיום 5.7.2022 להארכת מועד החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה עד ליום 10.7.2022. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045540_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4554/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\550\045\n01\22045550.N01

ער"א 4555/22

HebrewVerdicts\22\550\045\n01

פלוני נ. פלוני

22045550.N01

22045550.N01.docx

פסק-דין

3bd1d4640cdb4a6846cb19897bcca3ae0ee02f453dd280267419fda1c79adcee

בבית המשפט העליון ער"א 4555/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: פלוני ו-21 אח' ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 24.3.2022 בבע"מ 1665/22 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ק' אזולאי מיום 24.3.2022 בבע"מ 1665/22 בה התקבלה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ונדחתה בקשתו לפטור מלא מהפקדת ערובה, תוך שהופחת סכומה. הערעור נסוב על החלטות נוספות שניתנו על ידי הרשמת מהימים 3.5.2022 ו-22.6.2022 ועניינן בקשת המערער להפקדת ערובה חלופית. 1. בעיקר טוען המערער כי שגתה הרשמת משלא פטרה אותו לחלוטין מהפקדת ערובה נוכח מצבו הכלכלי הקשה ובהינתן החלטות קודמות שניתנו בעניינו; משלא ניתנה לו האפשרות להשיב לתגובת משיב 1 שניתנה לאחת מבקשותיו; ומשלא אפשרה לו להפקיד ערובה חלופית בדמות שעבוד חלקו של המערער בעיזבון המוחזק בידי משיב 1, אשר עולה לטענתו בגדר ערובה ודאית ונזילה. 2. דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה וערובה, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו למשל לאחרונה: ער"א 4307/22 יהב נ' נתן שבת , פסקה 1 (5.7.2022); ער"א 3507/22 Gerber Ethel נ' לשכת רישום מקרקעין – חולון, הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין , פסקה 4 (30.5.2022)). מקרה זה אינו נמנה עם המקרים המצדיקים התערבות, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך העיקרי – בקשת רשות ערעור על פסק דין הדוחה ערעור על החלטה הדוחה בקשה לפטור מאגרה – שאינם נחזים להיות גבוהים. 3. ראשית ייאמר, שאין בטענת המערער כי בעבר ניתן לו פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, כדי להועיל לו לעניין בקשתו הנוכחית (ער"א 3237/22 חלאק נ' שחאדה , פסקה 2 (19.5.2022)). גם אין לשעות לטענת המערער בדבר דחיית בקשתו להשיב לתגובת משיב 1. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בכל עניין הנוגע לאופן ניהול ההליך, ואין מקום להתערבות בכגון דא. בכל מקרה, לא מצאתי כל פגם בהחלטת הרשמת, אשר מצאה לנכון, חרף העובדה שהמערער לא הניח תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, להורות על פטור מתשלום אגרה והעמידה את הערובה על סכום מופחת של 2,500 ש"ח. 4. אוסיף כי לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת הרשמת באשר לבקשת המערער להמיר את הערובה בכתב התחייבות עצמי או בשעבוד חלקו בעיזבון המוחזק בידי משיב 1. על חלופת הערובה המוצעת על ידי בעל דין להיות סבירה ודומה במהותה להפקדת מזומן או לערבות בנקאית, הן באיתנותה הפיננסית והן בנזילותה (ראו: ער"א 3072/22 סיבוש נ' 'מגדל' אחזקות וביטוח פיננסיים , פסקה 5 (15.5.2022); ער"א 5852/21 פלונית נ' פלונית , פסקה 5 (1.9.2021)). בנסיבות העניין, החלופה המוצעת, בדמות שעבוד חלק מדירה המוחזקת בידי משיב 1 עמו הוא מצוי בסכסוך, אינה מהווה חלופת ערובה מספקת. למותר לציין כי לא מצאתי שיש בכתב הערעור המתוקן שהגיש המערער ביום 12.7.2022 כדי לשנות מן האמור. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045550_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק ער"א 4555/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\560\045\k01\22045560.K01

בש"פ 4556/22

HebrewVerdicts\22\560\045\k01

רשיד אלשיך נ. מדינת ישראל

22045560.K01

22045560.K01.docx

החלטה

3223a946e8019ea4015f725d516e71a7c22e158188283c198daffc6cb488c354

בבית המשפט העליון בש"פ 4556/22 - א' לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: רשיד אלשיך נ ג ד המשיב: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת הליך החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 7.7.2022 בשעה 12:00. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045560_K01.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4556/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\560\045\k02\22045560.K02

בש"פ 4556/22

HebrewVerdicts\22\560\045\k02

רשיד אלשיך נ. מדינת ישראל

22045560.K02

22045560.K02.docx

החלטה

741fc950d9d4ea97dcfda4dc7f39db2dcd2afa5328e9c934eb219b078cc7a7e8

בבית המשפט העליון בש"פ 4556/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: רשיד אלשיך נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך מיום 5.7.2022; תשובת המדינה מיום 6.7.2022 החלטה 1. המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ונגזרה עליו, על-ידי בית משפט השלום בבאר שבע, שנת מאסר אחת (לצד רכיבי ענישה נוספים). ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע התקבל באופן חלקי בפסק דין מיום 9.3.2022, ונקבע כי הוא ירצה עשרה חודשי מאסר בפועל, וכי יתר הוראות גזר הדין של בית משפט השלום יעמדו בעינן (להלן: פסק הדין ). 2. בבקשה שלפניי מבוקש כי אורה על הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין עד ליום 7.7.2022, וזאת בשעה שהמבקש נדרש להתייצב לתחילת מאסרו ביום 12.7.2022. המדינה מתנגדת לבקשה. 3. לאחר שעיינתי בבקשה ותשובה לה, מצאתי להיעתר לה. אמנם כן, קיימים שיקולים כבדי משקל אשר תומכים בדחיית הבקשה, וזאת בעיקר לנוכח העובדה שהבקשה הוגשה "בדקה ה-90", כשבוע בלבד לפני מועד כניסתו של המבקש למאסר, ובחלוף כארבעה חודשים מיום מתן פסק הדין. ואולם, חרף האמור, ובשים לב לכך שמדובר בהליך פלילי; לנסיבותיו האישיות של המבקש המתוארות בבקשה ובפסק הדין; ולמשך הזמן שחלף מאז שבוצעה העבירה – מצאתי להיעתר לבקשה. זאת, כמובן, מבלי להביע כל דעה באשר לסיכויי ההליך. 4. המבקש רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין עד יום 10.7.2022 בשעה 10:00. ככל שיוגש ערעור כאמור, החלטתי זו תצוין בפתחו ותצורף לו כנספח. 5. המזכירות תמציא החלטתי זו למבקש לאלתר ותוודא הגעתה גם באמצעות הטלפון . ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045560_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4556/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\580\045\j01\22045580.J01

עע"מ 4558/22

HebrewVerdicts\22\580\045\j01

מועצה מקומית כפר מנדא נ. תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ

22045580.J01

22045580.J01.docx

החלטה

02b501a09024fbffb0e906d8909cb235a70f5d10157fd4bd3754f88cca6f7a7c

בבית המשפט העליון עע"מ 4558/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מועצה מקומית כפר מנדא נ ג ד המשיבה: תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.5.2022 בת"מ 28326-10-16 שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המערערת: עו"ד תמים עבד אלחלים החלטה תגובת המשיבה לבקשה תוגש עד ליום 21.8.2022, בשעה 11:00. בהינתן הזמן שחלף מאז פסק הדין מושא הערעור, אין מקום ליתן צו ארעי. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045580_J01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4558/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\580\045\j02\22045580.J02

