Datasets:

LevMuchnik

/

SupremeCourtOfIsrael

like 6

HebrewVerdicts\22\020\036\t03\22036020.T03

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\020\036\t03

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22036020.T03

22036020.T03.docx

החלטה

f78eba10b0137a8765b75af9e06b7ee858c8451cf5692e7b841e78a42abb8123

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים החלטה יתר הצדדים בהליכים שבכותרת רשאים להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 9.8.2022. ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 3602/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\490\050\t03\22050490.T03

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\490\050\t03

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22050490.T03

22050490.T03.docx

החלטה

665f4d1d116db7cec2b7ca7aab1744742982559dff6ecbac4648220b6c8c6a56

בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה לתוכנית מש 1 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשה להארכת מועד מטעם המשיבים 3-1 החלטה בהסכמת המערערת, הארכה תינתן כמבוקש. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T03.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 5049/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\490\050\t05\22050490.T05

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\490\050\t05

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22050490.T05

22050490.T05.docx

החלטה

a1c06917403e404b1651c0d3bf57242729be557ad71c083cd8aa336f9d6dfc09

בבית המשפט העליון עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון 2. פרופ. יורם יום טוב רמת השרון 3. פרופ. יוסי לשם 4. פרופ בועז גנור 5. פרופ. ארנון סופר 6. פרופ. דיני איזקוביץ 7. פרופ. יעקב פרידמן 8. רחל אמיר 9. גיל הר גיל 10. גדעון שריג 11. גל שובל 12. יהורם גאון 13. יעקב מנדי אור 14. גיורא איילנד 15. עמוס חורב 16. גרשון הכהן 17. תא"ל מיל. גדי זהר 18. דר. אורית צור 19. שוקה רווק 20. אורנית בר זית 21. עפר בוזו 22. חומי קפלן 23. שלומית ליפשיץ 24. מיכאל לרר 25. בני סיגלוב 26. ישראל כספי 27. תמר כספי 28. מיכל כספי 29. יאיר כספי 30. עודד כספי 31. יעל כספי נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לערעורים של המעוצה הארצית לתכנון ובניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה 10. עמותת אדם טבע ודין 11. עמותת אחל"ה בקשת המערערת מיום 25.7.2022 למתן פטור מהפקדת ערובה; בקשת המשיבות 3-1 מיום 11.8.2022 למתן ארכה; תשובת מיום 11.8.2022 החלטה לפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה, או לחילופין להפחתתה. לטענת המערערת 1, היא עמותה ללא כוונת רווח הפועלת להצלת מתחם תעש תוך שימור היער, ולהפוך את המקום לריאה ירוקה ופארק מטרופוליני לרווחת תושבי גוש דן. המערערת 1 טענה כי היא מקדמת עניין ציבורי; כי בית משפט קמא לא הטיל עליה הוצאות, וכי סביר להניח שאף אם הערעור יידחה, בית המשפט יימנע מלהטיל הוצאות. עוד נטען כי אין לעמותה מקורות הכנסה ואין לה נכסים, והמימון הדרוש להליכים המשפטיים מגיע מקומץ אנשים, תוך שייצוגה המשפטי נעשה בהתנדבות. המערערת 1 טענה גם כי להבטחת ההוצאות כבר ניתנו ערובות על-ידי מערערים בהליכים שהיא העריכה שיאוחדו עם ההליך דנן, ומערערים אלה בעלי חוסן כלכלי רב יותר. המערערת 1 טענה אף לגבי סיכויי הערעור, וביקשה שאם תוטל עליה ערובה, יתאפשר לה לשלמה בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה. המשיבות 3-1 לא חלקו על הטענות בדבר מצבה הכלכלי של המערערת 1, אולם ציינו כי לא הובהר מדוע המערערת 1 לא תיעזר בחבריה לצורך גיוס המשאבים הדרושים. המשיבות 3-1 התייחסו גם לסיכויי הערעור. המשיבות 3-1 התנגדו למתן פטור מהפקדת הערובה, ואולם הותירו את ההכרעה בשאלת גובהה לשיקול דעתו של בית המשפט. עיינתי בתדפיסי חשבון הבנק של המערערת 1. לפי תדפיסים אלה, מצבה הכלכלי אכן אינו מן המשופרים. עם זאת, יצוין כי פרט לעמותה, קיימים מערערים נוספים, והמשיבות 3-1 צודקות בטענתן כי המערערת 1 לא ביארה האם יימנע ממנה לקבל סיוע מחבריה לצורך הפקדת הערובה. כפי שצויין בהחלטות קודמות, היותו של בעל דין גוף ללא כוונת רווח והיות העניין בעל חשיבות ציבורית, אינם מקנים בהכרח פטור מהפקדת ערובה, אולם נסיבות אלו עשויות להשפיע על שיעורה (ראו, מבין רבים אחרים: עע"מ 6942/21 ירושלים שקופה - שקיפות במנהל הציבורי בירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים (15.12.2021)). בנסיבות אלה, שקלתי עניין זה, לצד העובדה שלא נפסקו בבית המשפט קמא הוצאות. במכלול השיקולים, מצאתי לנכון להפחית את הערובה הנדרשת ולהעמידה על סכום מתון. על כן, ערובה בסכום של 7,500 ש"ח תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 2.9.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22050490_T05.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 5049/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\036\t06\22036020.T06

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\020\036\t06

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22036020.T06

22036020.T06.docx

החלטה

151bb848e310abfd89e102bd8f6ddef3b226c3e65b4bc9008ce49b8e975cdb33

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערים: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת המערער בתיק 4490/22 מיום 29.7.2022 לאיחוד דיון ומתן ארכה להגשת סיכומים; תשובת המשיבות 3-1 מיום 9.8.2022 החלטה בשל נימוקי הבקשה, בהסכמת הצדדים אשר הביעו לגביה עמדה, ולאור זהות הצדדים בתיקים שבכותרת, הבקשה מתקבלת במובן הבא: הדיונים בתיקים שבכותרת יאוחדו; צו הסיכומים שהוצא בתיקים 3602/22 ו- 3632/22 ייראה כאילו הוצא גם בתיקים האחרים; הארכות בנות 14 הימים שניתנו בתיקים 3602/22 ו- 3632/22, יחולו גם בתיקים המאוחרים. תשומת לב הצדדים לכך שסעיף 3 לצו מדבר רק במשיבות שאינן מערערות, ובמקום מספר העמודים הנקוב שם, יבוא 25 עמודים. התיקים יועברו ליומן בית המשפט להמשך טיפול. אין בכך כדי למנוע הגשת בקשות לגבי אופן הגשת הסיכומים ולגבי מועד הדיון. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 3602/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\900\044\k06\22044900.K06

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\900\044\k06

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22044900.K06

22044900.K06.docx

החלטה

70076f0103fafa064a0b925b09b5d0e02e64bc25dc949982655cbb9e1252b7db

בבית המשפט העליון עע"מ 4490/22 עע"מ 3602/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערער: אדם טבע ודין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הועדה המחוזית המשותת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש השרו 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנן ולבניה הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הוד השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,הרצליה 10. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' 11. עמותת אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון בקשה מיום 18.8.2022 להארכת מועד להגשת סיכומים החלטה המשיב 5 רשאי להשיב לבקשה שבכותרת עד ליום 21.8.2022. ככל שהמשיב 5 לא יגיש התנגדות, המערערות בעע"מ 4490/22, עע"מ 4231/22 ועע"מ 5049/22 יהיו רשאיות להגיש סיכומים מטעמן עד ליום 22.8.2022, כמבוקש. ניתנה היום, ‏כ"א באב התשפ"ב (‏18.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22044900_K06.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 4490/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\036\m09\22036020.M09

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\020\036\m09

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22036020.M09

22036020.M09.docx

החלטה

363cac9921116c760e1bacf2ec8a2e19a326e3b7af82d1c4a0b00ce44ea331ec

בבית המשפט העליון עע"ם 3602/22 עע"ם 3632/22 עע"ם 4231/22 עע"ם 4490/22 עע"ם 5049/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן המערערות בעע"ם 3602/22: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הרצליה המערערת בעע"ם 3632/22: הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הוד השרון המערערת בעע"ם 4231/22: עמותת אחל''ה – איכות חיים לתושבי השרון המערערת בעע"ם 4490/22: אדם טבע ודין המערערת בעע"ם 5049/22: עמותת ריב''ה – ריאה ירוקה בתע"ש השרון ו-30 אח' נ ג ד המשיבות בעע'"ם 3602/22: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה – מתחם תע"ש השרון 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הוד השרון 5. עמותת אחל''ה – איכות חיים לתושבי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב''ה – ריאה ירוקה בתע"ש השרון ו-30 אח' המשיבות בעע"ם 3632/22: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה – מתחם תע"ש השרון 3. הוועדה המקומית המשותפת לתכנון ולבניה – מתחם תע"ש השרון 4. רשות מקרקעי ישראל 5. עיריית רמת השרון 6. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – רמת השרון 7. עמותת אחל''ה – איכות חיים לתושבי השרון 8. אדם טבע ודין 9. החברה להגנת הטבע 10. עמותת ריב''ה – ריאה ירוקה בתע"ש השרון ו-30 אח' המשיבות בעע"ם 4231/22: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה – מתחם תע"ש השרון 3. רשות מקרקעי ישראל 4. אדם טבע ודין 5. עמותת ריב''ה – ריאה ירוקה בתע"ש השרון ו-30 אח' 6. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הוד השרון 7. החברה להגנת הטבע 8. עיריית רמת השרון 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – רמת השרון 10. עיריית הרצליה 11. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה המשיבות בעע"ם 4490/22: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה – מתחם תע"ש השרון 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הרצליה 10. עמותת ריב''ה – ריאה ירוקה בתע"ש השרון ו-30 אח' 11. עמותת אחל''ה – איכות חיים לתושבי השרון המשיבות בעע"ם 5049/22: 1. ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה – מתחם תע"ש השרון 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הוד השרון 5. החברה להגנת הטבע 6. עיריית רמת השרון 7. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – רמת השרון 8. עיריית הרצליה 9. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – הרצליה 10. אדם טבע ודין 11. עמותת אחל''ה – איכות חיים לתושבי השרון בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון מטעם המשיבות 3-1 בעע"ם 3602/22 בשם המשיבות 3-1 בעע"ם 3602/22: עו"ד עמרי אפשטיין החלטה הדיון יידחה בהסכמה למועד אחר, לפני כל הרכב. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 22036020_M09.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 3602/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\020\036\t10\22036020.T10

עע"מ 5049/22

HebrewVerdicts\22\020\036\t10

עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון נ. ועדת המשנה לערעורים ש

22036020.T10

22036020.T10.docx

החלטה

5d4a61a4d7bf929197d332c4c2b0c19d2dcbc3ba8def7e709caa7a7585d350fb

בבית המשפט העליון עע"מ 3602/22 עע"מ 3632/22 עע"מ 4231/22 עע"מ 4490/22 עע"מ 5049/22 לפני: כבוד הרשמת קרן אזולאי המערערות: 1. עיריית רמת השרון 2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון 3. עיריית הרצליה 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הרצליה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לעררים של המעוצה הארצית לתכנון ולבניה 2. הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה "מתחם תע"ש הש 3. רשות מקרקעי ישראל 4. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, הוד השרון 5. עמותהה אחל"ה - איכות חיים לתשובי השרון 6. אדם טבע ודין 7. החברה להגנת הטבע 8. עמותת ריב"ה - ריאה ירוקה בתעש השרון ואח' בקשת משיבים מיום 19.9.2022 לשינוי הסדר דיוני החלטה בהסכמת הצדדים, הבקשה מתקבלת. סיכומי המשיבות 3-1 ו-7 יוגשו עד ליום 15.2.2023. סיכומי המערערות, אם הן חפצות להגישם, יוגשו עד ליום 8.3.2023. ניתנה היום, ‏כ"ד באלול התשפ"ב (‏20.9.2022). קרן אזולאי, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22036020_T10.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עע"מ 3602/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\500\050\n01\22050500.N01

בש"פ 5050/22

HebrewVerdicts\22\500\050\n01

מדינת ישראל נ. נאסר אלעמרני

22050500.N01

22050500.N01.docx

החלטה

8b202ebff757d6059ecfb56aeeb46a9ea85507bf71538cb5ae19d226f63ecb34

בבית המשפט העליון בש"פ 5050/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: נאסר אלעמרני בקשה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד אלכס דרנבוים; עו"ד לואי עזאם בשם המשיב: עו"ד אהרון רוזה החלטה לבקשת באי-כוח המבקשת ובהסכמת בא-כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-90 ימים נוספים החל מיום 15.8.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 52536-05-20 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050500_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5050/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\510\050\n01\22050510.N01

בש"פ 5051/22

HebrewVerdicts\22\510\050\n01

פאול פסקר נ. מדינת ישראל

22050510.N01

22050510.N01.docx

החלטה

e376f25817785cd9b99433d26711acb85f1e3a4b83cf13a6de2261ad104b5d1c

בבית המשפט העליון בש"פ 5051/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: פאול פסקר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) מיום 30.6.2022 בעמ"ת 57211-06-22 בשם המבקש: עו"ד טלי חזום; עו"ד סתיו כהן החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ש' מלמד ) מיום 30.6.2022 בעמ"ת 57211-06-22, בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' ממון ) מיום 1.6.2022 במ"ת 45795-05-22 בה הורה על שהותו של המבקש ב"מעצר בית" בתנאים מגבילים. 1. ביום 22.5.2022 הוגש כתב אישום נגד המבקש ואדם נוסף (להלן: האדם הנוסף ). על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.5.2022 בשעות הערב התפרצו השניים לדירת מגורים בתל אביב, כאשר האדם הנוסף נכנס לדירה ואילו המבקש עמד ושמר בכניסה לבניין. האדם הנוסף נטל מתוך הדירה אוזניות ואוסף זוגות נעליים שעלותו כ-25,000 ש"ח. בזמן שהאדם הנוסף שהה בדירה הגיע בעל הדירה למקום, הבחין בו והזמין משטרה. אלא שעד הגעת כוחות המשטרה עזבו המבקש והאדם הנוסף את המקום. בגין מעשים אלה יוחסו למבקש עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. 2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לאחר שהתקיים ביום 1.6.2022 דיון בבקשה, הורה בית משפט השלום כי המבקש ישהה במעצר בית לילי בתנאים מגבילים וביתר הזמן יהיה רשאי לצאת מביתו כשהוא מלווה במפקחת. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות נגדו, ובכלל זה העובדה שהאוזניות הגנובות נמצאו בחפציו, זיהויו על ידי המתלונן והתנהלותו לאחר מעצרו. עם זאת, בית המשפט לקח בחשבון את חלקו של המבקש באירוע אשר לא היה משמעותי, ואת העובדה שהוא נעדר עבר פלילי. 3. החלטת בית משפט השלום לא הניחה את דעתו של המבקש, והוא הגיש עליה ערר לבית המשפט המחוזי בו טען כי יש לבטל את כל התנאים המגבילים שנקבעו בעניינו. הערר נדחה בהחלטה מיום 30.6.2022. נקבע כי אמנם עבירות רכוש אינן מגבשות מסוכנות באופן אוטומטי, אולם חלקו של המשיב באירוע, אף אם הוא מופחת מחלקו של האדם הנוסף, מלמד על מסוכנותו. בית משפט השלום גם נתן דעתו לכך שהמבקש נעדר עבר פלילי וקבע תנאי שחרור מקלים בעניינו. בנסיבות אלה לא נמצא כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט השלום ואין בטיעוני המבקש כדי להצביע על כך שחלקו באירוע אינו מלמד על מסוכנות. 4. מכאן בקשת רשות הערר שלפנַי, בה טען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת שאלה עקרונית והיא האם ניתן לייחס לנאשם מסוכנות על סמך עבירת הרכוש בה הואשם כשלעצמה, וזאת כאשר נפסק מקדמת דנא בעניין גנימאת (דנ"פ 2316/95‏ גנימאת ‎ ‎ נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(4) 589 (1995)) כי התשובה לכך היא שלילית. במקרה זה, כאמור, למבקש מיוחסת עבירת רכוש יחידה. חלקו בה, על פי המיוחס לו בכתב האישום, מתמצה בתצפית בלבד ללא מעורבות פיזית או אחרת והוא אף לא נכנס לתוך הדירה. גם כאשר הוא פגש במתלונן, הוא לא עשה כל פעולה זולת לפנות לו את הדרך. על כך יש להוסיף כי המבקש כבן 36 ונעדר מערך תמיכה משפחתי. בנסיבות אלה המלמדות כי לא נשקפת מהמבקש מסוכנות, קביעת בית משפט השלום הלכה למעשה משמעה כי די בקיומן של ראיות לכאורה לאישום המיוחס למבקש לצורך מעצרו לבדן כדי להורות על מעצרו, והדבר עומד בניגוד להלכה הפסוקה. על המשיבה מוטל הנטל להוכיח את מסוכנותו של המבקש, אולם היא לא עמדה בנטל זה ולא קמה בעניינו של המבקש עילת מעצר. בהיעדר עילה כאמור, אין הצדקה להטלת תנאים מגבילים על המבקש הכרוכים בפגיעה בחירותו ובתפקודו היומיומי. 5. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות ערר ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת (בש"פ 4733/22 עבידיה נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (17.7.2022); בש"פ 4133/22 צורדקאר נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (20.6.2022); בש"פ 6347/21 מדינת ישראל נ' בובליל , פסקה 4 (20.9.2021)). מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים מתן רשות כאמור. אף לשיטת המבקש עצמו השאלה העקרונית המוצגת בבקשתו כבר קיבלה מענה בפסיקת בית משפט זה, ולמעשה עניינה של הבקשה באופן יישומה של ההלכה על נסיבות המקרה. טענות מעין אלו אינן מצדיקות מתן רשות ערר. למעלה מן הצורך אוסיף כי עצם העובדה שמדובר בעבירת רכוש אחת שנעשתה על ידי נאשם נעדר עבר פלילי אין פירושה שלא קמה עילת מעצר. "בעבירות רכוש יתכן ככלל סיכונו של בטחון הפרט והציבור, והשאלה היא בחינת כל מקרה לנסיבותיו, לעניין קיום הסיכון ועוצמתו" (בש"פ 1221/11 עימאד נ' מדינת ישראל , פסקה ט' (27.2.2011); ראו גם: בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (8.1.2010)). בענייננו, בית משפט השלום קבע כי בנסיבות העניין נשקפת מסוכנות מן המבקש המצדיקה שהייתו במעצר בית לילי כאשר בשעות היום ייצא מהבית בליווי מפקחת ובכפוף להפקדת ערבויות, ולא מצאתי כי נפל פגם בקביעה זו המאזנת כדבעי בין השיקולים השונים. הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050510_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5051/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\530\050\n01\22050530.N01

