text
stringlengths 0
600k
|
|---|
Brooklyn Decker (born April 12, 1987) is an American fashion model and actress. She appeared on Sports Illustrated Swimsuit Issue in 2010. She played Samantha Shane in the 2012 movie Battleship.She also played the part of Sklyer in What to Expect When You Are Expecting.
Decker was born in Kettering, Ohio.
References
American movie actors
Models from Ohio
Actors from Ohio
Actors from Charlotte, North Carolina
1987 births
Living people |
The Hallertau or Holledau is an area in Bavaria, Germany. It is the biggest hop-planting area in the world. The hop is a plant which grows in the temperate (mild) climate zones of the Northern Hemisphere. The female flowers, called hops, are used for making beer.
Geography of Bavaria |
Ford County is the name of two counties in the United States:
Ford County, Illinois
Ford County, Kansas |
Antoaneta Stefanova (; born 19 April 1979) is a Bulgarian chess grandmaster and Women's World Champion from 2004 to 2006. She has been a representative for Bulgaria in the Chess Olympiad in 2000 and the Women's Chess Olympiad since 1992.
1979 births
Chess grandmasters
People from Sofia
Living people |
Pikeville is a city of Kentucky in the United States.
Cities in Kentucky
County seats in Kentucky |
222
си ZB Be
ЕС ава ае вт |
SERENADE
к т 222 one: OW ж
ВСС. EM Э
ety: sigh 25 СЪР ad afavorite IRISH AIR,
ЕСС ЖС А Ж УЛ
| | Са La YT ARANT БЕТА, РА LA,
N N ЫЛЫ > LA. 2
ци ү; О а BURLEY on the HILL for
2 52 п АС.
| _& DEDIC СА ра 70 га
4; Да 2
We АЕ dorri) |
А 5 Е 77 | I ~ $ Price 7 2
2 ondon Printed & Sold ду R. ‘Birchall, 17128 New Bond Street
ie т
4
~
ve
Ж os ar Р nl YE Е $7
ls. |
SERENADE. SECONDO
| Е.
а ў
ЖЕН? Яс қан” u rn
(Де. Ее сове XW
Зи 07]
ANDANTE
я =>
Лр Г аа | = =¬ TEHDEN DESA A | ЗА EREBA ПРЕ БИ HERARN лла LAN Зы ЧЫ REA aa)
ا HADI TASS ТАН! tio ЕЕН ee са ет
Ш (A WITE Р“ BERA СЕНІ ЕНЕ ШЕ ELIAS ARRE 1 RP а REE БК И Lk > ид ру?" зада И
в. ге“ ШЕ Wa Coe ne 1 иш Е
— ER pen oe pane ——— ја -
брат
AE А РС E БВ ИЯ СА ыс: ДР А а ТЕД ee ОА (Бик eee
тг но Са _Ње а а и гига е е |
4
A ESA CA OA ж. AAA EN A RETF FERN
Wessel} "GEN EI NN ES O Ps SE, ш ДЕК ГА SE NER ЛАТ СД Т Т зыта I МШЕ
2
BED ДААН... IE — RETTEN
OE PET а EIA ---- Seren Ben BER pesa
==
DUI И SD Ө] ШЫ A дави пай Шы | тыл а Bla О у ee а. ы тт ni
ТР Прас аА ШШ. Ваља |
ESA OTL RP EBEN „ЛЕЛЕРИ, TTT N қ 3 ВЕ 7 ERE a OS, |, BP
ТВО С EP CA ESTE лен PR СНА o E FREE PS TEEN ESAS A A TE Брна EIN
еве =
А | 1 time 1 24 time E |
E FEAR VEL) 2 REAR
03 Ја На з БАЗЕ
a
Т EEE TE б, „ШИП, ATM DD Dp OD TEE RT BAT ET ИРАН
|4
[A A SH e 8
Елана? EEE EEE TE OT IC ADE атара за ПАНЫ TEEN
Ел ср, Û A ии BEY EE CATE ЖІ RARE
2 Le | ИП یا ри ER, RETTEN ВОИНА (BITING
12 кел== i 7 > ‚де
жетті;
ae SEELEN EE IG RIA TE ENT, DALIA WSL AO AA
{37 JO) ADA UL BR EY ™ УКЕН о оти У. ie SRO A BARE RPS СЕ” ЗСА БАС
4 С ПРАЛИНЕ ЧИН ТРАГА BRANES ETL BETZ FL IE МВ
ALTE A TA AE AOL) ERO АРА АЕН OY ETO RATS VRC TER
a LPR A O ERE ar A AA o do FE REE EE ERA
Sl PANOR BERN NEAR RETA ұға ERECTA BLL е E, БӨ. ARTE TE
Be
AACE ASI RETTEN мазан чатта N RT 2: саа рі Д
DI IE AAA TA TE ARE) ранната ве ало Фаза N TEEN EEE Баве ТРН ОШОЛ ЛИ Ыы ЫЛ Шс EEE UNTERE
[№ |
У Ly | ет
Corri’s Serenade : =>
4 )
_ SERENADE, у Ae DMO A
5 Р í
рға ис ЕЕ ETN ЗАГИВА ИШ РОКА 5008 EN x CT г.
Š © ¡AA ИСА СЕЙ, КыЛ DI... а зе (ИВ ВЈ пе ОЧ PS ES Жы TRE ,, AGERE ROE 1
Ам. 2.4... | AE: fp
у h aan м
° x ° \ я ' ° У м.
—0-—р- TE БЕП BER И. CN бг. IMA Еа Бе о-в. УЗВ (гел
ГА а мы. 1
AD LAR == PP шн» PAY БР.“ A A Ж
EST... E
222)
ғ У; y в
< 8-7);
N) ә хе А s Ж. Bam.
ІЛГЕРІ Ва РР [РА - Ei
Му Бы ры EIER E E ЙЕНЕ er, RD EEN
ГАК . سط ий GA BREE. “а. U ————— log нн
H
ЦИ
|
|
|
|
gm
A
|
TH
q
|
|
{
a E у і
АВ AT $ i МО tT oe | “ШЫ ШЫ Да Шад» АЖРУЧОЗВ le NOR A n 1—6 57090101 ВЕ LN ng
O ا س БЕЗ, an TEE HES A що Su Дис. Ла Re ALAR кн водеща LEN ыы IL IE „БЕЗ ARAS KOT AE EAE 1
ше Bis E ЫЛ” EAA EAN SUAN шш ка i ln MS 15 RE - ааа ШЫ ШЫНГЫС сања E
TENS LC тке тт оын EIN IR не I- __ Tue نے та
Wien Ж дз а
| сак и : a 2 TESST
л ВЕРЕ БИТ DIET DA Е ЕО Т е Л ЫЕ А = қ
НЕ ERDE
©. 1 Т ins (2 іше | Па 4 14 стажа
N К қ г, So 8 ә E = onm ге Р за Dal. Te
i i ca | nr Ше! беа. оо ов r=
ww. РІ га a لے A SAA 0 1 | | ты ет
HO? мч Га пени | x
A SER, са БА Ba RE NE ыты Ц у Ha پوو[ إل UAT Reece AI 7 |
“ay
О) E 3 И _ б
ET 2 по. ی НЕ | a БН | ee oe ee ee — — „шр „шщ шар,
` Ahe “ы E YI | = | У ть Ты | & TEE ТІЕЕЕН ҰР Ж |ы || Тошин үл ы
ЕЕ" ЕЕ а С а а ае
аа шп ши ш из Е om а | "| ла A AL 0 егш ве 9 Е 11
si 7% > xf y ВН T — — е с 700. ə | | A RID
Pacs ка e É x Е Е ~ А
am Ae, Ра ЈЕ | - се:
И ага et — ee a Nk Se E
Я. >La E 79 a atl аа па ша ма
me ehe EA — —
ANS ДЕШЕ LEE ШЕ ШИН en с» —_ :
RMD A ЖЫШ ЖЫН ЖЕН Щи ро" БЕН ЖЕН МЕШ ДЕ ШЫН Шы МЕШ Шеф 1 | iE REE 12...44 Бәй
.
|| ~
|
5
= wen Р
1- әні a Ra йа кшк қоз! a mmf р
|! u ee съ 3 == | | P afd
ЖШ? РСА
|)
||
| 4
Corri' Serenade: *
e
N
ый um — -—— —-— —— — ва нан Т —- _|_|_|-- |
ШАР ~ 7 аз са — С А иш ВВ ш Ва и В ВИА ин — Beet ee е ag
зе ишк II ig || |. е аба а е е бо la li
7 Фе Dd PE TE бо AMA APA AAA ad
~
|
a
() 8 таз ә...
ЕТЕЛ АЛИ BK E ее Ре 1 و at u
072—906 але а е бе ОН В ВВ РЕВ.
Са — — cu |
ИА 6 ИС. е В а петама пгт; EET
AA | A A
2
MA Ашу ме 1 |____| em га а TAE
po O] эт и AA
Bee sees =
25
Уу
al
[|
“|
[
|
| ева шш St tag sg аа
Фа AM EEE" — a | [5] | И] | су | ој | е ||
ve. oa AEN SEI АША А
> Zum m u ла -epz 0-0-0 6 ee
ha ee E ый ы.
мр стаи
Я 4
1
4
4
de
ПЕРЕ - 7 | 477” | Fu
ca не fo с.
|| даље = 18 4 ER a мәй O си ғы аш ағы DE SS (E FE E |
|| 2 LAY A BEER E ea ГЫ а а de 2
y А Е 2 3 РЧ 4 ў, D |. —.
т
| й : 5 Що : г ху
| - р р 4 A { р
| Ta es AA E “То та E IA YU HAE EE Рт мыны a Нн á 1 Е
| гр» um Ею м тв пред RE ER FR ЖЕЛ гуа ТЕШ (ШЕ роб гл A ПЕП РОЛС ВВ Е |
| НИ а (CA ME IZ SA БИЯ еа SEES E EA EER u لوا Гм اوا لوا а а || ||
Шрот сн o A] (ве AO Pl ү. у ља DRA RA Ц
ion Cum ELIE! TROT EEE KAREN NT i
4 Күш» EL AT ANE NEN) ТОН “ЕСЕПТЕ УТ i =
2 Пе | ВЕ ыы ет сату Г
> ЕР 1
А. и — — H ~ КЕ
+ т
| | |
.2 ч
Corris Serenade
=> -- > = - =© س a =» Ж» она 5: кє \
= aie г 29-- Pose
Е.
Ара ва? Рая. OT LIT OTE
CH BEI SEI Pe ee ee Бр НЕЕ на нех „ава Ê иеа вак F ғ” жер тање
кл панк —_ — —— ert __ КОЙ ЭЗЕ СОЮШ СОК tt OLN. АЕ PTE ИШЕ E E DE ЖОР i БИ Р с A Le
пен ривала ¬ с=т HH) E и, йы Бой EE Pen төзе ш наш а
8 ` е ° °
Eo белді: Calando ° р
0 > 4 5 ; ; ж - = a
[7 LEA A EEE i r Е В
oe ee ee мин о-в? Pe
тр ee 0: A PAM. AICA ER а E > MN ГЫЙ ИТ O A ай:
AL AREA CP ALICIA E ET, CA EE BELAN YA НИ РЗ э ma en r
UA 5 |. 1 Ё
А | Т ДИ дет ед x at: FIA | Жі
ТЕТІН? 0-29: бое
прави а? Ро DY аа: ЕВРА ри ыт олт Бай, сл. кто. дити Cte an wl eee ШЫ 0006: 1002: БАШЫ „ФИ тез
Wale cic tae tl tt et ре трае ұқ казан Pr Ра fet (OE IA ЕЕ о НИИ ГИ ПЕНИ ПО
ee eee LN ESRA TARSAL ПЗ AEE
БЕ к. жн илы төп өн эрк ныне пазы PO Р "= ee St سال
4 е 26- Шы... - 2
ЕРЕ ет 22 се = ты 2 = У ер в
– о га jem 4 в а mu en BERATER A и ВО (ЛҮ ман HE LA RE
УЕБ зм TRS қ _ | ; è
е 4 SS я N е. 6-9
Ahe е TLL | ж... жа la a Г ГМ етеп” | мр] ИТ а
ПШ” РН) NA ҮКЕРЕП Е МИГ... сен coe | ре wm | ү ве т | سل الل لالا
на — — 14 р 9| Баш атыла Па Ф ача Баба:
е
3
«/
— hn Term
EL | چ
ғат ЖЕ о, Xa Sab А ад,
9-7% те 7. У = : у
КУ сар БР етар TI SET а
بها Fil AEN EE (АЛЫ EE НЕН
а СЕРА CTR |
5 р | af Delicato _ | ;
И =_= AS нрава DION NO 57 авай OR ЖИ, SI ТІГІ.
м тт о ом | Ба ле), E БЕЗ Сс ае ааа те owes meme
Қы ык ишо mn жэен ar" CF IS EOS „ДАЛИ ee E ТАЛЕ ЗА EEE АНА AA
к У, (2 F »
_ Нет аы На ым МІ A LA TEE
Pedal Ф ut |
| | А E 7 wa... _
е ие i | Н е” ат <? (9 е 8-
о ое МОТ (Сен ; а A. 8. Ха” ; о е С
2 я атр ГІ РТ. T ‘art 117 Өт
y ДАГВ р Ту. ET ACT O EA нут. Ke Vid | ТАЛ! а Тай mP- TAS че U: GE, | <
MB:
Шо. гм ы о а 7 | Ti و =:
ү?
|
Кене ІЗ Жы ME RA. 9 — Zu _ A |
REA <A: Те 7 а a EE ARE — ا
Из; Y ей ЈЕ Pedal ff
и | — оо | З-ТЫ.
ӨНГЕН =: ت ڪڪ ڪڪ 8085
EES we HEEL. иода =
Рр; е У ве а 3a ee | жетсе қық К.З. айы И
4
.2
Corris Serenade
Г.
6 2 | ВУНЕ Ош ро
Irish Air Dear Creatures we can't live without them”
| ALLEGRETTO 4 5
| 2 f а ДО я | а.
A iors Е т ава а Б сав аз اوی ее oot T —— y ишкенин 94 |
РР 1. | Зак я
RER Ж
e A] ui — снами mem а сан за =
ee РЕГ A Ир ЗАРЯ" er шығыны wie a cine on ЕЕ шин
Жы. PS YA Darm zum Em He we и г; DL MATAS” ыле жг к жЕ те rte ді ELULT NLALA 3 |67216
=
ыса Le RS, (ЧЕ, 4 Th ee... 2 е COA РОИ RET RS QUA TEE Ll Is I]
у • .
А . ° ° ° е ку ° ы . е
М / / A #
2 === ла к EEE AE аст
I м |. a > us та завета ity • | с
de cn М ce Е ИЕ кет жені ER AGA ат НТ сылып DIL
\ pa ee eee ee ЕЕ
гер. е е-е е ё У“ ® | ге е а | KR IR an нй.” A DATE RE TA A, AE
7
>
ее ЕУ ОР сє
У Г) aA faa, E Де = ي ي ee. 1
ГУБ. мешн... Таала | U u mah a MR -- ж E amal
| иа a n E E A A ЖУМ FEF Ра E EE A | | | еее зин ка гаш О жез кен шен ме ді ӘЛГІ
| ега а 4 ата 6 m a 17% а” Ө BI те |. а гара еа“
| у А j
| /? : |
j 4
| tip а ES ЕБ SOLES Е гай: AR EEE EATERIES E ЕС Ы о-у NADEL RA
| Езра FIEBER ET Sa ET ae AAA AA A AAA БЕНИНА ПОРН ПРВОГА ТЕТЕ ET
=; i г Ё е е
• ў . 4 ә x o 8 • ғ ` iy ДІ
, . R 3 ki y 7
| | 1
9-7 ти неее a) = |
| p _ ананна зинаа хара а TER SS ست سے سے س سے | ست سے سے کے کے
| a. me =: =" а т о мне — —— — — ааа она ———— |
АВ CAE ек нач ee ее ا ا ا Кък НЕ РЕТ PRAT (E ERN |
YE чете гу a МН Та“ TE ӘІТЕІШ шш EA
A tag nr a >
УВИДИ Ез NCES AGES. LAE RARE HPS ПСГ RENNEN АДР мын ле мана РР ET ER СО
ре оо REC БЕН EEE ДАНЕ MR EEE IN EN амын A AAEE RE 7
| Tai SEE ЛИМАНА РИМИНИ ЛИНЕ: НИ BOE SERA. ЕНЕ AAA Е МЕ ИРИНА СЈАЈАН БА, ДЕ |
Corris Serenade
ЕЕ мо
б Irish Air _ Dear Creatures we cant live without them”
- ALLEGRETTO pe i g |
y а = ОБЕЛЯ u ma саб Крк ће № кү wur om 7. к
СЕРЛЕ ІС ІТ a 8 9]
га бит БИЗ RT зав AD БЛАТ прва, не ARIE N
CN с CI W LE, СТР HERR, RE LO ON A AOE EE но очен ELL. PIE II
sho N 9
> o 2 va es ay в. En <> -- - — -- е“ dl шы же A ет: 2% = E bt ps КЕ
со A an - Барса er N
N ЕСЕСІ БЕДЕ лала ал алар В TDS PU EN AE БРЕ Са.” TA A
fe ee ام ا ا вера maa али г. ба Ш
сас а ЕП EE REET RE EN са ВМИ ВИЕ ДИВИ за АКО БАР A И E EA АА ЕА РОМ Пн Иа О СН. ГАЙ иле
~ о је ~ е шышы ны RER | [би ыы ee
en er
TD Sm) BW. су злу TO Юга ҒТА ТЕ
ds „AU БИЕ ІК... ЖӘН OS OT TT Мома ados Вон динде ІТ ТЕСЕ ИЕ ас. ол
ERR бент ІІ SA БОВ 25 Кет ана р ныз чый жабыл есін |у в МВА С РАН Ко Е
| лы ш ш Harp Solo |
5 | A | жей nal nae D Мм ЕТІС.
IEF Al? Аы Баж Барта [ [У | ЕРІНІ БӨГҮ ПЕНИ РР) Абд NS ND ОСУ ДЕ. ДО ЕЕ Ой БЫ өйө A ыы
A A |] |
Hi? е» лат Ва —— ею
р Еа SSL те тт ШТ "ГТП ТЕТЕ ГІТ AMEE ЖА
= D | u 3»
‚ iano Forte
С) 5 ~ А е OS е е е = е СА е
ШЕК” гр) (| ш be томе. TF EE a N) EEN ای
ат ; „О REE ШЕП ЙЕЗЕ даа ШШ ШШ. ДЫ ве ОКС ET ne eee Te па ПИЛ le
Үл? е РР 2 е Se Ке: меді. АВНЕ A A SA LATS HN GRASS ASR табы лме EDET emer ea кари
= А
1 ағу
Си II [бы | э
Dette РН
СР WER LPG SOL АРА чв laa ==
== ва во Ц > 32512122222 a
шамасын AS ( а d ,
; И — — —— — TT TCL TTT Ty ETI
үл” еее ғ” аруа ы сады 2
a Zur — E mu = ЧУЛ Pr en
в аи ame [ot =
о. pr pe а ы == fe PtP — ©
“ ұм acne)
Harp
re uu OA ША ди)
ТР LER ACERS ТТГ ТІСІ ЛЕН
A Pee ПЗЕ! дода ман MEAR TA
Г
у Е ө Y
~. /
. UIT EY A e } Mar en = Жы” зу л аи акы: Ез DER NR
“adel 1 1 - 3 y 8. : TAR
Сы тэнт арас: Ако Бо ДАВАМ МОЖЕ“: КЕШП а: и „аи „Нот EIER Бас ва, нең атада
a rr ge я
EA AA A Кімі, ББ: RE RAL. ORE В TEEN! НЕИН EHRT EEA o С
тм”, LMA OTT TTS Иен оо не НИЧЕ" ти санай рвы: Кыйаз “талғын чер
sTent: ГЕ” : 4
7 O $ ›
| P N g ® - А
., ч | Р КУ
Corris Serenade | VS.
ЕШ
ГЕ + {ТУ
if 417. |||
|“ |
_ је
т 4 У
"ЪЪ?
+ ||
ШІ
| |
Шан
|
о ||
5 Е
| ІІ
Пи
; ||
о ||
е2 ||
N |
|
кты
4
ІШ.
| ,
ты
“Ж |
ІҢ
er:
+з [в
НЕТ
г те аі #:
рая ед “а
-e 5
La
ЮР? СТ;
ae
®
FE me
Дете amen
ШРШ
1. BE Т^,
Мә №
= ee”
Ди “Т %
тж
ша
wann. Маи AA TA
Hr 11 07 PuL m Me a — EE r a ГІТ ра
а; и en = — а
y за | Ir tr
SF Mez ae |
MED? АҮ DIES CICR NES БС BESA ры ты OP rs Id a a AULAS ғыз. РСТ
ТЕТ реа lk a Oe ee Oe” UL CU ee = ЛАН ПА (Ж Ян ав істе ина қам” в
af a ЭЕ йы: E Өй Il EEE a ТН ТЕГІ RE EE Р ДЫК а
We A ТОГЕ | TO AT ТЕ ТЕТЕ REE SAREE NA E, SR? DEEN ИД (O EEN ILI A ІТ
: а ч N на 4 УД и > м
le МТО] ТАТ АТ ЛАК ЧОЛ SELTENE ТИ] ee, ER ит же
јр а а | о ДО | а | | || Фа а! За Били | ___| Pie. а) | = >=
ИГР м __ | || РЮО Р У ТТ | Римини ПР РЈУ Oe :|
NOTASIE “а LA Болып RTL OS НЕ RAIN A А СЕИСО Еп ен МЕН Б.А ОА СИН) ВИНА | ИМТ ИЕ ВД ВАТ
\
ы - Rir Е
A ee eee, | ( Ди еее
чы Mez Боде |
72
а я ) ді ERE
[7 DETTE, ~ „ДР МАЕГИН FORTE FTSE К. МЕ ИЙЛЕ BEN ЕД RT ALICE RETTET TEN (RRS RES VIERTEN: RE EEE ER
A He ғо Б RB а шою ва а в а в ASNO!
анын IEE ШШЕ ЖЕ ; Ка мазна ak lw
loce i suc me ee r
НЕФ Ф. р е
reste Раин еб на má Famam — А т а МИГ Ш ем |_о~ У Br] eel Tae е“
CADA ер | 2 Уа || | рача er. 1 1 2-76 ЮТ 17, Ge Be | ll | ои [У | TT]
Р ПА У Г ыы | ышы! а о. 7 ¿q AA A ge
CNY рода N mm ___- аа Ра nn Бі BO RD GER ЫҒЫН ЗЕЛ Ре ИЕ
¡e
| о de Де
sf i ща e е ө oie ба б е 1 6 та
ша m I€ » 118 = За М4 ЗЕ эй mr! || |, ICA
CATA 141. | и | J: а! FY Nd TL BED 7 eee A ВВ A rer
— iO EA A B ТІ
ا — В О аі ТЕЛІ A A а Er
à
. пу
loco
A Poll БА ERE В СО ЕП БЕЗУ КРАЙ ПРЕС A N ВИГО EEA ER E, ER Но
N
1
1g
E
i
й
||
ji
||
п,
ҮП
ГГ
д
4
«а
з
||
ЧЕ
til
а |
38
Шш
а
in
et
Т ; wine за
ПУСТ ПАН ЖИЛЕ CS МЕМ ФА пет пега ИРА ey MB ја ага пы ج
ш Beet шуш гг пе РТ е в есв ет ге В Реч ер
кишннин ٠. ER ова ста на пи Ду ра ВИДИ ЛСД أا ااا لاا А НЕЯ ЕН а емее ІІІ гг FRE!
EDE o E 88 е | ee Р
х
|
ТМ
RIAA Sa TA PEA EA ENVIA SEE IIA RETTEN шыгыс ысымны стан
12 400 Пасаг AA OLS CAAA A FE O NR SS OA ЕНІ IR СА ЫННЫҢ AN ЗВЕНА. (лары Жұл БИ ДЕЛ
АУ ач ЕЙ DS ШЕГШ... FARBEN Бей рай en )
~ е Ф ө (7 • св ва - 4- “2 ar: A Дре _loco
Biad. = S=
"ЗАУР ED A ОРО PENES РУС DATO ООН ОЙ РИН FT A А ПЕ КП E E „ай PAN CA PE ЫЛ Ва,
Ne Si Елы: +, کے
“ә өт
7} Ме 19. He Tu lig end Epa ~ma Га Пош ај ее |
( и и > уа Aedo рита
Harf Ey | 0 | 7% Ж |
Nee eo и Ве кіт нет ме
А 1
BENT OTN ERE OE SIRIO ДУНЦАС A, „ЛИВОНИИ TR TA A ESTENOSIS:
-
Corri’s Serenade и : | VS.
чарт е ј ера ТАЙ MER ЖЕСІ ДУН ОРЫН! КЫ BREE кейі
I — ht tenet —|-| —}—}
GRR PPP APP TE
7 y 5 а 2 | - as at | е ө е q А
- е ° 4 ә
e Die Е CH ES ~ EJ e $ f 7,6: ip
5 М 2 T 2 E 4
— ~ | А : Е "< ; 2 - и و
Fe 9-7 Ве > А ( Аф.
ке пре A î î л ЛА Л ЗАЩО) „дй МВА ШШ МОИ. те на е m Tu am || тт та 0
SS Ее опа 70. ГАЛА од ВРО РА Е
р не нн |
кым» U" ____ |) үгу ром | РО ыы 1
ачаа ا | a e В E 13009. В. w
ка TEEN ЖЕШ" ею A YAA ге
pee Aa тее ө AAA РГ —— ЕЕ)
ARO ы М Ж Бы ы ы DS А. БҚ а EE EEE |, Ы (Жа БУЛ RAT A EN!
ін р E E DENS Зы — E іН VAIO A РШ! "NES „АВ ISO E YY A DA La
ғ
Р } / ҮЗ д |
La таи DINNER O EA = RR ER ШШДЕ > 1
CD ДОЛЕ DIOS CA TT DIS PONS НОАМ ЭН TN N EOE NOTE HEE: ЕГЕН „ЕР ЛАРЕ АН AE NTT RO TEL ТИМЕР СҮ ЛЕДА A y
CA а ЁЛ OEE SS TEN RR q ——— +99 ;
T a A RE Б E Г нана тва. ЧЕН АЕ Де
ee H ی a O سیا DON CEDE A A E LR = хе +1 [ә е |
шытып РАНА, -- Пи Е Ea ВЕГА ЕСЕ НАРНИЯ 9109 ЖЕРИН SE
VAT IO SEA EA MEERE BRETT AS Y
1 Я 2 8 5) — m
TV KEST AR AAA ER AO TE ТОШУ! PTAS RIA к ER PD ER TEN BET EL AAA LATA RETTET TEEN |0
VE IL ANAM ЕТУ и AK REISS 1, OC ИЛИ CHR O SAA EA OR NER LITO, RI AT TEL DONE
> БЕНЕН o БЕ ТВИН ЕКЕНИН ӘКЕНІ БЕН: ВИЛИ Ус ИС DI Е СЗ пее пра в приети бұғады HEBIS ARTE AR Кака a ЛАО аы: Г
MO А ы- 2. 4 А Ф Це А
+ e ٭ @ س в“ 6
$ Ё: en |۱ “ена
; и
ho ТООНД AAN pi а аккан AAN N 4
Ly КЕРИ Пе س A ا --- БА Баш а
a o a A о О. 2
27 A MEDIA RATT = (безге EN U (лейді
е қ $ . @ ка
<
A A FON АДЕ ОТАДА SINN ТОО AA REN
ra rime | Симоне E A ALE Al ос RE AER A ни а Зета е
a CT OT LE A сост а RR
ES CA ВИТ 7 ДЕ РН ЫТ ee БЕИТ
Corris Serenade
пакет (CNS
v ly at Da Jh wie ams RO ae a НЕ LA] et
ША” لے ا |
EIER
PR IMỌ 11
1 کے AE |
N A TARE NT ELLA е 2 5 ; 4 ж | Е - • E | Е . x "У
A کک کے A ВЕРЕ КЕ
Тү? > | [| Perl "Фа. Ia Flas __~" A Ты ав
| HA AAA AAA LIT RA A _—_—_———L— ————
ЧУ 1100 Е 782] A BET TEER IN = ee ee 3877 И ігі же E жз ПС ОВИ" аи
БЕР асан атамын КЕЛИШИН С EEN дато ла РОУ | ak TA FLA Cita PY INPUT Ba. ala | BAR E рай щат
oz —— 9 ;
a / № ` “7 е “ӯ / 2 4
2
ТУУ СТ бе 4 “4 / A ГЕ» ` y $ y y тя. ) 4 іһ. Жету”
юар TA EP ET Ы СІМ i a 2 НИ. Н
а зар АБВ Ба ній МА ад РЕН ПО AZ JCF МН ЕШШ ШЕ ВИК БИН В В ВАС ШИ аса ІРГЕ BC ШЕЕ ШШ БЫМ A ШИЛ И „Ды a
ИЗ я ра ЕТ "Фо. е? а а ма || ~ ПРО га гг
БЕЛШ а вв С чай „ВАЛЕ, EA RETTEN) Ве — ВИ 6 АВ БИЕ НЕ e Бад МЕ ьс 22 all 2
# : Е?
р a =” ee ЧЕН зе ве ER ФОНЫ УД
WY E ТГ = ГІ ТТІ ЕЛІҢ ER Иен БА Ам
їй ЙГ, ЖОЙЫП E 7 ВЯ ар орт іш ВЕБ КРЫС НР A ЗОЖ ОЧНО писин (И А ИСА RP" Y 2716 МЕ E НЕА М ШЕН ШШ ПРЕ С ШЙ пъ. ООВ ИН ШЕЕ A ЗЫ пса LEE EE КОИ ООВ, EN
в. En ERE REDET К | aL) E E" р, EÛ i ГЕ RECT GF ЧЕ У Т
О Pp е б pee р о —. ва , қ Ж 1
/ 4 N 9 А 9
я < «5
вк, - > Түлен а ын а ү a A j
“ж е
Саеге тие еее рони mamama
ет рени ышы ы re
EEE nn BOE то ри a м
| AA Р
4 А
HIT ера Г ГОР ONES EE БЕЙ EE HE KEEN
Еа ЗЫНА pry ER 380 КОЙШ Бы E FR E ШЕ JA E) EN |
ЕЛІ ШИР ШП Їй EES Сто EB) Код А ЗИ Tea РОЙ ESA]
једе е. | BE + ا ا na! Г
/
=. y
| уа
BEER а e б : АА МЕ
2 = en: 5 леса
|
Ра HA AAA کت
ЕЕ 0ге
и ee le МЫ ЖЕҢ МН" БЕ іш ЕБІН БЕР” ЕСИР А а пољ E ње
— 8
F ДАРА 0 APPRECIATE E FE ENN]
A
ТАЛА сле ОСА БЕРЙ Бај ОИ eu ш) т ара a ө.
DO е 1 а || Га [|| _ Геј |
ПАГ ЕН КЕЗ, el ЖЕШ Ян. АЕНА 454 CL E
e) loco
УИ КІ HEE tHe Te
В | А РА ol) 980 E БС
5 41% AREA HERE БШП ПРОВЕРИ a we
БЕСТІ RO
Pp к ”
EE ABTS р Aa ЛЕ А ЕЕ э | ди y ¡AO А Le لوه ett NIS ү
ЕСТІ ON ЕЗЙ ДР EFE ЖАМ Б. ОШИП БЕН ШЕ 4 A ш и со ЗАД |е ИРА кұ us ГГ е ае А gi
DANA 0—9 те ГІ” ГЕ гана Гян! y дын man па ма ê = оста |
t
y]
Y = -@ та | © j wer
ЖӘЙ 5%) •
My TECOS РИ БӨРЕ ро RS ERASE (OS TUT
г. 2 : = o سس س Е ара N RSE
© ОКИ E ЧЕГИН паши 877" ОА Û IA та Pa
nen ута ІІІ "ы
و الو A لا و الوه ا | сер — |). вр
Үбі 2 ПР EA m тете) REI ET a E BE пол ла E че ELS
Ar Y а ARANA De па
PianoForte
Нар Solo r | п: e
0 BEE ES en т | Ер № N XG) ence ae юк РШ ет | oe Кик в
тере түту Ж шырыл кең И кд E ik Р ГУА МЕ ik аса“ ӨЗЕН Т ТН [Быз ди БІТПЕС ЛУ НА ФЪН” ЖР er ИН [кел т (и
aes ДА DL A WR UK. Д a во DEN > МЫҢ НА ТАГ Гуе ге | جو م a
E ИС RITTER БН] а REE SPLAT AIRED 1С отр, AN SENAY SIRIO TIPA:
AY [= лети) =
|“ Yo | = ~ > - = а ف ل ا
Күш» HURE EEE EN жети ESTE A ed PORT AAN ETN EIER REET WEL ELSE а. TIER EA
eee oe
2 Беда кеннен AS BNE STENDAL Ба та AE ATT, ЗНА ЕВА: Цео ни
%
| айт ===
Cy er || ча DEN Бай ERE we каш Pew ЭШ E е
oe A E
)ا ا الالام
к БЕ тае е |
n | Е
ЕТТІ
LS е 4 ma
Кы ”م и
=== Roo ——— —= 1
Z ll
Bee Trier) ТЕ РРА а
P PE э еа е е
ЕТ: ГЕН
| |1 je m mis
Ле ја |- | |
т.
(
Orris Serenade
To |
Фет | АГ Не س ا
mr AR ескіні
ЕТТЕН ог
меш e ——
| _ EN а
La, “СЕЙ ГӨ верш 2—0. 8-0-0 ER и ПИ“ POE И е а =, ЗІ
СЖ Kram BT TI TH ет о ыи 7 E> A E SE ра тата
A eee Tt lt ds ЕП ГЛП E VIN Ы ar ИТ, ет за затим (CB ARICA |
йезе EDA RS CIR VIGA GRO IY ПЕС. шах Е-ге ТЕПЕ та NEE!
1 Cres | : .
ianissimo ' 7 , жаа. Sf | Fine
(lA —- Pr ST ee ee ee
Tt A ee ee GEN BESTE ET ee ТИСТІ!
E CE зи, = па“ ву“ пи пети -%-9——е Ө---і
«и Е | на К"
Saa SRA mua a m икт б mut у
Ар ME . mi ә Че ШІ BU ne mr cm АГ BELLA rh то ЕТІ MC AX е. 2." уал ЖІ AL вее в е е е в A
\
а 3 :
Е ا йб ЖО ұға RRR ДЕ ГЕ да ___--___. __Ј
لل الا ЧСИ E E ST N тај Sau пи нити лучи ли
AR A E XA AAA АДА SAY A -
E EN A Si
fe\ Piano Forte
O а 2 کے Б —
BE? O O SA > ый +, ь Чао С IE ITE EP ا
ГМ с у == ы Мы ag
| Zi II -- гави в жр аи چ
рана F
Ер Натр қ А
т ааа ть — we m Во Ри gu
е 2° 0 me 3 Фа аа Ро а | БА БИЕ а
LB : Е ЧАЯ BEER CO А AA AAA il Жа ER Өзі ШИШ EL £ 5.
(е 7 ' = Wins НЫ =. 2
DEE ae с ~ А
а N è ta E 3
FY р REE! الف „бй ERY A Ml [йир Б... „ашин ис
ALE As ss || а... Е ch CAPTA E БЕ НО FH
E Ln AER TAPAS ESO E НА А0 | eed et Жов ga a „Ar лыт
A. “ч у р у я
ар реа они са o Лл. | _| 4 | _| __-__Гг7 о „| | ома!
бе s P
A N х з 3
жету ЖТ а SO DEI TUE РА ДР ИБМ LAE ПИ ЕТЕНЕ E Д ПР" НЕ ШЙ ЙІ ГЕТЕ СЕТ” В) WEGA кіл
Ao Ро Шо елсе сатте" ө == Н I < Mo. SEA NG
йй ІЗ IR aa" тапа БИШІ ЭШЕ ee U DI ЗА | ¡Ney |
i Ту? [еее a қаған пана НО [Ж]
E oe arom и НА LO a am = а шш a ee riata
> Я | | У и ў 5 ; ы ея
da HH ое ее е ее е е ys 8 e AE — 3
0-0-8
СИ Баба? ane тате пон tt ЦД tert а EI ee
И ЗЛЕ шит ши ин ашин ишни = ши и Дию а-ы pi ol aii === --- amare
В | 19V виг па ана, ин т“ МИ LEME. NP PIO ERBE — — — -— ТИЕ کس л а کک ==
а . ШЕ
0
140 ЕВЕ BI. ЖӨБ ET роби жй [ШШШ PP рые
4 ЖЕТЕН КІМ N И" ги SE AT, AT SI, ER SATS NEE. тара
Pere BEE DE DON tL Le, 09°" И ДА Е SDE DOES TANTEI, SELLER LIL REIS
р EE Әй ER ре ко wur MIU PERRA AA ETF ARR SATE MIRE AEST TE TENE
да ; % E ee ВИА | A - va зае - 24737
8 С 2. | el 7.28.2 ett gett ort — е > y > м.”
Мир ЁЁ 0-0-1 РЕГ нә в 55 513 5 13
Бе Ра е = кей и тй н яп!) ee ш пишип тин" жт ce EN, SEE) WE, SCHE, CORE |
A ae FH me ws — ие — SS | Ty TIC |
| М м — | E- og | я 7 a AAA
| ; Сге
а тап1881то а Sf пода жал ге
0—7 TI Tg 5
Ah. AGE СРОЧНЫЕ ПН Е леа. МВР ВОЧ ЗЕНА. SARE Бад: =
[Лу i TA AAT eA AAAS li
јр Laa C ШЕН 4
Corri’s Serenade
Пе Ке
МИ AE ва 3 à К ҮР RE,
и рлар дару y дева
әй ат,
е барыш
мун?
|
{{Infobox election
| election_name = 2018 United States Senate election in California
| country = California
| type = presidential
| ongoing = no
| previous_election = 2012 United States Senate election in California
| previous_year = 2012
| next_election = 2024 United States Senate election in California
| next_year = 2024
| election_date = November 6, 2018
| turnout = 56.42%
| image1 =
| candidate1 = Dianne Feinstein
| party1 = Democratic Party (United States)
| popular_vote1 = 6,019,422
| percentage1 = 54.2%| image2 =
| candidate2 = Kevin de León
| party2 = Democratic Party (United States)
| popular_vote2 = 5,093,942
| percentage2 = 45.8%
| map_image = 2018 United States Senate election in California results map by county.svg
| map_size = 240px
| map_caption = County ResultsFeinstein: de León:
| title = U.S. Senator
| before_election = Dianne Feinstein
| before_party = Democratic Party (United States)
| after_election = Dianne Feinstein
| after_party = Democratic Party (United States)
}}
The 2018 United States Senate election in California''' took place on November 6, 2018. Incumbent Democrat Dianne Feinstein and Democrat Kevin de León won the primary election, so they were both featured in the general election.
Dianne Feinstein won the election.
Primary election
General election
Results by county
Blue represents counties won by Feinstein. Green represents counties won by de León.
References
California
2018 California elections |
Mr. H. W. Bates on the Coleoptera of the Amazon Valley. 117
tractis, folio brevioribus; drupa oblonga, 1-sperma.—TIn syl-
vis proy. Rio de Janeiro.
I have not seen this plant, which evidently is very closely
allied to, if not identical with, one of the three last-named spe-
cies. The size of the leaves is not given by DeCandolle, nor the
characters of the flower; but its fruit and seed are completely
those of V. mucronata. The calyx is said to be 5-partite, with
puberulous ovate sepals; the drupe oblong and 1-sceded, the
seed being plicated round the prominent longitudinal indurated
placenta, “which is enlarged by other two abortive cells, and
projects far into the cavity of the fertile cell, the seed being
suspended from its summit. The specimen, being fructiferous,
appears to have had no flowers, as Prof. DeCandolle says of it,
“ flore ignoto,”
XIV.— Contributions to an Insect Fauna of the Amazon Valley,
Corrorrtera : Loneicornes. By H. W. Bares, Esq.
[Continued from vol, viii, p.478.]
Genus ÆTHOMERUS.
Thomson, Class. des Céramb. p. 338.
Syn. Macronemus, Dej. Cat.; White, Cat.
Char. emend. Body subcylindrieal. Muzzle moderately
broad, quadrate; front plane; antenniferous tubercles short,
prominent, widely separated at their bases. Antenne naked,
excessively elongated, in some species being five or six times the
length of the body, capilliform ; the joints slightly increasing in
length to the apex, the eleventh joint gencrally the longest ; “the
basal joint short, very slender at the base, abruptly enlar; ged. into
an ovate club. Palpi normal. Prothorax unituberculated on
the sides. Elytra rounded at the tip. Femora clavate; tarsal
joints short. Prosternum greatly constricted between the large
anterior coxa.
The sexes are not distinguishable, as in Longicornes gene-
rally, by the relative length of the terminal antennal joint in
most of the species; there is a sexual character, however, in the
apical ventral segment, the $ having in that part a deeply i im-
pressed fovea. The genus was established on certain curious
species which agreed in having greatly clongated and hair-like
antenne, and strongly bowed fore tibize. Ihave extended the
definition so as to embrace the Alphus Lacordairei of Dejean’s
eatalogue—an insect which differs from all other A/phi, including
A. tuberosus of Germar, to which it has otherwise some resem-
blance, in the curiously abrupt dilatation of the first antennal
118 . Mr. H.W. Bates on the Longicorn Coleoptera ae
joint—a feature characteristic of the genus Hthomerus. Æi. La-
cordairei differs from the other species in having straight fore
tibize, and in having rather less elongated antennz, whose arti-
culations are much shorter in the 2? than in theg.
The species are nocturnal in their habits. They are of rare
occurrence, and are found in the daytime crouched on leaves,—
Æ. Lacordairei, however, being scen only closely adhermg to
decayed boughs. In those species which have strongly bowed
fore tibize, the anterior femora are greatly enlarged and furnished
on the inner side with a sharp ridge, whieh fits a corresponding
groove along the tibie. In the crouching position, the fore legs
are closely folded, the almost invisible antenna laid backwards,
and the whole insect assumes a rigid aspect, well calculated to
deceive its enemies. Æ. Lacordairet, on the other hand, possesses.
passive means of defence of quite a different character: its co-
lours and markings give it a deceptive resemblance to a dead
pupa covered with a fungous growth, such as is often seen ad-
hering to trees in damp climates. The deception is perfect, the
insect having on each side of its body a large spot coloured and
reticulated like a wing seen through the integument of a pupa.
Thus we see here another instance of the widely different means
Nature employs, within the same genus, to maintain the exist-
ence of her specific forms. Every species exists by virtue of
some endowment which enables it to triumph over the infinite
diversity of adverse circumstances that surround it at all stages
of its life. This concerns us here, inasmuch as the general
principle has an important bearing upon the systematic arrange-
ment of species, a knowledge of the fact that structures are
adapted to the ends just mentioned being necessary to avoid
errors in estimating their affinities. Longicornes are greatly
subject to these adaptations, those parts of structure being mo-
dified, from species to specics, on which we depend for the esta-
blishment of genera, thus rendering, in this family, real generic
definitions almost impossible.
1, Athomerus antennator, Fabricius.
Lamia antennator, Fab. Syst. Eleuth. ii. p. 288. 36.
Æ. clongatus, tenuiter tomentosus, niger vel brunneus, variegatus :
_ elytris inæqualibus, lineis tenuibus argenteo-albis inscriptis, basi
elevatis, apud medium subnudis nitidulis. Mas segmento ultimo
ventrali simplici: fæmina eodem fovea magna impresso. Long.
_ 84-4} lin. g 9.
Head dark brown. Antenne pitchy brown, the apices of the
joints paler. Thorax with two dorsal tubercles in a transverse
line with the lateral oncs, all fur of equal size; the surface
punctured ; dark brown or blackish, varied with lighter brown.
of the Amazon Valley. - 119
Elytra with short but strongly elevated and crested centro-basal
ridges, the space between the two being also elevated and clothed
with a silky fulvous-brown pile; the sides in the middle have
each a very large depression: the surface of the elytra is punc-
tate-granulate in rows, one of which runs straight along the disk
on each side, continuous with the centro-basal ridge; others are
diverted out of their course by the lateral excavations, within
which. the surface is extremely irregular; the disk near the
suture is irregularly punctured; towards the apex are some ele-
vated lines; the disk is naked and shining: the colour is gene-
rally nearly black, in some specimens silky brown of various
shades ; there are also numerous very slender silvery-white lines,
two of which, more conspicuous, oblique on the disk, form an
inverted V. Body bencath and legs dark brown, covered with a
slight pile, and varied with paler shades. Anterior femora
dilated ; tibiæ curved and grooved on the inner side. Antenne
capilliform. In the male the apical ventral segment is simple ;
in the female it has a large deep transverse fovea near the apex.
This species I met with at Para, at Obydos in Brazilian Guiana,
and at Santarem ; it is found also at Cayenne. I have received
it from M. Depuiset, of Paris, as M. ruficornis, var. I think
there can be no doubt it is the Lamia antennator of Fabricius ;
his description (somewhat better than the Fabrician descriptions
usually are) seems to suit our insect sufficiently well. 1 have
thought it better to give a more detailed description, for the
sake of fixing the Fabrician name with more precision. The
white lines are faint or wanting in some examples.
2. Aithomerus rufescens, n. sp.
Æ. elongatus, tomentosus, brunneo-ferrugineus : elytris ineequalibus,
basi elevatis, omnino brunneo-tomentosis: antennis pedibusque
ferrugineis. Mas segmento ultimo ventrali apice fortiter bisinuato ;
fæmina latet. Long. 4 lin. g.
Head rufous brown. Thorax tuberculated asin Æ. antennator,
clothed with rusty-brown pile, faintly punctured. Elytra with
short but strongly elevated and crested centro-basal ridges, the
space between them being slightly elevated; the sides in the
middle have each a very large depression; the surface of the
elytra along the discal portion is impunctate, being clothed with
pile, and there is no line of granulations in continuation of the
centro-basal ridge: the strongly flexuous line along the disk is
present, the lateral ones are broken and confused within the ex-
cavation, as in Æ. antennator ; the whole surface is rusty tomen-
tose and opake; there are indications of white lines in the same
position as in the preceding Species. Body beneath, legs, and
antenne ferruginous red. The apical ventral segment in the
120 Mr. H. W. Bates on the Longicorn Coleoptera
male is strongly bisinuated at the tip. Anterior femora dilated ;
tibiæ curved and grooved within. Antenne capilliform.
Taken at Santarem. The distinctness of this species from the
foregoing depends more upon the structure of the ventral apical
segment than on the general colour and clothing, which secem to
be variable in these species.
3. ithomerus Lacordairei, n. sp.
Æ. subcylindricus, cano-tomentosus, fronte, vertice et thoracis vitta
dorsali violaceo-brunneis : elytris utrinque apud humeros macula
magna lineata alam menticnte instructis, in medio prope basin
fuscis, apices versus canis tuberosis. Long. 6} lin. g 9.
Head rather broader, and front more plane, than in the preced-
ing species; epistome and cheeks hoary white, rest of the head
dark brown ; antennæ yellowish, partially clothed with fine hoary-
white pile. Thorax somewhat rugose transversely; lateral tuber-
cles acute, dorsal ones only slightly raised, hoary white, a broad
stripe of a violet-brown colour down the centre. Elytra with the
centro-basal ridges short, obtuse, punctate-granulate, chiefly in
rows, but more confused in the middle towards the base; on
each side near the shoulders is a large yellowish spot traversed
by the rows of granulations, which are of a darker colour and
varied by discoloured punctures in the interstices, the whole
producing an imitation of a wing; the basal space between the
two spots is blackish; the apical half of the elytra is hoary-
white, tomentose, varied with dusky, and having white tubercles
in rows continuous with the granulate punctures of the basal
part. Body beneath and legs yellowish testaceous, clothed un-
evenly with hoary-white tomentum. Fore femora and tibiæ
simple. The antenne in the male are about three times, in the
female about twice, the length of the body.
Taken at various places on the Lower and Upper Amazons,
closely clinging to dead boughs. As I have before stated, this
species is the Alphus Lacorduirci of Dejean’s Catalogue, accord-
ing to French collections.
Genus Myoxrnvs (Dej. Cat.?), nov. gen.
Head narrow across the vertex, the antenniferous tubereles
being very prominent and directed upwards. Antenne simple,
the basal joint pyriform-clavate, though somewhat slender,
shorter than the third. Palpi with their terminal joints slender
and pointed, as in Lamiaires generally. Thorax with the sides
furnished with a short simple spine, without conical tubercle ;
the disk having three small acute tubercles. Elytra with short,
strongly raised and abrupt, crested ccntro-basal ridges; their
tips rounded. Mesosternum narrowed behind, but broader than
of the Amazon Valley. 121
long, its front oblique and bitubereulated. Prosternum simply
rounded.
The narrowness of the head across the vertex, and the con-
sequent approximation of the antenniferous tubercles, which at
the same time are very prominent, amply distinguish this genus
from Acanthederes, as well as from the following, Alphus. It
has, in common with A/phus, the comparative slenderness of the
basal joint of the antennz ; but this is more pyriform and shorter
in comparison with the third in Myoxinus than in Alphus.
The form of the thorax and the crested ridges of the elytra con-
tribute to give the species a peculiar facies. The name was first
given, in Dejean’s Catalogue, to an undescribed species; the
genus has never been characterized; the species to which the
generic name was applied I have seen in collections, and it
appears different from the one l took; both belong, however,
decidedly to the same genus, M. Thomson (Classif. des Céram-
bycides, p. 337) unites the genus to Alphus. It is morc nearly
allied to Alphus than to any other genus; but I think the
characters given above will show that it should be scparated
from it.
Myoxinus pictus, Erichson.
Acanthoderes pictus, Erichs. Conspect. Ins. Peruan. p. 144,
I took this species at Ega and St. Paulo. It is sluggish in its
motions, and is found on dead branches of trees, to the bark of
which the insect is assimilated in colours. I have nothing to
add to the excellent description given by Erichson in the place
quoted.
Genus Arius, Thomson.
Thomson, Classif. des Cérambye. p, 10.
M. Thomson notices the shape of the basal joint of the an-
tenn, but, I think, not with sufficient detail to show the differ-
ence in that respect between this genus and its allies. In A/phus
this joint is very gradually thickened, and is nearly equal in size
to the third; therefore it is not pyriform in shape, as is the rule
in the Acanthoderite. The genus differs from Myoxinus in the
greater breadth of the head across the crown; the head, however,
is much narrower than it is in Acanthederes and the allicd genera;
the muzzle also is much more obtuse. The genus, in fact, forms
a connecting link between the Acanthoderitz and the Acantho-
cinite, the chief character of the latter group being the great
length of the basal joint of the antennæ, which excecds that of
the third. The other characters of Alpus which require men-
tion are the sockets of the fore haunches, which in most of the
species are angulated exteriorly ; the fore tarsi, which are not
dilated in the male; and the mesosternum, which is much nar-
129 Mr. H. W. Bates on the Longicorn Coleoptera
rowed behind, as-in Myozinus. As the genus is very imperfectly
known at present, I add a list of all the described species, in-
cluding those introduced in the present memoir.
1. A. leuconotus, Thoms. Classif. p. 10, = sellatus, Dej. Cat. sec.
Chevrolat. South Brazil.
2. A. pubicornis, Serville. South Brazil.
Oreodera pubicornis, Serv. Ann. Soc. Ent. Fr. iv. p. 21.
Aiyomorphus pubicornis, White, Cat. Long. Col. Brit. Mus.
centrolineatus, n.sp. Amazons and Venezuela.
3. A.
|. A, senilis, n. sp. Amazons.
A. scutellaris, n. sp. Amazons.
A, canescens (Dej. Cat.?), n. sp.* South Brazil.
7. A, tuberosus, Germar.
Lamia tuberosa, Germ. Ins. Sp. nov. p. 477.
8. A. subsellatus, White.
Alphus subsellatus, White, Cat. Long. Col. Brit. Mus. p. 375.
The Aidilis griseofasciata of Serville, included by White in
this genus, does not belong to it. Its proper position, as shown
by the length of the basal joint of the antennz and other cha-
raeters, is amongst the Acanthocinite.
4
5
6
e
.
1. Alphus centrolineatus, n. sp.
A. oblongus, modice convexus, fusco-ferrngineus, tomentosus, pilis
cervinis passim vestitus : thorace fusco bilineato : elytris puuctatis,
punctis setiferis, apice oblique truncatis, apud medium linea abbre-
viata, sutuřali, communi, fusca ornatis. Long. 5 lin. g Ẹ.
Head moderately broad, tomentose. Antennæ in both sexes
half as long again as the body, dull ferruginous, spotted with
hoary tomentum, pubescent, more densely so beneath than above ;
the terminal joints more slender and less hairy than the pre-
ceding. Thorax with large lateral tubercles, and two impunctate
obtuse dorsal ones, the interstices coarsely punctured: on each
side of the upper surface is a longitudinal dark brown line.
Elytra punctured throughout; the punctures closer and granu-
lated towards the base, each furnished with a short blackish
* Alphus canescens, n. sp.— Oblongus, antice leviter attenuatus, tomento
cinereo-olivascente vestitus. Caput parvum, fronte inter antennas
concava. Antenne corpore duplo longiores, infra dense ciliate,
canescentes, articulorum apicibus nigris. Thorax grosse punctatus,
supra breviter tricarinatus. Elytra grosse irregulariter punctata,
olivascentia, apud medium canescentia, apicibus breviter truncatis,
carinis centro-basalibus parum elevatis postice prolongatis. Subtus
niger, pilis cinereis vestitus. Pedes cinereo-pubescentes. Long. 7 lin.
Rio Janeiro.
of the Amazon Valley. z 123
bristle : the centro-basal ridges are scarcely indicated : the sur-
face is dull ferruginous, tomentose, with a few streaks of hoary
colour; in the middle of the suture is a short, abruptly limited,
dark-brown line. Body beneath black, thinly clothed with
hoary pile. Legs ferruginous, clothed with similar pile and
also with long pale hairs.
The clytra in the male taper towards the apex, which is
obliquely truncated, the outer angle being slightly produced ;
in the female, the elytra are of equal breadth, and are obtusely
rounded towards the tips, which are simply truncated obliquely.
This species, which is nearly allied to A. pubicornis, Nerv.,
of Rio Janeiro, I found at Obydos, in Brazilian Guiana, on dc-
eayed branches. I have a specimen, Ẹ , also from Venezuela,
2. Alphus senilis, n. sp.
A, oblongus, tomento cano-olivascente vestitus: thorace punetato,
tuberibus lateralibus productis, dorsalibus tribus acutis : elytris
granulato-punctatis, fasciculis pilorum ornatis, apice singulatim
rotundatis, regione scutellari fusea. Long. 8 lin.
Head punctate, tomentose, slightly depressed between the an-
tonnæ. Antennæ half as long again as thè body, ashy; the tips
of the joints blackish. Thorax with very acute prolonged lateral
tubercles, and three acute and prominent dorsal ones arranged in
a triangle; the surface closely punctured. Elytra oblong, mode-
rately convex, rounded at the tips; the centro-basal ridges pro-
minent, crested with tubercles, the scutellar space between them
very thickly impressed with large, regular, oblong punctures ;
this space is of a dusky or brown colour ; the rest of the surface
is olive-ashy, coarsely granulate-punctate; each elytron has
three indistinct incomplete longitudinal ribs, and along each of
these is an interrupted row of small fascicles of hair, Body
beneath and legs clothed with hoary tomentum.
On dead branches, Obydos and Pará.
8. Alphus scutellaris, n. sp.
A. oblongus, tomentosus, cinereus, thorace brunneo, spatio triangu-
Jari apud scutellum violaceo-brunneo : thorace punctato, tuberibus
lateralibus productis acutis, dorsalibus tribus obtusis : elytris gra-
nulato-punctatis, fasciculis parvis pilorum ornatis, apice singulatim
rotundatis. Long. 44 lin.
Head punctured, tomentose. Antennæ half as long again as
the body, ashy; tips of the joints blackish. Thorax with very
acutc-pointed lateral tubercles, two obtuse dorsal ones, and a third
behind, smaller, also obtuse ; the surface coarsely punctured,
pubescent and brown in colour. Elytra with moderately raised
crested ceutro-basal ridges, the scutellar space between them
124 Dr. A. Günther on new Species of Snakes
densely and regularly punctured, violct-brown in colour; the
rest of the surface is ashy-white, sparingly punctured; cach
elytron has two or three incomplete raised lines, along cach of
which is a row of very small linear pencils of dark-coloured hair.
Body beneath and legs black, clothed with ashy pile.
This species I found at Caripi, near Pará, It 1s closely allied
to the preceding, and is probably a variety of it; but its much
smaller size, different coloration and punctation, give it so di-
stinet a character that, in the absence of connecting links, I am
obliged to treat it as a separate species.
The present genus terminates the succession of generic forms
which lead from the Acanthoderes type to that of Acanthocinus
and Leiopus. I shall now return to a series of forms which ap-
pear to have branched off from Acanthoderes, especially from
those species resembling Pteridodelus in general structure.
[To be continued.]
XV.—On new Species of Snakes in the Collection of the British
Museum. By Dr. ALBERT GÜNTHER.
[Concluded from p. 59.]
Natrix.
Physiognomy entirely that of Tropidonotus. Body stout, cy-
lindrical ; belly rounded; tail rather long. Temple shields of
moderate size. Scales smooth, in 19 rows, without apical groove;
anal entire, subcaudals two-rowed. Teeth of equal length, not
grooved, of moderate length.
Natrix levissima. Pl. IX. fig. 4.
We have employed for this new genus an old name well
adapted for the snakes of the family of Natricide, but entirely
abandoned by later herpetologists, and superseded by that of
Tropidonotus. The present species has so completely the phy-
siognomy of Tropidonotus, that we may be justified in giving a
very short description. The anterior frontals are small, triangular,
somewhat pointed anteriorly; two nasals, nostril between; a
large loreal ; one anterior and two posterior oculars; six rhombic
temporals, the anterior in contact with the lower ocular only;
eight upper labials, the eye over the fourth, the fifth slightly
entering the orbit. Scales quite smooth, rhombic, in 19 rows.
Ventrals 175; anal 1; subcaudals 76. Upper and lateral parts
uniform blackish ash ; ground-colour of the abdomen yellowish ;
a blackish band commences at the throat, and, gradually be-
coming broader and more irregular, covers nearly entirely the
|
<p>I have a personal email address to log in to Bitbucket and I have an alias - my work email.</p>
<p>When I create a commit and push it into a remote repo the commit has my alias email as an author (done by .hgrc in a local repository). However, when I create a commit (or a merge) by web UI the author is my personal email.</p>
<p>So, I'm wondering, is it possible to use a specific email alias for a particular repository? In other words, I want to sign in with my personal email (or with a Google account) but use my work email for certain repositories.</p> |
"Can U Get wit It" is a song by American singer Usher. It was the lead single from his debut album Usher (1994). It reached at number 59 on the Billboard Hot 100. It also reached number 91 on the UK Singles Chart. The song was produced by Jodeci's DeVante Swing.
Track listings
US Vinyl, 12"
Can U Get Wit It [Extended Edit] 6:58
Can U Get Wit It [Album Version] 4:56
Can U Get Wit It [Instrumental - Album Version] 4:58
Can U Get Wit It [TV track] 5:00
UK Vinyl, 12", Promo
"Can U Get Wit It" [Radio Edit] 4:15
"Can U Get Wit It" [Alternate Radio Edit] 4:14
"Can U Get Wit It" [Gangsta Lean Edit] 5:49
"Can U Get Wit It" [Extended Edit] 6:58
Charts
1994 songs
Usher songs |
Uth. by Sorony &Mayor jVefvJer/c .
COMPOSED AND MOST RESPECTFULLY DEDICATED TO
BY
Pj'ice Cd.f . Nhtt.
S T LOUIS PUBLISHED BY BALMER & WEBER .
NEW YORK FIRTH, PDND 8c C? 1 FRANKLIN SQ"
_
|
<p>I am trying to get video resolution when playing hls stream.
I have typical player init:</p>
<pre><code>let urlAsset = AVURLAsset(URL: currentVideoUrl)
self.player=AVPlayer(playerItem: AVPlayerItem(asset:urlAsset))
.......
</code></pre>
<p>I use KVO and i try to get video size when i get .ReadyToPlay status for AVPlayerItem:</p>
<pre><code> func resolutionSizeForVideo() {
guard let videoTrack = self.player.currentItem?.asset.tracksWithMediaType(AVMediaTypeVideo).first else
{ return
}
let size = CGSizeApplyAffineTransform(videoTrack.naturalSize, videoTrack.preferredTransform)
let frameSize = CGSize(width: fabs(size.width), height: fabs(size.height))
print ("video size: \(frameSize)")
}
</code></pre>
<p>The problem is that tracksWithMediaType() always returns empty array (but works for non-stream files, e.g. for .mov).</p>
<p>How can i get size (CGRect) of the HLS video playing inside AVPlayer?</p> |
Sars-le-Bois is a commune. It is found in the region Nord-Pas-de-Calais in the Pas-de-Calais department in the north of France.
Communes in Pas-de-Calais |
<p>i have a list of String Data i would Like to Store in my MySQL database Table in Column "Categories". </p>
<p>Is there a way to store it at a go because its a long list.` </p>
<pre><code> public Class PickerView{
List<string> CategoriesPicker = new List<string>();
public Button SaveItemsButton = new Button();
public PickerView()
{
CategoriesPicker.Items.Add("Hotels & Travel");
CategoriesPicker.Items.Add("Restaurant");
CategoriesPicker.Items.Add("Wholesalers");
CategoriesPicker.Items.Add("Automotives");
CategoriesPicker.Items.Add("Pets");
CategoriesPicker.Items.Add("Musical Instruments Services");
CategoriesPicker.Items.Add("Specialty Food");
CategoriesPicker.Items.Add("Food");
CategoriesPicker.Items.Add("Boutique");
CategoriesPicker.Items.Add("Home & Gardens");
CategoriesPicker.Items.Add("Shopping");
CategoriesPicker.Items.Add("Education");
CategoriesPicker.Items.Add("Books,Mags,Music & Video");
CategoriesPicker.Items.Add("Fashion");
CategoriesPicker.Items.Add("Event Planning & Services");
CategoriesPicker.Items.Add("Arts & Craft");
CategoriesPicker.Items.Add("Local Services");
CategoriesPicker.Items.Add("NightLife(Bars..)");
SaveItemsButton.Clicked += SavedItemsButton_Clicked
}
private void SavedItemsButton_Clicked(object sender, System.EventArgs e)
{
string sqlstring = "server=; port= ; user id =;Password= ;Database=test;";
MySqlConnection conn = new MySqlConnection(sqlstring);
try
{
conn.Open();
}
catch (MySqlException ex)
{
throw ex;
}
string Query = "INSERT INTO test.maintable (Categories)values('" +(**//I DONT KNOW WHAT TO WRITE HERE TO SAVE ALL AT ONCE**) + "');";
MySqlCommand cmd = new MySqlCommand(Query, conn);
cmd.ExecuteReader();
conn.Close();
}
}`
</code></pre>
<p>How do i save the list of items in <code>CategoriesPicker</code> in database when <code>SaveItemsButton</code> is clicked.</p> |
Saint-Philbert-des-Champs is a commune. It is found in the region Basse-Normandie in the Calvados department in the northwest of France.
Communes in Calvados |
Justin Eilers (born 13 June 1988) is a German professional footballer who plays as a forward for Hallescher FC.
Honours
3. Liga topscorer: 2016
References
Other websites
1988 births
Living people
German footballers
Association football forwards |
Chinese herbs do not grow in China only. If you find the right climate and soil type, you can grow many of those herbs overseas. For instance, American Ginseng is grown in Wisconsin State.
The raw herbs available in retail have the following natural features:
Part of a plant: root, leave, seed, flowers, branch, etc.
Unprocessed except being cut, sliced, and cleansed of dirt.
Dried because the dried form weighs less and can be stored longer.
Some herbs can be eaten after boiling because they turn soft.
Most herbs cannot be eaten for they remain very coarse after boiling.
Herbs in general do not taste good. Most taste bitter and earthly. Some taste neutral. A few taste even sweet.
Inexpensive except for a few like Ren Shen 人參, Chuan Bei Mu 川貝母, or Dong Chong Xia Cao 冬虫夏草.
Herbal tea
How do people take the raw herbs? Raw herbs are usually taken orally by extracting the essence out of them. The natural way being practiced since ancient time is to boil and brew the herbal package in water to get a dark brown solution called herb tea that never tastes good. One hour of brewing should be good enough. Then you drink one or two cups a day. Honey or sugar may be added to make it taste less bad. The herbal package can be conveniently modified by changing some ingredients to make it work for you. So an herbal package is really tailor-made for you only.
Tablet form
Raw herbs can be dried and grounded into a powder then compressed into a tablet which is better than buying your own tablets or having to buy gel capsules
Capsule form
Raw herbs can be made into capsules at home. All you need is a tailor-made package of raw herbs. Turn it into fine powder with a powerful grinder, and put the powder into empty gel capsules. When you swallow the capsules, your digestive system has to extract the essence out of the raw herb powder. Whereas if you drink the herb tea, the essence extraction is already done after brewing. The herbal solution will readily be absorbed by your body. Furthermore, the herb tea has a history spanning over two thousand years. How many years of history does the tablet or capsule have besides offering convenience?
Healing properties
Herbs have natural healing effects on organs, blood, and various unhealthy conditions.
In contrast to Western pharmaceuticals, which are mainly designed to fix or suppress certain health conditions, herbs have additional enhancing and strengthening values on the body.
Due to their strengthening and enhancing values, herbs can also be used for preventive measures.