עע"מ 4558/22

HebrewVerdicts\22\580\045\j02

מועצה מקומית כפר מנדא נ. תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ

22045580.J02

22045580.J02.docx

החלטה

c8794e0157a07741e5ca4b1036b76987abfaf21c62457dbf7ee2d14febee2325

בבית המשפט העליון עע"מ 4558/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון המערערת: מועצה מקומית כפר מנדא נ ג ד המשיבה: תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת"מ 28326-10-16 מיום 1.5.2022 שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל בשם המערערת: עו"ד תמים עבד אלחלים בשם המשיבה: עו"ד מוחמד סייד-אחמד החלטה 1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט מ' רניאל ) ב-ת"מ 28326-10-16 מיום 1.5.2022, במסגרתו חויבה המערערת בתשלום פיצוי בסך של 478,862 ש"ח למשיבה. העובדות הצריכות לעניין 2. המשיבה היא חברת הסעות אשר ביצעה עבור המערערת הסעות מכוח זכייתה במספר מכרזים. בתמצית יתואר כי בחודש אוגוסט 2016 המערערת פנתה לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: משכ"ל ) כדי שזו תערוך עבורה נוהל הצעת מחיר לשם התקשרות עם זוכה למתן שירותי הסעה למערערת. מבין ההצעות שהוגשו, הצעת המשיבה הייתה הזולה ביותר. בסמוך, המשיבה נדרשה להסביר את הצעתה, משחשדה הוועדה מטעם המערערת כי ההצעה "הפסדית ותכסיסנית" ונוכח "חוות דעת שלילית" נגד המשיבה. זו האחרונה השיבה במכתב לטענות כלפיה, אך הוועדה החליטה ביום 30.8.2016 לפסול את הצעת המשיבה, ולהכריז כזוכה על הצעה אחרת. עם זאת, המשיבה המשיכה לפנות לוועדה ועמדה על זכותה לשימוע בעל פה שבו יפורטו הטענות נגדה והיא תוכל להשיב עליהן, ואף הדגישה כי לא קיבלה הודעה על תוצאות המכרז גם בשלהי חודש ספטמבר 2016. 3. המשיבה עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בטענה שהיה על הוועדה לקבל את הצעתה במכרז, וכי זו נפסלה משיקולים זרים. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה על הסף, אך בית משפט זה (עע"מ 1270/17 תיור וסיור ה.ס. הגליל בע"מ נ' מועצה מקומית מנדא (22.4.2018)) קיבל את הערעור על פסק הדין והורה לבית המשפט המחוזי לדון בטענות לגופן. בדיון שהתקיים ביום 10.7.2019 הובהר כי העתירה הפכה לתאורטית מאחר שהחוזה המדובר מסתיים בסוף אוגוסט 2019, ובכוונת המערערת לפתוח בהליך מכרז חדש. משכך, לבקשת המשיבה, העתירה הומרה לתובענה מנהלית. 4. בפסק דינו, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המערערת לשלם למשיבה סך של 478,862 ש"ח. נקבע כי נפל פגם בהחלטת המערערת לפסול את הצעת המשיבה מבלי שנערך שימוע כדין. מאחר שהחלטה זו גרמה לכך שהמשיבה לא זכתה במכרז, על אף שהיא הגישה את ההצעה הזולה ביותר, נקבע כי המערערת תפצה את המשיבה על הנזקים שנגרמו לה עקב אי זכייתה במכרז. מכאן הערעור, והבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין. תמצית טענות הצדדים 5. במישור סיכויי הערעור , המערערת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בפסק דינו בקובעו "הלכה חדשה" כלשונה, לפיה שימוע ייערך רק בעל-פה ואלמלא כן – השימוע פסול, ואילו לשיטתה מכתב המענה של המשיבה מימש את זכותה. כמו כן נטען, בין היתר, כי חזקת התקינות המנהלית בהחלטת הוועדה לא נסתרה; כי בית המשפט המחוזי קבע כי מנהל המשיבה אינו דובר אמת – ובכל זאת אימץ חלקים מעדותו; מעדות מנהל המשיבה עולה כי הצעתה הייתה חסרת תום לב ותכסיסנית, הבנויה על כוונה מראש להפר את תנאי המכרז; וכי חוות הדעת לעניין גובה הנזק מטעם המשיבה "נתפרה למידות טענותיה" באופן מוטה ומופרך. במישור מאזן הנוחות , המערערת טוענת כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין יסב לה נזק בלתי הפיך בשל פגיעה בתזרים המזומנים שלה, עיכוב כספים ושיתוק פעילותה. הודגש, כי היא מצויה במסגרת תכנית הבראה בליווי חשב מטעם משרד הפנים ולשם כך פוטרו עשרות עובדים, עוכבו פרויקטים וצומצמו באופן ניכר הוצאות המערערת. עוד נטען, כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יסב נזק למשיבה מאחר שמדובר בתשלום "בגין אובדן רווח נטען משנים קודמות". 6. מנגד, לשיטת המשיבה יש לדחות את הבקשה בשים לב לכלל לפיו אין לעכב ביצוע של פסק דין כאשר מדובר בחיוב כספי. ביחס ל סיכויי הערעור נטען כי אלו נמוכים מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק היטב, ובו נדחו כל טענותיה של המערערת בזו אחר זו, כך שנקבע כי לא היה בסיס לפסילת הצעת המשיבה. אשר ל מאזן הנוחות , נטען כי טענות המערערת על מצבה הכלכלי העגום ועל תכנית ההבראה נטענו "בעלמא" וללא סימוכין או אסמכתאות. יתרה מכך, המערערת כלל לא טענה כי ביצוע פסק הדין יוביל לכך שלא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו בשל נזק בלתי הפיך שייגרם לה. עוד נטען, כי דווקא מצבה הכלכלי הרעוע של המערערת, לטענתה, מצדיק "ביצוע בהול" של פסק הדין לטובת המשיבה. דיון והכרעה 7. דין הבקשה להידחות . כלל הוא, כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין. כלל זה קבוע, בין היתר, בתקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), לפיה אין בהגשת ערעור לכשעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין או ההחלטה נשוא ההליך. בצד זאת, בית המשפט רשאי, במקרים חריגים, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה או על מתן סעד זמני לפי תקנה 43(ב) לתקנות. סעד זה מותנה בקיומם של שני תנאים – סיכויי ערעור טובים ונטייה של מאזן הנוחות לטובת המבקש (עע"מ 3372/22 סבג נ' עיריית בת ים , פסקה 2 (20.6.2022)). בין שני תנאים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אף כי מקובל לראות את מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר מאזן הנוחות (עע"מ 5339/18 ועדת הערר לתכנון ובנייה-מחוז ת"א נ' גורי בנייה והנדסה בע"מ , פסקה 8 (24.10.2018))‏. כן נקבע, כי כאשר מדובר בחיוב כספי הנטל על המערער לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו הוא משמעותי. זאת מאחר שככלל, ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור (עע"מ 478/19 אבו אלזלף נ' אסד , פסקה 15 (17.2.2019)). כלל נוסף הוא כי מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע. עם זאת, חריג לכלל הוא כאשר אי עיכוב ביצוע תשלום החיוב הכספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית מצד המערער. לשם כך, עליו להראות כי הסכום שנפסק לחובתו יגרום לפגיעה אנושה במצבו הכלכלי, וכי היה ויתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 6458/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 34 (13.10.2021)). 8. בהינתן האמור, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערת באופן המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין. בענייננו, טענות המערערת במישור מאזן הנוחות ממוקדות במצבה הכלכלי שלה, שהרי היא כלל לא טענה כי לא תוכל לגבות בחזרה את כספה מהמשיבה, היה ותזכה בערעור. המערערת אמנם טוענת כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך, בפרט נוכח תכנית ההבראה בה היא נוטלת חלק לשם התייעלות. אולם נפסק זה מכבר, כי טענה זו נדרשת להיתמך בתשתית ראייתית מוצקה המציגה את המצב הכלכלי הנטען לאשורו (עע"מ 3723/21 רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים נ' עיריית אשקלון , פסקה 7 (28.7.2021)) – ואילו טענת המערערת נטענה ללא סימוכין כנדרש ומבלי שהועמדה לה תשתית ראייתית מספקת. כמו כן, המערערת לא הצביעה על נזק מוחשי ובלתי הפיך אשר עשוי להיגרם לה לו תשלם את חובה לפי פסק הדין (עע"מ 8415/17 עיריית גבעתיים נ' יעקבי , פסקה 16 (26.11.2017)). 9. אשר על כן, הבקשה נדחית. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏א' באלול התשפ"ב (‏28.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045580_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4558/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\590\045\f01\22045590.F01

בג"ץ 4559/22

HebrewVerdicts\22\590\045\f01

יעקב הופמן נ. מדינת ישראל

22045590.F01

22045590.F01.docx

החלטה

2ff0cddc6eb725627fd787844c90af1f7d3ad203d54928c12ce6d0f70703448c

בבית המשפט העליון בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל- מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 4. פרקליטות המדינה- יחידת עררים 5. אלון אלטמן- המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי- סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 5.9.2022. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045590_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4559/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\590\045\f02\22045590.F02

בג"ץ 4559/22

HebrewVerdicts\22\590\045\f02

יעקב הופמן נ. מדינת ישראל

22045590.F02

22045590.F02.docx

החלטה

381ca0f977de2571e73668f0b4b8caf4e3678254cbc253606022576cc5d663f0

בבית המשפט העליון בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל- מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 4. פרקליטות המדינה- יחידת עררים 5. אלון אלטמן- המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי- סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע בקשה למתן הוראות בעניין המצאת העתירה בשם העותרים: בעצמם החלטה העותרים ימציאו את העתירה, למעט נספחים אשר חל עליהם חיסיון על-פי דין, לכל המשיבים. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045590_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4559/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\590\045\f04\22045590.F04