בש"פ 5053/22

HebrewVerdicts\22\530\050\n01

מדינת ישראל נ. פלוני

22050530.N01

22050530.N01.docx

החלטה

de57c416d9eca2889bb7201980f488d2db165a91c38f7b28e2dc6a4699df35e5

בבית המשפט העליון בש"פ 5053/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני בקשה שמונה עשרה (בהסכמה) להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 המבקשת: עו"ד ענת ארוסי-כהן בשם משיב 1: עו"ד מחמוד רבאח בשם משיב 2: עו"ד ואסים דכוור בשם משיב 3: עו"ד חמזה קוטינה בשם משיב 4: עו"ד נאיל זחאלקה החלטה לבקשת באת-כוח המבקשת ובהסכמת באי-כוח המשיבים, מוארך בזאת: מעצרם של משיבים 3-1 בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-90 ימים נוספים החל מיום 5.8.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48174-09-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. מעצרו של משיב 4 בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-90 ימים נוספים החל מיום 24.8.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48174-09-17 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050530_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5053/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\540\050\n01\22050540.N01

בש"פ 5054/22

HebrewVerdicts\22\540\050\n01

מדינת ישראל נ. דוד בוקובזה

22050540.N01

22050540.N01.docx

החלטה

03a3cbd532a31dee4b9cc032033c27d825318e904f36131164153bfe54816237

בבית המשפט העליון בש"פ 5054/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: דוד בוקובזה בקשה תשע עשרה (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד רחלי אטיאס בשם המשיב: עו"ד עמית דויטשר החלטה לבקשת באת-כוח המבקשת ובהסכמת בא-כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-90 ימים נוספים החל מיום 26.7.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 55639-05-17 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏כ"ו בתמוז התשפ"ב (‏25.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050540_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5054/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\550\050\n01\22050550.N01

עמ"מ 5055/22

HebrewVerdicts\22\550\050\n01

פלוני נ. מדינת ישראל

22050550.N01

22050550.N01.docx

פסק-דין

205d4466c2b7c78619e4caee735c162d02c2cfb2c61673b3dece9784001f16de

בבית המשפט העליון עמ"מ 5055/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן) מיום 4.7.2022 במ"מ 15636-04-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המערער: עו"ד איאד ח'ליל בשם המשיבה: עו"ד יובל שפיצר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיאה א' הלמן ) מיום 4.7.2022 במ"מ 15636-04-22. 1. ביום 10.4.2022 אישר בית המשפט המחוזי צו למעצרו המינהלי של המערער למשך 6 חודשים. זאת לאחר שהונחה תשתית המלמדת כי נשקפת ממנו סכנה ממשית קרובה לוודאות לשלום הציבור ולביטחון המדינה, ולאחר ששוכנע בית המשפט כי המעצר המינהלי נחוץ על מנת לאיין את הסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי הועלו טענות לעניין מצבו הנפשי של המערער, אולם בשים לב למסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, אין בהן כדי לשמש נימוק בלעדי להימנע ממעצרו. 2. ביום 4.7.2022 התקיים דיון נוסף לפני בית המשפט המחוזי לצורך עיון מחדש בצו, שבסופו נקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה מיום 10.4.2022. בית המשפט ציין כי במהלך הדיון הוצגה לפניו חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון ממנה עולה כי המסוכנות הנשקפת מהמערער לא פחתה מאז מתן הצו, וכי גם כיום לא ניתן יהיה לאיינה או להפחיתה אלא באמצעות מעצרו. בצד זאת הורה בית המשפט למשיבה להגיש בתוך 20 יום עדכון בדבר מצבו הנפשי של המערער כמו גם לגבי האפשרות לשלבו בהליך טיפולי שעשוי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו. 3. מכאן הערעור שלפנַי בו נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מהעובדה שהמערער אדם צעיר, נעדר עבר פלילי, אזרח ישראלי ממשפחה נורמטיבית, מעורער בנפשו ומקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכות פסיכיאטרית. בית המשפט גם התעלם מכך שהמערער מוחזק בתנאי מעצר קשים עם רוצחים ומחבלים, דבר המהווה עבורו סביבה עוינת. אף לא היה מקום להתעלם מכך שבניגוד לעצורים מינהליים פלסטינים, ככל שהוא ישתחרר הוא ישהה בביתו בתוך גבולות מדינת ישראל ויהיה נתון למעקב משטרת ישראל. המערער הוסיף כי החלטת בית המשפט הלכה למעשה מכשירה מצב שבו ניתן צו מינהלי כתחליף להליך פלילי לאחר שלא הצטבר נגד העצור מאגר ראייתי הנדרש לצורך העמדתו לדין פלילי; כי המערער לא שתק בחקירותיו ושיתף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים; כי המערער אינו משתייך לארגון טרור, וזאת גם על פי הפראפרזה שהועברה על ידי המשיבה; וכי עם חלוף הזמן המסוכנות הנשקפת מהמערער, אם עודנה קיימת, פחתה ובשלה העת לבדוק את שחרורו בכל תנאי שייראה לבית המשפט. 4. בדיון שהתקיים לפנַי טען בא-כוח המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. צוין כי צו המעצר הוצא נוכח מסוכנותו של המערער לציבור, כי הוא אינו יציב בנפשו וצורך סמים, וכי הוא נעצר בחשד למעורבות בפעילות ביטחונית. אחר דברים אלה התקיים לפנַי דיון במעמד צד אחד, במסגרתו הוצג החומר המודיעיני החסוי בעניין המערער וניתנו תשובות לשאלות בית המשפט והבהרות מטעם גורמי הביטחון. 5. לאחר עיון בערעור ובנספחיו, שמיעת טענות הצדדים, עיון בחומר המודיעיני ושמיעת הבהרות נציגי גורמי הביטחון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. מעצר מינהלי נועד לסכל סכנה ממשית ומוחשית לביטחון המדינה או הציבור הצפויה מהעצור ברמת הסתברות קרובה לוודאות (עמ"מ 7677/17 מדינת ישראל נ' דאיף , פסקה 10 (23.10.2017)‏; עמ"מ 3239/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (19.5.2022)). בענייננו, בפראפרזה הגלויה שהועברה לבא-כוח המערער צוין כי המערער מוכר כבעל נגישות לאמצעי לחימה וכמי שנתון בהליך של הקצנה דתית; כי הוא נעצר לאחר שעלה חשד עדכני למעורבות בפעילות ביטחונית בלתי חוקית; וכי הוא מביע תמיכה בדמויות עוינות. החומר החסוי שהוצג לפנַי תומך בדברים אלה ומניח תשתית מספקת למסקנה כי גם בעת הזו נשקפת מהמערער מסוכנות לביטחון המדינה והציבור ברמה ממשית ומוחשית הקרובה לוודאות, אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופה אחרת שאינה מעצרו. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. 7. בנוסף יצוין כי לאחר אישור הצו בחודש אפריל 2022 הוגש לבית המשפט המחוזי עדכון באשר לבדיקות פסיכיאטריות שנערכו למערער, לפיהן אין עוד עדות למצב פסיכוטי פעיל והוא נמצא בטיפול ובמעקב. חרף זאת, במסגרת ההחלטה מושא הערעור שלפנַי הורה בית המשפט למשיבה להגיש עדכון בדבר מצבו הנפשי של המערער ובדבר האפשרות לשלבו בהליך טיפולי. בנסיבות אלה, אין ממש בטענה כי בית המשפט התעלם ממצבו הנפשי של המערער או כי מצבו הנפשי מצדיק את ביטול מעצרו בעת הזו. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050550_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק עמ"מ 5055/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\560\050\n01\22050560.N01

בש"פ 5056/22

HebrewVerdicts\22\560\050\n01

מרווה גנדור נ. מדינת ישראל

22050560.N01

22050560.N01.docx

החלטה

4e7a4e12f76d3f0aa38a833d2af76b46e722896d06765f50f2ebdeae66271930

בבית המשפט העליון בש"פ 5056/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מרווה גנדור נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת י' קראי-גירון) בעמ"ת 33472-07-22 מיום 20.8.2022 בשם המבקשת: עו"ד ורדה לב החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת י' קראי-גירון ) מיום 20.8.2022 בעמ"ת 33472-07-22, בה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט ש' בנג'ו ) מיום 17.7.2022 במ"ת 22301-07-22 אשר הורה על שחרור המבקשת ל"מעצר בית" מלא. 1. ביום 12.7.2022 הוגש כתב אישום נגד המבקשת ונגד אישה נוספת עמה יש לה היכרות מוקדמת (השתיים יכונו יחד להלן: הנאשמות ), המייחס להן עבירות של התפרצות למקום מגורים, תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, תקיפה כדי לגנוב בצוותא וגניבה בצוותא. על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.7.2022 תקפו הנאשמות את המתלוננת וגרמו לה לחבלות של ממש, ולאחר מכן פרצו לדירתה וגנבו ממנה חפצים רבים. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרן של הנאשמות עד תום ההליכים נגדן. נטען בין היתר כי מעשיהן מלמדים בבירור על המסוכנות הרבה הנשקפת מהן אשר אין בחלופת מעצר כדי לאיינה. 2. ביום 17.7.2022 ניתנה החלטת בית משפט השלום בבקשה. בית המשפט ציין כי מדובר באירוע שלא ניתן להפריז בחומרתו, במסגרתו חברו הנאשמות ותקפו באופן אגרסיבי ואלים את המתלוננת לאחר שהזמינו אותה לבילוי כשבפועל כוונתן הייתה להתעמת עמה בשל חוב כספי. הואיל ובאי-כוחן של הנאשמות הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה בית המשפט לא עמד בפירוט על מכלול הראיות, אולם ציין כי חומר הראיות, הכולל גם תיעוד מצולם של אירוע התקיפה וצילומים מדירת המתלוננת, מגבש תשתית ראייתית מוצקה לאירועים. בית המשפט הוסיף כי חבירתן של הנאשמות הן במעשה התקיפה והן במעשה ההתפרצות והגניבה, תכנון המעשים, הביצוע המשותף של האירועים, התעוזה הרבה שהן הפגינו והאלימות הקשה כלפי המתלוננת, מעידים על רף מסוכנות ומסוגלות עבריינית גבוהה מצד השתיים. על רקע זה נקבע כי קיימת עילת מעצר ברף גבוה. 3. בבוחנו את חלופת המעצר קבע בית המשפט כי אמנם מדובר באירוע אלים וחמור למדי, המצדיק על דרך הכלל מעצר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, מדובר בשתי נשים שתנאי המעצר קשים עליהן ולכל אחת מהן נסיבות בריאותיות ואישיות. בנוגע למבקשת צוין כי היא סובלת מבעיות בריאותיות ונפשיות, והיא נעדרת עבר פלילי. כמו כן, המסוכנות הרבה שהופגנה על ידי המבקשת היא נקודתית וניתנת לניטרול על ידי מערך פיקוח אנושי הולם וערבויות. בית המשפט ציין כי המפקחות המוצעות נחקרו ארוכות, והוא התרשם כי הן ברות סמכות ויכולות להציב גבולות לנאשמות. בשים לב לכך, כמו גם למצבן של הנאשמות ונסיבותיהן, למסוכנות הנקודתית-אישית ולמשך הזמן הרב שלוקח לשירות המבחן להכין תסקיר; בית המשפט לא שוכנע כי יש צורך בהפנייתן לשירות המבחן. נוכח כל האמור נקבע כי המבקשת תשהה במעצר בית מלא בפיקוח אמה ואחותה, וכך גם הנאשמת הנוספת. 4. המשיבה הגישה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וביום 20.7.2022 הערר התקבל. נקבע כי בית משפט השלום שגה בקבעו כי אין צורך להמתין לתסקיר שירות המבחן טרם שחרורן של הנאשמות לחלופת מעצר. בית משפט השלום לא נתן משקל מספק לנסיבות ביצוע העבירות, לחומרת האישומים, לדרגת האלימות והחומרה המיוחדת לנאשמות בביצוע העבירות ולמסוכנות הנשקפת מהן. במצב דברים זה, והגם שאכן מדובר בנאשמות בעלות נסיבות מיוחדות, ראוי, טרם שחרורן לחלופת מעצר, לבחון את החלופה בחינה מקצועית ומקיפה על ידי שירות המבחן. בית המשפט המחוזי הוסיף כי לא שוכנע כי מסקנת בית משפט השלום, לפיה מדובר בסכסוך כספי נקודתי בין הנאשמות למתלוננת, תואמת את כלל החומר המצוי בתיק המרמז על קיומם של גורמים נוספים לסכסוך זולת החוב הכספי. על כן גם לעניין זה יש להסתייע בשירות המבחן, וזאת בפרט בשים לב לכך שחלופת המעצר שנקבעה אינה רחוקה כלל מביתה של המתלוננת והדבר מהווה סיכון ממשי כלפיה. בית המשפט הוסיף כי גם לא נערכה בדיקה מספקת של המפקחים, וגם בהקשר זה ראוי להסתייע בשירות המבחן. נוכח כל האמור הורה בית המשפט כי הנאשמות ייוותרו במעצר עד לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינן, אשר יבחן את כלל הנסיבות ויחווה דעתו האם קיימת חלופת מעצר ראויה וזאת בתוך 21 יום. 5. מכאן הבקשה שלפנַי, בה הדגישה המבקשת את נסיבותיה האישיות המצדיקות לגישתה את קבלת הבקשה ואת שחרורה בתנאים שקבע בית משפט השלום. עוד הלינה המבקשת על הנמקותיו של בית המשפט המחוזי וטענה בין היתר כי נסיבותיה האישיות מהוות גורם מרתיע המפחית את מסוכנותה; כי הקביעה שלא נעשתה בדיקה מספקת של המפקחים אינה מנומקת; כי הקביעה לפיה יתכן שגורמים נוספים גרמו להתלקחות הסכסוך זולת קיומו של החוב הכספי אינה רלוונטית למבקשת ומכל מקום אינה מצדיקה הגשת תסקיר; כי היה מקום להבחין בין חלקן של כל אחת מהנאשמות באירוע; כי אישה נוספת שלקחה חלק באירוע שוחררה מבלי שהוגש נגדה כתב אישום ויש להתחשב בשיקולי שוויון בהקשר זה; כי מצבה הרפואי של המבקשת אינו יכול לקבל מענה הולם במעצר; וכי היה מקום להתחשב גם במשפחתה וילדיה הקטינים. לעמדת המבקשת, הבקשה בעלת חשיבות משפטית וציבורית כללית גבוהה, שכן היא מעוררת שאלה עקרונית בדבר ההידרשות לתסקירי שירות מבחן גם במקרים בהם הדבר אינו נחוץ לשם שחרור הנאשם לחלופה מתאימה. כמו כן, נגרם למבקשת עיוות דין הנובע ממעצרה ללא הכרח. 6. דין הבקשה להידחות. רשות ערר תינתן במקרים חריגים בלבד שהם בעלי חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת (בש"פ 2345/22 מדאגמה נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (10.4.2022); בש"פ 6347/21 מדינת ישראל נ' בובליל , פסקה 4 (20.9.2021)). מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים המצדיקים מתן רשות ערר. 7. אין חולק כי בית המשפט רשאי להידרש לשאלת שחרורו של נאשם לחלופת מעצר גם מבלי שניתן תסקיר בעניינו (בש"פ 1454/18 מור נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (22.2.2018); בש"פ 2762/05 מזגאונקר נ' מדינת ישראל (24.3.2005)). עם זאת, אין כל פסול בכך שבית המשפט המחוזי נקט זהירות יתר ועובר לשחרור המבקשת ביקש לעמוד מקרוב על המסוכנות הנשקפת ממנה ועל חלופת המעצר המוצעת, ולקבל תמונה רחבה יותר על אודותיה, באמצעות עמדה מקצועית של שירות המבחן (בש"פ 7165/20 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 6 (22.10.2020); ראו גם: בש"פ 5850/21 מיר נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (2.9.2021)). לא למותר לציין כי עצם העובדה שבית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה מזו של בית משפט השלום, אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערר (בש"פ 5493/21 גבאי נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (11.8.2021); בש"פ 1489/20 בן נעים נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (26.2.2020)). הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050560_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5056/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\580\050\v01\22050580.V01