The herbal effects are natural and mild, with little adverse side effects.
Each herb has multiple effects on the body, in addition to one major effect.
Herbs do not work singly because the effects of one herb are too gentle.
The effects of herbs rely on synergies because of their overlapping multiple effects. Therefore, an herbal package of different herbs put together can deliver a much greater effect than a single herb of equal weight.
How to create synergy for an herbal package is an essential knowledge and experience that distinguish a good herbalist from a mediocre one.
Usage of some Chinese herbs
(A) General Tonics
(1) *** (Tonify Qi) ***
ren shen 人参 radix Ginseng
dang shen 党参 radix Codonopsis
bai zhu 白朮 rhizoma Atractylodis Macrocephalae
gan cao 甘草 radix Glycyrrhizae
shan yao 山药 rhizoma Dioscoreae
da jao 大枣 fructus Jujubae
(2) *** (Tonify Yang) ***
lu rong 鹿茸 cornu Cervi Pantotrichum
rou cong rong 肉蓯蓉 herba Cistanches
yin yang huo 淫羊霍 herba Epimedii
du zhong 杜仲 cortex Eucommiae
xu duan 续断 radix Dipsaci
gou ji 狗 脊 fructus Psoraleae
bu gu zhi 补骨脂 rhizoma Cibotii
dong chong xia cao 冬虫夏草 Cordyceps
yi zhi ren 益智仁 fructus Alpiniae Oxyphyllae
ge jie 蛤蚧 Gecko
(3) *** (Tonify Blood) ***
dang gui 当归 radix Angelicae Sinensis
hu tao rou 胡桃肉 semen Juglandis
shu di huang 熟地黄 radix Rehmanniae Preparata
he shou wu 何首乌 radix Polgoni Multiflori
e jiao 阿胶 Colla Corii Asini
(4) *** (Tonify Yin) ***
nan sha shen 南沙参 radix adenophorae
bei sha shen 北沙参 radix Glehniae
tian men dong 天门冬 radix Asparagi
mai men dong 麦门冬 radix Ophiopogonis
shi hu 石斛 herba Dendrobii
huang jing 黄精 rhizoma Polgonati
yu zhu 玉竹 rhizoma Polgonati Odorati
shan zhu yu 山茱萸 fructus Corni
gou qi zi 枸杞子 fructus Lycii
nu zhen zi 女贞子 fructus Ligustri Lucidi
mo han lian 旱莲草 herba Ecliptae
bie jia 鱉甲 carapax Trionycis
gui ban 龟板 plastrum Testudinis
(B) Stabilise and Bind
wu wei zi 五味子 fructus Schisandrae
wu mei 乌梅 fructus Mume
wu bei zi 五倍子 galla Chinensis
fu xiao mai 浮小麦 fructus Tritici Levis
he zi 訶子 fructus Chebulae
shi liu pi 石榴皮 pericarpium Granati
rou dou kou 肉荳蔻 semen Myristicae
lian zi 莲子 semen Nelumbinis
qian shi 芡实 semen Euryales
sang piao xiao 桑螵蛸 ootheca Mantidis
wu zei gu 乌贼骨 os Sepiae
bin lang 檳榔 semen Arecae
(C) Transform Phlegm and Stop Coughing
zi wan 紫菀 radix Asteris
bai bu 百部 radix Stemonae
kuan dong hua 款冬花 flos Farfarae
sang bai pi 桑白皮 cortex Mori Radicis
ma dou ling 马兜铃 fructus Aristolochiae
ting li zi 葶靂子 semen Lepidii seu Descurainiae
(D) Regulate Blood: Stop Bleeding
san qi (tianqi) 三七 radix Notoginseng
qian cao 茜草 radix Rubiae
(E) Regulate Blood: Invigorate Blood
shui zhi 水蛭 Hirudo
chuan xiong 川芎 rhizoma Chuanxiong
ru xiang 乳香 Olibanum
mo yao 没药 Myrrha
yu jin 鬱金 radix Curcumae
e zhu 莪朮 rhizoma Zedoariae
dan shen 丹参 radix Salviae Miltiorrhizae
(F) Transform Phlegm-cold
ban xia 半夏 rhizoma Pinelliae
tian nan xing 天南星 rhizoma Arisaematis
bai jie zi 白芥子 semen Sinapis Albae
xuan fu hua 旋覆花 flos Inulae
(G) Regulate Qi
fo shou 佛手 fructus Citri Sarcodactylis
mu xiang 木香 radix Aucklandiae
wu yao 乌药 radix Linderae
xiang fu 香附 rhizoma Cyperi
ju pi (chen pi) 陈皮 pericarpium Citri Reticulatae
ju hong 橘红 exocarpium Citri Rubrum
qing pi 青皮 pericarpium Citri Reticulatae Viride
zhi ke 枳壳 fructus Aurantii
zhi shi 枳实 fructus Aurantii Immaturus
chen xiang 沉香 lignum Aquilariae Resinatum
chuan lian zhi 川楝子 fructus Toosendan
yan hu suo 延胡索 rhizoma Corydalis
xie bai 薤白 bulbus Allii Macrostemi
(H) Regulate Digestion
shan zhu yu 山茱萸 fructus Crataegi
mai ya 麦芽 fructus Hordei germinatus
gu ya 穀芽 fructus Oryzae germinatus
lai fu zi 莱菔子 semen Raphani
ji nei jin 鸡内金 endothelium corneum Gigeriae galli
shen qu 神麴 massa Fermentata Medicinalis
(I) Dispel Wind Dampness
du huo 獨活 radix Angelicae Pubescentis
wei ling xian 威靈仙 radix Clematidis
fang ji 防己 radix Stephaniae Tetrandrae
qin jiao 秦艽 radix Gentianae Macrophyllae
mu gua 番木瓜 fructus Chaenomelis
sang ji sheng 桑寄生 ramulus Taxilli
wu jia pi 五加皮 cortex Acanthopanacis
bai hua she 白花蛇 Agkistrodon seu Bungarus
hu gu 虎骨 os Tigris
wu shao she 烏梢蛇 Zaocys
cang zhu 蒼朮 rhizoma Atractylodis
hou po 厚樸 cortex Magnoliae Officinalis
huo xiang 藿香 herba Agastaches
pei lan 佩蘭 herba Eupatorii
sha ren 砂仁 fructus Amomi
bai dou kou 白豆蔻 fructus Amomi Rotundus
cao guo 草果 fructus Tsaoko
(J) Warm, pungent, Release Exterior Wind Cold
su geng 苏梗 caulis Perillae
zi su ye 苏叶 folium Perillae
xiang ru 香薷 herba Elsholtziae
jing jie 荆芥 herba Schizonepetae
fan feng 防风 radix Ledebouriellae
jiang huo 薑活 radix Angelicae Dahuricae
bai zhi 白芷 rhizoma seu radix Notopterygli
cang er zi 苍耳子 fructus Xanthii
xin yi 辛荑花 flos Magnoliae
bo he 薄荷 herba Menthae
niu bang zi 牛蒡子 fructus Arctii
can tui 蝉蜕 periostracum Cicadae
dan dou chi 淡豆豉 semen Sojae preparatum
ju hua 菊花 flos Chrysanthemi
ge gen 葛根 radix Puerariae
chai hu 柴胡 radix Bupleuri
sheng ma 升麻 rhizoma Cimicifugae
ma huang 麻黄 radix Ephedrae
gui zhi 桂枝 ramulus Cinnamomi
(K) Regulate BloodL Stop Bleeding
zhu ma gen 苧麻根 radix Boehmeriae
bai mao gen 白茅根 rhizoma Imperatae
ce bai ye 侧柏叶 cacumen Biotae
huai hua 槐花 flos Sophorae
da ji 大蓟 herba seu Radix Cirsii Japonici
xiao ji 小蓟 herba Cephalanoploris
di yu 地榆 radix Sanguisorbae
xian he cao 仙鹤草 herba Agrimoniae
bai jiang (败酱草) rhizoma Bletillae
qian cao 茜草 radix Rubiae
ai ye 艾叶 folium Artemisiae Argyi
pu huang 蒲黄 pollen Typhae
(L) Drain Dampness
fu ling 茯苓 Poria
zhu ling 豬苓 Polyporus Umbellatus
ze xie 澤瀉 rhizoma Alismatis
yi yi ren 薏苡仁 semen Coicis
che qian zi 车前子 semen Plantaginis
hua shi 滑石 Talcum
mu tong 木通 caulis Akebiae
jin qian cao 金钱草 herba Lysimachiae
tong cao 通草 medulla Tetrapanacis
shi wei 石苇 folium Pyrrosiae
yin chen hao 茵陈蒿 herba Artemisiae Scopariae
bi xie 萆薢 rhizoma Dioscoreae Septemlobae
(M) Drain Fire
shi gao 石膏 gypsum Fibrosum
zhi mu 知母 rhizoma Anemarrhenae
tian hua fen 天花粉 radix Trichosanthis
lu gen 芦根 rhizoma Phragmitis
huang lian 黄莲 rhizoma Coptidis
huang qin 黄芩 radix Scutellariae
huang bai 黄柏 cortex Phellodendri
zhi zi 梔子 fructus Gardeniae
long dan cao 龙胆草 radix Gentianae
xia ku cao 夏枯草 spica Prunellae
ku shen 苦参 radix Sophorae Flavescentis
jue ming zi 决明子 semen Cassiae
(N) Relieve Fire Toxins
jin yin hua 金银花 flos Lonicerae
ren dong teng 忍冬藤 caulis Lonicerae
lian qiao 连翘 fructus Forsythiae
pu gong ying 蒲公英 herba Taraxaci
zi hua di ding 紫花地丁 herba Violae
da qing ye 大青叶 folium Isatidis
qing dai 青黛 indigo Naturalis
ban lan gen 板蓝根 radix Isatidis
chuan xin lian 穿心莲 herba Andrographitis
yu xing cao 鱼腥草 herba Houttuyniae
shan dou gen 山豆根 radix Sophorae Tonkinensis
she gan 射干 rhizoma Belamcandae
ma chi xian 马齿莧 herba Portulacae
bai tou weng 白头翁 radix Pulsatillae
hong teng 红藤 caulis Sargentodoxae
qin pi 秦皮 cortex Fraxini
(O) Cool Blood
shui niu jiao 水牛角 cornu Bubali
sheng di huang 生地黄 radix Rehmanniae
xuan shen 玄参 radix Scrophulariae
xi jiao 西角 cornu Rhinocerotis
bai jiang 败酱草 herba Patriniae
mu dan pi 牡丹皮 cortex Moutan Radicis
chi shao 赤芍 radix Paeoniae Rubra
zi cao 紫草 radix arnebiae seu lithospermi
(P) Cleasr Deficient Heat
qing hao 青蒿 herba Artemisiae Annuae
bai wei 白薇 radix cynanchi Atrati
di gu pi 地骨皮 cortex Lycii Radicis
yin chai hu 銀柴胡 radix Stellariae
(Q) Purge Downwards, Cathartically Drain Downwards
da huang 大黃 radix et rhizoma Rhei
mang xiao 芒硝 natrii Sulfas
fan xie ye 番瀉葉 folium Sennae
da ma ren 大麻仁 fructus Cannabis
gan sui 甘遂 radix Kansui
yu li ren 郁李仁 semen Pruni
da ji 大戟 radix Euphorbiae Pekinensis
yuan hua 芫花 flos Genkwa
qian niu zi 牽牛子 semen Pharbitidis
(R) Warm Interior and Expel Cold
rou gui 肉桂 cortex Cinnamomi
wu zhu yu 吴茱萸 fructus Evodiae
xi xin 细辛 herba Asari
hua jiao 花椒 pericarpium Zanthoxyli
ding xiang 丁香 flos Caryophylli
gao liang jiang 高莨姜 rhizoma Alpiniae Officinarum
xiao hui xiang 小茴香 fructus Foeniculi
fu zi 地肤子 radix Aconiti Lateralis Preparata
chuan wu tou 川乌头 radix Aconiti
cao wu tou 草乌头 radix Aconiti Kusnezoffiae
wu tou 乌头 radix Aconiti Lateralis Preparata
gan jiang 乾薑 rhizoma Zingiberis
(S) Expel Parasites
shi jun zi 使君子 fructus Quisqualis
da fu pi 大腹皮 pericarpium Arecae
lei wan 雷丸 Omphalia
ku lian pi 苦莲皮 cortex Meliae
nan gua zi 南瓜子 semen Cucurbitae
he cao ya 鹤草牙 gemma Agrimoniae
he shi fructus Carpesii
guan zhong 贯眾（贯仲） rhizoma Dryopteris Crassirhizomae
fei zi 榧子 semen Torreyae
(T) Calm Shen
long gu 龙骨 os Draconis
suan zao ren 酸枣仁 semen Ziziphi Spinosae
yuan zhi 远志 radix Polygalae
bai zi ren 柏子仁 semen Biotae
(U)Extinguish Internal Wind and Stop Tremors
mu li 牡蠣 concha Ostreae
zhen zhu 珍珠 Magarita
zhen zhu mu 珍珠母 concha Margaritifera Usta
dai zhe shi 代赭石 Haematitum
ling yang jiao 铃羊角 cornu Saigae Tataricae
tian ma 天麻 rhizoma Gastrodiae
(V) Open Orifices
she xiang 麝香 Moschus
niu huang 牛黄 calculus Bovis
Bing Pian 冰片 borneolum Syntheticum
su he xiang 苏合香 Storax
shi chang pu 石菖蒲 rhizoma Acori Graminei
Notes
(1)The terms used here reflect typical TCM usage (as translated literally from individual Chinese characters), and may not reflect their meanings in TCM, namely, meanings that are normative, figurative or metaphorical when read in context. The meanings of these terms are therefore different from that in common English usage. In particular, they are not to be used for purposes of self-diagnosis, much less for self-medication. For example, "Xia Huo" means "To reduce fire", but "fire" here does not refer to combustion involving oxygen. Even within TCM, there are various meanings of "fire", and it can refer to "real" or "false" fire. The 3 herbs mentioned above cannot be used to reduce "false fire", or fires of yin deficiency in the zhang organs.
(2) An example of the non-literal use of transliterated characters is "long gu" which literally means "dragon bones". This term cannot possible refer to Chinese dragons, since they do not exist. However, one can easily buy "long gu" from any TCM herbal shop. Another term that cannot be taken literally is "di long" which literally means "earth dragon".
(3) Although the above herbs are common in TCM prescriptions, they cannot be purchased if we refer only to their Latin names. One likely reason is that TCM pharmacists rarely, if ever, use the Latin names of the herbs. The Chinese names, or the transliterated names (pinyin) should be used instead. For example, if we ask for "flos Lonicerae" we will almost certainly get a blank look. However, if we ask for "Jin Yin Hua" or 金银花 we will connect immediately, even though the pharmacist may speak any of the large number of Chinese dialects (such as Cantonese, where the herb is known as "Kum Gen Fa", or Golden Silver Flower, in Hong Kong). Wherever possible, use the written form (金银花) to avoid miscommunication and/or mis-pronunciation, since there is no dialect form of the written language.
(4) There are a large number of synonyms of the herb names, in both Chinese, English and Latin. This makes it even more essential to use the written form of the Chinese names to ensure accuracy.
(5) Some herbs are prone to adulteration, substitution, or both. For example, Ling Zhi Cao (Cordyceps) can be substituted with an inactive form of the herb. If an extract is first made with water, the herb will be tasteless when dried and re-used/recycled. On the other hand, the genuine Ling Zhi tastes bitter, but few consumers would know the difference, especially if the herb is mixed in a prescription and boiled together with other herbs. The pharmacists themselves may not be aware, as some may trust their suppliers implicitly, and do not conduct regular testing.
(6) Animal-based "herbs" are prone to substitution or adulteration, including Xiong Dan (bear bile / gall bladder) which looks very much like Niu Dan (bovine bile /gall bladder) when the gall bladder is dried, although Niu Dan is far less bitter in taste. Some are simply unavailable because they are banned in many countries. These include tiger parts, such as Hu Gu (tiger bone) which is substituted by bobcat bone, and Chuan San Jia (scales of the pangolin) which has no animal-based substitute. Niu Huang (bovine gallstone) is unavailable in many Western countries and Singapore because of its potential impact on pregnant women, although Niu Huang Pills with about 2% of Niu Huang are available in many Asian countries.
Herbs |
Lisunov Li-2 (Russian: Лисунов Ли-2) was a Soviet transport aircraft developed by Lisonov.
Soviet & Russian aircraft |
_
GLOD
w
BONEDDWR JOHN INWGLIS JONES, YSWAIN,
| O'R DDERIORMJOND, CEREDIGION, i Cd
MAA
U-
ÂR EI DDYFODIAD Vwŵ«Di/ GonpneNAr 15mED, 1650.
—
CYDNESBWCH chwi Foneddigion, ì i . Wele 'nawr yr holl ddeiladon,
Mewn da fwriad, a Gwyr mawrion, 'Â Yn ddigelu, fel un galon,
Ffermwyr, Crefftwyr, Labrwyrhefyd,i * 4 ï > Wedi cwrddyd mewn llawenydd,
Rho'wn glod i 'Sgwier Jones yn unfryd. í we “_I gyd-wledda gyda'u gilydd.
Dyma'r doeth Esgwier da, n Dyma'r doeth Esgwier da, &c.
Dyma'r doeth Esgwier da; AN be un
BÌod | ì s7.. 'T Bu rhyw alar oer a hiraeth,
euyn llawen Un-ar-hugain, 4 ” i Y i
Dy on RD y, 4. hol ei dad trwy'r holl gym'dogaelh ;
Pwy na seiniau dair Hwsa, A O TT o
| A y a (Pwŷ 4 wyr na wna'r Etifedd,
Rho'f finau, heb gellwair, gâr!, os gallaf, * 8Yn ddiarswyd lenwi'i orsedd.
Ar y pymthegfed o Orphenaf, MP: Demyr dont I ier du, Aud
Un fil wyth cant a deg-a-deugain, Te" NOD
Mae'r 'Sgwier Jones yn Un-ar-hugain. Mae ewta an A ì
ì : a ael cwaith ar »tate CDLL
Dyma'r Hi Esgwier da, 2.5 vch “aith ac arian Ut ychydig,
Dyma un a wna ddaioni, 4, Eithaf dyn yw'r Gwr Boneddig.
Sef y 'Sgwier Jones o'r Dderi ; O D docth Fd o
Dyma feistr da i'r d'ladon ; a “""'''
Hwn yw blodau Ceredigion. fl Gobeithio gwna'r Esgwier gwiwlon,
RGyfranu'n hael i'r rhai tylodion,
A phara i rodio mewn anrhydedd,
Mae pawb yn effro trwy'r holl ddyffryn, Nes cyrhaedd coron o drugaredd.
'Nawr ar foreu dydd Sant Swithifi;. WWF S' T) ma'r doetli Esswier da, &c
Dyma'r dydd i'r 'Sgwier mwynlan, | “dr En Ôl (CH
Lawn feddiannu State ei hunan, ; Boed hir-oes iddo ef ac iechyd,
Dyma'r doeth Esgwier da, &c. t" ) ŷ Ac wrth fodd gymhares Mh
a y I; Â llawer iawn o blant serchoglan,
Cydymdyrwch yma'n dirion, “2 Tŵ gynnorthwyo i wario'r arian.
Chwi gewch weled rhostio'r, Eidion a a a “nyni'r doa: Esbwier da, &e."
Cewch beth i'w fwyta 'nol ei dori, Fn Sc WW
A'ch gwala o degwch,—gwiliwch dagu. Rwy'n cofio Morgans wrth derfynu,
'. “— SeftGoruchwyliwr State y Dderi,
o yD - U syfi a
Dewch yn diu yddad_ir MM dn
Cofiwch, peidiwch yfed gormod ; o”. 1
Mewn da foddion gwiliwch feddwi, Dyma'r doeth Esgwier da,
Rhag îs wybren ffaelu sobri. j Dyma'r docth Esgwier da, l
' i o Blodeuyn llawen un-ar-hugain,
Dyma'r doeth Esgwier da, &4, ^.^ ì Pwy na seiniau dair Hwsa.
Go
cy ur Ua yw, ì din ym
be a SE | — —— "—_
ì (ada w medyc v — £ et “_
a
un
cC
i
Tau 8a)
—
—_—
a
ag
—
E———
iau.
U
ME
Dyma'r doeth Esgwier da, &c.
y
ed
ed
Ŷ
—
—
_
—
4a
“ 1——
me
f
—_—
^>
—
Mr
Y
———_
mc
—_
ZZ
se
yc
A)
i
(i en
- Xx
Dyma'r doeth Esgwier dn, &c
di
|
Salzburger Nockerl is a sweet dessert from Salzburg, Austria.
The dessert is made of egg yolk, flour, sugar, salt, vanilla, and milk mixed into a thin dough. It is always freshly prepared. It is served warm with powdered sugar on it. The powdered sugar is said to represent the snow-covered peaks of the Gaisberg, Moenchsberg and Nonnberg.
In the operetta "Saison in Salzburg" (Season in Salzburg) by Fred Raymond, the dessert is praised in a song as "“Suess wie die Liebe und zart wie ein Kuss” (meaning Sweet as love and tender as a kiss in German). A legend says that they were invented by Salome Alt, the concubine of Salzburg′s Archbishop Wolf Dietrich von Raitenau in the early 17th century.
Other websites
Spiegel Online:Nichts als heiße Luft (Nothing but hot air)
Austrian food
Desserts
Egg dishes |
<p>I understand that commenting in rails is done with '#' but if I try to comment out ERB tags, I always run into problems</p>
<pre><code> <%= link_to "Make default", make_default_admin_state_path(state) %>
</code></pre>
<p>Where would you put the '#' on this code? </p>
<p>I tried to put it outside the <% and it did nothing. when I put it inside, there was an error message</p> |
<p>I'm keeping an existing WordPress website but changing the domain name. The old domain name will be redirected to the same website, so if someone went to <a href="https://oldexample.com" rel="nofollow noreferrer">https://oldexample.com</a> they would arrive at <a href="https://newexample.com" rel="nofollow noreferrer">https://newexample.com</a>.</p>
<p>From what I have read will need to do a 301 redirect from the old slugs to the new URLs, like this:</p>
<pre><code>redirect 301 /old-page/ https://newexample.com/new-page
</code></pre>
<p>But in every article I've read online this approach assumes that the old slug is named something different to the slug.</p>
<p>But in my case, all of the pages have the same slug but will have a different domain. For example: A slug from the old domain might be my-cool-page and with the new domain there is also a page called my-cool-page, and according to what I've read I would need to do this:</p>
<pre><code>redirect 301 /my-cool-page/ https://newexample.com/my-cool-page
</code></pre>
<p>But, and here is my question: Wouldn't this cause a redirect loop? Or can I simply get away with this:</p>
<pre><code>redirect 301 https://oldexample.com/my-cool-page/ https://newexample.com/my-cool-page
</code></pre> |
šeriai Ž
EUDROMIAS AUSTRALIS, Gouid.
Australian Dottrel.
Eudromias. Australis, Gould in Proc. of Zool. Soc., Part VIII. p. 174.
By the ornithologist, the bird forming the subject of the present memoir will be looked upon with the
greatest interest, as an additional species of a genus of which hitherto only a single example was known,
namely the Common Dottrel (Eudromias morinella) of the British Islands. Nothing can be more in-
teresting than to observe how beautifully many of the species of the limited groups of the northern
hemisphere are represented by others in Australia: for instance, the genera Himantopus, Avocetta, Glareola,
&c., of which a single species only of each has yet been discovered in either country. For my first knowledge
of this very rare bird I am indebted to the kindness of Captain Sturt, who forwarded me a young individual
from the high lands near the river Murray in South Australia. A fine adult has since been transmitted to
this country by His Excellency George Grey, Esq., Governor of South Australia, and is now in the British
Museum, to which Institution it was presented by that gentleman, together with many other rare birds. It
is most gratifying to know, that Mr. Grey, in addition to his arduous duties as Governor, is devoting as much
of his attention as possible to natural history, the result of which will doubtless be, that many fine and in-
teresting productions will be brought to light which would otherwise have remained buried in obscurity.
Many years must probably elapse before anything is known of the habits and economy of the Australian
Dottrel ; for even those of its European ally, Zudromtas morinella, are but little understood, in consequence
perhaps of its affecting localities far removed from the habitation of man ; a trait in all probability equally
characteristic of the habits of the Australian bird.
Forehead and all the upper surface light sandy buff, the centres of the feathers being brown ; primaries
brownish black with sandy buff shafts, and all but the first four broadly margined with the same; throat
buffy white, below which a crescent-shaped mark of blackish brown ; chest, flanks and under surface of the
wing buff, passing into reddish chestnut on the abdomen, beyond which the vent and under tail-coverts are
white; tail brownish black, the centre feather margined with buff, the outer ones with white ; bill dark
olive-brown ; feet yellowish brown.
The figures, which are of the natural size, represent the adult in two different positions, and the young in
the plumage of the first autumn.
|
The Harlem Renaissance is the name for a movement in African-American culture in the 1920s and 1930s which has had a big influence on African-American literature, philosophy and music. The Harlem Renaissance is also called the "Black Literary Renaissance", '"The New Negro Movement" and "The flowering of Negro literature".
The movement began in Harlem, New York after World War I. In 1925 a book was published called "The New Negro", edited by Alain Locke. This book was a collection of writing by African-Americans which looked at their people's lives experiences since the Civil War. From 1925 onwards, there was a movement called the "New Negro Movement", named after the book.
The movement began to affect the thinking of many African-American writers and artists of all sorts. They challenged the thinking of many white Americans towards black Americans. They refused to be treated as if they were not equal. They refused to just copy the sorts of writing, art and music that white Americans did. They wanted to celebrate the fact that their African culture had survived through the terrible years of slavery, and was being "reborn". (The word "Renaissance" means "rebirth" and is generally used for a time from 1400 to 1600 in Europe.)
Important writers and musicians of the Harlem Renaissance
Novels
Jessie Redmon Fauset – There is Confusion (1924), Plum Bun (1928), The Chinaberry Tree (1931), Comedy, American Style (1933)
Rudolph Fisher – The Walls of Jericho (1928), The Conjure Man Dies (1932)
Langston Hughes – Not Without Laughter (1930)
Zora Neale Hurston – Jonah's Gourd Vine (1934), Their Eyes Were Watching God (1937)
Nella Larsen – Quicksand (1928), Passing (1929)
Claude McKay – Home to Harlem (1927), Banjo (1929), Gingertown (1931), Banana Bottom (1933)
George Schuyler – Black No More (1930), Slaves Today (1931)
Wallace Thurman – The Blacker the Berry (1929), Infants of the Spring (1932), Interne (1932)
Jean Toomer – Cane (1923)
Carl Van Vechten – Nigger Heaven (1926)
Eric Walrond – Tropic Death (1926)
Walter White – The Fire in the Flint (1924), Flight (1926)
Paul Laurence Dubar - The Old Cabin (1905)
Drama
Charles Gilpin, actor
Eugene O'Neill, playwright–Emperor Jones, All God's Chillun Got Wings
Paul Robeson
Poetry
Langston Hughes, poet
Jessie Fauset, editor, poet, essayist and novelist
Countee Cullen, poet – The Black Christ and Other Poems (1929)
Claude McKay, poet
James Weldon Johnson, poet
Arna Bontemps, poet
Richard Bruce Nugent, poet
Musicians/Composers
Nora Douglas Holt Ray
Billie Holiday
Duke Ellington
Count Basie
Louis Armstrong
Eubie Blake
Bessie Smith
Fats Waller
Aretha Franklin
Ella Fitzgerald
Popular entertainment
Cotton Club
Apollo Theater
Black Swan Records
Small's Paradise
Connie's Inn
Speakeasies
Rent party
1920s in the United States
African-American history
American music history
Literature |
Torcé-en-Vallée is a commune. It is found in the region Pays de la Loire in the Sarthe department in the west of France.
Communes in Sarthe |
Yorktown is a town on the northern border of Westchester County, New York. It is a suburb of the New York City metropolitan area. It is about north of midtown Manhattan. The population was 36,081 at the 2010 U.S. Census.
References
Towns in New York |
Willie Aames (born Albert William Upton 15 July 1960 in Los Angeles, California) is an actor famous for the roles of Buddy Lembeck on Charles in Charge, Tommy Bradford on Eight is Enough and the voice of Hank on Dungeons & Dragons, the cartoon. He also hosted a game show The Krypton Factor from 1990-91.
References
Other websites
1960 births
Living people
American television actors
American voice actors
Actors from Los Angeles County, California
American child actors
American game show hosts
American movie actors
American movie producers
American television directors
American television producers
Movie directors from California
Participants in American reality television series
Screenwriters from California |
Giovanna Fletcher (née Falcone, born 29 January 1985) is an English author, actress, blogger, vlogger and presenter. Since 2019, she has presented the CBeebies series The Baby Club. She won series 20 of I'm A Celebrity...Get Me Out of Here!.
Early life
Falcone was born in Essex on 29 January 1985 to an Italian father, Mario, and Argentine mother, Kim Falcone. She has two siblings: Giorgina and Mario Falcone. She went the performing arts school Sylvia Young Theatre School in London, as well the Rose Bruford College of Theatre and Performance.
Career
Podcast
Fletcher is the host of parenting podcast Happy Mum, Happy Baby. The podcast gained national attention when Kate Middleton came to talk about her own experiences with motherhood.
Bibliography
Fletcher, Giovanna (2013). Billy and Me. (Billy and Me Series Book #1) London: Penguin.
Fletcher, Giovanna (2014). You're the One That I Want. London: Penguin. ISBN 1405909978
Fletcher, Giovanna (2014). Christmas With Billy and Me. (Billy and Me Series Book #1.5) London: Penguin. ISBN 9780718180454
Fletcher, Giovanna (2015). Dream a Little Dream (Dream a Little Dream Series Book #1). London: Penguin. ISBN 9781405925877
Fletcher, Giovanna (2015). Dream a Little Christmas Dream (Dream a Little Dream Series Book #1.5). London: Penguin. ISBN 1405919167
Fletcher, Giovanna (2016). Always With Love. (Billy and Me Series Book #2) London: Penguin. ISBN 1405919183
Fletcher, Giovanna (2017). Happy Mum, Happy Baby: My Adventures in Motherhood. London: Coronet. ISBN 1473651204
Fletcher, Giovanna (2017). Some Kind of Wonderful. London: Penguin. ISBN 9781405924863
Fletcher, Giovanna and Tom (2018). Eve of Man (Book 1). London: Penguin. ISBN 9780718186340
Fletcher, Giovanna and Tom (2019). Eve of Man (Book 2). London: Penguin. ISBN 9780718184148
Fletcher, Giovanna. (2020). Letters on Motherhood. London: Penguin. ISBN 9780241481097
References
1985 births
Living people
British YouTubers
British novelists |
Sally Perkins Rutter (also Gale Page; July 29, 1910 – January 8, 1983) was an American actress. She appeared in only sixteen movies during her career. She played Madge in You Can't Get Away with Murder. She also played Katie in Anna Lucasta.
She was born in Spokane, Washington. She died from lung cancer in Santa Monica, California at age 69.
References
American television actors
American movie actors
Actors from Washington
1910 births
1983 deaths |
<p>The site I'm working on will potentially get 20,000 visitors per day. It's no guarantee, but it's supposed to be used everyday by each employee in an organisation.</p>
<p>In the past I've just used a single t2.micro EC2 instance with an attached EBS volume to host sites, which has always been enough because these sites don't get a lot of traffic. But with 20,000 visitors a day how could I improve my AWS architecture to scale?</p>
<p>The site is going to have a profile for each user, including a profile picture - so potentially 20,000 image files. Should I be writing these to an S3 bucket instead of to the EBS?</p>
<p>Would a t2.micro ec2 instance cope with the scale, or should I be using a t2.small, t2.medium or even t2.large?</p>
<p>My MySQL databases are currently on the EBS volume, but should I use RDS?</p>
<p>All the users are in the UK, so I'm assuming using CloudFront is overkill?</p> |
<p>What's the difference between "?android:" and "@android:" in an android layout xml file? They seem to be interchangeable ways of reusing android SDK resources. </p>
<p>The only difference I discovered is illustrated by the following example.</p>
<p>Here the TextView's right edge is rendered aligned with the left edge of the ImageButton</p>
<pre><code> <RelativeLayout
android:id="@id/header"
android:layout_width="match_parent"
android:layout_height="wrap_content"
android:background="#888888">
<TextView
android:id="@android:id/text1"
android:layout_alignParentLeft="true"
android:text="blah blah"
android:layout_width="match_parent"
android:layout_height="wrap_content"
android:layout_toLeftOf="@android:id/button1" />
<ImageButton
android:id="@android:id/button1"
android:layout_alignParentRight="true"
style="@style/PlusButton" />
</RelativeLayout>
</code></pre>
<p>Here, however, the right edge of the TextView is aligned with the right edge of the RelativeLayout. The TextView overlaps the ImageButton.</p>
<pre><code><RelativeLayout
android:id="@id/header"
android:layout_width="match_parent"
android:layout_height="wrap_content"
android:background="#888888">
<TextView
android:id="@android:id/text1"
android:layout_alignParentLeft="true"
android:text="blah blah"
android:layout_width="match_parent"
android:layout_height="wrap_content"
android:layout_toLeftOf="?android:id/button1" />
<ImageButton
android:id="?android:id/button1"
android:layout_alignParentRight="true"
style="@style/PlusButton" />
</RelativeLayout>
</code></pre>
<p>The only difference between the two layouts is the use of @android vs ?android. Both compile with no errors.</p>
<p>Thanks much.</p> |
<p>I made the test for the function with two stubs, actually stubs are working, and if I console.log res.json or next in any part of the function it shows the spy objects inside. Anyway the spy is not being called, when I make the assertion it says "expected spy to have been called at least once but was never called". The program works, but the test is crazy. Help me please!</p>
<p>I have function like this:</p>
<pre><code>export function createOrUpdateToken(req, res, next) {
const { code, redirect_uri, realm_id, quickbooksAuth } = req.body;
if (!code || !redirect_uri || !realm_id) {
const message = 'Authorization code, Redirect URI and Realm Id are required';
return next(new CustomError('Bad Request', message, 400));
}
return issueRefreshTokenBasedOnAuthorizationCode(
{
redirect_uri,
authorizationCode: code,
authorization: quickbooksAuth,
})
.then((response) => {
const { body: { refresh_token } } = response;
return securityModel.findOneAndUpdate(
{ realmId: realm_id },
{ refreshToken: refresh_token },
{ upsert: true },
(err) => {
if (err) return next(err);
return res.json('Authentication successfull');
});
})
.catch((err) => {
return next(err);
});
}
</code></pre>
<p>And the test is like this: </p>
<pre><code>it('Should create or update token', () => {
req.body = {
code: '1234',
redirect_uri: 'www.test.com',
realm_id: '12345',
quickbooksAuth: 'dhajksdas.dsajdosaiudjsa.dsaojpdas'
};
sinon
.stub(intuit, 'issueRefreshTokenBasedOnAuthorizationCode')
.resolves({
body: {
refresh_token: 'hjdklasdashda.dsa.dasdsa.dasddasdas'
}
});
sinon
.stub(securityModel, 'findOneAndUpdate')
.withArgs({ realmId: req.body.realm_id },
{ refreshToken: 'hjdklasdashda.dsa.dasdsa.dasddasdas' })
.yields(null);
createOrUpdateToken(req, res, next);
sinon.assert.called(res.json);
});
</code></pre>
<p>The conditions are:</p>
<pre><code>beforeEach(() => {
res = {
json: sinon.spy()
};
next = sinon.spy();
});
afterEach(() => {
sinon.restore();
})
</code></pre> |
Puerto Limón is the capital city of Limón Province in Costa Rica. It is also a major Costa Rican port for exporting and importing. A part of the community has its roots in Jamaican laborers. They worked on the nineteenth-century railroad project. The railroad connected San José to Puerto Limón. Other parts of the population have their roots in the Nicaraguan, Panamanian, and Colombian turtle-hunters who settled in the city.
Puerto Limon suffered the 1991 Limon Earthquake. This earthquake affected the city and the coastline.
History
Pirates
The pirates Edward Mansvelt and his vice admiral Henry Morgan arrived at Portete in 1666. Portete is a small bay between Limón and Moín. They moved toward Cartago. It was the capital of Costa Rica at the time. The pirates were driven away by the inhabitants of Turrialba on 15 April. This pirate army left on 16 April and arrived in Portete on 23 April. They left Costa Rica and did not return again.
Founding
The town was officially created in 1854 by Philipp J. J. Valentini. He had the government's help.
Climate
Limón has a tropical rainforest climate (Köppen’s climate classification). Average temperatures are very constant all the year. The average is 25 degrees Celsius. Limón has no dry season. The driest month is September. It has an average of 160 mm of rain. The wettest month is December. It has an average of 400 mm of rain. Limon has 3,400 mm of rain annually.
Gallery
References
Limón Province
Cities in Costa Rica
1870 establishments in North America
19th-century establishments in Costa Rica |
<p>I have this simple idea to convert my <code>\n</code> line breaks from my ajax JSON call to <code><br></code> so that it would properly display my data. </p>
<p>I tried many different ways to perform the conversion but I keep getting an error saying:</p>
<pre>
Uncaught TypeError: data.replace is not a function
</pre>
<p>The issue seems to be the way I'm making this call:</p>
<pre><code>var incident = incident.replace(/\n/g, "<br />");
</code></pre>
<p>From what I see on the forums here this is how we're suppose to use <code>.replace</code> but I'm not understading why it doesn't like it.</p>
<p>I tried doing this as well:</p>
<pre><code>"<td colspan='3'>"+incident.Impact.replace(/\n/g, "<br />")+"</td>"+
</code></pre>
<p>This works but if the field is empty it returns with an error stating that it cannot read <code>.replace</code> of undefined. Would anyone have any ideas?</p>
<p>Full code:</p>
<pre><code>$.ajax({
url: this.basePath() + '/GDI_PROD_Incidents?$filter=ÉtatValue%20ne%20%27Fermé%27&$orderby=PrioritéValue desc',
dataType: 'json',
cache: false,
success: function (data) {
$.each(data.d.results, function (index, incident) {
var incident = incident.replace(/\n/g, "<br />");
$('body').append(
"<table border='1' width='800' >"+
"<tr bgcolor='#9aff99' align='center'>"+
"<td width='800px' colspan='4'><strong>Transfert de connaissances</strong></td>"+
"</tr>" +
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Billet:</td>"+
"<td>"+incident.Incident+"</td>"+
"<td width='165'>Priorité:</td>"+
"<td>"+incident.PrioritéValue+"</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Description:</td>"+
"<td colspan='3'>"+incident.Description+"</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td colspan='4' width='800px' bgcolor='#9aff99' align='center'>Détails</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Impact:</td>"+
"<td colspan='3'>"+incident.Impact+"</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Dépannage</td>"+
"<td colspan='3'>"+incident.Dépanage+"</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td colspan='4' width='800px' bgcolor='#9aff99' align='center'>Suivi</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Prochain Suivi:</td>"+
"<td colspan='3'>"+incident.Suivi+"</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Ressource:</td>"+
"<td colspan='3'>"+incident.Ressources+"</td>"+
"</tr>"+
"<tr bgcolor='#fff'>"+
"<td width='165'>Prime:</td>"+
"<td colspan='3'>"+incident.ResponsableValue+"</td>"+
"</tr>"+
"</table>"+
"<br><br>");
})
}
});
</code></pre> |
[
|
[
377348.
ಜ್ನ
ಲ್ಭ
ಸ್ನ
ರಾ ಸಾ ಜಾ ಾರರಲಕ ಎಲ ಅತ ನಳ?“ ಟ್
ತಾಪನ ಜಟ 'ಅತಾಜನವ- ವ.
ಶೌ ಜಾ ಚ ತ 55ಎ ಅಂ ೨ ಅ ಐ ತ
ಕಾರಾ
ಪ್ತ
ಓ]
ಅ
ಪ್
0
ಹ
ಇ
ರ
ಔಾಸಾಸಸಾಹಾಣತ
ಓಔಪಾಶ್ಪಾರ್ಗಾಣ।
[ಹಾಕಾಪಾಜಾಾವಾವವಾವಾವ
ಮ್ಮ
ಔಾಣಾಾಣಾಕಾಣಾ
ರಾ
ಹಾರವ
ದಾ
ಕಂ
ಾರನಾಣಾತ
`ರಕಾಹಾರಾ
ರುಜು.
ಾರಾವಾನಾಂಸಾಸಾವಾವಾದ್ತ
ಹಾಷಾನಾರ್ಪಾಣಾಃ
ಜುಮ್ಮ ು
ಪಚಾ ಗಾಗೂತ
ಮಾರಾಯರೆ
ಕಾಾಾಚಾಪಾ
ಹಾ.
ಔಪಾಸಾಯಾತಾಣಾ
ಕಾಯಾ,
ಎರಾ
ಔಾಸಾಸಾರಣಾ
ಕದಾ.
ಶಾಜಕಣಾಾದಾ
ಾಾರಾರಾಾರಾಯಯಂದ್ದ
ಸ
ಾವಾವಾವವಾವಾವಾನಾತಾವಾ
ಔಾಾಕಾಸಾಾನಾೂ
ತ
ಔಶಾಸಾಷಾತಾ
ಮಾನಮಾಮದ
ಕಾವಲು
ಥಾ
೧೬
೦೨
0)
೧೬
ಓಗಿ
ರಾ
೦ಾ್
ತಾ,
ರಾ
೧೬
ಓಗಿ
ಸ್ಯ
೧೬
ಲು
ಪ್
ನಸ ಜಯ
ಟೇ 1
೧
ಕಕ
ಕ್ರಿಸ್ತ ಶಕ
ಸಟ
(ಆಟಿ ಆ.
ತಕಂನಡ ಪಂಚಾಂಗವು.
27190). |
ಶಲೀವಾಘನ ತ ಇತ್ತ ತ 2 ೨2 0.
ಪಿಂಗಳ ಸಂಪಕ್ಚಕದ ಅ 0ಶ್ಚ. 8೪ಳಯುಕ್ತಿ ಸಂಪಕ್ಚರದ ಹ
ವಿಕ್ರಿವೂದಿಕ್ಟ ಶಕ ೧೧೯೧೪-೧೧೯೧೬೩.
ತ
ಎ ಜು ಓಸಿ
ಕ್ತಿ
ತ್
ಸ
೦೨
೫ ೧೦4-೧೦೩೪.
ಮಹಖ ಮ್ಮದಿ.
ಎ /ಈಿ
ಟಗಣರಿ ೧ ೭ ಇತ್ತುಿಗಿ 5೨೭೨
ಕ್ಕ
ಸಸಯ ಬ. ಆ್
ಶತ್ರು
ಶೇಟ ಶೆ ದ ತ
೦೦೦-835 0 ೦೦-8253॥- ೧೦೦-8255 000-42528000 8353 33- 0 ೦೦ -$|323- 0೧-632. ೦೦೦-೪ 28-೦೦೦-638 ೧೦೦-69832800 0-6985298- 000-6998. ೦೦೦-6328 00೦-62್ರೂ- 0 ೦0-63ಶ8-000-923)-00
ಕ
ಶು ರತಿ
0೦೦-೩ಈ[535-000-828525-
ಮಂಗಳುರು:
ಜಮ॥ನ್ ಮಿತ್ರನ ಪ್ರೇೇಸ್
೧
೫1
(ಆ (ಹಾ
ಕ ಕ ಕ
ಆ ಟ್ಟ ಂ್ಫಂ್ಪ ಆ ಚ ತಾ
50-490) 980 ೨೦430510೧೦ (೫58-000 9202800 ೦-625 5 ೧00 ಪಟಟ
ಕಕ ೦ ೦೦-825535 000
1
ಕ್ರಯ ೩ ಅಣೆ.
€
ಯಾ ಗ
ಗೆ
1]
1111
ಈ 1 (
111. (
11111111] ಗ
1111]( 1 1
11[1111|
ಕ್ರ ಕ ಶಾ
ಜಾ ಸಿಕರ್ಹ ತ
ಹ ಥ್ರ ಸತಾರಮರ್ಸ ಾ್ಕಾ
ತ ರ್ಥ ಶಾಮ ರ್ ಪಾಾರ್ಸಾರಾ ಸೂ
ಕ ಎ ೧ ಮಯ್
ಹಾ ಶ್ರ | ದರಗ ರೂರ ರ್ಸ್
ಶೆ ಮ್ ಸ ಪ್ರರ
ನ ಸ್ಟಾರ”
ರ್ ಅರಾಗಣರಪ ಪರರು
| ತ್ರ ತ್ ರಾರಾ ರ್ಯಾ,
- ದ ದ ಡಿ
| ರ ಗೂರೂರ್ಯೂರೂರೂರ್ಲ
ದ ಹ ತ ಗಗ್ ಬಂಗಿ ಅಘ ್ಯೂರ್ಯಾರರ್ಯ್ಯಾರ್ಯ'
ಹ ಇ 8
ಪ್
ಇರರ
ದಾದ ೫ ಡಾನಾ ಸರರಾರರ್ಟಾ
ರಾರ್ಪರ್ಪರೇ
ರಶ್
ರ್ಯಾಪ್
೩ ರಾರ ರ್ಯರ್ಟ ರಾಘವ
ಇ ಗಗ ಡಿ.4
ತಾಃ
ಶತಲೀವಪುನ ತಕ ೧೨.೭.೧7-.೧೭ ೮೦.
ಪಿಂಗಳ ಸಂಪಶ್ಚರದ ಅಂಕ್ಚ. ॥ಳಾಯುಕ್ತಿ ಸಂಪಶ್ಪಕದ ಅದಿ.
೫೮ ೧೦೨ --೧೦ಕ್ಕ೪.
ಷುಖು ಮ್ಮದಿ.
ಹ 0121 ಶ್ರ೪೧ ೬1 (ಆಟ ಜೂ!
ಫಸಲಿ ೧೨೨೬ ೬. .-೧.೦೬ ಆ.
ಸ
|
,
| ವಿಕ್ರಮುದಿಕ್ಚ ಕರ ೧೪-೧೧ ೧೨,
ತ
|
ತ
ಮಂಗಳೂರು:
1 4
ಕೆ ಳ್ 11 1 ಸ ಡಿ
ಹೊಡಿ ಕಡಿ ಕ. ಹಿಹಿಕಹಿ ಹಿಡಿ ಕುಡಿ ಹಿಕ ಹಿಹಿಹಿಯ ಸಿ ಹಪ ಎಂ ಪಪ ಟಂ ಪ ಪ ಮ ಟಟ ಟಯಯಯಯಯು್ಬ್ಬ್ಟ್ಟು ಕ ೯
ತಿ.೨೧ೂ.೧೧7 ರ
ಹ ಜಮ॥ನ್ ಮಿಶನ್ ಫಪ್ರೇಸ್
ತ್ರಿ
ಸ ು ಗ. ೧ಇ. ಗ ೧೬೧.೩೧. ೧೧. |
ಬನ
ಸ್ಯಾ ೬ಪಾಗವು ಧೃ ಚಳಿಗೆ ಪ
ಳಗಾಗಳಾಲರ್ಯಗಾರಾರಾ ಲಾ
೧೮೨೫ನೇ ವಘಃದಲ್ಲಿ ಬರುವ (ಗ್ರಪುಣಗಳೂ ಪದಗಳೂ.
ಗ್ರಪ್ಗಣಗಳು.
011೫885,
೧೮೫೮ನೆ! ವಷಣ್ಠಿ ಚಂದ್ರಗ್ರಪುಗಿಗಳು ಯೆರಡು, ಸೂಯಃಗ್ರರ್ಪಗಗಳು ಯೆ”್ಫರಡು.
ಚಂದ್ರಗ್ರಪಾಣಿಗಳು ಮಂಗಳೂರಿನಲ್ಲಿ ೫ಗುವವು, ಸೂಯಃಗ್ರರ್ಪಣಗಳು ೫೧೮್ಬಕ್ಕಿಲ್ಳ.
೧. ಫೆಬ್ರುವರಿ 8ಿ0ಗಳ ೨೮ ನೆಯಲ್ಲಿ ಚಂದ್ರದ ಮೂರನೇ ಚಾಗಕ್ಕೆ ಗ್ರಪ್ಷಾಣ. ಅದರ ೮
ಕಂಚ ತೆಂಕಣ ಕೌನೆಯಲ್ಲೆ ಕಣುವದು.
ಮಧ್ಯಔಶ್ರಿಯ ಮೇಲೆ ೨ ಪಂಟೆ ಇ ನಿಮಿಷಕ್ಕೆ ಅಂಚ.
2) ಠ್. ೫ ೧ಜಿ. ೫ ಮಧ್ಯ.
» 2) 06 3] ಅಂತ್ರ.
೨. ಮೂಚ್ 80ಗಳ ೧೪, ಎ೫ ನೆಯಲ್ಲಿ ಸೂಯಃದ ಕಂರಗ್ರಪುಗ. ಇದು ಮಂಗಳೂ
ರಿನಲ್ಫಿ ೫7೮ಿಕಿಲಾ.
೩. ಅಗ)ಸ್ಟು 80ಗಳ ೨೪ ನೆಯಲ್ಲಿ ಚಂದ್ರದ ಅಥ
೫ನೆಯಫ್ಲಿ ಐ8ಣುವದು.
ಲ
(೧71ಪೂಯರಿಗೆ ಮತ್ರ ಇರುವ ಪಬ್ಬಗಳ ಪೌಸರುಗಳಿಗೆ ಕ್ರೂಣಜಿ
ಡಿಯದೆ.)
ಇನೆ ಜನವರಿ. ಪಾಸ ವಷದ ಅರ೦ಚ.
೬ನೆ ೫ ೫ ಪ್ರತ್ಯಕ್ಷತೆಯ ಪಬ್ಬ.
೨ನ ಪೆಬ್ಕುವರಿ. 1 ಮರಿಯಳ ಶುಥ್ಧಿ'ಕರಣ ಪು.
೨೫ನೇ ಮಜ. 7ಕ್ತಿಸ್ರನ ತಾಯಿ ಮರಿ'ಯಳಿಗಾದ ಶುಚವತೇ.
£ಗಪುಣ. ಅದಕ ಅಂಚ ಬಡಗು
ಒಂ
ಸಾಯಂಕಅದ ಮೆಲೆ «೬ ಪೂಟಿ ಇ ನಿಮಿಷ ಷಕ್ಕಿ ಅಂಚ.
2 1 ೧1೧೫. ಮಧ್ಯ.
2 ೮ » ಜ4೬ ೫ ಅಂಕೃ.
ಸೆಪ್ಟಂಬಳ್ ಶಿ೦ಗಳ ೬, ೨ ನೆಯಲ್ಲಿ ಸೂಯಃದ ಪೂಗಃಗ್ರಪುಗಿ. ಇದು ಮಂಗಳೂರಿ
ನಲ್ಲಿ ೫ಗ೮ಕ್ಕಿಲ್ಲ.
ಪುಬ್ಬಗಳ ಪಟ್ರೆ.
ತ್ರಾಸ ರ ಪಬ್ಬಗಳು.
(1181581112 1. (ಡಿ
ಯ. (1) ಗುತುಃ ಮ
ಶತಾವರಿ ವಾಹ್ -ರಾಜರಾಿಮು ಅಜಿ ಸ
೨೮ನೆ ೫ ೫ ಕ್ರಿಸ್ತನ ಯೆ`ಕಹೂಸಲೌಮಪ್ರವೇಶದ ಅದಿತೃವಾರ.
ಠ್ರ ನು ರಕ್ತಿಚ್1ಜನವನ್ನು ಸಪಿಸಿದ ಪುಬ್ಬ.
ಎನೆ? ಎಪ್ರಿಲ್. ಕ್ರಿಸ್ತನು ರತ್ತಿಚಸ1ಜನವನ್ನು ಸ್ಥ)ವಿಸಿದ ಪಬ್ಬ
೨ನೆ ೫ ೫ ಕ್ರಿಸ್ತನ ಮರಠಣಔಬಲಿಯ ಪಬ್ಬ.
ಆನೆ! ೫ ೫ ಪಠ್ಯದ ಪಬ್ಬ. ಕ್ರಿಸ್ತನ ಉಸ್ಛನ.
ಎನೆ! ಮೇ. ಕ್ರಿತ್ರನ ದಿವಗಸಪಗಿದ ಪಬ್ಬ
೨೩ನೇ ೫» ೫ ಪಂಚಶತ್ರಿನ ಪುಬ್ಬ. ಪರಿಶುದ್ಧತ್ನವು ರ್ಪಾಯೃಲ್ವಟ್ಟದ್ದ ತ
೨೪ನೇ ೫ ವಿಕ್ಷ1ರಿಯ ರ೧೫೫ಯ ಜನ್ಮದಿನ.
ಎಂನೆೆ! ೫ ೫ ತ್ರಿಜ?ಕತ್ಟದ ಪಬ್ಬ.
ಎನೆ! ಜೂನ್. 7 ಕೌಮಃಸ್ ಕ್ರಿಸ್ತಿ! ಪಬ್ಬ.
೨೯ನೆ? ೫ ೨ 1 ಪೇತ್ರನ ದಿನ.
೧೬ನೆ ಜುಲಾಯಿ. 7: ಶಾ ಸೆರ್ ಈ] ದೆ ೫ವಮೊ.
೧೫ನೆ ಅಗಾಸ್ಟು. 7 ಮರಿಯಳ ಜ್
೮ನೆ! 1 ಸೆಪ್ಟಂಬಕ". . % ಮರಿಯಳ "ಜನ್ಮದಿನ.
೪ನೆ! ಒಕಗಬರ್. 7 ಸಾನ್ ಪ್ರಸ್ಟಿಸ ಸ್ ನ ಅಸ್ಸಿಸಿ.
ಇರೇ ಸವಂಬಳ್. ಇಸ ಸಮಸ್ತ" ಪರಿಶುದ್ಧ? ದಿನ
೨ನೇ. ೫ ೫ 8 ಸಮಸ್ರ ಪ್ರ ಹಿನ,
೨೮೦ನೇ ೫» ೨». ಕ್ರಿಸ್ತನ ಬರದ 2 ಮೊದಲನೆ! ಅ/ದಿತೃವಕ-
೨ಂನೇೆ ದಶಂಬಕ್. 7 ಅಪಾಸ್ತಲನಾದ ಥೌಮನ ದಿನ.
೨೫ನೆ ೫ ೫ ಕ್ವಿಸ್ತನ ಜಿ ನ್ಹದಿನ,
| ಅನ 12. ೫./-1% ರಕ್ರಸ) ಕ್ಕಿಯಾದ ಸೈೆಪನನ ಧಛಿನ.
ವಮಪಸುದಿ ಖಬಗಳು.
೬ ಬ
7/(11101%) 4೫ 31071278,
(ಪಂಚಾಂಗದಲ್ಲಿ ಮಪುಮ್ನದಿ? ಪಬ್ಬಗಳ ೩ ಹೆಸರುಗಳಿಗೆ ಅಧಚಂದ ದ್ರ (೧) ಗುತು॥
ಮಡಿಯದೆ.)
ತ ಎ
ಶ್ರ ಕೌಳುತ್ತದೆ; ನಿನ ಇ ೫ಕದ (ಪ್ರ
ಸ್
'
(ಪ್ರ8ರ ಕಾ ನ ಬದುಕಿಸು
೨೯೫೫, ಇಂನೆ! ಮೂಚ್ಜ್. . ಸಬೆಬಗಿತ. ಶಾಬಾನ ಎಷ, ಎಳ.
ಎ೬೫ ಎಪ್ರಿಲ್. ರಮ"ಜಾನ್ 80ಗಳಿನ ಎನೆ! ದಿನ.
ಎಳನೆೆ. ಮೆ... ರಮ್ಜಾನ್ 80ಗಳಿನ ಕಡೆ! ದಿನ.
೧೫ನೆ1-೧ಎಷಿನೆ8. » ೫... ಇದುಲ್ಪಿತುಕ್ಕ, ಶವಾಲ್ ೧-೩.
೨೦ನೆ--೨೪ನೆ! ಜುಲಾಯಿ. ಇದುಜೂಪು, ಜಿಲ್ಪಜ್ ೯-೧೨.
೧೬೨ೆ1--೧ಇವೆ ಅಗಾಸ್ತು. ಮೊಪರಮ್ ಪುಬ್ಬ, ಮೊಪರಮ್ ೨-೧೦.
೬ನೆ! ಒಕ್ಕ'ಬರ್. ಅಖ್ಯೆಕ ಚರಶುಂಚ, ಸಫರ್ ೨೫.
೧೮%... 3» ಬಿಲಾವಲ್ ಎಎ.
ಎಷಿನೆ! ನವಂಬರ್. ಕಬಿಲಖಂ" ಎ೧.
ಪ೭ಂದಡೂ ಪುಬಗಳು.
ಬ
117700 ೫101120.೬75,
(ಪಂಚಾಂಗದಲ್ಲಿ ಪ೦ದೂ ಪುಬ್ಬಗಳಿಗೆ ನಕ್ಷತ್ರದ (*) ಗುತುಃ ಮಾಡಿಯದೆ.)
೧೨೫! ಜನವ. ಮಠ ರಸಂಕ್ರಮ?."
೨೨೫ ೫» ೫. ರಹಸಪ್ರಮಿ
೧೨ನೆ ಫೆಬುವರಿ. ಶಿವಕಾ8ಿ.
ಒಂ ಆ
೨೨೫ನೆ 2) ೫ ಪಾಳಿ ಪಬ್ಬದ ಕಡೆ! ಡನ.
೧೬ನೇ ಮಚ್. ಚಾಂದ್ರಮನ ಯುಗಾದಿ.
೨೬ನೆ » ಇ» ಕಮಜಯಂತಿ.
ಇ೨ನೆ ಎಪ್ರಿಲ್. ಸೌಕಮನ ಯುಗ್ಜಿ.
೧೬ನಜ ೫.» ಅ್ವಶೃತಯ.
೧೫ನೆ! ಜುಲಾಯಿ. ಕ೫8ಟಕಸಂಕ್ರಮಣ.
೨೧ನೆ) » *ಪಥಮ್ಲೇದಶಿಯ ಡದಕಿ
ಒಂ ಲ ೪
೨೦ನೆ ಅಗಾಸ್ತು. ನಾಗರಪಂಚಮಿ.
೨೨ನೆ ೫ ಇ ಉಪಕಮಃ.
೨೩ನೆ ೫ 2೫ ಸಮುದ್ರಶೂಜೆ.
ಎಂನೆ ೫ ೫ ಕೃಷ್ಣ ತ್ವಮಿ.
೯ನೆ ಸೆಪ್ಟಂಬರ್. ಗೌ0ತ್ರತಯ.
೧೦ನೆ. » ೫» ವಿನಾಯಕಚ8.
೧೪ನೆ? » ೨» ಉಳ ಅಷ್ಟಮಿ.
೨೦.1೫.17 ಅನಂತಚತುದಃಶಿ.
೫ನೆ? ಒಕ್ಕೌ!ಬಳ್. ಮಪ್ಪುಲಯ ಅಮವತಕೆ.
ನೇ ೫ ೫ ನವರತ್ರಿ ಪರಂಚ.
ಇನೆ ೫ ೫ ಶಂದಪ ಜೆ.
ಎಇಜನೆ! » » ಹುಪಾಸಪಮಿ 8ವೇರಿಸಂಕ್ರಮಣಿ.
೧೬ನೆ! » : ೫. ವಿಜಯದಶಮಿ. ೆ
ಇನೆ! ನವಂಬಕ್. ದಿಪಾವಳಿ.
೫ನೆ! ೫ ೫ ಆ ಗ7!ಪೂಜೆ.
ಎನೆ! ೫ ೫. ತುಳಸಿ! ಪೂಜೈ, ಉತ್ಕನ ದ್ರದಶಿ.
೧೦ನೆ! ದಶಂಬಳ" ಸುಬ್ರಹ್ಮಗ್ಳ ಷಸ್ನಿ.
೧4ನೇ ಬ» ಮುಖ್ಯಟಿ ದ್ವೌಪಶಿ,
೧೮7೫೪೮ನೇ ವಘಃದಲಿ ಗರುವ ಬೆಣೆ ಬೇಕೆ ತತಗಳ
ಆರ05.
1171700 ೫ರ 21/11071722.877 778476,
೧೬ ಮಜ". ಕಳಾಯುಕ್ತಿ ಯೆಂಬ ೧೨೮೦ನೆ! ಶಾಲಿವಾಖನ ಶಕವಷ£ದ ಅಂಚ.
ಎ೨ ಜುಲಾಯಿ. ೧೨೬೮ನೇ ಪಸಜಿಯ ಅತಂಚ.
ಎಂ ಅಗ್ಸ್ತು. ೧೨೩೫ನೆ ಮಪವ ದಿ ಪಿಜಚಿರಿಯ ಅಂಚ.
೧೬ ಒಸ್ಗಬರ್, ೨ ೧೦೬೪ ನೆ! ವರದ ಅಕಂಚ.
೫ ನಶಂಬಳ್ ಜಾ ೧೯೧೫ನೇ ವಷದ ಅರಂಚ.
ಭಾವನ ನವು ಎಂಪವವವುವುುವುವವಮಾವಾನಸಾನವವುವೂೂಮಾನೂನಾಮಾಸಸವಾಷಾನವಷುಮಷಾಹನಾಮಾಡಾಸನಾಮಾಧಾಮಾತವಮುಮಧಾಾನಮನಾಾಮಾಷ್ಯಂಹುಷಾುಷಡುಮವಮಾಹಾಷಹಾತವವತವವಹಾತಾ
೭ 4
ಜನವ. ೩೧ ದಿವಸಗಳು. ಕಾ ಇನ್ನಿ 6 ಪುಪ್ಫ ಅಮವಸೆ ೧೫% ಜನವರಿ.
1170487. ಹಾಲ ಮೂಪ ಪೂಣಃಮಿ-....... ೦೧೯ ಜನಪ.
ಅದು ಪಿಶ್ಚಸಿಸುವವರೆಲರಿಗೆ ಮೊದಲು ಯೆಪೂದ್ಭನಿಗೆ, (ಗೆ ಇತಿಗೆ |
೯*ಗಸರವಾದ ದೇವರ ಬಲವಿದೆ. ಪ ಗಂದಕ್ಕೆ ಪೀಶಿವಂತನು ವಿಶ್ವಸದಿಂದ ಬದುಕುವನೆಂದು
ಬರೆದಿರುವ ರ್ಪಗೆ, ದೇವರ ಫೀಕಿಯು ಆದರಲಿ ವಿಶ್ಲಸದಿಂದ ವಶ್ಸಸಕೆ
(ಪ್ರಕಟವಗುತ್ತಾ ಇದೆ. ರ ೧, ೧೬. ೧೭..
ಚಾಂದ್ರಮೂನ. ನೌಕ ಮಮ
ಅತ ಭ್ಭಘಾವಾಣಿತಾಗಾಗಾರಗರ೯ ಹ ರ
ಮತ. ೦, ೧೩-೨೩, ೧ನೇ ಪೇತ್ರ.
ಲ್ಕ ಬ ೧೧೯೯. ಉಫೆ. ತ್ರ ೧.೧.೨.
ಜೂ: ಬ. ಮಃ ೨೨೧.೧. ೫
ಪ್ರಶ್ಷಕ್ಷಕಿಯ ಯ.ಮೆ ಸಚಿನ ನ ಆದಿಕ್ಶವರ,
ಲ75. ೦೧, ೪೧-೨೪೨. ರ ೧.೨,
ತ್ತು
ಯ
ಮೇಲಿನ ೨ನೇ ಅದಿಕವ;
6.
೨, ೧.೧೧. ಈ. ೧೨೦,
ಸ ರಥಸಪ್ತ ಸ ೨) ಹ ಪಿ. ಟ೨೧೬:
ಮಧನವಮಿ.
ಸ
2
1
5 ಸ ಷಾ
1
ಅ ಪ್ರಶ್ರ್ಷಕೆಯ ಮೇಲಿನ 4ನ ಮಕ್ತು ಕಡೇ
ಆದಿಕ್ಚ)ರ. ಪು. ರ್ಕ ೧-ಇ೧ತಿ.
€
೫1. ೧೨೦, ೧೬_.-. ೦೧.
೦೧ |ತು ವಮೂಪವಷೂ ಸಪ್ರಕದ ಅಂಕ್ಸೌ.
೨೧ ಆ ಕ್ರಿನ್ನನ ಉಪಚಪಪವಸಭಿ ಹಮೊಡಲು ೨ನೆ ಅದ್ರ
ತವರ. ಸೆಪ್ಟುವಗೇನಿಮ. ಮ. ಎಂ,
€
೧೭೬೧ರ. ೧೪ ಗ್ಯ ಬಟ ೨.
೫ ೧ಮಿಗಾಳದ ಚಲನೆಗಳು.
57 ೬27 11008.
ಹಾದ 8ಲವ ಪಂಚಂಗದಲ್ಲಿಸೂಯ8ದ ಪಿಷಯ
೨6೨
ಔಳತಿಯೂ ಅದ ಪು ಂಬಿು ಪಾಚಾಂ ದಲಿ ಚ ೧ಮಿ
6.2.
ರಾ
ಗಾಳದ ವಿಪಯಪಲಿಯೂ (ಪ್ರಸ್ತಾಪ ಮೂಡಿದಿವು.