בג"ץ 4559/22

HebrewVerdicts\22\590\045\f04

יעקב הופמן נ. מדינת ישראל

22045590.F04

22045590.F04.docx

פסק-דין

604f91d2b409e96da77042e7e3f83f1789b98c76b9052e39ded9a11d00a65157

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 4559/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. יעקב הופמן 2. רבקה הופמן נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משטרת ישראל – מחוז תל אביב מפלג הונאה 3. פרקליטות מחוז תל אביב – פלילי 4. פרקליטות המדינה – יחידת עררים 5. אלון אלטמן – המשנה לפרקליט המדינה 6. אמיר רבי – סגן בכיר בפרקליטות המדינה 7. אריאל יונגר 8. יחזקאל ריינר 9. אביעזר קולידצקי 10. אברהם פלוק 11. שרון יהושוע עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: בעצמם פסק-דין השופט א' שטיין: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה לדחות את הערר שהגישו העותרים על החלטת רשויות התביעה לסגור תיק חקירה שנפתח בשל תלונה שהגישו העותרים נגד המשיבים 11-7 (להלן: הנילונים ) . 2. ואלה העובדות הנדרשות לענייננו. 3. לטענת העותרים, בשנת 2011 הם רכשו כחלק מקבוצת רכישה זכויות בדירה עתידית אשר תוקם בעיר בני ברק. ביום 2.9.2013 הגישו העותרים תלונה נגד הנילונים, אשר לטענת העותרים היו בעלי תפקידים שונים בהקמתה, בשיווקה ובניהולה של קבוצת הרכישה (להלן: התלונה הראשונה ) . במסגרת התלונה הראשונה טענו העותרים שהנילונים רימו אותם בקשר עם רכישת הדירה בהיבטים הבאים: הערכת הסיכון הטמון בקרקעות בהן רכשו העותרים זכויות; הערכת המחיר הריאלי של הדירה שתועמד לרשות העותרים; וכן הערכת הזמן שיימשך עד לקבלת הדירה. כן העלו העותרים טענות בדבר זיוף ייפוי כוח. 4. בתלונתם הראשונה העותרים לא העבירו לידי רשויות התביעה כל מסמך רלבנטי לביסוס תלונתם, ומכיוון שכך הוחלט ביום 17.11.2013 על גניזת התיק. העותרים הגישו ערר על החלטת הגניזה האמורה, בעקבותיו נעשו פניות חוזרות ונשנות לעותרים בבקשה להמצאת מסמכים שיתמכו בתלונתם. על-אף הפניות האמורות, העותרים לא העבירו לידי רשויות התביעה כל מסמך שהוא, ומשכך הוחלט ביום 29.12.2014 כי החלטת הגניזה תעמוד על כנה. העותרים בחרו שלא להגיש עתירה נגד החלטה זו. 5. ביום 5.7.2020, בחלוף כשש שנים, פנו העותרים בשנית למשטרת ישראל וביקשו למסור הודעה מפורטת ביחס לתלונה הראשונה, אשר כאמור נגנזה בשל אי-שיתוף פעולה מצִדם. במעמד זה מסרו העותרים למשטרה שני קלסרים המכילים כתב תלונה ונספחים (להלן: התלונה השנייה ). 6. בהתאם לנוהל לפיו תיק חקירה שנדון בפרקליטות מחייב את העברת החומר לפרקליטות לבחינת ההצדקה לפתיחתו מחדש, התלונה השנייה הועברה לפרקליטות המחוז לקבלת החלטה. לאחר בחינת פרקליטות המחוז את התלונה השנייה והחומרים שצורפו לה, הוחלט שלא לפתוח בחקירה שכן נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות חקירה פלילית. הטעמים בבסיס החלטה זו היו כדלקמן: חלוף הזמן המשמעותי מעת התרחשות האירועים (כתשע שנים) מקשה על ניהול חקירה; לעותרים ניתנו הזדמנויות להשלים את תלונתם, אולם הם לא עשו כן; ישנו חשש מהתיישנות מהותית של העבירות נושא התלונה; העותרים פתחו בהליך אזרחי נגד הנילונים – מסגרת מתאימה יותר לבירור הנושא. 7. על החלטה זו הגישו העותרים את הערר נושא העתירה (להלן: הערר ). ביום 21.10.2021 נמסר לעותרים שהוחלט על דחיית הערר מהטעם שהעבירות נושא התלונה הינן עבירות מסוג עוון המתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען, ומשכך העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה השנייה. 8. נגד ההחלטה על דחיית הערר הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 7584/21) ובה טענו טענות שונות, בהן הטענה שתלונותיהם מצביעות גם על עבירות מסוג פשע אשר לא התיישנו במועד הגשת התלונה השנייה. בעקבות הערות בית המשפט הודיעה המדינה כי הבחינה שנערכה במסגרת בירור הערר היתה מקיפה ומעמיקה יותר מהביטוי שניתן לה בהחלטה שנמסרה לעותרים, וההחלטה התקבלה על בסיס נימוקים נוספים. עקב זאת הסכימה המדינה לבחון את הערר פעם נוספת ולקבל בו החלטה חדשה. בעקבות הודעת המדינה ניתן פסק דין המורה על מחיקת העתירה. 9. ביום 11.5.2022 קיבלו העותרים הודעה לפיה לאחר בחינתו הנוספת של הערר הוחלט על דחייתו (להלן: ההחלטה השנייה ) . ואלו הנימוקים אשר נמסרו לעותרים: "בחינת טענותיך ותיאוריך העובדתיים , הן במסגרת תלונתך במשטרה, הן במסגרת עררך שבסימוכין והן במהלך שיחת הבהרה טלפונית שערך עמך הח"מ טרם קבלת ההחלטה הקודמת בערר, העלו כי טענותיך עניינן חשד קלוש ולא מבוסס לעבירות מרמה וזיוף מסוג עוון ולא עבירות פשע כפי שנטען במכתביך. כיוון שהטענות נוגעות לאירועים משנת 2011, לפני כ-11 שנה, ועבירות עוון מתיישנות לאחר 5 שנים מיום ביצוען בהתאם לסעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, העבירות הנטענות התיישנו עוד במועד הגשת התלונה. בשל טיבה של עילת ההתיישנות, שהיא סופית ומוחלטת, זהו הנימוק שפורט במכתבנו הקודם מיום 21.10.21 והוא אכן הנימוק המרכזי והמהותי לדחיית הערר . עם זאת, לצד ההתיישנות המהותית של העבירות הנטענות, דחיית הערר מבוססת גם על הנימוקים הנלווים הבאים: הגשת התלונה רק ביום 5.7.20, בחלוף למעלה מתשע שנים ממועד ביצוע העבירות הנטענות ולאחר שתלונה זהה קודמת שהגשת בשנת 2013 נגנזה בהעדר שיתוף פעולה מצדך בביסוס טענותיך; טיב הטענות שהעלית נגד הנילונים, מנהלי קבוצת רכישה, לפיהן לא הציגו לך את הסיכונים התכנוניים שנשקפו לקרקעות ומסרו לחברים בקבוצת הרכישה מחיר דירה משוער ומשך זמן בנייה שאינם ריאליים וכן כי ייפוי כוח שעליו חתמת, זויף בכך שנרשם עליו תאריך מוקדם לזה שבו נחתם; קיומו של הליך אזרחי מתנהל בין הצדדים באותן טענות וההתרשמות כי זהו המישור המתאים לבירור הדברים; העובדה שלדבריך, קבוצת הרכישה מונה כ-250 איש, וטענותיך נוגעות לכאורה לכולם, אך אתה הוא המתלונן היחיד בעניין. נוכח כל האמור, ולאחר בחינה נוספת של מכלול נסיבות העניין, לא מצאנו להתערב בהחלטה על סגירת התיק, והערר נדחה." (ההדגשה במקור – א.ש.). 10. העותרים לא הסתפקו בנימוקי ההחלטה השנייה, והגישו את העתירה שלפנינו, במסגרתה טענו כי ההחלטה לדחות את הערר נגועה בכשלים רבים. עיקר טענתם של העותרים הינה שבניגוד לעמדת פרקליטות המדינה, במסגרת התלונה הועלו גם טענות לעבירות מסוג פשע ולא רק לעבירות מסוג עוון, וזאת נוכח ה"נסיבות המחמירות" בהן נעברו העבירות. בעניין זה מפנים העותרים לפסיקה כללית לפיה "נסיבות מחמירות" קמות במקרה של מעשי מרמה בהיקף נרחב, תוך תכנון מוקדם של מעשה המרמה ותוך ניצול מעמד המרמה. נטען שהמסמכים אותם העבירו העותרים לרשויות התביעה מוכיחים יסודות אלה; כן טענו העותרים כי נוכח ההאשמות הקשות אין זה סביר לסגור את תיק החקירה מבלי לגבות כל עדות מהנילונים, ומבלי לבצע כל פעולת חקירה. בעניין זה קובלים העותרים גם נגד התנהלות רשויות התביעה לאחר קבלת התלונה הראשונה. 11. בהתאם להחלטתי הגישו המשיבים את תגובתם לעתירה. 12. בתגובת המשיבים 6-1 (להלן: משיבי המדינה ) נטען שיש לדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר עילה, וכן לגופה. משיבי המדינה הפנו לפסיקתו הענפה של בית משפט זה לפיה שיקול דעתן של רשויות התביעה בפתיחת חקירה פלילית הוא רחב ביותר, וכי התערבות בשיקול הדעת תיעשה במקרים חריגים ונדירים; כן טענו משיבים אלה כי בעת ביקורת שיפוטית על החלטת רשויות התביעה בית המשפט אינו נכנס בנעלי התביעה, אלא רק מבקר את ההחלטה בהתאם לביקורת המינהלית. משכך, וככלל, בית המשפט לא יבחן את החומר הראייתי על בסיסו התקבלה ההחלטה; לגופם של דברים, טענו משיבי המדינה כדלקמן: לאחר בחינת תלונות העותרים נמצא שהתלונה מעלה "חשד קלוש לעבירות מרמה וזיוף שלא בנסיבות מחמירות, שהן עבירות מסוג עוון", ועל-כן התיישנו זה מכבר. בהקשר זה נטען כי סיווג העבירות נתון לרשויות התביעה, ואינו בידי המתלונן; השיהוי הניכר של העותרים בהגשת תלונה מבוססת, על-אף פניות שנעשו אליהם בנושא זה, הפחיתו בצורה משמעותית את הסיכוי להגיע לממצאים ממשיים בחלוף שנים רבות מהתרחשות האירועים הנטענים; ולבסוף, נטען שהמקום הראוי לבירור טענות העותרים בתלונתם – אי הצגת סיכונים תכנוניים, מסירת מחיר דירה משוער שאינו נכון והודעה על משך זמן בנייה שאינו ריאלי – הינו במסגרת הליך אזרחי ולא הליך פלילי. 13. הנילונים הגישו את תגובותיהם בשתי קבוצות: המשיבים 9-7 והמשיבים 11-10, אולם נוכח הקִרבה בטענותיהם תגובות אלה תוצגנה במאוחד. במסגרת זו, טענו הנילונים כי לא נפל פגם בהתנהלותם. המשיבים 11-10 אף טענו שלא היה כל קשר בינם לבין המערערים ושהם "נגררו" על כורחם לסכסוך שבין המערערים למשיבים 9-7; כן טענן הנילונים שעסקינן בעותרים טורדניים אשר "מציפים" את הנילונים בהליכים משפטיים שונים; לגופם של דברים, טענו הנילונים שאין מקום להתערב בשיקול דעת רשויות התביעה. 14. דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה מבוררת להתערבותנו. 15. אבהיר שעניינה של העתירה שלפנינו בהחלטה השנייה, במסגרתה הוחלט שלא לפתוח מחדש את תיק החקירה. נוכח האמור, איני רואה מקום להתייחס לטענותיהם הרבות של העותרים בדבר אי-נקיטת פעולות חקירה בקשר עם תלונתם. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, ככל שבידי העותרים היו השגות על פעולות החקירה שננקטו או שלא ננקטו בשנת 2013 לאחר הגשת תלונתם הראשונה – טענות אלה היו צריכות לעלות בסמוך לדחיית עררם הראשון. העותרים בחרו שלא לעתור נגד פעולות החקירה אשר ננקטו בזמן אמת וטענותיהם בעניין זה לוקות בשיהוי כבד. 16. ומכאן לגופם של דברים. 17. "נקודת המוצא לדיוננו, המוסכמת על דעת הצדדים, היא ש" בכל הנוגע לפתיחה בחקירה, סגירתה, וענייני העמדה לדין, נתון לרשויות התביעה שיקול דעת רחב ביותר. התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת זה – תֵעשה במשֹוּרה, במקרים חריגים בלבד, או כאשר נמצא כי יש בהחלטה שנתקבלה משום עיוות דין " [...] כוחה של הלכה זו יפה לכל שלבי ההליך הפלילי, ובכלל זאת, גם החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית חוסה תחתיה" ( בג"ץ 6781/21 לנגוצקי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 21 והאסמכתאות שם (8.8.2022), ההדגשה במקור – א.ש.). 18. דברים אלה, אשר נאמרו אך לאחרונה, יפים גם לענייננו ולמעשה סותמים את הגולל על טענותיהם של העותרים. 19. כאמור, עיקר טענת העותרים נוגעת להחלטת רשויות התביעה לסווג את העבירות נושא תלונתם כעבירות מסוג עוון, חלף עבירות מסוג פשע. בהקשר זה טוענים העותרים טענות שונות הנוגע ל"נסיבות המחמירות" בהן נעברו העבירות הנטענות. אלא ששאלת סיווג העבירות מצויה בליבת שיקול דעתן של רשויות התביעה, ולא די בכך שהעותרים סבורים שמתקיימות "נסיבות מחמירות" על-מנת לחייב את רשויות התביעה בפתיחת חקירה. רשויות התביעה הן אשר יודעות את הנסיבות בהן הן מבקשות מבתי המשפט לקבוע כי התקיימו נסיבות מחמירות בהקשרה של עבירה כזאת או אחרת, והן המוסמכות להחליט, לצורך פתיחה בחקירה, אם נסיבות כאמור אכן מתקיימות. לכך מצטרפת הערכת רשויות התביעה לפיה הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות הנטענות יקשה על קיום החקירה – שיקול אשר רשויות החקירה רשאיות לשקלו במסגרת מכלול השיקולים אותם הן שוקלות. נמצא אפוא שהעתירה אינה מגלה כל עילה, ולו לכאורית, להתערב בהחלטת רשויות התביעה בעניין תלונתם של העותרים. 20. בטרם אסיים את דבריי, אעיר שהעותרים נקטו בשפה קשה ובוטה נגד משיבי המדינה ובאי-כוחם, והאשימו אותם בהאשמות חמורות אשר נראה שאף הנילונים לא "זכו" להיות מואשמים בהן. טוב היו עושים העותרים אם היו בוחרים להתנסח אחרת ובאופן מתון, כמקובל בהליכים משפטיים. 21. נוכח כל האמור – העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות משיבי המדינה, המשיבים 9-7 והמשיבים 11-10 בסך כולל של 5,000 ש"ח לכל קבוצת המשיבים (סה"כ 15,000 ש"ח). ניתן היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22045590_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק בג"ץ 4559/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\600\045\x01\22045600.X01