ע"א 5058/22

HebrewVerdicts\22\580\050\v01

פלוני נ. פלוני

22050580.V01

22050580.V01.docx

פסק-דין

757d997567cadb6b22e759dbb4402b6e751daca827402c06ab9003a437c89d42

בבית המשפט העליון ע"א 5058/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שניתנה על ידי סגן הנשיא ש' שוחט , השופטת ע' רביד והשופטת ס' רסלר-זכאי בשם המערער: עו"ד שי שמחיוב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ( סגן הנשיא ש' שוחט , השופטות ע' רביד ו ס' רסלר-זכאי ; להלן ביחד: ההרכב ) מיום 24.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. המערער והמשיבה ניהלו בעבר קשר זוגי, שבמסגרתו נולדה להם בת משותפת (להלן: הקטינה ). ביום 18.9.2019 הגישה המשיבה תביעה נגד המערער (תלה"מ 42776-09-19), בבקשה להתיר את העתקת מקום מגורי הקטינה לקנדה, שאליה התעתדה לחזור המשיבה, לאחר שניסיונה לעלות ארצה ולהשתקע בישראל לא צלח. ביום 25.9.2019 הגיש המערער תביעה לקבלת משמורת הקטינה (תלה"מ 60679-09-19). בהמשך, ביום 3.11.2019 הגישה המשיבה תביעה נוספת למזונות ומדור הקטינה (תלה"מ 1581-11-19). 2. שלושת ההליכים נשמעו במאוחד, וביום 31.5.2022 נתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ) פסק דין שבו קיבלה את תביעת המשיבה להתיר את הגירתה של הקטינה עמה לקנדה; דחתה את תביעת המערער לקבלת משמורת הקטינה; וחייבה את המערער בדמי מזונות ומדור (להלן: פסק הדין הראשון ). 3. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין (עמ"ש 2212-07-22). ביום 17.7.2022 התקיים בפני ההרכב דיון בערעור, וביום 21.7.2022 ניתן פסק הדין בערעור (להלן: פסק הדין בערעור ). פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט , והופיעו עליו חתימות השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה . בו ביום הגישה המשיבה בקשה "לתיקון טעות סופר", שבה ציינה כי השופט שילה חתום על פסק הדין אף שלא ישב בהרכב, ומאחר ש"ברור כי מדובר בטעות סופר (בשל חתימה אלקטרונית) יש לשנות את חתימתו [...] לכב' השופטת רסלר-זכאי אשר ישבה בהרכב בערעור זה". בהמשך אותו היום נתן סגן הנשיא שוחט החלטה בה הבהיר, בין היתר, "אכן טעות סופר. נחתם מחדש עם ההרכב הנכון". 4. למחרת, ביום 22.7.2022, הגיש המערער בקשה להורות על פסילת ההרכב ועל עיכוב ביצוע פסק הדין "עד לבירור הסוגיה ע"י נשיאת ביהמ"ש העליון". המערער טען כי פסק הדין המקורי נחתם על-ידי השופט שילה אשר היה, כך נטען, שותף במשרדו של ב"כ המשיבה, ואף שהמשרד מצוין ברשימת המניעויות של השופט שילה . המערער טען כי השופטות רביד ו רסלר-זכאי לא כתבו על פסק הדין אפילו "אני מסכימה", וכי העובדה שפסק הדין פורסם בחתימתו של השופט שילה מחזקת את החשש שהן "לא היו מעורבות בכתיבת פסק הדין", שכן "לא יעלה על הדעת שדבר כה מהותי יחמוק מעיני שלושה שופטים". המערער טען כי העובדה שהשופט שילה יושב תדיר עם ההרכב חייבה גילוי נאות בתחילת הדיון על-ידי סגן הנשיא שוחט או ב"כ המשיבה, ובמצב כזה המערער היה מתנגד לכך שההליך יישמע בפני ההרכב. המערער הלין עוד כי אף שעל פי הדין עומדות לרשותו 30 ימים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, בפסק הדין בערעור עוכב ביצוע פסק הדין רק עד ליום 25.7.2022. המערער הוסיף כי כל האמור יוצר "תחושה קשה ביותר" של ניהול ההליך בדרך לא תקינה וכי קם חשש ממשי למשוא פנים ולמצער פגיעה במראית פני הצדק. 5. ביום 24.7.2022 דחה ההרכב את בקשת הפסלות. ההרכב ציין כי עסקינן בבקשת פסלות שהוגשה לאחר מתן פסק הדין וכי משכך אין עוד מקום להידרש לטענת הפסלות, הצופה פני עתיד. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית החתימה על פסק הדין הבהיר ההרכב כי בעקבות מניעות שקמה לשופט שילה , אשר מקורה אינו ידוע להרכב, "תיק זה מראשיתו ועד סופו לא נדון ע"י השופט שילה והאחרון לא לקח בו כל חלק". הובהר עוד כי פסק הדין המקורי בערעור שפורסם "לא נחתם על-ידי כב' השופט נפתלי שילה [...] משפעולת 'חתימה' מעצם טיבה וטבעה דורשת מודעות אקטיבית של החותם ופסק הדין בענייננו לא נכתב, לא נערך ובוודאי שלא 'נחתם' על-ידי כב' השופט שילה שלא היה שותף לכתיבתו". הובהר כי פסק הדין נכתב על-ידי סגן הנשיא שוחט , ולאחר שהעביר את פסק הדין לשופטות רביד ו רסלר-זכאי אשר נתנו את הסכמתן לאמור בו, הועבר פסק הדין "להטמעה" במערכת "נט המשפט". בשלב זה, כך הובהר, "למרבה הצער [...] נפלה תקלה שתוצאתה שחרור פסק-הדין עם חתימה של ההרכב הרגיל בו חברים השופטים שוחט ורביד (שכולל את השופט שילה) ולא ההרכב המיוחד שישב בתיק דנן", וצוין כי עם היוודע דבר התקלה תוקן פסק הדין. ההרכב הוסיף כי הוא "מצר על טעות האנוש שנפלה בהטמעת פסק הדין [...] שהביאה לכך שבתחילה שוחרר פסק הדין עם חתימת השופט שילה", אך הבהיר כי המסקנה שלפיה השופט שילה היה שותף "בצורה כלשהיא" לפסק הדין – אין לה בסיס. בנוגע לטענות המערער לגבי אורך תקופת עיכוב ביצוע פסק הדין שעליו הורה, ציין ההרכב כי פסק הדין הראשון ניתן ביום 31.5.2022 ואילו המערער הגיש את הערעור רק בחלוף למעלה מ-30 ימים כך ש"דרכו לא אצה לו", ומנגד ההרכב "יצא מגדרו" להכריע בערעור "בדחיפות הראויה", בשל נזק שנטען שייגרם למשיבה אם תתעכב ההכרעה. בנסיבות אלה ושמוצתה זכות הערעור הנתונה למערער, כך נקבע, לא היה מקום לעכב את ביצוע פסק הדין זמן ממושך יותר. 6. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי הבהרת ההרכב בדחותו את בקשת הפסלות – שלפיה השופט שילה לא היה מעורב בהליך ופרסום פסק הדין עם חתימתו עליו מקורה בטעות – "אינה מתיישבת עם הרציונל". זאת, לטענתו, מאחר שטעויות מעין אלה "אינן מרחפות על ריק ואינן מוכרות ל[ב"כ המערער] כמצויות במערכת המשפט באופן שכיח". כמו כן טוען המערער כי מדובר ב"צירוף מקרים על צירוף מקרים", כך ש"נפלה 'טעות' אקוטית בחתימה של שופט בתיק בו ייצג שותפו לשעבר ובדיוק גם באותו התיק נפלה 'טעות' לפיה לא ניתנה עמדת יתר השופטים בהרכב". המערער טוען כי מהאמור "עולה ניחוח חריף של חוסר תקינות" וכי אפילו אם אכן מדובר בטעות "הרי שלא ניתן להתעלם מהנראות המעוותת שנוצרה לפסק הדין כאשר גם מראית פני הצדק הינה עקרון ממנו לא ניתן להתעלם". נוכח האמור, מבקש המערער את פסילת ההרכב, את ביטול ההוראות האופרטיביות שניתנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת עיכוב ביצוע פסק הדין עד ל"בירור הסוגיה באופן מלא". 7. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.7.2022 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור לגופו (בע"מ 5019/22), וזו נדחתה ביום 25.7.2022 (השופט א' שטיין ). בהחלטה בבקשת רשות הערעור נקבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוגע לטענה שהעלה המערער "בדבר חשש ניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך" נקבע כי אין בטענה ממש – "מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת 'נט המשפט' נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מיד כשנתגלתה, עד באותו היום בו ניתן פסק הדין". 8. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כבר נפסק לא אחת כי הליך פסלות שופט הוא הליך הצופה פני עתיד, ומטרתו לבחון אם המותב יכול להמשיך לשבת בדין בהליך מסוים (ראו: ע"א 3375/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (16.6.2022)). כן נפסק כי משעה שניתן פסק דין באותו הליך, "דרך המלך" להעלאת טענת פסלות היא במסגרת ההליך הערעורי על פסק הדין עצמו (ראו: ע"א 2773/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (22.6.2022)). בענייננו, המערער טוען לעילת פסלות כלפי ההרכב שדן בערעור, אך משעה שניתן פסק דין על-ידי ההרכב, וביתר שאת – משעה שהמערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בערעור והעלה בה גם את טענת הפסלות, אך זו נדחתה בהחלטת בית משפט זה מיום 25.7.2022 – אין עוד מקום לברר סוגיה זו בערעור פסלות הנוגע להרכב שסיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין. לצד האמור ראיתי להוסיף כי לגופו של עניין יש להצר מאד על התקלה שגרמה לכך שפסק הדין בערעור יצא בחתימתו של שופט שלא ישב בדין בהרכב שדן בהליך. ההבהרה שנמסרה בענין זה מקובלת עלי, אך בהינתן העובדה שהשופט שילה – היושב באופן רגיל בהרכב הערעורים האמור – היה מנוע מלדון בהליך ובשל כך הוחלף על ידי השופטת רסלר-זכאי , ניתן היה לצפות לשימת לב רבה יותר בעת הוצאת פסק הדין על מנת ששינוי זה יוטמע גם ברמה הטכנית ותמנע התקלה המיותרת שקרתה. 9. מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה ועמו נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050580_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק ע"א 5058/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\590\050\f01\22050590.F01

רע"א 5059/22

HebrewVerdicts\22\590\050\f01

פלוני נ. פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול

22050590.F01

22050590.F01.docx

החלטה

d74d80260c4ddea364bd8250da083cbb49322492471270ac092fb35a8f60ae64

בבית המשפט העליון רע"א 5059/22 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקש: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול 2. פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג) שניתן ביום 12.7.2022 בענ"א 27195-04-22 בשם המבקש: עו"ד ברוך בן יוסף החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטת ח' זנדברג ) אשר ניתן ביום 12.7.2022 בענ"א 27195-04-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט לנוער ירושלים (השופטת א' מולד ) אשר ניתן ביום 23.3.2022 בתנ"ז 7316-03-22, בגדרה האריך בית המשפט את צו הוצאתה של בתו הקטינה של המבקש (להלן: הבת ) ממשמורתו עד ליום 26.11.2022 – המועד בו תגיע הבת לגיל 18 – וכן נקבע כי עד למועד זה תמשיך הבת לשהות במעון "מסילה" (להלן, בהתאמה: הצו ו המעון ). 2. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה. 3. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: תקנה 148א ). 4. ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לאפשר לבת להתייצב לדיון נתמכת על ידי שיקולים נכונים שבהם לא מצאתי מקום להתערב – זאת, בשים לב למועד פקיעתו הקרוב של הצו עם הגיעה של הבת לגיל 18. לזאת אוסיף כי עניין שהותה של הבת במעון הובא לפתחו של בית משפט זה כבר פעמים מספר, ונמצא כי החזקתה של הבת במעון נעשית בהתאם ומכוח הדין (ראו: רע"א 8294/21 עו"ס לחוק הנוער, לשכת הרווחה, רמת אשכול נ' פלוני (20.12.2021); בג"ץ 1505/22 פלוני נ' משטרת ישראל (22.3.2022); וראו גם: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול (30.9.2020) ). 5. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. 6. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050590_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 5059/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\600\050\n01\22050600.N01

בש"פ 5060/22

HebrewVerdicts\22\600\050\n01

הייב מחמוד נ. מדינת ישראל

22050600.N01

22050600.N01.docx

החלטה

77c1a0bc2aa42bed5777a23f39de71ca466576189c01cc08c77209dc79177a07

בבית המשפט העליון בש"פ 5060/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העורר: הייב מחמוד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת העורר מיום 26.7.2022 בשם העורר: עו"ד זנגריה ג'מאל החלטה כמבוקש, התייצבות העורר תתקיים באמצעות היוועדות חזותית. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050600_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5060/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\600\050\n02\22050600.N02