ಅದರೆ ಇ ಸಠ್ತಾ ಪಗ ದೈವಕು ಅ. ಯೆರಡು 70
ಸಾ (ಸ3ಗಳನ್ನು ಪರಸ್ಪಕ ಸಂಮಧದಲಿ ಅನ್ರೂಮಿನಿ ಸಿದ್ದಾನೆಂ
ಖಳರ್ಟದ ದಿವಸಗಳು: ಬದಂನೂ, ಪಗ ಸೂಯಃವು ಖಪಿಗೆ ಬು ಬೆ
೧ |ತು ಇಂಗಿಫ್ ವ ವಘಃದ ಅಕಂಚ. ಲೂಕ. ೨೦, ಳನು 2ಶೆಖೆಯನ್ನೂ ಕೌಡುತ್ತ; ಪಗಲು ಇರಳ್ಳ), ಬೇಸಿ
ಊ ಉಡುಕ ಕ್ಷ |
ಬರಿ ರಟ ಲ೧೪: ಗೆಛಳಿ ಮುಂತ; ದನ್ನು ಟು ಮೂಡುಕ್ರದೆಂಬದನ್ನೂ]
ಎ9 ಕಿಸ್ಸ್
ಅ.ವಫ್ಞಃಕಂಚದ ಮೇಲಿನ ಅದಿತ್ಯವರ. | ಆಲ್ಭಚಿನುವು
ಫೆಬ್ರುವರಿ ಎ೯೬ ದಿವಸಗಳು.
78771177.
ದೇವರ ಕಾಪವು ಸಕ್ಸವಂನು ಅನಿಃಕಿಯಿಂದ ಆ೧ಡಿದು
ಕ್ಯು ಮನುಪ್ಸರ ನ ಸತ
ಅನೀಕಿಯ ಮೇಲೆಯೂ ಪರಆಚದಿಂದ (ಪ್ರತಟವಗುತ್ತ ಇದೆ. ಯಾಕಂದರೆ ದೇವರಂನು ತುರಿತು ಸ ಠ್ರತ್ರ
ಅವರಲಿ ಕಿ ಇದೆ; ಯಾಕಂದರೆ ದೇವರು ಅದಂತು ಅವರಿಗೆ ತಗಿಸಿದಾನೆ. ್ಗ 7/ಗಂದರೆ ಆತ್ರ
ಆತನ ಅಧ್ರಶವಾದ ಹವುಗಳು, ಅಕನ ವಿಕ್ಚ ಬಚಜ/ ಬಿ ಪಕ್ಷವೂ ಯ್ಯ್ಯಗಳದ ೪ ಗ
*ವಗಿವೆ; ಅದದರಿಂದ ನೆವವಿಲ್ಲದವರಕೆ. ೫. ೧, ಗಿಲ್ಲ.
ಆಮವ-ೆ......೧ ಫೆ ಬ)ವರಿ.
ರ್ಪೂ॥ಮಿ.... ೨೬ ಫೆಬ್ರುವರಿ.
ಕಲ ಜಿಪಿ 09ನಃ ಕದ ಮೇಲೆಯೂ
ಲಲ
8
|
ಟೆ
ಇಂಗ. | ಚಂದ್ರಮೂನ. |3ಕಮೂ|ಮಹಮೃ
2. ಸ್ಪ ಓು
11೬ ಓಟ | ಗ್ದ 3 ಸ ೨
ಆ |2| ೫ಜಿ. ಇಗ 1 ₹ಟಓ[|
(ಇ ತ 83/0 (ಆ
21.1 ತ | ೧೨೯೫ _೦೦ ೧೬_
೦೨ ಯು ಆ (3011, (1 ಎಗಿ (18.1
ತ ಬು 8 (೧೬೫ ೦.೦| |೧೮
೪ 71) ೬.| ೧೮7॥| ತ್ತಿ ೧೧
2 ಟಟ * ೨೬ ೪0.111 2.5೪1]! ೨೦
೬ ಶ 1 ೮” .೦೬. |ಗ್ವ-೨0% [ಇ /-೨೧
ರ್ ದ
೨. ಆ.|ಕ್ವಾ ಣ್ | 4೧ ಚೆ ತ್ರೆ ಗ ಆಂ
ಆ ಚ ೧. |೧0 4೬ ಎ 1 ದಿಕ್ಕೆ
ಗ ಮ (13 |೧೧1೪೧1॥( ೦೮ ಸ
೧೦ ಬು ೧೨೦ ೪೬.1 | ೦೧೯ [೧್ಭ| ೦೨%
೧೧ ಗು ೧೩ | 601 ಗಿತ್ಛ ಜಟಾ.
೧೨೦ ಶು ೧೪ [34 0೦11| .| ೨೨ ಲು
1. ೫. ಈ | ೨೪] ತ್ರ ೦೮-
೧೪ (ಆ. ೧... ಲ] ೪ ೦೧೯
೧೫೭೫ 2 ..0483 ಶಿ ತ್ರ)
೧೬./ಹು ತ್ಕ ೨4೧1 ಅ ೧
೧೭. ಬು ೪. | ೪೮ ಎ ೦
೧೮ ಗವ [06 34% | ೪೩ 1 ಆ” ತ್ಕ
೧೯೯ ಶತಿ [ಕು |. |” ಜೈ ಣ್ ತ್ಯ
-೨೦ ೫ |ಒ |ಏ. (41೫1೦೧೦ ಬು
ಜಸ ॥ ಕಾ
೨೮೧ ಆ |ಔಂ|ಆ್ || !೧೧ . ೬.
ಆ.80? 1 (ಸ ಬಗಲ [ಎ.ಅಿ ಗ.ೋ3..12! 8.
_೦ತ್ತಿ [ಜು (3೨/110೬ ೧೩ ಒಬಿ. ೮
೪ 2) 2% 10 0. ( ' ಬ! ಲ|
೦೦% ಗು ೧.೨ 8೪ ೫1| ೧೫ | |೧೦
೦೬ ಶು ೧೩ |೧ ೧೬_ ೧೧
೦೨_ ೫ 4೪1 |೧೭. ೧೨೦
-೨೮- ಆ. |5ಷ್ಮಿ ೧ |೫೧ ೧೮.೧೩
ವಿಶೇಷವಾದ ದಿವಸಗಳು.
_೨ /ಮಮಠೀಯಳ ತುಧಿತರಣವು. ಲತ. ೦,
೨೦.೨೦. ೪ರ.
೨೭. ಅಕ್ರಿಸನ ಉಪವಸದ ಮೊದಲು ಎನೇ
ದಿವಾಕ. ಸೆಶ್ಚೆಗೇಸಿಮ. ಲೂತ. ೮, ೪--8%
ಇಹ ಅರಾ 22
ಗಾ 'ತೆವರಟ್ತಿ 1೨೫ರ ೧೧೧೫ 4.
೧೪ ,ಅ|ಕ್ರಿಷ್ತನ ಉಪವಾಸದ ಮುಂಚಿನ ಅದಿಕ್ಚ
ವರ. ಎನ್ಮ್ಮಿಹಿ. ಕಿಂಕಗರಿಮ. ಲಕ.
೧೮], ೩೧--೪೩. ೧೫ರಿ. ೧೩ ೧-೧೩.
೧೭ ಬು!8 ಸ್ತಷ ಉಪವಾಸದ ಮೊದಲನೇ ದಿವಸ
ಹ ೬1 ಗೂ... ಡಿಗ್ಗಿ
೧೧ ಅ.ಕ್ರಿಸ್ತನ ಉಪವಸದ ೧ನೇ ಆದಿಕ್ಚವರ
ಇವ್ವಾತಪಿತ. ಮ ತ. ಲಗ.
ಕಿ ಮಹಳಿಯ ಅರಂಚ ೯) 0 1
_೦೨೨..ಶ೫ * ಕಮದಕ್ನ. |
_೨೮- ಆ ಕ್ರಿಸ್ತನ ಉಪವಸದ -೨5ೇ ಆದಿಕ್ಚವರ |
_ ರೆಮಿಪಿಸ್ಟರ. ಮಕ್ಕ, ಶಕ ೨೦೧೨. ೧೮.
೧ ಹೆಸ: ಲ್ಕ ಸ್ ಆ. *್ಪ ಜಿ
ಬ್ರದ ನ ಕಡೇ ದಿನ ಚಂದ್ರಗ್ರಪೂಣ.
ಪ್ರೇಂ ಯ ಚಚ ಆ-ದಿಯಲ್ಲಿ "ದೇವರು ಗ
ತ ಜೂಲಣಗಳನ್ನು ನಿವಿ) :ಸಿದತೆಂಬದನು ಒತೇೆಳಿದೀ60.
ಅಆ-ದರೆ ಚೂಮಿಯು ಒರೆದಾಗಯೂ ಕಕ್ತ ಕತೆಯಾಖೂ
ಗರಳಾಗ್ಗಿ ದೇವರು ಮುಂಚೆ ಬೆಳಕನ್ಮುವೂಡಿ, ನೀರು
ಗಳನ್ಮುವಿ37ಸಿದನು. ಆ ಭಚಮಿಯು ಪ್ರಶ್ನ ತ್ನ
ವಾಯಿಶತು. ತರುವಯ ದೇವರು ವಾದ ನೆ೦ದಲಿ
ಮರ ಸನಿ ಪುಲು ಮುಂತಪವುಗಳನ್ಮುಂಟು ಷೂ
ಡಿದನು. ಇದೇ ಆದ ಮೇಲೆ, ಪ ಸಹಿಯ ನ ನನೆ ದಿ
ನದಲ್ಲಿ ದೇವರು. 'ಪೇಳಿದೇನಂದ್: ಆ-3ತವಿಶದಲ್ಲಿ
ಬೆಳ ಉಂಟ ಗಲಿ, ರವ ಗುರುಕುಗಳಿಗಃಸರವೂ,
ಸಮ ಯಗಳೆಗೌ॥ಸರವ ಪ್ರ ದಿವಗಳಿಗಳರವೂ, ವಘಃ
ಗಳಿಗಃಪರವು ಇರಲಿ, ಅವು ಹೂಮಿಯ ಮೇಕೆ
ದು
ಶ್ರಿ
ಯಂದ |
ಪ್ರಕ್ಟ|
ಸ ರಾಯ ವಾಘಾಪಾನಾೂಾಘಾನಾಾಾನಾವಾನಾನಾನಾಾನಾನಾೊವಾವಾನಾಸಾವಾನಾನಾವಾವವಾನಾನಾವನಾಮಾಘಾಸಾಾಪಾವಾಸಾವಾನಾ ಪೂನಾ ಹಾವ ಪಾಖಪ ವಾ ಪಾವವಾನಾವ್ಪಾಹಾಸಾಸಾವಾನಾನಾನನಾಸವಾವನಾನ
ಮೂಚ್ಯ 4೧ ದಿವಸಗಳು. ಘಲಣ ಅವವಣ್ೆ......೧೩೩ ಮೂಚ
| ೯
|. 7111013. ಬ್ಯೊತ್ರಪ ರು... ರಜ ಜ
14( 1ವರನ್ನು ಶಿಳಿದು, ಅಕನನ್ನು ದೈಪರೆಂದು ಮಖಿಮೆ ಪಡಿಸದ, ಸ್ಮತಿಸದೆ, ತಂಪು ಯೊಚನಗಳಲಿ ನಿಪ್ಪ
1 ಅವರ ಬುದಿ ಇಲದ ಪದಯವು ಅಂಥ8ರಕವಯಿಕು. ತವು ೫ನಿಗಳೆಂದು ಅಂದು 8ಂಡು,
| ಡು ಶಾ ಲ (ಸ್ಥಾಗಿ
| ಪುದ್ದಿರಿದರು. ಮಕ್ತು ಅಯವಎಲದ ದೇವರ ಮಪಿಮೆಯನ್ನು, ಲಯವಗುವ ನರಪ್ಸ್ನು ಚಕುಪ್ಪುದ
| | ತ್ರಿಮಿಗಳಿಗೆ ಸಮನ ಪವಿ ಮೂ ಎ ರ ೧, ೨೦೧--. ೦.
| ಇಂಗ್ಲಿಷ್. | ಚಾಂದ್ರಮನ. [ಸವ 'ಮಹವೃ | ೧೪ ಅ(ಕ್ರಿಸಾನ ಉಪವಸದ ಇವನೇ ಆದಿ ದಿಕ್ಚವರ _
| | _ ಟು ಇ! | |
| ಸ್ 2 1 ಎ “ರೆಗೆ ಯೇ ಅರಳ ಗಟ ಚ
| | ಸ 2 ತ ಕಾ “97 | ಕ್ಷೆ | ಗ | , ನ ದ ಣ್ ಇ .
ಗ" ಡೆ ( 1 ಶ್ರ ಆವಿ. ' ಗ್ಟ ಚ ( ( | ೨೦೧--ಕ್ಕಿಣ. ಕಣಿದಿ ಸೂಯ] ಔ್ರಷಾಣ. |
[ ಸು ಯ | | ಯ ತ ಇ ಸ |
ತಾನ್ ; ಇರಾ ೧೬ ಪಗ ಚಾದ್ರಷುತ ಯುಗ ಎ, ಕಟ.
| 2.16 ೦.8೩ ೨೦11 ೧೯ ೧೪ _ ಷಿ |
| ಸ 1 ಧ್ರ ತ್ರ 04 (ಎಂ ೧೫೬ ಯೆಂಬ ೧೭-೮೦ನೇ ಶತಲಿವಾಪನ ತತ
[ಕೆ ೨ ಯು ೪ | ೨%. ೦೧ (ಕ ಸ
೪ ಗು ೫ ೫-1 | ಐ.ಐ' ೧೭೬ ವಘಃದ ಅರಂಚ _
೬... ೫ ಈ 116 ರಿ (೬ ಡಿಶ್ಕೆ ೧೮- ಚ ಯಗ '
ತ್ತ ೬.೫ ಗತಾ ಆಕೆ. ಗಭ್ಛ್ರ.ಎ೪. | ೧೧ ೦೧ ಆ (ಕ್ರಿಸ್ತನ ಉಪವಸದ ೫೫ ಆದಿಕ್ರವರ
| ೨ ೮ ದ್ದ ೨ ಆ 7(ಜಎ34| (ಎಂ ಯೂದಿಕ.. ಯೋ. ಲೃ ೪೬-೨೫.
| ೪ ೩೬... ೨. (ಇ. ೧ಿಕ್ಷೆ [ಆ ಓ.ಡಿಗಿ [ಸೆ ಡಿ ಜಟ _
_ ಜಿ) ತ ಗ್ (೧೫೯ ಎ. ಇದ್ದೂ ಎ | ೨೦೩ ಹು *ರಮಣಯಂ8. (ಸಟ್ರಿ. ೧ ಯ
೧೦ ಬು 1 1೧೧ ಸ ಅತ್ತಿ, ರಿಲೆ (10 ಇರುತ್ತೆ ೧34 (ಗು (ಕೇ ುು ಮರೀಯಳಿಗುಹದ ಶುಚ
1 ೫೧೬೦ ತು ೧೨೨೦೦೧೯! ಹ ೨೦ _ ೦8% ಕೊ ಲಕ ೧, ಆ ಎ ಆಜ!
೫೩೩%. (ಕ 5. (೯ (.[((((! (355%. ೨೬ ೫ (ಪನುಟಕಜಳೀ॥
೧೪ ೮೧ ( ೧೪ ೩೧.1 12೧21 1 ಬು ಜನಂ
೧೫ ಚ ೪ ೨೦ 1 ೧ರ ಹ 7 ಕ್ರಿನ್ನವ ಯರೂನಿಅಳ$ಮಿಖ್ರ ಹ] ಎ ಕ [
1 ೧೬. ೫) ೧ (೨೨೭.1 ಲ ೨೦೧೯ | ದಿಕ್ಸವಿ?ರ ಸ ೧೧, ೧-೯.
| ೧೮೦: ಮು ೦ (೨೦೪ [| ೨4 ೧ | | ಲಿವ್ವಿ). ಎ ಶಿ$ಿ.-ಗಿ೧
_ ೧೮- /ಗ೨ ಜೈ ಬಿಲ್ಲಿ ಬ ಯ ಡು ಚ ಗಮ
ತ ಶ್ರ. ೪ (೧೨% 1 ೨. ತ್ಕ ೦೧ ಚ ಸಬೆಬರಾತ". ಬ್ಯಾಕ್ರರ್ಪೂಔಮಿ.
ೆ ೩೦ ಈಶ ನ ೫ ೫! ಆ ಲ
| 1166 ಕ
| ಎ೦೭ |) | ಆ.45 1|6/ ೧೦ [[ ೬. | ಬೆಳಕು 7ಡುವ ದಕ್ಕ ಆ-ತತವಿತಅದಲ್ಲಿ ಬೇಕುಗಳ
| ೦3 (ಮ |ಸ್ರಾ|, ೧೯ ೪೬.1 ೧೧ |ಓ| ೩-
| ೪ ಬು (1 |೧೦ ೪೧ ಟಟ. ಈ ರಲಿ, ಮತ್ತು ದೇ “ವರು 113002 ಪಯಃ ಈಯಿತು:
೨೦೨% (ಗ) ೧೧ ಕಾ 1 ೧೩ ಗ ಕ
ಬ _೦೧೬. ಶು) ಗ.ಟಿ ಸ ತ್ತ ೧೦ ಜು ೨ರ) ೨ ದವರು ಘಗಲನಿ] ಸುವದಕ್ಕೆ ಡಡ ಬೆಳಕನ್ಮೂ,
9೨ [ಸ್ರ ( ಈ
ನ ತ್ತೆ ೫ (ಓ1 ೧೫. (೧೧. | ಊ್ರೂ ಅಧುವದಕೆ ಸಣ ಬೆಳಕನು, ಅ ಯೆರಡು ದ]
ಗ ೧೦೮.೮ ೧೮೪ | ೨೧೯ ೧೬_ ಟಾಟ] ತ ಹು ಆ
1 .. _೦೧೯೭೫ _೦೮7[ ಗು ೧೩, ಡ ಬೆಳಕ 2ಗಳ್ಳಂಯೂ, ನ್ನ್ರಗಳಮ್ಮೂಪಪೌಾ ಉಂಟು ಷೂ
ಸ 30 (ಮ (ಕಾ| ೧೨೦೧” 1. (೧೮ ೧೪: [ ಡಿಷಹನು ನ ಮೇಲೆ ಬೆಳಕು ಕೌ ಕಾತುವದ[,
| ಗಥ 1 61 ಪ್ರ) (0% (51 3 ಟೆ ಟಿ
| 1
| ಖಶೇಸರಷ್ಟಶಹ ದಿಷಸಗಳ್ಳ: ಟೂ ಬೇಕೆ ಮಡುವ ರ ಆ
| ೭..ಅ.|(ಕ್ರಿಸಾನ ಉಪವಸವದ 4ನೇ ಅದಿಕ್ಚವರ. | ಮುರಾಕತವಿಶಅವಲಿ ಗಾಟನು; ; ಮಕ್ತ್ಕುದೇವರು ಆ
| ಗ
| ಒಕುಲಿ. ಲೂಕ. ೧೧, ೧೪--. ೦೮. ಫೆ. | ವ್ಳೇದೆಂದು ನದಿದನು. ಅಂದಿನಿಂದ, ಪಕಲೌಚಗ
1 4 ಸ ಟ್ಟ
ಸ | 8% ೧--೧೪. ಚು ದವರ ಪ್ರಶ್ತಸಮಷಿಪಸತ ಚ| ಅ-ಔತವು ಆ.
) | ಬು 1 ಸ್ಕಿ ಸ ೫೪೫1 1೫200 ಇ 285 2 |
ಕ ಬರ ಗ ವ ತ ಕ ಗ ಸಾಂ ಅ ಅ ಟಂ ು ೦ ಆ ಮಯ್
ಕಿಲ್, ೩0 ದಿವನಿಗಳು.
0011,
ಕ್ರಿ ಬ್ರೈತ್ರ ಅಮವನಸೆ .. .... ಗುತ್ತಿ ಏಪ್ರಿಲ್.
ವೈತಖ ರ್ಪೂಃಮಿ......
_೦೮- ಏಪ್ರಿಲ್
ಓ ಮನುಫ್ಸನೇ, ದೇವರ ನ್ಫಯಶೀವಿಣೆಗೆ ತಪ್ಪಿಸಿ ಕೌಳ್ಳುವಿ ಯಂದು ನೆನಸುಕ್ತೀಯ
ವೂನಶಂತರಕ್ವ ಸಿಂಸಂನು (ಪ್ರೇರಣ್ ಮೂಡುಕ್ತದೆ ಯೆಂದು ಶಿಳಿಯದೈೆ ಅಕನ ದಯ, ತಳ್ಡ್ವ, ದೀಪಃಶಶಿಗಳ್ಳ
ಐಶ್ರಯ॥ವಂನು ಅಸಧ್ರಿ ಮೂಾಡುಕ್ತಿಯ? ಅದರೆ ಫಪಿಂನ ೫ ೫ಡಿಗ್ಸದ (ಪ್ರಕರವಗಿಯೂ, ನಿಂದ ಮೂನಸಾಂಶರವಿಲದ
ಕು
ಪುವಯದ (ಪ್ರ೫3ರವಗಿಯೂ, ದೇವರ ಸೀಠಿಯೂದ 8ವಿ 18 (ಪ್ರಕಟವಗುವಂಥ ಕೇಪಹ ದಿವಸಕ್ಕೆ ಕೇಪವಂನು
ದಿ ಳ್ಳ ಲ
ನಿನಗೆ ನೀನೇ ಕೂಡಿ ಡಿಟು ಕುಕೀ ಲ ಹಟ
ರಾಯಾ ಹು ಒಆಹಾರ್ಣಾಹಾರುಹಾಣಾನ ರ ಬೀನಾ?
1? ಯೇನು! ದೇವರ ದಯವು |
ಇಂಗಿಫ್. | ಚಂದ್ರಮಾನ. |3ರಮೂ (ಮಹವೃ | ೨೨ ಶು !ಕ್ರಿಪಾನ ಮರಣಬಲಿಯ ದಿನ. ಯೇ ೧೧೯,
ಣು ಇ ಜಾ ಆ
| (ಗ ಗ್ರ ಸಚ ೧--ಕಿಿತ. ಏತಿ. ೧೦, ೧.೨೨%
ಸ 11 ದ ಆ. ಡೆ ಮಟ . ಕ೭. ಟ್ರ.
5 [|(₹_ಇ ತಿಲ. ,ಪಳಿಗೆ ೧ (. |ಓ ಗ ೪ ಆ. ಪಸದ ಪಬ. ಕ್ರಿಸ್ತನ ಉತನ. ಯ.
ಗ ಜಃ (| 0 ಟ್ಟಿ | 1 ಬ
ಚ ಸಸರ್ರ್ಜಾರ್ಟ್ಯಾಾ್್್್ಪ್ಪ ೭೫/2, ೧.3೧6 ಸಲ್, ೩' ಓಟ ।
ಗ್ರ) ತ್ಕ ತ್ಕ 11. ..ಎ೦1..೧೬ . |
೦.13) ಛ ೦ರ. ೨೮೫೧ | |೧೭. | ೧೧ ಅ.ಪನದ ಮೇಲಿನ ಮೊದಂನೇ ಅದಿಕ[ವಾರ. |
ಶ್ರ ೨4 1111003001... 3 ನ
ತ ತ _ ಕಕಿಮೊದ್ಗೆನಿ8 ಯೌ. ೦೦ ೧೧೯-.೨೦ತ. 1
೪ ೮ ೬ | ೪ರ” ೦೩ ಗಣ” ನ |
ಜು ಹಿ ವ ಶ್ 11 ಸ್ರ ಎ೪ ೨೦೦ ೧ನೇ ಯೊ. 8% ೪-೧೦.
| 3 ೨೩೮ ದಿ. ೦೦% ೦2() ಎ
ಟಿ ಟಾ ಜ್ (| 8೪2 ಜೂ ೧.೦ಚ *`)ರಮೂನ ಯುಗ್ುದಿ.
ಜ.0. 1.2 ಇಚ ಐ ೦೬ || (೦೩. ಗು *ಪಕ
೧೦೨ ೧೧ | 3% ೫. ೨೦೧ ೫.ಎ94 ೧೬ ಶು ೀ ಕಮ್ಜಾನ " ಠಿಂಗಳಿನ ೧ನೆ ನ *ಆ್ಟ
೧೧ ಆ ೧.೨೦] ೫% ೫ ೨೦ ೨೦೬. ನದು.
1 11. 10೩. ಅಆ ೫( (ಗಿ (೨. _ ಆ."
೧ತ್ತಿ ೬) ೧೪೪ ಎ | ಧು ೧.೫ ಗಟ ೫ ಮೀದಲಿನ _ಎ೦ನ್ಯ ಆ-ದಿಕ್ಚವಾರ, ಖಂ
ಇಗಾಪಕಣಾಗು | .2ಜಯಸರಾಟರಿಸ | ಇಡ ಜಡಗರಣಳಹಣಣಾಾ ಕ
೧೪ ಒು ೧ |ಶ೪ ತ್ರ ಹ ಸೆರಿತ್ದೀಯಸ್ದನಿಸಿ. ಯೊ. ೧೦,
೧೫೪ ಗು ೪.1 ಚ್ಟ ಲ ೨೨ ಹ
ಟ್ಟ _ ಗಟ ತಖಾ ೧೦-೧೬. ೧ಬ ಕ್ರ. ೨, ೧೯೯೨೨೨೨ಶ೩
೧೬. ಶ) ೨ |. ೪೬೫ ಶಿ ೧
೧೨೫ ಛ | ೨೨. | ೬. -೦. | -೨8%,ಅ.ಪಸ್ತದ ಮೇಲಿನ 4ನೇ ಆತ ಯುಚಿ
1 1 ಇ ಟಿ ೬2 ತ ಆಕೆ. ಯೋ. ೧೬೨ ೧೬೨. ೨.೨.
೧೧೫/೭. . ಎ5 ಒ.-ಎ8411/. ಆ ಆ)
ರ ಜಯ ಚ ಸಕೈ ೨% | ೨೨೬.೭ *ನರಸಿಂಕ್ಜಯಂ॥8. ೧ಪೈತ್ರ. ೨,೧೧-೧೭.
೬೨೧ [2 ಲ. ೮೧೪೪] ೧೦ [.( ೬.
೬೬೨೫1 [181.141 ೧0೦೯ ಗ ೧೧, ಗ ೬.
೨೦೨ |ಶ) ಕೆ 1೧೦ ೬ 1 ೧.೦೧ ೮ ಹಾಹಾ ಅರ್ಜಾ
12೫118 ೧೧ ೩1| 1೧೩ ಬ. ಗ್ ಬ ಎಸವು ದಿವಸಕ್ಕೆ
ಎ 0 ಟು '
೨೧೫% (ಆ ೧.೦೧ 1೪...೧೪. ೮5.೧೦ | ಮೂಕನ್ಮ್ನಯೆರದು. ರಾಿಯುರಾಕ್ಗೆಗೆ 86ವಿ5 ಹಂದ
೨೬... 2೩ 0.31 (10%.. ೧೧ ಷ್ಟ ತ್ 8
೨೦೨ /ಮ ೧೫ 9.1 1: (೧೬ ೧.೨ | ಅರಿಕೆ ಮೂಡುಕ್ರಡೆ ಅಂದಿನಿಂದ ಮ. ೬. ಐ ಸೂ
೦೯) 1! ೧೭, ೧4, ಕ ವ ಆದ್ದ 1 ಬೇೆಕ್ಕುಉ
ಸನ ಸಾ ಭಾ ಫ ಯನು, ಪಗಲನ್ನು ಅಳ) ಬೆ
ಎ೦೧ ಗು (ಕ| ೧|೭. 1] (೧೮. (೧೪ ತ ಚ ಸ
ಸ ಸ ಸಾ| ೨೨1 ೧೧೫೩ 1೧೧೯ (೧೫ | ದಯುವನೂ 2ಲೆಸವುಯ ವನ್ನೂ 8೪ದವನಗ್ನಿ ಮದಲಿಂ
ರ್ ಕ್ ; ಗನಂತೆ ಕರ್ನತರಡಿಯಿಂದ ಹೌರಟು, ಪರಟ್ರಮಶಲಿ'
ವಿಶೇಫವದ ದಿವಸಗಳು. ೆ ಪದಿಯಲಿ ಓಡ ಸಂಕಸಫಿಸುತ್ತನೆ. ಆತಶದ
4.2.
೧.1ಗು ಕ್ರಿಸ್ತನು ರಾಕ್ರಿ೫ಸಜನವನ್ನು ಸ್ಹೌವಿಸಿದಹಬ್ಬ. ೫ ಪರಟುು, ಅದರ ಆಂಕ್ಸಗಳವರೆಗೂ 8ರ)
| 0 ೧೩, ೧--೧೨% ೧೫ರ. ಆ) ಳೂ 4 ಗ”ಡುತ್ತಾನೆ. ಅವನ ಐಸಿಲಿಗೆ ಮಕೆಯೂದದು ವಾಂದೂ
ಸ ಹ್ 12 ಹ ಕ ಲ
11.4].
ಚ ಹಣಾ 9ರರವದಾಹಾ/ಗಸ02 ಜಾ
ಮೇ 4೧ ದಿವಸಗಳು.
ವ್ಯ ಇ ಭಟ ಜು.
ಆಧಿಕ ಬ್ಲೇಪ್ಮ ರ್ಪೂಮಿ... ೨೬. ಮೇ.
`ಂ್ರ
ದೇವರು ವೌಭ್ಬ್ಬನಿಗೆ ಆವನವನ ಕ್ರಿಯೆಗಳ (ಪ (ಪ್ರ೫ರ ಬದಲು ಕಡುವನು; ಸಕ್ಕಮಹದಲ್ಲಿ ತಳಿ ತಂಡ, ಮಹಿ _
ಮೈಯಂನೂ್ಕೂ, ನಮನವಂಭ್ದೂ ಸಿ೮ಲ್ಲಔಯವಂನೂ ಪುಡುಕುವವರಿಗೆ ನಿಶ್ಚಜವವೂ; ಜಗಳಿಗಂಟರಗಿ ಸಕ್ಸ ಅವಿ
ಥೇಯರ?ದು, ಅನ್ಭುಯಸ್ತೆ ವಿಧೇಯರ?ರುವವರಿಗೆ ಊೀಪವೂ, ಉಗ್ರವೂ. ಯಾಕಂದರೆ ದೇವರ ಬಳಿಯಲ್ಲಿ.
ಮುಖರ್ದ್ವವಿಲ್ಲಾ. ಕ ಎ೦ ಬೂ. ೧೧%
ಜಾಯಾ ೫೫೮ ನಲುಸಹಾಯಾರಾಗರಲ
ಚಾಂದ್ರಮೂನ.
ಸಸ ಮಗಳ ತೀ ಸಸಸಕಸತ ಹಣಾ ಸರಜಯಾಂಾಾಣಪಾಣತಯನಹಾಾನಲಜಾಸಯಾಿನಿನಜಾಲಸಾದಣಣರ್ಜಾದಾ ನಗಾಾಲಾನಿರರಾಾ”
ಡಾ
ರ ಒಟ
೮೯
ವೈಶ
| | ಜು
1
7 ] ಗಾ [
|
|
ಅರಕು.
೧೦ ತ್ರಾ
೧೧ (ಕ್
೧.೨೦
೧೩. ೨೦
(೧೪ |. ೨೨೩1]
೪ ಎ೧
(೧೨%
ವ ತೇಯ್ಯೂ 0೩:
ಕಾ!
1
1[[
1[
1[[
|
1
1[
ಆ. ಪದ ಮೇಲಿನ ಇವೇ ಅಶ್ಚವನ ತ್ವ
» ಶಿ (೧8% ಯ.
ರ್
ಈ
ಶಫ್ಲಿತ.
ದ್ರಾ
ಸ್ಯಾ ರಾರ್ಪಾಸ್ ಗಾರ ಜಾ ಸ
ಗ್ಕೆ ಯೋ. ೧೬೨ ೨3. ೨೩. ಯಾಕ.
ಗ) ಐ ಪೂ
೧೨ ಗು ಕ್ರಿಸ್ತನ ದಿವರಾಪುಣದ ಪಬ್ಬ. ಮೂಕ
೧೬೨೧೪೨೬೩೦೦. ಅಘ) ಟ್ರ: ಓ ೧.
ಶು «ರಮ್ಜನಿನ ಕಡೇ ದಿವಸ. ಫ
೧೫೩ (ಶ («ಣುದುಆಪಿಕುರ್ ಪಬ್ಬದ ೧ನೇ ದಿವಸ.
೧೬.7 ದಿವರಾರುಣದ ಮೇಲಿನ ಆ-ದಿಕ್ಚವರ. |
ಯೇ. ೧೨ಕ್ಕ. ೨೦೬-೧೬೨ ೪. ೧ಪೇತ್ರ.
ಲ ೨-೧೧.
೧೭. ಚ «ಣ್ಯದುಲ್ಪಿತುರ್ ಪಬ್ಬದ ಕಡೇ ದಿವಸ.
೦೨, ಅ. ಪಂಚಶಕ್ತಿನ ಪುಬ್ಬ. ಪುಶುದ್ಧಕ್ಮವ ಪ
ಯ್ಸಲ್ಬಿಟಧು. 11 ಸ (೧೨4-೨4೧. |
ಆಪ್, (ಕ್ರಿ. ಎ, ೧--೧೧. |
೨೦೪ [ಚ ೧೮೧೧೯ ವಿಕರಿಯ ರಾಯ ಜನ್ಮದಿನ.
೨೦ (ಆ ತ್ರಿಯ್ಪದ' ಪು. ಯೊ. 4, ೧--೧ಶಿ೬
(ಪ್ರತ. ೪, ೧-- ಸಿ
ಕ ಶಯ
ಶಜುಷಹಾಣ
ನ ಸ ಪಂಗತಿ ಖರೆ ಯೆ_ಂ_ದಕೆ ವಮವವ
ಕಿಗೆ ಸ್ಟ್ 8 ಬೇಡ. ಅದಗ] ಇದೆ ಪಸ್ನಗೆ
ಆಗುತ್ತದೆ ಸಯನ ಇ (ಪ್ರರ ಅಧಿಕರ ಷು.ಡಿ,
ಪಗಲು ಇರುಳ್ಳಂನೂ, ಬೇಸಿಗೆ ಛಳಿಸಲಗಳನೂ ಒಪ]
ಗೆ.ಉಂಟು ಮೂಡುಕದಿ ಯೆಂ_ಬಡನು ಾಪಾೂದುವವನಿ
೧4827273777332ಂರಾತಾತಾ ಹಾವಾಗು
ಸ
ಗೆ.ಪಾಂದು ವ್ಛ| ಚನ್ನ? ಕಿಳಿಯದ ಅಧಕ
ಗು. ವಿಪಯಶದಲಿ ಡು ೦ಟಾಗುವ ಪ
6.2,
ಗೆ ಮೂಡಪದು. ಪಂಚಾಂಗಗುರನಿಗೆ ಸಂತಾಪರ್ವರು
ಇಲ್ ಬಾಲಿ
ರೈಟು.
ಪ?ಿಗುದಕೆ ನವು, ಅಂದರೆ ವಾದುವವನೂ ಪೂ]
ಬಾಂಗಗರನೂ, ಮೊದಲ ಹಗಲು ಇರುಳುಗಳ ಪಿ ಲಭ |
ಪಮುನಸಾಮವವಷವಷುನಾನಾವಾನಾರರಹಾನಹಾಮಾಮಾವವನಾಾವಾಾವಾ
ಜ೧ನ್..39:ದಿವಸಗಳು.
107೫.
| ನಯ(ಪ್ರವ/೯ವಿಲದ ಪಪ ವೂಡಿದವರಪು ವ್ಛೈಯಪ್ರಮ್ಮಣವಿಲ್ಲದ ನತವಗುವರು. ಅದರೆ ವ್ಫಯ
ವಶೇಪವಾದ ದಿವಸಗಳು.
4 ಗು 4 ಕೌಪುಃಸ್ ಆನೀ ಪಬ್ಬ.
೬. ಅ./ಕ್ರಿಯೇಕಕದ ಮೇಲಿನ ೧ನೆ ಆದಿಕ್ಚವರ.
275. ೧೬ ೧೯೯-೨೩೧. 1೧: ೭ ೭ 0॥
ಭು ಬಗ;
(ಪ್ರಮೂಣದಳಗ ಪಾಪ ಪೂಡಿದವರಪ್ಪು ವ್ಫಯ(ಪ್ರಮೂಣದಿಂದ ಶೀವಿಃಕಸೆಯನ್ನುಪಗಂದುವರು. ಯಕಂದರೆ
| ವ್ರಾಯಪ್ರಮ್ಮಣ ಕೇಳದವರು ದೈವಕ ಮುಂದಿ ಸೀಕಿವಂತರಲ, ವ್ಫ್ಛಯ(ಪ್ರಮ್ಮ ಮೂಡುವವರೇ
| ನೀಠಶಿಸಿಣ1ಯ ಪಡುವರು. ಕ%೩ ೨೦, ೧೨೨೦--೧೬೩,.
ಇಂಗ್ಲಿಷ್ | ಚಾಂದ್ರಮಾನ. ಜ್ತ ೬... | ೧೩ ಅ (ಕ್ರಿಯೇಕಕ್ಸದ ಮೇಲಿನ ೨ನೇ ಆದಿಕ್ಸವ6.
೫1 ತ " ತ 11.1... ೮೧ ೧೪,೧೬ ಎ.ಎ. ಗಯ 1೨
21 11 (:` ೫ 11 13 ೪
ಚೆ ಗ್ರ ಡೆ ತಿಥಿ. ಪಳಿಗೆ ಟೆ ಗ್ಗ ತ ಕೆ ೧೩-೦೪.
ಸು ು 1 ಕು 1 ಹ ಚ ಗ
ನ ; ೫1 ೦೦ (ಅ (ಶ್ರಿಯೆ3ಕದ ಮೇಲಿನ ತವ ಆದಿಶ್ಚವಾರ. |
೧೫ು. 1... ೦೦ | :| ೧೮ | ಇ೨
12 22 1೪1.1. ತಿ. ದರ], ೧೫ ೧೨, ೧-೧೦. ೧ಪೇ. ೫ 84-೧೧.
ಆ 12 ಬಜ 2ಜ 118 20.211 90.1 ಗ
ಶ್ರ) 1 ೬... ೪1! |ಎತ್ತಿ _೦೧ (೮ ಕೈತ. ವಿಶ್ಲ76ರಯ ೫ಯ ಪಟದ
ಶೆ. ೨ ೮.೪ ಭರ್ [5೨ | ೨೧ ಚ ದಿವಸಗಳಲ್ಲಿ ಉದವಾದದುೂ [ಕುಚ
೬. ಆಸ |ಉ)2(' ೧೯.. ೬.1[.2. ೨೫% ಜತ್ತಿ | (115. ಕ
೨.1೭ ೧೦ | ೪1[೫ಎ(. ನಾ (೧೬.೫ /“ಪಟಪವಿತ್ರಿ.'
ಚೀ. (೬ ೧೧ 1/8 | ೦೨. (4 ೦0% | (1 ತ ಚ |
ವ ) | ೪ಶ% ೆ 3 '
ಎ ಸ ಟು ಹ ಜೆ ಅತ ಕಲಿ ರ್ಕ 41
೧೦೫ | ೧೯೧೫೫. 4೧| (೨೫೧ ೨೯ ಮ/-ಪೆಕ್ರನ ದಿನ (೧೮-೨೦೩, |
೧3. (ಆಡಿ ಮು 5.1೩. (ಶ.ಐ ಇ. ಪಿಸರಬಿಚಗಿಸುವ ಬಗ್ಗೆ. ವಾಂದನಾಂದು ದಿನ
ತ ತ 1 ವಾಸ್ ಮಂದವಾಯು ಇರುವ ಪ್ರಕ೮ದ ಸಮಯ
ಜೆ ಎ | ಸ |
೧೬ಬು ೫೯] ೫ ೧೧೫ ತ 3 | ದಲಿ, 8ರದಿಂದ ದೂರವ?ಗಿರದೆ, ಪೆವೂರಿಯಲಿವ್ಟ |
೨.1೪. .೪೬ [1೬.೩೫1 ೪ | 1. ಟು
೧ಳ ತು ಟ್ರ ೪ 1[. ೨೫೫ | 84 |ಗೆತೂಶು ೫0ಡು, ಮೋಡ ಮೊಬು ಇರದ ಮೂಡಣ |
೧೫ ಶಚಿ ಲಂ, ಉ್ಮ್ಪ್ಹ |ಅತತವಂದು ಆಲಚಿಸುತ ಇದ್ದೇವಂತ ಹೇಳುವ, |
ಲಖಿ ) ಆತನ) ಪಎಟಿರಿ ಪ |
೨೦0 151. . ಚಿ 1.೧೦ ಆ 001.05 ೫ |
೦೧ ತ 5 ೧೦ | -೨್ಶ[1. ಆಗ್ರ. ೮ | ಆರಂಚದಲ್ಲಿಅ ತವು ಯೆ ಕಡೆಯಲ್ಲಿಯೂಮಿನು
೦೦೫.) | 2 ಬಾಬ 10 (5 2[.,)ಈ |
ಎ. ಯು: ಗಟ 1 ॥೪.[ (ಲಿ ೧೦ ದ್ಯ ೧೦ (ಕುಪಷಂಥ, ನತ್ನ(ಕ್ರಗಳಂದ ತುಂಚಿರ7ರುಕ್ತದೆ. ಆದರೆ
೦೪ ಗು ೧೩ (೧೧೭(% ೧೧ %|೧೧ ಮೆ ಮೆಂಗೆವುಇಡಾಗಡೆ: ಇಂ ಪೌಬೆಚು (ಪತತ
೨೦% ಶ) ೧೪ | ೧೬_ ಟಿ ಓತ ಜು ಜಟ ೨೪ ಉಟಿ್ಪ
ಆತೆ ರೀ್ಲಿ11 | ೧೬ ೧೩ | ಮೂನವಗುತ್ತಾ ಇರಲಾಗ್ರಿ ಮುಂಬೆಳಿಗಿನ ಬಂದಿಂದ |
೦೨ (ಈ. (ಜೂ ೧ ೦8%] ೧೪ ೧೪ | ಎ ನ
೦೮.೭3 |೪;| ೨೦1೬೦ ಗ ೯ ೧೫ (ನಕ್ಷತ್ರಗಳ (ಪ್ರಖೆ ಹಂದಿ ಅಗ ಪಗೀಗುತ್ತವೆ. ಪಂ
೨೦೧.) |ಜೌ ಈ | ಕಿತ್ತಿ 0 ೧೬- 6. 2.1... ಇಗ ಆ ಡಣ (ಸೆ
30 ಬು|| 5. ಬ ಟ್ಟ 1 ಚಾಂಗಗಾರನ ಸಂಗಡಿಗನಿಗೆ ಮೂಡಣ (ಪ್ರಜ%ಯು
ಅದರಿಂದ. ಪೌರಟು ಬರುವವನಂನು ಯೆದುಗಾಳ್ಛ
ಕ್ರಾ
ಅಿಕೆ ಸಿದವಗುತ್ತಾನೆ. ಇತನು ತನೇ ಬೇಗ್ ಉದಯ
ಕಾ ಹ
ಚಲ ಯೇರಿ, ಕಂಸ ಮಹ (ಪ್ರಕತದಿಂದ ಮಿ ನಮು
(ದ್ರಗಳನ್ನು ಬೆಳಸುವನು. ಆಗ್ಳ್ ಸಂಗಡಿಗನು ಪೂ
ಯೆಲಿಂದ ಒರುಕ್ತದೆಂಬದು. ಚಂಗ. ಗೌಕ್ರುಂಟು. |
೮)
ಚಾಂಗ7?ರನಿಗೆ ಕ್ಯೊ ತ್ರಿ ಪೌಳುತನೆ: ಸೂಯಃ ಇಟ|
[ವವರ ಗ 5
ಪ್ರಾ
ತಾ
ಸರ್ಮ್ಗರ್ಕಾ:
ಗ್
1
ಓಟ 2
ಓಗಿ
ಕ 38
ಡ್ ಶ್
೫...
ಘ್ ಲಿ
ಫ್ ಹ್
ಜಾ
2
ರ ರೂ/
ತೆ
[
1
್ಗ]
ಡು
ಸ 2. /ತ
ಚ್ಚಫಹೋಹ್ಪ್ಪ್ರಷ ಅ ದ್ ಜಾ ಇ 'ಾಲರಾಾನಾಜಾಣಾರಾಾಗುರ ಹಾಸ ಜವರ ರಾುಚಾಾಬಟನಾಯಾ
ಯ್ ಟೆ 61 ಬಮ 5 ಗಟ! ಣೆ ಬಾಷಾ
ಜಲಯ. ೩4೧ ದಿವಸಗಳು.
೫೫೫:
ಅವಕು ಕಂಪು ಪದಯಗಳಲ್ಲಿ ಬರದಿಕುವ
ಜಸ ಪನು] ಣದ ಕ್ರಿಯೆ ಯನ್ನು ೫ ಇಳಿಸುತ್ತಾರೆ. ಡ್ನ ಎಪಿ, ಗಟ (390್ಭ
ತಂದ ಸ್ನೇಪಕರವಾದ (ಘಪ್ರಕನ8ಮ ನ ಕಳುಪಿಸು
ತನೆ. ಕಗಲಾಯಿಕು! ಕ್ಷಣವ ತ್ರದಲ್ಲಿ ಸೂಯ&ು
ಥಳಹಃಸುವ ಕರಾಕೇಜಸ್ಸಿನಲ್ಲಿ ಮೂಡಣ ಪಟ್ಟಗಳ್ಳ
ಮೇಲೆ ಸಿಂತು ಕಂಡನು. ಮಕ್ಕು ಸೂಯ ಮಂಡ
ಬ ದಿವಸಗಳು.
_೨೦ ಶು ಮರೀಯಳ ಸಂದತ್ಯನ.
ಆ ಕ್ರಿಯೇಕಕ್ಷದ ಮೇಲಿನ ೫ನೇ ಆದಿಕ್ಚವರ.
೮.೧5. 8% ೧೯-೧೧. ೧ಪೇತ್ರ. ತ್ರಿ ಆ--೧೫%
ಟಿ ಈ ನಿಜ ಜ್ಲೇಷ ಅಮವಸೆ....೧೦ ಜಲಾಯಿ.
ಅ ಆಪಫುಢ ರ್ಪೂ॥ಮಿ..... ಎ೪ ಜಳಯಿ.
ವ್ಫಯ(ಪ್ರಮ್ಮೂಣವಿಲದ ಜನಂಗಗಳು ಸಢತವದಿಂದ ನ್ಫ್ಛಯ(ಪ್ರರ್ಮೂದವುಗಳಂನು ಮೂಡುವ ಅವರು:
ನೈಯ(ಪ್ರಮೂಗಿವಿಲಿದವರ?ಿದು, ತಮಗೆ ಕ8ವೇ ಇಪ7/271710. ಆವರ ಮನಸ್ಸ ಒಡ ಫ್ರಾ
ಕಟು ಅವರ ಯೋಚನೆಗಳು ವೌಂದಘಂದು ಕಮ್ಳಿ) ಪಗರಿಸುತ್ತಾ ಇವೆ (ಪ್ರ ಪ್ರಶ್ಸುಕ್ತ ತ್ರ ರಡುತ ಇರ ಘವದರಿಂದ
ಗಂಗಿಪ್. | ಚಾಂದ್ರಮಾನ. ಕಂಪ 'ಮಹವ್ವ | ಗಲು ಕ್ರಿಯೆಕದ. ಮೇಶಿನ. ವೈ! ಆದಿಕ್ಚವರ,
(ರ) ಸ
ಸಾ ಜಾ ಸಣ ಸ್ಟಾ ಮತ ೫ ಎ೦೦. ೫ ಜಿ ರ್ಷಿಣಗಿ.
70.115. ಇಸ ಇಲಿಗೆ 15 ಟ್ಟೆ 1 ಆ ಸ
ಅ.೧. ಶಿಥಿ. ಪಳಿಗೆ. | ( ಆ! ಛೆ [೧೨೨ ಚ ೧೨೦೬-೮ನೇ ಫಸಲಿಯ ಅರಂಚ.
ಗು ಗ | _
ಲ ರ್ಸಕಾಣಜಚಾಜ ಕ್ರಾ 11.( ದಿಕ್ಕೆ 7.) ಗ ಕಟಕ ಸಂಕ್ರಷು೯ಣ.
ಹ 21 ೩1 ತ೨. ೧೮ ೧೮ | ನು
ರೀಟ] 11002೫1. (ಓರ: | ೧೧೪ ೧ಜ ಶು ತಪ್ಪು ಪಣ 60) ದಃ ಕಮೂ&
1 2.1 [ಓರ ಟಖ ತ] (ಎ೧6 _ಎ೦ | ಚ. ತ
ಆ ಸ ಸಾ ಬ? ೧೮೯ ಆ ಕ್ರಿಯೇಶ್ಛದ ಮೇಲಿನ ೬ನೆ ಆದಿಕ್ಚವರ.
೪ ಆ (109 ಆ... ಕಿತ 2] ಎ೧ (೨೧ _ ೯ ಕ
೨ ೧1. |.5೦ (.೨೦೦/ ೦-೦ ಮೂಕ ಆ ೧೨೧.೮6. ಟ೧೧7--
೬. ಖು |ಉ॥)೯| ೧೦ (೨೦೨411) ೨ಕ್ಟಿ ಜ.೦ 1 ಪ್ರ ಲ
೫೪೪) ಸ್ರ ೧೧.೦೦ 1 ಡೆ 1 ಗ -೨೦೦ ಮ*ಪ್ರಹಷ್ಟುಕದಶೆ. ಕ
ಆ ಗು] ೧೨೦! ೧೨೩ |೫ ೨೫% ೨೨೫% | ಜಯ!
ಜ್ ೧೩ 11೯ (ಟ್ರನಂಟ ಟೀ. |-೨೧ ಬು (ಇದು ಜಪ ಪದ ಅ-ರಂಚ *ಪ್ರಥ
0.2. (ಉಕ 5 ಎ೨೬. ಮೆ ಟಕ ದದಶಿ.
೧೧ (ಆ ೧.೨4೧ _೦೮7 |. (೦೮ ಶೆ ಕ
೧೩ ಮ 3 | ೪೦1. ೨೦| | ೧. [-೨೫ ಆ ಕ್ರಿಯೇಕಕ್ಷದ ಮೇಲಿನ ತ ಆ ಕ
೨.೫೧೫" ಬ ಗು ಹ ಅಂ ಮತಾ ಖ್ಯ ೧೫೨ ಎ೧ ಕ್ಷ ಟ್ರ್
೧೫೩ ಗು 6. ೫ | ೩೩ 1 ೧ ತ |
13.೨) ಗ ೬. | ೩೧ . | ೨ ಲ್ಳ ಎ೬ ೧
ಗ್ಗ 22 ಡ ಚ್ಟ ದಿ! ಪೇಳಿದ ಪೌಗೆಯ 0 ಆಗು
೧೮. | 1 ಆ” | 45೧೫/| ಲ | ಮ ಡುತ] ಪ ಳಿದ ಸ
(ರ ೧೦ | 4411 | ಈ ೭. | ತದ. ಕ್ಷಣದ್ಳಗೆ ಪವಚಶಿ2ರಗಳು ಪಗಳೆಯ ಕಡ
೮೪) /ಮ | ೧೧ |ಕ್ಲೀ ೬ 21೪1. ಅ ಇ
೦೧ ಬು | ೧.೦೪೦ | ೧. ಗುತ್ತವೆ, ಕೀರದಲಿಕುವ ಕೆಂಗಿನ ಮರಗಳಿಗೆ ಅದರ (ಪ್ರ8.
೦೨೦/1) ೧೩ ೪೪ 1 (ಔ. . ಆ.॥/೧೦ |
ಎ3 ಶು ಚ ಡಡ 2 ಬ ಶ್ರ ೧೧ |308 ಬರುಕ್ತದೆ; ಗುಡ್ಡದಲ್ಲಿರುವ ಮಂಗಳೂರಿನ ಬೆಳ್ಳಕು
ಇ | 1೧೦ ` ನ
೪ ಶತ ಲ್ಲಿ ೫110 ೧೦ ೫ ೧.೨ | ಗ್ಯಪುರವು, ತಂನ ಕೆಅಸ 8೦, ಕವಗಿಂತ; ಬಲವಂಕಸಿಗೆ
ಟಂ 221113೫ ಈಕಿ ೧೧ ೧. ಟ್ಟ
೬. 1. ( ಐ ಈ ಕ್ ಜ್ ತ | ಪ್ಫ್ರಿಸಿ ಕಡ ಒಪುದೆಂತ, ಸಂಕಪ ಪಡುತ್ತದೆ.
೨೭ ಮ ಇ 3 ೬.0 ೧೮ ೧೭೬೪ ಈ
ನು | ೧[ ಟ್ಟೆ ೧೬. (ಮತ್ತು ಇಗ..ಇಗ! ಪಂಚ/0ಗಗರವು ಬಾಯಿಂದ
೦೧ ಗೌ [3 ॥(' ೧೨% ೧೭. [3 ಗ್ಗ ಪ ಪರಿಂ
೨೦ಶು 1) ಎ ೦ ಬ (| 2ಳುವಪುರ॥ ಳಗೆ ನಂಷು ಮನಾಪರ ಉಪಹುಯು
ಗ ೨೧ ಮು 1 ಇ೧ಒೀ್ಲಅ ಿ ೧೫೧
ಅದಿಂದ ಬರುವ (ಪ8ತಸಮುದ್ರವು ಬಪಳವ
ಪವಾಾವವಾವವೂವಾಹೂಖಮಾವುನು ಮು ಎಂದ ಸುಯ್
ರಿ ಮಯಯ ಹನ ವಾಸಾ ಯುಹಾವಾಯು ಯುವಾಂ ಮಾಮಾ ಸಾಹ,
ಎರಾ ಇಂ ಇರಾ ಬಜ ಮ ಪ್ ಲ್
2
ಆಗಸ್ತು ೩೧ ದಿವಸಗಳು.
416081.
ಫಢ ಅಮವನೆ..... ಆ. ಆಗಸ್ತು
.. ಪೂಣ॥ವಿ) ..... ತ್ತಿ ಆಗ್ಸು.
ನಿಃಶಿವಂತನು ಇಂ, ಒರಿ ಗ್ಗ]; ಶಿಳದವನು ಗ್ಗ) ದೇವರನ್ಮುಪುಡುಕುವವನು ಇಲ); ಎಲರು ತಪ್ಪಿ]
ಹೌಾದಶರು, ಎಕವ7 ಫಿ ಪ್ರಯೊಜಕರಾದರು; ವೌಲ್ಠದನ್ನುಮೂಡುವವನು ಗ್ಗಾಲ್ಡ ಒಬ್ಬನದರೂ ಗಂಗ, ಆವರ 70
ಶವ. ತ್ಹಯವು ಸಂಕಟವುೂ ಅವರ ಮೂಗಃಗಳಲ್ಲಿ ಇರುತ್ತವೆ; ಮತು ಸಮೂಧಾನದ ವಗ8ವನ್ನು ಆರಿಯರು,
ದೇವರ ಭಯವು ಅವಕ ತ್ಯುಗಳಿಗೆ ಯೆದುರ7 ಈ. ರಾಮ. ತ್ರಿ. ೧೧-೧೮.
ಇಂಗ್ಲಿಷ್. 4 ಟ್ 1 ಕ ಮಠ್ಚಮ್ಮ ಳ್ (ಅ ತ್ರಿಯೇಕಕ್ಚವ ಮೇಲಿನ ೧ಂನೇ ಆದಿಕ್ರವರ.
ರ್ಸ್ಟ್ಸ ಹ ಹ ಜ್ ೬1. | ೮೧5. ೧೧,೪೧ - ೪೭. ೧೫ರ. ೧.೦, |
1) 2 |
ತ್ತ (್ಳ ಜಿ ಶಲ. ಈ ಗ ಗ್ರ ಕ್ರ ಗ ಗಂಗ]
121೪ ಡಿ ' ಎದ ೧೦ ಮ ೧೨೭೫ನೇ ಮಪುವ ಮದಿ ಪಫ1ರಂಚ.
೧ ತ ಲ್ (29% | !೧೮.| (೨೦ ಸ |
೨೨ ವೆ 4. |೪340 ) 1೧೧೯.) ..೦೧. | ೧೨೨ 71 “ನಗರ ಪಂಚಮಿ. ಕಲೆಜಯಂಠಿ.
ಳು ಹ ಗ್ರ ೧೧ | 4೪ ೧೧ |. .೨ತ್ಕಿ (11801 ವರಮರ್ಪಕ್ಷೀೂಜೆ
೨4 ಗು 1 (೧. ೨. .ವಿಟೆ. |... ಡಿ) ೨೪ , -
೬.೫) (4 | ೧೩ ೧೫ (೨3 ೨೫೬ ೫ ಆ. ತ್ರಿಯೇಕಕ್ಟದ ಮೇಲಿನ ೧೧ನೇ ಆದಿಕ್ರವಿ)
5 ಟ್ (| ್ಟ್ಟ್ಪ ಜಳ ತತಾ ೮ ಉತ ೧೮, ೧--- ೧೪. ೧೫ಗ. ೧೨,
ಆ | ೨
ಸ. ಸ ರ ಗಳ 1೫ ೧೧೧.೪ ಮರಿಯಳ ಸಗಾರ್ಪ.
೧೯ ಬಿ ೦೬. |ಉಬ ೦೮ ಹ
ಇಚ ಜ.೪ ಕ್ಷೇ ಬ. |... ಚೀಮೊಪರಮ್ ಪಬದ ಆರಂಚ.
೧ ೧
೧೧ 1 ೪. | 899411) (೧೬ 2! ೧ ಗು ಹಯೂಪಸ ಪಬದ *ಡೇ ದಿನ.
೧.೦7) 8೨% ೨89% _೦೫-. 1 ,
೧೩ ತು ೬_ | ಶಇಲ೪ 1 | ೨೦ ತೆ ಸ ಚ ಬ) ್ರಿಯೇಕ್ಸದ ಮೇಲಿನ ೧೨ನೇ ಆದಿಕವಿ)
೧೪ |3ೆ.111661 ೩. ೨%./ | ೫% 5. ವಮೂಕ1೨, ೧೨೨೨. ೨೫ರಿ.
೧೫ ಆ |ಹಿ| ಆರ್ಷ ॥ (ಕಾಮ ಎ್ಲ್ಪ ತ _
೧೬_ [ಚ 4 ಟು ೧ ಶ್ರಿ ತಿ೪-೧1. ಉಪಮ.
೧೭. ಮ ರ [ ೦ ಆ “ . “ಗಜ '
೧೧೯- ಗು ೧೧ | ೧೨೦! ಲ ೧೦ ಲ
2 0 ೧೩ |೦.೦[ ೬. (2೧.೨ | ೦೪,ಮ ಕಾರ್ಯ
೦.೦೮ ೧೪ ೨೬. (| ೭. ಟ್ರ 2 ಅದಿಕ
ರ್ಮ ರ್ಮ್ ಅ ೌ್ಷಿ ೧೩. | ೨೧|ಅ(ಕ್ರಿಯೆಚಕ್ಟದ ಮೇಲಿನ ೧೩ನೇ ಅದಿಕ್ಚವ
_೨೪ [ಮ ೧1೩೦ ಡೆ! ೧ ದ ಟಃ ಕ್ರ ಕೂತ 0, ಅತಾ. 1೮೦೪೪
2೨೫% ೭೭ [ಎ0೦ 2೩೫: [೧0 ೧೬೨ *ಸರಾಷ್ಟ ಜಟ '
೨೦೬.11) ||ಬ್ರಓ೩| ತ (೦೧೯ ೧೧: 1,೧೬೩. ಜ| ಸ ತೈ ೧೬.--.೨.೨.
೦೨೭ ಶು | ಬ. ಬ ಜ್. ೧ಎ. ..೧ಜ್ಟ್್ಸ್್.ಾ್ಮ್ದಯ್ಠ್ನಲಷ್ಟ್ಟ್ನ್ನ್ನ ್ಸ್
ಎ೦೮. ಶತ ತ್ರ ೫೪ ೨೪೫ | |೧೩ | ೧೧" |ರುಗ ರುಗಿಸುವದರಿಂದಾ ತಗೆ ಬೇನೆಯಗುಕ್ತದೆ.
೦೧೯. |ಓ್ರ)| ೬.|೨೦೦॥ ೧೪ | (೦೦ ವ ಪಂಃ
30 (ಚ ೨.೧6% |೧೫ | ನಾಗ ಣಗ ಅವರಿಬ್ಬರೂ, ಅಂದಕ್ಕೆ ಪಂಚಾಂಗಗೌಾರನೂ ವಾ
ತೆ ಬು | ಎಂ ಯ ೧ ಎಎ | ದುವವನೂ, "ಕ ದಿನಚಯ॥ದ *ೆಅಸಕ್ಕೆ ಪಃಗು
ವಿಶೇಫವಾದ ದಿವಸಗಳು. ತರೆ. ಇಲದಿದ್ದರೆ, ಕಸದಲ್ಲಿ ಪಟ್ಟಿಗನದ ಸೂಯಟು, |
) ಕೆರದ ಸಮೂಧಿಯ?ದೆ; ಕಂವು ನಲಿಗೆಗಳಿಂದ ವಂಚಿಸುತ್ತರೆ; ಹಾವುಗಳ ವಿಫವು ಅವರ ಕುಟಿಗಳ ಕೆಳಗೆ ಅದೆ; '
ಅವರ ಬಾಯಿ ಶಪದಿಂದಲೂ ಹುಯಂದಲಿೂ ಕುಂಬಿ ಅದೆ; ಅವರ ಕಲುಗಳು ರಕ್ತ ಪಂನು ಚೆಲುವದಕ್ಕೆ ಕರೆಪಡು
ಅ.(ಕ್ರಿಯೇ$ಕದ ಮೇಲಿನ ೧ನೇ ಅದಿತ್ಚವ6. | ನಮಗೆ ಕಥ ಯಹೇಪ್ಪವಗಯೂ ರಮ್ಸವಾಗಿಯೂ
೧5 ೧೬,,೧-೨.೧.೧೫ರಿ.೧ಂ, ೧೨೧೨. | ಬೆಳಕು ಕಡುವಸ್ಸೆ, ನವು ಟೊಂಜರಿದರೆ, ನಚಿಕೆಯ :
ಸೆಪ್ಟಂಬರ" ೩30 ದಿವಸಗಳು.
51171111101.
ಯೆಇರು ಪಪ ಮುದಿ, ದೇವಕ ಮಫಟಿಿಮಗೆ ತಪ್ಪಿ, ಇಂಗಿನ 5ದಲಿ ತನ್ನ ನೀಕಿಯನ್ನು ಕಔಿಸ ಬೇಕೆಂದು,
ಯೇಸುಪಿನಕ್ಚಿರುವ ಖಶ್ರನ ಬ ನೀಠಿರಿ॥ಯ ಪಡಿಸುವದರಲ್ಲಿ ತಾನು ಪೀಠಿವಂಕನ?ರುವ ಪಗ ದೇ
ಪರ ತ್ಕ ಯಲಿ ಮುಂಚೆ ಅದ ಪಪಗಳ ಪರಿಪಾರವಂನು ತುರಿಕು ತಂದ ನೀಠಿಯಂನು ತೌಥಿಸ ಸುವದಕ್ಕೆ ಆವನ
ರಕ್ತದಲ್ಲಿರುವ " ವಿಶ್ಚಪದಿಂದ ಶಾಂಕಿಕಕಣವಗ, ದೇವರು ಮುಂದಿಟ, ಯೇಸು ತ್ರಿ ಸ್ತಸಿಂದದ ವಿಮೊಚಚನೆಯ
"ಮುಖಾಂತರ, ಅವನ ಕಪೆಯಿಂದ ಉಚಿಕವ7 ನೀಶಿನಿಣ1ಯ ಪಡುಕರೆ ರ. ತ್ರಿ ೨೦ತ್ತಿ. ೦೬.
ಚಾಂದ್ರಮಾನ. ಸೌರ; ಚ [ಸೂಯಃಗಪ್ಪಣ.
| ಬು|ಮರೀಯಳ ಜನದಿನ
ಗು |(*7ರೀತಶೀಯ.
ಷಾ
೧೦ ತು |"ವಿನಯಕಚೆ8.
೧೧ /ಶ |*ಖವಫಿಪೂಂಚಮಿ.
೧.೨|ಅ |ತ್ರಿಯೇಕಕ್ಷದ ಮೇಲಿನ ೧೫೫ನೇ ಅದಿಕವ
5, ಇ ೬ ೦೪-೨೪. 7೮. ೬ಡ,
-.| ತ
0.
ತರೀಕು.
2೨1
ಗ್ರ
೧೧--೧೬.
*ಶೆಲುಬೆಯ ಸಂಪದನೆ. *ಳೇಆಪ್ಟಮಿ.
ಶ್ರಿಯೇಕಕ್ಟದ ಮೇಲಿನ ೧೬-ನೇ ಅದಿಕ್ಛವ
ಕ್ರಜಲಗಕ ಖು. ೧೦ ಎಂಕ. ಚಿಪಿ ಕ್ವಿ
8%
ತ
ತ
೯”
ರ”
೧೨೨೨೦೧.
*ಆನಂಕಚಕುದಃಶೆ.
ಕಾಕ್ರಿದಿನ ಸಮಾಥ್.