בש"פ 4560/22

HebrewVerdicts\22\600\045\x01

יוסף זהר נ. מדינת ישראל

22045600.X01

22045600.X01.docx

החלטה

f4af453eec9501b65772f6063e8813bb970fc3867bf3478414d7510c47dfeb60

בבית המשפט העליון בש"פ 4560/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: יוסף זהר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתת"ע 8613-02-22 מבית משפט השלום לתעבורה בנצרת לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים. מעיון בתיק בית המשפט, עולה כי הקראת כתב האישום נקבעה ליום 6.7.2022. הבקשה הוגשה רק היום. 2. המבקש, תושב בית שמש, טוען כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בנצרת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו וכן בשל היותו נכה. עוד מצהיר המבקש כי הוא "מודה במקצת העבירות" המיוחסות לו. 3. דין הבקשה להידחות. 4. על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). 5. בנסיבות ענייננו, הודאתו של המבקש בחלק מן העבירות המיוחסות לו אינה מייתרת את הצורך בשמיעת ראיות בתיק. כמו כן, המבקש לא פירט בבקשתו את נסיבות מצבו הרפואי וטיב נכותו, ואף לא צרף אסמכתאות שיש בהן כדי להצביע על קושי ממשי בניידותו. משאלו הם פני הדברים, ומבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, לא מצאתי כי הבקשה מעלה טעמים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ב (‏5.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045600_X01.docx סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4560/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\610\045\x01\22045610.X01

בש"פ 4561/22

HebrewVerdicts\22\610\045\x01

מחמוד שאני נ. מדינת ישראל

22045610.X01

22045610.X01.docx

החלטה

dce4d0b8a3fbb03fde1fe6e9fd9d86fd7260a9e01bb67ec8f60e22771fee1073

בבית המשפט העליון בש"פ 4561/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: מחמוד שאני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: עו"ד איאד ח'ליל החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון תתע"א 254-07-22 מבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת. 2. כעולה מן הבקשה, התיק נקבע לדיון ליום 22.9.2022 וטרם קוימה בו הקראה. המבקש מתגורר בכפר עין מאהל ומצהיר כי בכוונתו להודות במיוחס לו בכתב האישום באופן שמייתר שמיעת עדים. 3. לנוכח האמור, דין הבקשה להתקבל. 4. הדיון בתתע"א 254-07-22 יועבר אפוא לבית משפט השלום לתעבורה בנצרת. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045610_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 4561/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\620\045\g01\22045620.G01

בר"מ 4562/22

HebrewVerdicts\22\620\045\g01

ארז גרטנר נ. עיריית פתח תקווה

22045620.G01

22045620.G01.docx

החלטה

a8217b6d7cc24040428efaf714a06a422a80d5eee63220300918b3f262d3a579

בבית המשפט העליון בר"מ 4562/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשים: 1. ארז גרטנר 2. דורית גרטנר 3. עו"ד מיכאל רוזין נ ג ד המשיבה: עיריית פתח תקווה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' נד"ב ) מיום 7.6.2022 ב-ת"צ 32239-05-13 בשם המבקשים: עו"ד מיכאל רוזן; עו"ד יולה דומנסקי החלטה בקשת רשות הערעור תיקבע לדיון יחד עם עע"מ 3208/22. המשיבה תגיש תשובתה לבקשת רשות הערעור במועד שייקבע להגשת סכומיה ב-עע"מ 3208/22. על אופן הגשת התשובה יחולו סעיפים 140(א)(2) ו-140(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך . ניתנה היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22045620_G01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בר"מ 4562/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\630\045\f01\22045630.F01

בג"ץ 4563/22

HebrewVerdicts\22\630\045\f01

סנד יאסר אבו אלכבאש נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

22045630.F01

22045630.F01.docx

החלטה

934e7da599e6afebe3f38ada0b963c6b75aa9358d45851b76daefb1baa6e6c95

בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת תכנון העליונה עתירה למתן צו תנאי בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין החלטה 1. לתגובת המשיבים עד ליום 7.8.2022. 2. ניתן בזאת צו ארעי המשהה את ביצועו של צו ההריסה מושא הליך זה במסגרת תיק בב"ח ה' 115/21 עד למתן החלטה אחרת. הצו לא יחול על הריסה הנדרשת עקב צרכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון מבצעיים ומובהקים . ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F01.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4563/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\630\045\f02\22045630.F02

בג"ץ 4563/22

HebrewVerdicts\22\630\045\f02

סנד יאסר אבו אלכבאש נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

22045630.F02

22045630.F02.docx

החלטה

f61775b18ac50f2bf2e5f42b39088e0f33e8dfb8c268ace93cb111d07947dc2a

בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת תכנון העליונה בקשה מוסכמת למתן ארכה להגשת תגובת המשיבים בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש וכמוסכם; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 20.9.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F02.docx נר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4563/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\630\045\f03\22045630.F03

בג"ץ 4563/22

HebrewVerdicts\22\630\045\f03

סנד יאסר אבו אלכבאש נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

22045630.F03

22045630.F03.docx

החלטה

6bbe9c352c007e5665a6cc3ac6afb6e37d71ad35a9af79aa6122b120d8908230

בבית המשפט העליון בג"ץ 4563/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין העותר: סנד יאסר אבו אלכבאש נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי 3. ועדת המשנה לפיקוח 4. מועצת התכנון העליונה בקשה למתן ארכה מטעם המשיבים בשם העותר: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד יונתן סיטון החלטה כמבוקש; המשיבים יגישו תגובתם עד ליום 22.9.2022. ניתנה היום, ‏כ"ה באלול התשפ"ב (‏21.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045630_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4563/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\640\045\t01\22045640.T01

ע"א 4564/22

HebrewVerdicts\22\640\045\t01

יוסף סעדון נ. משה כהן

22045640.T01

22045640.T01.docx

החלטה

78bae4edcd6b25c5a27ef38b7571d54b8426cb41ea6bac5275ebae2e468a3c5d

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשת המערער מיום 6.7.2022 למתן ארכה להגשת בקשה לפטור מערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 17.7.2022. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4564/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\640\045\t02\22045640.T02

ע"א 4564/22

HebrewVerdicts\22\640\045\t02

יוסף סעדון נ. משה כהן

22045640.T02

22045640.T02.docx

החלטה

d4987247745faa1ebd4c51456567bca6f068e26f3f5395c541e85a128284e5c3

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מאגרה וערובה; תשובת המשיב מיום 17.7.2022 החלטה עיינתי בבקשה ובתשובה. לא נעלמה מעיניי עמדת המשיב. עם זאת, על רקע הטעמים המפורטים בבקשה מצאתי להיעתר לה חלקית. הארכת מועד להגשת הבקשה תינתן עד ליום 1.8.2022. ניתנה היום, ‏כ' בתמוז התשפ"ב (‏19.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4564/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\640\045\t03\22045640.T03

ע"א 4564/22

HebrewVerdicts\22\640\045\t03

יוסף סעדון נ. משה כהן

22045640.T03

22045640.T03.docx

החלטה

a1db92952555c53a0f0cdffe3b55c16018cfcc1262bb1cfbbb17300aa6c6e5f4

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשה לפטור מערובה החלטה המשיב רשאי להשיב לבקשה עד ליום 14.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4564/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\640\045\t04\22045640.T04