בש"פ 5060/22

HebrewVerdicts\22\600\050\n02

הייב מחמוד נ. מדינת ישראל

22050600.N02

22050600.N02.docx

החלטה

0c5e18597f8999d5b0bb6a7e22f485da60e94264f36c8c8c82e80a1c18098560

בבית המשפט העליון בש"פ 5060/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ העורר: הייב מחמוד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' זגורי) מיום 6.7.2022 במ"ת 12655-01-22 תאריך הישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם העורר: עו"ד זנגריה ג'מאל בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה לפנַי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים או החוק ) על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת ( השופט א' זגורי ) מיום 6.7.2022 במ"ת 12655-01-22, בה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים. 1. נגד העורר הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של ניסיון רצח ועבירות נשק בצוותא. בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 19.1.2022 הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר. בצד זאת הוא ביקש לשמור לעצמו את הזכות לטעון לעניין עוצמת הראיות. כן ביקש להורות על תסקיר מעצר על מנת לבחון חלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה. 2. ביום 9.2.2022 הוגש תסקיר המעצר בו עמד שירות המבחן על מאפייניו האישיים והמשפחתיים של העורר, על דפוסי התמכרותו הממושכים לאלכוהול ועל עמדתו הקורבנית ביחס למעצרו הנוכחי. עוד ציין שירות המבחן כי לחובת העורר הרשעות קודמות בעבירות שונות לרבות עבירות אלימות, בגינן הוא נידון למאסר בפועל ולמאסרים בעבודות שירות. באותם הליכים פליליים קודמים ניתנו לו הזדמנויות שיקומיות שונות אולם לא היה בהן, כמו גם בענישה המוחשית שהוטלה עליו, כדי להרתיע אותו או כדי להביא לשינוי בהתנהגותו. על כן העריך שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה מצד העורר ולהפרת תנאים. עוד התרשם שירות המבחן כי לא יהיה ביכולתו של מערך הפיקוח האנושי שהוצע על ידי העורר כדי לצמצם את הסיכון הנשקף ממנו ומשכך לא בא בהמלצה להורות על שחרורו ממעצר או על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. 3. ביום 24.2.2022 הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו תוך שדחה את טענתו בעניין עוצמת הראיות לכאורה. עוד נקבע כי המסוכנות העולה ממעשיו היא רבה, והיא אף מתעצמת בשים לב לעברו הפלילי ולהערכת שירות המבחן, לה יש ליתן משקל נכבד. מסוכנות זו, כך נקבע, אינה ניתנת לאיון באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני או חלופת מעצר כלשהי. על החלטה זו הגיש העורר ערר לבית משפט זה, אולם ביום 20.3.2022 חזר בו מהערר תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שתתארך תקופת המעצר. 4. בחלוף כשלושה חודשים, ביום 22.6.2022 העורר הגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בה עתר לבחינת אפשרות שחרורו בתנאים מגבילים. נטען כי חלף זמן רב מאז מעצרו, וכי מעצרו פוגע ביכולתו לנהל את הגנתו. בדיון שהתקיים בבקשה הציע העורר מפקח נוסף למערך הפיקוח האנושי שהוצע ונבחן על ידי שירות המבחן, והדגיש כי ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות החלופה בהיותה מרוחקת 4 שעות נסיעה ממקום ביצוע העבירות ומסביבתו הטבעית. 5. ביום 6.7.2022 דחה בית המשפט את הבקשה. צוין כי הבקשה הוגשה בחלוף 4 חודשים בלבד ממעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, וכי נקבעו בתיק העיקרי מספר דיונים לחודש ספטמבר 2022. בנסיבות אלה, חלוף הזמן אינו מקים טעם לעיון חוזר בהחלטה. עוד נקבע כי גם המפקח הנוסף שהוצע אינו מגבש נסיבה או עובדה חדשה המצדיקה עיון חוזר. זאת, בשים לב לכך שהעורר נאשם בעבירות נשק; שלא ניתן לתת בו אמון נוכח עברו הפלילי ודפוסיו העבריינים; שלהתרשמות שירות המבחן אין בחלופה שהוצעה כדי לתת מענה הרמטי לסיכון הנשקף ממנו; ושהוספת המפקח המוצע לא תצמצם וודאי לא תאיין את הסיכון להפרת התנאים על ידי העורר. 6. מכאן הערר שלפנַי. לטענת העורר, הוצעה על ידו "חלופת מעצר מעולה" שיש בה כדי לאיין כל מסוכנות וכל חשש לשיבוש הליכי משפט על ידו. כמו כן, חלף זמן ניכר מאז נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ואין כל ספק כי הדבר מהווה עילה לעיון חוזר בתנאי מעצרו. לכך יש להוסיף כי תסקיר המעצר הוגש לפני כחצי שנה וברי שמאז חלו שינויים שיש בהם כדי להביא לשינוי עמדת שירות המבחן. בית המשפט המחוזי לא שקל אפשרות קבלת תסקיר חדש ובכך שגה. מה גם, שתסקיר המעצר הקיים אינו נקי מספקות, הן ביחס אליו והן ביחס למפקחים המוצעים על ידו. בנסיבות אלה, היה על בית המשפט לבחון את הדברים ולא להיצמד לתסקיר. עוד הוסיף העורר כי אין בדיונים שנקבעו בהליך העיקרי כדי להצדיק את דחיית בקשתו לעיון חוזר, והפנה לפסיקה התומכת בעמדתו. 7. בדיון שהתקיים לפנַי, בו חזר העורר על הטענות בערר, הצביעה המשיבה על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, וטענה כי לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת המעצר שהוצעה. בהקשר זה עמדה המשיבה על עברו הפלילי המכביד של העורר וציינה כי הן בית המשפט המחוזי והן בית משפט זה סברו שהקושי העיקרי הוא לתת בו אמון. כמו כן, העורר הגיש את הבקשה לעיון חוזר מושא ערר זה בחלוף ארבעה חודשים בלבד ממעצרו וכשלושה חודשים בלבד מאז החלטת בית משפט זה בערר שהגיש, ולא מדובר בחלוף זמן משמעותי. 8. לאחר עיון בערר ובנספחיו, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. 9. בהתאם לסעיף 52(א) לחוק המעצרים, על המבקש עיון חוזר בהחלטה הנוגעת לתנאי מעצרו להראות כי נתגלו עובדות חדשות, השתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה (ראו לדוגמה לאחרונה: בש"פ 5032/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (4.8.2022)). לא מצאתי כי התקיימו בענייננו התנאים הנדרשים לצורך עיון מחדש בתנאי מעצרו של העורר. 10. כבר בהחלטתו מיום 24.2.2022, בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, עמד בית המשפט המחוזי על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו ועל הקושי ליתן בו אמון. זאת בין היתר על רקע חומרת העבירות המיוחסות לו, המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית; חומרת המעשים המיוחסים לו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעובדות כתב האישום; עברו הפלילי, הכולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות ועבירות תעבורה, בגינן אף ריצה עונשי מאסר; העובדה שהוא שוחרר בעבר למעצר בית והפר את התנאים שנקבעו בעניינו; וממצאי תסקיר שירות המבחן על פיו קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות מפרת חוק מצדו, וזאת בהתבסס על מאפייניו האישיים והמשפחתיים ועל דפוסי התמכרותו. מאז ניתנה ההחלטה ההיא ועד הגשת הבקשה לעיון חוזר חלפו ארבעה חודשים בלבד, ולא שוכנעתי כי היה בתקופת זמן זו כדי להקהות את המסוכנות הנשקפת ממנו. 11. אף לא שוכנעתי כי חלוף הזמן כשלעצמו מצדיק עיון חוזר בתנאי המעצר. כפי שנקבע לא אחת, הגדרת פרק זמן מסוים כ"זמן ניכר" כהגדרתו בסעיף 52(א) לחוק מבוססת על נסיבות העניין הקונקרטי והיא נעוצה באיזון שבין זכויות הנאשם לבין האינטרס הציבורי. במסגרת איזון זה יש להביא בחשבון, לצד חלוף הזמן, גם את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, התנהגותו במעצר ונסיבותיו האישיות (בש"פ 5221/19 לוזון נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (12.9.2019); בש"פ 2608/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 9 (2.4.2018); בש"פ 6745/17 יונס נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (26.9.2017); בש"פ 5818/16 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 16 (4.8.2016)). בשים לב לעבירות החמורות המיוחסות לעורר ולמסוכנות הרבה הנשקפת ממנו כמפורט לעיל, לא נפל פגם בקביעה כי ארבעת החודשים שחלפו בין ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו לבין הגשת בקשתו לעיון חוזר אינם בבחינת "זמן ניכר" המצדיק עיון בתנאי המעצר. 12. אף לא שוכנעתי כי נפל פגם בקביעת בית המשפט לפיה אין במפקח הנוסף שהוצע כדי להצדיק עיון חוזר. על רקע הערכת מסוכנותו של העורר והקושי ליתן בו אמון, קבע בית המשפט בהחלטתו מיום 24.2.2022 כי "לא יהיה די בחלופת מעצר כלשהי על מנת להשיג את תכלית המעצר , כך שאין צורך לבחון חלופות ספציפיות או מעצר בפיקוח אלקטרוני ... " (ההדגשות הוספו). משמסוכנות העורר נותרה בעינה בחלוף הזמן מאז החלטה זו, אין במפקח נוסף משום "שינוי נסיבות" או "עובדה חדשה" המצדיקים עיון מחדש בהחלטה. לא למותר לציין כי חרף זאת בית המשפט חקר את המפקח המוצע בדיון שהתקיים לפניו, ומצא כי הגם שמדובר באדם משכיל ואיש חינוך, בפועל הוא עובד ברוב שעות היום ומשכך הוספתו אינה מצמצמת או אינה מאיינת סיכון של הפרת תנאים מצדו של העורר. גם מטעם זה לא מתקיימת בענייננו עילה לעיון חוזר בתנאי המעצר, וודאי שלא ניתן לומר שמדובר ב"חלופת מעצר מעולה". 13. ולבסוף, באשר לטענת העורר כי היה מקום להפנותו לתסקיר מעצר נוסף. גם בכך לא מצאתי ממש. בית המשפט אינו מחויב להורות על עריכת תסקיר מעצר והדבר נתון לשיקול דעתו, בפרט במקרים בהם ברור כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של הנאשם באמצעות חלופת מעצר (בש"פ 8437/12 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 11 (2.12.2012); בש"פ 8264/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (27.11.2018)). משסבר בית המשפט בענייננו כי נוכח מסוכנותו של העורר חלופת מעצר לא תסכון, לא נפל כל פגם בכך שלא הורה על עריכת תסקיר נוסף בעת הזו. הערר נדחה. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050600_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5060/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\610\050\y01\22050610.Y01

רע"א 5061/22

HebrewVerdicts\22\610\050\y01

י.א אלון בניה בע"מ נ. רות חיון ואח'

22050610.Y01

22050610.Y01.docx

החלטה

96f769dded36e2813160e7b5728db313aef14dc4202937de04c68b08ea705d64

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 5061/22 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: י.א אלון בניה בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רות חיון ו-136 אח' 138. י.ת.ב בע"מ 139. משרד הבינוי והשיכון – מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 22.5.2022 בת"א 7853-04-20 שניתנה על ידי כבוד השופטת הלית סילש בשם המבקשת: עו"ד דביר הורוביץ החלטה לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הלית סילש ) בת"א 7853-04-20 מיום 22.5.2022, במסגרתה נדחתה בקשה לגילוי ועיון במסמכים. רקע והשתלשלות העניינים 1. המבקשת, חברת י.א אלון בניה בע"מ (להלן: החברה ), היא חברה קבלנית אשר זכתה ביום 14.12.2015 במכרז מחיר למשתכן מספר מר/186/2015 מגרש מס' 404, בגוש 4246 חלקה 291, לבנייה של בניין מגורים בשכונת הרקפות בראשון לציון (להלן: המכרז ו- הפרויקט , בהתאמה). על שטח זה היא בנתה ושיווקה בניין בן 108 דירות, אשר מתוכן 90 דירות נמכרו לזוכים בהגרלת מחיר למשתכן (להלן: דירות מחיר למשתכן ), והשאר נמכרו בשוק החופשי. המשיבים 137-1 הם רוכשים של 78 דירות מחיר למשתכן בפרויקט, לאחר שזכו בהגרלה שערך המשיב 139, משרד הבינוי והשיכון (להלן: המשתכנים ו- ההגרלה , בהתאמה). יוער כי לאחר הגשת התביעה הגיעה החברה להסדר פשרה עם חלק מהמשתכנים, וביום 4.6.2020 הורה בית המשפט על מחיקתם מהתביעה, כך שהתביעה עוסקת בשלב זה ב-74 דירות. 2. החברה זכתה במכרז בהתבסס על הצעה והתחייבות למכור את הדירות בתמורה לסך של 11,173.5 ש"ח כולל מע"מ בעבור מ"ר דירתי, בהצמדה למדד תשומות הבנייה במועד הגשת ההצעות למכרז (אוקטובר 2015), ועד למועד החתימה על הסכמי המכר ו/או התשלום בפועל. מחיר זה מגלם הטבה משמעותית ביחס למחיר השוק. עם זאת, לדברי החברה, בפועל חלו טעויות בחישוב התמורה, כך שהתמורה שנרשמה בהסכמי המכר אשר נחתמו עם המשיבים 137-1, המשתכנים, הייתה נמוכה ביחס להוראות המכרז. על כן, פעלה החברה מול המשתכנים, משרד הבינוי והשיכון וכן מול המשיבה 138, חברת י.ת.ב בע"מ – חברת הפיקוח, הבקרה והניהול מטעם משרד הבינוי והשיכון, אשר ליוותה בפועל את ההתקשרות החוזית בין החברה לבין המשתכנים (להלן: י.ת.ב ), בניסיון להשלים את ההפרש בין הסכומים. אלא שהמשתכנים סירבו לשלם את הסכומים הנוספים שנדרשו על ידי החברה, תוך שמשרד הבינוי והשיכון ו-י.ת.ב צידדו בעמדת המשתכנים. 3. בהמשך למחלוקת האמורה, הגישה החברה ביום 6.4.2020 תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד המשיבים על סך של כ-3.6 מיליון ש"ח. במסגרת הליך זה התקיימו בין יום 12.7.2020 לבין יום 1.11.2021 שלושה דיוני קדם משפט. ברקע הדברים יוער כי לאור הידברות שערכו הצדדים ביחס לפנייה להליך גישור, הודיעו באי-כוחם ביום 18.2.2021 כי ככל שהגישור ביניהם ייכשל, הצדדים יגישו לאישור בית המשפט הסדר דיוני שמטרתו לקדם את ההליכים המקדמיים. בחלוף כחצי שנה, ביום 19.9.2021 הודיעו הצדדים לבית משפט קמא כי מאמצי הגישור כשלו, וביום 6.2.2022 ניתנו מספר החלטות הנוגעות לבקשות מקדמיות שונות, שאינן עוסקות בגילוי מסמכים. 4. לאחר מכן החלו הצדדים להגיש את ראיותיהם: החברה התבקשה להגיש את ראיותיה עד ליום 18.4.2022, אך לאחר שקיבלה ארכה, שנבעה מסיבות אישיות, ראיותיה התקבלו ביום 23.5.2022. למשיבים ניתנה אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם עד ליום 18.9.2022. עם זאת, ביני לביני, ביום 12.5.2022 שלחה החברה מכתב לבאי-כוחם של המשתכנים, בדרישה לגילוי ועיון בתדפיסים מלאים "של כלל ההתכתבויות בשתי קבוצות של הבניין מיום פתיחת הקבוצה ועד למועד זה". מדובר בקבוצה ברשת החברתית פייסבוק בשם "מחיר למשתכן ראשון לציון 139 י.א. אלון", וכן בקבוצת ה- WhatsApp שבאמצעותה החליפו המשתכנים מסרים בטרם חתמו על הסכמי הרכישה (להלן: הקבוצות ו- המסמכים , בהתאמה). לאחר שמכתבים אלה לא נענו, הגישה החברה ביום 22.5.2022 בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים. לשיטתה, חרף העובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי, יש לאפשר גילוי ועיון בהם לנוכח חשיבות הדברים ורלוונטיות המסמכים לגילוי האמת. לדברי החברה, בא-כוחה הצטרף לייצוג בתיק בשלב מאוחר, ובמהלך התעמקותו בטענות הצדדים, התברר לו כי לא הושלמו ההליכים המקדמיים, וכי המשתכנים מסתירים מסמכים רלוונטיים. בתוך כך, הוא גילה במקרה על התאגדות הרוכשים באמצעות קבוצות במדיה הדיגיטלית עוד בטרם הם חתמו על הסכמי הרכישה. עם זאת, עוד באותו היום דחה בית משפט קמא את הבקשה, תוך שציין כי: "בתיק זה, לאחר מספר לא מבוטל של דחיות, נקבעו מועדים להגשת ראיות, וההליכים המקדמיים הסתיימו" . בהמשך ההחלטה, קבע בית משפט קמא כי לאור ההזדמנויות הרבות שנקרו בדרכם של הצדדים בחלוף שנתיים מהגשת התביעה, אין לקבל את הבקשה במועד זה. בנוסף, נכתב כי הבקשה אינה מבהירה מהי הסיבה לשיהוי בהגשת הבקשה, או מדוע מתקיימים התנאים אשר מאפשרים את הגשתה באיחור. 5. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה מדגישה החברה שההחלטה חוסמת הגשה של ראיות משמעותיות ורלוונטיות, אשר יסייעו בבירור אומד דעת הצדדים טרם חתימת הסכמי המכר. לדבריה, הבקשה עולה בקנה אחד עם הכללים להמצאה והצגה של ראיות מאוחרות, בהינתן שהיא הוגשה בסמוך לגילוי קיומן של הראיות, ובהזדמנות הראשונה שהדבר עלה בידה, ולשיטתה מדובר במסמכים ספציפיים וממוקדים. אשר למועד הגשת הבקשה, החברה טוענת כי היא איחרה אך במעט בהגשתה, וכי הבקשה הוגשה בטרם הוגשו התצהירים הראשונים בתיק. לדבריה, הסיבות לאיחור הובהרו כבר בבקשה שנדחתה, ובעיקרן צירופו של אחד מבאי-כוחה לייצוג בתיק, וגילויו בדרך אגב על התאגדות המשתכנים במסגרת הקבוצות. יצוין כי ביום 19.6.2022 הגישה החברה לבית המשפט קמא בקשה לבטל את ההחלטה או לעיין בה מחדש, וחזרה על נימוקיה בעניין זה. עם זאת, כבר למחרת דחה בית המשפט קמא גם בקשה זו, וקבע כי לא התקיימו התנאים לעיון מחדש, ואף הוסיף מספר נימוקים לדחיית הדרישה לגופה, שבעיקרם השלב הדיוני המאוחר שבו הוגשה, מבלי שניתן לכך הסבר משכנע. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ובטענות המבקשים, סבורני כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובות המשיבים. 7. כידוע, בידי הערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנוגע לאופן ניהול ההליך, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. התערבות כזו תיעשה רק במקרים חריגים, שבהם ההחלטה התקבלה בניגוד לדין או גרמה לעיוות דין חמור. הלכה זו חלה ביתר שאת ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראו: רע"א 6726/19 יאסין נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 10 (17.11.2019) (להלן: עניין יאסין ); רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ , פסקה 3 (23.12.2019); רע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד וטשטיין , פסקה 5 (4.2.2020)). אינני סבור שהעניין דנן נופל לגדר חריגים אלה. 8. בית משפט זה קבע לא פעם כי נקודת המוצא היא עקרון הגילוי, ואולם למול עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, לרבות יעילות ההליך. בית המשפט נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (ראו: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 196-195 (2002); עניין יאסין , בפסקה 11). הבקשה מושא ההליך דנן הוגשה בחלוף למעלה משנתיים ממועד הגשת התביעה, לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים (במסגרתם נערכו שלושה דיוני קדם משפט), ולאחר שנקבעו מועדים להגשת הראיות מטעם הצדדים. יתרה מזאת, המועד המקורי שנקבע להגשת ראיותיה של החברה חלף כבר בחודש אפריל, ואף הארכה שניתנה לה להגשת הראיות הסתיימה בסמוך מאד ליום שבו הוגשה הבקשה לבית המשפט קמא. גם לוח הזמנים להגשת ראיותיהם של המשיבים מתקדם מאוד, והם צפויים להגישן בקרוב. כל זאת, לאחר שניתנה לצדדים שהות ארוכה לצורך ההידברות ביניהם. על כן, לאור השיהוי הניכר שבו הוגשה הבקשה, ובשים לב להלכה שה פררוגטיבה למחול על עיתוי הגשת הבקשה נתונה לערכאה המבררת, הבקיאה במכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות הדיונית של הצדדים, כמו גם בחשיבות שעשויה להיות למסמכים המבוקשים במארג הראיות בתיק, אין מקום להיעתר לבקשה שלפניי. כך, ביתר שאת, לאור המגמה אשר משתקפת בתקסד"א החדשות, לפיהן על הצדדים להקפיד על עמידה בדרישות סדרי הדין, וכך במיוחד במקרים שבהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לגלות על קיומה של הראיה המבוקשת כבר בשלבי קדם המשפט (ראו והשוו: רע" א 3510/21 נצר נ' קונפינו , פסקה 9 (25.8.2021); רע"א 6685/21 יעקב נ' נבואני , פסקה 10 (29.11.2021); רע"א 7176/21 עיריית חדרה נ' הלברשטיין , פסקאות 11-10 (12.12.2021); רע"א 1061/22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית , פסקה 11 (7.4.2022)). 9. בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 1-137, 138 ו- 139 בסכום של 1,500 ש"ח לטובת כל אחת (סה"כ 4,500 ש"ח). בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשו תגובות. ניתנה היום, ‏כ"ח באב התשפ"ב (‏25.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050610_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"א 5061/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\620\050\n01\22050620.N01