ತ ಕ್ರಿಯೇಕಕ್ಚದ ಮೇಲಿನ ೧೭ನೇ ಆದಿಕ್ಚವ)
ಬ
೮೧38. ೧೪, ೧-೧೧. ಮಟ
ಅವೆ! ನದ್ದ ಗ್ದ ಗಗ ಮೇಕೆ ಮೇಲೆ
ಯೇಕುಶ್ತಿರಲ, ವಾದುವವನಿಗೆ ಕಂನ ಕಸದಲ್ಲಿ ಶೆಬೆ
ಯಗ ಕಡಗುಕ್ತದೆ. ಪಗಂದರೆ ಸೂಯ ಬಪುಳ
ಪತ್ರದ ಮೂಗಳದಿಂದ ನೆಟಗೆ ಪೌಬೆತು ಬಲವ 8ರ
ಗಳನು ಕಳುಪಿಸುತ್ತಾ ಕಡೆಯಲ್ಲಿ ಸಮಾ ವೆಕಿಗೆ ಸರಿ
ಯ. ಬಂದು ನಿಲುಕ್ತದೆ. : ನೆರಳು ಕಡಿಮೆ ಕಡಿಮೆ
ವಿಶೇಷವಾದ ದಿವಸಗಳು. ಯಗಾುತ್ತ, ಕಡೆಗೆ ಲುಗಳ ಅಡಿಯಲ್ಲಿ ಆಡಗಿ ಪಃ
ಅ- (ತ್ರಿಯೆಚಕ್ಚದ ಮೇಲಿನ ೧೪ನೇ ಅದಿಶ್ಚವ | ಗುತ್ತದೆಂಬ ಪಗಗಗುತ್ತದೆ. ಸೂಯ॥ವು ನಡು ಸಕಿಯ
. 5. ಲೂಕ ೧೭, ೧೧-೧೧. ಗ. 8 ಮೇಡೆ ಫಿಂಕದೆ, ಮಕ್ತು ಮಧ್ಭುವ್ರವಾಯಿಕು ಯೆಂತ |
ಒಕ್ಶ*ಬರ. ೨೧ ದಿಷಸಗಳು.
ಪಿಶಾಸದಿಂದ ನೀಿನಿಗ8ಯ ಪಟ ನಮಗೆ ದೇವರ ಸಂಗಡ ನಂದು 558ನದ ಯೇಸು ಕ್ರಿಸ್ತನ ಮುಖಾಂತರ ಸಮೂ
ಥಾನ.ಉಂಟು. ಇವನ ಮುಕ್ ನವು ಸಿಂಕು ಕಂಡಿರುವ ಇ4 ಕಪೆಯಲಿ ಪ್ರವೇಶವಂತು ಸಪ? ವತ್ಸ
ದಿಂದ ಪಂದಿ, ದೇವರ ಮವಿಮೆಯ ಮೀಕ್ಚಯಲ್ಲಿಪೆ ಪ ತಳ. ಪಡುಕ್ಷೇವೆ.. ಆದು ವೂ ತ್ರವಲ್ತ, ಉಪ ದ್ರಗ
9 ಜ(ದ್ರಪದ ಅವವಣಸ್ೆ.....8೬ ಓಕಬರ್.
0070888. ಹಾಗ ಅ ಆಕೀ ಪೂಣಮಿ..... ಎ೧ ಒಳೀಬರ್
ಳಲಿಯ ಪಿ ಸೇ ಪಡುಕ್ಕೇವೆ. ಯ?ಕಂದರೆ ದವರ ಪ್ರೀತಿಯ) ನಮಗೆ ಕಡಲ ಲ ಪುತ್ ಷಟ)
ಶಾ
ಪದಯ ಗಳಲಿ ಪ್ಪುಯ '|ಲಟದೆ. ೫ ರಾಗ
ಇಂಗ್ಲಫ್. | ಚಾಂದ್ರಮಾನ. ರಮಾ [ಮಹ ವ್ಳು | ೪ ಚ |*ಪನ್ ಪುಫ್ಟಿಸ್ ದಃ ಅಸ್ಟೀಸಿ
| ಸ ್ಷಿ
| ಗಟ (ಡಿ ೫ ಡು.“ ಮಪ[ಅಲಯ ಅಮವನಣ್ೆ. '
ನ ಆ ಶು ಎ ಡಿ ಗ್ಗ ರಾ ಸ ಚ ಸ |
ಆ ೧ಓ|॥|ಶಿಣಿ ಇಗ. (015/0 ೬. ಬು 6ಅಖ್ಯೌಕ್ ಚರತುಂಚ *ನವರಕ್ರಿಪ್ರ
2 ಠಿ 1.0 | |
: ಗಾ ರಚ.
1 132 ಟು ೧೦ ೧೮೫ | | ೧೬. (೦೪ |
3 | ಇಾ೨|೧೧ ೧051 1೧೭1] (೦೫ | ೧೦ ಆ. ಶ್ರಿಯೇಕಕ್ಟದ ಮೇಲಿನ ೧೧೯ನೇ ಆದಿಕ್ಚವ
ತೈ | 13 ಅ) ಜಗ. 21 ೧೮ ಎ೬. ರ.ಮ8.೧/7, ೧--೮.ಖಫೆ.೪,೧೭ ೨. ಎ..|
೪ ಆ 01 ₹1 | ೧೧ ಭಟ್ರ ೦೨_
೫ ಮ ತ್ತೆ. .-೦೦ 1, ಎ೮. | ೧೩ ಬು/*ಶರದಪುಜೆ |
೬.) | ೧.೨93. ೧೧೧ | -೨೧- | ೧೫ ಶು "ಮರ್ಪನವಮಿ.: ಶವೆಕಿ ಸಂಕ್ರಮಣ. |
೫ ಗ2 ಎ೨೫ |ಧ್ರ-೨.೦ ೨೦ ಚ ವಪಃದ ಆಕಂಚ *ವಿಜಯದ |
( | ಚಹಾ | ನಾಸ... ಆಯಾಸ ದ ಶ್ರ ೭. ಜ್ರ (
ಶ) ೨ 1೬೦ (ಓ|೦ತ್ಟಿ ಸ ೧ ಈ ೬8 ಲಿ. ೧೦೩೪ ಖ್ ತ್ರಿ ೨
ಗ ಶ ಜ.1೦, 8/11”. ಎ೪ . ತಮಿ. ಬದಜಯಂ. |
ಕ ತ |
೧೦ (ಆ. ೬1೧.೪1೪ 1೫... ೨. ಶಿಯೇ ೪ ಅದಿಕವ |
೬. ಟಟ ಜಇ* ಚಟ ಲ ೧೩೭- ಶ್ರಿಯೇಕಕ್ಚದ ಮೇಲಿನ ೨೦ನೇ ದಿಕ್ಚವ |
೧.೨ಮು |೫| | ೧೧್ರ್ತ. ೨೭ | |೫% ರ. ಮತ. ೨೨೦೨೨, ೧-೧೪. ಎಫೆ. ೫,
೧೩ ಬು | | ಮಿ|೧೬| (೦೮ ಆ %
೧ (ಭ್ಯ ೪.೫08 1 ಜ್ [ಹ ೧೮ /ಚ «ಕಬಿಲವಲ್ (೧೨%. ೧೧. |
೧೫ ಶು..5 ಣಿ ೦೬] ೦ |
ಷ್ಟ ಲ ನ . ೦೧ ಗು "ವಿಕಪ್ಯ 2 ಪ್ರರ.
೧೬೫ ೧೦ ಕಂ 1 ಇ ಗ ಕ್ ಲ ತ ಮೆ
1. ಜಟ್ಟುಗ್ನ ಅ ಕೆ ಈ ಛು
೧೭.೮ ೧೧ ತಂ ೦ [೧೦ ೪ ಕ್ರಿಯೆ ಲ. ೨೦೧ಎ$ ಎಕ್ಸ)
೧೯-/ಚ ೧.೨೦) ತ ಗ 3 |೩| ೧೧ ಕ್ರ ಯೋ ಅ, ೪೬.೨೪) ಟ್ವಿ.. ೬.
೧೯ ಮ ೧೩ | ೨೪1 ೪ ೧೨೦
0೦ ಒಟು) ಜ್ಯ ಪತ್ತಿ 1 ವ್ರ ಬ ೧೩ ೧೦.೦೧. ದಶಭಚ ಯಂ
೨೧ ಗು ೦ ಆ ಬ
' ಎ (ತ್ಲ ಏ.೧% |) ಎ೧ ಅ. ಕ್ರಿಯೆತಕದ ಮೇಲಿನ ೨೨ನೇ ಅದಿಕ |
_೦.೨ಶು ೧.೦೧7 ತ ೧೨% ಇಂ
೦3 ಶ ೧೦೨೫1 (5( ೮| (೧೬. ವಾರ. ಮತ. ೧೮, ೨೧-- 40% ಫಿಲಿ.
ಸರೂ ಡಿ ಎ
೫ (ಬಾ ರೂ ತ: 0೦.1]['ಜ.. 1. ೧೭_ ೧, 5-೧೧.
-೨2% ಡೆ ಸ್ರಿ, ೪೧೫೭1 |೧೦ ಗಲ ಸುಂ ಪಪ ಅಷ ಸಪಭ್ಲ ಪೂ (್ಪ
೬೬ುಿಎಿ. [ಎ1 10496 ೧೧ ೬.೫ 7೪ ಕೇಜೆ *ಗೀಗ್ ಆದ) ಆ ಇನ ಗ
ಬ್ ಫ್ರೈ ಸು] ತ ೧. | ಕ್ಕೆ ವೆ. ಹಗೆ ಅದು ಆರು ಕಸು ನಡಿಯಿತು,
-೦೮./ಗು | ಆ! 84೧1 ತ್ತಿ -ಇ೧ | ಆದಗ್ಸು ಅದಕ್ಕೆ ದಣು ಚೀಳಲಿಲಾ, ಪಿತ್ರಮಿಸಿ ೫ ೫
_೦೧೯ಶು 1 1.೬ ೧೪ | |೨೨೦
5೦ ೫ ೧೦ | ೪೧೫ (೫ ೧೩ |ಲಿಕೆ ಅದಕ್ಕೆ ಸಮಯವು ಇಲಾ . ಇದರ ತರಣವೇನೆಂ
ಗತ್ [
೨೧೮7 ೧೧೨೭೫1 (೧೬. ೪ ದರಕ್ಕೆ, ಸೂಯ॥ನ ಮೂಗಃವು ಇಂನೂ ದೂರವದೆ, ಅವನ
ವಿಶೇಸವದ ದಿವಸಗಳು. ಕೆಲಸತ್ಮೂ ಅಂಕ್ಲ ಬರುವದಿಲಿ. ಇಃಗದು ನಂಮ ತಡೆಗೆ |
|
3 (ಅಆ ತ್ರಿಯೇಕದ ಮೇಲಿನ ೧೮ನೇ ದಿಕ್ಚವರ. ಬೆಂದು ಶಿರು)ಪ್ರಿ ಪಠ್ಚಿಮಕ್ಕೆ ನಡಿಯುಕ್ತದೆ. ನೆರಳು
ನ ೦.೦, ತರ--ಭ. ೧೫ರಿ. ೧, ೪-೮. ಪೂವಣ್ಠೆ ಬಿದ್ದು, ಸೂಯ॥ವು ಯಪ್ಪ ತ ಪಕ್ಚಿಮಕೆ ಪಃ।
ಮಮ ಜಯಕು
ಸವಂಬರ್... 30 ದಿವಸಗಳು.
1017೫7108೧.
ನವು ಇನ್ನು ಪಪಿಗಳ?ರುವಗ, ಕ್ರಿಸ್ಸನು ನಮರ್ಗೂ]ರ ಸಕ್ತದರಿಂದ, ದೇವರು ನಮ ಒಮೇಲಿರುವ ತನ್ನ (ಪ್ರಿ
ಶಿಯನ್ನು (ಪ್ರಜ್ಹೆ ಮೂಡುತ್ತನೆ. ಪಾಗಿದರೆ ಬಪು ಪೌ? ಇಂಗ ಅವನ ರಕ್ತದಿಂದ ನೀ$8 ಸಿಳ4ಯ ಪಟ್ಟು,
ಅಷಪನ ಮುಚಂಕಕ ಕೀಪದಳೂದ ಠ್ಡಿ ಆಡುವೆವು; ಯತಂದರೆ ಶತ್ರುಗಳ?ದು, ಅವನ ಮಗನ ಮರಣದ
ಮುರಂಕರ ದೇವರಿಗೆ ಅನ್ಸನ್ರ) ಮೂಡಲ್ಪಟ್ಟದರೆ, ಬಪು ಪಚ ಆನಾ/ವ್ಳ 'ಮೂಡಲ್ಪಟ್ಟು, ಅವನ ಜೀವ
ದಿಂದ ಕಕಸಲ್ಬಡುವೆವು. ರಾ ಕ್ ೮೨-೧೦.
ಗಡಾ
ಚಾಂದ್ರಮೂನ. | ಔರ? `ಮಹವೃು | ೫ |ಶು ೧೯೯೧೫೯ನೇ ಪಿತ್ರಮತತದ ಅರಂಚ.
1 ಶಾಕ ಚಾರ ಜಟ ಜಟ * ಬಲಿಪಡ್ಬ, ಗಪೂಜೆ.
(ಜು ಜಂ ಜ7್ಟ
೬ |ಶಿಥಿ. ಪಳಿಗೆ. ಡ್ಯ 1 ೭. ಆ ಕ್ರಿಯೇಕ್ಷದ ಮೇಲಿನ 3ನೇ ಅದಿಕ್ಚವಾ
ಗ. ವ್ಸ ಇರ ರಗ ಟು
೧.2
೪. ಗಿ. ೨೪೫
ಸ ೨೧೫ ತ್ರ ೧೨.-- ೦೧.
೩ |೧೪ | 4೧1
ಳಿ ಕ] ೧೪ ಆ /ಕ್ರಿಯೇಶಕ್ರದ ಮೇಲಿನ ೪ನೇ ಆದಿಕವ
ತಳ ಗಂ ರ... ಮತ. ೧೧] ೧೮-೨೦೬. 3,
ಶ್ರೀ! ಇ
೪೦
೪204 |ಐ | ೧೭.ಬು « ಕಬಿಲ೫ಕ" ೧೧. * ತುಳ ಪೊಜೆ. ಊ
೨ಇ೦ ಬ |
೨04 ೧೧೯ಶು. ಮ್ಯುತಂಠ ಚತಕುದ॥ತಿ. [ತನದದತೆ.
ತೆ (ಶ್ ದಿ ಆ
1 ೨೦ ಮನ್ಚದಿ.
1 -೨೧ ಅ (ಕ್ರಿಯೇತದ ಮೇಲಿನ ಕಡೇ ಆದಿಕ್ಸವರ.
81
ಉಕ್ಕಿ ೧2೬9)
ಮತ್ತ. ೨೪, ೧೦೩-೨೦೮. ೧ೆಸ್ಸ,
೧೧ 1 ೨೫೩ ಗು." ಕಳ್ಳುದಿ. (ಲ, ೧೩ --೧೮.
೨೦೬ ೫) .* ಕಶ ಯುಗ್ುದಿ.
-೨೮ ಅ (ಕ್ರಿಸ್ತನ ಅಗಮನದ ೧ನೇ ಅದಿಕ್ಚವರ.
ಣ್ಡಿತ ೨-೦೧, ೧-೧೬೩. ೫%. ೧೨ ೮-೧೪.
ಗುತ ತ್ರದ, ರ್ಯಾಶ್ ಉದ್ಭುದ್ದ ಆ”ಗುಕ್ತಿರುತ್ತ ತೃದೆ.
ಇದರ 8ರಣಿವೆ ನಂದರೆ, ಸೂಯಿ ಪ ಪಕ್ಷಿಮದ ಚಕ್ರ
ವಳಕೆ ನಡಿಯುಕ್ತಿರಲಾಗ, ಸೂಯಣಿರ್ಕಗಳು ವ್ಠನೆ
ವೆ ಆಗುತ್ತ ಪಗಳಗುತ್ತವೆ. ಇಂಗ ಪಯಂಕಲ
ಸಮಿಪವಯಿತಕು. ಮತ್ತು ವದುವವನು, ದಿನ
ಬ 10 0100 ಸ ಡು ಈಡ ಚಯ॥ದ ಕೆಅಸಗಳಂನೆಲ) ಚಂನ7 ಶಿರಿಸಿ ಆದ ಮೇಲೆ,
ವಿಶೇಪವದ ದಿವಸಗಳು. 807, ಘೌಮರಿಯಲ್ಲಿ ಕೂತು ಕಂಡು ಪಕ್ಷಿಮ ಕಡೆಯಲ್ಲಿ
೧1೫ಚ| * ಸಮನ ಪಾಿಶು ಇ ಔಪ ಇಸೆಂಡದಂತಿಕುವ ಅಗ್ಗಿಗಳದ ಮೇಕೆ ತ್ಯ'ಡುವದದರೆ,
-೨.ಮ]| * ಸಮಪ್ತ ಪ್ರಾಣಗಳ ಡಿಜಿ ಸೂಯ॥ನು ಅಪ್ಪಣೆ ಕಂಡು ಪಗಾಗುತನೆಂತ:
3 ಬು * ದೀಪವಳಿ. ರ್ಯೆ!ಸ ಬಪುದು. ಸೂಯ ಕನೆಯು ಸಮುದ್ರಕೆ
ದಶಂಬಕ್. 4೧ ದಿಷಸಗಳು.
86811777.
ತ್ರಿನ್ತ್ನಯೇಸುಪಿಗ?. ಸನ ಪುಗಿಂದಿದವರಪು ಅವನ ಮರ್ಕಕ[7 ಸಾನ ಪಗಂದಿದೆವಂದು ಅರಿಯ)? ಪಗ)
ದರೆ ಯೂವ (ಪ್ರಕರ ಕ್ರಿ ಸ್ತಷು ಕಂದೆಯ ಮಟಿಮೆಯಿಂದ ಸಕ್ತವಕಾ೪7ಂದ ಯೆಭಿಸಲ್ಪಟ್ಟನ॥, ಆದೇ (ಪ್ರಕರ
ನವು ಸಪ ಪಸ ಜೀವದಲಿ ನಡದು 1 1೫ ರ್ಪಗೆ ಅವನ ಸಂಗಡ ಸ್ಮನದಿಂದ ಮರ ಪ್ಯೂಗಲ್ಪ
ಚೆವು. ಯ1ಕಂದರೆ ಪಾಪದ ಸಂಬಳಪು ಮರಣವು; ಅದಕೆ:ದೇವರ ಕಪೆಯ ವರವು ನಮ್ಮ 55ನದ ಯೇಸು
ವಿನಲಿರುವ ನಿಶ್ಚಜೀವವು. ಬ ಯ ಯಕ್ನೂ.ಂ
ಚಂದ್ರಮಾನ. ಸರವ ಮಕ್ಷಷ್ಟು | ೧೦ ತು "ಸುಲಬಪ್ನಣ] ಪ್ತಿ.
ಎ ಚ (ಚ ಎಟ ಚ ಸ್ತ
ಆ ಜ.2. ೧.೨|(ಅ.(ಕ್ರಿಸ್ಟನ ಆಗಮನದ 2೩ನೇ ಆದಿಕ್ಚವರ.
ಸ ಓ | ' ಸ ಮತ್ತ ೧೧,೨೨೧೦: ೧೫%. ೪, ೨೩೩
*ಮುಘಟಿದ್ದದಶೆ.
೧೯೯7 (ನೃ. ೧೬. ಕ್ರಿಸ್ಸನ ಆಗಮನದ ಇವನೇ ಆದಿಕ್ಚವರ.
_ ಯೆ. ೧, ೧೧೯-೨೦೮. ಫಿಲಿ. ಲ, ೪-೬.
| *ದಕ್ಷಣಯಂ.
*ಅಪ್ಸಲನದ ಥಟಮನ ದಿನ. ಯ.
೨೦, .೨೪...೧. ವಘದಲಿ ಅಕಿಸಂ
ಗಿ
೧: ಪಗಲು.
ಕ್ರಿಸ್ತನ ಜನ್ಮದಿನ ಯೌ. ೧, ೧--೧೪.
ಗ್ಯಟ್ರಿ. ೧ ೧-೧-೦.
ಕ್ರಿಸ್ತನ ಜನ್ಮದ ಮೇಲಿನ ಅದಿಶ್ಚವರ
ಸು ಗಿ. ಗಳ ಗಲಿ ಭಲ.
ರಕ್ತ ಶ್ಲ್ಟ್ಟಾಯಪ ಸೈೆಫನನ ದಿನ. ಅಪ್,
ಕ್ರ (ಮ ಚು
೫
ಆಅ
1 (( ಹ ವಸ ಾಡೂೂೂ್ ಎತ
ಜು ಸತ್ತ _. |ಶಗಲುವ ಪಿಗೆ ಅದೆ. ಕ್ಹಗಿದಲ್ಲಿ ಪಶ್ಚಿಮ ಕಡೆಗೆ ಇಳಿ
೭೨) ೧.೨] ಸ ಹ ಕ 7 (6 ದ್ರ (
1 | ಸತ್ತ ಯಿತು, ಆಧ ಮು ಕ್ರವೇ 8ಣುತ್ತದೆ, ಮಕ್ಕಾರ್ಡ
ಶು ಇ ಶಿ ೧೫ | ಟೆ ಕ್ರಮವೇ ಚಂಗ ನೇಡುವಫ!
ತ [1 ಕೇ ' ದಲಿ ಕಲುವಶಿ ಚ ತ್ರವೇ ಃ ಷ್] ಸ
ಹಾ ್ಸ್ಮಉ “್್ ಬ ಇಗೆ 6 ದ
4 ರಲಿ ಸಯನ) ಮನೆಗಪ್ಪುಗ / ಪೇಳಿ ಆಯಿತು.
ತ! ಸೂಯಃವು ಕಂಠಿತು. ಇ (ಪ್ರತರ ಸೂಯಃವು ದಿನ
ಬು ೪೮-11 ದಿನ ಮೂಡುತ], ಇರುತ್ತದೆ.
ಗು 1೬೫. ಜಟ ಬಾ ಕ
ಶ್ರ ಠಿ | ಅದರೆ ಕಾತ್ರಿಯಲಿ ಸೂಯಓನು ಯೆಲಿಕುತ್ತಾ?
ವಿಶೇಫವದ ದಿವಸಗಳು. ನಿದ್ರೆ ಅವನಿಗೆ ಪಸ್ಚಿಗೂ ಗ್ಗುಲ ನಿಶ್ಚಯ. ವಾಂದು ವ್ಯೆಕ್ಸ '
೫೪ (ಅ. (ಕ್ರಿ ಸ್ತತ ಗಮನದ -೨ನೇ ಆ-ದಿಕ್ಸವಾರ. ಮೇರು ಪವತದ ಹಿಂದಗಡೆಯಲ್ಲಿ ಪಗುವ 8ರಣ, |
೮.೧ಕ. ೦೧, ೨೨%. .೨೩. ೮ ೧ಶಕ., ನಮಗೆ ಕಕ್ಷಲೆ ಆಗುತ್ತದೆ! ಇ ಪ್ರತರ ಹಿಂದು ಜನರು |
೪-- ೧೬. ಪೂವಃದಲ್ಲಿ ಪೇಳಿದರು. ಪಂಚಾಂಗ ವಾಃದುವಮಗೆ |
ಜಮೂದಿಆವಂ"
ಯಾಕೆ ಜನಂಗಗಳು ಗುಲು ಕೌಳ್ಳುಕ್ತಪ, ಸಮೂಪಗಳು ವ್ಸಥ। ಯೋಚನೆ ಮೂುಡುಕ್ತವೆ,
[೧೫ |
|
ಇ ಮಾತು ವಾಪ್ಟದು. ವಂದು ಸ ಪೌ ಪುಡು
ಗವ್ಮ,ಪುತ್ತರ, ಸೂಯ 5 ಶ್ರಿಯಲಿ ಇರುವದು ಯೆಲಿ
ಯೆಂತ ಕೇಳಿದಾಗ, ಅವನು ೫ಟ್ಟ ಜವಬು ಯೇನೊ
ದಕೆ: "ಆದ್ರಾ ಅದು ನ. ಬೆಳದರೆ ಪೇಳುಕ್ತೇನೆ.
ಸೂಯದು ಬೆಳಿಗ್ಗೆ ಪಗರಟು ಸಾಯಂ8ಲ ಪಯ8
ಕರಯಾವ ಮೂಗಃದಲಿ ನಡದ, ಅದೇ ಮಾಗಃದಲ್ಲಿ
ಶಿರಿಗಿ ಪಶ್ಚಿಮ ದಿಂದ; ಪವಿ ಪಗಾಗುತಾನೆ. ಅದರೆ
೫ ಕ್ರಿಯಲ್ಲಿ ಬಪಳ ಕತ್ತ ಆೆಯ?ರುವ ಕರಗ, ನಮಗೆ
ಸೂಯಃ। 'ತಗುವದಿಲ್ಲ ಅ / ಆದರೆ ವಾದುವವರೆ,
ತಿಳಿಯದವರ ಮತು ಶಿಳಿಯದವರಿಗೆ ಅದರೆ ಇ. ಸಂ
ಗತಿಯು ಚಂಪ ಶಿಳಿಯ ಬರುವ ಮುಂಚೆ, ಸಥರಣ
ಜನರಿಗೆ ಸುಲಚವ7ಕ್ರೆಂತ ನೆನಸ ಬರದು. ಇಗ ನಾವು
ಮುಂದೆ ವಿಚರಿಸುವ.,
ಐವತ್ಪಾರನೆ ವಘಃದ ಪಂಚಂಗದಲಿಿ, ಹ/ಪಮಿಯ
ವಿಫಯ ಮಾತಡುವಗೈೆ, ಅದೆಫ್ಲ] ದ್ಡ್ವದ?ರುತ್ತದೆ
ಯೆಂಬದಂನು ಪಿದ್ದೇವೆ. ಗಾ ದ್ಡ”್ದ ಚ/ಮಿಯು
ಗಾಜಿನ ಪಗೆ ವಂದು ಕಡೆಯಿಂದ ಮಕ್ಕಾಂದು ತಡೆಗೆ
ಇಸಡುವರ್ಪಗೆ ಪ್ರತತೇದ್ಛವಾರುವದಿಲ್ಲ. ವಃ
ವವನು ದೀಪದ ಮುಂದೆ ಫಿಂಕು ಕೌಕ್ಠಲಿ. ಅಭಿ
ಶರೀಕದ ಮುಂಡಗಡೆಯು ಖೆಳ8ಸಿಂದ (ಪ್ರ;ತವ
ಕಣುತ್ತದೆ, ಆದರೆ ಹಿಂದಗಡೆಯಲ್ಲಿ ಕಾಕ್ರಿಯ ಪಗಗೆ
ಕಕ್ತಲೆಯಗುಕ್ತದೆ. ಚಮಿಗೆ ಸಪ ಅದೇ ಸಂಚವಿ
ಸುಕ್ತದೆ. ಹೂಮಿಯು (ಪ್ರಕತಃಪ್ರಕಿಬಂಥಕವ?ರು
ವದಶಠಿಂದಲೂ, ಗಳವರ? ರುವದರಿಂದಲೂ, ಸೂಯ॥ನ
ಬೆಳಕು ವಂದೇ ಸಮಯದಲ್ಲಿವ್ಂದು ಅಧಃ ಈಗೆ
ಮೂತ್ರವೇ ಬರುಕ್ತದಛಿದೆ, ಯೆ ಚಮಿಯಲ್ಲಿ ಏಕ
ಸಮಯದಲ್ಲಿ ಬೆಳಕಗುವದಿಆ. ಅ.ಕಹುಡುಗನು ಪ
ಳದ ಪ್ರಕರ, ಸೂಯವು ಪಗಲಲಿ ಪದ ಮಾಗಳ
ದಿಂದಲೇ ಈಕ್ರಿಯಲ್ಲಿ ಖಗ ಬರುವದಾದರೆ, ಆಚೆಯ
ಅಧ| 784ದಲಿಕುವವರಿಗೆ ಪ್ರಕ ಲವ), ಅದರ
ಮೇಕೆ ಮದುವ, ಆದರ ಮೇಲೆ ಸಯಂ8೮, ಅದರ
ಮೇಕೆ ಕ್ರಿ ಮುಂತದ ಆಗದೆ, ಮರ?ಡ ಮುಲು,
ಫಲ ಧನ ಮುಂತದ್ದು ಬೆಳಿಯದೆ ಮಪ ಕಪ್ಪ
ಬರುವಡ್ದೀಕು. ಅದರೆ ಗಾಃ ಪ್ರತರ ಅಕ ಕ್ಷತಡೆಯಲ್ಲಿ
ನೆಗಡ ಬೇಡಿರಿ. ಪುಡುಗರ ಮೂಠು ಪಾಡುಗರಿಗೆ
ರುವವರಿಗೆ ಅಗ ಬೇಕೆಂತ, ವದುವವರು ಅಪೇಕ್ಷಿ |
ಸಲಿಕಿಲ.. ಸೂಯ8ನು ನಮಗೆ ಪಗಲು ಮೂಡಿ ಆದ |
ತರುವಾಯ, ಅಕ್ಷಕಡೆಯಲ್ಲಿ ಇರುವುನಿಗೂ ಘ?ಗೆಯೇ |
(ಪ್ರಕಶ ಕಟು, ಶಂನ ಬೆಳಿಸಿಂದಲೂ ಶೆಖೆಯಿಂದಲೂ
ಮನುಪ್ಗರಂನು ಸಂಪ ಪಡಿಸುತ್ತನೆ. ಇ (ಪ್ರತರ
ನಮಗೆ ಹಗಲಿರುವಗ್ಗ್ಸೆ ಅವರಿಗೆ ಇರುಳು, ಮಕ್ತುನಮಗೆ
ಗರುಳಿರುವಗ್ಗೆ, ಅವರಿಗೆ ಪಗಲು.
ಆದೇ ಆಯಿಕಲ್ಲ), ಅದಕ್ಕೆ ಸೂಯಣು ೫
ಮಿಯ ಸುಕ್ತಲೂ ದಿನದಿನ ಪಾಂದು ಸ ಸುತತ)
ಳು] 3]ನೇನು? ಸುಕ್ತಿ ಬರುತ್ತನೆಂಬ ವಿಫಯದಲಿ ಜವ)
ಬು ಕಡುವ, ಸ್ಪಲ್ಪ ೫೪! ಸೂಯ॥ನು ಚಗಮಿಯ
ಸುಕ್ತಲು ಶಿಕುಗುಡುತ್ತಾನೆಂಬ ಘಗೆ ಕಣುತ್ತದೆ ಸರಿ, ಅ:
ದರೆ ಅದು ಪ್ಗೆ ಕಣುತ್ತದೆ ಮುಕ್ತ. ಪೂವಿದ ಯ
ವನರ್ಕೂ ಜ್ಗಕಿಫ ತಳಿದ ಪೂವದ ಪಿ1ಂದು ಜನರೂ
ಗಃ ಸಂಗಶಿಯನ್ನು ಸಮವ? ಶ%80ಚರು. ಆಯ] ।
ಚಟ ಪೇಳುವದೇನಂದಕೆ: . ಅನುಲಮ ಗಳನ
ಪಶ್ಫಕ್ಸಚಂ ವಿಲ್ಲೀಮಗಂ ಯದ" ಅಚಳಿ ಭಾರಿ
ಕದ್ರ್್ ಸಮಪಕ್ಷಿಮಗನಿ ಅಂತಯ70॥| 1. ಗ್ಯದರ ಅ
ಥಃ ಯೇನಂದರೆ: “ದ್ದಾಣಿಯಲಿ ಕೂತುಕಂಡು ಮುಂ
ದಗಡೆಯಲ್ಲಿ ಹಃಗುವವನು ಅಚಅವ?, (ಶೀರದಲ್ಲಿ)
ಇರುವ ವಸ್ತುವನ್ಮುಖಿಂದಗಡೆಗೆ ನಡಿಯುವಂಕೆ ಪ]
ಗೆ ವಡುತ್ತನ, ಪಗೆಯೆೇ ಸಿಂಗಲದೀಪದಲಿ ನಿಂ
ತವನು ಅಚಲವರುವ ನ್ನತ್ರಗಳನ್ನು ಪಶ್ಚಿಮ ಕಡೆ
ಗೆ ಪಃಗುವಂಕೆ ವಡುತ್ತನೆ./ ಪೋಗೆ ಪಿದ್ದಂಸರು
ವಿಆಯಶಿಯಲ್ಲಿಯೂ, ಕೊಂದುದೇಶದಲಿಯೂ ಯಥ,
ಸಿಕಿಯಂನು (ಗಪಿಪಿದರ್ಕೂ ವಿಲಾಯಶಿಯ ಸಧಕರ
ಜನರು ನಂಬ ಬೇಸದರೆ ಶುಮಾರು ೨೨೦೦೦೦ ವಫಃ ತಳ್ಳ
ದುಹಾಳ ಬೇಕಯಿಕು. ಪಿಂದುಜನರಿಗೂ ಹಗೆಯೇ
ಸಂಚಪಿಸಿತು. ಆವಕ ಪೂವ॥ಜರು ಯೇನೇನು ಸುಳ್ಳು ತ್ವ
ಥೆಗಳನು ಹರಿದರೂ, ನಂಬಿದರು, ಅದರೆ ಗಣಕದಿಂದ.
ಸಿದ್ದಾಂತ ಮೂಡಿ ಬರದ ಸಕ ಸಂಗಠಿಗಳನ್ನುನಂಬಲಿಕ
ಪುಷ್ಟಿ ಕಕ್ಳಲಿಲ್ಲಾ. ಸಮಸ್ಪವಿದ್ಧೆಗಳು ಪನ್ಛಗಾ, ಹಾ |
ಗೆಯ ಜ್ಸೀಶಿಫ ಸಪ ಪಿಳಿಯಶಿಯವರ ಪರಿಮುಖ '
ವ? ಪೂಂದು ದೇಶದವರಿಗೆ ನವರೀಶಿಯಲ್ಲಿಯ ಟಿ] |
ಕಕರವಗಿಯೂ ಪ್ರು ಪ್ರಿಯಗಲಿಕ ಕಡಗ. ಇರುವದ |
ವಾವಸ ವಾನಾಯಾ ಸವಾನಾನಾಾನಾವಾವಾಸಾವಾಘಾಾನಾನಾವವಾನಾವನಾವಾನಾಾವಾನವಾವನವಾಾನಾವವಾಾವಾನವಾನಾವಾನಾವಾವಾಾನಾಯಯವಾನಾ್ಯ ಜ್
'ಇಜಎಜಾಗಾಂಾ 7 ಬಾಮಾರಾ
ರಿಂದ, ನಕ ಕ್ನ(ಕ್ರಗಳು ಆಅಚಲವಗಿದವೆಂಬದಂನು 1 ನತರು ಇ ಸಂಗ8 ಚಂನಗಿ ಶಿಳಿಯದೆ, ತ ಡ್
ಯಂದ ಪಪಿಸಿದ ಪಿಳಾಯಕಿಯವನದ ಮಪ? ಕ।ಯೂ ಪ್ಸ ದಿಲಿಯ ವಂದೇ ಯೆಂಬ ಘಪಾಗೆ.'
ಪನಿಣ ಯೆಂಬವನ ಚರಿತ್ರ ಪಿ| ಮೂಡಿ ಬಿಡುತಾರೆ, 'ಅ-ದಗ್ಸೂ[ ಎಂದು ಸ್ವಾಡಳಿ ಆ.
ಚಾರಿಸ ಬೇಕು. ಇದು ಬರುವ ಸ8 ದ್ ಪೌ ಟಪಾಕಚಾಡ್ 'ಚುಂಕ "ುತ್ತರೆ |
ಗ್ಯ ಪ್ ನಗರವು ತದ ಬೈಲಿನಲಿ, ಜಮ್ಮ(ಯ
ದಿಲಿ. | ಮುನು ನದಿಯ ಶೀರಗಳಿಲ್ಲಿ ಅಥ॥ಚಂ(ದ್ರದೀಪದಿಯ'
126188 7 ಕಟಿಯದೆ. ಆಚೆಗೆ ಪಗಗುವದಕ್ಕೆ ದರ್ದಾಣಗಳಸಂ|]
ಕಳದ ೧೮೨೫೬ ನೇ ವಪಃದಲ್ಲಿ ಮೊಂದುಸಾನದ ಶೆ| ಕವದೆ.*
ಜಜುದಂಗುಖಹಂಡ] ದಿಲಿಂ ಯ) “೫0 ಆನೆಟರ ಆ ಮೇಲೆ ಹೇಳಿದ ಸಂಗಳತಿಯಂನು ಬರದ ಬೆನಿ8ಯರ್
ಆ॥ಬನೆಗಳಲ್ಲಿ ಪ್ರತಪ್ತವಾಯಿಕು. ಆ ಪಣದ ಪೂ ಧರೆಯು ದಿಲ್ಚೆಗೆ ಬಂದಗ್ಛೆ, ಪಳ ನಗರವೂ ಹಾ
ಡಾ? ಮಹಿಮೆಯನ್ನೂ ಕೀ88ಯಂನೂ ಬ ಸನಗರಪ್ಪ/ ಪಟ್ಟಿಗೆ ಇದವು, ಅದಕೆ ಆದೆಲಾ ಪಾ
ಚ 3018:1೧೮08೬೬- ಪೇ ವಘಃದಲಿ ಸರ್ಪ ಆ|ಳು ಬವದಿ, ಅಜನ ೫ಅದಲ್ಲಿ ಗುದ ಒಪ) ಸ!
ಲದ ಅರಮನೆ ಗೀಪುರಗಳು, 'ವಶೀದಿಗಳು ಮುಂಟ|ಮುಸ ಜ್ರ ತ ಮನೆಗಳನ್ನು ವಿಕಿ ಅವ.
ಇಂ
35 ಮಪ ಮವ? ಲಯಗಳು ಅತ್ರಯಣರವೆಂ| ನು ಪೇಳುವದೇನೆಂದ
ತ ವಾ1ಡಿದವರೆಂರೂ 31111] 3. ಅಡಗ | ಅ| "ಒಪುರ ಗ ಘರ್ಚಾ ಸು ಶಃರದಲಿ
ದರ ಮೆದಲಿನ ಓ8ಗ/) ಗಾಗಿನ 1] ಬರ್ಪಳ | ಯೂ ನಗರದ ಸಮಿಪ ಪದಲ್ಲಿಯೂ ಕ್ಯು ಇವರೂ, ಆ
ತ ಚುಕಡಿಮೆ ಅಜ ಗ್ಲಾ್ಗ ಶವನು ೨೦೦೦ ವಘಃ | ನೇಕ ಮನೆಗಳ ಆಲಲೆಲ "ಫುತ್ತವೆ. ಣ್ಲುಸ “ಶಬೆಯು
ಗ "ಮುಂಚೆ ಬೆನೀಯರ್ ಯೆಂಬ ವಿಲೌಯಕಿಯ |ಕೃ (ಪ್ರದೇಶಗಳ್ಳಲಿ "`ಔೌಂದು ಮನೆಯು ರಮ್ಸವೆಂತ
ವು ಬ | ನಗಂಸ್ತೆ ಬ ಬಂದಸಗ್ಸ್, ಓ]ರಂಗಜೀಬನು | ಅಗ ಬೇಕದರೆ, ನ ಯೋಗ್ಸವಗಿಯೂ ನಲು
ಪಾಚ್ತಾಯನ ಅಧಿಕ :ಮೂಡಿದನು. ೧೬೬೨ ನೇ| ಕಡೆಯಿಂದಲೂ ಘಳಿ ಚೀಸುವದಕ್ತ ತ್ಮದಗಿಯೂ, ಮು
ಣ್ಗ ರವಿಯ ಜ/ೂಅಉಮಿ ೧ಲು ಮೇಲೆ ಹೇಳಿದವನು ಒರ ಬವಗ ಬಡಗಲ?ನ ಘಳಿ ಪಾಳಿಗೆ ಬೀಸುವದಕ್ಕ ವೌ
ದೌನಂದರೆ: _ ಲ್ಯೇದಗಿಯೂ ಇರ ಬೆತು. ಮನೆಯು ಈರಿಯೆಂತ ಹೇ
"ಗಾಗಿನ ಮೊಗಲ ಪಚಾಯನದ ಕರಂಗಣೀಬ | ಳ ಬೇಕದಕೆ, ಅದಶ್ಥೆ ಅಂಗಣಗಳ್ಳೂ, ಕಟಗಳೂ, ಹು
| ನ ಕಂದೆ ತಪಜಿರ್ಪನನು: ಪಳೇ ದಿಲ್ಲಿಯ ಸಮಿಪ | ರಗಳೂ, ತೆರೆಗಳ, ಮದ್ಭರಂಗದಲ್ಲಿಯಗಳಿ ದ್ರರದಲ್ಲಿ
ದಲ್ಲಿಪ ಉಸೂನಿಗಟೆ ಮುತು ಕಟಿ, ಕನ್ನ ಪೌಶರಿನ 881 | ಯಾಗಲಿ ಸ್ಯ ಔರಂಜಿಗಳೂ, ಛಂದವಾದ ನೆಲಮಾಳಿಗೆ
ಯಂತು ಸಚ ರ್ಪಗೆ ಮೂಡ ಸ ಅ-ಆ71 | ಗಳೂ ಇರ ಬತು. ಇ ನೆಲಮಳಿಗೆಗಳಲಿ ದ್ಢ ಪಂ
ಚಿಪಿದನು. ಇ ಪಸ ರಾಜಥನಿಗೆ ಕ ಸ್ಪ ಪೌ|ಕಗಳಿರುಕ್ತವೆ, ಮತ್ತು ಅಲಿ ಕಂಪಗಿರುವದರಿಂದ, ಐ)
ಪಿನ (ಪ್ರತರ, ತಪಜಿರ್ಪನಬಾದ" ಯೆಂಬ 'ಪೆಪಶ 1 ಬಿಸಲಿನ ಸಮಯದಲಿ ಅಂದರೆ, ಮಧ್ಭುಸ್ರದಿಂದ
ನಸು. (ಪಧವಿ ಜರ್ಪನಬದ್ ಪೌುಶ್ರಿ ದ್ದರು) ೫೪ಫಂಟೆವರೆಗೆ ಅಲಿ ವಿತ್ರಮಿಸಿ ಕಳ್ಳುತ್ತರೆ. *ಲವಕು
ಅದಕ ಮುಂಚೆ ವತ ಅರಮನೆಯ) ಅಗ್ರಪಟ ಅಂಥ; ನೆಲವುಳಿಗೆ ವೂಡಿಸದಿದರೆ, ಮುಲಿನಿಂದಾಗ
ದಲ್ಲಿ ಇ ಗ್ಗುತ್ರ್ಪ ಅದರೆ ಅಲಿ ಬಪಳ ಶೆಖೆ ಇಕುವದ ಲಿ, ಮುಡಿವಾಳದಿಂದಗಲಿ ಸಃ ರ್ಕಾಗೆಗಳನ್ನು ಕಟ್ಟಿ
ರಿಂದ. ಮಪ್ಪ್ಸಕಜನಂ ಥವ ನಿಗೆ ಯಾಗ್ಟವಲ ಯೊಂ|ಸುತ್ತರೆ. ಸವಿಪದಳ್ರಿ ನೀರು ಸಕಷ್ಟು ಗ್ಗುರರ್ಯ್ಮ ಚ
ಬರ್ಗಿ ದಿಲಿಯಲ್ಲಿ ಅರಮನೆ ಕಟ್ರಿ ದರ್ಬಃ್ ನಡಿಸಿದ | ತರಯವರು ಟಾಪ್ರೆಗಳಿಲ್ಲಿ ನೀರು ತಂದು ರ್ಪರಿನ ಕ
ನು. ಇಃನಗರಕ್ಕೆ ಬೇದ ಕಲು ಮುಂತದನ್ಮ್ನುರ್ಪಳು ಡೆಯಲ್ಲಿ ಪಗಯ್ಭುತ್ನಇರುತ್ತಾರೆ. ವಂದು ಮನೆಯು
ಜಿದ್ರ ಪಳ್ಳ ದಿಲಿಯಿಂದಾ ತರಿಸಿದನು. ಆದರಿಂದ ಅ. ಅಕಿ ಸುಂದರವೆಂತ) ಜಾ. ಬೇಕದಕೆ, ಅಡು ಡಾ
|
ಾವಾಸಾಸುಯನನನಸಾಪಾನವನಮಾಸಭಾಷಸಷಾನವುನಸುವೂಯಷಹಾಹನಷವುನವಾವನಲ್ತಾ
7908309] "96921. ೫0155177 1೪0/29) "150912 'ಏ 40 09101
೦
"ಎಂಜಿ ರೀ!
“ಟೂ ಐಡಿಂಣಣ ೫೧.
"೫೮ 02490೧೫ ೧೪
| `(ಸಿಟಐಟ ೧೦೦೩ |
`ಓಂ.
“1೦೦೫ £ ೫-೫೧೮ |
'ಇಉಂಣಧಾ ೫10೬ |
“ಇಉ೧೫%ು ೧೧೦% |
ನ!
“0೫೩೬
"ಣಂ ೭%
ಟ12ಐಉಐ ೬,೫0೦೬
`ಟಬಐಉಣ ಇ
ಲೂ
'29೫ಜೀಂ0ಟು
“ಟಗ |
"೫೫೧೫1೧೧೦
"ಟೆ!
$5002086(ಇ
-ಟೆ2 ೮೫
೬೮
ಇ ಗ್ದ”
0೬೬೯0೧೫೩
"0/೬೧
೭ಐಂಣ ನೀಂಂಜ
“೧೫% ೧೫೦೩
“0800೫೯
"28068೧೫
'ಂಗೆೇಗೆೊ 7೧೦8
108
14 2 ೬... 2 ಆಜಾ 2 ಜ್ ಟಾ
೦ ಆ೧೦ಂ೦ಲಂ೦ಂ೦ಂ೦೦ಲ೦ ೧೦
ನಿ೦ಂ ೮೦ ಅ ೦೯.೮ ಲಲ ಆ.೮೦
ಇ
ಕ್ರೆ9೦೧9 069೯7064೧೧
11೨/14). 2 221 ೧1೫)
1
ಡರ ಆ ೦ 6 ೦೧1೦ ೧ ೮೯೮:೦
ರಣ೦೪ಊ೯ಇ೦ಆ೦೦೦೧೨2
ಡಿ
೯
ಯಪ
ಟರ ಭಣಂಗಗಾ ಸ್ಕಿ ಹಕ್ಕ
ಉಕ್ತ ಶನ.
೧ ಂ- ಅ;ಅ:ರರ ಲರ ಡಾ. ೪ಊ ಚ ಇ
ಡೆ
(್ರೌಂ-
ಗ್ರೌಂ- ಭ್ರಾಂ
೦೦% ೦೨8 ೦% ೦೩8 ೦೯೯8 ೦೦% ೦೫೯ ೦736” 96: ೦೯೯೯7 ೦೦೯. ೦೨೮ ೦೮ ೦೩೦ ೦೯೦ ೦೦೪ ೦% ೦.೦%
೦೮೯ ಖಲ ಟಿ ಆ ರ ಸ ಸಂಸ ಜ್ಯ (ಟಿ ಟೀ ಲ
ಲಾಾ$ 64% %ಿ೯ಸಿ ್ಠಿ೦8 10957 ನ ನ46. 9೯6 ೫೫೯ 5೫0 ಲಾಟ ೯1೬0೦೮ ಹಿ ಸಿಲಲ ಖ್ಯ 3
೫೫/1 90: ಗಾಲಿ ಸಾಲ ೬೮. ಹಿ ಬ ಇರ 0 ಜರ ಟ್ ಜಟ (| ಜಿ)
6% ನಾ೦8 ಇ ೯ ೦7೯ ೯ ಸಿ86 ನಲ ಇ೫0 0೫5 ರಾಲಿ ಸಿಹಿಟಾರಾಂಲ ಇ೦ಲ ೦೫೯6 ನಾ
ಎ... ೪ *₹₹ಊೃ್ಪ ೪ ಸರು ಟಿ ಬು ಬುಟ್ಟ ಆ. ...ಊ58
೫ ೧೪. ೯ನಾರ6 101057 ೨86 ೧೯೯ ೦೯ ಸೂಲ ೧೪ ಾತಾಲ್ಸೂ ೨೦ ೯0೮ 1 9 ಇನ್ಕಾ ೮1 ಚ
ಜು 1 10.140 ಬಿಟಿ ಆಲ ಆಲ್ಟು ಟ್ರ ಯಂ ಜಾ ಆಜ ಜಾ 2 (13
71166 ೦೫೯ ಹಿ56 9೦57 ೯.೫೦ ನಾಟಿ ೦೮ ಹಿಹಿಲ ೨೯೮ ೯ಟಲ ನಜ ೦ ಡಿ ಇಡಿ ತ್ಯ
ಸಾರ್ಯಾಭರಾರ್ಭಘ್ಭ್ಪ್ಷ್ರಾಘಾಘ್ಯಾರಾರ್ಯಾಶತ್ಥ್ತಾ
676 ೦೮೯1 ೫೦ ೦೨೮ 197ನಾಟಿ ೦16೮ 1೬080 ೦೯-೯೮ 1€೦೮ ೦.9) 7% ೦೧ 0ಡಿ ಲ
1೮ ಡಿಟಿ ಜು ಕಲಿ ಬರಸ 0 ೨ ೫.0೫ಊ೬|೩೬. ೯ (ಜಡಿ ಎ ಕರಿಉಿ
ನಾ ೮. ೨೦ ಇಟಿ ಹಿ10ಲ ೦೩೮ ನಟಿ ೯೦೦ ಇಟ ಹೂ ೦ ನ664 36
ಹಿ ಲ ತಾರ
೨7೮ ನಟ !&ಸಿಲ ೦8೮ ನಲ ಹಿ೦ಲ ಲ ೨ನ 66183915 ನಾರ್ ನ
ಇಟ 0 ಬ ೦ರ ಚ್ ಹತಾ ಜತ ಬು ಜ್ಯ | (ಎ
ಡಿಹಿಲ ಆ%ಟ ೦೯೮ ಇಲಲ ನ್ಪಾಖ ಸೂ ೧ ೦ಗಾ ೨ಡಿ ಸಿ 35
ಆಗ ಟಂ ಛಲ ಬ ಬಜ ಟಟ ಕ್ಟೂ 0 (ಟೈ
ಆಆ ೦೦೮ ೫೫ ಇಇ ಇ ನ್ಯ 1014 ಬ ತೆ
ಜೂ ೨೦ ೫2 ಇ ೮ [ು ಟಟ
೦೦೮ ೦೨೫೦೨ ೦ ೧೦೧೫1 ೦೬ ೦ಜ್ಠ ೦8 ೦೮೯ “೧
ಛ್ ಸೂ ಸಾ ಸಟ ಡಹ್ಸು
ಲಾಡಿ ಹಿ1 1% ನಾಡಿ ೧೮5
ಸ ಕಷ್ಟ ಳಾ 1000 2೫00 ಇಂ
ಆ ಲ 1
1 ಜಾ ಬಯ ಜು ಜ [ಎ
ಖಷಿ ಆಹ 108 ಇಂ. ೧6 ಆ
ಜ.13 ತು ಭಜ ಇ್
ಹ ಬ ಗು 1೫
ಇ ಗಂ ಬಜ ಜು ಡು
105. ೦೯: ಇ ೦೮
ಲ ಯ ಟ್ರ ೂ್ಲಿ
ಜಸ್ ಹಿ
ಆ 1
ಸ ನ್
ಗ ತ್ತ
೫.
ಲ
ಏಟು
ಹಾವ ಕಕಾಫನ ಸಮಾನಾ ವಾವ ತ ಗಾಗ ಟ್ಟ ರಡ ಎಷ ವಾಮಾವಷಾನಸ ಎಾಜುಪಾಜಾರಾಕಾಸಾತ ಸನ 7? 7 ಸವಾನಾನವವಾಸುವವ್ಯಾಸನಾಾವಾವಮಾವಾಸಾಸಚಾವಾಸಾಷ ವಾ 55 ತಡ 63 31375711777“ ಶ್ಚ”
“ರ್ಯಾ ದ್ಯ
ಸ ಷ್ಟ
795 ಜಣರಲರಸೂಹಾವಾರಾರಾರಾರತಾಾಾ
ರ್ಸ್
ಷಾ ಹಾವ-ರಾ
ಹ್ಮ
ಹ ಪಚ್ಚು
ವಾರಾ ಇ
ಜಾ
ಆಸರ ಅ ಅ *ನರ್ಮ್ಯ್ಯ್ಟ್ವ್ಟ್ಪ್ಪಾ್ದಾ್ಮ್ಮ್ಪಾ್ಪ್ಪಾಾಾ್ಯೂರ್್ೂ
ಇತು ಜಮ ರಮ
೦ನ್ಧಿ
| ಜ್ 9 0901
ಅ
`ಇಐ
ಆ “ಇ
ಟು (೧೧ ದ್್ ಎ0 (1326 ಲ್ರ(ಇಾ (6202009
೦೧.
"೧೬೧ ಇಂ ದ "೫ ೧೦1೩ ಇಇಂ೧೧೧೧8
೦
೧೦ ಸಿ "90೧% ಇ ೪ಟಂಜಟೂ ಐ8
09
ಇಓ “390000೧ ೮೭/೧೫ ೧೧೮9೦೧ ಓಣ ಐಂ
ಇ ಆ.70 ೧೧೧7೬೦೧೫ ಐ ಆಇ "ಇಂ
೧80 ಓ1್ €(೮ೌ 86೬0 ಆ 9
ಅ ಇ
(ಐ ೮೦೧೫ ೧20೩ ೧ಇಂಂ(2008% ದಿ ಐ
8೩.೧ ಐ ಓಣ ಕ್ಯ ೧೫" “ಇಂ ಫಿ
ಊಂ (ಗಣ 0೧ ೫ ೧60೧6೧ ೧ಊಉ೨
೧೧)
೯೫೦೧೫ ೧೦೧೫೧8೧ ೧೧8೩ ೦೮೧ 0೫೧೦
ಆ 1
೧೧ ತಿಂ (€20 1.970 ಜ4 ೧೨೧9 ಹ ಆಇ
60)
801577 2೦% 122೩ "ಇಐ೧ಐ೧ಾ ಟಿಟಿ ಚ ಇಣ
4 "6/2 609 ಗ ೧೯೫ ೧೧೧೦೮೦೧೫ ೧೬೫9
“೦೦೮೮ (0 (ಹ ಎ8೦ 0 ಆ 8 (
! ೧೨.೧ ೦8೫೧೫ ೧೦೦೬೫ “ಇಓ ೧ ಟೋ "ಇಂ
| ೮೧. 4
ಜ್ಯ ಜಾ "೧ಂ೦.೧೧೧ೂ ೩ಐಂಇ ಐ ೦೧೧ ಊ |
೬೬/೧2" ಇ ೯ ೮೦೧೫ ೧೫ ಇ "೧೦೧%
ಗಿಡಿ ಓಕ ್್್ಿ
"ೆ
ಬಯ ಸವ ಲಲಿ
“ | [1 ಚ
ಶಿಕ 70331 63 (1-1 8೬36
೧೧
661
೧೯೦೬9 2 ೦908 | ಎಐ (00/ಜಂ ಸ ಇಂ
0% (ರ್ಬಣಂಯಣಾ ೦೮೪ ,ಓ೧ "ಥಲಟ (ಡ
ಇ ೮೦೦೧೧ ೧2 ದಿಐಸಿಆಣಂಗ ೦೯೧೯ (೧೬
'ಉಣಂಟ್ಮ ೪
ಉಊ ೧೧೮೨ ೮೦೧ಣ ೧೨ ಇಂದ್ರಯಂಣಜ ಐ
೧೧020 ೪% ಸ. ಹ ೫೫೬ ಆ೮
(೮೨ ೧೧೫9 ಬ "ಇರೂ ಛಾ ಹಿ ೧
ಇಂ ಮಯ ಇಂಗೆ ೪ ಧು (೦೦೦೦ ೧7 (೧
೧೧೦೧೧೦ 3 "೧೦೧ ೧೦ "೧೧೯೧೯೩
ಣ ರ್ಗ್ರಬಯಿಜು ೫.1೫ ೧೦೩.೨
"ಎ೧2 ೧೧೬೧ 6%
ಕೆ
(ಉಂಂ
೨೫೧
೯ ೮
ಗೆ 600 ಇ06%00% ಐಇ ೧೧೮ ಗುಂ ೧೧ಉಐಂ
೧೧೧೧೩ ಜಿ ಡೆ
೧.೫೮ 8೧060%೧000೧೬೧ಣ ನಬ ೧೮೧೧೫೪
(ಸ ( 7ಾ%ಣು ್ ದಿ ಸ € ಸೆ
(ಗೂ [08 (ಲಾ ಇದ ೧೮ಗಇ ಇಂಐಣ
0)
(ಸ ( ಗಾಗ ು 1 1" ಐ
೩ ಓಂ "ಎಐಲ್ಲಂಉಊ ಇ "೧% ಎ8೧ ಐಇ$
0೧0392 609 (01 ಇ ಗು ೧೧ ಗ (ನ (
ಎಟ್ ಲ ಧ್ರ ಗಿ 'ಸ್ರ೬' .ಬ6 [| ಕ ಲ್ರಂ3 ("4 ಡಿ (6
೧೦. 410೧೬೩. ಎ8೧ ಐಣ (009 ಕಾ
ಗಾ (ಆ ಜತ
ದ
೧೧೧೧೧) ಗಾ ಇಂ 2 ಕ್ಕೆ (
2 (€2008 ೧8205 839 ಆ ಲ
ಕನಾ
ತ
ಡಿ ಹ ( ೧೧೮ ಬ 01 ಸ
((2 ರಾ 0002೧09. "೧000೧೫೦೮ ೧೩ ಐಐ | (ಎಐ (ಯ 086, "ಎಂ೫೯010ಓ/ ೬0೧೫
ಕ ತ (0) ಗಂ ಉಂ
ದಂಗು ೧೧ ೧೧ ೧ ೧2[ ೧೨೦% ೧ ಗಿರಾ ಇಂ [ಕ ಇಇ | ೧೧ ೧೪ (ಗ ೧೧ ಇಂ
20೦! (ರ ಸ ೧6 (2(| ಓೇಂಟು.' 2 ಯ ಎ ಸ (ಎ2 (001 0) 6%80, ( ಹಾ ಡಿ 6 ಗ್ಗ | (08 ಯ! £209 0೬ (] ಹೆ
೧೧೧೧೧೧೮ ಗೀ೧ಗಗಾ (ಬಐಂಇ ೦೧೯೯೫೧೧
ಸಹ ಟಟ (9 ಜಟೆ ( ಮ ೧೮ ತ್ತಿ ಜು ಬಜ ಟಜ
೧ ೧೧೧೧ ಗಾಣ ಇಲ (೧ ೪ ಣು ಸೇ ಹ 1
ಇ 0306 ೧೧೦೦೬೧೬6) "ಎಐ [೫1 80129.
60)
3 ೫29 ೧೧೧೫ 08೧೯೫ 50 ೧೧೦೧೨೦೧೧ 00
(೧ ೂ ಐಂಐಒ೬ ೦ ೧೮ಆ ಈ ಇ ಇಇ ೧/2 |
ಕ
(0)
2 ಇಂ೧ಯಂಬ8 ಓಣಂ.
ಎಣ ದ
ನ್ನ
ಸಗ್ರಿ ಬ 301 9೬2
1 ಣು
(ಬ (2
ಛಾ (8000೬೧ ೯೮೧೪೫ 070029 0908೧೧ ಐ
ಖಿ
|
ಹಾರು 6 ಫೈ
೩೦ "೧೧೦೨೩ ೧
೦೧೯೫
೬... 2%
೫11 ನ
0 (00058 ೧ 8606೧೬೧ ಖಾಣ
ಬ 0 ಲ ಆ (ಟ್ರೂ ಇ
5.0೫ ೬0/೧2 ೧೧೫೦೮೦೫6೧೫ ೧೧೬೧ (ಧಗ £೬ಐಇ
೪ ಇ (ಐಲ (ಸಿಇ ೧8೧ ೮೦೧೫ ಇಗ್ರಾ
ಕ ತ್ರ
(೬೧ ೦ಐ೧ "ಇಐಂ. ೮0೧೩ "ಡಾ! ಓಣ ೧೦
ಸ ಅ
೧ಐಗಿ೧ಣಂಣ (ಣೃ 2 ೮ ೧೧೧೦೮ |
ಇ ೧/೩ [ಓಸಿ ೧೧೫೬ ೫ ಐಸಿ
0೧2 ಥರ ಇಸಾ ೮ಂ%3 ಐ ದ *ಐಂ%
೬ ಹಿಂ ಐಂಂ೧ಣ ೫ ಸ ಧಾ ಈಸಾ ೦೬೩೦೯೩ . 2 ೧೧೫೫ 8೬
೧೧೫ ೧೧೭ ಐ|ಓಐ
| ಯ ಎಬ ಎ. ಬ
4|(0 ಬ ಗ ೩(0(9 ಇಬ 6! (0 (೫೦ಬ ' (೯೫೨
ಹಿ
೧೧ (ಗರ್ಗ
ಬ ೩೫0 ಸ್ರ
ಅ
(೧೧( 2೧೧೯69
ಒಲ
ಎಬಿ |
ಲ (11104 2. ಇ. 1861621...
[ರ
ಗ
೨
ಲ 612 ಇಪ
ಬಾ
(ನ
ಸಾ
ನೆ
ಜ.
[
೧್ರ
ಖು
ಲಾ
4ಎ (ಊಣ ಈ ಆಐಟ
“ಎ1
'ಕ್ರ ಟಬ ಅಿ ಓ 1. (ಪ
1 ಇರ್ಯಾ [ಗ ;
೧೧೧೮೧೦೧೧೩೦ ಆಇ %ಊಂ೧6೧ ೧೫
`
೦ಎಲ್ದ್ಟ ಗಿ ೯೨01 (61೧)
ು "೧ (3 ೧೧1/೧
ಈ.
) 1 ಜ|
4 ೧ಡಿ.
ಇ
೧
4
(೦೧೮ ಗ "ಐಓ ಊಟಾ ವಾ ೧೧೨೩೧
೧೧೧೧೧೧೧ ಸ ಇಂಗಣಾ ೧%೩/ ( ಟ್ಟ ೧೧೧೧೧೧ ನ
ಸ ಆ ಓ 5 (ಉಖ್ಟಟಿ ಲ್ವ ಗ ಟಟ ಟು ಓಗಿ (೫ಎ
| ಹಾ ಟೆ (
ಫ ೯ಇಐಂಇಂಗೆಂಂಲ್ ಐ (ಟೂ ಊಂ ಇಇ ಊಟ
1 (0 (ಇಂ "೧೧೬ 20 ೧900 ಐ ೦%/೧( (ಚೂ ಇ
ಎ ಜಯ (|. ೦( ಕದ (೧ ತ (2೦0
ಟ್ಟೆ ಟಿ ೧೧೧೧೧೧ (ಉಲ್ಲ ಊಂ ನಂ 6%
00೬ ಅ ಇಒ. 06 ಟಟ (ಖಿ...) (೧€( 0 168% ಉಣ(ಐಂ೧
| ( (ಟೂ 6) (0)
ಫ ೧೯ ಜಂ ಔಣ ಇಂ 1೧೧೦೧೧೩0 (ಂಐಂಣ
[
೬ ಇಊಉ ೧೧೦೩
ತ
೮೬೧ (009003
ಓ ಈ
೦
1 $ಐಣ 100೦೧ ೫೨ ಭ.
೧ಗಾ1೧ ೧೧ ( ಗ್ಯ
೧೧ ೧೧೦೧೦೧೧೧ 900008
` (
[ಡಿ (02723060
ಜಾನಾ
ಸು
ಸಾತಸಾಮಾನಹಾಯತರಪನವಹಷ
ಕ ೮
ಇ "ಇಬ
ಕ
ಇ8(772 ೧೧೮೬ಂ೧ಾ ೧.
೧೧೦೫೫೬
ದನ |
ಟ್ ಪ ತ ಫಾಸಟಾಲ ಗೂಿತುಾ ರಾಗ ತಳಾ ಖಾರೌರ್ಜಾ್ಹಾಡಾ':
ರ ಅರಾ ರಾ 3ನ ಪಾನ ಸ ಹಾಯ ಯಾನ ನಾಯಯುಮುಯ ಮಾನಸ ಕಾಡ
0೫ ೧೧೪ “ಐಐ ಇಲಾ ಇ ಡಾ
ಸ 1140043 (೧ "66 928೫೧೫೧ ೧೫೦%
೫ 00೧೦೧೦ ೧೦೪೧೮ ೦ ೧೧೫% ಇಂಐ
98 (42
ಂ 89 ಓಜ ಉಡ ಆ "ಐಲ ಹಟ ೧
ಹ
ಕಿ 2 ಐ8/ಎ8
(ಪ್ರ
110 ಬಿ ಭಟ
೩೧೧ 1೧ €ು ತ ಟ್ ೧ಿಗಾ ಗಾದಿ
ಸಿ೧0 ಐಟಂಇ ೮೦೧೫ ಐ ೨
(25೬0೫ 0909 "ಇಂ
೧%
೧ಗ೪ಿ
ಗಲಿ
ಗಯ ಇಚುನ |
(0೬) ೧೧೦೧ (/(
೫ ೬02 ಭಜ 5 ೧0(0
ಆ
ಎಂ ಬಜಗಲ ಆ ಟೂ (48೭೮
೧
ಗಟ 0 €॥$
ಕ್ಕ
೧ಿ೧ಗಿ೧ಉ೧೧೧೪ ವು
ಬ ಆಪ್ಪ ಯ | ಸ ಅ (1೬
1010
ಟಟ ಆ (0 (ಜಟ. 2
ದ್ಯ
710 ಗ
(೧೧೧ "೧೧
೦ ೪ €ಇ00೧2೦೧ ೧
(ಣಿ ಲಂಚ ೧ಣಣ "
(2000204 ೪೧೫ 8
"೧೬ ೧20 ೧
೧ ಸಂ ೧೩೦೧೫೬
ಆ. 4!