ע"א 4564/22

HebrewVerdicts\22\640\045\t04

יוסף סעדון נ. משה כהן

22045640.T04

22045640.T04.docx

החלטה

56bb689229c41a5be88f3896a90d149ce88dbccf12d6742bdbfa8883cfb8292b

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן בקשת המערער מיום 1.8.2022 לפטור מערובה; תשובת המשיב מיום 14.8.2022 החלטה בבקשה שבכותרת, שהובאה בתצהירו של בנו של המערער, נטען כי מצבו הרפואי של המערער הוא כזה שאינו מאפשר לו לעבוד. כמו כן נטען כי אין לו הכנסות, למעט קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, כי אין לו רכוש בעל ערך ואין לו חשבון בנק על שמו. נטען עוד כי הוא אמנם מקבל סיוע מבני המשפחה, אך אין לו יכולת כספית משמעותית לגייס את סכום הערובה. הבקשה נתמכה באסמכתאות רפואיות בלבד. המשיב טען, בהתבסס על דוח חקירה, כי למערער חמישה חשבונות בנק ועשר חברות אשר המערער הוא בעל מניות או מנהל בהן. בכלל זאת טען המשיב כי המערער מחזיק ב-12.5% ממניות חברת מפגש חירייה בע"מ וכי חברה זו היא בעלת הזכויות בתחנת דלק. עוד ציין המשיב כי טענת המערער בדבר חוסר יכולתו לגייס את הסכום הדרוש מבני משפחתו נטענה בעלמא, וכי בנו של המערער מנהל בפועל את תחנת הדלק ומרוויח סכומים יפים מכך. בדומה, המשיב טען כי המערער מסווה את פעולתו בחברות שהוא קשור אליהן, וזאת בדרך של הפיכתן ללא פעילות ובדרך של רישום המניות על שם אחיותיו. לשיטת המשיב, מדובר בחוסר תום לב אשר יש בכוחו להביא לדחיית הבקשה לפטור מערובה. המשיב הוסיף כי סיכויי הערעור נמוכים, הואיל ואין חולק כי ניתנה למערער ההלוואה בגובה של 1.5 מיליון ש"ח, וזו לא הושבה. עיינתי בנספחים שצירף המשיב לתשובתו. עיקר טענותיו של המשיב מתבססות על דוח חקירות שאינו נתמך בתצהיר של עורכו. המשיב הגיש גם תדפיס מרשם החברות וממנו נראה לכאורה שהמערער הוא בעלים של 12.5% ממניות חברת מפגש חיריה בע"מ. המערער לא התייחס לעניין זה בבקשתו; וכאמור, לא תמך את בקשתו באסמכתאות המעידות על מצבו הכלכלי (להבדיל ממצבו הרפואי). גם אם תתקבל טענת המערער כי אין ברשותו חשבון בנק, לכל הפחות היה עליו לפרט את הוצאותיו והכנסותיו. נתתי דעתי גם לעובדה שהמערער לא הראה שהוא אינו יכול להסתייע בבני משפחתו. בפרט, המערער לא הראה כי אינו יכול להסתייע בבנו, שהוא זה שנתן את התצהיר לטובתו של המערער, ואף הצהיר כי עלה בידו לגייס את סכום האגרה. המערער גם לא הסביר כיצד ידו משגת לממן ייצוג משפטי. שיקול נוסף שיש לשקול בהקשר זה הוא סכום ההוצאות המשמעותי שנפסק לחובת המערער בבית המשפט קמא. במכלול השיקולים, על פי משקלם הראוי, מצאתי לנכון שלא להיעתר לבקשה לתת פטור מלא מערובה, אלא להפחית מסכומה. ערובה בגובה של 20,000 ש"ח תופקד עד ליום 4.9.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045640_T04.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4564/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\640\045\k05\22045640.K05

ע"א 4564/22

HebrewVerdicts\22\640\045\k05

יוסף סעדון נ. משה כהן

22045640.K05

22045640.K05.docx

החלטה

e6d2c22f632971576ee1b74bd5b71ab61cfa136660813c04f0190ca5103c5642

בבית המשפט העליון ע"א 4564/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: יוסף סעדון נ ג ד המשיב: משה כהן המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 19.6.2023 שעה 09:00. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), נקבע בזאת כי המשיב יגיש תשובה בכתב לערעור. על נוסח התשובה, היקפה ומועד הגשתה יחולו תקנות 140(א)(1) ו-140(א)(2) לתקנות. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה ולמערער. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045640_K05.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"א 4564/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\045\f01\22045650.F01

עע"מ 4565/22

HebrewVerdicts\22\650\045\f01

מרדכי כהן נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

22045650.F01

22045650.F01.docx

החלטה

a55e98359ee74848ef297627967e2b30d2399a7988a7f3047fd32cc03067bd5e

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נצרת (השופט א. קולה, ס"נ) שניתן ביום 25.4.2022 בעת"מ 39234-03-22 בשם המערער: עו"ד ערן נריה; עו"ד מועתז נסאר החלטה לתגובת המשיבים עד ליום 21.7.2022; ניתן בזאת צו ארעי המורה למשיבים להימנע מביצוע כל פעולה בדירה נושא המחלוקת לרבות מכירתה, השכרתה או הריסתה, וזאת עד למתן החלטה אחרת. ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ב (‏6.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F01.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4565/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\045\f02\22045650.F02

עע"מ 4565/22

HebrewVerdicts\22\650\045\f02

מרדכי כהן נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

22045650.F02

22045650.F02.docx

החלטה

dc5ba856714a4c792952b433f33e3d30c3da66b257d6cb1446b7384e70870ed1

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נצרת (השופט א. קולה, ס"נ) שניתן ביום 25.4.2022 בתיק עת"מ 39234-03-22 בשם המערער: עו"ד ערן נריה; עו"ד מועתז נסאר בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיבה 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה 1. על-פניו, בפסק הדין קמא חסרה התייחסות לשאלה האם העובדה שהדירה נושא הערעור מיועדת להריסה מפקיעה את זכאות המערער לרכישת הזכויות הכלכליות באותה דירה לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998. זאת במיוחד בשים לב לסייג הקבוע בסעיף 8(ב) לאותו החוק אשר, לכאורה, אינו חל בענייננו, והמשיבים ממילא לא טענו לחלותו. 2. בהינתן האמור, ובהינתן הסכנה שבאי הריסתו של המבנה – ועל-אף שהמשיבים לא טענו בתגובותיהם כי קיים צורך דחוף בהריסת המבנה – הצדדים יודיעוני עד ליום 7.8.2022 בשעה 12:00 האם הם מסכימים לכך שהמשיבה 1 תמשיך בתכניותיה להריסת המבנה, אולם המערער יוכל להמשיך ולטעון לשמירה על זכויותיו הכלכליות בקשר לדירה נושא הערעור, בין אם בדרך של רכישת זכויות שוות-ערך במקרקעין עליהם ניצב המבנה המיועד להריסה, בין אם בדרך של רכישת זכויות בדירה עתידית שתיבנה במקרקעין, ובין אם בדרך אחרת. הסכמה כאמור לא תהווה ויתור על כל טענה מטענות הצדדים, לרבות טענת המשיבים לפיה יש לדחות את הערעור בשל חוסר ניקיון כפיים של המערער. 3. לאחר קבלת העדכון הנדרש, יוחלט על המשך הטיפול בתיק. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F02.docx בל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4565/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\045\f03\22045650.F03

עע"מ 4565/22

HebrewVerdicts\22\650\045\f03

מרדכי כהן נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

22045650.F03

22045650.F03.docx

החלטה

1b38ff14e1b877e582c71bf12d6084f31ee9f0c79e45afd3ead341d18ffb153e

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה להארכת מועד בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר החלטה כמבוקש וכמוסכם; הודעת עדכון מטעם הצדדים תוגש עד ליום 20.8.2022. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4565/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\045\f04\22045650.F04

עע"מ 4565/22

HebrewVerdicts\22\650\045\f04

מרדכי כהן נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

22045650.F04

22045650.F04.docx

החלטה

34a431f80c130608ae8328cb52b54d42d9968084e901e4490ad70481320a81d0

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון הודעה עדכון מטעם הצדדים מיום 18.8.2022 בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר; עו"ד ערן נריה בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיבה 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה לאור הודעת המשיבים מיום 18.8.2022 – במסגרתה הובהרו זכויותיו של העותר לרכישת דירה וכן זכויות המשיבים במקרקעין נושא הערעור – ולאור הסכמתו של העותר שלא לעמוד על דרישתו לעכב את ביצוע הריסת המבנה נושא הערעור, נראה על-פניו שהבקשה לסעד זמני התייתרה; המערער יודיע אפוא עד ליום 6.9.2022 האם הוא עומד על בקשתו. לאחר קבלת הודעת המערער יוחלט על המשך הטיפול בבקשה ובתיק. ניתנה היום, ‏כ"ד באב התשפ"ב (‏21.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F04.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4565/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\045\f05\22045650.F05