בש"פ 5062/22

HebrewVerdicts\22\620\050\n01

מדינת ישראל נ. עדיאל קורליאונה

22050620.N01

22050620.N01.docx

החלטה

a61b3f57758c16d0689ab4b447d5e81d65d7df39900ec2c0e7d608da8c1fe4fa

בבית המשפט העליון בש"פ 5062/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עדיאל קורליאונה בקשה המשיב מיום 31.7.2022 בשם המשיב: עו"ד אלכס גפני החלטה כמבוקש, התייצבות המשיב תתקיים באמצעות היוועדות חזותית. ניתנה היום, ‏ג' באב התשפ"ב (‏31.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050620_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5062/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\620\050\n02\22050620.N02

בש"פ 5062/22

HebrewVerdicts\22\620\050\n02

מדינת ישראל נ. עדיאל קורליאונה

22050620.N02

22050620.N02.docx

החלטה

d9f4a9d27afd47b6097944740740b0e1b6016f10c75b6526286c53d3dd68ae3b

בבית המשפט העליון בש"פ 5062/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עדיאל קורליאונה בקשה ראשונה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המבקשת: עו"ד נגה בן סידי בשם המשיב: עו"ד אלכס גפני החלטה לפנַי בקשה ראשונה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 15.8.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 34951-11-21 בבית משפט השלום בירושלים, לפי המוקדם. 1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלת נכסים שהושגו בעוון, זיוף מסמך בכוונה לרמות ושימוש במסמך מזויף. בתמצית, על פי עובדות כתב האישום, המשיב קיבל לידיו שיקים ביודעו כי הם הושגו בגניבה, כתב את שמו בשורת המוטב, הפקיד אותם בחשבון בנק שפתח ומשך כספים מחשבון בנק זה. המשיב הפקיד עשרה שיקים גנובים בסכום של מעל 400,000 ש"ח ומשך במרמה מחשבונו סך של 73,450 ש"ח. 2. ביום 9.1.2022 הורה בית משפט השלום על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בקבעו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו; כי נשקפת ממנו מסוכנות; וכי בהינתן עברו הפלילי המכביד כמו גם העובדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים נוספים בגין עבירות מרמה, לא קיימת חלופת מעצר שיש בכוחה לאיין את מסוכנתו. 3. זמן קצר לאחר מכן הורשע המשיב על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בהליך אחר שהתנהל בעניינו, בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וגניבה בצוותא. ביום 8.3.2022 נגזרו עליו בין היתר 23 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר על תנאי. על רקע זה הגיש המשיב לבית משפט השלום בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בה נטען כי מעמדו כעצור אינו מאפשר השתתפות בהליכי שיקום בין כותלי בית הסוהר ושולל ממנו זכויות אסירים כגון ביקורים ושיחות טלפון. משכך יש להורות כי הוא ישהה במאסר כחלופת מעצר . בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט השלום ביום 10.7.2022. 4. ביום 26.7.2022 הגישה המבקשת את הבקשה שלפנַי להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. בבקשתה עמדה המבקשת על מסוכנותו של המשיב הנלמדת ממעשיו ומעברו הפלילי המכביד, וציינה כי קידום ההליך אמנם עוכב אולם זאת בשל הליכי משא ומתן שהתנהלו בין הצדדים. עוד היא טענה כי בשים לב לכך שהמשיב מצוי במאסר, אין במעצרו כדי לפגוע באופן ממשי בחירותו. בדיון שהתקיים לפנַי הוסיפה באת-כוח המבקשת כי נוכח תקופת המאסר שנותרה למשיב אין מקום לאפשר את חלופת המעצר במאסר; כי המשיב כבר העלה אפשרות זו לפני בית משפט השלום אשר דחה את הבקשה; וכי משירות בתי הסוהר נמסר שהמשיב עתיד להשתלב בקבוצה טיפולית. 5. בא-כוח המשיב טען מצדו כי יש לאפשר למשיב לשהות בחלופת מעצר של מאסר. נטען כי במסגרת הבקשה לעיון חוזר שירות בתי הסוהר התבקש להבהיר את הפערים בין מעמדו כעציר למעמדו כאסיר ולהבהיר האם אכן ניתן לשלבו במסגרת טיפולית, אולם לא התקבל כל מענה הולם בעניין. עוד נטען כי עמדת המבקשת כעת אינה עולה בקנה אחד עם העמדה שהיא עצמה הביעה במסגרת הבקשה לעיון חוזר, לפיה היא מוכנה להקפאת מעצרו עד לסיום מאסרו כך שעם סיומו הוא יוחזר למעמד עצור ומניין ימי המעצר ימשיך מאותה נקודה בה הוקפא. 6. לאחר שמיעת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות במובן זה שהמשיב ישוחרר ממעצרו וישהה בבית הסוהר כאסיר מן המניין, כמפורט להלן. 7. בית משפט זה קבע לא פעם כי ריצוי מאסר בפועל מהווה חלופת מעצר ראויה בהיותו יעיל בהפגת החשש מפני הימלטות מן הדין, שיבוש הליכי משפט ומסוכנות הנאשם (בש"פ 4661/21 ראובן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (25.7.2021) (להלן: עניין ראובן ); בש"פ 4477/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 3 (4.8.2021) (להלן: עניין פלוני )). לצד זאת נקבע כי בשים לב לכך שהתנאים בהם שוהים אסירים מקלים מאלה בהם שוהים עצירים (בין היתר בענייני חופשות, ביקורים, עבודה וכיו"ב. וראו: בש"פ 3173/02 מדינת ישראל נ' מדינה , פסקה 7 (22.4.2002); עניין ראובן , פסקה 6), חלופת מעצר של מאסר בפועל עשויה לעורר קושי במקרים בהם קיים חשש להימלטות הנאשם או למסוכנותו. על כן, לעתים לא יהיה מנוס מהארכת המעצר בפועל (למשל: בש"פ 925/15 ‏ מדינת ישראל נ' קניאס (11.2.2015); עניין פלוני ; בש"פ 3964/16 מדינת ישראל נ' אבו זאיד (27.6.2016)). ברם, לעיתים הקושי האמור יוכל לבוא לכדי פתרון באמצעות קביעת הגבלות על תנאי המאסר (למשל: בש"פ 6605/97 מדינת ישראל נ' אבו סלימאן , פ"ד נא(5) 185 (1997); בש"פ 1738/18 מדינת ישראל נ' פורטנוב , פסקה 6 (18.3.2018); בש"פ 2305/18 מדינת ישראל נ' אבוטבול , פסקה 6 (26.3.2018)). 8. בענייננו, אמנם מיוחסות למשיב עבירות רכוש בהיקף נרחב המגלמות תחכום. ואמנם למשיב עבר פלילי מכביד הכולל 23 הרשעות קודמות, רובן בעבירות מרמה ורכוש, המלמדות כי אין בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו כדי להרתיעו מלשוב לסורו. אלא שבנסיבות העניין, סבורני כי יש במאסרו של המשיב, בצירוף מניעת אפשרותו לצאת לחופשות עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. אכן, עונש המאסר שהושת על המשיב אינו ממושך, אולם קושי זה בא על פתרונו בכך שככל שהמשיב יסיים לרצות מאסרו טרם סיום ההליכים המשפטיים נגדו, יחודש מעצרו. 9. הבקשה להארכת מעצר נדחית אפוא, במובן זה שהמשיב ישהה במאסר כחלופת מעצר. בצד זאת, אני מורה לשירות בתי הסוהר שלא להתיר את יציאת המשיב לחופשות עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. ככל שתקופת המאסר תבוא לכדי סיום עובר לסיום ההליכים המשפטיים נגד המשיב, יחודש מעצרו. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050620_N02.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5062/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\630\050\c01\22050630.C01

רע"פ 5063/22

HebrewVerdicts\22\630\050\c01

שמעון ברק נ. מדינת ישראל

22050630.C01

22050630.C01.docx

החלטה

51523690922493781bebdb6f072e6d7a580d97785f13f7b7399e67711f1c9345

בבית המשפט העליון רע"פ 5063/22 לפני: כבוד השופט ח' כבוב המבקש: שמעון ברק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.06.2022 בע"פ 23535-06-21, שניתן על-ידי כבוד השופטים ר' כרמל, א' רומנוב ו-מ' ליפשיץ-פריבס בשם המבקש: עו"ד אלון דוידוב; עו"ד לירז מאיר החלטה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל , א' רומנוב ו- מ' ליפשיץ-פריבס ) בע"פ 23535-06-21 מיום 26.06.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעתו דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה שפירא ) בת"פ 39374-04-20 מיום 07.09.2020 וגזר דינו מיום 04.05.2021. רקע והליכים קודמים 1. המבקש הורשע בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, לפי סעיפים 348(א), 345(א)(3) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); עבירה של ניסיון לבצע מעשה מגונה באדם לפי סעיפים 348(ג) ו-25 לחוק; שתי עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיפים 415 ו-25 לחוק; ושלוש עבירות של מידע כוזב במחשב, לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. 2. כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש ספטמבר 2017 לבין חודש פברואר 2019, פנה הנאשם באמצעות אפליקציית " Whatsapp " (להלן: הצ'אט ) לעשרות נשים, ובהן קטינות (להלן: המתלוננות ), וניהל עמן תכתובות בעלות תכנים מיניים. במסגרת תכתובת אלו, המבקש נהג להציג את עצמו באופן כוזב – בגילאים ובזהויות שונות – ולבקש את חוות דעתן של המתלוננות ביחס לגילוח שביצע במפשעתו. המבקש פעל לשם קיום שיחות ווידאו עם המתלוננות, כשבמהלכן יחשוף בפניהן את איבר מינו; ואף לעיתים הגיע לפורקן מיני במהלך שיחות הווידאו או בסמוך אליהן. כל זאת, לצורך גירוי, ביזוי או סיפוק מיני. ואלו האירועים אשר פורטו בכתב האישום המתוקן: ביום 05.09.2017, פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה שהציגה עצמה כבת 12 (להלן: המתלוננת 1 ), וביקש ממנה שתחווה דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו. זאת, במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו. משהשיבה המתלוננת 1, כי אינה מעוניינת, המבקש עתר שוב לקבל את עזרתה ואף הפעיל עמה שיחת וידאו, אולם המתלוננת 1 ניתקה את השיחה. ביום 03.02.2019 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה (להלן: המתלוננת 2 ) תוך שהציג את עצמו כבן 15, וזאת במטרה להניח את דעתה ולגרום לה להתכתב עמו. גם במסגרת זו עתר המבקש למתלוננת 2 שתחווה דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו, במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו. המתלוננת 2 לא השיבה להודעתו ודיווחה על האירוע לאביה. ביום 12.05.2018 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה שהציגה עצמה כבת 17 (להלן: המתלוננת 3 ), תוך שהזדהה כבן 18. זאת, במטרה להניח את דעתה ולגרום לה להתכתב עמו. המבקש עתר לקבל את חוות דעתה של המתלוננת 3 על האופן שבו גילח את מפשעתו, וזאת במטרה לחשוף בפניה את איבר מינו, וכן ביקש לבצע עמה שיחת וידיאו. המתלוננת 3 סירבה לנהל עמו שיחת וידאו, אך ביקשה כי ישלח לה תמונות שלו. המבקש סירב. ביום 03.02.2019 פנה המבקש באמצעות הצ'אט לקטינה אשר הציגה עצמה כבת 14 (להלן: המתלוננת 4 ), וביקש ממנה לחוות את דעתה על האופן שבו גילח את מפשעתו. המתלוננת 4 סירבה, אך המבקש המשיך לפנות אליה בעניין במשך 11 ימים, והכל במטרה לחשוף בפנייה את איבר מינו. 3. בהתאם לאמור, בית המשפט הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, בהתאם להודאתו, בעבירות שפורטו לעיל. בהסדר הטיעון נקבע כי ייערכו בעניינו של המבקש תסקיר שירות המבחן, הערכת מסוכנות וחוות דעת של הממונה על עבודות שירות (להלן ביחד: שלושת חוות הדעת ). כן הוסכם כי המשיבה תגביל את טיעוניה לעונש לטווח שבין 9 חודשי מאסר שירוצו באופן של עבודות שירות ובין שנת מאסר בפועל; וכי תקבע את עמדתה העונשית בטווח זה בהתאם לשלושת חוות הדעת. 4. ביום 07.09.2020, לאחר שנתקבלו שלושת חוות הדעת, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט השלום על המבקש 9 חודשי מאסר שירוצו באופן של עבודות שירות, וכן עונשים נלווים. 5. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין ועל גזר הדין. במסגרת הערעור על הכרעת הדין, עתר המבקש לחזור בו מהודאתו, בטענה כי זו לא ניתנה מרצונו החופשי. לטענתו, בעת שהסכים להסדר הטיעון היה נתון במצב של לחץ נפשי בשל נסיבות אישיות, ונסיבות שנבעו מהאשמות שהופנו נגדו ומהעבירות שבהן הורשע. במסגרת זו טען המבקש לכשל בייצוג וכי לא הבין שהודאתו תוביל לסיווגו כעבריין מין. עוד טען המבקש כי הודאתו במשטרה ניתנה משום שנחקר בהיותו מותש, בשעות הערב, ולאחר שהות בתא מעצר קטן ובתנאים קשים. לבסוף טען המבקש לקיומם של מחדלי חקירה, שכן שתיים מתוך שלושת החקירות שבוצעו בעניינו במשטרה לא תועדו חזותית, כנדרש. אשר לגזר הדין, המבקש טען כי היה על בית משפט השלום להסתפק בעונש צופה פני עתיד, ואף באי-הרשעה וצו שעות לתועלת הציבור. 6. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש, בנומקו כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי מתקיימים התנאים לחזרה מהודאה; כי המבקש היה מיוצג לאורך כל ההליך בבית משפט השלום; וכי המבקש העלה את רצונו לחזור בו מהודאתו בשלב מאוחר של ההליכים נגדו. עוד ציין בית המשפט את הכלל לפיו טענת כשל בייצוג תתקבל במשורה, ולא די בלהוכיח קיומו של קו הגנה אחר אשר היה מיטיב יותר עם המבקש. כן ציין בית המשפט המחוזי כי לא הוכח שנפל פגם בהתנהלות סנגורו של המבקש בהליך בבית משפט השלום, אשר מצדיק קבלתה של טענת כשל בייצוג. אשר לערעור על העונש, בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בגזר דינו של בית משפט השלום המצדיקה את התערבותו. לצורך שלמות התמונה יצוין, כי השופט א' רומנוב סבר בדעת מיעוט, שעניינו של המבקש נמנה עם אותם מקרים חריגים בהם יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו. לעמדתו, המבקש העלה במסגרת ערעורו טענות חדשות אשר, אם יש בהן ממש, הותרת הרשעתו בדין עשויה לגרום למבקש עיוות דין. 7. המבקש לא השלים עם פסק דין זה, והגיש בקשה למתן רשות ערעור ויחד עמה בקשה לעיכוב ביצוע עונשו. הן הבקשות שלפניי. נימוקי הבקשה 8. במסגרת בקשתו, טוען המבקש כי יש לראות בו כ"נאשם בלתי עקבי", המודה באשמה אך טוען לחפותו. כראייה לכך מביא המבקש את מסקנות הערכת המסוכנות ותסקיר שירות המבחן בעניינו, שמהם, לטענתו, עולה כי הוא אינו "לוקח אחריות על מעשיו, אינו מבין את חומרתם ואף לא מגלה אמפתיה, מודה רק באופן פורמאלי, והכל לשם רווח משני" (עמוד 8 לבקשה). לטענתו, במצב כזה היה על בית משפט השלום להימנע מהרשעתו, וזאת מתוקף חובתו המוסרית למנוע הרשעות שווא. לכל הפחות, טוען המבקש, היה על בית משפט השלום לפנות אליו "באופן בלתי אמצעי, ולהסביר לו את הסיטואציה הבעייתית בה הוא נמצא", ולאחר מכן לשמוע ממנו האם עודנו עומד מאחורי הודאתו. לעמדת המבקש, סוגיית ה"נאשמים הבלתי-עקביים" מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי". משכך, המבקש עותר לביטול הכרעת דינו של בית משפט השלום, ולהשבת עניינו לערכאה דיונית בפני מותב אחר לצורך ניהול עניינו מחדש. דיון והכרעה 9. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה. 10. הלכה היא כי בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול השלישי" שמורה למקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 4963/22 מנשירוב נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (21.07.2022); רע"פ 3679/22 סלע נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (02.06.2022); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 19 (06.06.2022)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה, ודי בכך כדי לדחות אותה . 11. על אף האצטלה העקרונית שניתנה לבקשה, טענותיו של המבקש נטועות עמוק בעניינו הפרטני, ואף קיבלו משכבר מענה בפסיקת בית משפט זה (ראו: ע"פ 6952/10 בשימוב נ' מדינת ישראל (13.01.2011) (להלן: עניין בשימוב ); ע"פ 3011/13 קאסם נ' מדינת ישראל , פסקה כד לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (05.02.2015)). 12. מעבר לצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה. 13. בראשית הדברים יוער כי טענתו של המבקש ביחס להיותו "נאשם בלתי-עקבי" מועלית כאן לראשונה, ואין לה לא זכר ולא רמז בכתב הערעור, שאותו הגיש לבית המשפט המחוזי. ואילו, כלל ידוע הוא כי בית משפט זה לא יידרש לטענות שהועלו לראשונה במסגרת בקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל , פסקה 15 (18.07.2021); רע"פ 1757/22 שטיינברגר נ' מדינת ישראל , פסקה 18 (12.04.2022); רע"פ 6941/20 משי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (29.10.2020); רע"פ 3653/22 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 20 (06.06.2022)). 14. מעבר לכך, עיון בהערכת המסוכנות ובתסקיר שירות המבחן שנערכו בעניינו של המבקש אינם מעלים חשש כי הודאתו הינה בגדר הודאת שווא. עולה, כי המבקש דווקא חזר פעם ועוד פעם על הודאתו, אם כי נמנע מלקחת אחריות מלאה על מעשיו או להכיר בחומרתם. אין בכך כדי להצדיק הימנעות מצד בית המשפט לקבל את הודאתו, ואף רחוק מכך. על האמור יש להוסיף, כי שתי ערכאות נתנו דעתן להודאתו של המבקש, וקבעו כי לא עולה חשש שהודאתו ניתנה שלא ברצונו החופשי או כי מדובר בהודאת שווא. ואף שבשלב מסוים התברר כי המבקש אינו עומד מאחורי הודאתו, הרי שאין בכך, כשלעצמו, כדי להצדיק היענות לבקשתו. על כך נאמר: "בהסדר טיעון ואף שלא במסגרתו של הסדר טיעון, אמון בית המשפט על כך שהודאת הנאשם בין כתליו תיעשה מרצון ותשקף נכונה את גרסתו. במילים אחרות, עליו לבדוק האם הנאשם אכן מודה. בדרך כלל, אין צורך בבחינת העניין מעבר לשלב ההודיה. ברם, היה אם צץ סימן שאלה – בשל האמור בתסקיר או במסגרת הטיעונים לעונש – מתפקידו של בית המשפט לברר עם הנאשם או סנגורו האומנם ההודיה הודאה היא. אל לו להסתפק בשלב ההודאה שניתנה בתשובה לכתב האישום. ודוק. היה אם יתברר שהנאשם אינו מודה – אין זה אומר בהכרח שיש להתיר לו לחזור בו מהודאתו. הפסיקה אמרה את דברה בנדון. אולם, כל עוד מלאכתו של בית המשפט טרם הסתיימה, עליו להידרש גם לנקודה זו. למעשה, זוהי גם מלאכתו" (עניין בשימוב , פסק דינו של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל ). דברים אלו יפים גם לענייננו. 15. סוף דבר, הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה. המבקש יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050630_C01.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק רע"פ 5063/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\640\050\n01\22050640.N01