ಟು ೧ ಆ 1] ಸೆ
ಟಾ?! ಬಿತ್ತಿ
1 ಖಾ
(0 ಊಂಣಂ೧೫೩೫ ೧೦8 ೧೮ (೧೬
003 (ಎ22 (008 00೧ "
೧೫ ೧೧೫೪೧ ೨೩೫ 2ಐಉಣಓ ಇಇ ಊ |
ಜಂ
ಇಆಊಂ 'ಇ42 (೫ ಓಾಬಾಂ।
1]
ಜೂ ೧ 60೧೧೮ ೧೧೫ 0೦4.
113. 1010020002 "ರರಣಣ ಐ
ಚ ೧2 9060000 0೧2
ಊಲಂಛ/ (ಐ 0೬೧820
ಐಂ ಸಿ೦೪ 970೧0 ೧೮೦ ಕಾ
(೧ 4೧ ಜಡಿ ಜಯ (ಊ ೧
(0೧1೦.೮೮ "೧೪೫೨೭ ಜ್ಯೂಸಿ |
೨ "೧೧೪೫ಟಎ320 |
4 ಲ
20೧8 ೧೧ಊ ಐಟಿ ೪೧೫ ೧8 ಇ |
ಗಾ ಗು
ಕ ಪ ಜಾ ಜಸ ಭಂ ೦ ೦*೦%* ೧.
ಜಾರ ಆಮಯಯವಮುವಯಮಾಬ ಇತ ರಾಡು ತ
(0)
೧೧೦ ೯೪೮ ಇಇ "೦೦ ಂ೧ಣ
೧%] (008 ಕ್ಷೆ
೦ದ್ಧ
ಆ 432 ಅಂಬ ಉಡ ಇ |
0)
ಓಟು ಐ 1] 7೧೧ ೧ಐಂಐ
1! ೧೧೦೧ "( ೧೧೧೫೧123 ((€
೮,1 ಡಿ ಗಾ
860.95 ೧೫53 [ಸ್ನತ್ತ]
ಮ
೨೦೧%
1 ಗಿ
ಸಿ09 (ವೀ
೧
( ಘ್ ೧ (ರ್ಯಾ
೧೧೦೧೫೦ ॥ಎ8೧0
ಆರ್ಯ ಪಥ್ಯ! ತ ೧ ಇ. ದಾ
೧೧6 ೧೧೦೧೫ ಇ 2 ( (೧೬೦೩
ದಿ
೧9
ಲ ಹಾದಿ, ೧% ನ್ದ ೧೧೨
1 (
ಜ್ರ್ರದ ಓಲೆ)
1
೧೯೫ 10೩:
(ಡ೧ಅಿ ಲ ೧೧೧೧
(ಆ. (ಬಿಟ್ಟಂ[(
೧೧
(0(2) ಓಜ
0೦
(1೧೧ "ಎಣ
೦ (0೦2
ಟಿ.
2 6ಬ್ರ- ಸ
( (೧ ಬ ಸಾ ಗ್ಯ ದ್ಿ। ಕಲ
8೮ ಣಿ! [ ಸಿಂ ([ ಬ್ರ ೧೮೦ ಇ] | ಇವಿ
೧೧೧
ಓಟ
೧೧೦ಯು(೧ ೧9 |
ಚ ೂ ್ಯ್ಸ್ಲ
ಡು ೧೬೧! ಡಿ
ಕಗ ೧, 210೧೪ ಇ.
೧೧.
“೧೩೮೦೦೮ ೧ಾಹಿಾ (ಓಣ ಊಇ
ಶ್ರ
ಎ 0 20 ಹ
ಇಗ
ಇ2೧0೧೬ ,ಎಇ(೧ಐಇ "ಇಂ. |
೧
೧ಂ೯೧ಗೂ ಜಿ 002 ಊಟ
ತ ಬಾ
11 ಇಂಡಿ
೬860೧ ಸ್ಕಿ ಇಟ್ಟ? ಈ ಇ 0523
೧೦/0೧.
ಊಣ ೧೧೫೧ "ದಂ
೧89೧೯೮೮ ೦೧೦೦೧ ೧೪೫೦ ,ಐಂಂ |
ಣ "ಇಐ]
[ತ ಎ(0ಐಇ ೧ 2 11.3]
೧2೧ ಹ ಇಟ ಸಗ್ಗ ಸೌ ೧೫೩೬೧೬
ು ೫೦೩೪ (21 2 "೧೧೦೮೬ ಇಣ ಕ ಗಾ
ಇಂ ಎ(ಎಇ "೧೬ ಷಿ ಎಂಟ್ ಓಜ
"2೦೬೩ ೧ ೧೦೯% ಕಚಡ 98೧೧
ನಾ ಇ ೧೫ಎ ಐಯಟಿ (2105
` ೩.
( 1 ಕ್ರೋ ಭಾ
416 (ಕ ಹ ೮೬ (1 |
ಕೇ
೧೧೭೧೬ |
೧೧೦, 1 (೧08
ನ ತಾಕಾ ಇಟಾವಾ,
|
|!
(|
ಇ ಧಂಗೆ ೬೧ ೧86 2೧೦೧೪೧ ಎ೧1 ಎಂ "ದಿರೋಗಿಂ 8,9 ಇ೧(ಣಲ 1೬1 (9
| ಇ “4.2 `ಓ ೧೧೧೮೦೧ ೧೧೬ (೧ಡಿ 10 ಜಂ ೮8 ೧೦೧೧ ೧8೧ (ಐಎ
ಕ್ಸ ೧೫೨೧ ೧601790೧೪೪ ೫೦೬೬೫ (೧೦೧೧೦೧೧೫೦೧ ಐ ಲೋ ಣೆ
_ ಐರಸಿಎ "ಸಿ (೧೫೦೬೧೯೧ ೦೩೧೫ 1 ಆ 11೧ “೧೦೧೦ 1 ಟೂ ಯಡ ॥
"೧೫೦೬ (ಡಿ | ೧೧೩೦ (ಉಂಬ; ೧ಣ ೧೨೦೬ ಇರೂ
ಓ 4೬2 ಯರ ೦8 ಐಟಗಣಲಂಗ ಇಂ ೧ 8 ಐ ಎ "ಇಂಟ ೧ ಇಂಬ ಸ (ಉಗ
(೧ ೧೦೪ ಇಲಯ 95೧೧೫೫ ನ ೧೧೫೦೧೧ %ಉ | ಔಣ (೧ 6809 0೧೧ (ನಿಂ 2೦ ೫2 |
2 ೧೧೦೮೧ ೧೩೫ಎ ೯ ,ಎ(೦೧೩ "೧೧ | ನಾಈ (0ೂ ಆಲಾ 0೧ ಇಇಣ ಈ
೦೮೬.೧೧ ೧೪೧೬ `ಅಯಮು 2್ರ೦೧ಇ ೧88 ಘೋ | 70೫೬ "7೮0೩ ಇ 106 ೧೪೧2
50102022 (06) ಹಸರ ೧೧೦೪ | ೧೨೦೨ ಯರು ೧4/09 " ೦೧೧೮೫ (ಇ
ಇ ಣೂ ,ಐಂಂ (6 2(0ಎಇ "20 (ಐ | ೪೮೫ ಲಾ (€2000 ೧೫೦6೧೦೮೦೧೪. 8(€50
ಇಂ೦ಐಂಐ ಗೂ ಇಜಂಂ ೫. ೧/೨ 86೧ "೧2೦ 3 ೮೦೧೮೫ ೫೫೦೧ 0೦99
(ಇ2048 ೫ (ಇಂಇ ೧೫೫೦೧೧೫ ೩ಓಿಣ (೧ ` ಇಂಗ ೧೮೫೧ ಇಂಬ (€(€( ಊಗಾ ಎಲ್ಲಿ |
"೧೦೧ 2ರ ಉಂಣ ಜೌಗರ್ನುಣ ೧೫೩೦ ದಿಐಐಣ ಟೂ "೧2೦೨
ಡ್ ಹು 17 ಕೀಯ ಇ. ಫೇ ಬೋಸ ಕೀ ಕಲೀಂ ಇ0ಜ 200.
ತ ಿ ೧೧೦೧೬೩೬ 21೦೮೩ 1029060 * ೧8%
ಎ೭ 2ಐಟಗ್ ದ
(೧ ೨ ಭಸಿಸೂಣ 2
“ಇಟಿ 2 ೧೫ | 2 ಟೂ ೩೧೧ 168೧5008೧0 ೧೪ ೧೫೨
(೧೦೧ ೧೧೧೧ ಜು ಜು (160 ೫... ೧೫1006 ೧೮೬ ಬ ಜೀ ಅ ನಾ 112 ೧೦% ಸ: (
ಗು 1೧0. (೧ ೨ 6 ಗ ಇಲಿ ( ಣು ( ಜಟ್ಟ ಣಿ ಗುಸು ಲ ( "ಇ ಇ (್ಿ (
(ಯ (ಆ.20 '[ಬಆಾಲ್ರ ಆ ೧6 "0/60 ಲ ಟ್ಟ 114600202೯1 (ಊ೫|[ಎ ಗು (ಯ
ಬು ಇಗ [ಕ 1 ಯ
22೪೫ 6 ಆಂಡಿ ೧೦೧ 8 ಐ ೫%, ಟೂ ೯ 80ಓ ಇಂಟ ೧೦೧ ೧೧೬ ಐಐ
ಸ ಅ ಸ
೯ ಗು ( ಇಾಣ | ಗ೧೧ಇಣ ು (
ಓ£0ಟಂಇಬಂ ಸು (೪208 ೧೮೪ ೧೮೬ | ೧ ೫380 2೫೧7೧೧89 ಐಇ ಐ ೧೫೦8
ಲ ಣಾ ಜ್ ಸ ರ್ರಳಥ್ರ ಡೆ 1 ಉಮಾ
೨
(67 ಜು ಯ ಕ್ಯ
ು ಲಃ (0 ೧% 21089 ವ್ರ ಇಲಿ ಸಿಕ 200 ೪೬೦ ಟ್ಟ ೧7 ಈ8ೂಇ ಊಂ (2
(02 500 ಜೆ ಇ!ಟುಂ ೦೬ ೧ "೧ ೧೧೦೬೧೧೧18೩ ೧೮6 ೧6 ಎ ವರಾ ಇ ಊಟ
೧ ೧೧೧ ಗ ( ಗ್ರಣು ಗ ಗ ಷಿ
071೦೧೧೧೫ ೫೦೩೨ ೧2೦೩ "ಹಣ (೧೧ ಕೀಟ. 119003 ಆದ ಊಟ ಐ೦0ಜ ಜನಾ,
ಆಇ ಆ ಯದಿ ಜತ /೧89 ೧೫ "ಇ ೧೦ಸಿ ತೆ
೧೪೨ 69 (0)
"೧9 ಇಲ "೧೧೦ (ದಿ ಯ
, ಕ 1213 | 208 ಐಗ೫ ೧೧೫ಎ ಇಂದಿನ ಮ
ಇ0(9 ೧೨೬ ಟೂ 0೧ಐ "08 ಇಐ "ಗಿ | ೧೧೮೦೧೫ ೧೧೦8 ಗೀ ಹೋ
೧೧೧ ೧೨೦ ೧% ಗಣ ಓ (ಜಾ ಇಂ
೧2೦ ಐ ಉಗಹಿಣ ೮೮ ಎಂದನ (0 38 2೦೯ ೪206 ಜ್ ಎ
| ಜಳ )ಂಹ ಗೋಣ, "ಧಿಐಸಿ ೂ ( | ೦೫ ೦0200೧೧ 0 ಊ ್ 2೫.
000 ೧86 ೧೯೧೧ ಬಂಔಣ ೧೧೦೧ ಟೂಣ ನ ಊಂ (2 ([ೂ ಇಟ ೫.೧ ೨೬೦೧ಇ |
ಷಿ (ಕ
ಸಿಹಿ (ಐಂಐ ೧೦೮೩೦೧೧೫ ೧೧೭ ೫ ಜ್ "೧೨೦೧ ೧೫೪೩ ಇಟ ಇಂ4 ಡೊ 21೧೮೫
"೧೨೦೨ ಅ ೫ಊ೦ ಛೂ ದ ೫೧ ೧೧೨ ೮೩.೦; 2 ೧ರ ೯೮೪೩ ಜೀಣಣ ಐಂ |
(೧2 ೬೮೦೪ ಐ ೫ (4010070 (೧೧2. ಜ್ (ಐಂಛಣ. “ಇಲಿ ಊದುಂಣ ಊಉ ಇ (2 ಟೆ
ನಾ ದರಾ ಜಾಯಾ ಜ2 ಇಂ ಇರು ನನು ಮುವವಾಸು ಸಸಸವಾಸಷು,
(೧%ಊ/೧೦೫ಿಇ ಎಂ ೧ಎಂಗಿಟಟಂಉಇ ಓಟ "6 ಐಂಐಂಐ ಸಾ ೦೮೦೪. ಆಇ.
' ಕಶಾವರಹಾಾಹಾಯಾಜಾಉಹಾಸಾಾರಾ ಸಾಕಾ ರಾಯ ಾರಾಬಾರಾ ಸಾಮ ಪಾ ಸನ ಾಾಸಾವಾಸಾರಾವಾನಾವಮಾನಾಾಾಮಾವಾಷಾಮಾನರನಹಾವಭಾನವವಾಸಾಮಾನಾಾನಾಸಾಪತಪಾನಾನಾಸಾಸನಹಾವಮಾಷನಾಸನಷಾಮ
3ರ ಎಾರ 9ಎ:
೨
ಬಟ ಟೂ ಯಾಣ ಚೀಟಿ
ಗು ೧ಲ್ದಗೂ 404 ಟಟ 20 6000209
ಯ ದ
| ಅ ' ಕ " (0)
(ಗ್ 40% 20 (6 ಇಲ್ಲಿ ಅಂ ಐಟಿ
|
' ೩೧೫ "ಇ2009
ಶವ
ರ್ ಈ
೪.
( ಗಾಗದಿದು ೦೧
೬1೨ ಡಿ (ಓ ೬ಜ%
ಇ ೧೧ ಧಾ "೧೫, ೦3 (1 (ದ್ವಿ ೧೧೦೬೦೨೦. (೧ ಇ(ಎ 4 ಡ್ ೯29
ಜಾ
ಖಿ 9
೧ಜೂ೧ರ೧ಣ೫೫೫೩ ಇ ೫78೦ 211 (6 ೧೯೯೦೧೬
ಯೇ 22೧0 ೦070002
| ವ “ರ | ೫1
€)
೪.೦0 "2? (22020/ 7212 ೧೦೧೧
ಫ್ರಾ ಬ
ಎಣ ೧೧೮೫ 10
(॥$(( (೫೫2 20( (
ಫಾ ೫89
೧
ಪ 1 01 (ಸಿ0೦ (ಡಿ ೧೧೨೧೧೫ ೧೧೮೧೧೫
೦೭೧ ೧0೦ ೮ಂ೧ ೧೫೩೧ ೦೨೧9 ೪
'ಇಐಇಐ
ಮಾರಾ
೦೪
(ಗ
60)
ಎ (5
|
ಜು ಓಟಇ ಇ
೧೬ ೧೧0ಂಐ೦೧೧0% ೩ ಜು (ಎಂ 2
೧66/0 ೧29 (ಓಿಇ (0ಂಬ0೮(೧2ಾ ೧೦60100
೧೧ ಯಂ9ದ ೯೨೦೫ 'ಏಐಟೋಣ" ಎ ೫೦೫ 1೮|೦
೧೧೨ ಬ್ 8೧೫ ೧೧ಣಿ ಜು ೦೮೧೦೦:
ಇಗ ಚ 003 0 "ಓಿ&(ೂ 002690೧
08೧೯೫೫ ಜು (೫೦೦78೧06 (ಉಂಣೂ /೮ಂಐ
ಆರು (೧ಂಂಂಾ940ಇ ಇಣಇ 1 1 ೩%
೧೩೧೧೨೦ ಓಿಟ0೧20 ೦೫೩೧ ಊಟ 1... ನ
0 ಚೂ (೧00088೯೮೫0 ೬೧ ೧000೧೪
(2೦೦೨3 (1೧೧೧ (೧020 %ು
"೧703೫0೬2
೧ ಹ&ಊ೫ 0೧೦೦೧ 0೭೧೫೧೫8೫ ಊಗಿಟೀಂ
(೧೪ ೦೫೩ ಜು 1೦೦೦೬ ೦೧೧ [ಇ
೧೫೧೫ ೧70402 ಓಡಿಟಂ0೧೪ ೦೫೩೫ 1 ಜ್
೦೧೧೦ ಬನ ೧೦೩೫೬ 11 "ಇ
ಸ್ರ
1
ಲಿ
ಇ ಕೊ ( ( ದ
| ೧೧೭೧೧೧೧೧೫೩೫ ಬೂ ಐಂ (6
೦೧ ಗ್ಲಾಕ್ (ರಾಸ (
| ಇ24 ೧೧೧ಣ ೧೩೫/೧ ನ ತ ತ ಲ
|
ಕ
(೯ ಟೌ
೫ ೧2೦0 ೦೫೧೧೫೫ ಅ 1. ಬ 1 112 (1
ಹಿ ೦
ಗೆ ಐಂ ಣೂ ಓ ೪. ೧೫೧
೧೩ ಐಟಂಇ ಇಐಂಐಂ
:ಅ(೦ಬ%3
ಗಿಗಿ ಕ
ಕ್ಟ ಗ ೦೧೧೧ ಇರ್ಲಿಯ
ಇ ಗುಣ ೧2೦೬ ೧೬ 0
(ಐಂ ಣಜ ೧೧೫೨೦೧೬
೦೧,೫೩೧ "೧೧೦೧೪೩ ೬೧
(111046
02 ೊಾ
£)
2
[
ಜ್ರ
ಲ '೧ಗಿ೧೧( ಹೂ
ಸ ಜ.೬...
೧೦% 720 ೧0420 ಹೀಗೋ) ಗ
0೧000 ಯಾ ಗ 1 ಛೆ ಗ್ರ 20ಊಗಿಣ | ಗ! ದ ಟ್ಟ 22
2 00೧ (೮೮ ಟಿ
"೧204೨ 4606 ಟೂ 6:೧೦
"(0 (2(9 ಸ/
"೧/ಐ೧೦ಐ೧ ಐ08%
೧0 ೧% ಎಂ ೧೦೧ 2ಬೂರ್ಣಣ6ಾ 0
€0) ನಿ
(೧೧೫ ಜು "ಎ2 ಗ್ಯೋಯಿೀ "ಇಐಟಂ0 ನಇ0 ಹಿಂ
0 ಮ
(00 ೧೧೮೫೫ ಇ190೬ ಊಂ ೧ಐಂಗು
ಥಿ (0)
೩ಎಣಐಂಣ ೧೧೫೦೧೫೧೫೫೫ "ಐಎಂ॥/(ಂ3 ೧೦.
2೦೧9 ಊ೯
ಇ) (09)
೧೦೧೯೫
೦೫ 0೫೧೫೧೫89
ಗೇಣಿ ಊಲಂಣಿ 2೧
90೬ ೦0೫೫೧ ೧೧೦೧೧ ೧೧೩ 6
೧೧೫ "೧೧೧೩೦೦ ೧೧೨%ಂ೧ೂ೨, ಎ8 (೧
ಇನ ೧೫% ೧೧೬ ೬
ಟೂ 2್ರಐಇ ಇ "ದಿಣಂಣ 0೫0 ಲ್ಲಿ
ಬಂದವ (೧20೦೫1೪ 80ಎ ೧೫೦8 "ಐಂ ೧೬
೧2೦೧ ಊ ೧೨೦೩ ೧ೋ೧ರ೧83 ೫. ಕ
೯7೧೧ ಓಓಓ ಇ ಓಕ ೧೫೦೬ (0209008
೧ ಇ8%ಂಟ ೧೧೩೧ ಔಣ ರ ಗ್
೧೧೩೫ ೧೮೦% ಇ
ಎ೧೮ 0000೧೧ ಹ ಲ ಟೀಯ (ಲೊ |
೧೩ಎ ಇ ರಟ ಇ ಇಂದನ ಆಗಿ ಟಾ
ತ
೨೧ಹ೧ಗೂ (ಡಿಟಿ ಸಿಟವಗೂ ಇಲ್ಲಂ02ಇ ೮೮೩
೧೧೧೧೫೩£ 0೫೧೧೧ ೧೧೦೧೫೩೯೪ ಟಟ ಇಂಟ
"೧೧೦೬ ಟಿಐ (ಇ ಓಐೂ ಜಾಣಂಗು ದೀಹ
೧7 07೦೫೧೧೫೨ ೧೮೬ ೪/7೫ $869 ೩೦೧೧2
(೮ ಉಂ ಊಎಂಣ "೧೦೦೧೫ ೧೮೧೫8೪
ಣಿ
೧ 0೮8 ೦7೦೧೫೪೩ ಇ ೧೧೦೫೦
೧೦೬ (1 4286 (2 ಲ
(೧) ಓ
ದ ೧೩೦ ಗ ಕಿಟ(0ಿ (ಆ ತ್ವ 'ಟಟ್ರಿ ಇಂದ
೦. ]
ಅ
೦ಎ .೧%8. 0 (ಎಐ ೧868 `ಆ 00802 ೦೫೧
ಟ್ ಮಮ ನವ ಬುಷಾಹಾಯಮಾಯಾ ಪ ಮು ದ್ |
ಭುಷಾನತಾಮಿನ ಸವಾಷವನಾಮಯವಾತಾವ
00 |
ಓಿ2೧ ೮]
"ಎಐಗಿ/ಇ ಹಣ ಇಂ.
22೮ 0%.
ಹರ ರ ದ ವ ಪು ಎ ರಾಯಾ ಯಾ ಸರೂ ರೂ ಜರಾ ಯ್ಯ ರ ್ಕ್ತ[][ಯಸಯ್ಮ್ಥ್ಮ್ಮ್ಪ್ಥಯ ಜರ 5ರ ಧಾ ರ್ಕ ರ್ಟ ಜಾ ಜಒ೬ .
ಇಲ್ಲ 'ಇಣ೯ಐಂ೧ 1 ಇ 29 ।
|
೧೧% ಆ ಊ8೧ಾ ಗೇ ಇಐ "ಐ
|
|
ಜು | ಸಾನ ಜರ
|
“ಭಾವಾ
(ಲತಾರ
| 4೩.111 23 ಜಿ ಗರ ೀಂರಿ
6೧)
2 ಚು ಚಿ ಇ ಆಗರಎಂಗ ಉಂ
೫ 3೧೫೮೯೫ ೧೦3೦೫೬೬೧೧೫ "೧೦೦೧೧೦೧
1
೧೧2069 ಟಗ ಗಾದ 0800865 ಡಿ? (08 /
೧ ಇಸಿ ೧ "00೩ ಈ (ಇ2022 ೧
೫0೫ (ಎಟ (೧೦೦೧
10೧ ಗ ೧೫80 ಇಟಐ 887೧೫೪ ೧೨ " ೫
| ೧೮೦೮೬ ಉಣ ಇಗದಿಂದಕ ೧ ಗಿಂ
1]
"೧೧೮ 1೧೯೫೧೧89 (೧$೩/ ಕೀ ಇರ ೧ ೧೧00
(೧೨) ಇಂ... ೧
ಗ ಜಾ ಸಜ ಣರ ೧೫ಎ ಇ
ಏ 1
| «(000 ದ ತ್ತ (23 [1 ಜಡೀ ೧7೦೫
ಅ 7.೮ 4
ಕ ೧೧469 (( 3 (ಬು ಇ0€ ಎಣ ಎಟ
'(೦(೧704
8.
1 ೧820೧5೦ ೦೧೪೧೧
ಇ
೧ಎ (ಅ.
ಜಗ ಯ
(ಇಓ) ೧ ಆ (0
( ಬಟ
(ಕ (೧೩ಟ೧
ಅ ನ
(ಲ್ರಟ ಇಂಆಾಬಐಣ
(2ಲ್ರ ಬ್ರಾ
| ೧ 0)
(೧.218 ೦೧೪ ಇಐಎ ಗ
೨... ೬. ಬರೆ ₹3 ಹಾ?
1 (೫ (ಅಐರ್ವಿಇಇುಂ (00೦೧೧) 870/0 ೧ಐಂಐ
೧620 "ಎಐ 00207೫೫೩೧೫೧
೧2೦೧ 2೧೧೧8೫
22008
೧ಬ ಇಐಂಣ ಆ೮೪ಂಐ ಇಂಡ |
| ೯ ಆಜ (0000೫ ಇ8%)0ಓ ೧೧೮೦೦೫೦೧೧೫
1[೧೯90೧(0 0೧ ವ
30 (ಎಕಲಾ (೧. ೧0೫೫8೬0 080000
101900೧ 007೯೫ ಗ ೧೧೫೩
(0೩ (೧೦೪೦೧೫ ಈ ಊಂ ೧೧೫8೬೧ ೧೧
108 ಇಜೂ ಐಂ ಸೀ (೧ ೧೦೧೫೩ ಊ
೧೧೩೦8 ಹಿ ೧೮೧೫
0೯೦8ರ ೌಉ ೮ಂ3 ೧೮೩೬೫ ೧೧೦% ಹಿಂ
! (₹2೦೦ ೧೧೯ ೧೧೫೫ ಐಟಣಣಂಂಣ 6518೧
(8 ೦ಗೂರ್ಣೀಣ6ಾ ಕಾ ೨
| $(೧೦ ಓಟ ೧೫ ೧೨ ಇರರ ೫೭]
ಜಾ ೧2೦. ೧909 “೫ 880೧ ಇಂ
ಇಇ 1 (೧ಂದಎ “( ೧೧೬ ಐ ಬಡೀ
" ಚ €೮೬ಓ೮ಾ (೧8೦ ಇಟಲೂ %ು ೧ಆ€
1 006/೦೧೮7 ೦8 ೧ ಕಣಾ ಐಂ0ಿಣಂಇ ಇ ₹೮0,
೧೯೧೧೦೧ ೧ಇಐಂಇಐ ಗೋ೧ೀಣ
2೪೩
ಶಾಸತಾರ ಕಾ -ಇಾ3ತಾರವಾರರಾರಾರಸರ
ಾಾಕಾಶಾಾಣಾಕಾರಾ
006006/206% ೧೧೦೧೦ ೧೩೧ ೦೧ ಗ್
೦]
೨ಎ ಬಾತ.
ಎ |
|
ಕ್ಕಿ ಎ ೫ಐಣ 1೧೩೧ &ೀ೧ ೧೯೧ 0 42/ಇಂಬ
೩೧೧ 0.೧ (೬22 086 "೧ಂಂ॥ಂಣ
2ಂಜಇ "ಉಇಜಂಐಐ 9206೫80080 ಐಟಿ
“ಇ೧ಣ್ಯೆಂಡಂ೧ ಟಉಐಬೂ ಇಐಉಣ |
ಗಳತ. ಇೋಂ೧್ಗ 9 "೧೧೧ "ಹಿಂ ೧೧೦೦೧
5 (` ಮ ೧720೧೧ (೧೧೧೧೧ ದಜ
(೧೫೧ ಊಂ ಲ ಸೀ ಬಿಂಗಕೊ 0
"೧2೦೩ ಈ ೧05೪ ಇಂ ರಗಡ ಎಣ್ಣಟ
(0)
(೨ ಇಂ
ಕದಾ ಗಾತ
082೧೦ ನಜ ಆ!
0೧ ಜು ಇರ ಣೇ ೧೦೦೦ %ಊಂ
ಇಂಬ ಐರಆ ಐಂ ಊಂ ೧೧೧೧೧೦
€90)
೧೧೦೪೧7೦೧ ೧೫೨ ಕ ೪೦೪, ಸಿಹಿ ಆ.
೬ ಇ (೮೦60೦
(ಆ ಅಟಂಟ 0200089, ೪
10೧9 ಸೈಲ ೧೦೦7 ಇಗಗೇಣಣ ( ಯ
ಇ ೦7೦89೧ ೧0 ಈ "ಇಂ ಊಂ ಟೂ
ಧಾರಾರ
/ (22೦೮೧ (ಇಂ ೧೧೧೧89 ೧೧೦೮೦೬ ಹಿ
'ದಿಐಟಣಣ0089 ಿಐಕಿಂಣ 222 ಐಸಿ |
೩ "ಐಂ
ಜ್ ಗೀ
; ಗ್ಯ ಮಾ (6066060216
2೩೫% "೧೧.೧೧% ೧%90%5 0೫17೩46 ೧
(೯೭ ೧೦೮೫೪೧೫ ೧೧ 0೧೧೧೧೩೦ ೬೦ಂ೧
೧೧ಂ%ು 4೧೧೫೩ (|
ಈ
ಈರ
೧೫೮೦1೬ ೪/26(
£3
ಇಂ೧ಉ೧೧ ೪೧೫ ಆ
೧೧೧ ೧ ೧490 ಐ ೬67೮ ಐಂ
| ೧/೫೨ ೧0೧0 ೧೫೮%)೦ ೫0080 ಐಇಂಣ ಇಂ
! ಐ 42082006 ೧ ಇಣುಐಂ ಔಂಟಇಂಟ
ಕ |
ಎ೧9 ಉ|
೦೨ ಜಟ ಎಂಗ ಎ6೧ ೧೧೧೦೧೯೫
೧ ಇಂಡಿ! /೦೧೫2 (ಬಕರ 4೧ ಐ64 0೮ ಐಸಿಟಿ
09 |
ಗ್ರಾ
ತೊ |
“ಇ.2ಂಜ ಐ೧0೧ "೧ಂ೧
"೧೫೧೫2 (ಇ0%0 2೬8 ೧ಐಇ ಓಂ ಹ ನ
ಸಹವಾಸ ಾಾಲಸಾನಾಲು ೯೫ ಬಾಜಾ,
ಫ್
ಇಲಾ ೨8೧ ಇಂ॥ಉಣ (೮8 ಸ್ವರ ರಣ ಎಂಬ ೧ಇಂಜಣಂಣ ಐಇಂಐ ಓಐ
[೦4-
ಉಲಇ ೧2 ೧| ಐ೩./ಊ ೧೫88 ಐಂ0 ಐಡಿ ೧೨ (ಓ೧ಣ ೧0 |
೧;
೧೯೬ ಐ
9೧ ಗು |
|
|
|
ಹ್
೨-ೂಟೂಕಾಡಸರಹಾಕವಾಡಸ ಬಣ. ಅಂದಾ ಸರಾ: ಅಯಾ ಧಿಯಾ ಸಪೂರ ತಾವವವವನು ಸಂದವು ಹೂಂ
1 ವರಯ ತ ಹ
2 ಘಾಕಾಕಾಯಾಹಾ ಯಾನಿ ನಾತನಾಜಾನಾಹಾಾರಾರಮಾಯಾವುಭುಮೂ;ೂಹಾಷತನಮಾಮಾಮಾನಾನಾಸುನಾಮಾಮಾನುವವಮಹಾವುಖುಹಾನವಾಮಮಾಮಮಮಾಮವವ:
ಯಷವವ ಸ ಸ ಶ್ತ
3೩ ಾವಾನಾಸಾಂಿ್
ಎ ಇರಲಾರ
ಸ
೬2 [200.೧ ಸಿಎ
(೪)
'ಐಇ
ಯು (98೧9 ಐ 22 020209೧ ಟೂ 0೧08
€
ಅ
(ಜಂ [2 0 ೧ಎ 9೩8
[ಬಂ 1 ಹಃ ₹೧8
೩0
(ರುಂಣ "ಇಳಾ ಐ ೧೫067 ಇಇ ಉಂ
ಸ.86 ಇ 4 ಜ್ ೧೮೫೦ರ
೬ 68೮0೧28 ೧ (ನೀ ೧೧೧೧
ಅಜ ಎರ 0ಐಇ ಐಣ "08 ಅಲೂ ೧೫
`ಓ 00ಜಜ ಜಾ ಉಂ ಣಿ ಗ
..! "೧೧.೧ 5 ಭಗ ಜಂಬ ಬದಗ
8 ಉಚ ೧೧೧2
0 (೧ 11]
ಇ (9 ಯ ಗುಡ್
1? 4 (ಬ ಓ
೦02 ಯ (7020೧ ಎಕಾ ಇಂ 02 ಗಂ (ಎಂ
ಚ ೦ ೦
ಇ 1 ೧೧ ೧೫೧00 (81039 ೦೧೧ "ಇಎಂಐ
೧೦
೯೦೮೧೦ (70೧೧೧669 ಟಟ ಉ೧ಣ(ಗಾ ೧
1 (ಸ್ಟ್ ಗ್ ೮
1 82016 (ಟಬು ಅ ೧000 ೧ 2
[| ಇ ಡಾ 0ಬ. (40೧5 "ಗಾಂ 9 ೨1೧೧
(02920 ಕ್ರ (್ರ ಲ ಓಲ? (೫10 (50 ಛಲ ಸಂ್ಡ್ಚಟತ
೧1೪೧೮೭ಇ೧ ೧೦೦೫೧6 1೫೪
(ಸಾ ಏೆ
ಅ
೧ ೦೯೪ಇ೦ "೧೮0 (840 ೧0% ೦82 ಸು)
ಚ
೧೧
ಆಗ
0
[ ೧ ಬಹ 2೦ 0211 ೬೮) "ಐಓ ಉಂ
1
1೦/0) ೫8 ಐಣ ಇಐ೧ಗಣಿ ೧
€
ಸ ವ್ರ
೧೨೬ ಊ೧ (ಛು
101ಎ.
91)
೨)
೨೧೭7೧ ಕ ೧
(ಎಂಡಿ (ಇಂ;
೦ದ
೧೫. ೫208 0೬ ಐ 8415 (೧೫ಣ 800
1
೧೮೮ ಟಟ]
೧೧೦೧ ಆಈಯಣ 6೧080
ಉ
5 0001 ೧.೩2೬
ನ ಇಟ 8020109೧0೧೧ ಕ6ೂಟ€
0890 ಟಂ ಗಂಜ ಉಟ ಬಂಟ
ಗ (1;
ಗೂ ಎ ಊಟ ತ ಓಟ
'ಇ.ಂಐ
0)
8೮೧೨೯೧೫ (ಎಂ್ಗ್ಟಾ ಐಂಐಗಓಿ
| ಈ
ಕ
೯೦೨೧೧ ಐ೧ಐ್ಲೂ ೪% ಹಣ ೧೦೧೦೦
ಕ
೦
ಗ ಟಾಂ ಇಂಛಂ ೧೧೧ ಉಂಟೂ
ಇ
೧೮೪೧೫೪೨ ಎ (ಐ 880೧೪ ೬/2 ೧೧೧8 ಟಿ
೦ ಗೆ ಜೂ (
ಗಣ ೧ 9ಯಂರಗಯಂ ಜಾ (2 61]
೧೧೧೧ ಜೀಗಜಣ, ಐ 'ಔಂ450 ಜು ಎಂ
ಜು ಐ ತಿರಿ ೧0೦೧ ಓಂ
ಜೂ 6!
ಸಿಕ. (6(( ಓ.೮ಓಯ್ಲ
೦6
0008
ವಾಯ
೧8 ಟೂ ರೇರಿಉ ಓಟ ೧0 ಆ
"೧೧೨ 4]
'೧೫ಆ ಕ |
68
(6184 ಜು 090: ಗು 1 ೧೦೩೧೦೭೫೪ |
ಈ |
ಓಲ ಇ. (೧211021770 ಇಂದ ಐಂ
ರರೂ ೦೦೮8೧೦೦೬ ೧೧% ೧೫೧೬೫
ಎಂ ೧೫೪ ಐ ಐಂ ಜು,
1೨. ೧ಅಿಐಂದಇಯಣಿ ಐ/೮್ಳು |
೧೦೭೧ ೧೧೧೬ ೬ಬ ಓ ೮೪೩೦ ಟಐ8 0
೩೫2 ಈಜಿ "ಐಐ(3 ೧99೫ 1೧0806 "ಐಐ
ಊಹೂ ಇಂದಾ ಐಂಂ0ಈಎ ಆಗೂ |
೦೪೮೦೧೫ ೦೧ಎ 0007088 ಗಾ ಸ |
ಬೀಳು 1 ೧೧೬೮0೦ ೧೧೮೧
ಸ ೧೯೩೨೬೧ |
೦ |
"ಗಂ “ಇ ಜು ([೨ಊ೧ಸಿ$ 0 |
(21೯೮ 0309 ೧೫೦% 0೧ ೧೧೧ ಜು `ಉಟಿ |
2 2195 ೂ (
೧೫೫: ಸ
ಅ ಅ |
| ೧ (ಉಂಡ 9200೧ ಐ ಐ |
(0)
(2 ಇ೧ೋ8ಐ0 ಐಂ360 1
(980೩ ಐ ಯಗ ೧ ಐಲ ಸೂ 2ಐರೂ ಟ |
[
ಯರೂ ಅಣಣ ೧00೪೬, |
€0) |
ಎಣ ೧೧೧೧೬ ಹ್
೮೦೬ 98100 2೧೫ 80% ಐಂ ಐ |
೧ ಗ ಜ್ಯ ಗ] ತ
22೧೩ 8 %/0 1, ೩6 ಉಬಂಂಉು.“ಉ
೦೮೬1೬೬ ಐ
ಜಾಲ ಸಲ್ಲು ತ
೧೩% (೧೦೫೫9೦೮೪೬೧ "ಆಜ ಐಲ್ಯಿ '
(೨0 3 ಊರಯ[ಯಿಂ ಬಂಗರಳ)
೧60೬/೧೧ ಐಓಿಓ) ಲ| ೧೫1೧.
ಛಿ [
0 ಜಟ 2೦೫ ಇಗ೧೩ಊ 1 _
ರಾಣ ಬಂ `೦ಉ೦ಯುಂಯಿ ೧೧೬೧ ರ ಊಂ |
ಇಣಣ 8 ಜರ, 2 ಇಂಂಣ ಈ
(ಎಣ (ಐಂಟ/ಉ% 60 ೧% |
೧೧೬೦%೪ಐ 0 ಎಟ ಆಂಗಿಕ (ಈಟೂ]
'ಡೀಉೂು ಉ೧೧ಣಂಎಂಐ ಐಂ 90೧ ಸಿ|
(9 ೫೦8 ೧೧೦೯ (ಏಣ 12111? *ಎಐಸಿಗೂ |
೧೦೫ರ ಐಂ190೫ ೧209 ಐಂಥಿ/2ಎ8 ಬಯ |
ಟೆ ದ್ನ ೧೧೯೮ 8ಟಗಗಣೂ ಕೀ ಇಣಂಣ ೧208 |
"೧ ಟುಂಣ೧ುಂ ಗ ೧೧ ೧೧೫%ಂ೬ ಐ |
(ಗ ಚರತ? ₹0900 (ಟಂ |
೧೧೯೭೧೫ ಎಂಎ $ (ಟಿಂಟು ಓ1ಗಿಐ |
20ಇ (ಡಂ
ಕಹಾಜಾಸಾಾಾನಹಬಾಹಾಾಹಾತಾಾಾಸಾಣಾತಸಾಾಲಾಾಬಾತಾಗಾಾ ಗಾರರ ಹಾಸನ ಸಸಾಾತಾಾಾನಸಾರ್ಯ್ಗಾಸಹಾಾಗಾೂಐಬರಸಾಯಾಬರಯಾಾತನಾ ರಾಯನ ಸರದಾರ
1೧)
೨
ಲ್ಲಾ
6)
ಜಿ
ನ ಹಾ
[೯
ಷಾಮಂ
೮೦] ೀಜಲ(ಈ ಇಂಂಬಣ ಐಂ ಉ ಗೂ ಐಂ8
ರಣ ಹಟದ ಯಣ ''ಅಲ್ರಗಗ/ಎ ಈ |
ಸಾವಾವಾನವಷಾಹಾಮಾನನಷಾಮವಾಸಮಾನತಹಾತಾ;ಾಹನಷಹಾಸಷಾವಷುವಮುಷಾಮುಯವಾಮಾಯಷಾವಮೂಪಪಡಮಾಷಾಸಾಾಸಾಹಾಹಾಷಾಸಸಾಾವಾತಾಷಾನ
೪೨೮% ಐಟಂಇ ೧೧೧ ಐ೧೦೦೧೫೪೩೨ ಐಇ೦6 ಓಟ
ಸವವವಷವಾಮಾನವಸಾಸಾರಸವವವಾಾಸಾಮವನ
ಸಾನಾವುಷಾಯಪಾವಾಷುಷಾ ವಷ ಸವಮ ಸಂಸಯ ನ ಮನಾಮುವಎರ
1
ಮಜವು...
ಜಾಜಿ -ಎಎ
ಶರದ
ಜಾ”
ಹಚ್ ಸೌ
22 ೨೨೧ಂ2೨ಂ ಎ3೧ ೨ ತಾಸಾಕಾನಾಹಾ
1 ಕಾಡಿದ ಎಎ. 1೧2,
ಕತಲ ಲಾವ ಇನು ಬಾಜ ಅಜಾ? ಜಹಾ ೩- ಸರರಾನಾರಾು
( ರ್ಣ £ ಎಟ[ಎಸಿಂ(0 ಐ10:ಜ/8೦೯೫ ಸಗ ೧೧೦ ಎ! (ಉಂ೧ಊ೧ಓ ನಿಜ ಜೈಬಾಸಿಬಂ ಇ!
ಹ
|
ತಿ ( ಸ ೮ ] `` ಭಾ ಈ
| ( ಕ ುಗಿ೧೧ (/ | 291 ಗಾ ಗ್ಗ ಗ ರ ಭ್ಯ
[99 ೦೫೩00 "ಜೂ ಉಬ೦೧ ಐಜರಐಂಟ, ಬ ಖಂ. ಜಯ ಬಿ ಏಎಇಟಟುಂ ೧೦%
ಲರ | :೦೧೦೪ಭ%ಐರಕಿ
9. ೧ ಈ
2 ಸ (0)
ಾ ಗ ್ ಗ್ರ ೧೧ ಬ
ಆ“ 2007೧0೮ಐ( ಉ೦ಐ೧ಡಿ8 ಕೀರ ಇಣಆ೧ಣ 0೧ ೪ ಐಂ 6006೬0೧ ಜ್ರ) “೧೦೮೪೫೧೧8 ಐಣಂ
( ಡ್ಯ ೫.1 (೧೦೧೧ ೧೬, 1) ಗಿ | ೧೨ ಸ ೧೧೧೧೧ ಇ ಭು ಡೆ
(ಹೈ (ದ ೨ನ ಆ.60 ಸಿ೮0) '( ಜಸಿ ಇ ನ (ಅ ಒಕ (| (೪೨೨೦ (೦ ಚಕ್ಕಿ 1,9 ೧. ೧) ೩೬.1
೪ಂ
ಗ ಕೆ ನಿ ಚಿ 1 ಗೌಸ (ತ 1 ಇಗ ಶೇ
1೬09 1 (0 ೂ ಫೃ ೦%ಣ ( 02೧ '೧ಣ (೧9 1೧೧0) ಸಹಿ? ದ್ದ ಟ್ ಲ ೧ * 1 (2೪
ಐಂ ೦
ಜೆ! ಎ ೧9 ಗಿ ಗ ಹಾ
ಇ ಜಗ ೧೧/2 ಐ೦ಣ/ಓ $ 1೧0) “೧2 ು೧ಂಣ (ಗಜ ಬ ಗಾಗ ಲಾ 6 ಉಂಟಕಗ( ಇಐಎ
೧೧
. ಬ್ರ ಆ ಎ ಎ
೬ ೦೧% ಇಂ.ಂಜ ಐ ೩0 (5205 | ಎಸಿ ಎ೨೫ ದಟ ೦೩ ಇ ಇಂಂಎಂ%9ಂ.
1 ಕ ಹಿ ೦೦೧
| ಗ ಡಿ "8 ಹಿೂಣಐಣ ಸೇ 16 ತ್ರಿ | (ಸ್ವನ "ಗಿ ತಿಳಿ (ರ 0೧: ೧7೦೫೨) ಉಣ 669 ಎ
| ಮು ಆ ದ್ ( ಕ (0)
"9 808 0ಡ(ಗಾರ0೧೧೨ ೧ಊ 18 | "0೫88 ೧2 ಆಂಡಿ ಇಗ ದೀ 001೧08
ಒರಿ ರಟ ಯ (0೦ ಟ್ಟಎಸ್ನೇ
| ಛು. ಅ
1 (03 `£8(29 ೧೨೧ 119 ಸ ಆ ಗು ಛು ೧೨೧೬೧ ೦೮72 ಡಾಬಾ ಟಂ] 0೧0 ೧8000 |
೪ ೦ ಸ ಅ ತ ಕು ೯. 3
ಅ ಗ] ಕ 1 1. ಾ 1 ಗಿರಿಧರ ೧೧ ೧ ನಾ ಗಾದ ರು ತು
(1 ಈತ 184 ಜೂ " ಇರಂಬಐ (ಬ 1೪ [ಇಎಸ್ (ಎ೦ ಟೂ ಇಂ ಯಂ 8ಉಂಜ೧ಣ "
| ಅ ಜಡ | ಸ ಪಾ ಗಾ ಇ
9 (2 ಗಿ ಇಾಗಾಣ ಗಾ ್ಯ್ ೧೧೧ ಎ೩೯. ಗೊ! ಆ! 16 "( ನ |
ಕೂ ಐಂ ಗ 2೫16620 ೧೦ಎ ೧0/೧ | ೫೭೦ (6೧೫೦೬ ಇಓ ಗೊ ೧೫೦೫ ೭ಎ ೧೫.
ಕ್ಕ ಆಡಿ ( ೯ ಗಾ ೦ದ್ಫಿ
| (ಿಗಿ“ ಲ ಗ | ್ಂ ಗ್ ೬ ಗ ಣು ಗಾ (ಡಿ ಆ ಣ್ಯ ಗ್ಯ
12213 1೬೭): ೧೮೫ 0೫ ಟೂ ಐಂಲಉ% ೦೧೯೦ ಜಾ ೧೨೮8೧0 ೧ ಗಾಣ ೧೯ ೧ |
ಐ ಜ್ ಇಓ 100೦00೧ ೦೧.೧ ೧
|
|
1 1 | ೨)
1 ಟಟ ಎಡ 1 "೧೦೫೦೧೪ 2೯1 80/2 "0೧56೧ | ೧ ಉಂಡ ಯಧದಿ ಇಂ ಇ೧ಂಣ ಟೂ |
ಸ ಇ
1 €2(೧23 ಕ್ "೨೦೧೧ ಉಣ 8090೧00 ಓ|
' ಚ ನ
| ಈ ೦೮೫80೧ ಉಂಂಕಿಉ ನಾ ಉ ಇಂಬು
18 ಉಂ0೧ ೫೮8 ೪೧ ಸ
. ೧೦೧ ಐ ಅಯಿ ೦% ಟ್ಕ |,'ಇಗಣ ಬ ಯಣ ೧೫೦% (9೦೯೫೫೧೦೫.
11140೬ ನನು ಪಂ. ಭಣ ಸ ಯ/0ಇ | 003 "ಉಎಲಯಲ ಐಂಗಂಬಐ [ಎ ಇರ
` ಸ |
ಗೂ ಟಂ “॥1(((೧3 (ಇಂ% (ಥೆ 113 (೧ಐಂ೫ | 20೦೫, ಇಂಗಣ ಎಂ ತ! (ಹ)
| ಉಂ೧3 ಜಯಂ 002489 ಉಊಂ೪ | (ಗೀ | ಜ್ರ 'ಉ೮ 9೦೧6 ದಸ ಐ ೧ಂಛ
|( ೦7೮೧೦೮1೧ 2ಣಉಾ ಣ:%) ಓಣ ಅಗ ೧೦%/ಸಿ೧೦೪
| ನಆಕೇರ-ಲ ೧೫೦8, "ಇಲಿ ೧೧ (೦೫೦೮8೦ ನಂ ದಐಂಂ ೬4% ಔಣ "೧೫೧೧೬ (೧ಂ೦ಯಾಣ
| ಎಡ (1 ಉರು 1 ದಯ । ಟೂ ೧0 ಇ. ಲಾ ಸ ೧೦೪8೧ ೧೧೫೧ (ಬ೦ದು ೧೦೧೮೨
ಐಂ ಊರ ಇಂದೀಗ (ರಂ "0 ಗೀ (ಹಂ ಊಂಟೂ “ಇಲಂಸೀ ಫೈಬಉಂಣ
| ಓಗಿ ಹ ಉಗ (ಇಂಸಿ/ 10.೮2 ತಗಣ '€2(90289 ಇಂಟ65 20೮೬2 8
; ಹಾಣಾಾಜಾವಾವಾಾನಾಸ್ಯಾನವಾಾಾನಾಹಾವನಾಣಾನ ವಾ ಾ ವಾಸರ ಇರ
ಆತಾ ಳಾ ಬಲ ರಾರ ಲರ ಇ ರಾರಜಳರಾಜಾರಿಕ್ಳ ರ್
ಹ
|
ಬಾಟಂ
೧೨ |
೬ ಯ್ 20೧೧6 6೧0೧೧ ಹ 60] ಕಜ ಗಾಂ ಗ
1 0೫ ೬0 2060(೧ ೬ 0) ಇ (ಓಜ. ೧ ಆ ಟು (ಛೀ ಯಾಂ ಟೂ ಎ ೧೦೮% (2 (2006 |'
ವರಾತ ರಂ ಮಂಡ
ಕ್ರ
ಕ್ (೧೦ ಕ್ಲ ಲ |
ಆ ೯ 03%ಗು ೧ ನಿ ಣ ಉರಯ ೧
ಧಿ ಇಂ
ನ್ಯಾ
ಇ
ಸ!
೫೧೨,
ಎಂಟೂ ೧೫೮೦8೧ 1೧0೧ ಇಂ
ಆ ಡೀ ್ನ್ಗ ೫. ಇ |
೩ ಗೂ ೦8೫ ಜ್ ಸ ಇಂ ಹಿಟ್ಟೂ ಗ
ಯುಗ | ಹ (ರಾ 0ಎಟಟ್ಟಂೌ ಬಗ
ಇ ೧ಎಐಂಲಣೂೂ 0 ೫೧೦೬ 00600 (ಐ
ಅಂ
1೧ದಿಂಂ [ಐ ೧28.೦ ೧೧ ಖರ 1೬190510 ಐಸೀ ೧ ಸ
ತ್ರ
1ರ “ಇಂ «2 (೧5೫ 0೧೫೧೮ ೧೫ 1125 ೫೯೧ (/ಐಂಂ080೧೧4 ಈ ಲಾ)
ಅ ಜಃ ಆ ಗಿ
೩ ಎ2೭ ೧೧ ಇ (ಉ೦೬ "ಗಾ (ಉಣ: 10ಔಂಂ | (೧/2೩ (ಉ೦ಜ೧೧೧೬೧೩೧ 90. ಕಟ ೫12
ಷಾ ಸಿರವಾರ ಪ
08 ಆಕಿ (ಉಂಎ ಯಂ (ಐಂ೧ಉುೂಹೂಟಾ ಇ ಬಾ 1 1
"ಆ ೧೮೦೫ ಜಾಗ ಆ 1೧0/0೧೧೬ ೧2 | 0[ಔರಣ 8113 ೧೧/೦ "೦ರ `( ಇ೮೮:
ಾಸಷಾಾಾನಹಾಸಾಮಾನನಾನುಮಾಹಾನಹಾನಾನಮಾನುಮಭನಧವನಾಹಾನಾನಾನನಾನಾಮಾನಾನನವಂಹಾಮಾಾಾಮುಮಮವನ
ಹಾತಾಕಾಮಾ ಸರವ
( ೋಐನ್ಶಿ/ ೧೫೦೦೪೧ (೫56 ಗೂ ರಜಯ 6 ೩8 ೂಂಗಾ 10೫೦ ೦೮೮೦೧ [೧೮
೧0 ೧೫೧ 80೧೧ (ಊಹಐಬಐ 4೩ ಐಜಿ
`` ಮುಂಬ 9 ೩/೫೨ ಬಂ ಇರಾ
(ಇ. %॥0480 ೯೧೦೬೦ ಬ “(೫ ೮ಜ
ಬೋ ೋ ೊ ೋೇ,ಇಂ್ಳ,“ಂ "« ೌೀೈ್ತ್ಣೈೌ ,ಂ " ಸ ಪ
(೧೬೩2೨ ಆ ಟ್ರಿ 09 ಆ ಸ ಬ ಅ
೧2೧% ಇಂ ಶೆಲ್ದಂಣ (೧೧ಗೂ ಟು ಅಕ ತೆ
ಇತಯದ ಜೂ ೧೧೦ ಜೀ »26008೪(2
/ ಿಐಂಯಿ9 9೯69 0೧೧೫ ಟೂ (ಬಾಣಾ 8 ತ
0 ಜೂ: ೧ ೧ುಂಬಂಟ೧೦ ಓಸಿ
೪110(ಊಗ(((3 1 ೧೫೧೧ ಉರ೧ಣಂಣ
'ಗಭಐ9008ರಣ ಸ್ಮ (0ಂ%ಯ ಐ00
ಣದ ೧9೪೬ ಇರೋ ಣಂ ಡಿ ಗಾ ಜಂ ೧೦೬
1 ರಂ ಓಂ ಐ ೮2 (ಇಂಗಿನ) (0 ಗ 69೧೬೧ ಟಂ ಗಾಣ ೧೧ಊ]!
೧ ಉಣ 3೧ ೫೧೦8೧ ೦೨೧೫೬ ಗಿ) /
ಇ ಆ 12೧2 13೦02 ಆಸಿಗಾಣ
ಐಂ ಸಿ೫೧" ೧೦೧ ಸಾ 1.1 ಐಎಂ. ಐಂ
೬1020 3೬601 12105 ಣ 30% 0 ಛಂ (೧.೧೦ ೧/೧೦
ಇ 10೧೦೮೦೧ ಧಂ ೩೦೧೧೪೧೫ (ಸಿ
ಟ2ಟ೩ೂ ೮0೨ ಉಂ ಯಣ "ಐಂ ಇ
[ಉಂ 989 ೧೨೧೧ 60೨ "ಸಿಟೀ ೂ ಪ
ಐ ಐಂ ಟಬ ೧ಅ೦.೦ಂ.ಆ ಅರಣ
೪ ೬೨
ಓ ಎ೧ ಡೂ 1 (ಟಾ ೧
(೧30020೧೫ ೧61/2೦ ೧20%0 042068 ೧೦
(
೧೦% ೪೫೧೧೫ (7೦ಐಂಡಿ ಗಂ 1 'ಟ೧೧ ಊಂ
೦೧
0೫ ಊಂ (00 'ಇಂಣಐ£ ೧ಂಎಎಇಟಂ
ಉಡ “ಓಐಣಜಡಿಲಗ9 ತೋ ೧೦%
(೧ ಎ0೫ ಯಂ ಬಂ(ಐಂಡ (ಹಿ
(ಭ॥ ಗೊ ್(
ಉಣ ಸಿಟಿ ಸ ೧೩೫ 0 ೧೧೫ 40ಂಐಐ
ಟ್ರ ನ (೧2220. ಗಂ ಐಂಸಿಟ(22ಂ/
(೦0280022 ಐಂ08 ಐ೯೩೫೬ಂಂ0೨
ಶ್ಚ
0 (3 ೧ನ ಇ ಇರಾ ೧೦೮%
ಸ
50680೮೧ ಎ! ೧೯೫೩೦4 ಈ ಗ
ಂ ೪
ಳಣ 4.1]. 190೫850೧೦3 ೧ಉ೦ಡ೦೧|೧ಣ (ಗಸಿ/೧ಾಂಡ ೧೪೧ "ಊಕಾ ಹಳಯ
4 | ದು 108 ೧210 ಐಂ. ಈಣಔ&
ಲ ಚ ಕ 0
``
೧ 0ಎ ಉಣ ಈಿಾಣಂಕ 0೦/7೧. 'ಊೂಗಿ
ಇ ೯೦) ಲ
2 1/1
ಸ ಬು ತ (ಲಿ ಸಿ ೧೧೦ ನ) ಹ( ೧೭೨)
ಎಂ
[0 (1೧3೧೧0. (ಗ. ಗಾ)
€ಿ
ಗಿ 69)
2 (೬/೧೧ "ಆಡ(೧೦8 ಓಸಿ (ಗಾಡ 252. ಎಗಂಣ ೧೨೫ ಇಎಂಐ 00
ಗಿಬ್ (00(23 1೫1.3 ಇಂಣ
“೫% ೧೬ ( (359 ಇ22 (೧2
ರ್ಯ “೪ (
೩ ದಂ ಸಣ ಈ ಸ್ಸಿ/ ೪೭೬೪॥ '/( ಟ್ ೧೧/( ಜ್ `ಡ
ಬ ಜ.1 "೧೬/೧೧ ೧೧೧ ೩೪೫ಂಡಿ
೪
ಬ ಓಂ ಎ
೧28608 ಯ 9೧೧೧ ಐ 4೧ ೧೫ 0%]
) ೧೧
ಸೆ ಜಗು [ ಜಾ 1105 ಗಣಗಿ
೯76 0200006೧ ಗೀ 01/0 1೧೬೧೧ (0
ನ
(0) ಗಿ ಅ
॥) 6018 9028೧00೧ 1%000ಎಐ8 ಇ ಊರಾ | 03 ೮1೫-0೧6 ಊ ಐಟಿ ಗೂ
€) (೧) "0 ಎ
೧೧೧% 1 ಇ. ಹಿೀಊಣ ಎಲ ಆಗಿ (೧೩೧ (೧900೧೧7೧೦೪ ೧೧೧೪. ಸ ೧೨ “೧00 |
ಇ (೧0)
೧020008 00೧8 ೧೧೦ *೩ಐ೦ಓ ೧೦೫ ಇ| ಸಿ೦೫ ಇಬರ್ಯಣಣ ೧216) ಡಿ ನು ಜೂ
ಗೀ ಹ 1. ನೆ ಬ
0171 ರೀಚ ಇಓ ಇ೦ಐಂದು ೧೧೧೧೫3
ಇ ೪ಟಣ ಯರಣಂಣ ಹಿಿಊಣಇ ೧೧೦6 ೧೧೦
೧೦೧೫ 4ಣ *ಐಣ “ಗಣ ಓ೫« ಐಇಣಹಿಊ2
ನ ಗ
11
ಬಕ್ (3
ಸಿಐ ೧೧೫೦ ೬180/0 ೩೧ರ
೧೧೮೫೧೧೧೧೧೫೨ 2 89 ಟಾ 142 ೧
ಇ
(5೦8 (೧70೧೬200೧85 ಐ09 2/70" ಇ) ೧೧೦೦8
ದ್
ಆ ಾ ೬ ಕಾ 2 [? ಹ
(೧20೧ ದು ೦೯8 ೧0%: ೮ ಎ
ಢು
(
ಇ 0೧9 & 4 ೧722ಂಐಃ ಇ ಊಂ ೮ಲಂ ಇ೧0
೦
23100/2060 ಇ ಐ ಯಯ (ಜಿಐ ;ಐ | ಯ ೧೧೦೬ "ಇಂ ೧ಓಐ ೧ಎಐ ಛಾಯಭೂ
೧ ಎ ಪಾ 60)
ಗಾ ಚ್ 402 ಸಷ ೧೯೫೩ ೧೦೫0೭ಊ೧ | | ೧ ೮ ಜು ೧ಎ ರೀ ಾ ೪9 ಇಗೂ ಛು
ಸವಷವನನಮಾಮಿಸ ಸತ
ಸಾಡು ಷನ
ರಾಕಾ ಸಾಸಾಾಸಸವಾನಾಯವಷಾಮಾಷ್ಯ
1
7೪೮] ಇಂಕಾ ೦೮೧ 14060000 ೧%ರಂ೧ ೦೮೧ 103% ೧೧೩ ೧೬ ೧೧೦
ಇವವ
ಹಿ
ಗ (೧೬ 2.1 222 0ಓ(29 ಇ.0೫೯_ '!ಿ.022 |
ಶಜಂದ ಯು.
ಇವಿ
ತ
ಇಇ. ಅಜನ
ಇತ. ಕಾರಾರ್
ವ
ಸಿ
ದಾ
್ರ್ರ
ಟ್ಸ್ು.-
ತಸಿಒಉಣಣು.
ಕ ಕ.
ಭಾಷಾ ಮಜಜುಮಾ ಯಂದು
“೧ ್ಸ್್್್
ತ! ರರ್ಸ್್
ಇ ಜಿ ಸ
1 ಟಟ ್ಫ್ಟ ? ಲ್ಕ ತ ಗ
1111೫೫
ಟೈಂ ( ಕ
15454
1 ಗ
ಗ್ಗ
ರ
ಸಾ
ಆ
1]
1
ಇರು;
ಡ್
ಜೂ
ಡಿ
ಡಿ
ಲ್
ಅ]
ಲ ಶು ತ
ಆರ!
ನ
೯
ತಮ ಂಯಯು
ಳು
ಇ ಇಜುಯುವು1
೨.
37
ಗ
ಇಡಾ
ಖಾರಾ
7 ರಯಾಸವಎ ಇಷು ಭೂದಾನ
ಇಷ್ಟಾ ಷೆ
-ರುದಾಯುವನಿರಾ್ ಬುಪ್ರಾಪಾ ಹುಧಾ ಇತರಾ ರ್ಲಾ
ತ್ ಇದಾ
ಹತ ಲ್ನ ಹಜಾರ ಸುದುರರಂರರರಾ ಸ್ಞಾಸಸಾರದ್ರಾತಹಾನ 2
ಬಾಗ ಓನಿ ಸ “ದ್ರಾ
- 57೦5818 ೦96!
ಆಬಾ ಬಾ ಜ್ ಜ್
ಆ ೪ ಜೂ
೬1111110 808 1 1818 0೯ 018151 1858,
|]
ಬ್ರ
25
1107೩05616೦101 51೧೮೫6”
ಣ್ಠ
ಸುತ
ಇವಿ 2-೦
$35328 000-838538- 0೦೦-838528- 000-28928000 -431528- 0 00-82(528- 000-628528- 000-825 2)- 000-21538000 6852 000 -626ಕ28- 00-623-0 00-622 000-622 - 000-828 2-000 36593- 000-8252 000 6228 000-82(5& ೦00 -629328 000-25328-000.
ಸ
(ಟಿ ಆಆ.
ಡ ಪಂಚಾಂಗವು.
ವಂದು.
ಶೀಷಪುನ ತಕ ೧೭೨ ೯-೧೭ ೫೦. ಏ
ಕದ ಅ0ಕ್ಚ. 8೪ಯುಕ್ತಿ ಸಂಪಕ್ಸಕದ ಅದಿ.
ನೂದಿಕ್ಚ ತಕ ೧೧೯೧೪-೧೧೯೧೨೪.
೧೦ 888006 0
ತ
[ಬ್ರ ನಂಂಟ6
ಕ್ತ
15
ತ ತಯಾಸತ್ ಬ
೨
೫1೮. ೧೦ಕಕ -- ೧೦೩೪.
ಕ
್ರ
ಚ
ಸ
18
ಅ
ಷಾ
4
ಹತ್
ಡೆ
ಇತರಾ
ಗ್ದ
ಸೆ
ಭೆ
10
ಕಃ 'ೆ
ಕ್ಸ್ ೌ ಲ
್ಲ ಟೆ ಜೆ ೆ ತ್ ಇ ಜತ
ೆ ಕಾ ಕ
ನು ಸ್ನ ಗ ಜತ
ಎ ಜು ಟಃ) ತ ಭಾ ಲ್ ಭ್
ಷೆ ಗು ಬ
ಷಸುಪು ಮ್ಮದಿ.
೧೨೦೩ ೪೨೧೦೭ ೨೩
ತ
(5೨೬. ಗ.೦೬ ಆ.
7
ಕ
6
ತ
ಎಿ ವಾ್
ಕ್ರ
ಕ್ರ
ಡಿ
ಜಮ॥ನ್ . ಪ್ರೆಸ್".
3
0೦0/1001 4/1999 (0/1/2510 ೧710/1 ೪/70////)/70/7785101.007
'1ರ್ಫ್ಯ”
1
ಹ ಸ
ಇತರಾ ೨-5೫-೦೦೦ 4) ೧೦೦6 ಅಪ್ರ$ಕಂ-52ಸ391- 0೦೦-6೨8೦೧929 0೦೦ 9/9 3-0೦೦-೪ 000-4398”
2
ಹ್ತ
ಯಾ
ಛ€
ತ್ರಯ ೩ ಅಣ್.
|
Arkansas's 1st congressional district is a U.S. congressional district in the U.S. state of Arkansas. The district is in the eastern part of the state. The counties in the district are Arkansas, Baxter, Chicot, Clay, Cleburne, Craighead, Crittenden, Cross, Desha, Fulton, Greene, Independence, Izard, Jackson, Lawrence, Lee, Lincoln, Lonoke, Mississippi, Monroe, Phillips, Poinsett, Prairie, Randolph, Saint Francis, Searcy, Sharp, Stone, and Woodruff. The people who live in the district elect a person to represent the district in the United States House of Representatives. The district is represented by Republican Rick Crawford. When Crawford was elected in 2010 he was the first Republican to represent the district since 1875.
Election history
2002
2004
2006
2008
2010
2012
2014
2016
2018
The 2018 election was held on November 6, 2018.
2020
References
01 |
Google
This is a digital copy of a book that was preserved for generations on library shelves before it was carefully scanned by Google as part of a project
to make the world’s books discoverable online.
It has survived long enough for the copyright to expire and the book to enter the public domain. A public domain book is one that was never subject
to copyright or whose legal copyright term has expired. Whether a book is in the public domain may vary country to country. Public domain books
are our gateways to the past, representing a wealth of history, culture and knowledge that’s often difficult to discover.
Marks, notations and other marginalia present in the original volume will appear in this file - a reminder of this book’s long journey from the
publisher to a library and finally to you.
Usage guidelines
Google is proud to partner with libraries to digitize public domain materials and make them widely accessible. Public domain books belong to the
public and we are merely their custodians. Nevertheless, this work is expensive, so in order to keep providing this resource, we have taken steps to
prevent abuse by commercial parties, including placing technical restrictions on automated querying.