עע"מ 4565/22

HebrewVerdicts\22\650\045\f05

מרדכי כהן נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

22045650.F05

22045650.F05.docx

החלטה

0622cb448584d1371ea690a941e993be888a6a64ef4b4f7e2f25e2e2e164fc80

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון בקשה לסעד זמני בערעור בשם המערער: עו"ד מועתז נסאר; עו"ד ערן נריה בשם המשיבה 1: עו"ד גל אמיר בשם המשיב 2: עו"ד יובל שפיצר החלטה 1. לפניי בקשה לקבלת סעד זמני עד להכרעה בערעורו של המבקש (להלן: המערער ) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' קולה , ס"נ ), אשר ניתן ביום 25.4.2022 בעת"מ 39234-03-22, ואשר דחה את עתירת המערער לאפשר לו לרכוש את הדירה הציבורית בה התגורר במשך שנים רבות. הרקע לבקשה 2. החל משנת 1989 התגורר המערער עם אמו ואחיו בדירת דיור ציבורי בת שני חדרים וחדר ביטחון ברחוב הנשיא 51, קריית שמונה (להלן: הדירה ). לאחר פטירת אימו של המערער בשנת 2002, המשיך המערער להתגורר בדירה בהתאם להסכם דייר ממשיך שנחתם בינו לבין המשיבה 1 בהליך שלפניי, עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל (להלן, בהתאמה: ההסכם ו עמידר ). 3. ביום 28.11.2000 העבירה עיריית קריית שמונה פנייה לעמידר בעניין הדירה, במסגרתה צוין שהמבנה מסוכן וכי פינויים של הדיירים מהדירה נדרש על-מנת למנוע פגיעה בנפש. 4. בשנת 2007 הגיש המערער בקשה לרכישת הדירה, וביום 13.5.2007 קיבל המערער הודעה על תנאי רכישת הדירה. לטענת המערער, הוא לא השלים את רכישת הדירה באותה העת בשל קשיים כלכליים. 5. ביום 12.3.2017 ניתנה חוות דעת בנושא המצב הקונסטרוקטיבי של הדירה על-ידי מהנדס מטעמה של עמידר. בחוות הדעת נאמדו הליקויים בדירה ונקבע כי יש לבצע בדירה תיקונים משמעותיים, אשר כוללים את פירוק הגג והרס הקירות, וכי לאחר מכן יש לבנותם מחדש תוך הוספת חיזוקים מבניים. 6. בשנת 2018 הגישה עמידר תביעה לסילוק ידם של המערער ואחיו מהדירה (ת"א (שלום עפולה) 54148-11-18) (להלן: התביעה לסילוק יד ). בכתב התביעה טענה עמידר כי בשל הכשלים ההנדסיים במבנה בו שוכנת הדירה היא פנתה למערער ולאחיו פעמים רבות בבקשה שיפנו את הדירה, אולם הם סירבו לשתף עמה פעולה – התנהלות אשר לטענת עמידר מהווה הפרה יסודית של ההסכם. נוכח זאת ביקשה עמידר מבית המשפט להורות על סילוק ידם של המערער ואחיו מהדירה. לצד זאת הצהירה עמידר שהיא "מתחייבת לדאוג לנתבעים במקרה זה לדיור חלופי על פי זכאותם ועל פי כל הוראות נוהל ודין". ביום 18.2.2019 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה לסילוק יד, המקבל את התביעה – וזאת לאחר שעמידר הבהירה שתדאג למערער ולאחיו לדיור ולא תותיר אותם ללא קורת גג "ולו לתקופה קצרה". בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה נדחתה מהטעם שההמצאה בוצעה כדין, ונוכח החשש מהמשך השהות במבנה המסוכן. המערער לא הגיש ערעור על פסק דין זה ועל ההחלטה לדחות את הבקשה לביטולו. 7. במקביל לניהולה של התביעה לסילוק יד, ואף לאחר שניתן פסק הדין בהיעדר הגנה באותה התביעה, בחנה עמידר בקשה נוספת של המערער לרכישת הדירה, אותה הגיש בשנת 2018. במסגרת בירור הבקשה ניתנה חוות דעת הנדסית נוספת עבור הדירה, ובה נקבע שיש לפנות את הדיירים במבנה בו שוכנת הדירה, ולאחר מכן לאטום את המבנה או להרסו ולבנותו מחדש. ביום 18.4.2019 הודיעה עמידר למערער כדלקמן: "לאחר ביקור של צוות הנדסה מטעם חברתנו ביום 17.4.2019 הוחלט כי המבנה מסוכן ולא ניתן לבצע שיקום. אי לכך הנך מוזמן למשרדנו תוך 14 ימים מיום מכתבנו זה בכדי לקבל הצעת דיור חלופית. בקשתך לרכישת הדירות תועבר לבחינה של משרד הבינוי והשיכון ולכשתתקבל החלטתם נודיעך בהתאם". אעיר שהחלטה זו נעדרת התייחסות לפסק הדין שניתן בתביעה לסילוק יד. כן אציין, כהקדמת המאוחר, שממכתב זה עולה שמבחינת עמידר שאלת נוכחותו של המערער בדירה ושאלת זכאותו של המערער לרכישתה הינן שאלות נפרדות. 8. בחודש דצמבר 2019 נקטה עמידר הליכי הוצאה לפועל למימושו של פסק הדין בתביעה לפינוי מושכר. מסיבות שאינן ברורות לי, הליכי ההוצאה לפועל לא נשאו פרי והמערער לא פינה את דירת מגוריו. 9. ביום 6.12.2021 הגיש המערער עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי נצרת (עת"מ 12359-12-21) (להלן: העתירה הראשונה ) ובה ביקש מבית המשפט המחוזי להורות למשיב 2, משרד הבינוי והשיכון, להשיב לבקשתו לרכישת הדירה, לצד סעדים נוספים. בסופו של הדיון בעתירה הראשונה הגיעו הצדדים להסכמות, אשר להן ניתן תוקף של פסק דין, כדלקמן: "יעבור העותר לדירה ברח' הצופים 8, או בכל דירה אחרת מוכנה שיבחר מתוך המלאי. העותר יחד עם אחיו יתאמו פגישה עם מר אבישי נאמן ביום א' הקרוב – 12.12.21 וזאת לצורך בחירת דירה חלופית אחרת. ככל שתיבחר הדירה ברח' הצופים 8 שהיא מוכנה כבר עכשיו, יעבור אליה העותר תוך 7 ימים. ככל שיבחר העותר דירה אחרת, הרי שיעבור אליה במועד שיקבע לו מר נאמן. היה והעותר לא יגיע לסיור לצורך בחירת הדירה או לא יעבור לדירה החלופית כפי אשר נבחרה על ידו, יבוטל הסדר זה. בתוך 30 יום יגיש העותר בקשה חדשה למשרד השיכון לרכישת הדירה ברח' הנשיא 51 ואין בכך כדי לפגוע בטענתו של המבקש לפיה, כבר בשנת 2018 הגיש בקשה לרכישת הדירה, כמו גם בטענותינו [עמידר – א.ש.] שפסק הדין בין הצדדים חלוט ומחייב. תחליט הוועדה לאפשר לעותר המבקש למכור [צ"ל לרכוש – א.ש.] את הדירה, נכבד את החלטת הוועדה. תחליט הוועדה שלא לאפשר, ממילא תקום לעותר הזכות לתקוף זכות [צ"ל החלטה – א.ש.] זו בעתירה מנהלית חדשה ולא תיטען טענת שיהוי וכדו'. מוסכם עלינו, כי הדירה לא תיהרס עד לאחר 45 יום מיום המצאת החלטת הוועדה, לידי המבקש או בא כוחו." 10. אציין שגם מהסכמות אלה עולה שהמשיבים סבורים שעצם העובדה שהמערער נדרש לפנות את הדירה, כשלעצמה, אין משמעה שהמערער מאבד את זכאותו לרכוש את הזכויות בדירה. 11. ביום 30.12.2021, ובטרם פינה המערער את הדירה, הגיש המערער בקשה נוספת לרכישת הדירה. בקשתו זו נדחתה על-ידי הוועדה לחריגי מכר של משרד הבינוי והשיכון (להלן: החלטת הדחייה ) , אשר קבעה כדלקמן: "המבנה ברח' הנשיא הוכרז רשמית כמבנה מסוכן ויש להרוס מבנה זה. על כן לא ניתן למכור למר כהן צדק [המערער – א.ש.] את הדירה ברח' הנשיא בה התגורר. באפשרותו לבחון זכאותו לרכישת הדירה הנוכחית אליה עבר והבקשה תיבחן ע"פ הכללים". 12. נגד החלטת הדחייה הגיש המערער את העתירה המינהלית נושא הערעור דנן (להלן: העתירה המנהלית ), ובה ביקש סעדים שונים אשר בעיקרים מכוונים לכך שהעותר יוכל לממש את זכותו הנטענת לרכישת הדירה, בין אם במתכונתה הנוכחית ובין אם לאחר שיפוץ שייערך בה על-ידי עמידר. גם בעת הגשת עתירה זו לא קיים המערער את שני פסקי הדין החלוטים אשר הורו לו לפנות את הדירה. 13. ביום 25.4.2022 ניתן פסק הדין נושא הערעור אשר דחה את העתירה המינהלית. 14. ביחס לכך שהמערער לא פינה את הדירה קבע בית משפט קמא כדלקמן: "העותר בא לבימ"ש זה בחוסר ניקיון כפיים מוחלט, תוך שהוא מפר ברגל גסה את ההסכמות אשר אליהן הגיע עם המשיבים, תוך שהוא למעשה מפר גם את האמון שניתן לו ע"י ביהמ"ש. ולכן, ולו מסיבה זו בלבד, היה מקום לדחות את עתירתו של העותר ואף לחייבו בהוצאות לדוגמא." 15. בית משפט קמא לא הסתפק בכך והתייחס – "בקצרה", כלשונו – גם לעתירה גופה, וקבע כדלקמן: "מדובר בשיקול דעת מנהלי שההתערבות של בימ"ש לעניינים מנהליים בשיקול דעת זה הינה מצומצמת מלכתחילה. לא מצאתי, כי נפל פגם בשיקול הדעת המנהלי אותו הפעילה המשיבה מס' 2 ושעה שמדובר במבנה מסוכן, אשר לגביו הוצא צו הריסה, הרי שאין כל מקום להתערב בשיקול הדעת של הרשות המנהלית. יוער, כי אכן זכותו של העותר לרכוש דירה לפי סעיף 6 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 לא נפגעה, שכן כעולה מהתגובות לעתירה, נמסרה לעותר הזכות להתגורר בדירה ברח' עין זהב מס' 19/3 בקריית שמונה, אף נמסרו לו מפתחות לדירה והוא חתם על פרוטוקול מסירה לדירה זו והמשיבים הצהירו, ובמיוחד המשיבה 2, כי זכותו של העותר להגיש בקשה לרכישת דירה זו לא תיפגע, חרף העובדה, כי מדובר בדירה חלופית, וחרף העובדה כי העותר הפר את התנאים שנכרתו בינו לבין המשיבים. בנסיבות אלה, וכאמור, התעקשותו של העותר להתגורר דווקא בדירה, אינה ברורה ואינה עולה כמובן עם הוראות החוק." 16. להשלמת התמונה, אציין כי לאחר מתן פסק הדין בעתירה המינהלית פינה המערער את הדירה וכיום הוא מתגורר בדירה ציבורית אחרת. ביחס לדירה זו נאמר על-ידי משרד הבינוי והשיכון כי "בהתאם להחלטת הוועדה זכותו של המערער להגיש בקשה לרכישת הדירה החלופית לא תיפגע מעצם המעבר ואף לא מכך שהפר את ההסכמה במסגרת העתירה המינהלית הראשונה". 17. ביום 19.5.2022 הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ובה ביקש, לענייננו, "להורות למשיבים להימנע מכל הליך תכנוני בקשר לנכס הממוקם ברחוב הנשיא 51 בקריית שמונה, לרבות מכירתו ו/או הריסתו". בקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט קמא מהטעם "שהעותר כעת אינו בעל זיקה לדירה, הדיון בעתירה בעניינו הסתיים ועתירתו נדחתה. כעת מבקש המבקש למעשה סעד חדש וזאת במסגרת עצמית שאינה קשורה לעתירה הקודמת ואינה קשורה גם לכל עתירה אחרת תלויה ועומדת." טענות הצדדים בבקשה לסעד זמני 18. המערער הגיש ערעור על פסק הדין קמא. יחד עם הערעור, הגיש המערער את הבקשה לסעד זמני אשר מונחת לפניי. במסגרת בקשה זו, ביקש המערער שנורה למשיבים "להימנע מכל הליך בנכס הממוקם ברחוב הנשיא 51 בקריית שמונה, לרבות מכירתו ו/או הריסתו, עד להכרעה בערעור דנן". 19. לטענת המערער, סיכויי הערעור הינם טובים, ומאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו. בנוגע לסיכויי הערעור עמד המערער על השגגות שלטענתו נפלו בפסק הדין קמא, ובהן: בית משפט קמא לא התייחס לכך שבהתאם לסעיף 8(ב)(1) לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: חוק זכויות רכישה ), למערער זכות לרכוש את הדירה בה התגורר חרף ההחלטה על הריסתה, וכן כי החוק מעדיף את זכויות הדייר בדירת המגורים בה התגורר (ולא בדירה חלופית). כן טען המערער שמחדליו אינם מצדיקים את דחיית עתירתו על הסף, במיוחד נוכח מצבו הכלכלי והעובדה שמחדלו היה הימנעות מלפנות את דירת מגוריו ; בנוגע למאזן הנוחות, המערער טען כי מכירת הדירה או הריסתה עוד בטרם נדון הערעור תמנע ממנו את האפשרות לממש את זכאותו לרכישת הדירה, ככל שייקבע בערעור שהוא זכאי לכך. לטענת המערער, יש לו קשר עמוק לדירה זו דווקא, ובמידה שלא יתאפשר לו לרוכשה ייגרם לו עוול של ממש. לעומת זאת, כך נטען, מניעה של מכירת הדירה או הריסתה בעת הזו לא תגרום למשיבים כל נזק, וזאת, בין היתר, לאור העובדה שפניית עיריית קריית שמונה לעמידר בנוגע לדירה נעשתה כבר בשנת 2000, ושגם לאחריה התגורר המערער בדירה, במרבית התקופה בהסכמת המשיבים. כן ציין המערער, שהמשיבים אִפשרו לו לרכוש את הדירה גם לאחר פניית עיריית קריית שמונה לעמידר, הגם שלא השלים באותה עת את הליך הרכישה בשל אילוץ כלכלי. 