בש"פ 5064/22

HebrewVerdicts\22\640\050\n01

מדינת ישראל נ. שמעון אוחיון

22050640.N01

22050640.N01.docx

החלטה

7c31ebc3aadcbb0d67518b8e2e1641ee9245f41f47eae83193d5aa3a30d1618e

בבית המשפט העליון בש"פ 5064/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: שמעון אוחיון בקשה חמישית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד ענת ארוסי-כהן בשם המשיב: עו"ד מנחם שטאובר החלטה לבקשת באת-כוח המבקשת ובהסכמת בא-כוח המשיב, מוארך בזאת מעצרו של המשיב בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-90 ימים נוספים החל מיום 11.8.2022 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48909-11-20 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050640_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5064/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\650\050\x01\22050650.X01

בש"פ 5065/22

HebrewVerdicts\22\650\050\x01

רועי אהרון מדעי נ. מדינת ישראל

22050650.X01

22050650.X01.docx

החלטה

c3be9442455e7d6ca859c30a7a4e17135bea68905ea5b5ff9582735aec6ad6c9

בבית המשפט העליון בש"פ 5065/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: רועי אהרון מדעי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מספר 26123612652 מבית משפט השלום לתעבורה בבת ים לבית משפט השלום לתעבורה בחדרה. 2. המבקש טוען כי הוא מתגורר במועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בבת ים בשל המרחק הרב ממקום מגוריו. כן טוען המבקש כי המרחק בין בית משפט השלום לתעבורה בחדרה למקום ביצוע העבירה גדול אך בעשרה ק"מ מן המרחק בין בית משפט השלום לתעבורה בבת ים למקום ביצוע העבירה. 3. כעולה מן הבקשה ומנספחיה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 25.10.2022 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום. 4. דין הבקשה להידחות. 5. על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). 6. בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בבת ים, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים. אף פער המרחק בין מקום מגורי המבקש לבין בית המשפט בבת ים אינו כזה המצדיק את העברת מקום הדיון (בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)). ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050650_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5065/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\660\050\n01\22050660.N01

בש"פ 5066/22

HebrewVerdicts\22\660\050\n01

מדינת ישראל נ. משה חירות ממן

22050660.N01

22050660.N01.docx

החלטה

1b01d6f0f70abf9990b531a0f09c7833a55828199ee7622852f03c27f8e876f3

בבית המשפט העליון בש"פ 5066/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: משה חירות ממן בקשת המשיב מיום 27.7.2022 בשם המשיב: עו"ד משה יוחאי החלטה כמבוקש, התייצבות המשיב תתקיים באמצעות היוועדות חזותית. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050660_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5066/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\660\050\n02\22050660.N02

בש"פ 5066/22

HebrewVerdicts\22\660\050\n02

מדינת ישראל נ. משה חירות ממן

22050660.N02

22050660.N02.docx

החלטה

aece3f951c65d6b736fefc28f5865fc57e6694f877d646daff04f642d0cd0d92

בבית המשפט העליון בש"פ 5066/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: משה חירות ממן בקשה מוסכמת מטעם המשיב לדחיית מועד דיון בשם המשיב: עו"ד משה יוחאי החלטה כמבוקש וכמוסכם, הדיון הקבוע ליום 3.8.2022 נדחה בזאת ליום 4.8.2022 בשעה 12:00. המשיב יתייצב לדיון באמצעות VC . ניתנה היום, ‏ד' באב התשפ"ב (‏1.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050660_N02.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5066/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\660\050\n03\22050660.N03

בש"פ 5066/22

HebrewVerdicts\22\660\050\n03

מדינת ישראל נ. משה חירות ממן

22050660.N03

22050660.N03.docx

החלטה

8aae52ebe0121cb18b25394e03b1ddf161fcf23c8fc8a2fc6863d1a234d3ab1a

בבית המשפט העליון בש"פ 5066/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: משה חירות ממן בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך ישיבה: ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022) בשם המבקשת: עו"ד טליה קצב בשם המשיב: עו"ד משה יוחאי; עו"ד לירון אודסה החלטה ההתקדמות האיטית בניהול התיק העיקרי, והעיכובים שבו, לא היו בעטייה של המבקשת אלא בשל הליכי הגישור שהתנהלו, ללא הצלחה, בין הצדדים. בנסיבות אלה, חלוף הזמן מאז תחילת מעצרו של המשיב אינו מהווה כשלעצמו סיבה מספקת לשקול לעת הזו הקלה בתנאי מעצרו. בשים לב לאמור אני מאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 8.8.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ 19393-05-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050660_N03.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5066/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\050\n01\22050670.N01

ע"פ 5067/22

HebrewVerdicts\22\670\050\n01

ליאון אריה אייל נ. מדינת ישראל

22050670.N01

22050670.N01.docx

החלטה

95667bc84367be22085c98f1749054f4075b9a6c8e16ffa973b8e2932e978db1

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדחיית שעת מועד דיון מטעם המערערים בשם המערערים: עו"ד שני פרג'ון החלטה כמבוקש וכמוסכם, מועד הדיון הקבוע ליום 1.8.2022 יידחה לשעה 10:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N01.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5067/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\050\n02\22050670.N02

ע"פ 5067/22

HebrewVerdicts\22\670\050\n02

ליאון אריה אייל נ. מדינת ישראל

22050670.N02

22050670.N02.docx

החלטה

3df2077220d4df5a272ea13dcfd3d9ae122e88bcba9f6eafc6dfdaba1450fc11

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה בהסכמה מטעם המשיבה לדחיית מועד דיון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה כמבוקש וכמוסכם, הדיון יידחה ליום 3.8.2022 בשעה 14:00. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N02.docx לע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5067/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\050\n03\22050670.N03

ע"פ 5067/22

HebrewVerdicts\22\670\050\n03

ליאון אריה אייל נ. מדינת ישראל

22050670.N03

22050670.N03.docx

החלטה

a0a7d01b8fbb4f0beb8a7ac8cf552140ad800b067f0077f7c7724f1319424b2a

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 14.06.2022 בת"פ 37975-11-17 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022) בשם המבקשים: עו"ד עוזי נקש; עו"ד שני פרג'ון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע תישלח בהמשך לבאי כוח הצדדים. עד למתן ההחלטה אני מעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל ואת העברת מחצית מהכספים המחולטים לטובת פיצוי נפגעי העבירה. ניתנה היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N03.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5067/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\050\n04\22050670.N04

ע"פ 5067/22

HebrewVerdicts\22\670\050\n04

ליאון אריה אייל נ. מדינת ישראל

22050670.N04

22050670.N04.docx

החלטה

451717e4e486bd2ab32199f59ce752705362517fbff0a2153ce2ba57d8670582

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' ליבדרו) מיום 14.6.2022 בת"פ 37975-11-17 תאריך ישיבה: ו' באב התשפ"ב (3.8.2022) בשם המבקשים: עו"ד עוזי נקש; עו"ד שני פרג'ון בשם המשיבה: עו"ד מורן פולמן החלטה לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 30 חודשים שהושת על מבקש 1 (להלן: המבקש ) במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' ליבדרו ) מיום 14.6.2022 בת"פ 37975-11-17; וכן על עיכוב העברת מחצית מהכספים שנתפסו בהליך לטובת פיצוי לנפגעי העבירה. 1. המבקש הוא מנהלה ובעל מניותיה של מבקשת 2 (להלן: החברה ) אשר הפעילה מגרש למסחר בכלי רכב משומשים. בהכרעת דין מפורטת מיום 10.11.2021 הורשעו המבקש והחברה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, הסעה בכלי תחבורה מסוכן, הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. 2. מהכרעת הדין עולה כי המבקש, באמצעות החברה, זייף מסמכים והשתמש בהם תוך שהוא מציג מצגי שווא לחברות ביטוח ולגורמים אחרים על מנת לקבל בעלות בכלי רכב שהוכרזו כ"אובדן להלכה" והגיעו לידיו לצרכי שיקום. בין היתר הוצגו מצגי שווא לפיהם כלי הרכב תוקנו על ידי מוסך מורשה שהיה בבעלותו של נאשם נוסף בפרשה, שעה שבפועל התיקונים נעשו על ידי מוסך בלתי מורשה שהיה בבעלות המבקש. בהמשך, לאחר שקיבל המבקש את הבעלות בכלי הרכב, הציג מצגי שווא לרוכשיהם בכך שלא יידע אותם באופן מלא על עברם של כלי הרכב, על הליך השיקום הקלוקל ועל מצג השווא שהציג לחברות הביטוח. עוד עולה מהכרעת הדין כי המבקש הטמיע את הכספים שקיבל ממכירת כלי הרכב בחשבונה של החברה ועשה בהם שימוש לטובת תשלום לספקים ולצורך תפעול שוטף של העסק בכוונה להסתיר את מקורם. 3. בגזר הדין מיום 14.6.2022 הושתו על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, ועל החברה הושת קנס. עוד הורה בית המשפט על חילוט רכוש, ובכלל זה על חילוט מחצית מהכספים שנתפסו במסגרת ההליך לטובת פיצוי לנפגעי העבירה ועל חילוט המחצית השנייה לטובת אוצר המדינה. 4. המבקש והחברה הגישו לבית משפט זה ערעור המופנה הן נגד הכרעת הדין והן נגד גזר הדין, ועמו את הבקשה שלפנַי לעיכוב עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש; כמו גם את העברת מחצית הכספים שחולטו לטובת נפגעי העבירה. המבקש טען באריכות לגבי המעשים בהם הורשע והדגיש כי לא הייתה כל כוונת מרמה במעשיו; כי תיקון כלי הרכב נעשה באופן נאות ותוך שימוש בחלקים שהוגשו כדין; כי בעליו של המוסך המורשה שאישר את התיקונים זוּכה מאשמה; כי תיקון של כלי הרכב במוסך לא מורשה וקבלת אישור על התיקון ממוסך מורשה הם פרקטיקה נוהגת ומקובלת בתחום רכבי "אובדן להלכה" אשר נפסלה לראשונה במסגרת הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי; כי גם הקביעה לפיה היעדר דיווח מצד סוחר רכב על כך שכלי הרכב אותו הוא מוכר הוכרז כ"אבדון להלכה" היא קביעה תקדימית; כי בניגוד לתיקי מרמה אחרים, הגורמים המרומים לא ניזוקו אלא התעשרו בעקבות העבירות; וכי רוב הרוכשים אף שיבחו את המבקש ואת היותו זמין להם בכל תקלה שהתעוררה ברכב. נוכח כל אלה סבור המבקש כי סיכוייו של הערעור להתקבל טובים, וכי נסיבות ביצוע העבירות תומכות בקבלת הבקשה. 5. עוד נטען כי תקופת המאסר שהושתה על המבקש היא קצרה יחסית וקיים חשש שהוא ירצה את מלוא עונשו בטרם שמיעת ערעורו. כמו כן, המבקש נעדר עבר פלילי וברובה המכריע של תקופת ההליך המשפטי הוא לא היה נתון בתנאים מגבילים. הוא התייצב לכל הדיונים, הגיש אלפי מוצגים בהסכמה, ויתר על העדתם של עשרות עדי תביעה ואף נקבע בהכרעת הדין שלא ניתן לומר שהוא ניהל הגנת סרק. ולבסוף, נסיבותיו האישיות גם הן תומכות בקבלת הבקשה. זאת בין היתר בשים לב למצבם ולגילם של ילדיו; למצבו המשפחתי; לכך שבמהלך מעצרו הוא הותקף על ידי אסיר ונזקק לטיפול רפואי; לכך שבעקבות הסתבכותו בהליך חלה הרעה משמעותית במצבו הנפשי; לכך שנגרמו לו נזקים כספיים עצומים שמקורם בהתרשלות בטיפול ובמימוש כלי הרכב שנתפסו. 6. בדיון שהתקיים לפנַי טענה באת-כוח המשיבה כי דין הבקשה להידחות. הקביעות בהכרעת הדין מבוססות על התרשמות בית המשפט מהמבקש וממהימנותו. בנסיבות אלה, סיכויי הערעור אינם גבוהים. כמו כן, חלקים רבים בהכרעת הדין נסמכים על הודאה של המבקש במעשים כך שאף אם ערכאת הערעור תתערב, הוא לא יזוכה לחלוטין. בהכרעת הדין נקבע גם שהמבקש פעל בתחכום ובשיטתיות למשך זמן רב לטובת בצע כסף, היה מוכן לסכן אנשים רבים ובנה מערכת שלמה של מרמה. נעשה שימוש בחלקי חילוף לא ראויים כאשר לא ניתן היה לדעת על כך. אלה הם בדיוק המעשים שביקש המחוקק למנוע, ואף אם בסופו של דבר לא נגרם נזק, פוטנציאל הנזק הוא משמעותי. על רקע זה, המשיבה סברה כי אין הצדקה שהמבקש לא יחל בריצוי עונשו. 7. לאחר עיון בבקשה ונספחיה ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שלפנַי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מבלי להביע עמדה בדבר סיכויי קבלת טענות המבקשים בערעורם, לא ניתן לומר כי מדובר בערעור המופנה במלואו כלפי קביעות עובדה ומהימנות. על רקע זה, ובשים לב לתקופת המאסר שהושתה על המבקש; לכך שהוא נעדר עבר פלילי; לעובדה שלאורך רוב תקופת ההליך הוא היה משוחרר ללא תנאים מגבילים והקפיד להתייצב לדיונים; לנסיבות האישיות שלו ולאירועים שחווה במעצרו – אני סבור כי יש מקום לסטות מן הכלל ולהורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו. 8. בכל הנוגע לבקשה לעיכוב העברת מחצית כספי החילוט לטובת נפגעי העבירה, בהתאם לתקנה 10 לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לענין חילוט רכוש), התש"ן-1990 (החלה בענייננו בהתאם להוראות סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 וסעיף 36ט לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973), אין לבצע חילוט אלא לאחר שפסק הדין בהליך הפלילי בו הוא ניתן הפך לחלוט. משהגישו המערער והחברה ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי, ממילא מעוכב ביצוע החילוט. אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור. התנאים והערבויות שנקבעו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינם. ניתנה היום, ‏ז' באב התשפ"ב (‏4.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050670_N04.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5067/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\670\050\k05\22050670.K05