We also ask that you:
+ Make non-commercial use of the files We designed Google Book Search for use by individuals, and we request that you use these files for
personal, non-commercial purposes.
+ Refrain from automated querying Do not send automated queries of any sort to Google’s system: If you are conducting research on machine
translation, optical character recognition or other areas where access to a large amount of text is helpful, please contact us. We encourage the
use of public domain materials for these purposes and may be able to help.
+ Maintain attribution The Google “watermark” you see on each file is essential for informing people about this project and helping them find
additional materials through Google Book Search. Please do not remove it.
+ Keep it legal Whatever your use, remember that you are responsible for ensuring that what you are doing is legal. Do not assume that just
because we believe a book is in the public domain for users in the United States, that the work is also in the public domain for users in other
countries. Whether a book is still in copyright varies from country to country, and we can’t offer guidance on whether any specific use of
any specific book is allowed. Please do not assume that a book’s appearance in Google Book Search means it can be used in any manner
anywhere in the world. Copyright infringement liability can be quite severe.
About Google Book Search
Google’s mission is to organize the world’s information and to make it universally accessible and useful. Google Book Search helps readers
discover the world’s books while helping authors and publishers reach new audiences. You can search through the full text of this book on the web
alhttp://books.doogdgLle.com/
72. CE
COMMENTATIONUM
ELEATICARUM'
PARS PRIMA
XENOPHANIS PARMENIDIS
ET
MELISSI
e
= DOCTRINA E PROPRIIS PHILOSOPHORUM
| .
| RELIQUIIS.
VETERUMQUE AUCTORUM TESTIMONIIS
EXPOSITA
A
CHRISTIANO AUGUSTO BRANDIS
— — —7 -
ALTONAE MDCCCXIII
SUMPTIBUS Jou. FRID. HAMMERICH
Commentationum Eleaticarum
Sectio prima.
De
Xenophane,
§. E.
Ab Graecis. ficut omnes- fere difciplinas, fie
philofophiam quoque habemus a). Tam eximia
enim praeftansque eorum erat natura, ut in veria
tatis praefenfionibus et notionibus nobis innatis
non libi acquiefcendum elle ducerent, fed tunc
demum eas ipfas et illufirari, fibique quafi pro»
prias vindicari poffe fentirent, cum eas inter fe
conciliare, ad easque cognitiones accómmodare,
quae fenfibus percipiuntur, caeteramque quam
poíffent, lucem iis afíundere, quo ipfi pollerent
animi motu, contente fuerint conati,
Ita: factum est, ut post antiquiffimos poëtas,
qui quaecunque et fenfibus ufurparant et mente
cognitum comprehenfumque habebant, divino fe-
re ingenio elocuti, omnium, quas poftera aetas tus
it, difciplinarum femina egregie fparfevant, ut
post hos, inquam, exfifterent, qui veri invelti.
gandi cupiditate ducti, de rerum natura, qae
a) Cicero de finib. b et m T, 21. 4, Sint ita Graeco-
,»rum, quamquam ab his philofophiam et omnes
s» ingenuas difciplinas habemus, ,,
A
4
a
- + 2
et ipfi fentirent, et quae, ab aliis poétice magis,
quam diftincte et fubtiliter expreífa accepiflent,
in juftam dffciplinae formam redigerent; atque
inde philofophia coepit coli, Quae enim jam
aliae ante eos gentes de rerum natura [enferant,
ea arctis religionis finibus circumícripta, fuiffe
pragjudicata videntur, antequam libera veri in.
veltigatio locum haberet, Apud Graecos autem
religio aut parum, aut nihil impedivit, qvomi-
, nus philofophandi ftudium, quascunque vellet, veri
indagandi. rationes libere fequerétur; unde eve-
nit, ut jam ante Platonem omnes fere philofo-
phandi -viae praemunitae fuerint, quibus omnes
omnium nationum philofophi pofteris temporibus
incefferunt. Ante Graecos vero unaquaeque gens
unam tahtum viam muniiffe videtur, quam ini-
rent, quicunque ad veri inveftigandi cupiditatem
excitati erant. Si igitur philofophorum (cripta,
quoscunque ab fulcitato philofophandi ftudio ad
Platohis.usque tempora Graeciae foecunditas pro-
creaverat, feu integra, feu bona [faltem ex parte
ad haec usque tempora legerentur, egregium fa-
ne haberemus monumentum, ex quo quales pri-
mi veri inveftigandi fuerint conatus, adfatim
poffit cognofci. Quod autem cum minus nobis
conceffum fit, et quae pofteri temporis fcriptores
de iis memorant, et fi quae librorum fragmenta
trifti illo naufragio non perierunt, accurate dili-
genterque et colligenda funt et inter fe conferen-
da, ut fi non certa et plena, at probabilis tamen
` 3
rationum illarum cognitio inde efficiatur; nulli-
que operae parcendum, ut quam admirabilis quae-
dam continuatio feriesque primarum philofophandi
rationum exftiterit, atque ut alia ex alia nexa et
omnes inter fe aptae, colligataeque fuerint, recte
poílimus perfpicere. .
$. 2.
Cum homini a natura inlitum fit, ut ont.
nium, quaecunque cernit et origines et caullas *
anquirat, indeque omnis mentis humanae pene
deat cultura, hinc tota quoque de rerum natura
quaeltio profecta eft; cujus multiplex variaque exe
plicatio, primis quidem temporibus, ea nitebatur
notione, quam de ipfa rerum natura mente con-
ceperant. Cum iis igitur, qui primi paulo accu-
ratius hac de re cogitalTe videntur, rerum natura
omnium, quae cernuntur ordo effet et dispofitio,
initia fibi fumferunt, quae omnia, ut nuuc funt,
in fe continuerint, at confufo, feu nullo potius
ordine, Inde vero altera fluxit quaeftio, qvomo-
do, quae nunc cernuntur, ex rudi illa indigefta-
que mole discreta fuerint et dispofita, quam ve-
tus poéta ita folvit, ut quid ejus, qui primus id
excogitaverit acumine mirabilius fit, ego quidem
nefciam; Amorem enim finxit omnia dispofuiffe,
Quod placitum multi ex polteris et ipfi Parmeni-
des atque Empedocles, qui multo jam altiores
veri inveniendi vias inierant, ad verbum usque fe-
cuti funt, cum quod dicerent, ad rerum explicans
Aa
4
r
4 `
, ,
$
das inter fe complexiones et copulationes, melius
haberent nihil a). Alia quaedam inveltigatio duo-
bus his, paulo tantum immutatis, tertium ad-
junxit principium, tempus, quippe in quo omnia
et gignerentur et mutarentur.
In illo autem, ex rudi indigeltaque mole
omnia, ut nunc adparent, discreta et dispofita,
effe, acquiefci non poterat, cum [edula rerum
. perícrutatio alia corpora ex aliis compofita effe
docuiffet, atque ex paucis tantum caetera confta.
"re omnia; nunc igitur non id tantum quaeritur,
unde rerum, quae cernuntur, ordo et dispofitio,
fed altera fequitur quaeftio, quaenam [it materia,
unde caetera omnia originem et duxerint et du-
cant; atque inde Thaletis profectum est placitum,
qui ex aqua, omnia quaecunque fenfibus percipi-
untur, orta putabat, quippe quae caeteris omni-
bus fubeffet. Thales omnium quoque primus,
fententiam [uam argumentis firmalffe videtur; ar-
gumentatio enim tunc demum in auxilium folet
vocari, cum ex pluribus rei conficiendae rationi-
` / 1
' a) Non quidem heício hinc tendum ipfius philofo-
! phiae originem effe repetendim, at ea quoque, —
quae jam propius ad ipfam difciplinam videntur
-accedere, ubi de ejus agitur hiftoria, non negli-
- genda funt, ut quali ipfa nitatur fundamento,
inde perfpici poflit. Philofophiae fundamentum
vero nefcio, an in ullo canae antiquitatis placito
magis fit perfpicuum, quam in hoc, quod pancis
attigi. >
5
bus eligendum fit; id quod fit, cum et ei quod
quaeritur, pluribus modis refponderi poffit; et is,
qui quaerit, non tantum ipla quafi natura ducen-
te, id faciat, fed adhibita quadam ratione et arte,
Id autem; quod antea quaerebatur, vix plures
admifit refponfiones ; iis enim, qui quaerebant,
quidnam rerum fuerit natura, antequam omnia,
ut nunc dispofita fuerint atqne ordinata, unum
tantum, quod refponderent, in mentem veniebat,
idque non multa adhibita cogitatione, fed ipfa
natura incorrupte, atque integre judicante, Tha-
leti vero quaerenti, quaenam fit materia, ex qua
caetéra orhnia fint genita, plures refponfiones oc-
currebant, inter quas, diuturna rerum adhibita
perferutatione, accurate erat discernendum. Quod:
igitur argumentorum, momentis bene fecum per-
penfis ipfe judicaverat, id argumentatione ad-
juncta, caeteris quoque probare ftudebat omni-
bus, Jure autení meritoque primus numeratur
philofophorum, qui primus quae de rerum fen-
tiebat natura, argumentis inter fe junctis et ad-
hibita ratiocinatione probare conatus erat et
firmare. | (
Poftea, iterata femper rerum inveftigatione,
' intellectum perfpectumque est, unde caetera onr-
nia, quae femper mutantur, originem duxe-
rint, et aeternum, neque ullis finibus effe
"circumícriptum debere, ne quando originis de-
fit materia; inde infiniti notio profecta elt,
qvam primus Anaximander mente fertur conce-
/
o 6 |
. piffe. b) Atque idem rerum hoc elementum ne-
que aquam effe poffe, neque aliam, quam fen-
fibus percipimus, materiam, primus perlpexit,
aliamque fibi finxit, quae, nulla earum, quas
oculis ufurpamus,: qualis fit, rationis tantum con-
‘jectura informari poffit, Ab quo tempore, ni fal.
lor, rationis judicium ab [enfuum confuetudine
paulo longius récedere coepit, Anaximenis enim
placitum, infinitum illud aerem effe, parum va-
Yuille videtur, cum egregii exfifterent duumviri,
quorum uterque ab oculorum confuetudine aciem
mentis abduxit, novamque quandam veri invelti-
gandi viam fibi muniit;- nam alter, Pythagoras,
numerum ejusque proportiones ad ipfarum rerum
naturam retulit indagandam; alter vero Eleaticae
difciplinae' fuit auctor, quae quanti aeftumandum
fenfuum judicium fit, prima conata est definire.
$. 3.
Jam vero primum inter omnes conftat Xeno-
phanem Colophonium Eleaticorum fectae fuiffe -
auctorem; neque enim repugnare videtur, quod
apud Platonem Eleaticus hospes a): -,, Eleatica,
4
3) Simplicius in Ariftotelis Phydica p. 6. [. f. Avaéi-
pavdpos pudo Ipagrádou MAMÁS, . o o APxúy Te xal
OTOIKELOY elonu⸗ TOV Ov Tay TO dhare1poy , zgoros TOUTO
robvoua xojicag TUS DKS.”
a) Sophift. p. 243 d. T0 di wap’ viv. Edearixdy P3vog
dad Xeyoávovg te «ai čti re aplápevoy ds svg
7
„ ajat, apud nos doctrina a Xenophane, imo et ab
,, antiquioribus originem ducens;,, nam Elea b)
Xenophanis, demum temporibus a Phocaeenfibus
condita est, vixque igitur Eleatica difciplina ante
eum orta elfe poterat, At fumma illius rationis,
quam Plato univerfi ponit unitatem, ab'antiquiori
quodam animo poterat concepta effe, idque, ni
fallor est, quod illa verba fignificant, Quisnam
autem fuerit, qui jam ante Xenophanem de illo
fv xai ray cogitare coeperit, ego quidem non dixe-
rim, et nefcio fane, an ipfe Plato certos quos-
dam refpexerit philofophos; nam’ fibi perfuafum
habere poterat fuiffe, qui jam ante Xenophanem
in talem cogitationem incidiffent, etfi quinam fue-
xint, dicere nequierit,
Caeterum Eleaticae doctrinae. caput ab aliis
aliud ponitur; a Platone, ut vidimus, univerfi
unitas; ab ferioris temporis fcriptoribus mundi
aeternitas c). Alii Eleaticos perhibent fenfuum
Bvros ray rúvroy xadounévey coro Suekéoxerar mois
pé3os, - Novifimus quoque hujus dialogí editor
quisnam illis verbis xa! Er: mpóo cy fignificetur,
fe non exputare libere fatetur.
b) A profugis nempe Phocaeenfibus condita, qui urbe
ab Harpago, Cyri duce, capta, patriam relique-
rant. vid. Herodot, I, 167.
€) Stob. eclog. c. XXI, p. 416 ed, Heeren: Xenophan.,
Parmenid., Melilfus AYVÉVUYTOY eivai, aidiov xal
&QJaproy Toy «0c40y poluere. Idem ad folum
8
r
judicium „penitus fuítuliffe, et uni rationi fidem
habendam judicaffe d); ab aliis inde logicae fun,
damentum jecifle feruntur e), imo ideae Platoni-
cae jam iis ad{cribuntur f), atque ab Ariftocle in-
cufantur ,, argumentorum contentionibus vertiginis
n plurimum philofophis attuliffe, opis: autem fub-
n fidiique nibil.,, g)
4
Tenophanem refert Pfeudo - Plutarchus in Placit.
14
Uherius Chalcidius (in Platon, Tim, p. 378 ed.
Meurfii) ,, Sunt tamen, qui immobilem effe de-
. a9 fendant, (rerum originem ?) et eandem ex om-
» nibus in nnam molem redactam: unum elle
9, cenfentes, immohile, fine ortu, et fine interitu,
ut Xenophanes, Melilfus, Parmenides, ,,
d) Ariltocles in 1, YIII de philofophia (ap. Eufeb, in '
; Praep. Evang. p. 756.) ¿Mor Ò éyvévovte toútois THY
dyaviíay Quvi aievres, olovrat yàp Dey tag psy
- . @lodjoes xal tag Qavragias xaTaB&NNew , abra 38
pávov TË NYO mioreverv, Tora Uta yop Tiva ToóTepov
Me Feyoheuys, xal. Dapuevidas, xal Zúvov, nai Mé-
duecos ¿deyov eot. cf. Eufeb. p. 756 a. et 718.
e) Atticus (ap. Eufeb, XI p. 509d.) Z4vov ds xal ray
ro Ehearimon ToUTO didagraMiosy, xal «dro yvópiuoy
~
/
él Tå Tégyvy ray Mõywv páNota orovdácay,
SF). Syrian. in Ariftot, Metaph. (XII, o.) p- 59. » Neqae
» a Socrate ortum habuilfe confiderationem dicit.
s» philofophus, fed altius a Pythagora et princi-
» pibus Eleatiti ludi ,, ect, a principibus Eleatici
J. de fuo addit Syrianus.
e) Ariftocles ap, Eufeb, in Praep. Evang, XI p. 510,
e
3
Sed haec hactenus; caetera enim, fimulqué
quousque ab quoque Eleaticae fcholae phifofopho
ila placita, quae promifcue omnibus tribuuntur,
probata fuerint et diftincta, accuratius perpende-
mus, ubi de fingulis acturi fumus,
Sectio prima,
` De +
Xenophane,
$. 4.
Xenophanes, quod jam ante eum fecerat
Anaximander, quae de rerum l[entiebat natura,
in phyficorum libro explicaverat; cujus cum pau-
ca tantum fragmenta, eaque de aliis magis rebus,
'quam de interiore ejus philofophia docentia, no-
bis fervata fint, ut fuo quodammodo fundamento
nofira hujus rationis cognitio nitatur, de fonti-
bus, unde est petenda, accurate; quoad licet,
agendum. -
Jam ftatim ab initio autem quaeftio nobis fe
obfert, quid fit, quod cum caeterorum fere om-
nium antiquiorum philofophorum placita in libris
logicis, phyficis et metaphyficis accurate et expli-
caverit et dijudicaverit Ariftoteles, folius Xenopha-
ZevoQDévas de sal of ax’ éxeivou, rods ¿guoriods žia
yácayres Aóyoug , roNDy pv ¿vifaNoy Duyyoy toig
Dnoochoss, oð way dabqiaay yd tiva Boideiæv.
JO
mis rationem tribus vix verbis memoraverit? a)
Et quod. refpondeam aliud habeo nihil quam,
quod fententiam, quae nondum abfoluta firmis-
que fatis finibus elfe circum/cripta videretur, per-
fequi fortaffe noluerit, cum eadem polteris tem-
poribus et [ubtilius et diftinctius adornata effet.
Sed quidquid fit cauffae, id certe inde fluxit, quod
et interpretes ejus aut nihil, aut parum curae po-
fuerint in Xenophanis placitis et enotandis et ex-
_ plicandis. Atque nefcio, an non illud quoque qua-
dam ex parte inde fit. repetendum, quod Xeno-
phanis liber prius, quam alii ejusmodi, aut inter
deperditos fuerit, aut in bibliothecis ita latuerit,
ut quam paucillimis ejus fuerit copia, Ni enim
fallor jam ab Sexto Empirico integer non legeba-
tur liber, etfi hic inprimis fragmenta ejus nobis
-fervaverit; nam ,, Xenophanes, inquit, ut non-
`
y) nulli volunt, ex terra rerum ortum repetivit:
„Omnia de terra, atque in terram cuncta rever-
» tunt ,, b); cur igitur, modo integro libro ei uti
a) in Metaphylic. 1. I, c. 5 atque in libro II de caelo
c. 15; quae enim in Rhetoric. I, 15. II, 23. Poetic.
et Mirab. aufcultat. c, 37. de Xenophane habet,
non ad philofophicam hujus pertinent rationem.
3) adv; Mathem, X, § 313. ZevoQáv. de xar vious ix yie
ect. dubitanter quidem faepius de Xenophane
Sext, Emp. v. c. adv. Mathem. VII, $ 14. SevoQ.
- puév ò KoNoQáviog TO Quaixóy aua xal Moyixoy, do
Qaci tives, METHPXETO 5 et VII, 5 49+ dy EV, My
|
if
fuerit licitum, ne verbum quidem adjecerit ad il.
- lorum fententiam feu confirmandam, [eu refellen-
dam? Quid? fi ne Simplicius quidem, qui om-
nia quaecunque ad accuratam veteris philofophiae,
praecipue Eleaticae, pertinerent cognitionem, tam -
diligenter et religiofe conquiliverat, quid? fi ne
hic quidem Xenophanis librum fibi comparare po-
tuerit? Si autem potuilfet, cur ipfius philofophi
auctoritatem in auxilium non vocaverit, cum
Alexander Aphrodifienfis et Nicolaus Damafcenus
effent impugnandi? c) Alias certe id folet face-
ye, ubi eorum negligentia et incuria est d) refel-
to, . |
xarà tivas Sindy rúyra axaTtahyrra, èri radtys ¿ori
TÄS Qopàs , ¿y ols typ&Qer ect.; fed haec ad variam
verfuum interpretationem effe videntur referenda
` ef. adv, Mathem, VII, io. Zev, 38 xarà tods do
Srépws adroy eEnyoupévous, oray héyy etc. . «+ Qai-
petai uy rácas xerahy\py avesipeiy ‘ahha Thy ériory-
provinyy te xal adierrorov. Quomodo vero in pri-
mo illo loco de Varia interpretatione cogitari pos-
‘fit, ego quidem non video.
o) vid. Simplie, in Ariftotel. Phyfica p. 5 b - 6, To-
tum hunc locum exfcribere longum foret, et pa-
rum necelfarium.
d) Simpl. p. 7. f. m. — óxep teves velo Mévaig
évaypaQais évruyxdvoytes y xal pundév ráv Myopué- -
ywy TUVÍEYTES dverdivery Emixeipovat, conf. P. 9. f. m.
ENA Tara dy $2 iy TONAYY Gryvoiap viv T&y Ta-
Amay avyypatuóToy unacovery ayay náloMai. cf. Eufeb,
des
`
12 N
lenda, qui ex aliorum narratis, quam ipfis philo-
fophorum [criptis fuam hotitiam haurire malue-
rant, Quid vero conjecturis est indulgendum, cum
ipfe Simplicius, modo recte loci conftituatur lec-
4 fe, fe non intrgram Xenophanis librim attigiffe
#dteatur? ej Idem de Philopono f) poteft pro-
bari et Euftathio g); neqüe id mirum, cum Phi-
loponus. quidem et Empedoclis carmen non le-
Praep. Evang. X. p. 468 a orávia 33 23 Tay TQÓ
qou Tihárwvos yeyovóras BiB\ia, cf, Hieronym, con-
tra Ruffin, III p. 169 E, ed. Trilh, et If p. 167 A,
€) vid. Simplic, in Ariftot, libros de Goelo p, 127 (ad
II, 15 p.288 G, ed, Gafaub.) worep Zevopávas d Ko-
AoQériog, &weipov rd UxoxáTa TÄS y%s sivas, sal Dux
TOÜTO puévei aÓTÁV Qyow, ayvod de oig ToU Pidoké-
vou (lege Pihocópov) “pues Toig mepi ToUTOY. ode
—— ROTEDOY TO MaT@TEpOY MÉLOS Tis yis &reigov
eivai héywyv ect, (quae fequuntur vid, not. a $ 14).
Caeterum quam propofui emendatiqgem, non ti-
meo ne non probabilis videatur; locus enim aperte
corruptus, paucis mutatis litteris, quod quidem
ad fenfum attinet, fatis est fanatus.
f) Joh, Philopon. in Arift. Phyfica (ad I, 5) Lit. D. -
pag, 2. o Iloppupiós Quai rev EevoQáv, ro Enpoy xai
ro dypdy dobása dows, Tiv yi» Myw xal tò Up .
«oi “gho aùtoğ maparidercs TOUTO dyhoUcay ect.
g) Euftath. ad Iliad. VIT, 99. xai Sevopéy, rou Meye-
704 eixeiv. (p. 668 ed, Rom,)
*
13
gerit h), quod fine dubio et magis erat divulga.
tum, atque, ut jam inde probabile fit, diutius quo-
que fuperftes. Etfi vero de aliis i), qui de Xeno:
phane egerunt, non ita fit perfpicuum, quod de
Philopono, Euftathio: et Simplicio, ni fallor, ate b
que Sexto, probatum est, nefcio tamen, quomodo
Alexander Aphrodifienfis et Plutarchus, et Nitoa
laus Damalcenus aliique ut nunc faciunt, inter fe
diffentire potuerint, fi integer Xenophanis liber `
lis ante’ oculos fuiffet; quae enim de philofopho
memorant inter le quidem valde funt diffidentia,
neque tamen Xenophani prorfus aliena; fed alius
alium philofophi locum videtur refpexiffe, et cum
tota argumentandi feries animo hon obverfaretur, -
ad ipfum philofophiae quafi caput retuliffe, Tta
enim, ni fallor, factum est, ut Xenophanis Deus
L Ens ab aliis infinitum X) poneretur, ab aliis
h) vid. Sturzius de Empedocle p. 85 not, 156.
i) Proclus Xenophanis quidem fillos non viderat vid,
ad Hefiod. épya xai yo. T, 284 p. 67. edit Heinf.
seal ri del rodtous Méyei ¿row ye xal Z:voQ. dia Sá
TIVA reos todg xat adréy PihoróQous xal months puro
apowoxíav, ciNhods aróxous éxdeiva: hierar mare
rúytrev DiioséGwy xai romrdv. num vero Colopho-
e nii Phyfica legerit, nec ne, vix dijudicari po-
terit. e i 7
-k) ab Cicerone, Minucio Felice, Nicolao Damafceno.
vid, not, b $ 10. De hujus vero erroris origine
conjecturam non nif; dubitanter propono,
/
14
finitum 7), cum alter fortaffe quae de terra dicta
erant, ad Deum referret; alterius oculis verfus
obverfaretur, quo Deus fphaericae elle formae di-
. cebatur; uterque vero feu ignoraffe videtur, feu
^. non meminiffe ipfam philofophum ftatuiffe Deum
neque finitum effe, neque infinitum, m) Eodem
fere modo Plutarchus, qui de pluribus Xenopha-
nis loquitur Diis, ad philofophicam rationem vi-
detur traxiffe n), quae, ut verifimile est, in alio
fortaffe, quam Phyficorum libro, ad rudes vulgi
de Diis refellendas notiones aptata et comparata
erant.
Qvid autem ?: mihi objicietur fortaffe, Theo-
phrafti ^caeterorumque libros, in quibus fumma
hujus difciplinae videtur adumbrata fuiffe, ab illis
plane neglectos effe probabile est? Non modo non
id probabile est, fed evinci potet Theophrafti qui-
dem libris illos uti effe folitos o), neque tamen id
1) ab Alex, Aphrodif., Pfeudo-Origine, Pleudo-Gale-
no, Johanne Philopono. vid, not. b ad $ 9.
m) teftib. Theophralto et auctore libelli dé X, M, et G.
vid, not. a § 10.
n) nam de ea tantum agitur-in Plutarchi loco, qui
legitur apud Eufebium (p. 23), ubi ne verbo qui-
dem monetur, idem Xenophanem Ens pofuilfe et
‘Deum,
9) vid. ex. c. Theophrafti locum ab Alexandro Aphro-
dienfi nobis fervatuin (in Metaphyfic. P. 14) cf,
Section, fecund, de Parmenide.
y
` 15
multum contra meam conjecturam videtur fácere;
quae enim ex aliorum narratis cognofcimus, me-
moriae non tam elle folent infixa, quam quae pro-
prio oculorum judicio accuratius percipimus,
Non igitur fine quadam verifimilitudine con-
jicere poffe mihi videor, integrum Xenophanis li-
brum aut prima poft Chriftum fecula omnino non
attigiffe, aut difficilem comparatu in bibliothecis
latuiffe p), ita, ut ii, e quibus nos noftram hujus:
rationis cognitionem haurimus, aut relata refe-
rant, aut quae ex fragmentis quibusdam, forte
obviis, ipfi collegerint; ficuti de Porphyrio q),
qui Parmenidis librum nunquam oculis videtur
luftraffe, affirmat Simplicius, eum alia ex ipfis
Parmenidis dictis, alia ex fcriptis Ariftotelig cae-
terorumque haufiffe, qui illius placita enarrave: -
rint r). ; Ita quoque effe factum videtur, ut pauca,
p) Non filentio est praetereundem, quod in Pollucis
Onomaltio legitur (VI, 19 § 46)... Taxa Y ay
Tig xal sepúcia Dain, xépacoy TO derdoov dy rë mepl
Qúscus ZevoPpávovs edpáv — nifi igitur id ex anti-
quiore quodam lexicographo exícriptum, five no-
men propr. mendofe est fcriptum, Pollucem Xeno-
phanis libro effe ufum, perfpicuum est,
g) Porphyr. de antro Nympharum p. 264 ed, Cantabr,
ruby tovroy pepuriodar nal Hapuevidóyy iv rà Que
cix Paci, .
7) Simplicius in Phyfica p. 25 f. m, Iogpópros de xal
abrós ta may dx TV » Hagen cian irav, ds oua, Ta
16
quae benigna fortuna libri nobis fervavit fragmen-
ta, eadem fere lemper apud plures occurrant
&uctores, et talia lint, qualia alter ex altero fo-
leat exícrihere, quippe quorum ulus communis
vulgarisque fit, Neque tamen, ut id moneam,
pro certis conftitutisque vendito, quae ex fola pen-
deant conjectura; non autem disquilitiones ejus-
„modi plane omittendas cenfeo, quae etfi nunc
praeter probabilitatem nihil poffint affeqvi, brevi
fortaffe addito momento, ad certum polfe perduci
videantur.
His praemonitis de fingulis adhuc, qui de Xe-
nophane egerunt, pauca quaedam monenda; per
pauci vero funt, qui paulo fulius id fecerint, caes
teri paffinf, cum multo qvid aliud agentes in no-
[trum forte incidiffent; atque illorum duo tantuth,
auctor libelli de Xenophane, Gorgia et Melilfo,
atque Simplicius, argumentationem addunt, cae-
teri praeter placita referunt nihil; eaque omni
fententiarum confecutione, quaecunque fuerit, tam
perverfa maximanf*partem atque notionibus tam
parum diftinctis et definitis, ut mihi fere nullum
fit dubium, quin integrum Xenophanis librum
non adhibuerint. Teftimonio fint non folum, quae
Diogenes Laërtius habet et Stobaeus et Pleudo:
Origines, qui meliores hic, quam Tolet fontes elle
di de ray Agieroréhous , xal dy. dy tis tavās ix-
Jioda: eo Hapusridou digay Pevhóperos EITOI y yp-
` Qu Tava,
17.
ccutus videtur, et Theodoretus et S. Epiphanius
ct., fed Plutarchi quoque locus, qui legitur apud
ufebium, Uberius fimulque Ícitius et cautius
implicius agit et auctor libelli de Xen. Mel. et
org,, qui fic inter fe congruunt, ut akter ex al-
ero, feu uterque ex uno eodemque fonte fua vi-
eantur haufiffe, Simplicium autem nefcio cur
lium, quam Theophraftum effe fecutum opi-
er, cum et initio hujus prae fe ferat auctorita-
em, atque fe eam deferuilTe, ad aliamque fe ed-
licuiffe, ne uno quidem fignificet verbo; quod
nim ab indirecta ad directam tranfeat orationem,
det ipfe et alii, contextus ferie nihil mutata, face-
e blent, quo commodius decurrat oratio. f)
N Simplic, Pp. 5 b - 6. play 32- THY dose, Hror è ey Td oy
kai way, xal obre menepaicpeévov, obre & ære gov, DUTE sel-
vodsevov, OVTE Hpemour ZevoQ, tov Kora., vov Ilapuevie
dou 3ddcxahov, droriderdal Quai d OeOpaoros, duo-
hoya ¿répes elvas LáNMoy Y THs rep! Qúsews ¡oropías
my 4M» THS toórou dóEns. rò yap v voro nal
way, roy Jedy Enevyey d Z., óv fva psv delevvew ect.
~
" (cf. n. a $7.) ayivytoy ect, (vid, n, a $6.) xal ale
' $191, xal obte de derespov obre rerepaeyaéyoy ehar.. .
(vid. $ 10.) wapaxhyotas òè mal TÜV xivyow arpa
xal THY eeula .. (vid. $ 11.) rerepaopuévos, discal
eQarpoerbag adrd Sit ro wavrayóJey áoioy Nét, cf.
Beffarion contra calumniatorem Platonis If, 11,
pag. 52 b.: ,, Theophraftus Xenophanem, quem
» Parmenides audivit atque fecutus est, nequa-
» quam inter phyficos numerandum, fed alio loco
B
{ .
. . 18 |
Si igitur mihi concedetur, quod proba
nabor, libellum de Xenophane, Meliffo et
gia Ariftotelis genuinum elfe vix poffe, n
ne quadam veri [pecie eandem quam Sim;
Theophrafti auctoritátem effe fecutus vid
“Quod fi quis minus concedere volet, nihil
s conftituendum cenfet, Nomine, inquit
» et univerfi Deum appellavit, quod unu
» genitum, immobile, aeternum dixit; ac
, aliquo quidem modo, neque infinitum,
» finitum, alio vero modo etiam finitum
y etiam conglobatum ; diverfa fcilicet noti:
» tione, mentem etiam univerfum hoc id
» affirmavit. » Sententias igitur inter [e
eodem, quo Simplicius, ordine tradiderat
phraítus; id quod meam firmat conjectura:
Belfarion fummatim ex Theophraftro adiu
videtur, quae Simplicius plene reddit, tota
' juncta argumentatione; qui utrum folum
i Sit Theophraftum, an alias quoque, ipfaque
quae huc pertinebant, Xenophanis dicta ac
rit, vix dijudicari poterit, nifi benigna:
Theophrafti illa nobis reddiderit, quibu:
rioni adhuc uii conceffum erat, Non ver
verim (vid. Fülleborn in lihr. de Xenoph.,
et Gorgia paffim illuftrat. Hal. 1789. 4t0
. jum de X. G. et M., fi Ariltotelis quoque
nuinus, Simplicio ante oculos fuiffe, Qui
. credat Simplicium Theophrafti prae fe
auctoritatem , ejusque ordinem in exponen
clufionibus fuiffe fecutum, ab Ariftctele ve
tuatum plenam argumentationem elfe, fu
. tanto nomine ?
19
dio, modo libelli fidem , Theophrafti auctoritate
interpofita, et flabilitam elfe et firmatam, non
infitietur, | |
Neque tamen affirmem propriis femper philo-
fophi nos ingredi veftigiis, fed nonnulla fortaffe
mutata et in argumentandi ratione, argumento-
rumque confecutione, atque praecipue in dictió-
ne; quam parum enim de dictione fuerint follici.
ti, omnes fere quicunque veterum philofophorum
referunt placita, inter harum rerum peritos fatis
Conftat, * Non tamen ut toti, quae nobis traditur, .
Xenophanis rationi, aut huic illive ejus parti om-
nis fides abrogetur, inclinari poffe et propenderi
mihi videtur; neque fcriptores, qui de Xenopháne
agunt, ita inter fe diffentire video, ut conciliari
inter fe nequeant, Omnia enim in quibus differ.
tit alius ab alio, fic fe habent, ut aut eorum,
Qui éa referunt, cognitio, non ex integro libro, fed
fragmentis quibusdam forte obviis et aliorum nar-
latis, non bene perpenfis, ducta eſſe et profecta :
boffit videri; de quo jam antea monitum est; aut
ut variam ipfius rationis interpretationem adhibi-
tam effe, probabile fit. Xenophanes enim, qui.
Omnium’ primus novam hanc veri perfcrutandi’
tiam ingreffus erat, quid mirum fi quae fibi ipfe
"on fatis fifus animo conceperat t), dubitanter
quoque, nec diftincte fatis et clare elocutus fit? -
idqué ita fe "habere egregie firmat Ariltotelis
»
i) vid, $ 1% d
| | Ba
20 `
auctoritas u), Sic autem comparatum est, ut i
aliorum explicandis fententiis, rare fibi. tempe
rent auctores, quin eas, quae notionibus nondun
fatis diftinctis, inchoatae magis, quam perfecta
funt, fic fingant et adornent,' quemadmodum ip
forum ipfi adornaturi fuiffent; cum perfuadere fib
nequeant, fummis illis fapientibus ignota fuille
quae ipfis ab pueritia inde fuerint notiílima, at
que cum perdificile fit fententiam fuis finibus non
dum fatis circum[criptám, jufte ac recte proponere
Hinc vero interpretationum fluxit varietas, ubi dt
definiendo Xenophanis ente quaeritur, feu Deo,
; $ 5
Praemunita quodammodo via, ad ipfum per:
veniamus propofitum,
Primo autem jam inter omnes conftat Xeno
phanem rerum naturam effe Deum voluilfe ; qu
enim totam ,ejus argumentationem aut ad folur
Deum a) referunt, aut ad folam rerum naturam b;
u) vid. $ 5 not, c,
a) Diog. Laért, IX, 19: odatay.deod ohaipoedq ect, pe
nit. cf, Hefych, Milefips pag. 31'ed, Meurfii. —
Orig. Philofoph, XIV -p.'96 ed. Wolfii: Quol òè xe
roy Jedy eivai aidioy xal tva ect.
b) Plutarch, Stromat. ap. Eufeb. (Praepar. evangel
Parif. 1628) p. 23: civar Mer T0 wav «el óMoIOV ect
et paulo poft &roQaívera: $3 xal mepl Jeóv ect. Orig
_Philofoph. p. 95: Aéyet òè dct oO0i» yiverar, odd
\
21
id facere videntur, ut omnem evitent difficultatem,
neque ullius funt auctoritatis.
Ac. primo quidem quaeritur, numne Deum af-
. firmans rerum naturam elfe, totam complexus fit -
rerum univerfitatem,-ideoque rationem fimul at-
que materiam, At vero feorfim perfecutus rerum
naturae f; Dei notionem ac deinceps rerum ele. ,
menta est. (S 12 [qq.), ita ut illud prius effatum
&ut magis ad rationem oportuerit referre, quam
materiam, aut, ficuti poftea Parmenides, unam
eandemque rerum naturam vario módo a ratione
viderit comprehendi, atque fenfibus: id quod ta-
men minime probari potest; nihil certe, quod huc
pertineat, occurrit, nifi quod tradunt nonnulli fen-
lus eum dixilfe fallaces effe c); fed Ariftocles fimul-
que Eufebius, qui id tradunt, de tota Eleatica Jo»
! quuntur difciplina, atque Plutarchus tam parum
| accurate haec omnia perfecutus est, ut non magni
, Momenti ejus fit auctoritas, At concedatur quo-
, Que Colophonium fenfuum cognitiones parum di-
QXelpera , 0404 xivettat , sel ort i 20 way dow Sw
peraponiic. et deinde Quoi òè sal ‘tov Sedv &. c. te
(not. a), Plut. Placita 1f, 4. ZsvoQ. &xyévwrov, xal
aidiov, xal áQJagtov (effe affirmat) roy xwósuov
idem Stob, (Eclog. c. XX1. p. 416. ed, Heeren,)
de Xenophane, Parmenide et Meliffo, Theodore-
tus (de affect, curat. IV. p. 795. ed. Hal.) ZeyoQ, cee
iy elvai tò và» ¿Qu, oparposidas ect.
€) Ariftocles, Eufebius (vid. $ z not. d) et Plutarchus
- (apud Eufeb. p.25.) aroQaiverat 33 xal tàg aiadije
Geis evdsig ect.
$9.
xiffe certas effe, quo tandem modo jam inde effici
tur rationis tantum eum argumentationem certan
dixilfe, totamque hanc rem, ficuti poftea Parmeni
des, explicuiffe? Poferat enim ficuti omnino re
rum cognitionem (vid. $ 17.), fic fenfuum quoqut
effata parum dicere certa effe, Neque certe f
Xenophanes eo usque in hac ratione explicand:
progreffus effet, tam cito ab haec notione deftiti/le
- confideranda (conf. $ 7. cf. $ 19.); fi enim totar
rerum univerfitatem complexus fuiffet, nihil fe
re habuiffet, in quo haereret. Sed tota, ni fal
. or, conficitur res, fi probatur eum illius, quam
Deum dicebat, rerum naturae tantum, non duten
omnem omnino ortum fuftuliffe ac interitum; ic
quod feciffet, fi totam in afgumentatione rerum
comprehendiffet univerfitatem. Hoc vero, qu
tandem modo tribui Colophonio poteft, qui dun
. Ens probat ingenitum effe, de Entis fimili loqui
‘tur diffimilique, ac de eo, quod Ente firmius, at
que infirmius fit, cum tamen ex ipfa Entis notio
ne generaliter, ut ‘dixi, concepta, fuopte fequatu
id effe tantum unum poffe, praeterque id nihil dj
Atque praeterea Plutarchus tantum et Pfeudo-Ori
genes (vid. $ 6. not. f) Xenophanem penitus ortun
dicunt fuftuliffe ac interitum, lib. de X. G, Z
auctor autem et Simplicius, caeterique omnes, u
par est, ad folum Ens f. Deum hanc referunt ra
tiocinationem. Neque denique, [i ipfa rei [pecte
d) fic quoque Deum conclufionihus efficit unum eff
id quod certe ĝon feciflet; Ti entis, f, Dei notic
ne totam rerum naturam. complexus fuiffet, ^
23
i verifimilitudo, probabile est hujus rationis au.
torem tale quid jam aufum fuiffe, quod/omni om-
ino repugnat experientiae, neque ideo antea fieri
let, quam ipfa cogat argumentatio ex certo quo.
am progreffa, accuratisque cogitationis finibus cir-
umfcripto principio. Atque Ariftoteles in Meta-
hyficis: Xenophanem horum (Eleaticorum) pria
ms, inquit, unum pofuerat, nihil tamen clarum
irit, et neque rationis, neque materiae naturam
ttigiffe videtur, fed ad totum refpiciens caelum,
pjum unum ait Deum effe e). ^
Quid igitur? cum Jonicae difciplinae philofo-
hi in eo fere fuiffent occupati, ut rerum invefti-
arent elementa, atque [ícNeram rerum naturam
e) Ariftot. Metaphyfic. T, $. pag. 488 E. ed. Cafaub,
-Zeyo(p. Sè mpdros todrwy. évioas (o yàp Hapuevidys
rovrou Myetar padytis) oddis Desapúvicty, 0838 rio
Púsemsrrouriy ovderépas (c. rod Myou x. THs Hus)
Gone Jiye? adn eig row Choy odgavdy axoBhépas re
ty eivai Quat tdv Jeóv. cf. ad h. 1, Alex. Aphrod,
p.20. et Joh. Philop. p. 3. Sext. Empirici Hypo-
typ. 1, 224. Hoyuérile $e 0^ ZevoDávyes Tapa Tag
róy GN dydpdmooy moo vere , dy elvas Tò máy xal
roy Jedy cuuQuá tois mao: ect, Galen. Hift, philo-
foph. III. p. 24 FL (ed. Renat, Charterii vol, II.
Oper. Hippocratis et Galeni) ejva! rávra év, nad
tobro Yrépxeiy Jey. Georg. Pachymerius (in uni-
verfam fere Ariftotelis philofophiam epitome Bafil,
\ 1560 fol.) p. 268. ,, Xenophanes autem fine omni
» integimento ac involucro unum illud Deum est
» effatus, ,, cir. lib, de X, G, atque Simplicius.
$ 6, not, a.
24
~
fibi viderentur invehigaíTe, egregie Xenophanes vi
detur fenfifle, quam parum fic in ipfa rerum veri
tate proficerétur invenienda, atque praefenfion
magis ductus, quam accurate concepta notione
rerum naturam dixille Deum atque unam elle f)
fimulque cum fortaffe fentiret eam, quam ment
f) Plato in Sophift, de difciplina Eleatica (p. 242 d.
ç Évis üvtog TG» wkytay xalovuévev, oUTO eké oxe-
qai reis puúdois. Timon in fillis Xenophanem ita
induxerat loquentem: Eig Zy tauro te way &vehúe-
ro" way 38 oy aiel Mávry archeóuevov plav eig QU-
civ ¡saY duoiay (ap. Sept. Empir. Hypot, I, 224);
(nefcio cur Fabricius nunc ipfum Timonem perge-
Ye putet, cum in praecedentibus verfibus ipfe
Xenophanes loquens inductus fit, nec ulla mute?
tae perfonae fignificatio interpofita), Sext, Empir-
Hypotyp. I, 125. £y eivai rd mày (Xenophanis fuiffe
dogma). Cicero Acad, Q. IV, 58. » Xenophanes
s, paulo etiam antiquior, unum effe omnia ,, (dixit)
Orig. Philof. XIV. p. 96. ev rd ray ect. Galen
Hif. philofoph, eivai záyza £v. Theodoret. (de
Gr. affect, cur. p. 794.) ¿y eivat To may et Simpli-
cius p.6. 70 yàg fy foUTO xai way TOV Bedv Meyev.
cf. Theophruft, ap. Beffar. p. 52. ,, nomine uniu!
» et univerfi Deum appellavit, ,, (Xenophanes. )
Id tamen ev Hal ray non ipfis his verbis apud
Xenophanem putem obveniffe, cum ng Parmeni:
des quidem atque Meliffus, de quihus idem ho“
perhibetur, expreffe id videantur dixiffe (vid, § 21)
fed mundum fortaffe, f, Ens dixit unum effe. Neque
enimeam huc putaverim conclufionem relatam elle
qua Deum efficit unum effe, vid. Arift. not, e, €
Theophr, 1l,c, cf, $ 70. £.
25 p |
conceperit, rerum naturam exiltentiae veluti ſum-
. mam atque fontem effe, entis vocabulo eam in-
fignivit g). Deinde autem, licuti fit, antequam
ipfum principium cogitationis finibus fatis circum-
{cripferit, in eo fibi indulfit perfequendo, ut fum-
mam fuarum augeret cognitionum,
Si autem totam rerum univerfitatem entis no-
tione non complexus erat, | etli omnino accuratius
mente eam non conceperit, “dubitari tamen nequit,
quin rationem magis per rerum permeantem na-
turam fpectaverit, quam materiam; id\quod tota
demonftrat argumentatio, qua Deum ab omni re-
rum fenfibilium conatur fevocare contagione, cor-
pereaque, de quibus.feorfim agit, demonftrant
elementa (cf. p. 21.), atque egregie eorum confir- -
mat: teftimonium , qui eundem univerfum hoc per-
hibent affirmaffe mentem effe h). ` Cum autem fi-
§) non quidem ipfum vocabulum reperitur in iis,
quae {uperfunt, fragmentis; fed ah accuratiffimis
ei tribujtur auctoribus et in diíticho ejus fuper- |
*ftite, nefcio an alia vox poffit omiffa videri (vid.
$11. fr. III.“, ipfaque ejus admonet argumentatio,
h) Theophraft, ap. Beffarion, l, c. ($ 4. not. l.) Cic.
de natura Deor, I, 11, 5, Tum Xenophanes, qui
» mente adjuncta omne praeterea, quod effet in-
» finitum, Deum voluit efTe; de ipfa mente item
» reprehenditur, ut cacteri.,, Inde Minucius Fe-
lix p.20, ed, Oizelii: ;; Xenophanem notum est,
» omne infinitum cum mente Deum tradere, ,,
Eum autem philofephi quoque locum poffunt ante
oculos habniffe ubi, ut omni parte expletam Dei
defcribat porfectionem: o5Xog inquit yoe? (vid,
26
mul rerum naturam unitate dixerit conftringi (vi
p.24. not, f), non improbabile fortaffe est illa
ipfam unitatem eum fenfiffe Deum elfe; atque
Ariftoteles etiam ei videtur tribuille et Theophr
fius (vid. not. e £),
6. 6.
a) Primo igitur illud, quod mente tetiger:
Ens feu Deum, haud genitum effe demonftrat, f
aeternum. In ea vero, qua hic utitur, argume
$ 8.) unde Sext. Empir, fue jure Noy1x0y eum Í
cit Hypot. I, 225, et Diog. Laért, oyurerra te el
vody inquit, et Tzetz, (Chil. VIII, verf, 520 fec
Noúy Y ¿ri Jeíag Qicews wugicos Pápes puovov, E
JeoU ayyéMov te xal TOY OUOIOTECTOY, Ng Zac
yns ey pape TOUTO xai Naouevidus.
a) Lib, de Xenophane, Meliffo et Gorgia c. III,
Adóvaróv Quai eivat, el ti dci (1), —— TC
vo Méyuv dri to Jeod, avkyun yàp Gro: dE uoi
[4 ¿El (2) avopoiay yevérdal TO yevdpevoy, duvat
di ouderepor. obre yàp moov UD’ opoion reos:
TenvJgya! ANNOY }. Y Tenvaoa, TAÍTE. yàp aray
sois ye isois dois (ita Cod. Lipf.; libri impre
4 duotors) Urápxeiy mods &NMNa. ovr &v dE duonoi
«à avouciov (fic Cod. Lipſienſ.) yevéodar el y
yiyvorro ¿E nadevesépou TO ¡ox pórepov , Y ¿E ¿M
rovos TO pueilov, 4 èx xeipovos TÒ xpeitroy Y re
yavtíoy TÈ xeipw Ux TOV xpevrtóvoy, To odx ov i£ (
cos ay yevtodas (3) Gita Cod.; libri impr. 70 o
dE ovrog yevécdan)" óxep advvaroy. adoy dy oby 1
sad? elyar toy dió.
37 .
atione, Anaximandri praecipue ratio ei ante ocu-
os fuiffe videtur, Hic enim ex infinito fuo quae
rignuntur “ita procreari ftatuerat, ut [fimilia ex
(1) Tria haec verba ex primo, ni fallor, hujus
libelli capite, quod de Meliffo agit, repetita, five
ab ipfo id factum fit libelli auctore, five ab fcio-
lo quodam librario; aliena certe. antiquiffimo no-
Rro philofopho effe debent videri,
(2) perperam ed, Aldina fol. ay x yap «TOI *
Cpotcoy yev TO Vev.
(5) pro vulgari lectione Td ode & bE TOS Y». con-
jecerat Sylburgius Td ov ¿E ops ovtos y. Nelcio
- an Codicis eméndatio fufficiat; ego quidem ex-
fpectarem 7d od by i£ ovrog seal ro ov ¿E odx ovrog
cfr, ultima Plutarchi verba: TO Um oy di 00x ay
yévorto, 00d ay TÁ MÙ Ov Tomcat TH.
Simplic, in Ariltot, Phyfic. p. 6, . . . Yeós. yé-
yytov òè sdeixvvev ix TOU deiv TO yiyvóueros 54 ¿E
Guoiov, Y ¿E avopuoiou yiyvertars add td uiv ó-
porov &xaJéc naiv dao tod éuoiou, «odds yàp uar-
Àov year, Y yevvácdal rpocúxer TO óoroy in Tod
Quoiou* ei Y ¿E avopolou vyivorro, ¿arar vd ov dx
ToU ¡ui Puros. xai outes apévyroy xal aldioy edelyUs,
ef, Theophraítus ap. Belfar. $ 4 not. f.
Plutarchus in Stromat, (ap. Eufeb. in Praep, '
Evang. p. 23. I, 8.) Zevop, 63:0 KohoQDóvios Rav
aa dy meropeuuávog xal rapinhayuiar TÁyTag TOUS
mpozionivous, obre yévesis, core QJopày cmoneiaer *
GN’ elvai Meyei td ray del pov, el yàp yívorro
voUTó, Quaiw aveynaioy mpd rovrou UÀ Sipat’ TÒ MÀ
28 |
fimilibus necterentur; (vid. Simplicius in Ariftot.
Phyfic. pag. 6.) inde igitur profectus Xenophanes
fimile ex fimili nafci non polfe affirmat, cum
nulla fit cauffa, cur alterum potius gignat quam
gignatur, Nifi vero ex fimili, fiquidem ortum
est, ex. diffimili originem duxerit neselle est; ei
vero, quod est, diflimile est id, quod aut firmius -
est aut infirmius b); quorum fi ex alterutro re-
peteretur origo, ens ex non ente, aut non ens ex
ente genitum elle, necelle foret; ex nihilo autem
nihil fit. De quo neque ante Xenophanem du-
bitaverat quisquam; rerum enim primordia ad
dy di ode àv yévorto, obd àv TO My Ov ronfoa Tiy
ovre prd rod uÀ OYTOG yévoir’ ay ti, cfr, Cic. Acad. Q.
IV, 357 Xenoph.... unum effe omnia (cfr, not, g) ..*
et id effe Deum, neque natum unquam et fempi- |
ternum (dixit). , |
. b) ita Ariftoteles; paulo brevius Simplicius: ei quod
- est, dillimile eft id, quod non est, ex non ente
, vero, feu nihilo, nihil fit. Argumentatio, quan*
Ariftoteles exponit, ultimis Plutarchi verbis egre—
gie firmatur; qui cum in caeteris tam brevis &®
et exilis, ut quae de Xenophane habet, in quen*—
vis alium Eleaticum cadere poffint, nunc fubito
ad peculiarem noftri rationem propius videtu *
: accedere. Nox ens, inquit, neque gignitur, ia
quod fieret, fi ex majore et firmiore entis orig%—
nem repeteremus) neque quidquam gignere p> ^
tet, (gigneret enim non ens, fi ens ex infirmior €
genitum effet,) neque ex non ente quidquam giga?
potek,
29
num omnes pofuerant, cum ex nihilo quidquam
eri fibi ne fingere quidem pollent; nefcio vero
a ante illum quisquam et verbis id exprellerit,
tconclufiones inde deduxerit, Sicut et id, quod
quitur id argumentatione, ingenitum interire
on polie, itaque ens aeternum elle, omnium
rimus c) fertur pofuiffe; cum tamen neque fue-
tunquam, qui primordiorum quidem interitum
bi finxerit, et ipfe nihil id oportere exquifitis
itionibus confirmare, tantum fatis elfe putaverit
Imonere, Sed ita fit, ut naturalem quafi, at-
ue infitam in animis noltris notionem primum
lu diu fequantur homines, verbis deinde conci-
iant, ut efficiant concludantque argumentationes,
xquifitis poftremo rationibus confirment.
Caeterum, quod Ariftoteles et Simplicius de
nte limul et Deo, idem alii ad folum Deum d),
lii ad folum mundum referunt e) et rerum uni-
€) Diog. Laért, IX, 19, ™pGrog Te ameDivaro, őri way
wd yivójuevoy QJapróv écrí, Idem iisdemque verbis,
veluti folet, Hefych,,Milefius de viris doctrina
Claris p. 31. 4 '
) Plut, 1. c. (not, a.) Orig. XIV p. 95. Quoi 3è xal rdv
Dedy eivai aitov. Diog, Laért. IX, 19. «idioy id.
Hefych, Milef. (cf. $ 5. not. a).
eyivyrov xal didiov, ral ¿piaproy dv xócuoy pon,
Xen, Plut. Placit, II, 4, idem Stob. I, 21 de Xen.
Warm, et Mel, Theodoret.'p.794. & Td ZAY... 00 `
EN
30
verfitatem, ita ut Xenophanem ortum et interi-
tum penitus fuftuliffe affirment f), Theophraftug
autem et Timon et Sextus Empiricus Xenophanis
Deum mon folum ingenitum, faciunt et aeter-
num, fed immutabilem quoque g); nefcio utrum
ipfi ex hac, quam vidimus, argumentatione id
colligentes, an propriis Xenophanis veltigiis in-
gredientes; minime certe, quod perhibent, Xeno-
phanis rationi repugnat,
F)
yevygtdy, &AN aldtoy xai fÜuvay &xlyyroy. (ef, $ 5,
not, 6)
CUTE tyevéaiy , oure Pdopév exrohelmer Plut. ap. Éufeb
Orig. P. 95. oddey y vetar, oðde QJeloetau, Theodor»
(not. e) Tapray axivytoy, Galen, III. f. £, aeth.
Prutov, (ens dixit Xenoph). (ef. $ 5 not, 6)
E) Theophraft. ap. Befar, p. $29. 6. ,, nomie unius et
e
yy univerfi.Deum appellavit, quod unum, inge
» nitum, immobile, aeternum dixit. ,, Timon Jn
Sillis ap. Sext. Hypotyp, I, 224... Sey éxracnt’
loov itávt4 , AoxyS4 ect, (caetéra vid. $ 5 not, e)»
Helychíus fv. aaxyody — Bra B, vox Attolica et
` poétis tantum in -ulu; cf, quem Hefychii inter”
pret, laudant, Euftath, Il, 7) p. 1058 ed, Rom, ef
Xx, 709. 25.
Sext, Hypotyp.' I, $ 135 Ey evar td dày xai 1
Bedy euwQuáÓ TOIS TACTIL, eivat $8.... &radéj, aai
_aperáflitoY. cf, Hypotyp. fI, 218. et Cic. Acad. Q.
IV. 37. 5, Xenoph. . , . unum effe omnia, neque
» id effe mutabile ,, ect, (dixit) cfr, Galen, not. £
Pd
e . l . e
31
*
A 6. ^
a) Nunc vero entis plane deferit notionem,
t tota, quae fequitur, argumentatio ex ea, qua
mnes omnium aetatum homines duce natura
a) Ariftot, el Y fer d eoo dedvrey xphriotov, ¿va Quel
-
abroy f'pomoteiy eivat’ (ita Mfer., pto iva Q. rooh-
mery adtdy) el yàg dvo, M eri mAeloug elev, ode ey
in xphriotov xal — adróy (Mier. adroy) ele
ya; waytoy* EXBOTOS yao oy Sedo tov PONNY, moog
&y, toroUros sim. todto yàà Seay seal Seod dévai eje
ver mpareíy, ahha pi mparciodar, nal vta spa-
teioden eivai’ (1) Bore xadd ui) wpeitrov, xara to-
ecroy ods sivas Jeóv (Mier. rd Jefov). rheióvesy oby
brav, ei ui eley à heey ¿NNihov xgeirrous , ra di
WrroUg , oùs àv elvai Sects’ wepunéval yàg Jed» u3
arelada. læaur 38 € OVTOY y ods dv xew Sey Quo
(ev, elvat xparisoy (2). ro de f iov, obre Béhrior,
cure xeipoy elvat toU [c0U. os’ eme ely Te, xdl toicÜ-
, fov. ely dede (3), ¿va soy elvai tiv Sev. odd8 yap
eia TÁVTO dóvacdar à ay a. Pownorro * quid yàp dy dun
yaodar aheióvoy byrev ¿va Móvev (4).
_ (1) verba xai távra pateicda: eivai delenda cen-
fet G. G. Fülleborn (liber de Xenophane, Zenone,
Gorgia paflim illuftratur Halae 1789. 4to) pag. 30»
fed neftio quomodo quatuor h. v, in textum poffint
irrepfiffe videri. Num forte legendum: sal rólia
sparcioda elvai? i e, 1. tr. civar kore pot. et multa
ita fe habere, ut regantur, i.e. fi plures dei f. multi
ponerentur, jam eo quod multi, eos regi, non re-
gere, concederetur, -
)
32
vehuntur, Dei pendet notione; quam certe jam
plures ante eum non folum mente conceperant,
fed elocuti quoque erant; ipfe autem primus for-
(2) ieuv di Ovtwy ect, Tiedemann (Biblioth, phi-
lologica vol, III p. 155.) conjicit Qucw xpariorny —
. Fülleb. lc. p. 30. 5, nihil opus eft emendatione;
» equidem ita conjungo: 0U% ay ¿qe Jedy Quon
p ey (hore) elvai #péTIETOV ,, — at v, eiv, quem
ponit, ufum exemplis velim confirmaffet, Ego
quidem mallem 0%% à» yew Jedy Qiow, yy Wi,
elvai x. i
(a) Us elreg ein Te, xa? TOLDUTOV el Jeds) iterum
picis » quae, ni omnia me fallunt, ad libelli po
tius auctorem, quam ad ipfum Xenophanem ett
` referenda, |
(4) oðbdo⸗ yap odds T. 3. ect. Fiilleborn pag. 3%
» luxata haec funt; repone ita: 020i yap dy Siva-
p Pret, a (loóNorto , odds eúvra duvarda! mieióyuy »
. ect. Non vero ita locus fat effe videtur fanatus,
~ Levior fane mutatio, fi legeretur odds yàp odi
wore Y. ev & PB. odddy yap cet, cf, Theophr. apo
Belfar. $ 4 not. f.
Simplic, 70 yap ev ToUTO xal váy, tov Sedy ¿ys
6 ZevoQ., ov tve pty deinvvow, bx 10d ruruv #ph-
tioroy elyat, wheidvey yao Query ovtwv, dois avy
xy drúpxeiy mci TÒ mparciv" td DÀ rávtwy xgrioro
xai dpisov, Jeós, omittit igitur Simplicius eam ar-
gumentationis partem, quae tam perfpicua est, ut
nulla commemoratione videatur egere, Origen,
p. 96. Quo! dd xai rdv Jedy civar aidiov xat Sve ect,
33
talle inde argumentatus, quae caeteri fingillatim,
mullaqué adhibita conclufione, effati erant, inter
fe connectebat et colligabat, ut argumentorum
quaedam continuatio [eriesque efficeretur. Cum
igtur Deus, inde enim proficifcitur, omnium et
optimum fit et potentiffimum, plures Deos ne co-
gitari quidem poffe concludit:. fi enim plurés, po-
teftate eos inter fe pares aut impares elfe debere;
fi autem impares, ab uno caeteros omnes regi fi
pares, omnium tamen potentiffimum elle Deum
non poffe, cum unus tantum omnium poffit effe
potentilTimus,
Plutarchus b) vero ita de Diis Xenophanem
tit fenfiffe, ut nullum inter eos principatum elle
afirmaverit; quod nefas utique videatur Deorum
quemquam alterius ferre dominatum, et quod res
nulla fit, ad quam ullius ipforum auxilio alius.
omnino quisquam indigeat. Plutarchus igitur ita,
uteanden quidem, quam. Ariftoteles et Simplicius,
argumentationem videatur refpexiffe, at paene con-
traria inde collegerit, De pluribus Xenophanis
Diis Ariftoteles quoque loquitur (Rhetor, III, 23.
P. 328. cf, Poét, c. 25 p. 386,) et ipfe poëta in
Pluribus fragmentis c), Quid igitur? duas paulo
3) ap. Eufeb. P. 23. awoDaiverat 33 xal zepi Sea, és
cjue hyemovias dp abroís oboys, 0d yap snov
deorótecdal tiva rav Jedy” éxibeiadal te undevoę adtay
undeva und fwg.
€) vid. $ 18.
34
`
inter fe diverfas rationes Xenophanes effe fecutus
videtur, quarum altera tota ex argumentatione
penderet et conclufionibus, vereque, ut ita di-
cam, effet philofophica, altera ad emendandas
rudes yulgi de Diis notiones apta et accommode-
ta. Haec autem fecunda ab priore multa certe.
mutuata erat, fed ita, ut quae illic fubtilius er
fent difputata, et ad totius philofophiae ejus ca E:
put, Dei fcilicet Unitatem, referrentur demo»
ftrandam et probandam, hic vulgi captui magit
adaptata effent. Cum igitur in prima ratione ple
res Deos ne cogitari quidem poffe demonftraffet,
quod Deum regi nefas videretur; eodem hoc argu
mento in fecunda utitur ratione, ut inde eliciat,
nullum inter Deos elfe principatum. Magnam?
enim, quam argumentatione ductus, ipfe anime
conceperat veritatem, Deum nempe unum effe ef
unicum, vulgo obtrudere; ne conatus quidem effe.
videtur Xenophanes; non immemor fortaffe, quam
caute fit agendum in religiolis vulgi emendandis
opihignibus d).
Quaeritur adhuc, ut redeam, unde egrelfa
fum, utrum Xenophanes primo omnia unum effe
argumentis effecerit, idque Deum, deinde autem
iterum, Deum unum elfe; an Deum toto mundo
perfufum f. ipfum effe mundum pofuerit ac pofiea
unicum eum effe argumentatus fit; ita ut, cum
antea Deum rerum dixerit naturam, {criptore
-
d) cf $. 18,
~ 35
idem illud unicum, et fuo quidem jure, ad rerum
.maturam retulerint; ficut enim jam antea vidi-
Mus, TO ¿y ai way Xenophani quoque adfícribitur.
Siquidem, Theophrafti auctoritate interpofita, Sim-
plicii et libelli de X., M. et G. fides firmata est,
hoc certe quam illud effe probabilius videbitur;
uterque enim nihil de cenclufionibus, quibus Co-
lophonius omnia unum elfe probare conatus fit.
Deinde fi totam rerum naturam unicam elfe, eam-
que Deum demonftraverat, quid neceffe erat ex?
quifitis fane rationibus, idem iterum efficere, übi-
agebatur de Deo? m
` Minime denique probabile est, jam Xenopha«
hem probaífe, quod poftea, entis notione fubtilius
definita, acute collegit Parmenides. , Sed veluti di-
vina quadam perfuafione percitus, effe effatus egre-
Bius nofter Colophonius videtur, Ens effe Deum
eumque per naturam rerum omnem intentum, ut
Omnia unitate contineret et conftringeret; quomi-:
Dus vero entis unitatem argumentis probaret, ip-
lamque entis notionem fubtilius perfequeretur, ‘ra- |
tiocinandi et diflerendi prohibuiffe imperitia, ac
pius fortaffe philofophi animus, qui Dei notionem
toto pectore amplexus, totus in ea erat expendenda,
- - $. 8-
a) Si Deus omnium, potentiffimus et unus,
'enfibus atque mente fic vigeat oportet, ut quae
a) Arit. a Y byra, duoroy eivai, whyry chev ve xal
&xobuy, tag te Gas aiotioes Exovra máyrq. ed
| C 2
*
36 —.
nos una tantum, Deus fuis omnibus percipiat par
tibus, ita ut totus et videat, et audiat et denique
cogitet : DU
I. OvAos ; (ràg) dez, cuAog dè vogi, Ais
T AKIVEL b)
gp MÀ, xparev ay xal sgarciodas or! «MMiMoy tà]:
peony Jeo QvTa * órep aduyaroy. Libri omnes inter
pungunt p. v. TÁVT4 5 quid autem tunc v, dpa» et
x. ax. fibi velint, non video; interpunctione pol
v, eivai pofita, omnia ni fallor , plana funt et ex-
pedita, Neque praeterea post v. eb yxp UA inter
pungere dubitavi;. id quod in libr, impr, neglec-
tum est.
Haec argumentationis pars ab Simplicio pne
.^— termilfa est,
b) Recte hunc verfum, qui omiífo nomine occurrit
. apud Sext. adv. Matth, IX, 144. Xenophani 'vindi-
cavit Fabricius. cf, Diog. Laért, IX, 19. hov ù
pay, xai Shov dover — cúpravtá Te elvat voUy xal
Opóvnoiy (rev Jedv, affirmat X.) cf, Hefych, Miles
p. 51. ultima verba ita funt vertenda: Deum totum
i, e, omnibus fuis partibus, et mentem effe et prudew
tiam, Perperam utriusque auctoris interpretes:
` 9) fimulque Deum omnia effe, mentem, prudentiam, »
cf, Plut, ap. Eufeb, p. 23, axover xal dp&v ast
hou, xai pÀ xar& péjos. Orig. Philofoph, XIV,
Quai di xal roy Jedy . . . Sposoy (eivai) mavry . . .
xai wc: ros propios aijodyrimón.
Xenophan. apud Timonem (S, Empir, Hypot.
1, 223.) » » » « way 88 Gy aiel, inquit, Il&yrgáyey-
37 -
xd ni ita effet, partes difpares et regerent et re-
rentur. Sine ulla praeterea animi intentione
inia mente perficit:
ADA amdvevte mavo veou Deevi arta xpd-
. deves. c)
e
HÓLEVOL pav eic dior (say duoiaye Timon igitur
ad rerum traxit naturam, quod in argumentatio-
me, quoad nobis quidem cognita est, refertur ad
Deum, ` | .