20. בהתאם להחלטתי, המשיבים הגיבו לבקשה לסעד זמני. 21. לטענת עמידר, יש לדחות את הבקשה שכן המערער אינו זכאי עוד לרכוש את הדירה; ומשכך הוא, עסקינן בסעד שהמערער לא יהיה זכאי לו גם אם הערעור יתקבל. עמדתה של עמידר נסמכת על סעיף 2 לחוק זכויות רכישה הקובע כי "זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר ". לטענת עמידר "הקשר שבין המערער לדירה נותק בפסק הדין של בית המשפט בעפולה [התביעה לסילוק יד – א.ש.], וככל שהיה במעמד של מחזיק שלא כדין, עצם פינויו הפיזי מן הדירה אף ניתק קשר זה". בנסיבות אלה, כך נטען, המערער זכאי אומנם לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר כיום, אולם אין לו כל זכות בדירה נושא הערעור. בכך ביקשה עמידר להסתמך על החלטתו של בית משפט קמא בבקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק הדין. מסיבותיה שלה, עמידר כלל לא התייחסה למאזן הנוחות ולא טענה שייגרם לה כל נזק מקבלת הבקשה לסעד זמני. בפרט, בתגובת עמידר ובתצהיר שצורף לה לא נטען שישנו הכרח דווקא בהריסה מלאה של הדירה, ובפרט הריסה מיידית, או שננקטות פעולות כלשהן להריסת הדירה. כמו כן, לא נטען שעמידר מעוניינת למכור את הדירה לצד שלישי. 22. גם משרד הבינוי והשיכון טען כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשרד, יש לדחות את הבקשה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר עשה דין לעצמו ולא פינה את הדירה על-אף שני פסקי דין חלוטים אשר הורו לו לעשות כן; כן נטען שיש לדחות את הבקשה גם לגופה. מבחינת סיכויי הערעור נטען שאלו נמוכים, משלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא לדחות את העתירה המינהלית על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער, אשר לא פינה את הדירה. לגופם של דברים נטען שהחלטת הדחייה הינה החלטה מינהלית ה"מבוססת על קביעה מקצועית של גורם מוסמך, מתוך חשש להתמוטטות המבנה, ולפגיעה בחיי אדם", החלטה אשר אינה מגלה עילה להתערבות בהתאם לכללי המשפט המינהלי. משרד הבינוי והשיכון התייחס גם למאזן הנוחות וטען שהנזק שעלול להיגרם מהסכנה הטמונה במבנה "עולה בבירור" על הנזק שייגרם למערער אם לא יוכל לרכוש את הדירה הספציפית הזו. משרד הבינוי והשיכון הבהיר, כאמור, שלעותר עומדת הזכות לבקש לרכוש את הדירה הציבורית בה הוא מתגורר כיום, ושזכותו לא תיפגע מעצם המעבר. משרד הבינוי והשיכון סיכם את דבריו באומרו כי "הגם שלא יהיה מדובר בדירה הספציפית אותה חפץ לרכוש המערער, לנוכח העובדה כי יהיה באפשרותו לבקש לרכוש דירה חלופית, לעמדת המשיב, אף מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה למתן סעד זמני". 23. לאחר קבלת תגובות המשיבים הצעתי לצדדים להגיע להסכמה דיונית לפיה עמידר תוכל להמשיך בתכניותיה להריסת הדירה, אולם המערער יוכל להמשיך ולטעון לשמירה על זכויותיו הכלכליות בקשר עם הדירה – וזאת, תוך שמירה על כל טענותיהם של הצדדים בנוגע לעצם זכאותו של המערער לרכישת הזכויות בדירה. 24. בתגובה להצעתי הודיע המערער כי על-אף הקושי בהסכמתו להריסת הדירה אליה הוא קשור, הוא נכון לאמץ את ההצעה. בתגובת המשיבים להצעתי נאמר שככל שיוחלט להרוס את המבנה בו שוכנת הדירה ויוקם במקרקעין מבנה שייועד לדיור ציבורי, הרי שהמערער יהיה רשאי לבקש לרכוש דירה אחרת במבנה שיוקם, ככל שעד לאותו מועד לא יממש המערער את זכותו לרכישת דירה ציבורית. כן הבהירו המשיבים שהמקרקעין עליהם ניצב המבנה בו שוכנת הדירה הינם בבעלות רשות מקרקעי ישראל, על כן המשיבים אינם יכולים להקנות למערער זכויות במקרקעין עליהם ניצב המבנה. 25. בהתאם להחלטתי, הגיב המערער להודעת המשיבים. בתגובתו הודיע המערער שהוא אינו יכול להסכים לאמור בתגובת המשיבים להצעתי וזאת, בין היתר, מהסיבות הבאות: (1) המשיבים אינם מצהירים שהמבנה ייהרס, ואינם מתחייבים שבמידה וייהרס ייבנה תחתיו דיור ציבורי. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהמקרקעין כלל אינם בבעלות המשיבים; (2) גם אם ייבנה דיור ציבורי חליפי, המשיבים אינם מתחייבים שבקשתו של המערער לרכישת דירה תאושר, מה גם שחוק זכויות רכישה עתיד לפקוע בשנת 2023 וככל הנראה לא יעלה בידי המשיבים להספיק להרוס ולבנות מבנה חדש עד לפקיעתו של החוק. דיון והכרעה 26. לאחר עיון בכתובים שהונחו לפניי, החלטתי להיעתר לבקשה לסעד זמני בחלקה. 27. "כידוע, על המבקש מתן סעד זמני בערעור להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה, כך נקבע, מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות" (ראו: עע"מ 4955/20 יושר נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון , פסקה 8 והאסמכתאות שם (28.7.2020) . 28. בענייננו-שלנו אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו של המערער; ומשכך הוא, איני נדרש להעמיק בשאלה בדבר סיכויי הערעור. 29. בנוגע לסיכויי הערעור אסתפק בלומר, מבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויים אלו אינם מבוטלים. בנוגע לטענת עמידר לפיה המערער אינו זכאי לסעד שכן נותקה הזיקה בינו לבין הדירה, הרי שעל-פניו עמדה זו סותרת את עמדתה של עמידר במכתבה למערער מיום 18.4.2019 וכן את הסכמת המשיבים בעתירה הראשונה. במקרים אלה טענה עמידר בצורה מפורשת כי זכותו של המערער לרכישת הדירה תיבחן לאחר עזיבתו הפיזית את הדירה ומעברו לדירה חלופית. בנסיבות אלה איני רואה מקום להידרש לטענה לגופה. בנוגע לטענת משרד הבינוי והשיכון לפיה עסקינן בהחלטה מינהלית שהתקבלה על בסיס עמדה מקצועית, הרי שטענה זו אינה משיבה לטענת המערער. אכן החלטה להרוס את המבנה, ככל שהתקבלה, היא החלטה מקצועית, אולם השאלה אותה מעלה הערעור אינה "האם יש להרוס את הדירה?", אלא האם עצם העובדה שהדירה מיועדת להריסה מספיקה על-מנת לשלול מהמערער את זכותו לרכישת הדירה, וזאת, בין היתר, לאור הוראות סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה, המתייחס מפורשות לסיטואציה של הריסת הדירה הציבורית ומסדיר זאת באופן מסוים. פרשנותו של סעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה אינה טעונה בירור ממצה בגדרי הבקשה שלפניי. לטעמי, די בכך שבית משפט קמא כלל לא התייחס לשאלה זו, אשר עמדה בבסיס העתירה, כדי לקבוע שסיכויי הערעור אינם מבוטלים. ולבסוף: אכן, המערער לא קיים החלטות חלוטות בעניינו אשר מורות על פינויו מהדירה, אלא שספק אם די היה בכך כדי להביא לדחיית עתירתו על הסף – זאת במיוחד נוכח מצבו הכלכלי של המערער ובשל כך שהשאלה אשר הועלתה בעתירה נגעה להיבטי הסמכות ושיקול הדעת בהחלטת הדחייה. לא זו אף זו: בניגוד לנטען על-ידי משרד הבינוי והשיכון, נראה שהעתירה המינהלית לא נדחתה על הסף אלא לגופה. 30. בכל הנוגע למאזן הנוחות – סבורני כי זה נוטה במובהק לטובתו של המערער. כאמור, הערעור שלפנינו נסוב על זכאות המערער לרכישת הדירה. מכירת הדירה או הריסתה תמנענה מהמערער לממש את זכאותו לרכישת הדירה – במיוחד נוכח הצהרת המשיבים לפיה ספק אם לאחר הריסת הדירה ייבנה במקרקעין דיור ציבורי – באופן שעלול להעמיד בית משפט זה בפני "מעשה עשוי" בבואו לדון בערעור. מנגד, המשיבים לא הציגו כל שיקול קונקרטי המצדיק הימנעות מהיעתרות לבקשה. כאמור, עמידר כלל לא התייחסה למאזן הנוחות, לא טענה שישנו הכרח בטיחותי דווקא בהריסת הדירה, ובפרט באופן מיידי, ולא טענה שננקטים הליכים להריסתה. כמו כן, עמידר לא טענה שישנו רצון למכור את הדירה לצד שלישי. אכן, משרד הבינוי והשיכון טען כי ישנו צורך ציבורי בטיפול במפגע, אולם נראה שעמדתו נסמכת על דבריה של עמידר ובכל מקרה גם בתגובת משרד הבינוי והשיכון לא נטען שננקטות פעולות הריסה קונקרטיות כלשהן, או שאלו הכרחיות בטווח המיידי. טענה זו גם לא נתמכה בתצהיר מצדו של גורם מקצועי כלשהו במשרד הבינוי והשיכון. אעיר שבסיכום חוות הדעת ההנדסית מטעם עמידר מיום 17.4.2019 נאמר כי "לאחר פינוי הדיירים יש לאטום ו/או להרוס את המבנה ולבנותו מחדש", כך שנראה שמבחינה בטיחותית ניתן להסתפק באטימת המבנה, ואין הכרח לנקוט בפעולה בלתי הפיכה של הריסה בעת הזאת. 31. בנוגע לטענת משרד הבינוי והשיכון לפיה יש להתחשב בכך שזכותו של המערער לרכישת דירה נשמרת, הגם שלא בדירה בה התגורר כל חייו – דומה כי יש בכך כדי לחרוג מהעיקרון שנקבע בסעיף 2 לחוק זכויות רכישה ולפיו "זכאי רשאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר " (והשוו לסעיף 8(ב) לחוק זכויות רכישה אשר משמר את זכויותיו של דייר בדירה הציבורית בה התגורר, הגם שהיא מיועדת להריסה). אכן, אם המשיבים היו מציגים טעם קונקרטי אשר מצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני, היה מקום לשקול במסגרת מאזן הנוחות את העובדה שלמערער נתונה הזכות לקבל דירה חלופית. ברם, בנסיבות בהן אינטרס קונקרטי כאמור לא הוצג, איני רואה מקום לשלול מראש את אפשרותו של המערער לקבל לידיו את הזכות לרכישת הדירה בה התגורר, ככל שייקבע במסגרת ערעורו כי הלה זכאי לכך. 32. נוכח האמור – הבקשה לסעד זמני מתקבלת בחלקה באופן הבא: עד למתן החלטה אחרת המשיבים יימנעו ממכירתה או הריסתה של הדירה וכן מכל פעולה אחרת אשר עלולה לסכל את האפשרות של רכישת הדירה על-ידי המערער במידה ויוחלט כך בערעור. יובהר שבמקרה בו גורמי המקצוע מטעמם של המשיבים יסברו שיש לנקוט בפעולות מיידיות ביחס למבנה, לרבות הריסתו, לשם שמירה על ביטחון הציבור, המשיבים יהיו רשאים לבצע פעולות כאמור גם מבלי לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו. נוכח העובדה שהמשיבים לא הציגו כל פגיעה שעלולה להיגרם להם מקבלת הבקשה לסעד זמני איני רואה מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה. כל אחד מהמשיבים יישא בהוצאות המערער בקשר עם בקשה זו בסך כולל של 3,000 ש"ח (6,000 ש"ח סך הכל). ניתנה היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045650_F05.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4565/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\045\t06\22045650.T06