ע"פ 5067/22

HebrewVerdicts\22\670\050\k05

ליאון אריה אייל נ. מדינת ישראל

22050670.K05

22050670.K05.docx

החלטה

ac65a9328a0ee89057896539819a59700b0375c4a8856bb1068f3728a05ec307

בבית המשפט העליון ע"פ 5067/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המערערים: 1. ליאון אריה אייל 2. יהב סחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל הגשת עיקרי טיעון החלטה 1. הערעור נקבע לשמיעה ליום 16.3.2023 בשעה 11:30. 2. במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוטי מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט, ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון קצרים בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3. המערערים יגישו את עיקרי טיעוניהם בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-45 ימים לפני מועד הדיון. המשיבה תגיש את עיקרי טיעוניה בהיקף של עד 14 עמודים, לא יאוחר מ-8 ימים לפני מועד הדיון. 4. באי-כוח הצדדים ימסרו זה לזה במישרין העתקים מעיקרי הטיעון המוגשים, לא יאוחר ממועד הגשתם לבית המשפט. ניתנה היום, ‏כ"ו באב התשפ"ב (‏23.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050670_K05.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק ע"פ 5067/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\680\050\n01\22050680.N01

בג"ץ 5068/22

HebrewVerdicts\22\680\050\n01

דניאל סטונבסקי נ. התובע הצבאי הראשי

22050680.N01

22050680.N01.docx

פסק-דין

5b6e3a0d2e66a0b88a0d6ea56cb219e0ab93653e1c435b20e3b32bd644e388a6

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5068/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותר: דניאל סטונבסקי נ ג ד המשיב: התובע הצבאי הראשי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אופיר ברמלי; עו"ד לימור ברמלי פסק-דין השופט ד' מינץ: בעתירה שלפניו התבקשנו להוציא צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם מדוע הורה על הגשת כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי נגד העותר, קצין בשירות קבע, בחשד לביצוע עבירת היעדר מן השירות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וזאת חלף העמדתו לדין משמעתי. 1. לטענת העותר, הותרת כתב האישום נגדו על כנו והמשך ניהול ההליך הפלילי בעניינו בבית הדין הצבאי תביא לפגיעה אנושה בעקרונות הצדק הטבעי, ותעמיד אותו בסיכון לגרימת נזק בלתי הפיך בדמות מאסר בפועל והכתמתו ברישום פלילי. אין להלום את מדיניות המשיב על פיה במקרים של היעדרות משירות של איש קבע שהוא קצין, יוגש ככלל נגד הקצין כתב אישום, וזאת בשונה מהמדיניות הננקטת לגבי שוטרים המשרתים בשירות קבע במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. באשר לחובת מיצוי הליכים, עובר לפנייתו לבית משפט זה צירף העותר לעתירתו פנייה למשיב מיום 11.7.2022 שכותרתה "בקשה לבחינת המשך ניהול ההליך במסגרת בית הדין המשלב", בה טען כי בשל ההשלכות החמורות שעשויות להיות לניהול הליך פלילי בעניינו, הוא מבקש לבחון את המשך ניהול ההליך המשפטי במסגרת "בית דין משלב" שהינו בית דין המשלב חלופה טיפולית שיקומית בהליך הפלילי, אשר יאפשר לו להשלים את שירות הקבע. כן צורף מענה מטעם הפרקליטות הצבאית מיום 21.7.2022 בו צוין כי לאחר שקילת הפניה נמצא כי אין מקום להיעתר לבקשת העותר. 2. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעותר מקום בו העותר הקדים בהגשת העתירה ולא הקפיד למצות את ההליכים העומדים לרשותו מול הרשות המינהלית המוסמכת (בג"ץ 3498/22 שגב נ' ממשלת ישראל , פסקה 7 (26.5.2022); בג"ץ 8821/21 חזן נ' שרת הפנים , פסקה 5 (16.5.2022)). חובת מיצוי ההליכים איננה נושאת אופי "טכני", כי אם מהותי. כפי שעמד על כך בעבר השופט נ' סולברג בבג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל (24.5.2012)): "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (שם, פסקה 8). בענייננו, לא ניתן לראות בפנייה שצירף המבקש לעתירתו מיום 11.7.2022 בה ביקש לבחון את "המשך ניהול ההליך המשפטי המתנהל בבית הדין הצבאי, במסגרת בית הדין המשלב", מיצוי הליכים כנדרש. פנייה זו חסרה את הנדבך העיקרי, והוא הסעד שביקש העותר בעתירתו – להמיר את ההליך הפלילי בעניינו בהליך משמעתי. כמו כן, בפנייה זו לא בא זכרה של טענת ההפליה לעומת משרתי קבע במשטרת ישראל ובמשמר הגבול, עליה מבקש העותר גם כן לבסס את עתירתו. פניה למשיב בנושא קרוב לתוכן העתירה, מבלי שהיא כוללת את הנושאים המרכזיים עליהם מושתתת העתירה, אינה עולה כדי מיצוי הליכים. 3. העתירה גם אינה מגלה על פניה עילה. נקודת המוצא לדיון היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות גורמי התביעה בכלל, ומערכת התביעה הצבאית בפרט, ואינו ממיר את שיקול דעתם בשיקול דעתו שלו בכל הנוגע להעמדה לדין (בג"ץ 6745/19 לובטון נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פסקה 30 (14.3.202); בג"ץ 8722/05 קיקיס נ' הרמטכ"ל , רא"ל דן חלוץ , פסקה 16 (23.2.2006); בג"ץ 1860/13 וקסמן נ' אל"מ אודי בן אליעזר, התובע הצבאי הראשי , פסקה 33 (11.5.2014)). העותר לא הצביע על נימוקים ממשיים שיש בהם כדי להצביע על אי-סבירות ההחלטה להעמידו לדין פלילי, למעט טענות כלליות ומובנות מאליהן כי נוכח ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות לניהול ההליך נגדו ולתוצאתו אם יורשע, מוטב להעמידו לדין משמעתי חלף דין פלילי, כמו גם טענות כלליות וכוללניות לקיומה של הפליה. אולם בכך לא די לצורך גיבוש עילה להתערבות בית משפט זה בשיקול דעתם הרחב של גורמי התביעה הצבאית. כאמור, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22050680_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

פסק-דין בתיק בג"ץ 5068/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\690\050\x01\22050690.X01

בש"מ 5069/22

HebrewVerdicts\22\690\050\x01

ברנרד באר נ. עיריית כפר סבא

22050690.X01

22050690.X01.docx

החלטה

6b4d053de301c39a5d2a75f56122dafae9af8723d39c2296cda378e17c7ff5c4

בבית המשפט העליון בש"מ 5069/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: ברנרד באר נ ג ד המשיבה: עיריית כפר סבא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו החלטה לתגובת המשיבה עד ליום 7.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050690_X01.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"מ 5069/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\690\050\x02\22050690.X02

בש"מ 5069/22

HebrewVerdicts\22\690\050\x02

ברנרד באר נ. עיריית כפר סבא

22050690.X02

22050690.X02.docx

החלטה

ad5258ff70585ed1b4936daf2a5a249dea6ebd90b238413b1ddc14fa576c94f7

בבית המשפט העליון בש"מ 5069/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקש: ברנרד באר נ ג ד המשיבה: עיריית כפר סבא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד חני רביץ החלטה 1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בעת"מ 4359-07-22 מבית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בעתירה שהגיש המבקש נגד המשיבה, עיריית כפר-סבא, בגדרה ביקש להורות על מחיקת חובותיו הרשומים בספרי המשיבה ועל ביטול העיקולים שהוטלו על חשבונותיו בגין חובות אלה. 2. המבקש, המתאר את כתובתו כ"דר רחוב בתל אביב", טוען בבקשתו כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט המחוזי מרכז בשל מצבו הרפואי והכלכלי, כפי שפרט בבקשה. 3. בתגובתה מיום 7.8.2022 הודיעה המשיבה כי היא אינה מתנגדת לבקשה. 4. לנוכח עמדת המשיבה, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, דין הבקשה להתקבל. 5. הדיון בעת"מ 4359-07-22 (מחוזי לוד) יועבר אפוא לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050690_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"מ 5069/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\700\050\n01\22050700.N01

בש"פ 5070/22

HebrewVerdicts\22\700\050\n01

עבד פתח קראג'ה נ. מדינת ישראל

22050700.N01

22050700.N01.docx

החלטה

139cf3490dc50db465b6ad1df0f95bf633669ddf0f2933230aa9165eb02bfe2a

בבית המשפט העליון בש"פ 5070/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. עבד פתח קראג'ה 2. רסמייה קראג'ה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' לוי) בע"ח 40772-06-22 מיום 6.7.2022 בשם המבקשים: עו"ד ג'וליאן חדאד החלטה המשיבה תגיש את תשובתה לבקשה עד ליום 11.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050700_N01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5070/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\700\050\n02\22050700.N02

בש"פ 5070/22

HebrewVerdicts\22\700\050\n02

עבד פתח קראג'ה נ. מדינת ישראל

22050700.N02

22050700.N02.docx

החלטה

0771c48662c9abe86ee6da117d955b55d0a6b81c98cf8ed1068abca002088c61

בבית המשפט העליון בש"פ 5070/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. עבד פתח קראג'ה 2. רסמייה קראג'ה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי) מיום 6.7.2022 בע"ח 40772-06-22 בשם המבקשים: עו"ד ג'וליאן חדאד בשם המשיבה: עו"ד שאול אשחר החלטה לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' לוי ) מיום 6.7.2022 בע"ח 40772-06-22 אשר דחתה את ערר המבקשים על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (השופט א' קפלן ) מיום 31.5.2022 בה"ת 53731-05-22, בה הורה על מחיקת בקשת המבקשים לשחרור תפוסים מחמת היעדר סמכות מקומית. 1. ביום 22.3.2022 אישר בית משפט השלום בראשון לציון צווים שונים שניתנו בעניינם של המבקשים, וביניהם צווים לתפיסת נכסים. ביום 24.5.2022 הגישו המבקשים בקשה להורות על שחרור התפוסים לבית משפט השלום בחדרה . בתגובה לכך המשיבה טענה כי הפרשייה מלווה מראשיתה על ידי בית משפט השלום בראשון לציון ולכן הסמכות המקומית לדון בבקשה נתונה לו. על רקע האמור, ביום 31.5.2022 הורה בית משפט השלום בחדרה על מחיקת הבקשה לשחרור התפוסים, בקבעו כי בית משפט השלום בראשון לציון קנה סמכות מקומית לדון בעניין. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 1.6.2022. 2. על החלטות אלו הגישו המבקשים ערר לבית המשפט המחוזי, בו טענו כי מאחר שפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה ) אינה מתייחסת לשאלת הסמכות המקומית להגשת בקשה לשחרור תפוסים, לבית משפט השלום בחדרה הייתה סמכות לדון בבקשה. בנסיבות אלה, העברת מקום דיון יכולה להתבצע רק לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) ובית המשפט המוסמך להורות על כך הוא בית משפט זה בלבד. עוד נטען כי היה על בית המשפט להעדיף את שיקולי הנוחות של המבקשים על פני אלו של המשיבה; כי מוטב שטענות המבקשים לגבי צווי התפיסה לא יידונו לפני בית המשפט שנתן אותם; וכי טרם מחיקת הבקשה היה מקום ליתן למבקשים זכות טיעון. 3. ביום 6.7.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הערר. נקבע כי אכן נתונה בידי בתי משפט השלום השונים סמכות עניינית ומקומית מקבילה וכי לא פעם סוגיה זו נפתרה באמצעות הגשת בקשה לבית משפט זה להעברת מקום דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט. זאת מתוך שיקולי יעילות ומניעת הכרעות סותרות. ברם, בשים לב לעיקרון כיבוד ערכאות בעלות סמכות מקבילה, אין מקום להותיר את "המציאות האנומלית" על כנה או לקוות שהמשיבה תפנה בבקשה להעברת מקום דיון. 4. מכאן הבקשה שלפנַי, בה חזרו המבקשים על הטענות שהעלו לפני בית המשפט המחוזי והוסיפו כי לא ניתן כל משקל לפגיעה בזכות הטיעון שלהם; כי החלטת בית המשפט המחוזי מרוקנת מתוכן את סעיף 78 לחוק בתי המשפט; וכי אין כל מניעה ששופט שלא מכיר את התיק יכריע בבקשה, המצומצמת ממילא. לטענתם, בקשתם נמנית על המקרים הייחודיים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי", וזאת בשים לב לאופייה העקרוני כמו גם לתוצאתה הקונקרטית. המשיבה בתגובתה טענה כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה הנדרשות למתן רשות ערר ב"גלגול שלישי", וכי החלטת בית המשפט המחוזי נסמכה על קביעותיו העקביות של בית המשפט זה לפיהן בתיקים רחבי היקף יש לרכז את הבקשות להשבת תפוסים בבית המשפט אשר הוציא את צווי התפיסה מלכתחילה. 5. לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. הלכה היא אכן כי רשות ערר תינתן במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות היעתרות לבקשה (ראו לדוגמה לאחרונה: בש"פ 5051/22 פסקר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (27.7.2022); בש"פ 5056/22 גנדור נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (27.7.2022)). עם זאת, לא בכל מקרה המעורר שאלה משפטית עקרונית תינתן רשות ערר. ההחלטה אם ליתן רשות ערר במקרה מסוים אם לאו מבוססת גם על התאמת נסיבות המקרה לבירור הסוגיה המשפטית המצריכה ליבון (ראו והשוו: רע"א 6397/04 אלעבסי נ' עמותת א.ל.ע.ד אל עיר דוד , פסקה 4 (6.12.2009); בע"מ 1076/13 פלוני נ' פלוני , פסקאות 4-3 (16.7.2015); רע"פ 2842/22 אבו שאח נ' מדינת ישראל – היחידה הארצית לאכיפת דיני תו"ב , פסקה 8 (15.6.2022)). בענייננו, אף אם אניח שהבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית וכללית באופייה, איני סבור כי זהו המקרה המתאים לבירורה. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהתוצאה לפיה בירורה של בקשת המבקשים לשחרור תפוסים ייעשה בבית המשפט אשר נתן את הצווים, היא התוצאה הראויה בהתחשב בשיקולים השונים ובנסיבות הקונקרטיות של העניין (והשוו: בש"פ 3554/18 משטרת ישראל – היחידה המרכזית מחוז חוף נ' אבו כליב , פסקה 5 (6.5.2018); בש"פ 3332/15 מדינת ישראל נ' שפריר , פסקה 4 (19.5.2015); בש"פ 3121/21 משטרת ישראל נ' נימר , פסקה 6 (9.5.2021)). הבקשה נדחית. ניתנה היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט _________________________ 22050700_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בש"פ 5070/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\710\050\k01\22050710.K01

דנ"פ 5071/22

HebrewVerdicts\22\710\050\k01

יאיר פרץ נ. מדינת ישראל

22050710.K01

22050710.K01.docx

החלטה

7c11a5226c9ad44987e2332cbdb747ef5037326a9b75f15ab47016fb0d6fcd8f

בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים מיום 24.7.2022 החלטה המשיבה רשאית להשיב לבקשת המבקש להארכת מועד להגשת נימוקים, וזאת עד ליום 4.8.2022. ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשפ"ב (‏28.7.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050710_K01.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק דנ"פ 5071/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\710\050\k02\22050710.K02

דנ"פ 5071/22

HebrewVerdicts\22\710\050\k02

יאיר פרץ נ. מדינת ישראל

22050710.K02

22050710.K02.docx

החלטה

bd3a018bbb468484ea9b323fe1e78fe869c5f6eb7da620fbcc3ba5edb27ffb06

בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים מיום 24.7.2022 החלטה בשים לב לכך שהמשיבה בחרה שלא להשיב לבקשת המבקש להארכת מועד, אני נעתרת לבקשה. המבקש יגיש את הנימוקים המלאים בבקשה עד ליום 6.9.2022. ניתנה היום, ‏י"א באב התשפ"ב (‏8.8.2022). ליאור משאלי שלומאי ר ש מ ת _________________________ 22050710_K02.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק דנ"פ 5071/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\710\050\v05\22050710.V05