) Simplic. p. 6. xal rávre 33 posi Quo abro, (roy
Jedv) Méywy ANY ect. Nefcio cur Steuchus Eu-
gubimus (de perenni philofophia p, 147 ed. Lugd,
1540 fol) hunc verfum ad Parmenidem, Neander
(Gnomol, p. 524) retulerit ad Empedoclem ; quod
quidem fciam, uterque id facit nullius veteris
Icriptoris fifus auctoritate.
Verfus interpretationem impeditam faciunt tria
v. voro véou Ppev!— id tamen facile nobis perfua-
demus jungenda elfe v. arky. v. vó0U, i. e, fine la- .
bore f. intentione animi, omnia perficit Dpevie .
Quaefitur vero, quomodo inter fe differant v. vog
et Qpív. Viam muniat Diogenis Laértii locus de
Pythagora (VIII, 30): THY 98 do pron Wuxyy diate
beroda⸗ (pofuit) "ez eig TE vOUY, xai Peeves, xai Jue
(469^ vody n oby eii eivai ai Judr, xai ¿y Toig Addo
[dos : Ppévas do » Móvóv èv áyJióro. Pythagoreis
igitur v. Qpéves ultimam divinamque animi perfec-
tionem videtur fignificalTe; v, YoU vero percipiendi
- inferiorem quandam faculjatem ; Salmaf. ad Epict.
Pe 175. 5 Ponvay appellatione, inquit, non dubito
x
38
& 9.
$i autem ab omni parte aequalis, conglobata
Kt oportet figura a). Ita enim natura compara.
tum est, ut diuturno demum et fedulo cogitationis
» Pythagoram defignaffe intellectum; quem vocat
s Ariftoteles TZ» évepytía voóv; quem me homini
» quidem congenitum et infitum elfe vult, fed
» extrinfecus illi advenire; at T» Juvápue vol
;» homini natura inefle et partem ejus /animae
y», facere, 5, . -
Similis verborum ufus apud alios quoque,
fallor, vet, offenditur philof. — — vc, ap. Empe
doclem, qui vers. 295 fqq. fic de Deo: obre yap
dr dpopévy HeQaNg xarà (uia xéxagat . . . ...
Adda Doi ieg) xal ddtoparos érhero podvoy, do
gisi x6cuoy arayra xatalocousa Jogo. Quam late
vere hic v. ufus patuerit (nam ne apud omne
quideni Pythagoreos videtur obviam fuiffe, vid,
ex, gr. fragm. Philolai apud Stob. E. p. 420) àlius
fortaffe nobis erit locus disquirendi,
Y
9) Ariftot, TÁvrq $ Guoiov ovTa, opaipoerdy eyar o
yap TÄ pév, TÄ 0d roroUroy silvai, ahd myry.
Cic. Acad, Quaeft, IV, 57. +» Xenophanes paull
5» etiam antiquior, unum effe omnia (dixit), neque
' yy id effe mutabile, et id effe Deum, neque natum.
s unquam, et fempiternum, conglobata figura. y
Sext, Empir, Hypotyp. I, 225. c» eivat rd xa,
xai tov Jeoy cuv Toig vàci* eivai Ya aQapoeii
ect. df, Hypot. III, 218. Zevof. dd eQaipav aradi
(erev roy Jedy elvai). Diog. Laért. IX, 19, odciav
deco opaiporðă tivar. cf. Hefych,
39
u adhibito, notiones, quas mente tantum perci-
mus, ab formae necellitate conemur fejungere.
Ex eo vero verfu, quo illa Xenophanis fen-
ntia expreífa erat, eorum fluxit opinio, qùi no- `
rum contendunt finitum po[uiffe principium b).
$. 10...
€) Quae fequuntur iterum Anaximandri nos ad-
1onent. Hic enim primus infiniti, atque fic fi-
b) Simplic. p. 6, Anravdpos di be mene pao LEVY avr
xa? oQaipoeidig (Myovros ZevoPávous áropuvyuo-
pevsi).. ... rerepaopévoY, à wal oparpoeidas adrd
Oia TO rayrexzódey Suory Myer (Xenophanes). cf.
Simpl. p. 7 f. f.
Orig. XIV. Qysi 38 xai àv Bedv elvai &ldiov. . .
seal merepacpivoy, semi oparposid4 ect. Galen. III,
- p. 25 à. Zev. (affirmat) TO elvas whvre ev, xai ToO-
TO bráoxeiv Jedy, rexegaomêrov, Moyixdy y dusrá-
PAurov. 7 `,
_Joh, Philop. in Phyfic. A. p, 9. Miav ‘judd obv dy
ev elvat, xai dxivyrov xai rerepaopuévos y esdtace
Tlapuevidys wai Zevop. Simplic, p. 7. 6 Mav ZevoP.
seat Tlapuevicys Ev héyovtes wal xerepacuévoy ect,
cf, Theophraft, $ 10, not, a. a
a) Ariftot. didiov Y cyte xal va xal aparposidg, oor
| devo, [eivai] obre rerepárdar. dxerpov udv (r]o p,
oy elvas * (ita Cod.; libr, imprell dr. [yàg] TÒ (4
elvær) ToŬTO yep oure pUÉGOy , obe aox/ xai TÉ-
os, cure ÚNMO puégos oddjy E, exer. rerobroy di elvat
-
40
niti quoque notionem in philofophiam induxera
Xenophanes igitur fecum reputans, Deum utrui
finitum poneret, an infinitum, neutrum in eur
cadere putabat; infinitum enim id folum, quo
nullas habeat partes; nullas partes habere, quo
nullibi fit; finitum vero non id, quod unum fit
quippe quod plura tantum fines fibi invicem po
nere pollint. Inde igitur patet, quomodo Deum
et fphaericae formae effe putaverit, et tamen [ini
tum eum elle negaverit; finiti enim fic definit no
tionem, ut fit, quod extrinfecus terminatur.
Difficilius vero dictu est, quid fpectaverint, qui
Xenophanem affirmant infinitum pofuiffe Deum b),
T) Aweipoy* olov 98 TÒ uy ov, ode àv elvai: rò o
mepaivery 38 toads GN, ei mío elev. T0 di B
cute TG OX vti, OUTe TOÍg woNhMis Guorodevat. i
yap ode Exe mos ó ti regard (fic C. L.).
Simplic.- wai obre òè depor oure eregas pv
eivai’ diór areigo⸗ usv td us ov, bs obre apr
Fxov, pyre péady, pýte Tíkog. repaiveiy OP mp
&Ayhe rá whelo. Theophralt, ap. Beffarion. l.€
. y nomine unius et univerfi Deum appellavit, quo!
3 unum ect. dixit. Ad.haec, aliquo quidem modo
» neque infinitum, neque finitum, alio vero mod
y etiam finitum, etiam globbfum. ,,
b) Cic, de Nat. Deor. I, 11, ,, Tum Xenophanes, qt
» mente adjuncta, omne praeterea, quod effet i1
» finitum, Deum voluit effe ,, ect. Minucius F
lix p.20. » Xenophanem notum est, omne infira
-4 tum cum mente Deum tradere. »
a
4t
ii enim fortalle, quae de terra dicta erant, per-
eram et totius argumentandi rationis immemores,
d Deum retulerint, ego quidem nelcio, quomodo
n errorem inducti fint.
$. 11.
lisdem fere argumentis, quibus Deum neque
initam elfe, neque infinitum Xenophanes fibi vi-
lebatur effeciffe, nunc, neque mobilem eum effe, -
eque immobilem, sonatur evincere. a)
Simplic, pag. 6. Nixddaog di d Aauacxyrves, de
&reipoy nál axivytov Myovros abroú (Xenoph.) tiv
8p» év tý wepi Teav axouvyprovevet.
4) Arift, TO dy rotodrov, (öv omiffum in codice) y òv,
adv Jedy sivas Méyer, obre xiveradat , ovre [a]xivyrdy
. elvat (1). dxivyroy mdv yàp elvai: tò uù Ov* obre
yá; dy eig abro Erepoy, our” dxeivo eig Únho Ekde.
ruveioda! di ra Scio Oyra EVES. eregov yàp eig iTe-
pow deiy xuveiodas. el pay obv tò uù Ov, oddiv dy
&iyMJvar* 70 yàp uÀ ov gddapy elvai, el de eig Ud»
Muha peraBáNho:, rhew adrdv eivai Evós* dit taŭra
$9 seiveiotar uiv dy và duo Y rhew vós. Apepucio
(Cod. L. Hpepel) 3à xal (ita Mfcr, pro yàp) axivy-
Tov eivat To oúdiv. T9 38 £y obre arpepueív, obre str.
desja obte yap TË ‘pa Over, obre troñs rohhoís
Suewy elvai xara wávta di ourws exe roy Jev,
didióv Te wal Eva, ópuoióv Te xal cQaiponDi vra,
ebre depor; 5 obre werepacuévoy , obre Apepueiy , obte
åxívnroy ei civar (2):
43
Is cmo et& parcm perícadendi necefhitatis ac
bivitam Lt, cuis mon in=znem philoiophi pieta
tem agno!-at, cui non folum ab ieníaum, [ed al
omniam rerum bumznarum contag:one fummar
Dei notionem, guam maxime poteft, disjunger
Budet et ferocare; id enim facit, dum contrari:
et oppofita, quorum alterutrum in caeteras omne
xes cadit, quae mente hnmana percipiuntur, nihi
ad Deum pertinere, conatur probare.
At ipfe tamen fenfiffe philofophus videtur,
majus quiddam animo complecti fe conatum elle.
quam ut hominum poffit fenfa aut cogitatione
comprehendi; quippe cui fuis propriis legibus cir
cum/criptae, haud fupra fines fibi praeftitutas li
ceat evagari. Mutato igitur fortaffe orationis cor
(1) axnyrdy recte corrigit Tiedemann Biblioth
philol p. 154
(2) Fülleborn 1. c, p. 51. bene conjicit obre he
obre siywroy elvat,
Simplic, Taparhyoiug ài xal ray iyw epale
wai THY Apenas... enibyroy Judy yàp eivat TÒ uÀ oy
obre yap &y eig abro 8 Fregov, obre abrá mes AAMO eh
Selv. sivetodat Pd và edit rod évós* Éregor yàp d
Prepov wetaBidrer. ge xal rav dy vavrà puéve M
yy xal py xiveiadar, dal Y Ey tadró puéver xivoupt
voy odddv, ovdd puerépxcedar py, exel wpémer G0
GA) 00 xarà riy ipepias 191 Ayrimenuévys Tý 9
woes fatvetv abróv (1) Queiv , &NMR xara Thy ar
nivýocos xal hpepias ¿ENpuivnv. (1) 1, ade.
*
43
exu, ens immobile elle, hisce contendit ver-
ibus:
I Aci d iv ravrà páves xiveupeevov oudiv;
10% [ A - 3 A t E
oudâ METELIETAS nv, EMEI WESTE adore
GAAN. b)
§. 12.
Prima conclufionum ferie, qua entis f. Dei
lotionem perfecutus Xenophanes erat, ad finem
àm perducta, rerum nunc, quae oculis, caeteris.
jue ufurpantur fenfibus, exquirit naturam. Quo-
lam vero modó utraque haec ratio a Colophonio
nter fe connexa fuerit, nemo est, qui memo-
et a); ab egregiis enim ducibus, quos ad hoc us-
b) Simplic. pag. 6. (vid. not. a, — v. 2) repofui Me
rioxeras pro pustépxesdar. Philaltheus, interpres,
aut multo fecus fcriptum hunc legit locum, aut
negligentius, quam folet, hic verfatus est; vertit _
enim: , quod fi diceretur in eodem manere et
» non moveri eo argumento, quia nihil, quod
» movetur, femper in eodem permanet, fed alio
» atque alio fecedit et proficifcitur, ipfe inquit
y» ipfum non manere quiete oppofita motui, ,, ect.
l éxel -wpéret ¿Nhore AM) quafi entis unitatem, ve»
luti poftea Parmenides, fubtilius jam animo com-
_ plexus fuerit Xenophanes; neque tamen ex pau-
culis his verbis colligere tale quid audeam, Id
vero v. probare #voumevoy videtur, totum hanc
pyc elfe ad ens referendam.
e) Nihili enim [unt, quae hahet Theodoretus (Gr.
44
que fecuti fumus, / jamjam deftituimur. Princi-
pium vero, quod intelligentia tantum et ratione
comprehendatur ab altero eum diftinxiffe, ficuti
poftea factum est, guod afferat opinionem per fen-
Jus, tota ejus ratione accurate perpenfa, neuti-
quam mihi perfuadeam. . Sed [enfiffie philofophus
videtur, etfi divina illa natura omnibus, quae mu.
tantur, fubelfe débeat cogitari, ut una vi atque
una confenfione omnia confiringat et contineat
rerum tamen vitiffitudines et mutationes ex fef:
invicem effe repetendas, et nulla alia adhibita v 3
per fe ipfas confiderandas. .
$. 13. o
Elementa, e quibus eorum, quae gignuntur, ori
‘ginem repetierit et mutationes, ab aliis memoram
tur duo, aqua et terra a); ab aliis terra tantum b)
affect. curat, IV. p. 793) T&M 38 rourav ray NO
yav irihaðóuevos > Cray ore Sy 70 wav) ix tis yi:
Diver &wavta eipyxe. l
a) Sext. Empir., Euftath. ect. t. (vid. not. d-e) Galezz
p. 27. D. Eevee es nv xai ¿due (ras axes elya
évopice). S. Epiphan. expolit, fid, cathol.. Op. I
p. 1087. Zev. ó ToU Opdouévos ix yiş sai ÚdaTos
. ¿Oy TA wávra yivecdar.
b) Sext. Emp., Stob., Theodoret, (vid. not, f). Orig:
Ta dl máyta elvai ix yii; (dixit. Xenoph.) Sabi-
nus ap. Galen. (Commentar, in Hippocrat. 1, de
matura hom, I. $ 1: p, 98-99.) “ands 38 sui TOV
45
ib aliis denique quatuor c). Qui primae funt fen-
entiae, duos verfus fequentes adlegant:
V. Ti xai ude mar? orra yivovres nde Qioy- |
Tat, d)
Enyuráy E vior nate evsavto Zevohivous, orep xal
Eafivos , adixus ypépas adrois —— » VTE ap
» "áreas déga Méyw Oy dy puros , Gore Avazé-
99 IMS 5 cure Up, ás Oadyc, obre yv, ús Ey rive
» Zevopéams. » ovdaudev yz edpioxera: à Z. amo~
Qyvájaevos outws* adda xal d Zaflivos aúros ebdydds
égip ix roy avrod xata evdóuevos » 02x Ùr ayvoiag
éaQadprévos , Y TÓÚLVTOS &y Óvojsagi Tpocéy/parpe 20 Bi-
Bioy, ¿y à radra anepúvaro. vüb X outas Eypatpev *
» Obre viv , ds Ey vivi E. y, wal OeóQpasos Y dy dy
Taig Tay Primas doar éxroais thy ZevoQ. dótay,
ertep OUTOS ei xev 9 &yeypáQei. At inique Sabinum
vituperat Galenus; et, fiquidem Stobaeo est fides
habenda, qui e Xenophanis phyficis verfum ait
effe depromtum, hinc verifipile fit, neque’Ga-
leno Colophonii de rerum natura librum in ma-
nibus fuiffe, — `
> Diog. Laért. IX, § 19, Gyo! » x xal Térrapa elyqi Tay
oytoy solmeia. cf. Hefych. M,
3 Simplic. in Arift Phyf.. (I, 5.) p. 41 L m. 9 pévror
Hoppúgios oimerórepoy (quam Alex. Aprhodif.; qui
idem ad Empedoclem retulerat) eic Avakimévyy TAN
dobau avéweuye tadtyy, — , y ect, Quis au-
tem unquam tale quid.de Anaximene? qui rerum
elementum pofuerat aérem, et cujus, quod qui-
^
» `
46
V. Tlavres A yaing te Xal vdaroç éxyer
perda, e) .
Secundae opinionis teftis adhibetur verfus:
VI. Ex yains yàp masta xai cis yiv mayra T
AUT. f)
Si autem tertius hic verfus fecundo erat adjunctu
ut apud. Homeri quidem est [choliaften, non in
probabile fortaffe videbitur, caeterarum rerum or
ginem ex terra, terrae vero ipfius ex aqua rep
tiiffe Xenophanem; id quod firmat, ni fallor, Or
genis teftimonium, qui noftrum tradit putaffe pat
dem fciam, nullum memoratur fcriptum, Xeni
phani vero hunc, verfum vándicandum effe, i
hannes mihi perfuafit Philoponus, qui ad eu:
dem Ariftotelis locum, adnotat; quae fequuntur
é Hoppúgiós Quai moy Za! ro Enpdy wai và boypóv dot
eat &pxàs , my yay Aég xal rò —8 xal gio
adrod raparideral rodro Eyhodoay* TH sai bwg gár
¿oY boa Qdovrai, òè yivovra: (Lit D. p. 2.)
4) Sext, Emp. adv, Math, X, § 314. cuppégerdas 9 air
(rà Ompa vid, Il 201, 4 99) doxel mar èyio
wai à KohoQ. =. cf. Hypotyp. III, 5o. Euftath, a
Iliad, 4, 99. p. 668+ ed, R Schol, min, et Villoil
(p. 179).
4f) Sext. Emp. adv, Math, X, 31g, 2.03 xar! évious, é
vis ect, Stob. I. py 294. = “xv trav áyray e
yat THY YAY (putavit)* ypaDer yàp dy të mepi Qi
ess: Es yains TE TA TÁyTa ect. cf. Plut, de Ho
47
. E . f
latim terram prodiiffe ex aqua g). Cum praeterea
aërem et ignem videatur adhibuiíle, ut ad fuam
perfectionem «terra perveniret, tertia fortaffe in-
le nata fententia est, quatuor eum rerum gle-
nenta agnovilfe A). | "oS
- 6. 14.
,In iie, quae de terrae forma fentit Xenopha-
es, rude fenfuum perfpicitur judicium; praeter
‘am enim, quae oculis ufurpatur, nullam ejus effe
inem putavit, itaque partem , quae deorfum ver-
iit, effe infinitam fibi perfuafit. a)
mero (v. med.) In fchol, Villoifon (p. 179) e$
minorib, (ad Il. 4; 99) hic verfus, neglecto me-
tro, priori illi rávtes yap ect. est adnexus: 4x yiş
yap rúvra yiverat wal sis viv TEMUT.
&) cf, $ 14. not. f
h) Plut, Platit. TIL, 9, Xenoph, putavit ££ dépos 34
«al wupig Newuraydva: tiv yğve cf. Calen, XXI.
Pe 43- A,
a) Arift, de coelo Ir, 15. p. 288. c, Of per yop de raũ-
ta &reipoy Tò máro tis wig elvai Quo, èr derergou
adryy eb bikaodanr AEYOVTES y honep Z Z. d K., iva ya
| rpéyjuaT! ¿qua Eyrodures thy afríay ect, ef, Simplic,
ad h. l, pag. 127. 4y100 . . . e (vid. P^ not. e)
~wérepov To xatóregoy pépos tds yis dereipdy elvai hé-
you, dd todro Méveiy adriy Quolw, Y roy broxáru
tis vie Teroy, xal rey aidépa repov, xal E TOU-
so als &geigoy isl qÒ HTO Veboaiin⸗ chy yu. Soweig
48
WH. Pains piv rode TEPAS Ava mag Tora
ogeran,
xal pé moormraloy xro d iç arepo
IXVEITAS. b)
. In eamque fententiam, ut quidem Ariftotelis fer:
opinio, ihductus eft, cum explicare non poffet,
qui firet, ut magna terrae moles quiefceret, cum
tamen quaecunque ejus particula, fi fublata dimit-
teretur, ferretur et non quielceret. c) |
fp v. Verfus quidem, quos appofui, terram,
non aérem, infinitam pofuiffe Xenophanem , vi-
dentur probare; at auctor libelli de Xen., Mel.et
Gorgia tnetur contrarium c. II, p. 755 ed, Cafaub.
... bg xal E. Axe poy 70 re Bádos. THs vis xai 700
dépós Pryor elvat.
Plut, placit. III, 9 Xen. putavit £x cod xati-
rpou puÉpoUS eis &réigov Bádos TTC ryy yi
et III, 11. *parqv (cf, not,i) es — £5 pikaovat.
cf, Gal. XXI. p. 43. a.
b) Achill. Tat. ad Arat. p. 84. ed, Junt, Ze». T obs
olera⸗ MeTe@poy eivai THY yijy , adda xárw cig ber
pov nadine’ Quoi' yap ect, Quaeritur, quomodo
verfus fecundus fit interpungendus ; libr. impr.
interp. p.v. TpoórA.5 fed nefcio an v, de 70- 'abfo-
lute poni poflint. neon autem polite
p.v. *áTw, foret l. eig Ò ax .
€) vid, Arif. de caelo 1. II, 15. p. 288 B - C. cf. Georg
Pachym, pag, 218: ,, Xenophanes autem Coloph
» propter quietem et ſtahilitatem id quod deor
49
~
Minus accurate agunt, qni quod de parte tan-
| tum terrae, quae deorfum vergit, fenferat Xeno-
phanes, ad totam referunt terram. d) .
.. . Cum autem terram, deorfum vergentem, infi-
nitam elfe ftatuiffet Eleates nofter, non poterat
omui parte aére eam putare circumfufam. e)
Notatu vero dignius est, quod terra ex aqua
paulatim putaverit prodiiffe; idque, iisdem fere
inductus argumentis, quibus, qui noftris tempori-
bus idem probare conantur f). . Multas enim ob-
» fum vergit in terra, infinitum effe ait, » Jr-
rift hoc Xenophanis placitum Empedocles, (vid.
* . Arift. l.c.) Efrep excipova gie Te Bá3s, xai Sapio
' aidio x. T. M cf. libr. de X,, G, et M. c. IL,
4) Plut. ap, Eufeb, &roQaívera: Yi xal tiv yv &meipoy
elvai. id, Orig. cf, Cosmas Indopleuft. p. 149. 2. oa
ó K. &rergoy brotidÉuevog Thy gri» elai, m 065 Nóg
ts: 4 dexcuevos jv oQaipav,
€) Achill, Tat. 1, c, Zev. de ode olera feet Ew poy sivas
"oom yw. Plut. ap. Eufeb. éroQaiverar $3 xal ry
yifv Gregor elvai, oi xatà way pápos p vspié-
xecta: bro &épos n, f£. 1, xai U) xarà wav p.r.?
Xenophanis certe ratio id videtur polcere. Orig,
tiv 38 viv dweipov eivai, xal ure bn’ (fic correxit
Wolf, vulg. é’) aépocy pure ted rod odpavod mepié~ |
geodal,
A Orig. Philofóph. p. 99 fq. Aone? xai ro xpi ana
- 200 UypoU Neola: (Tiv yiv), Pánico romóras Exe
dxobcigeis, ón dy misg yi nal beoi sbpicnwvtas
50
Jervaverat conchas in media terra, ipfisque repe-
riri montibus, atque pifcium et phocarum typos
in Syracufarum lapicidinis, ficuti apuae formas
in Pari rupe profunda et crufias cujuslibet gene-
' ris in Melito. Haec igitur ab eo putavit fupereffe
tempore, quo olim omnia mari fuerint obfe[Ja.
aoyyar, mal dy Zypaxovsaig . ds ¿y tafs Naropias
Aéyer epis róxov ixdiog xal Quxóv, ¿y 39 Tapp
aimov aduys iy và Bader rod Mou, dy 33 Mehta
rháxas ouprávroy Jadacciav. Taira Yi Quei yr
viorai, Ore méta éreMidyoay (Wolf, corrigit c
Módyoav) wkdar, TOv di timov dy TG HO Engavsit.
Val, dveipsiotar de tods ave —R mavras , ¿ray $
25 xatevexdeion elg THY Jáhacoar, mudos YEYYTAl,
cita TNV doxeoda/ TÜS Yyevésews , xai ToUTO wae!
TOIS xóc|L0IG viveoda pera ei.
Huc Plutarchi queque verba traxerim (ap, Eu-
feb. p. 23): amoPaiveras de xai TA xov Horatpepo-
pávy GUVEXOS, ui xaT! ohiqvoy THY y Uy elg ny dá
Aaccay xupeiv. interpungere mallem: «xoQ. d
-Hlly « o e o ÓMyoyv, THY tyjv X« T-)«$ [i enim in-
terpungitur poft v. cUrex., fecundum illud xal
non habet; quo referatur,
Diog. Laért, IX, 19. 6cj4oue ò’ areigous » ara
pahMánerous 8? (pofuit X.). hoc: vty ara. 'toti Xe-
nophanis repugnat rationi; nefcio autem, utrum
cmapadsinrous, | an evrapahh&xtous conjicere malim;.
perfuafum vero mihi habeo alterutram notionem
hic defiderari,
-
5I.
"E
-um vero faepius terra in mare rurfus delapfa fit,
t in limum converfa, plura quoque hominum ge-
wra interiiffe, aliaque renata effe; omnesque ita
:ommutari mundos, fibi perfuaferat. g)
Ad plenam autem abfolutamque terrae for-
nationem aérem quoque et ignem, ut jam antea
nonui, Colophonius nofter videtur adhibuilfe. h)
um vero infimam jam primae i) terrae partem
uille in&nitam ftatuifet, non quidem de terrarum
eneratione, fed de earum tantum mutatione et
onverfione poterat cogitare.
Sicuti terrae, fic maris Quoque naturam videtur
erfcrutatus effe, cujus falfilaginem ex magna copia
tixtorum, in eo confluente, traditur repetiiffe k).
p) v. xeósos vix aliud quid Xenophani fonaffe poterit,
quam mutatas terrae formas; fidera ehim non cor-
pora, fed nubes effe putavit.
1) vid. $ 15. not, h. EE
) Plutarch. placit. III, 11. 7 earay (tiv y) elo
&reipay épsikGoda (cenfuit X.), conf, Galen, XXI,
P. 43. A. |
) Orig. p. 99. ovrog tiv SáMaceay ¿Muugdv ¿Qu dia
70 roba piyuara ouppéew éy adrg. o de Merpó-
opos, SÈ ro dy tH yj dindeiodar, tortou yåpiv yie '
venda aMuupúy" d de Z. pil tis vis pos THY
` Jádacoay yivertat. Uterque igitur,. et Xenoph.
et Metrod,, in eo videtur confenfifle, mare fal-
fum effe, quod magna mixtorum in eo confluat
copia; hujus vero confluvii alius aliam cauſſam
attuliffe, |
D 3
o
40
niti quoque notionem in philofophiam induxerat
Xenophanes igitur fecum reputans, Deum utrun
finitum poneret, an infinitum, neutrum in eun
cadere putabat; infinitum enim id folum, quo
nullas habeat partes; nullas partes habere, quo:
nullibi fit; finitum vero non id, quod unum fit
quippe quod plura tantum fines fibi invicem po
nere polfint. Inde igitur patet, quomodo Deun
et fphaericae formae effe putaverit, et tamen fini
tum eum effe negaverit; finiti enim [ic definit nc
tionem, ut fit, quod extrinfecus terminatur.
Difficilius vero dictu est, quid fpectaverint, qv
Xenophanem affirmant infinitum pofuille Deum b;
TO &meipoy * oloy 98 T0 quj Ov, ods àv elvat tò ds
mepaivery 38 tpds &NAA&, ei hein elev. TO de é
obre TÖ od Ovri, ObTe Tois wokhoís ouoriadal. 3
yap ou Exe: npo ó TI repare (fic C. L.).
Simplic.- xal ovre òè — oure memegaa [neve
eivai’ Yudt &rergov piv td py ov, ds obre xox
Exov, gre péaòv, pure tédos. wepaivew òè ape
Gima TÈ To. Theophraft, ap. Beffarion. 1. «
, » Bomine unius et univerfi Deum appellavit, quo
9) unum ect. dixit. Ad.haec, aliquo quidem modc
» neque infinitum, neque finitum, alio vero mod
» etiam finitum, etiam globofum. ,,
b) Cic, de Nat. Deor. I, 11, , Tum Xenophanes, qu
» mente adjuncta, omne praeterea, quod effet in
» finitum, Deum voluit effe ,, ect, Minucius Fe
o, lix p.20. » Xenophanem notum est, omne infini
..,, tum cum mente Deum tradere. ;,
4
4t |
nifi enim fortaffe, quae de terra dicta erant, per-
peram et totius argumentandi rationis immemores,
ad Deum retulerint, ego quidem nelcio, quomodo
in errorem inducti fint.
9. IL.
Iisdem fere argumentis, quibus Deum neque
finitam effe, neque infinitum Xenophanes fibi vi-
debatur effeciffe, nunc, neque mobilem eum effe, -
neque immobilem, eonatur evincere. a)
Simplic, pag. 6. Nixóhaog 33 d Aepuaciuvos, $e
Gxeipoy xál axivytov Myoyros «drod (Xenoph.) T9V
Aga, dy rg mepi JeGy ATOUINLOVEVEL»
14) Arift. TO $9 torodro», (ov omiffum in codice) & dy,
5 2 y ~ *
gov Jedy sivas Méyer, obte xiveiotar, obre [a]xiyrdv
eivai (1). dxivyrov pay yap elvai tò ju ov obre
vag du elg abro txepov, obs’ devo eig Udho Ehdeiv.
seveiodas de Ta wheiw ovra Evóg. ¿regoy yàp eis Ere-
pov deity xiveiodar. el psy obv tò ¡uy Ov, oddiy dy
divydGvar* tò yap uy oy daui | elvai el di eig Bde
„Anha peTaBadror, mele adrov elvai évós* did taŭra
^» xiveioda: uiv dy TÈ dun Y Thsiw évós* apetsely
(Cod. L. pepet) ò? xal (ita Mícr, pro yap) iyu
P ? ~ `
Tov eivai TO oddéiv. TÒ di Ey ovre ATQEMETV, obre žl-
yeicJas — ovre yap TÖ "uy Over, obte Toig mOhoig
* y ` 324 o LAN \ 3 `
uoiov“ eival. xarà wáyra di outas Exe TOy Jedy,
d«idióv Te xal Eva, poby Te xal oQarposidg dura,
core xero 5 OUTE wenepacpivoy, obre Apio obre
uxiymoy el civar (2).
>
! 42
In quo etfi parum perfuadendi neceffitatis a
hibitum fit, quis non infignem philofophi pie
tem agno[cat, qui non folum ab fenfuum, fed
omnium rerum humanarum contagione fumm:
Dei notionem, quam maxime poteft, disjung:
[tudet et fevocare; id enim facit, dum contra:
et oppofita, quorum alterutrum in caeteras om:
res cadit, quae mente humana percipiuntur, ni
ad Deum pertinere, conatur probare.
At ipfe tamen fenfiffe philofophus videt
majus quiddam animo complecti fe conatum el
quam ut hominum poffit fenfu aut cogitatio
comprehendi; quippe cui fuis propriis legibus c
cumícriptae, haud [upra fines fibi praeftitutas
ceat evagari. Mutato igitur fortalfe orationis cc
(1) dumurdvu recte corrigit Tiedemann Biblio!
| philol p. 154
- (2) Fiilleborn l.c. p. 51 bene conjicit obre
obre miror elvat.
Simplic, ragarhyoios dl xal TÜV xivyow &Qai
xai THY hpeplar.. axibytoy piv yàp elvat TÒ uj:
obre yàp &y eig abro Žregov, obre abrá mes ANNO i
def. wuveloda: $8 T eie TOU évós * éregov yop
Wrepov meraBadder. Age xal ó ¿rav dy tautā pévely'
yy nal pù xiveiodar, dst Y dy tadrá péver sivo)
voy oddeY., odds perépqcoda: pay, eel mpémel LAWN
hay, 00 xarà Thy speuias Tiv Àvrixetuévwy tů
pros: paivery abróv (X) Queiv , ahha xar Tuy |
xivýoews Kal Hoeiniag eEyonpnevyye (1) 1. adres,
^
43
textu, ens immobile effe, hisce contendit vers
fibus:
M. As à iy TAUTA pou aye patron ovdiv ,
«idi perspxeras pony, iz eh meer ANOTE
LAA. b)
$. 12.
Prima conclufionum ferie, qua entis f. Dei
notionem perfecutus Xenophanes erat, ad finem
jam perducta, rerum nunc, quae oculis, caeteris.
que ufurpantur fenfibus, exquirit naturam. Quo-
nam vero modo utraque haec ratio a Colophonio
inter fe connexa fuerit, nemo est, qui memo-
ret a); ab egregiis enim ducibus, quos ad hoc us-
b) Simplic. pag. 6. (vid. not. a, — v, 2) repofui Me
TÉNXETO! pro jestépxerdait. Philaltheus, interpres,
‘aut multo fecus fcriptum hunc legit locum, aut
negligentius, quam folet, hic verfatus est; vertit -
enim: ,, quod fi diceretur in eodem manere et
» non moveri eo argumento, quia nihil, quod
,, Movetur, femper in eodem permanet, fed alio
» atque alio fecedit et proficifcitur, ipfe inquit
o» ipfum non manere quiete oppofita motui, ;, ect.
éret. wpewer —XRX NM) quafi entis unitatem, ve~-
luti potea Parmenides, fubtilius jam animo com-
plexus fuerit Xenophanes; neque tamen ex pau-
culis his verbis colligere tale quid audeam. Id
vero v. probare sei voŬjLevoy videtur, totum hanc
c!» effe ad ens referendam.
'
; s) Nihili enim funt, quae habet Theodoretus (Gr
44
que fecuti fumus, jamjam deftituimur. ^ Princi-
pium vero, quod intelligentia tantum et ratione
comprehendatur ab altero eum diftinxiffe, ficuti
poltea factum est, quod afferat opinionem per fen-
Jus, tota ejus ratione accurate perpenfa, neuti.
quam mihi perfuadeam. . Sed fenfiffie philofophus
videtur, etfi divina illa natura omnibus, quae mu-
tantur, fubelfe debeat cogitari, ut una vi atqua
una confenfione omnia confiringat et contineat
rerum tamen vitiffitudines et mutationes ex [ef
invicem effe repetendas, et nulla alia adhibita v3
per fe ipfas confiderandas.
$. I3. 2
Elementa, e quibus eorum, quae gignuntur, or
‘ginem repetierit et mutationes, ab aliis memorara
tur duo, aqua et terra a); ab aliis terra tantum 57
affect. curat, IV. p. 795) TMv di rodray ray he
yey Eridadóuevos , (ray ore Ey rò wav) ix tits of
Doves agata eipyxe. ——
a) Sext. Empir., Euftath. ect. ‘Wid. not. d- e) Galera
p.27. D. Zen... yay xal Up (ras aoxas eiva
évopice). S, Epiphan. expofit, fid, cathol. Op. J
p. 1087. Zev. ó 700 —B ix yiis xai daro
. Epy rà wávra yíveaai. |
b) Sext. Emp., Stob., Theodoret, (vid. not, f). Orig
| 7à 9) sávra elvat ix yí%s (dixit, Xenoph.) Saba
nus ap. Galen. (Commentar, in Hippocrat. 1, d:
matura hom, I. $ 1. p. 98-99) «axós dd xai ra
45
‘ab aliis denique quatuor c), Qui primae funt fen-
tentiae, duos verfus fequentes adlegant:
IV. T$ xai vdog mar” orra yivovras nde Qioy- |
TQ; d)
tnyytay & évior xarepedoavro Zevohivous , dorep xal
Eafivos , ¿iros ypépas adtois êvópæoiy * 5, obre yàp
» rápuray dépa Aéyw TOV duros , dore Avatuui-
99 v6 5 cure udp» bo Oadyc, obre yv, ds Ey Tvi
» Zevopávys, » ovdaudsey 73 ebpícxerat à Z. Qro-
Qyvúprevos outos * Aha xal 6 Lafiyos aúros ebdyddg
bey de roy Avrod mara peudóuevos, odx Ùr ayvoiag
topaduévos , 4 whvtws ay dvomast mpocéypatpe T0 Bi-
Prios, iy raũra amepyvaro. vos Y outas Fypanbey .
» OUTE yijy , dc Ev TWI Z. 5, xai Oróppasos 9' ay £y
aa Táy Quaimay dokay éxrrouais thy ZevoQ. Sta»,
eitep ourWs elxev, éyeypaper At inique Sabinum
vituperat Galenus; et, fiquidem Stobaeo est fides
habenda, qui e Xenophanis phyficis verfum ait
effe depromtum, hinc verifimile fit, neque’Ga-
leno Colophonii de rerum natura librum in ma-
nibus fuiffe. .. ; `
e) Diog. Laért. IX, § 19. Quoi de xal térrapa elyqi TOY
Oyruy sorxeía. cf, Hefych. M,
2) Simplic, in Arift, Phyf.. (I, 5.) p. 41 Lim. d uévrot
Hoppósios oixeiórepoy (quam Alex. Aprhodif.; qui
idem ad Empedoclem retulerat) sis Avafuévyy TV
ótay avéweurbe raóTWV, simortae, y% ect. Quis au-
tem unquam tale quid de Anaximene? qui rerum
elementum pofuerat aérem, et cujus, quod qui-
1
^
» `
46
V. Tlavres CA yaing Te Xa udares bxytrt-
pera. e):
„Secundae opinionis teftis adhibetur verfus:
VI. Ex yaing yàg ware xdi siç yay TAYTA Te
Acura. f)
Si autem tertius hic verfus fecundo erat adjunctus,
ut apud. Homeri quidem est [choliaften, non im
probabile fortaffe videbitur, caeterarum rerum ori-
ginem ex terra, terrae vero ipfius ex aqua repe '
tiiffe Xenophanem; id quod firmat, ni fallor, Ori-
genis teltimonium, qui noftrum tradit putaſſe pau-
dem fciam, nullum memoratur fcriptum, Xeno-
phani vero hunc, verfum vindicandum effe, Jo-
hannes mihi perfuafit Philopenus, qui ad eun”
dem Ariftotelis locum, adnotat, quae fequuntur:
d Iloppópiós Quo: vOv E.' TO Enpdy mai rò boypüy Sogi
car dpxds, TV 9% Aéyw xal và —8 xal qoo
avrou mapariveras rodro 0qAcUcap * Ty Y seal Dep wort
£c Soe Qiovrau, Hoe yivovra:. (Lit D. p. 2.)
€) Sext, Emp. adv, Math, X, $ 314. cuwpégeoda: $ abri
(rä Oppo vid, Ilf 201, 4 99) doxeí sear’ èvious
sal à KodoQ. Z. cf. Hypotyp. III, 5o. Euftath, ad
Iliad, 4, 99. p. 668» ed. R, Schol, min, et Villoil.
(p. 179).
f) Sext. Emp. adv, Math, X, 55 E.) war! ivious, i
yüş ect. Stob, I, py 294. = ex ay toy rvruv ei-
yal THY 04V (putavit) ° peer yap y 16 wep! Qe
esos Es yalys te TÈ vÁyTa ect. cf. Plut, de Ho”
e
47
. P . . f
tim terram prodiiffe ex aqua g). Cum praeterea
irem et ignem videatur adhibuiífe, ut ad fuam
erfectionem «terra perveniret, tertia fortaffe in-
e nata fententia est, quatuor eum rerum gle-
lenta agnoville A). Í `
§. 14.
In iis, quae de terrae forma fentit Xenopha-
es, rude fenfuum perfpicitur judicium; praeter
am enim, quae oculis ufurpatur, nullam ejus elle
nem putavit, itaque partem , quae deorfum ver-
it, effe infinitam fibi perfuafit. a)
mero (v, med.) In fchol, Villoifon (p. 179) e$
minorib, (ad Il. 4, 99) hic verfus, neglecto me-
tro, priori illi ráytes yap ect, est adnexus: 4x Yifg
yap máyra yivera: wal eig oy TEMUT.
E) cf, $ 14. not, f.
h) Plut. Platit. III, 9, Xenoph, putavit 4 dépos 3d
xai xupos cummayival tiv y4v cf. Calen, XXI.
Pe 43 Ar —
11) Arift, de coelo Ir, 15. p. 288. e. ei psy yap $ià rad.
7a &xeipoy TÓ úro tis Wig eivai Qasiy, és arego
abrijy — Myovtes, domep E. d K., iva ue
wpbey aT. ¿qua lyrodvtes ty arríay ect, cf, Simplic,
ad h. l, pag. 127. aqvod. . . + (vid. BA : not. e)
xrórepoy TÒ xatáTepoy uépos Tie yás werg elvai M-
you, de TOUTO ive adriy Quel, Y roy irowária
rs vis qirov, xal rey aidépa &reipoy, xal a TOU-
vo als ágeioy fri ro wá Veloaiun⸗ chy Sau. donei
48
VII. Pains piv rode. megas aves mag mor
ogeran,
xal pé moormrdloy xro d és ATEN
IXVEITAS. b)
In eamque fententiam, ut quidem Ariftotelis fett
opinio, ihductus eft, cum explicare non poffet,
qui firet, ut magna terrae moles quiefceret, cum
tamen quaecunque ejus particula, fi fublata dimit-
teretur, ferretur et non quielceret. c) |
sipejsetv. Verfus quidem, quos appofui, terram,
non aérem, infinitam pofuiffe Xenophanem , vi-
dentur probare; at auctor libelli de Xen., Mel. et
Gorgia tuetur contrarium c. II, p. 755 ed, Cafaub.
e. de xal E. Gxeipoy tò e Bádos Tic orig xai rà
&épós Drow eivai. |
Plut, placit. III, yg Xen. putavit £x «oU xatu-
Tépou mépous eig &méipoy Bádos TIELA rji» yi
et III, 11. fpór4» (cf, not, i) eig — —
cf, Gal. XXI. p. 43. a.
b) Achill. Tat. ad Arat. p. 84. ed, Junt, Zev. T obs
oreta (LeTe@pov eivat ayy y%v, «Xa xárw sis dre
go xaJüxeiy * Qyoi’ yap ect, Quaeritur , quomodo
verfus fecundus fit interpungendus ; libr. impr
interp. p.v. Tpoorh.5 fed nefcio an v. ei "p. -ablo-
lute poni poflint. Interpunctione - autem ^p
p.v. *áTO, foret 1, eig Ò ar.
€) vid, Arift. de caelo 1. II, 15. p. 288 B - C. cf. Georg:
Pachym, pag. 118: ,, Xenophanes autem "Coloph»
» propter quietem et ftabilitatem id quod deor"
49
~
Minus accurate agunt, qui quod de parte tan-
tum terrae, quae deorfum vergit, fenfexrat Xeno-
phanes, ad totam referunt terram. d) .
. Cum autem terram, deorfum vergentem, infi-
ütam elle ftatuiffet Eleates nofter, non poterat
mni parte aére eam putare circumfufam. e)
Notatu vero dignius est, quod terrarh ex aqua
Mulatim putaverit prodiiffe; idque, iisdem fere
nductus argumentis, quibus, qui noftris tempori-
us idem probare conantur f). . Multas enim ob-
» fum vergit in terra, infinitum effe ait, » Tr-
rifit hoc Xenophanis placitum Empedocles, (vid.
. Arift. 1. c.) Esrep exeipova yus te Rady, xal debidos
aidio x. 7. ^ cf, libr. de X,, G, et M. c, II,
à) Plut. ap. Eufeb, aroQaivera 38 xal thv yiv dereigov
eivai. id. Orig. cf, Cosmas Indopleuft. p. 149. ‘3. òd
à K. Aero droridéusvos Tiv o» elvas, —XX
de: i) dexópevos tay cpaípar,
€) Achill, Tat. 1, c, Zev. 58 od ojeras ¡uerémpov elvat
ry viv. Plat. ap, Eufeb. émoQaivetai de xal THY
yiv Gregor eivas, nal xatd way pos p mepié-
geodar tre aépos n, f.l, xal pÀ xarà rúv pr?
Xenophanis certe ratio id videtur pofcere. Orig,
Tiv de yv doresgov eivai, xal phre dm’ (fic correxit
Wolf, vulg. én’) XEDOS y jure ord rod odpavod mepié» |
yea.
$) Orig. Philofoph. p. 99 fq. Aoxeí xai TÀ apa dd
-~ 0 vypoú Meodar (79v yi), — TOMÓTAS EKE
(imei y 9n d icy yj xal — sopicxavrat
50
Jervaverat conchas in media terra, ipfisque repe
riri montibus, atque pifcium et phocarum typos
in Syracufarum lapicidinis, ficuti apuae formas
in Pari, rupe profunda et cruftas cujuslibet gent-
- ris in Melito. Haec igitur ab eo putavit ſupereſſe
tempore, quo olim. omnia mari fuerint obfe[Ja.
seoy yar, xal ey Xypawoócaig | de ¿y vafe haropials
Aéyel esposas róxov Indios seal Quxdv, èv ds Téa
vóroy inş Év mõ Bader roð Mou, dv 38 Mira
Thanas ourávrov Jadacciny. Taira Yi Quoi yt
viodar, ore mávra érehadyoay (Wolf, corrigit ¿mf
Addycav) mákai:, TOv de tórov dy TÀ THAD Engard
yal, &vmipricdat di Todo ave Spórous rávtes, Cray |
y xatevegJeica eig tiv Jáhacoar, ryhos_ yéevytal
eita TENY aoxeoda⸗ TÄS yevicews, xai TuUTO rue
qoig ósos yiveoda pera aei.
Huc Plutarchi quoque verba traxerim (ap. Eu
“feb. p. 23): axoaíperas de xai TÀ xpéva sura
pávy GUYEKOS, HAL xar óMyoy THU 9v eig ra Xá
hascay xopeiv. interpungere mallem: ero. |
Haize e. ÓMryov, TÀV yi Ho Toe y fi enim ix
terpungitur poft v. cuvex»» fecundum illud x
non habet; quo referatur,
Diog. Laért, IX, 19. vósuous ò &relpous » QT
pahMóxrous "34 (pofuit X.). hoc veja ¿7ap. toti X«
nophanis repugnat rationi; nefcio autem, utru!
emepadeimrous, an edTapadhaxtous conjicere malim
perfuafum vero mihi habeo alterutram notione:
hic defiderari, / |
—
7 -
E 5r
Cum vero faepius terra in mare rurfus delapfa fit,
et in limum converfa, plura quoque hominum ge-
nera interiiffe, aliaque renata effe; omnesque ita
commutari mundos, Jibi perfuaferat. g)
Ad plenam autem abfolutamque terrae for-
4 mationem aérem quoque et ignem, ut jam antea
monui, Colophonius nofter videtur adhibuiífe. h)
Cum vero infimam jam primae 1) terrae partem
fuiffe in&nitam ftatuifet, non quidem de terrarum
generatione, fed de earum tantum mutatione et
converfione poterat cogitare.
Sicuti terrae, fic maris Quoque naturam videtur
perfcrutatus effe, cujus falfilaginem ex magna cópia
mixtorum, in eo confluente, traditur repetiiffe $).
g) v. #60409 vix aliud quid Xenophani fonaffe poterit,
quam mutatas terrae formas; fidera ehim non cor-
pora, fed nubes effe putavit.
h) vid. $ 13. not. h. z
£) Plutarch. placit. III, 11. 7 earay (rü» viv) elo
&xeipoy ¿ógilóodas (cenfuit X.), conf, Galen, XXI,
P. 45. A. |
k) Orig. p. 99. ovrog Tj» JáAaceay ¿Muupdy ¿Py dia
— 10 WONG miyara ouápéev dy abti. d do Merpó- |
upos, dl TO dy th yý dindeiodar, tovtov xpi) yie '
veotat ahuupay> ó de Z. pik tis wis mods THY `
| Jáhacoay yiverdal. Uterque igitur, et Xenoph.
et Metrod,, in eo videtur confenfifle, mare fal-
fum effe, quod magna mixtorum in eo confluat
copia; hujus vero confluvii alius aliam cauflam
attuliífe,
D 3
a
52
Neque ignis eruptio curiofam ejus fugerat inv
ftigationem. J).
§. 15. —
Sidera elle putavit, quod primo oculorum ot
tutu effe videntur, nubes hempe igneas; quarun
exftinctionem et incenfionem fiderum cegfuit ell
ortum et occafum a). Ejusdem, vero naturae
cujus caetera fidera, lunam quoque elle fibi per
- fuaferat b), quam ideo, quemadmodum Thale
docuerat, lucem ab fole accipere, placere ei no
1) Arift. mirab, aufcult. p. 704 B. Tò Y év 77 Arrán
(rip) rotè xal éxdeimew Qyol E. ery cxmaidena, 1 fi
32 cPdéuw emaventeiv.
a) Achill, Tat, in Arat, c, XI, p. 57. E. 38 Méyei toù
asias éx veQav ouvsivar durúpwy ral o évyucda
xal avimrectal, doaxet &yJpaxas, xal bre pués Amro
- gar Qayraciay yds ¿xs avaroWís, ore 38 ope
VITA! y ddoews. Stob, I, 25. P. 512 fq. Z. eH Vt
Dav pév memupwpéiay (ortas ftellas putat)* ofer
piévoug 38 xaJ! éxáguy 4pégo, avakumupeiy vote
xaJámep TOUS dy daras. TAS yàp avarohás al fà
does due eivai xai ae) cf, Plut, placil
II, 15. Gal, XIII. p, 36, A, Plut. ap. Eufeb, (not. d
De cometis Stob, I, 29. p. 580, E. mávTa ra toai
ya ve(Dov TeTUpo MEVEY cuciuata Y Had Arya”
(dixit).
b) Stob, I, 27. p. 550, Z. véQog elvai (dixit) Tip %
Aug memidypévoy. cf, Plut. I, 25, Galen, XV..
53
Joterat c); ejusdemque et folem, cujus inde, fi-
uti lunae, repetivit defectiones, atque occafum et
tum d); de folis autem quadam defectione fer-
ur memoraífe, quae integrum menfem durave-
it. e) l
Progredi vero folem in infinitum putavit,
ropterque magnum locorum intervallum videri
n orbem moveri f). Multos foles, multasque lu-
e) Stob. p. 556, Anaxim,, Xenoph., Berofus: t7
«oT» (rhy cedivay) Exe Das (putabant),
i Plut. ap. Éufeb. Qe! 38 xai TOv WNoy èx MENÉ
xai mWXeióyay mupiay Melleoda- et paulo poſt: TOV
di yMóv yor xal Ta adda Aspa de TÓ» veQay yi-
verdal. Stob. I, 26, p.522. E. de vebav merupe-
Mévav elvar tov ydiov* ¿xdenpiy 38 yiyveodas xara
oPéicw repov di wedi maie Gvarohaís yiyveslale
cf, Plut, II, 24 .Gal. XIV, p.58. b, Eufeb. Praep,
Xv, 5o. — Orig. Té» 34 ydov dx MAMQOV rupldias -
aspotouéviy yiverta: «ad éxágyy hpuépav. Mich.
Glyc. Annal. p. 26: ,, Xenoph. vero folem, ac lu-
n nam effe nubes ignitas dixit, 5,
Stobaeus p.560, =. saggy 741 puyiaiay —
xataaBeoy ect, (dixit),
€) Stob, p, 522. Z. rapisópgxs 38 seal Exdenp Mou ep
Choy Uva, ma) TÚ évre, öge ni» yuépay vbura
QavXva:, '
f) Stob, I, 26. p. 534. d Y adeds Toy Won. sic &meipoy
motives Soxsiv 38 xuxdeioda: Sit THY arógaciv. cf,
` Plut, II; 24. Gal, XIV. p.58 E.
54
nas pro variis terrae effe regionibus, in animun
induxit, easque interdum in vaftas terrae plaga
.decidere g). Solem quidem perutilem effe vidit
ac neceffariam ad mundi, animaliumque i in eo pro-
. creationem et confervationem : h)
VIII. His F ú UT ERIE LEVOS, yaa T Eia Ara, i)
nullos auem lunam putavit ufus adferre. k)
Gal. XIII, P. 56 B. EevoQ. xat ExiPáveras oletat
suyeis dai tods agséoac. Plut. autem II, 5. et Stob.
I, 25. p. 614. idem hoc ad Xenocratem referunt
et Stob. quidem paulo fecus, quam duo caeteri:
Fevongárs , inquit , KATA glas iri ayelag otat
` heciodar rode agépas. Corfinus ob ea, quae fequun-
tur apud Stob. et Plut. (oi 9 &AAAor Erwisxol x. r.h)
Stoici nomen defiderat. Nefcio vero, an res diju:
dicari poffit, antequam in alterutram partem ac
cedat forte quoddam momentum.
g) Stob. I, 26. p. 534. = rokAhods eivai %hiouç sal ce
Avaş xarà Ta xhipara tis oo xal axoroas xa
tives. xarà dé tiva wig éuminrey toy disney el
Tiva dworouyy tis iis oùx oixoupévay ÙQ kuiv, x
ovTws borepel eve flarodyra Fen drogaive
Plut, II, $4. Gal, XIV. p. 58 B. Uropuéveiv. cf, Ori;
aweipoue yMovs sivas wal sehivas (dixit X.).
h) Stob. I, 27. p. 564 Z. TOv pay’ No» xpúorpuov ely
ajos THY TOD xéo jarou xal roy ray ¿y 287 Caw yéy
aiv re xai dioixyow, thy 93 ceMivyy wapédscery.
i) Schol. Villoif. ad. Il. 0, 473. P. 428. Vrepíova de y
pigcoy abro roy Ymrepiémevoy del Tie ys, dore oip
xal Z. à Koh. Quo. cf. Heraclid, Allegor. 44-
k) vid, nòt, h, .
55
r
Ex nubibus, motu intarfulgentibus, Diofcu-
ros quoque conftare putavit, qui liderum more in
navibus appareant 7); ex nubibus irida:
IX. Hvr Tow xahoour', veDos xai rovro 7r$Duxs,
mogDugeoy xai Dpwineoy xai TT idt-
ota, m)
, Nubem denique motu illuftratam fulgur etiam
ele cenfebat; nubes vero ipfas igneas de humida
extalatione. fertur compolitas putalfe n)
D Stob. I, 25. Po 514 mods à ¿xi TOV wXolav Paivopé-
yous OIOV. estas , ous xai Avooxoupous xaNoUci TIVES)
vepédua elvat, xat& ryv rolay #ivyow Tapa NAT OVTA.
ef. Plut, II, 18. Gal. XIII, P. 56, E. veQéNp o o o
epihapmoveaye -
Euftath, in 11, A, 27. p. 827. Iséoy 08 xai őri Zevom
Qávous wepi TÄS 161005 év ypwixois Exesty QUTU Qp&-
fovróg x7. M. cf. Sch. Villoif, p. 265. et-Sch, Leyd,
ined, ap. Valckenar, in Diatr. p, 194 q. Perperam
in Euftath. et Sch, Villoif, edit. interpungitur post
v. véQos. -
. n») Stob. T,. 26. in. poReaquam egerat de Xenophane:
Gcóppasos , inquit, £v rof; Queixoic yéypagey, ¿x
mupidiwv piv ray cvvadgoiboptvuy in Tác Uypae &va-
oniõdeus, auvad portó rv 63 TOv WNov (fc. conia-
re folem). Plut, IT, 20, &evoQ. éx mugidicy ect.
ef. Eufub, Galen, XIV. p. 37 A, =. é tay Spa
TOV Ta moped tive cuvépwerdar, & eig Tò Ev spa
xaJegxóra TOY yMov CUVIGGOI. Colligitur ideo non
fine magna verifimilitudine et Theophrafti verba,
N
»
56
Ad hoc usque offinia bene inter fe funt apta,
beneque congruunt, nec caeteris Xenophanis pla-
citis poffunt repugnare videri. o). At Cicero:
, habitari ait Xenophanes in luna, eamque effe
„ terram multarum urbium et montium.,, Si-
milia tradit Coelius Lactantius p). Quid multa?
quae laudat Stobaeus, ad Xenophanem elfe tra-
henda. Utrum vero poft v. y¿ypaQey Xenophanis
nomen, an aliud quid exciderit, ego quidem '
non dixerim. En altera dubitatio: fi fequimur
Theophrafum , éx mupid. trav euvadporkopuévay in
TÄS Uy pais áyadujuaeus folem Xenophanes putavit
conftare; fi Pfeudo-Galen. bx Ger puros Epa 5 Dio- '
genes denique Laërtius: t4 VéQ4, inquit, auvi-
gardai rs ag’ Mov druidos ive Depopévas y xal aie
pesos avra sig TO mepi£xov. cf. Hefych. Quid igi-
tur? non improbabile est, ab ipfó Xenophane id ,
tantum fuiffe pofitum, ex nubibus igneis [idera |
conftare omnia; quod cum ab aliis in aliam par-
tem acciperetur, varia inde prodiiffe interpreta”
menta, novaque ita placita Colophonio afficta elle.
Similiter fere rem expediyit Fr. Schleyermacher (de
Heraclito in Mufeo d. Alterthumswilfenfch, I, $
p. 401).
. €) Meinertis opinio, (vid, Gefch/d. Will. I. p, 618 fqq.)
fpuria haec placita effe, ac Xenophiani falfo tri-
- buta, jam fatis, ni fallor, Theophrafti, (not, o)
Achillis Tatii, (not. a) atque ipfius Colophonii
. (fr, X.) auctoritate interpofita, refutata est et
repulía,
. Pp) Cicero in Acad, A, IV, 59. Coel, Lactant, UT, C, 45.
57
terque auctor per, nelcio quem, errorem elfe
apfus videtur, ac retuliffe ad Xenophanem, quae
b aliis vindicantur Anaxagorae q); nifi fortalfe `
adem haec probavit poltea Xenocrates, ac fimilis
iominum fonus aut ipfos illos fcriptores, aut li-
rarios, Induxit in errorem. Quicquid vero ſit,
alia tota Colophonii noſtri reſpuit ratio, ab omni
arte fatis, ni fallor, firmata. |
6. 16.
Animam, fiquidem Diogeni Laéttio a), est
ides habenda, fpiritum dixit Xenophanes, eam-
jue mente multo inferiorem effe b); mentem vero
» Xenophanes dicentibus mathematicis orbem lu-
» nae duodeviginti partibus majorem effe, quam
» terram, ftultiffime credidit, et quod huic levi-
» tati fuit confentaneum, dixit intra concavum
» lunae finum effe aliam terram: et ibi aliud ge-
y nus hominum ftmili modo vivere, quo nos in
» hac terra vivimus, y» cf. epitom, C. 39»
n Diogenes Laërtius (II, 8.) Anaxagoram ait fenfiffe:
Ty de cedyvyy oimúcsis Exe, adda xai MóQous sal
Pápayyas. cf. Platon, Apol. p, 26 d, et interpret,
ad D. L. l.c
) D. L, IX, 19. mpards 7i &reQjvaro , OTI e eo 3 Yu-
a3 mra (esi): ¿Qu de xal- rà 70MM ama vou
eivai.
) fic quidem Ignat. Roffius (in Commentat. Laért,
p. 188 fqq.) Laértii interpretatur verba, Nihil
`
t
i 58
i l
Poisi inferiorem, ficuti ipfi antea vidimus c). En .
jam tripartitam intellectus facultatem; id quod
Pythagoreorum nos admonet, quorum fimile pla-
citum, antea laudatum d), et huic quandam con-
ciliat fidentiam; etli, ut dicam, quod fentio, fuble-
„Bae fane fidei Diogenis fit auctoritas, nec fatis
certa loci, qui huc facit, interpretatio. Num ve-
ro Xenophanem adtineat, quod tradit Simplicius,
„ mobilem animi fubftantiam ftatuille Eleaticos,, c),
nihil est, ex quo poffe colligi videatur.
Noverat Colophonius Pythagorae quoque de
metemplycholi doctrinam, veluti diícimus ex ele-
giarum quibusdam reliquiis: f)
>
attinet caetera VV. DD. enumerare interpretandi
conaminà, _
<
c) vid. $ 8. not. c.
d) vid. $ 8. not. c.
e) Simplic. in Ariftot. Phyfic. p. 51. v. m, ors dé 0008
Wogindy ro: Ev Oy d Tapmevidys Meyer, Inhoí ro axi"
yyroy ajrd Pávat . . . + Tho Puxinğs ojcíag xatd
Tous EMearixoüg ivyo eoucys. |
f) Diog. Laért, VIII, 36. mepi de rod adore bor abe
TOV (roy IluJ&yopav) yeyeyijadat | Zevopévys dy EM"
yele mooamaprupe?, $e oxy, Nov xTM e o o 008
mpi adrod Quoi», ourws exer, xai He Todo o omo „al
raúra iy 6 ZevoQpúvas. Totum hunc Laërtii lo-
. eum 'exfcripfit Suidas f. v, Zero. Quatuor illi
autem verfus (fr. XI.) occurrunt etiam in An-
m . 59
. Nuy eUy Y aAAoy irap Aóyov, déizo di st-
i . AevSroy. ... $)
x - * *
L Kai rors pw suPerrdopevou THUVAAKOG TA-
| FTA»
Daciv émoereipas, xai vode Pardas
, | irog
marai, poyde perio," ime Pidou avégos ès}
y \ Nox. 9 1 »./.
vx3, TRY Eyuco QO'tyZapirge aw.
thol, 1, I. p. 192, (ed. Francof,) fed omiffo aucto-
ris nomine ac adjunctis duobus aliis verfibus:
Hiixa Tlutayoons rò meginhets elearo
reauknæ
‘KEW, EP ore HASTA NY E Badurim,
94 roré uv suQer» 7A.
quos, ut verifimile est, ex Apollodoro, qui Py-
thagorae illud inventum celebraverat, defcriptos,
feparatim veluti diftichon incerti cujusdam aucto-
ris, laudant Diog. L, VIII, 12. Athen. X, 13. pe
418 f, (qui verfum [ec, fic exhibet fcript. xheiv0s,
¿o à xMeivyy #.¢. N.) Plutarch, in comment, , quo
docet fecundum Epicurum: jucunde vivi non ,pps-
fe. cf. Ritteshuf. notae in Porphyrii vitam Py-
thagor, p. 51. Xenophanis vero, ficuti caeteros,
.effe, neque affirmaverim, neque negaverim. l
) Utinam hic minus parcus fuiffet Diogenes; paucis
enim fortaffe additis verfibus, de commercio, quod
_ Colophonio cum Pythagara fuiffe videtur, judica-
1
05 s. y $. 17.
60 T
Neque tamen ipfum illud placitum probaffe, mihi
perfuadeam, ac habent illa verba irrifionis aliquid. h) |
Pofteaquam Xenophanes y quam poterat accu-
ratiffime, rerum naturain perícrutatus erat ad veri- `
tatem in lutem proferendam, quae etfi in profun-
do non demerfa est et abfirifa puteo, neque ta-
men non quaelita venit in lucem, [ed iterata tan-
ium, ut ipfe nofter ait, inveltigatione: |
XII. Quro a” ners rara Sear Synreis TapE-
ZH D an
inna spiral ies EDeypiorxoucs àui-
/ yoy. a)
1
pofteaquam igitur fumma animi intentione reru E
veritatem perícrutatus erat, atque non eam, quam»
ex[pectaverat, perfuadendi nece[fitatem elfe fenfi ©
adhibitam, nullam certam rerum naturae [cien —7
tiam praebitam nobis effe, [ibi perlualit, fed em
e
re nobis foret licitum, ac de ipfa elegiarum fin
^ atque ratione.
h) cf. Diog. L. IX,18. (Xenoph,) avridogácas Te Neyer a
Oah; xat Tlusaysog. -
a) ap, Stob. in ecleg. p. 224, et Term, XXIX, ohv. (ub =
pro rapéderEay l. eredaikav). v. 2, Apsugiaxous: lectia?
e fermonib. in textum adhibita; in eclog. enim **
legebatur &Qeópieor. Grotius- emendaverat e Z
pioxdy Ti.
22
a opinione pendere homines, et opinari tan-
, li quidquam fe fcire profiteantur :
I. Kai rò My cuy ca Qig outis avo idev, ov-
7 de tig l5as
sidas dupi Seay re xai acca Ayw meek
7 AYTO °
$i ydo xai Td parca TUN TET EAGT J48yOy
ESTAY
> xo y! 3 ra Cp 3, No
AVTOS Of aE 0UX olde, doxos d ET WAC
_TeTUKT A b)
ap. Sext. Emp. adv. Math, VII, 49. 110, VIIT, 326,
Verfus primus legitur quoque ap. Plutarch. de
audiend. poét. (ubi yéver pro Lev) et Diog. L.
IX, 72. Verfus tert, et quartus ap. Orig. Philo-
foph. XIV. (ubi TÜXM pro TUXOI) et omiffa auctoris
memoratione , ap. Galen, de different, pulf, 1. III,
(T. VIII. p. 62. ed. Chart.), (ubi v. 5. xai tà mé-
tytg& pro X. T. Mansa). "Ultima verf. quarti pars
ap. Sext. Hypot. II, 28. S. Epiphan. expofit, fid.
E, p. 1087. (ubi ddxyors pro dános) et Procl, in
Tim p. 78 f. m, —
v. 2, epi ráyrav) cf, Empedecl. y. 529. . TO 03
obhoy éyeüx erat etpeiy y Autws, ‘odd’ Irideprra Tð
avdpho KT... v. 4) Verbo dóxos Callimachus quo-
que ufus erat vid, Euftath, ap, Paul. Leopard. in
emendat, 1. XII. c, 24. Lepidus est Neander, qui :
vertit ,, trabes in omnibus facta est ,, (vid. Gnomol.
P. 584). Dl E
Hi Xenophanis verfus fuiffe Ariftoteli ante ocu-
62
XXIV, Tavra dedozardas piv ieixóra, érúporos c)
Ambigitur vero jam in antiquitate, utrum nihil
omnino fciri poffe putaverit d), an fuftulerit qui-
. dem fcientiam, quae labi nequeat, reliquerit au-
e)
los videntur in loco aperte corrupto, (de poit.
c.XXVL) qui jam pridem doctam interpretum
exereuit fagacitatem. |
hic verfus fuiffe in proverbio videtur; de Ammo-
nio quidem interlocutore in Amator. (p. 746 B.)
ita Plutarchus: ToUTO!S éTiQuvácavrog ToU Apu
viou tá ToU ZevoQávoug, deren sider.