עע"מ 4565/22

HebrewVerdicts\22\650\045\t06

מרדכי כהן נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

22045650.T06

22045650.T06.docx

החלטה

209e8b85fbc1698d5c589c4c4e37d6d0240e149fb1a60838304e4d5e32c16907

בבית המשפט העליון עע"מ 4565/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערער: מרדכי כהן נ ג ד המשיבים: 1. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 2. משרד הבינוי והשיכון המשך טיפול החלטה הדיון בהליך שבכותרת יתקיים ביום 9.2.2023 שעה 11:30. בהתאם לתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, נקבע בזאת כי המשיבים יגישו תשובה בכתב לערעור. התשובות יוגשו תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו והיקפה של כל תשובה לא יעלה על 12 עמודים. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. התשובה תוגש במקביל לבית משפט זה וליתר הצדדים. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. ניתנה היום, ‏כ"ב באלול התשפ"ב (‏18.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045650_T06.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4565/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\660\045\k01\22045660.K01

עע"מ 4566/22

HebrewVerdicts\22\660\045\k01

המועצה האזורית באר טוביה נ. הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מת

22045660.K01

22045660.K01.docx

צו

3d542f86d2a3e1c8dd741a82aa8adeb58696427259bf9480f786a51cd4086719

בבית המשפט העליון עע"מ 4566/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערות: 1. המועצה האזורית באר טוביה 2. חצב מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור 2. ועדת המשנה להתנגדויות 3. משרד הבינוי והשיכון 4. רשות מקרקעי ישראל 5. עו"ד ליאור עמידור חוקר 6. המועצה המקומית בני עיי"ש צו סיכומי טענות נקבע בזאת הסדר ביחס לדרכי שמיעת הערעור, כמפורט להלן: סיכום טענות 1. הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סדר ההגשה ומתכונת הסיכומים 2. המערערות תגשנה את סיכום טענותיהן עד יום 20.10.2022 בהיקף של עד 15 עמודים. 3. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 20.12.2022 בהיקף של עד 15 עמודים. 4. המערערות תגשנה סיכומי תשובה, אם הן חפצות בכך, עד ליום 22.1.2023 בהיקף של עד 3 עמודים. משיבים אשר אין להם עניין בהליך או בתוצאותיו, או מבקשים שלא להגיש טיעונים או להשתתף בדיון, יודיעו על כך בכתב עד ליום 20.10.2022, ובהמשך לכך ייקבעו ההסדרים הדיוניים בעניינם. 5. הסיכומים יוגשו לבית המשפט במתכונת המפורטת בסעיף 1 להודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (י"פ 9309, עמ' 2339 (התשפ"א)). ואולם, על אף האמור בסעיף 1(3) להודעה האמורה, הרווח בין השורות בהדפסה יהיה רווח כפול לפחות. הסיכומים לא יכללו טענות על דרך של הפניה להודעת הערעור או לסיכומים בהליך דלמטה. 6. במועד הגשת הסיכומים יגישו הצדדים רשימת אסמכתאות שבדעתם להסתמך עליהם. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך. 7. חיובי בעלי הדין לפעול על-פי החלטה זו אינם מותלים זה בזה, ומחדל של בעל דין אינו פוטר את בעלי הדין האחרים מהגשת סיכומיהם במועד, אלא אם כן שינה בית המשפט את המועד שנקבע על-פי בקשה שהוגשה. המצאה 8. בעלי הדין ימציאו שלושה עותקים מסיכום טענותיהם לבית המשפט, וכן ימציאו עותק לכל יתר בעלי הדין, בד בבד עם ההמצאה לבית המשפט או קודם לכן. בעלי הדין יציינו את דבר ההמצאה, בסיכומיהם. שינוי 9. חפצו בעלי הדין או מי מהם לשנות הסדר זה, עליהם להגיש בקשה הכוללת את תגובות יתר בעלי הדין, או הסבר להעדר תגובות אלה. הבקשה תציין את המועדים המקוריים שנקבעו וכן תנקוב במועדים המוצעים על דרך של ציון המועד, ולא על דרך של קביעת תקופה. השלמת טיעון בעל פה 10. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 31.5.2022 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד. הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה. ניתן היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22045660_K01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

צו בתיק עע"מ 4566/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\045\t01\22045670.T01

בג"ץ 4567/22

HebrewVerdicts\22\670\045\t01

זיקריאת אבו טהא נ. הכנסת

22045670.T01

22045670.T01.docx

החלטה

ea52c3208a82896e1838d45cb19039f666fe2b0d5631232c50dcd8c00b3e4b9d

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה החלטה המשיבים רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 18.7.2022. ניתנה היום, ‏ח' בתמוז התשפ"ב (‏7.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045670_T01.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4567/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\045\t02\22045670.T02

בג"ץ 4567/22

HebrewVerdicts\22\670\045\t02

זיקריאת אבו טהא נ. הכנסת

22045670.T02

22045670.T02.docx

החלטה

08bc7dde938527302d78c9937c1838a7c3b5b5579557af6f3be94ca8772babbf

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים בקשת העותרת מיום 6.7.2022 לפטור מאגרה; תשובת המשיבה 1 מיום 8.7.2022 החלטה בהיעדר התנגדות מטעם המשיבה 1, בהיעדר תשובה מטעם המשיב 2, ובשל נימוקי הבקשה, הבקשה מתקבלת והעותרת פטורה מאגרה. ההליך יימשך כסדרו. ניתנה היום, ‏י"ד בתמוז התשפ"ב (‏13.7.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22045670_T02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4567/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\045\e03\22045670.E03

בג"ץ 4567/22

HebrewVerdicts\22\670\045\e03

זיקריאת אבו טהא נ. הכנסת

22045670.E03

22045670.E03.docx

החלטה

aa48ca2f87292acf941881f73e7222b73e3cbad457c7eb0648f7cf50ab59a23b

בבית המשפט העליון בג"ץ 4567/22 לפני: כבוד השופט י' עמית העותר: זיקריאת אבו טהא נ ג ד המשיבים: 1. הכנסת 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לאיחוד תיקים בשם העותר: עו"ד רונן שקלרש החלטה המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ותגובה לבקשה לאיחוד תיקים עד ליום 28.8.2022. ניתנה היום, ט"ו בתמוז התשפ"ב (‏14.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22045670_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 4567/22

Word.Document