דנ"פ 5071/22

HebrewVerdicts\22\710\050\v05

יאיר פרץ נ. מדינת ישראל

22050710.V05

22050710.V05.docx

החלטה

757a7be3f1ba74e83d232fd0f56a23d3d823d18d85dab796081ce8ce5ced7757

בבית המשפט העליון דנ"פ 5071/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: יאיר פרץ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 5363/20 מיום 11.7.2022 אשר ניתן על ידי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל , השופט (בדימ') ג' קרא והשופט ד' מינץ בשם המבקש: עו"ד יגאל בלפור; עו"ד נועם בונדר; עו"ד ליאור חיימוביץ' החלטה המשיבה תגיש תגובה מטעמה לבקשה לדיון נוסף עד יום 28.9.2022. ניתנה היום, ‏ט"ו באלול התשפ"ב (‏11.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22050710_V05.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק דנ"פ 5071/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\720\050\a02\22050720.A02

בר"מ 5072/22

HebrewVerdicts\22\720\050\a02

אויר-רום אחזקה ותעופה(1993)בע"מ נ. מנהל רשות התעופה האזרחית

22050720.A02

22050720.A02.docx

החלטה

d50892ef054f5cbf648b6219faa506cdfa21d477dd8b5de65550daf625ffeae4

בבית המשפט העליון בר"ם 5072/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: אויר-רום שרותי אחזקה ותעופה (1993) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל רשות התעופה האזרחית 2. רשות התעופה האזרחית בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.07.2022 בעת"ם 9387-03-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט ר' אמיר בשם המבקשת: עו"ד נתנאל פרץ, עו"ד שי עובד החלטה 1. נקבע בזאת כי הבקשה לרשות ערעור והבקשה לסעד זמני מצריכות תשובה. בהתאם לתקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, על אופן הגשת התשובה יחולו הוראותיהן של תקנות 140(א)(2) ו-140(א)(3) לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018. לא יוגש כרך אסמכתאות שעניינו פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פ"ד) או שניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים אחרים. התשובה תוגש במקביל, הן לבית משפט זה והן במישרין למבקשת. אי הגשת תשובה במועד כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך. 2. בנסיבות העניין ובהתחשב בלוחות הזמנים הרלוונטיים, התשובה, שתוכל להיות קצרה, תוגש עד ליום 31.7.2022. ניתנה היום, ‏כ"ז בתמוז התשפ"ב (‏26.7.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050720_A02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בר"מ 5072/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\720\050\a03\22050720.A03

בר"מ 5072/22

HebrewVerdicts\22\720\050\a03

אויר-רום אחזקה ותעופה(1993)בע"מ נ. מנהל רשות התעופה האזרחית

22050720.A03

22050720.A03.docx

החלטה

de0f157be0139ab581b15791bf1126f006f74a18a167442cc64cebebdc52bf76

בבית המשפט העליון בר"ם 5072/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: אויר-רום אחזקה ותעופה (1993) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל רשות התעופה האזרחית 2. רשות התעופה האזרחית בקשה מיום 2.8.2022 להגשת תגובה מטעם המבקשת בשם המבקשת: עו"ד נתנאל פרץ בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה כמבוקש, המבקשת תגיש תגובה קצרה לתשובת המשיבים עד ליום 8.8.2022. ניתנה היום, ‏ה' באב התשפ"ב (‏2.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050720_A03.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בר"מ 5072/22

Word.Document

HebrewVerdicts\22\720\050\a04\22050720.A04

בר"מ 5072/22

HebrewVerdicts\22\720\050\a04

אויר-רום אחזקה ותעופה(1993)בע"מ נ. מנהל רשות התעופה האזרחית

22050720.A04

22050720.A04.docx

החלטה

6d9ac73a2462dd016148bda909a2662ecf12e6ad46374c120b4b9e1af6ca24af

בבית המשפט העליון בר"ם 5072/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: אויר-רום שרותי אחזקה ותעופה (1993) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. מנהל רשות התעופה האזרחית 2. רשות התעופה האזרחית בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 21.7.2022 בעת"ם 9387-03-22 שניתן על-ידי כבוד השופט ר' אמיר בשם המבקשת: עו"ד נתנאל פרץ, עו"ד שי עובד בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי-עטילה החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 21.7.2022 (עת"ם 9387-03-22, השופט ר' אמיר ) ובצדה בקשה למתן סעד זמני. בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן צו ביניים שהוגשה בגדרי דיון בעתירה מינהלית. 2. מקורה של הבקשה דנן בהתדיינות שנסבה על התליית רישיונה של המבקשת, חברה פרטית בשם אויר-רום שרותי אחזקה ותעופה (1993) בע"מ, להפעלת מכון בדק לפי חוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן: חוק הטיס ). המשיב 1, מנהל רשות התעופה האזרחית (להלן: המשיב ), הוא המוסמך לפי סעיף 22 לחוק הטיס לתת רישיון להפעלת מכון בדק כאמור בו, וכן להתלותו לפי סעיף 38 לחוק זה. כבר עתה יצוין כי בעניינה של המבקשת ניתנו מספר החלטות שונות על-ידי המשיב, האחרונה שבהן מיום 30.6.2022. החלטה זו, כמפורט בהמשך, היא שעומדת במוקד ההליך הנוכחי. להשלמת התמונה יצוין כי המשיבה 2 היא רשות התעופה האזרחית. 3. בתמצית יצוין כי החל מחודש ספטמבר 2019 התקיים בין הצדדים דין ודברים על רקע ליקויים שונים שהתגלו במסגרת ביקורות שערך המשיב במכון הבדק של המבקשת (להלן: מכון הבדק ). בהמשך לכך, ביום 13.12.2021 החליט המשיב להתלות את רישיונה של המבקשת החל מיום 20.12.2021 ועד להשלמתן של פעולות שונות שנדרשו על-ידו. בעקבות החלטה זו, שהייתה כאמור הראשונה בסדרה של החלטות התלייה, המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי עתירה מינהלית (עת"ם 36141-12-21) (להלן: העתירה הראשונה ). 4. מבלי להיכנס לפירוט שאינו נדרש בענייננו, יצוין כי ההתדיינות המשפטית בין הצדדים כללה שלבים רבים. בכלל זה, ביום 11.1.2022 ניתן פסק דין בעתירה הראשונה ובו נקבע כי עניינה של המבקשת יובא להכרעה חדשה בפני המשיב, לאחר שייערכו ביקורות נוספות בהתאם למתווה מוסכם שפורט בפסק הדין (להלן: המתווה המוסכם ). בהמשך לכך, ביום 21.2.2021 החליט המשיב להתלות את רישיונה של המבקשת בשנית (להלן: החלטת ההתליה השנייה ). 5. על רקע זה, ביום 6.3.2022 המבקשת הגישה עתירה נוספת, זו הנזכרת בפתח הדברים, אשר כוונה לביטולה של החלטת ההתליה השנייה, ובצדה אף בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים. במסגרת התדיינות זו, ביום 14.4.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ביניים "זמני" ולפיו תעוכב כניסתה לתוקף של התליית הרישיון. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החלטת ההתליה השנייה התקבלה שלא בהתאם למתווה המוסכם שנקבע בפסק דינו. אשר על כן, בית המשפט המחוזי הורה על ביצוע חוזר של המתווה המוסכם, וזאת בהתאם ללוח זמנים מעודכן שפורט בהחלטה. 6. בהמשך לכך, ביום 30.6.2022 החליט המשיב, זו הפעם השלישית, על התליית רישיונה של המבקשת החל מיום 8.7.2022 (להלן: החלטת ההתליה השלישית ). המשיב ציין כי בהתאם להחלטתו הנזכרת של בית המשפט המחוזי נערכו שני סבבים נוספים של ביקורת במכון הבדק, וכי אלו העלו ליקויים רבים שלא תוקנו. ליתר דיוק נטען כי מתוך 78 ממצאים שהתגלו בביקורת הראשונה שנערכה בסבב זה, רק 13 תוקנו באופן שהניח את דעתו של המשיב ו-3 אחרים תוקנו באופן חלקי בלבד. המשיב הבהיר כי הממצאים שהתגלו בביקורת מגבשים ארבעה ליקויים עיקריים: חסימת אזורים ומניעת פיקוח; ציוד תעופתי ללא תגי שמישות או ללא סיווג ובאחסנה לא נאותה; מערכת הבטחת איכות לקויה או ציוד תעופתי שאינו מנוהל כנדרש; וליקויים שונים בתיעוד פעולות בדק. עוד צוין כי בביקורת החוזרת נמצאו ליקויים נוספים, הדומים באופיים ובמהותם לממצאים שהתגלו בכל הביקורות הקודמות שנערכו למבקשת. המשיב הבהיר בהחלטתו כי "לא מדובר בהפרות וליקויים קוסמטיים של מה בכך, אלא בליקויים משמעותיים אשר נוגעים ישירות לבטיחות התעופה". 7. ביום 4.7.2022 המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לצו ארעי ולצו ביניים. בבקשה נטען, בין היתר, כי מתוך 62 הליקויים שלטענת המשיב לא תוקנו כלל – 37 מצויים מחוץ לשטחו של מכון הבדק, 3 מהם נעדרים מקור נורמטיבי, 15 אחרים תוקנו הגם שהמשיב לא הכיר בכך, ואילו 7 הליקויים הנטענים הנוספים כלל אינם ליקויים. בו ביום בית המשפט המחוזי נתן צו ארעי המתלה את החלטת ההתליה השלישית עד למתן החלטה אחרת. בעשותו כן ציין בית המשפט המחוזי כי בשים לב לסד הזמנים עד לסגירה בפועל של מכון הבדק, אשר פועל מזה עשרות שנים, ובהתחשב בכך שהתקלות שנמצאו בו "אינן פתאומיות והיו ידועות במשך כל ההליך... של הבדיקה", ניתן להמתין עד לקיומו של דיון במעמד הצדדים ללא שינוי המצב הקיים וסגירה של מכון הבדק. 8. ביום 14.7.2022 המשיבים הגישו את תגובתם לבקשה למתן צו ביניים, ובה טענו כי דינה להידחות, תוך שהם שבים על עיקרי הדברים שהובאו בהחלטת המשיב מיום 30.6.2022. 9. ביום 21.7.2022 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, ובסופו כאמור נדחתה הבקשה. בראשית הדברים עמד בית המשפט המחוזי על כך שטרם הוגשה עתירה נגד החלטת ההתליה השלישית, כך שלמעשה הבקשה למתן צו ביניים בעניינה הוגשה במסגרת העתירה נגד החלטת ההתליה השנייה. לצד זאת, בנסיבות העניין ובהתחשב בהסכמתם של הצדדים להגשת עתירה מתוקנת עד ליום 15.9.2022, נקבע כי יש לראות את הבקשה כאילו הוגשה במסגרת העתירה המתוקנת שתוגש. 10. לגופם של דברים, נקבע כי השגותיה של המבקשת ביחס להתנהלותו של המשיב אינן חזקות במידה הדרושה על מנת לקבוע שסיכויי העתירה גבוהים. עוד צוין כי על פני הדברים, המשיבים לא חרגו מגדרו של המתווה המוסכם או מהוראות הדין המסדירות את הנושא. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהפגמים והליקויים שנמצאו אצל המבקשת חזרו על עצמם, ודחה טענות שהעלתה באשר לעניינים שלשיטתה אינם מצויים בתחומי אחריותה. בכל הנוגע למאזן הנוחות נקבע כי הכף נוטה נגד המבקשת. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה לפיה ישנו חשש כבד לנזק שייגרם לציבור הלקוחות של המבקשת, בקבעו כי אלו יכולים למצוא מכון בדק חלופי. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הוסיף כי אל מול הנזק הכלכלי שייגרם למבקשת, יש לקחת בחשבון את הנזק הפוטנציאלי הקשור לבטיחות הטיס וסכנה לחיי אדם. אשר על כן, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי החלטת ההתליה השלישית תיכנס לתוקפה באופן מידי. כמו כן, המבקשת חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 60,000 שקלים. 11. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.7.2022 המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו האמורה, וזו נדחתה בו ביום. 12. בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.7.2022 ובצדה הוגשה אף בקשה למתן סעד זמני. בבקשת רשות הערעור נטען, בין היתר, כי המבקשת לא קיבלה את יומה בבית המשפט, שעה שנקבע כי סיכויי העתירה אינם גבוהים עוד בטרם הוגשה העתירה מתוקנת. בהמשך לכך, ולגוף הדברים, שבה המבקשת ומעלה טענות שונות באשר לליקויים שנמצאו על-ידי המשיב, כמו גם בנוגע לאופן עריכת הביקורת על-ידו, מבלי שניתנה לה זכות טיעון מספקת. באשר למאזן הנוחות נטען כי מתן צו ביניים משמעותו שימור המצב הקיים למצער משנת 2019, וכי הדבר דרוש על מנת למנוע נזק משמעותי שצפוי להיגרם למבקשת ולקהל לקוחותיה. בהקשר זה אף הודגש כי אין מדובר בהחלטת התליה דחופה לשם הגנה מידית על שלום הציבור בהתאם לסמכות המוקנה למשיב בסעיף 38(ד) לחוק הטיס. 13. ביום 31.7.2022 המשיבים הגישו את תשובתם, ובה נטען כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף ולגופה, בשים לב למידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים. לגופו של עניין המשיבים סומכים את ידם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי המבקשת לא הצביעה על כל עילה להתערב בה. בכל הנוגע לסיכויי העתירה נטען כי אלה אינם גבוהים בשים לב לכך שבביקורות השונות התגלו ממצאים חמורים ביותר שלא תוקנו מן השורש וחזרו על עצמם, וכי במצב דברים זה החלטת ההתליה השלישית הייתה סבירה ומתבקשת. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם, בשים לב לאינטרס הציבורי החשוב של חיי אדם ובטיחות התעופה בישראל. 14. ביום 4.8.2022, בהתאם להחלטה שניתנה, הגישה המבקשת תגובה לתשובת המשיבים. בתגובה נטען, בין היתר, כי בעתיד הקרוב העתירה והבקשות דנן יהפכו לתיאורטיות, שכן לקוחות קבועים ועובדים "נוטשים" את מכון הבדק של המבקשת. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בנסיבות העניין מתעוררות שאלות עקרוניות הדורשות הכרעה, ובהן היקפה של זכות הטיעון כאשר מתגלים ממצאים חדשים בביקורות חוזרות; סמכותו של המשיב להתלות רישיון לפי "פרקטיקה מקובלת בענף"; סמכותו של המשיב לפקח על שטחים הנמצאים מחוץ למכון הבדק ועוד. 15. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, כמו גם בתשובת המשיבים ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, ככלל, בית משפט זה לא ייטה להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים (ראו: בר"ם 8463/21 עציון נ' משרד התחבורה – רשות הרישוי , פסקה 13 (14.12.2021); בר"ם 4545/22 קבוצת מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (מחוז דרום) , פסקה 11 (9.8.2022)). בהתחשב באמת מידה מצמצמת זו, לא מצאתי כי הבקשה הנוכחית נכנסת בגדר החריג האמור. 16. במסגרת גלגוליה של ההתדיינות, המבקשת הגישה בקשות שונות למתן צווים זמניים. אלה נבחנו ונדונו בבית המשפט המחוזי אחת לאחת, והוכרעו בהחלטות מנומקות בהתאם לנסיבות העניין ותוך בחינת מלוא השיקולים הרלוונטיים. כך גם בהחלטה מושא ההליך דנן, אשר לא התרשמתי כי נפל בה פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה. למעלה מן הצורך אעיר כי טענותיה של המבקשות מעוררות קשיים שונים אף לגופן. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הפגמים והמחדלים החמורים שנמצאו אצל המבקשת חזרו על עצמם פעם אחר פעם, גם אם ביטוים הקונקרטי השתנה בין סבבי הביקורת. כמו כן, יש לייחס משקל לאינטרס הציבורי החשוב של שמירה על חיי אדם ועל הבטיחות בענף התעופה. דומה כי לאורך הדרך ניתנו למבקשת הזדמנויות רבות "לתקן את דרכיה", אך אלה לא נוצלו על-ידיה במלואן. דו"חות הביקורת שהוגשו והחלטותיו של המשיב הבהירו בפירוט רב ובהרחבה מהם הליקויים הטעונים תיקון ומהן הפעולות הנדרשות לשם ביטולה של התליית הרישיון, ונקבע כי אלה לא נעשו באופן המניח את הדעת. לנוכח האמור, אין מקום להורות על מתן צו ביניים כמבוקש. לא למותר לציין כי כלל טענותיה של המבקשת יוסיפו ויתבררו עם הגשתה הצפויה של העתירה המתוקנת על-ידה, ככל שתבחר לעשות כן, ואיני נוקטת כל עמדה בעניין זה. מכל מקום, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, גם כעת דרכה של המבקשת פתוחה בפניה לנקוט בפעולות הדרושות לשם ביטולה של החלטת ההתליה. 17. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני. בנסיבות העניין, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ה באב התשפ"ב (‏22.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22050720_A04.docx תא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il

החלטה בתיק בר"מ 5072/22

Word.Document