Sext, Hypot, II, 18. of bà, uù elvas (xgrritpiov ate-
OÓygvayro) ficuti Xeniades Corinthius et Xenoph, Coloph.
Nya, $6xog &. T. A. Id, adv. Mathem, VII, 48. xa.
dy avethov mèy adrd (ro xpimipiov) Xenoph., Protag.
alique, (5 49.), 6” E. uiv até tivas eimüv wáyr
axaráyrra , èri ravtys és TW Qopas , dy oie yp
Qei* xal rd [y ^». T.M ($ 50.) Sie ToUTGV yap om
Qs july loine Méyeiw T ahyteo, xal và YVÁQIMOY . »
Gba 38 roy üvJpemov, TG eixa avri rod yivog
. ficuti Hippocrates folet, ` Qi Jeau 38 Swoderypatt
xg, Tepí Tivos TOV &OjNey. dóxov 38, THY dounon
xal rüv dótav. ase ro1ovroy elvas xara Itám Nui Ti
"im adroú Meyópevoy* tò piv obv adySdo xal gvápr
pov oddeis &vJpumoc olde, TÓ ye dy Toig cdot!
roúy past. 0 yop de túxys émPaddhy rodrw, Opus
odx oidey, óri eriPéByxev adt, ANN ojeras xai òo
xci. cf, VIII, 525-26. Sic quoque Sotion Celo
phonii verba effe interpretatus videtur, vid. Dieg:
Laért, IX, 19 Prol de Lotiwy rpóroy adroy (roy Z.)
/ 65 - /
m opinabilem e). Qui in priore erant opinione,
1 ufum fuum vertiffe videntur, quod dixerit Xeno-
hanes: fi guis certiffima quoque proferat, ipfum
men nefcire; i. e., ut illi quidem interpretantur,
eireiy axaráhyrra elvas TÈ vávra TARVE Mevog. ubi
dubitatur, Diogenis. reprehenfio utrum ad ver-
fuum referenda fit interpretationem, an ad illud
XpOTOv. prius elfe verifimilius videtur. Prope ad
Sotionis fententiam, ipfaque verba accedit Orig.
Philofoph. p. 94. ovrog (Zev.) ¿Ox TPÓTOS AMATA=
Ampíay, elvat rávtov. cf, S, Epiphan. I, p. 1087.
elvas 38 TÀ vóvra (¿py Z.) odd8y adyrés, ourws TÈ
drpexig kiv adydov. dóxyais de iri der téruxTal,
pálusa TOY aavéwv. Cic, Acad. Q. IV, 25, 5, Par-
» menides, Xenophanes, minus bonis quamquam
» verfibus, fed tamen illis verfibus, increpant
- yy eorum arrogantiam, qui cum nihil fciri poffit,
» audeant fe fcire dicere, ,,
e) Sext. VIL, 110, Z. 38 xara tods de srépwg adrov ¿En-
yousévous, Ora héyy' xal TÒ sy OWY x. T. M. , Qaí-
vera py wacay ari y AVARET , ¿AMA THY erien-
Moviniy Te xal adiaxtwrovs aroheirew. de THY dota-
ev. ToUro yap tu@aiver rd, dóxos Y exi aor réruse-
Tal. Se HQITÁpIO» yiveodar xara voUrov, roy dckagdv
Ayo», rourési tov toU elxóros, &NMà MIA TOY TOO
maytouexomevoy. ef, Procl, in Tim, pag. 78 f. m.
oy yep &NAo 70 SPIT PLOY Sepévov, TOV psy aim
odyo , aer of Tludayóperoi Qac, rav 98 dótay,
domep ó Miyuy, Soxos Y bal maior TÉTUMTa!:, TV $8
Aoyoy He T. ^.
64
*.
in ipfam veritatem forte incidere homines et ne-
[cientes f). Qui alteram tuebantur fententiam,
provocabant ad illud Colophonii: cunctis in his
opinantur homines g); poterant et ad alterum ver-
Tum: ifta probabiliter funt dicta, propinqua veris.
Ni autem fallor utriusque loci interpretatio, fic in-
ter fe concilianda est; putavit Xenophanes, non
quidem pro certo fcire homines, fi forte in verita-
tem inciderint, conjectura tamen et opinione id
alfequi poffe; fic Sextus quoque effe verfus inter.
pretatus videtur k). Nec praeterea antiquiflimv
f) vid. Sext. c, Math, VIII, 525 - 26. (not, e)
g) vid. not. f.
h) Sext. adv. M, VII, 50. (not. c)
Timon qui propter liberam ejusmodi imbecilli-
tatis humanae fignificationem, dráru Poy Xenophe-
~ nem (Sext. Hypot, I, 224.) dixerat, in fillis eun
inducit dolentem:
^ 9
Qc xai ¿yo 0QPeñoy wuxivod voou divriGr
MATAS >
duporegáfacrros (1) doin d ¿de ibare
| ” rudy ;
aoeruyevyc Er day, xai am vSngises (3)
dmden
THET TOT INS. oT ya? ipo yóoy &igu'aiph
El Ey TAUTO TE Way AVEAUETO. :
(1) v. aDorepóph. Fabricius interpretátur + qui
— irausfugae inftar utrinque'confpicitur; ,, fed dU
w
65
1 iftoram philofophorum fubtilis illa est notio.
a diftinctio, quas iterata demum earum tracta- `
in philofophiam induxit; fed illi, cum haere-
t aliquo loco, exclamaffe videntur quaft wen.
incitati, abfirufa effe omnia, nihil nos fentire,
il cernere, nihil omnino, quale fit, t, poffe re-
ire. i)
Non vero audiendi funt, qui pofteris tempo-
us Xenophanis dubitationem non ad ipía ejus
cita exiftimarunt elle referendam, fed nefcio ad
`
r
bia fane èst verbi, quam ponit, palfiya fignificatio,
neque hic polfe locum habere videtur; non enim '
de eo guerentem Timon inducit Celophonium,
quod placita fua pro certis habuerit, fimulque
rerum axarahyiay pofuerit, fed quod diu in pla-
citis veluti infixus, haeferit (cf, not. 2), V. igitur
interpretor, qui utramque partem caute circum-
fpicit; totamque: fic verto pion: » utinam et
, mihi prudens contigiffet animus, ita ut utram-
» que partem caute circumfpexiffem; at ,, e. c, t,
(2) axerdiigisos Schneider (in Lexic. f. v4) egre-
gie corrigit &vajuppigog, atque fic verfuum, quam
dedi, affirmat interpretationem,
Solebant autem Sceptici ambitiofe Xenopha-
nem, Zenonem Eleaten, Democritum, aliosque
fuis adnumerare, vid. Diogen. Laért, IX, 72,
! Lucullus ap. €iceron, (Acad, Q. IV; 4.) cf. quae con-
tra monet Cicero IV, 23, |
`
* i E
anifcendam doceret. In quonam vero, feu quibus-
. k) Galen. hil. phil. c. II. p. 23 B. =. axo pw ies päh-
66
quasnam vanas hominum opiniones &);: talia enim
finxerunt, cum nelcirent, qui firet, ut, qui pro cer- :
to quid pofuerit, deinde, iterata rerum inveltiga-
tione, addubitaret, num omnino | pro certo quid-
quam ponendumt effet. | |
Quod autem traditur, Xenophanem rerum
axaranryipiay omnium primum animo concepille D,
nen eft, cur in dubium vocemus. l
A $ 18. |
Dei notionem, quam altius indagaverat, pia-
que mente amplexus erat, non arctis [cholarum
terminis cohibuit Xenophanes, fed ad emendandas
communes vulgi opiniones pie adhibuit; idque ita,
ut et poetarum, Homeri praecipue et, Hefiodi a).
fictiones impugnaret, ac humanam imbecillitatem |
levitatemque fummo Deorum numini non elle ad.
nam libris id fecerit, haud memoratur ; fed fuper-
ov, Y Soymarixgs TOig roNhois eivai Bondy e, c, t,
ec, III. p. 24 F. epi TÚVTOY Aropuxóra, oy uarisare
di puóvoy TO eivai TÚVTO EY-H. T. M.
I) Sotion ap. Diog. Laért. IX, 19. conf. Orig. XIV.
(not, e)
Ld
a) Homerum Hefiodo fertur antepofuilfe vid. Gellii
Noct, Attic, III, 11, ,, Homerum, quam Hefiodum
» majorem fuiffe {cripferunt, in quibus Philocho-
» rus et Xenophanes, n
— —
67
bw
funt luculenta quaedam ipfius, quae huc pertinent,
dicta: . ` `
XV. Els Sede iy re Pecos oe) avbecmeses peyisog
f ! ~v e fe 108 P4
ours dias Syyroirs opeotios, oudè voua. b)
* * 7 *
XVI. AM ci Beoroi dox&ouci Seovs yevvardas . os
Y ? M .
xai icq» T dimdqrw Exe, Quy$y re di-
pas TE C) '
b) ap. Clem. Alex. Strom. V, p. 601, et Eufeh, Praep. Ev,
XIII, 13. p. 678. ed yoy xal E. ó Kok. , ddhcxwr,
Gm eig xal dodparos ó Seds, ériQ oci eig ect, —
"CE, Orph, fr. IV. ais ded dy rústico! x. T. A
"Haec quidem cum iis, quae Plutarchus habet,
(8 7. not. b) nullum inter Deos effe principatum
ftatuilTe Xenophenem, non fatis conveniunt; cum
vero varios Colophonius nofter ediderit libros, ta-
lia inter fe quidem nor fatis congruentia, ab ed-
dem autem pietate profecta, pro vario tempore,
' varioque "orationis contextu, poterit fortaffe fcrip-
' fiffe videri. — Verfus, quorum fummam: legi-
mus apüd Plutarchum, Euripidi fuiffe obverfati
videntur in Hercule furente v, 1545 fqq. Obr s£íu-
ca zómoT', ovre reisopal) Odd &ddov (£c. Jeor) %A-
' Aou deorótyy reQuxéval. - Aerra / yao o Sedo 5. eiTep
és bytag Sedo, Oddevós * aoday vide dugyvor Aóyoi.
(cf, v. 1314») )
c) ap. Clem. Alex, et Eufeb, IL cc,, interpofitis verbis
sal vá, fed paulo fecus, quam exhibui, hi ver-
Sus leguntur. hà Bgoroi ..... Thy aQeripyy 3 dodje
| E 2
3 n
N
⸗
* o
68 (f
* ok *
XVII. ANN siros reigas y eixo Boes Ȉ Atoyre
5 yedipas xerro xdi boya EAE an
avdoes,
rro pe F irrar, Boes de ve Bove
operas
xaí xs Jem idtas bygaQor xaà copa
im oiouy
ais’, cioyreg X aurei Dias y
-opoioy, d)
en Fxev, Quváv Te «TA. maximam enim partem fi
. cutus fum Theodoretum (de affect, curat. disp. II
p. 780. edit. Hal.) ¿AM of flgoro! Soxoder yevväo)
Jeoóg xrh. Verfus primus mutilus est, nifi forta
, fe fic ad ornandus: «AN oi Bgorol . . +. deoUg ye
váoda xal aqu — cf, Bachylid, XVI, (ap. Bru
I. p. 152.) .
Ariftot. Rhet. IT, 23. (p. 328 g) Z Z. Fheyev, (
Gucing &céfousiy of yevéoðar Pácxovres rods Jeo
Tois &voJaveiy Méyouciv * apMporépug. yàp cup[aíi
ped) elvai rore tods Jesus.
Diogene auctore Deum neque fpiritum duce:
dixit Xenophanes: odciay Jeod .unddy óuoroy éxovo
dudobr . . . mù jMévror dvanveiv.
d) ap. Clem, Alex., Eufeb. et Theodoret, 1l, ec. V:
fus primus iterum mancus ap. Euleb,, (ŽAN ei x
gas ¿xov) plenus exhibetur a Clem, Alexandr,
"Theodor. - Theodoretus I, f, 5 iMQavreg
Li
69
a
* * B *
XVIII. IIZyra, Feos avidyxan —R F Herio
des re
occa map ayO par oim overde xai pe
yos T b»
V. 3." óuoras) fic egregie Thodor.; perperam Clem,
et Eufeb, Smoot. — V, 4. % adrol] ita Theodor.;
caeteri xat abro! — Paulo infuetior verbor. fruc«
tura est: ToraŬY olov... elxov Quolov. cf, Oed: Tyr.
v. 60 fq. vooeire wires, xal vocoJyres, ds dy oÓN
ésiv tay, sig & leou vost.
Quod ad fenfum attinet, cf. Empedocles v. 295fqq.
Cic. de Natura D. I, 27. » Quis tam caecus in
» contemplandis rebus umquam fuit, ut non vi-
» deret, fpecies itas hominum collatus in Deos,
» aut confilio quodam fapientum, quo facilius ani-
» mos imperitorum ad Deorum cultum a vitae
» pravitate converterent: aut fuperftitione e,c, t,
” Accellit etiam ifta opinio fortaffe, quod homini
» homine nihil pulcrius videatur, Sed.tu hoc,
» phyfice, non vides, quam blanda conciliatrix,
» et quafi fui fit lena natufa? An putas ullam
s, effe terra marique beluam, quae non fui gene-
» ris belua maxime delectetur? ect, (èf, Epicharm,
ap Diog, L. III, 16.) », Quid cenfes;- fi ratio effet
2: in beluis? non [uo quasque generi plurimum
9) tributuras fuiffe? ,
Verfuum, qui fequebantur, fummam difcimus.
epud Theodoretum : eita ssaésepoy seua TívOS
ayy éaráT4p, dro rod Xpsparos aay eixdvav die
,Aéyxer TO peidos. TOUS pb yap Aidioras péhavas
«al cios ypáquy ¿Puse rods oineious Jeoóg * Smotog
-P ^
70
x ` .
KART TELY posxgeves TE xa cLANIAOUG ATA-
/
TEVELY. €)
, Y
* o.: * *
XIX. Ns rans ¿QliyLavro Seay aspici toya
KASTEN, POLXEVEW TE XQ AAANAOUS ara
reve. f).
* * —
Huc lugubris quoque lamentationis, ab Ae-
gyptiis religioni'admiftae, pertinet reprehenflio g);
. \
-OÑ xai adrol wepixaci. ToU dé ye Opúxas yav-
sous te xal Epudpous. xai pévror xal Mypdous xai
Tlépoas. oQíatv adrois éoixórag , xai Alyurrious é
cauros ajroUg Sapo Pouy ods THY Oixeíay oppo.
cf. Cic, de Nat. D, I, 29. ,, Jovem, Junonem, Mi-
» nervam, Neptunum, Vulcanum, Apollinem, re-
» liquos Deos, ea facie novimus, qua pictores.
» fictoresque voluerunt: neque folum facie, fed
» etiam ornatu, aetate, atque veitu; at non Ae-
» gyptii, nec Syri, nec fere cincta barbaria ,, ect
.€) Sext, Emp. adv. Math. IX, 195, Téoys yàp aeepeias
¿gl aoo. (oj pudomoinors)* ÉySev ral $ EevcQ. die
Méy xwv rods repi Ojenpov xai Hoiddov, Qyot, xr
Inde vero ah Timone dicitur Ounparárys ir
xórtys (al. éricxanrys, quod metrum non fert)
vid. Sext, Hypotyp. I, 224. cf. Diog. L. IX, 18
. f) Sext, Emp. adv. Math, I, 289. Opes de xal Hoir
dos xarà roy KohoQpávioy Th.
' g) Plut, Amat. p. 763. Gs: Zev. Alyurrious ¿xéMuos
-
J ⸗ * ~ à \
- dy Ovipiv, el vytv vomitover, jay Tiav dg dem
\
7I
iudque quoddam pertinet pii anirhi dictum, quod
idat Ariftoteles A). Simulque- philofophus nofter
arorum facerdotum fraudibus videtur obviam iis-
divinationem enim funditus fertur fuftulilfe i).
, 6. 10.
$
Singulis Xenophanis placitis e propriis ejus
tis a), teftiumque fide, accurate, quoad fieri li-
at, expolitis, reliquum est, ut omnia breviter
el de Tedy Seyodvrar, uÀ Jpyvetv: Idem hoc in libra
de Ifide et Ofiride p. 579. univerfe ad Deos refer-
tur, cf, quoque Plutarchi lib, de fuperftit. f, f.
Ariftot. Rhet, I, 15. p. 510 a. qui non accipit jus-
jurandum delatum , dicet, fe id non accipere,
quoniam turpe, fibi videatur pecuniae caufa jura-
re... atque ita jurandi detrectatio a virtute pro-
ficifei videbitur, xa! tò ToU Zevoávoug &puórret,
ors obs icy mpdxhyots auty gospe apis eóreBg, QAN
bucia xal ei ioxupds datevy maráta, Y wat
rpoxadécarro. l .
Cic. de Divinat, I, 5: ;» e quibus, ut de antiquis-
fimis loquar, Colophonius Xenophanes, unus, qui
Deos effe diceret, divinationem funditus fuftulit "
cf, Plut. Placit, V, 1, Zev. xa’ Enixoupos &yaupoOat
Tiv pavtixýv. cf. Galen, XXX. p. 51 a. -
Xenophanis reliquiae, quae ad philofophicam ejus
rationem videbantur pertinere, quoad indagare eas
mihi contigit, omnes exhibitae funt; caeteras, quae
ex ejusdem fuperfunt elegiis, nunc quidem: omifi, *
ne interrupta eorum, quae nunc agimus, [eriee
72
comprehendamus, ac in univerfam Colopho
lofophandi rationem obtutum paulisper figa
Ac primo quidem tota in eo confent
quitas, rerum naturam eum dixiffe Deur
improbabile est, eundem rerum univerfita
firmalfe unitate conítringi,b). Cum vero o
qui id tradunt, argumentationis ne veftigii
dem fervaverit quisquam, collegiffe meo ju
videor, nec. ipfum philofophum conclufior
effeciffe, fed propria firmaque perfuafione
confidenter ac neglecto dialectico apparati
. habuilfe admonere, veluti folent, qui quae i
bis impreífit natura, paulo diftinctius prin
te concipiunt, primique audent evulgare.
vero propria philofophi verba, quibus p
ejus haec placita expreffa erant, fervata no
rint; hic enim, fi unquam, accurata dictioi
fideratio permagni foret momenti, ubi nul
¡te quaefitus orationi ornatus adhibitus fue:
ipfae res: verba rapuerant. Nunc autem.
tum dixerim, idque conjectura, ea tamer
millima adſecutus, entis vocabulo uſum fu
nophanem c); quod cum, qui /antea occt
rerum perícrutanda natura fuerant, haud,
dem verifimile est, adhibuiffent, Pythago
(
fit; in fecunda autem hdrum comment
parte fuum locum obtinebunt,
'&) vid. $7Lt
e) vid. § 5. not, k, cf, $u b, `
73
Li
mus in philofophiam videtur induxiífe, eoque,
juae proxima vis est vocabuli, res ipfas fingulas
ignificalfe, quales fenfibus, aut cogitatione perci-
iuntur d). In qua prima vocis fignificatione non
quievit Xenophanes; cum enim non usque de
ebus fingulis, fed teto earum complexu cogitaret,
ocem, quae de parte ufurpatá erat, ad partium,
t faepe fit, retulit complexum. Facile enim fen-
it philofophus rerum omnium optime fic exprimi
ommunitatem.
Hoc jacto fundamento rationem fuam alteru-
'ó modo, aut entis, dut Dei notione accuratius
onfideranda, perfequi poterat Colophonius. Sed
um altera ab ipfa cogitandi confuetudine remota,
ifi arctis fubtilis accurataeque definitionis finibus
If ex variis veterum Tcript. inter fe collatis teftimo-
niis de Jonicorum philofoph, ac Pythagorae doc-
trina, poffe haec colligere mihi videbar, Caete-
rum, quid ex Pythagorae doctrina in fuam nofter.
traduxerit, ne conjectura quidem polfe mihi. vi-
deor affequi. Quid vero omnino Eleatici philofo-
phi cum Pythagoreis habuerint commercii , om-
nium expofitis placitis, conabor indagare, Nunc
tantum moneam, Ocellum Lucanum Xenophanis
videri argumentationem refpexiffe, ubi àv oby. .,
inquit, xai 7d hoy xal Td may yevvwróv égiv a .
$Japrày , yevópevoy , cero TOÀ peeiovog éwi tò perkon
MeréBade, «ai amd rod xeipovos éri 10 féntioy sezda
(cap. I, $ 4. edit, Rudolphi) cf, $ 6, not, a,
/
“tn
74
circum/cripta, expendi nequeat; altera in omnium
animis ab ipfa natura infculpta, prima femper ap-
pareat, totamque inveftigationem cogitationemque -
animi facile in fe convertat: quid mirum, fi et
nofter toto animo, totoque pectore, neglecta pri-
ma, amplectebatur alygram, atque totus in ea erat |
perícrutanda? Ac inde ea nata conclufionum ſe-
ries est, quam antea expofuimus: prima enim tan- -
. tum conclufio ad entis refertur notionem, idque
ita, ut illa altera potiorque animo praecipue vie
deatur obverfata fuiffe; caeterae vero omnes ad
folam Dei ideam referuntur, praeterquam quod
non entis vocabulum ad argumentandi interdum
adhibetur commodum; caeteroquin, quafi nihil
praemonuillet, ex ea, quam omnibus natura im-
* preffit, Dei anticipatione, hanc perfequitur notio-
nem. . Nec igitur quid primarium illud placitum, .
Deum ens effe, feu rerum naturam, ei fonaverit,
pro certo poterit affirmari, ac ipfe fenfu magis,
quam cogitatione effe ductus videtur; cum vero
idem rerum naturam unitate pronuntiaverit con-
ftrictam effe, Deum per rerum univerfitatem per-
tinentem, illam ipfam elle unitatem, quae omnia
Contineat et conftringat, eum non clare quidem vi-
' diffe, ac diftincte enuntiaffe, at fenfifle tamen,
equidem probabile est. |
. De caetero Dei cognitionem fic perfequitur,
ut inde appareat, altiorem eum ac perfectiorem
ideam mente complexum fuiffe, quam qualem
75
fa cogitatjone et argumentatione potuerit alle.
xi e) Etfi enim fummopere adnitatur fummum
ei numen ab rerum, quae fenfibus percipiuntur,
1aeque intereunt, femovere contagione, ita ut non
iagnitudine, atque gradibus, fed ipfo genere ab
s differat, relabitur.tamen, veluti philofophandi
¿ deftitutus, ad formae necellitatem, ac fruftra
ictatur, ubi, ut fummam Dei perfectionem digne
uodammodo defcribat, excedere ipfas humanae
gitationis fines conatur. Renitente autem pa-
m diftincta notionunt perceptione, et confequen-
um repugnantiumve ratione ufu non fatis cogni.
1, id tamen egregie aífecutus philofophus est, ut
equi harum rerum aeftumatores, quid [pectaverit,
uidque exprimere annifus fuerit, fatis poffent in-
elligere, ideoque mirari viri pietatem fimulque
cumen, -quippe qui digne non folum de Dei na-
ura fenferit, fed quae finguli quidam fingillatim
iullaque adhibita conclufione, elocuti erant, con-
lufidhibus aufus fit inter fe nectere, ac colligare,
rgumentisque probare.' Ad hoe enim usque in
o maxime veríata argmentatio erat, ut fenfuam
ognitiones inter fe conciliaret, aliasque ex aliis
peteret, totaque veluti adjutrix fenfuum fequere-
ir inveftigationem; Xenophanes autem eo eam |,
:duxit, ubi ex fefe pendet fola, nec Gmidquam
e 7 . . M * .
ibet, nili praefenfiones a natura in animi notio-
*
) vid, § 10 et 1.
?
.taffe, quam exfpectabatur, Xenophanes fenfuum
conjecturis, ac a ‘fenfuum ¢cognitionibus profectis,
, ter fervavit, ut ipfe ejusmodi conjecturis omnino
-
76 ~
ne, tamguam in veftigio repofitas, ac ab omni
fenfuunt perceptione quam maxime remotas. Quid
igitur mirum, fi obcaecata novarum harum regio.
num fplendore, vacillabat interdum fenfuumque,
veteris memor necelfitudinis, auxilium fibi adjun-
gebat ? Ac haec ipfa ingenii ad altiora enitentis
luctatio, accurata digna est contemplatione ;, quam
uberius perfequantur, qui dialecticae progreffus it
dagant et mutationes; talia enim facillime nofcur-
tur, cum totae ejusmodi quaeltiones fcribendo ex
plicantur; mihi quidem fatis fit admonuilfe.
In altera inveftigationis parte, quae in rerum,
quae cernuntur, exquirit converfiones, magis for-
judicio videbitur adhaefiffe; fed nefcio, an non
fenferit, cum antea in entis f. Dei natura indt
ganda folas mentis praenotiones fecutus fit, nunt
ubi de rebus fenfilibus agatur, poffe unjcum fen-
fuum judicium valere, .ita ut neque probabilibas
fidem adjungeret. Neque tamen id tam conftan-
abítineret. Caeterum miranda certe animi est ad-
tentio, qua omnium, quaecunque fenfibus ejus fe
efferebant, naturam inveltigabat. >
4
‘77 |
Epimetrum
quo
ecunda libelli de Xenophane pars lumma-
tim exponitur, addito emendationum -
| [pecimine,
uibelli de Xenophane, Meliffo et Gorgia auctor
quam tertio capite (vid. 6 6-11.) Xenophanis
loctrinam expofuit, quarto nunc capite fic aggre-
litur ejus refutationem:
* * *
Primo et hic a) pro certo affirmat gigni ex
mte tahtum ens poffe, cum tamen nihil prohibeat,
juominus ex non ente etiam gignatur.
Si autem Deum ponit ingenitum, aut caete-
'à omnia ingenita fimul erunt, aut nihil praeter
Deum in rerum natura. b)
a) Benti Meliffus, cujus placita antea (cap. I. et 11,)
expofuerat ac dijudicaverat libelli auctor.
b) p. 9^ v. 25. ed. Sylb. ¿rr oddiy uaMMov ó dedo dyé-
yntos, 4 (fic Cod, L.; libr, impr. el) xai TÀANa
rávra, eizeo amavra FE duoiou, Y &vopoiou yéyovev *
dep aduvarov. ge Y obdév és wage (fic Cod, L.)
TOY Bedv, Y xal TANG Oldie TÚVTA. Unusquisque
facile perfpiciet turbatam conclufionem elfe, ac
inepte pofita v. órep aduvaToy 5 quae fi pones post
v. Tapa roy Jed, utrique vulneri, ni fallor, mede-
beris Sic enim procedit argumentatio: aut ne-
78 — Ne
Praeterea Deum omnium effe optimum et
potentiffimum vult, idque non ex vulgari opinio-
ne, quae alios Deos aliis ponit potentiores effe;
at rectius, qui fui ipfius eum plene, potentem di-
. cunt c); unde illud quidem alterum fequi folet,
fed poffet omnium aliquis effe potentiffimus ob cac-
terorum etiam imbecillitatem. d) Plene vero fu
| ' | `
C) p. 10. v. 3. TÓ TE APÁÚTISOY eivai TOY de, oOx, ouris
é
\
. que Deus erit ingenitus, aut caetera fimul omnis,
fiquidem omnia ex fimili aut diffimili gignuntur
ita ut.aut nihil praeter Deum in rerum fit natr
ra, (id quod poni nequit) aut omnia fimul aeter- |
na, Cum vero poni nequeat, nihil praeter Deum
. in rerum effe natura, aut neque Deus erit aeter-
.nus, aut omnia fimul aeterna, Haec autem argu
mentationís conclufio praetermilfa ab libelli auc
tore est,
Sequitur eine ATAYTA ETIAQÁTISOY TOV Jedy hr
Påve Cod. L. v. eízeg &ravtæ non agnofcit ac v.
érixpáricTOv egregie emendat, dans čti spácigo.
- Intercidit fortafle poft v. ebrep aruvte [upyrioris
argumentationis, coeptae potius, quam ad finem
perductae, uberior tractatio,
€ ^ ^ ,
vroauávev Néyerar, ds mods RANG Te TOiaÓTM $
rod JeoU Qósig, XA mods tj» xvr0d (l. abrod) iá-
' e e
Seow. Aperte corrupta v. funt vzoNajuáyov Aé-
. : ; 2
yerar; n. f, 1. UrohaufBavópevos :
. , e -
d) v. 7. JéNoi Y dy oddeis our roy Sedv Qvas sepúrison
: ? & € e. -
eivat, GAN 071 adros Eyer ig otóyte —R jai obey
¿xdeire mal sù xai mais Exe adta. «ue ya
\
79
tentes plures quoque effe Dei poffnnt, fimulque
aetera regentes; e) nam praeter Deum alia ad.
uc in rerum effe natura, nofter concedit, ‘dum
Xm omnium potentiffimum facit.
Neque illud, quod inde colligit, Deum fuis
mnibus partibus! et audire et videre, ullam per-
tadendi praebet neceffitatem; Y) neque, quod in-
e iterum goncludit, conglobata eum effe figura.
`
^
. Y Y y ^- y 2 ` y l `
1005 EXOVTI, xaxetyo àv cuuhain — v. iswo fen-
fum turbat, caeteroquin fatis expeditum; n. f, l
outos? -
) v. 10. outo Ye SianeioSar xai whelous adrous dyras
ovdsy xwhMel ARAYTAS y ág olávre (fic Cod, L. vulg.
olovrai) &piga diaxerpuévoss , xal xpatigous TOY &N-
Awy, où% abray ovr ac. caetera quidem omnia ‘regene
-tes, non vero fe invicem. (fic enim intelligo v,
avray)
)v.13... avbiyren. (fc interpungo) 3ya (Cod. L.
Eva Tov. n, f. 1, tva. ovra?) Tà wire Opa xal à-
stoUety , odd8y mposýxe od yap el py xai TQ opa,
xeipov coe rabry" «AN ob% Ope iaws. ToUTO (Cod, L,
opa, RAN laws. perperam igitur in libr. inipr. v,
GAN fuo loco effe mota videtur. fic autem verba
adorno: 74óTy , 4 (partic. ob praeced, litt. 4 omiffa
librariorum negligentia) où% ó%. «AN isus ToUTO
Povderar Tò gávTg aic Jáveadat , ÚTI oUTUg ay pén-
qişa Ixor, Ojoiog dv wa&vty , Fri toroiros Qv* Dicti
. eparpocidys dy ely, GAN ody s. T. A. Videte, num
:neviffuna vérba, aperte corrupta, fanaverim, fie
`
A
80 .
Deinde, quomodo neque Jinitus.-effe, neque
infinitus poterit, cum magnitudo ei, átque cor- .
pus tribuatur? g) fiquidem fines habet, quodcun-
que juantitatem. h) Ille autem ipfe conglobata.
eum facit figura, indeque medium ei tribuit, at-
que fines. 1) Si vero étiam non ens infinitum! fit,
mutata interpunctione: závry. Pei roroUrós àv, bió-
7i oQarpocións ay ei X. T. M. Quae fequuntur ite-
rum criticae opem defiderant; fic enim fe habent:
ean’ ox Vr érépay TIVA panov quy ¡dsay,.- ő OTI TÚY-
TY axodel, HAL máytM xpareí. n. f. l, e, ¿AN od%.
$T érépay tiva puándoy Eos ias, à te myTM exouel,
seal TÁVIM xparei j (interrogative enim tota haec
claudenda peis est.)
E) v. 22.... 0033 TOV Jedy ayun dia ToUTO eiat oat
posid7. (fic interp.) Šri byte &xeipoy , tre res«péo-
` Jal, (ſuſtuli majusculam interp.) copa ye ay xal
Ex páyeðos (fic Cod, L.), mag oióvte; (fic. interp»)
.h) v. "n eire p ToUTO égiy dereigov y ő dy pay exon, répasy
(lic interp.) dexrixdy ov réparos * wépag Y dy peyi-
Se xal rdyder dy yéyveran , (fic Cod, L.) xai èy oe
PUYTI TH WOH. gc ay MÀ Ex ind (fic interp.)
péyedos ¿soy &eigóy ÉSIYa
Dv. 27. &ri 38 aparponidy ò oyta, aviuyuy wipag Eyer.
écxaTa yàp eye, eisep piad èxer adrod TOU sher
. Sov — — in marg. Ifingr, 4 ajroU TOU puécoo
TAtigov aréxer (eréxel habet quoque Cod, L.). fed
recte judicalfe videtur Fülleborn (lib. de X, Z, et G.
81
"ur non fimul ens infinitum? X) nihil enim obftat,
Quo minus nonnulla fimiliter de ente dicantur et
hon ente? Sic igitur jam' perfpicuum est, Deum
efe infinitum poffe, ne in auxilium quidem voca-
‘0 antiquiffimo illo praecepto : omnia aut habent
liquid, aut non habent. 1) `
I
paflim illuftrat. p. 52.) aperte haec a v. Peyara
inde e lemmate marginali orta effe ideoque eji-
cienda. (eco Ò EXEN oparpocióds dy. TOUTO yap dst
aPainoerdés , 9 (haec enim v, ab v. 70070 inde, ad-
dit Cod, L.) £x Tod misou omoiwg goos (fic Cod, L.;
lect, vulg. est mupes) ta koara’ capa ¿oxata, Y
wioata Exe, oov y ora Qogei (Cod, L, Sra ien. fcrib.
interrogative : oio» oa piger 5
y pag. ir v, 2. ei yap nal 70 pa. OV arhoUy, (Cod. L
derreg1) cd ow real tò by ATEIPOV, haec verba fic
emendare conatus fum: el Y doa xal td uj oy &mei-
pô» ési, (h.. duo v. cum per compendium forte
én. és: [cripta effent, inde nata elle vox Gres!
videtur.) 7 (fyllaba praecedens hanc facile ab-
forpferit particulam) od dy xal td Ov &zeipov; ví
yp re Evia tadre (l. rabra) Aexdivar tod QyTOg
2 xal Uy OVTOS 5
v..5. 00 Neuxdy 38 To ui Ov. el ot» (l. y ob») 91%
TOŬTO TÈ Üvta qávTa Dunk, OROS MTM , . . ý Ode
sohvel ATA. |
) v. 8. our 33 xal (l. xat) Addyv otv àxóQactv Sé£ov-
gal 70 črepov, ei (n, £. 1. el xai?) uy tornai Mexe
Sévts pähhov, (le 1% wena MxJévri Pri puáM o»)
F
we
80 .
Deinde, quomodo neque finitus effe, neq.
infinitus poterit, cum magnitudo ei, átque coi
pus tribuatur? g) fiquidem fines habet, quodcu
que juantitatem. h) Ille autem ipfe conglobai
eum facit figura, indeque medium ei tribuit, a
que fines. 1) Si vero étiam non ens infinitum'/
mutata interpunctione: TávTA. ri rorobrós ay, ù
Tl oQarposids ay ely X.T. M. Quae fequuntur n
rum criticae opem defiderant; fic enim fe haber
ENN’ où% Var érépay tiva joy Éxoy Iddav, ¿ri rá
TY axovel, xal wayry «paré. m. E, | em, ¿AN o
êti Erigay tiva jeaiddov Egor Déav, à Te xhvty axou
eal wry spare i (interrogative enim tota ha
claudenda CAIs est.)
E) v. 22.... 0838 TOV Jedy avóyun 9/2 ToUTO eivai oQ
poed. (fic interp.) ET pyre reipo, Mite mene
` Jal, (fuftuli majusculam interp.) Copa ye Uy ?
Exov péyedos (fic Cod, L.), mag olóyte 5 (fic inter
h) v. 24. eireo TOUT0 ésiy &xeipoV , ő àv my xoi. Té
(lic interp.) Sexty ov wépatos* Wépag à ¿y ue
Se xal mides byyiyverat, (Fic Cod, L.) xai èv
MUYTI TH wos. ss àv wy Fxw répas, (lic inter
péyedos ¿soy darergdy RIA
Dv. 27. &ri 38 aqargoeida OyT& y avouyxy rápas Ex
Esxata yàp ey& , eisep pico &xet adrod rou T)
soy — — in marg. Ifingr, 4 adrod tod pé
Beisoy &véxer (&vécei habet quoque Cod, L.). |
recte judica[Te videtur Fúllehorn (lib. de X, Z, et
81
cur non fimul ens infinitum? k) nihil enim obftat
juo minus nonnulla fimiliter de ente dicantur et
ron ente? Sic igitur jam' perfpicuum est, Deum
Je infinitum poffe, ne in auxilium quidem voca-
o antiquiffimo illo praecepto : omnia aut habent
liquid, aut non habent. Y) `
l
paflim illuftrat. p. 52.) aperte haec a v. Poyara
_ inde e lemmate marginali orta effe ideoque eji-
cienda. pofoou Y EXEN oQarposidic dy. TOUTO yáp dst
oPaipoeidés y 9 (haec enini v, ab v. TOUTO inde, ad-
dit Cod, L.) éx 105 uécou dois moos (fic Cod, L.;
lect, vulg. est mupés) ca oyara’ capa ¿oxara, Y
rigaræ EXEL, oloy y dia popsí (Cod, L. Sapien. {crib.
interrogative : oloy bia pEger ; ;
ky pag. ll. Y. 2 ei yap xai TO UA. oy árbol», (Cod, L,
dwegs) có åw ral tò oy Arepo. . haec verba fic
emendare conatus fum: ei Y daa xal td uy Oy &rei-
. pv £c! , (h.. duo v. cum per compendium forte
Gr. ést [cripta effent, inde nata elle vox mest
videtur.) 7/ (fyllaba praecedens hanc facile ab-
forpferit particulam) od ay mal td ov dirergov ri
yàg she Evia tadra (l. abra) hex dHvar tod duros
! xa My OvTOS 5 | |
v..5. 00 Neuxdy Ye ro uy Ov. el oby (1. $ o») 31%
ToUrO Ta 0yta TÁyTa Muna, Ómug MTM , .. Y odd8y
xoher ATA.
D v.g. outo 33 xal (L xav) ANM ow arópaciv dé€ov-
far 70 dreipov, el (n, £, 1. el xai?) py rora Nexo
Jévri pop, (I. 76 wena Madri Fri Ao)
`
Neque autem recté nofter non ens effe infi-
nitum perhibet; haud enim, quodcunque fines non
habet , infinitum. est, ficuti nec inaequale dicitur
non ens.
Poftea, cur Deus, etfi unicus fit, fenibus f
terminis careat? m) abfurde enim quod unum fit,
finitum effe negat, quod, quae plura fint, fines
fibi ponant; nam fi, ita res fe habeat, ne elle
quidem Deus poffit, quippe quod et. plura fint.
Atque cur etiam Deus finitus non fit, cum tamen
Parmenides eum finitum pofuerit? Nam finis,
J. terminus alicujus quidem est, non autem ver-
Jus aliquid. n)
‘mapa (l. rep) td uÀ Pxeiv (expunge negationem),
Y pa eye siv away. Sic, quod quidem ad fenfum
attinet, locum mifere depravatum, fanaffe mihi
. E . o y EU uox y
videor; fequitur enim: &ge XA! TA oy y TEPOV, Y -
répas éyov ésiv. ‘
`m) y. 13. &i Ux ay lyor 6 eos répas elo QV XTM. "nora:
autem exfpectatur Uro(Qopá 5 jnterrogative igitur
hoc capio colon, atque initio ër: Tí lego. Quae
. proxime fequuntur; aN od mos Seóv. ef Y by pó-
yov égiv, d S Jeóg dy ery pdvory nat TÈ rod Seoõ [ney —
effe mutila quaedam ac disjecta argumentationis
membra videntur, -
M) v. 22. TO yop rágas, TIVOS pus viu (v. sov omit-
tit Cod, L,) eiat, od puévro! wd ti ye, 0538 ayáy-
xy TO Exo régas, “eos TI EXEW mE pas, OS eme pagué:
— o -a
Voy , mods TO m EQegiie ' ameigod , (n. £, 1, ós 7. pa |
! /
8
Deinde quod inquit ens feu unum: immobile
non effe, quia et non ens immobile fit, fimili mo-
do, ut fuperiora, abfurdum. o) Praeterea neque
idem est non moveri et immobile effe, fed illud
tantum negatio est, hoc vero de eo dicitur, quod
luodammodo fe habet. p) Non moveri igitur et
lon ens dici poteft, haud wero quiefcere, J. im-
nobile effe, id quod, idem est; q) at ille id quod
.mpos TÒ pefğs, nefcio vero quid fibi velit v. &eí-
gov. ) adn gi ro rereauda Eoxare yew Foxare
Y Zwov, ode avys rps ar ye. (fic Cod. L. ; editi
oxsiv) évioig usy od fl, obv) quußaæivei why, nal rere-
paar , xel tofs Ti ouvdmrey, Toig de memepiyJar,
pà pévtoi 00S Tl Pereda (v. a moos Ti inde ad-
dit Mícr. L. ; conj. vero xal ante P. TAOS , de meo
. adderé non dubitavi).
) v. ag. aM regi tod auluntov eivai TO Ey, Hal TO OY, Ort
xai rò by xiveital, isos dois vols Eurposden dromoy.
Tres excidiffe negationes videntur, quae fic, ni
fallor, disponendae funt: 7. 7. T. MÀ GAÍVMTOV En Te
£y x. T. dy, Ort x. TO UÑ OY OD x. XT.
) Pag. 12. v. 1 fqq. xal érr* &pa ye 0d tauro ay T
(1. ris) ‘bron Bor 70 py iveiodar, xal tò dxivwrov
sivas’ adda TÒ psy, earópaciy (Ic. brodáfBar) rá (artic.
addit Cod. L.) #veiodai, aomep TO UY loov, omep (fic
Cod. L, vulg. 4% Tò /aov, oreg) sai ward tod uù ov-
TOS, elrep anyséio. (n, f, L ery rep ah. 2) 70 98 axí-
yyTOY TH exe Tas yòy Myeodar. xTM.
| v. &Iqq. 79 dé depen obx brá pyel TÀ pa OTI * Gmotas
38.0038 drivyroy eivai anpaiver tadrdv, (le 6 ont. T.)
Y a 5
$4
sion est, guiefcere inquit, quod nulla adfit tranfi-
tio. Aeque autem, ut fupra jam monui, abfur-
dum est, fi quaecunque non enti tribuuntur, . enti
dribui non poffe perhibetur; praefertim cum nega-
tionis illi tribuantur notae ,. veluti nor moveri 1)
Quod ni ita lit, negue non unum dici multum
poffit, quippe quod et non ens non unum fit. .
. EN obros èri tò jp fy (fic Cod, L, vulg. 74 Ap.)
ads
r) v. u. aNKwS TE xy dmbdasis 3 TO Kesey, (fie C, L, '
egregie reftituit locum in vulg, mancum; legitur
enim &róasig y. T. ÉNexJévruv) tay (fic ex men-
dofo” v. éhextévtwy dandum est) xal Tò psu x-
veiodar, unè perahapuBáve (fic C. L. vulg. pee
Aa vei) sí.
Decem ultimi verfus fanantem codicis opem ex-
fpectantes, in eo verfari videntur demonftrando:
ejusmodi oppafitorum, veluti moveri ac quiefcere, tri-
_ bui unicuique rei alterutrum debere; atque Deum etiamfi
unus fit, tamen moveri poffe, cum aut praeter Deum.
alia in rerum fint natura, aut Juas Deus: partes ka-
beat.
Commentationum Eleaticarum
" , .
Sectio fecunda, ` '
De
Parmenide.
A
87
Sectio fecunda.
De l
Parmenide.
4
§. 20. .
Ea Graeciae erat fortuna, eaque foecunditas,
omne quodcunque femen novae cujusdam' ra-
mis rite et a praeltanti quodam ingenio fparfum
let, nunquam fuo careret proventu, fed faventi-
is Diis, laete efflorefceret atque ad juam per-
miret maturitatem. Sic nova quoque philofo-
landi ratio, quam Xenophartes inchoaverat, egre-
um quoddam ingenium mox excitavit, quod fa-
gium fibi imponeret. Xenophanes enim, pieta-
quafi abreptus, antequam fundamentum, quo
etera niteretur argumentatio, fatis effet firma-
m, ad~eam, quam toto pectore amplexus erat,
i notionem, animum ita adplicuerat, ut omnes
ts conclufiones inde penderent; fic vero factum
it, ut quid ipfum rerum fit principium, unde pro-
‘tus erat, neque diltincte fatis, neque perfpicue
Aftituerit, totaque argumentatio, veluti [ufpenfa, —
^ fatisque firmo careret fundo. o
Parmenides autem, qui illius veftigia perle-
tus est, cum omnes ante eum argumentationis
ixicipia fibi fumfiffent, quae, antequam conclu-
Mes inde deducerentur, probanda fuiffent, pri-
88 :
mus tale fibi fenfit fumendum, de quo conveni-
yet inter omnes. Id vero, quod caeteris omnibus .
Jubeffét, omnibusque effet commune, atque fine
quo ne cogitari quidem quidquam poffet, entis vi-
it effe notionem; quam .igitur ipfam, nulla ad-
miſta alia, fibi fumfit explicandam, et in conclu-
fionibus, quas inde deduxit, perfuadendi adhibuit
' neceffitatem, qualem antea nemo, Cum huic ve-
xo entis notioni nihil cum [enfibus fit commune,
factum est, ut poft Anaximandrum et Xenopha-
nem, qui cum, a fenfibus profecti, majora quae-
dam ac diviniora vidiffent, fenfus relinquere co-
nati erant, [ed nulla fatis certa" adhibita ratione,
et confufis adhuc quibusdam, quae huc faciunt,
notionibus, Parmenides primus diftincte id fece-‘
rit, atque ita, ut in tota argumentatione opti.
“me fibi conftaret.
l
$. 2r.
Cum autem vulgares opiniones’ impugnaret,
magisque impugnare videretur, multi ftatim ex-
fitere, qui contritis quibusdam conclufiunculis
totam ejus rationem deridendam [ibi fumerent;
Zeno enim Eleates fe librum : fuum confícripfilfe
apud Platonem profitetur ad doctoris placita ab
iftiusmodi injuriis vindicandam. a) ^ Accuratius
a) Plat, Parm, p. 128 c. égr 03 Tre &M4Jige Bored
vig Taira TÈ ypáupuara të Tlaeguevidov” Mya pos
Tou gPTixeipoüyrag adror xwpodeiy, bs, el Eu Pg
. 89:
tea et Plato et Ariftoteles acutam magni Par.
tenidis philofophiam examinarunt, imo vero Ari-
oteles peculiarem contra Parmeniden librum fer-
ir edidiffe ; b) idemque de Xenocrate memora-
1; c) de utroque tamen libro praeter nomen no-
mus nihil. Poft Ariftotelem egregii ejus audi-
res, Theophraftus d), et Eudemus Rhodius e)
ligenter de Eleatico noftro videntur egiffe. Se-
rentibus temporibus, quicunque aut Arilftotelis
ripta enarrabant, aut philofophorum dogmata
TONÈ wal yedoia sup alyer whoxyev TË Mya xol.
fyayría aóro. cf, Joh. Philop. in Ariftot. Phy£, B,
p. 1. et al, vid, Sect. IV, '
) Joh. Philopon, in Ariſtot. Phyfic. B. p. 9 f. f.
Qaci de xai yeypáQ3ar aðrë (Ariftotéli) Rig Pı-
fMNov macs Tj» Ilepuevidov Sókav. Quod autem
{ciath apud neminem praeterea hujus libri fit
meniio, Praetermiffys etiam ab Fabricio est in
"librorum Ariftotelicorum elencho.
) Diog. L. IV, 15. in elencho librorum 'Xenocratis:
wept tov llapuevibou, a.
) in primo libro Phyficorum, vid. fragm, ap. Alex,
" Aphrod, in Arift. Metaph, p. 14, ef, Simplic, in
Phylic, p. 25 A, f. m, B, f. m. ect,
) in primo libro Phyficor, vid, fragm. ap. Simpl. in
.Phylic, p.16 B, in, 25 A. f, m. B. f. m. 26. 29,
Memorabile vero est, quod locum ex primo Eu-
demi libro Phyfico?. ab Alex. Aphrod, exfcriptum,
Simplicius in fuo hujus libri exemplo non inve-
nerit, vid, p. 29 [, fin, ` |
perfequebantur, de Parmenide quoque dixerunt ;
fed plurimi eorum, qui nobis'fuperfunt, nude pla-
cita exponunt, nulla fere addita argumentationis
ferie. Itaque manca noftra hujus rationis cogpitio
foret, nili poftea Simplicius eam perfecutus ube-
rius fuiffet, et deficientibus jam libri exemplis, ipfis
philofophi verfibus expofitionem et illuftraífet et
firmaffet. f) Verfus autem, ques et hic et alii
nobis fervarunt, ex Phyficorum libro, qui Parme-
nidis unicus erat ¢), depromti funt; qui an ejus
genuinus fuerit, ob Diogenis Laértii ob[curum
quendam locum dubitatum est; k) quam vero in-
firmo, feu nullo potius fundamento haec dubiani-
. f) Simplic, in Phyfic. p. 31 f, f. Z9éec &v ra aep! To)
évdg Oyrog ry ToU IlzojsevíSou Toiode TOig UmOjMVÉMaei
magaypó paul, dió Te mi» misi vy UT ¿uod Meyo-
prévov, xai dit 7yu oráviwv tod Iapuevideion guy?
y pú pparos. Sequuntur v. 58 - 109.
g) vid, Diog, L. prooem, $16. oí da ava ey uyy parpay-
Tes, MéAIGGOS , Tlapmevidys > Avagayópas.
-
h) Diog. L. IX, 23, Xai doxeí moaros mePwpaxévar, TOY
adrov eivat éomepov xai QwoQópov, ds yosi Pafepi-
”
pÀ elvas adrod vd mona. ` Quaeritur, utrum Py-
thagorae, an Parmenidis poéma genuinum elle
negaverit? Callimachus praeterea fuble(ítae fidei
criticus, vid. Jonfium de fcript. hilt. philof, IT, 4
p. 133. cf. Fülleborn Fragm, des Parmenides po
24 fqq, (Beytr. z, Gefch, der Philofoph. Vi St.)
9r
. o
tantur, ab alijs jam monitum est. Vix igitur ver.
fuum fidem confirmare opus est; neque tamen fu-
pervacaneum erit, omnia quaecunque de Parmeni-
de tradit antiquitas, quoad noftram quidem inve-
figationera non praeterierunt, colligere, atque ad
Propria philofophi dicta conferre, non folum, ut
ab hac parte quaedam iis accedat auctoritas, fed,
ut inde perfpici poffit, quomodo in philofophorum,
Eleaticorum inprimis, decretis enarrandis, veteres
auctores verfari fuerint [oliti. .
Ac primo quidem ipfas Parmenidis réliquias
exhibeamus. __
Allegoriam, quae libri frontem ornabat (V. I-
| 87.) Sexto debemus Empirico. i)
¿) Sext. Emp. adv, Mathem, VII, 111 fqq. 9 08 yrd-
pos ayrod (Xenophanis), IIaguevíóng » TOU (uiv
dofagod Aóyou xaréyyw’ Qui dd ToU dodeveig Exove
ros vroMjQeig * rev Y éwignpovindy, TOUTÉSI TOY Adi
FTOTOY, Srédero xprmípro" drogas xat TÜs tay alody-
geuy riseg. Eva px óevos yot» 7 700 wept Qucews, ypá-
Qu Toy Tpóxoy TOUTOV.
62
TA TOT MAPMENTAOT
AEUPTAN A.
o Erro, rai meDepovory, orov Tim Supds ina»
. 3 € ^ y .
meumov, imei pu ds dddv Bacay ro AU Dag yours
Sexti paráphrafis: ($ 112.) è» roóross yap à Ylaguev£-
ons Írxrous mev Qyow abrdy Qépeiv trás adSyous tas
v.1{fqq.) Parmenidis haec allegoria Platoni fuis-
fe ante oculos videtur in egregio Phaedri loco pp.
246 Iqq. q. ad i. Hermias (p. 125. ed. Aftii) od pa
Tog 98 d Ihárev, inquit, ¿vóxoy xal imrous mapénapery
bana #00 ebrod of tudeor TY wowray, Ounoos, Ops
Tlappevidys * ANN Sn? exeivav uiv, dre. dudéty, &yev di-
rías (cf. Menandri, Encom. ed. Heer. c. V. p. 39
40). Similiter Empedocles v. 343. Mufam invo-
cans: Iléure map edacPiyg ¿nácuvo” edijviov apua. cf. Pin-
dar. Olymp. IX, 121. IfoósQopoc iv Morsay Sigg.
v. 1.) mro, rai} fic Mfcr. et H. Steph. in poéli
philofoph. pro roi, fequitur enim @ycuca cf. v. 25
Hervetus legilfe /rro: xa? videtur; vertit enim: Me
portant quoque equi. — éoov r èri) sov re formu-
la Homerica vid. Il. III, 12. ect. — Jus ixávo]
haec verborum junctura aut raro, aut nusquam
praeterea obvia; neque tamen analogiae videtur
repugnare; fimiliter enim dicitur ródos ixáver —
, Acute Heinrichius, doctor meus pio animo colen-
dus, reponendum cenfebat Juus ávéryyoi. vid, Fülleb.
Beytr. VIII. p. 192.
v. 2.) ráuroy, vei] quandoquidem ect. vid. Hooge-
93
3-5
TIA y xard TÁYT ara" dira åra,
) Qsgéjm, Th ya pe moru Peas ot pigor CELIA
¡pa TITAÍLVOUTAS* xoUgas d adey HY E[LOVEUOY. l
vuxũs deus fe xal ópéksis. xara de roy mo Nó Quito)
(boy ToU Saimovos ropeósodar, Tiv xarà roy QuMóao-
Gov Aéoyoy Jewpiay® ds Móyos TOOTÓMTOU dai ovog TQó-
rov, èri mi» dmávruy ddyyel yvaciy* xoUpag 9 adrod
apoye sag aledíacis. ` |
sen, doctrin. particul. Gr. Nefcio tamen, an par-
cula ¿rei hic ferenda fit, fed abftineo emenda-
onis conatu, etli facile fe praebeant conjecturae,
bluti reupdgver, w és xTM. L. réurov T& nal xTM. —
joa) Steph. in P: phil. p. 41. y joar.
v. 3.) ér4Q£oe] v. h, plane inufitatum, librario-
im deberi incuriae, jam pridem judicarunt Jof.
caliger (ad Steph. P. philofoph. p. 217.) et Fabri-
us, Mfcr. Ciz. závra 79 és. libri nonnulli im-
elfi rasta Qfp:, quae Herveti quoque Codicis |
iffe lectio videtur, qui vertit: quae fert per fin-
‘la doctum. ^ Heynius (vid. Gütting. gel. Zeit.
1796. 11.) conjiciebat: rést &yryv Qéger. Paulo
to aliter, ni fallor, Sextus legit Empir., qui
AP * ν dmávray ¿del —— Nullus fe-
dubi¥o, quin Eleates.[cripferit: y xarà rávra
Py Dicer x. tM — eibóra Q3ra] fenfu empha-
‘QO; fere fimiliter Pindarus: Q róror, of .\awararat
Ortis ¿Prpepicv oùx eidvia. vid. fragm. Pind. edit, *
‘hneideri p. 5y. Paulo fecus oratores h, parti-
t
V. 6-10.
azav d iv Xvoinos cveryyos duty...
aidouevos” domis yao Eréiysro divarosos
/ > “of
' XUXAÀoI aePoréigwtev, ore cmEoKolaTo TEME
r mos ^ N / ‘ 4
Hades x0UPAs, 7 poAiTrour as IAUATO VULTOS,
=) , > ^ 3 A UN
siç Qdos word pea xparepaiv amo KEPTI X Avr ptu"
f
Paraphral. dy rag piv àxcàg aivirrera v.t Dyer"
doñois Th. TOvTíg: tofs Tav Grav (ÍC. móxoig), THY
Qarvyy dl dy xaradéxovra tàs de dpásei , Hivádos
seoupas MÉXN4xe * diera piv VUIATOS . ATONITOÙGAS
ei; Páos àcajé£vag* Sit TO Uy xolg Puros yiveodal
Thy xpgory abdrõv. | | `
cipio uti confueverant. vid. Fr. A. Wolfius in De
mefthenis Leptineam p. 277. cf. p. 270.
v. 6) dur] Scalig. emendat görs. Fabricius, ne
verfus mutilus fit, rgoxoð vel ¡uzxpov abre. egregie
Heynius: 2 atov aire. cf. Hom. IL XII, 160 ect.
v. 7.) Sextus male ingeniofi notam vix effugiet, |
qui ipfos rotarum circulos ad allegoriae gommo-
dum torquere conatur. : SEN
v. 8.) dre orepxoiazo] aegre fere optativum, neque
ipfa particula óre effe ferenda videtur; n. f. l. ory
e7eox.? quocungue Heliades feftinarent puellae. —
Parmenidis hae Heliades Empedoclis animo for
taffe obverfabantur, ubi novam fibi Deam fingit:.
Hydryy tavecriv. (V. 11.)
v. IO.) parepdy xth.] Heynius cum Herveto re-
fingit xpereoaic. propius ad vulgatam accellifTet, fi
refingere maluilfet: xperepós, idque minus fortalle
x
\
—
| $8
II. I2.
da TÚ vx róg : TE AL Y faros eri ECU wr"
u c Qas Uz ép veo auis EXEh xai à Adivos ovdes,
einrichio languere vifum fuiffet, quam validae.
anus virginum; non enim folitum virginum ve-
men a genis retrahitur, fed caliginis velamen,
talius, isque gravior, nobis injicitur fcrupulus,
xtus v, ose. ad v. ei; Qoç refert, et fiquidem,
m ferenda partic. őre est (v. 8.), V. eic (p. ex v.
uzay pendere nequeunt; gravis praeterea Sexti
t auctoritas. Quid igitur? in v. xpgarepóy verbi
jusdam tert, p. plur. latere videtur; n. f. /x&A«»?
ohpeevaet. dyroy Y dro xepol x«ahurtpas). Heinri-
iius, neglecta Sexti auctoritate, ingeniofe, veluti
let:^eig Q. ácay. xporéQuy emo. x. s.
v. 11 fqq.) impediti aliquid habet poétae haec
tio; ac recte fenfiffe Sextus videtur, poetam rem
tius' refpexiffe, quae fignificanda fuiffet, quam
fam inchoatam imaginém; neque igitur, ut recte
onuit Fülleborn, de noctis quodam palatio, He-
idum domicilio, effe cogitandum videtur, atque
rpoduroicar (Y. 9.) interpretandum potius: fu-
entes noctis palatium (i. e.. noctem), quam, lin-
ientes, — i
V. II.) ¿vda mudar sad] diverfo fenfu, fed iisdem
ʻe verbis Homer Od. X, 86. éyyus yàp vuserds Te
! wuarog eloi xéhevdor. Cf. praeterea, quos jam
lleb. laudavit, Hom. Od. XIII, 109. Hefiod. Theog.
I. 747. et Porphyrius de antro nymphar. p. 264.
Cantabr. (vid. $ 4. not. q.)
( 96 .
V. 13 - 18.
, N > / ° ~ / ’
aural d aid town TAYTA meyaraor Fugro
Tay de Aixy — byes xAfidas euoBovs
THV On za Dapevas xougas pa axoici Abyss
TUTAY emipgadics, a ag cov BaAavuriv i oyna
QUT Ep aes TEE UAR amo? TO de O'vgérpar.
HOUSE ALVES ronca AVATTA LEVELS TOA as,
Paraphraf. ¿xl 33 r4» rohóroiwov ¿Deiv diseyy, xal Fyon
cay «Midas dmoiBors, ray Si&vciav achdneis syovea
Tas. TAY Thayer eararyiyerc.
v. 14.) rohórowvos] ,,folenne epitheton hujus Dez
cf. Orph. fr. XX.,, Fülleb. — — X/3ag aporBob;] per-
peram, ni fallor, Filleb: interpretatur: ,, aptas”
claves;,, ego quidem verterem: alternantes claves,
- 4. e. quibus utraque porta aperitur et clauditur.
v. 16.) Bañavoror] adject. nullibi obvium; n. f.l
Pañávo rev bxqga xTk.? Páñarvos enim pelfulus erat
ferreus, quo firmabatur uoxAó;. vid. Suid, f. v. ib.
' interpr. cf. Ariftoph. Vefp. v. 156 et 201. ib. Schol
v. 18.) Quaeritur, quonam partic. tai de lint re
ferendae; ad v. xevpal, quis referat? | Heinrichius .
autem acutius, ni fallor, quam verius: ,, ral ds,
Inquit, non xo3par, led moat , quod cogit &varráur
- van apertae, f. fe aperientes; reliqua ornatus caulla ,
adjecta. ,, Quis enim poétarum unquam, ri
dixit, xáspa TOÍMGAy ! Sugérgav, 1 eihi€aca:? rm Quid igt |
tur? lege vartai yos pro dvertápeve! , et omnia
. ni fallor, expedita erunt: rai 3$ (ic. quae intus 4
é
~
\
a 9 |
- I9 - 24.
avag i Ey TOBY EN aa ado eX Lara
cupos xai 7 EQOVYTIY agngoTas: 7 pa di auTay
De E txor govgar xaf aparirór a ag; UA Kab VIT 7T'OUG-
ai pee Sed rogo Uds ao * Kga de xe
LU & £y; wde d ë £706 Paro, xai pos gorda
R xove '"adavdrors cuviogoç NVLOXOLT IY
» t à
rant, Dice cum fnis) xaou' &xavéc roiycay avarra
Evos, rohuxádx. &£&ovac xrh. Sed vereor interdum,
e alios impugnans, fallar ipfe; quod fi mihi ac-
iderit, vir et docendo et monendo optime de me
leritus, cujus juveniles conatus juveniliter im-
ugno, .et'nunc de errore me admonens ad rectam
am reducat; aequtorem enim judicem, benevo-
ntioremque admonitorem habebo neminem.
v. 21.) xaJ, auakirov] lic editt, Steph. xar áua£ir.
odic. nonnulli szarayasiréy.
v. 22. 23.) cf. Aidix&y auctor v. 95. Kai pu) shay
Gi xeiga mpooyuday de éxéecory.
V. 24.) cuvjopcs] repofui formam Jonicam. Etym.
« euv&opos . ¿.cuvódos. Hom. Od.VIII, 99. Qópuuyt
viepog daizr, Cf. Pind. N em. IV, 9. edhoyía Pópuiyyr
váopos. Dubitatur vero de verborum ftructura.
einrichius: ,, jam omnibus tentantis, inquit, pla- -
t hanc rationem, quamvis duriufculam, fequi :
xoópe, euvéiog. ad. , immo gv. ixzvov, o-fili, diis
lalis, equis freno flexis domum noftram ingre-
»ns., Videte, num fic mederi difficultati pos-
e G
- gui ect.; nefcio enim, cur virginés divinae dici at
| QróuH» seas nadimepsev d egig4v.
98
" V. 25 - 28.
e/ 4 4 € d e ? ^
SAT OIG, TAL TE Psgouriys IAV — dai,
xag y ETE ovri TE poga xari mgovreperre vitra |
qoid odov? 7 yag an avd german énres matou isi
aAA Ospuis 76 Aixy TE. XY PEW dere LT ot rubirias-
Paraphral. TIS abrd⸗ roca ney , frayy@nerat duo
TAUTA Wak, $ 4 pay ahyveiys ebrerdéos à OT pejus my
orep ssh td THs: èrigúuns ameraxivytoy piua “Erepoy
ds Boordy dófas, raiç ods xTM, TovTés: TÒ bv. MN
seisnevov wav, Sri yu aBéBaiov.
fimus; interpungatur p. v. zvióx. , etdegatur: iri
Y, a xr. o fili, divinis fodalis aurigis et equis
rigae nequeant. cf. Pythag. carm. aur. v. 69. Hxiypf.
v. 2D Recte Fabricius notum Lucretii verfum
hui? P. contulit (I, 925) : avia Pieridum peragro loca, 4:
nullius ante trita folo. cf. etiam Empedocl. v. 57. T#
(AQpobirav) cotig med araci ehiccomevyy deddyxe Ovh
&váp ci 2 move Móywv schov oUx &zaTWAÓv.
v. 28.) rudéisdar] fic Cod, Taurin, et al, pro fh,
V ahha... Ao re] Fulleboyn refert ad ap
weume y.; Hervetus ad leqyentia; utraque ftructang,
habet aliquid duriufculi, prior tamen effe praefe T.
renda videtur; fimiliter enim, fui veluti immemoy
in fequentibus (v. 72.) de alia, quadam Dice, haec
noftra loquitur Dice; eaque junctura Simplicio etiam ,
et Diogeni Laéttio placuiffe videtur; uterque enim
a verbo xpgeo inde verfus laudat fequentes; |
» V. 28-32.) et Laërtius quidem duo feq., Simpli-
. 20. 30 - *
ply aAnd-sing sure dos atge pès yop,
di Booray dogas, reis oux Ey misis aA ns.
99
us vero quatuor. vid. Diog. L. IX, 22: Sos%v re
Y (Haguevidas) elvai Tuy PidocoQíay * TYV èV, HATE
yeay’ THY 0à, xarà Soka dd xai (vei rou" Xpeà Th.
mplic. in Ariftot. lib. de coelu (p. 138 A. B. edit.
met. fol. 345 codic. Taurinenf. vid. Empedoclis
Parmenidis fragm. ex codic. Taurinenfis biblio- :
ecae reftituta ab Am. Peyron p.55.) 5/6 megi psy tò —
i &NjJeiay eivai Qyoww, wepi de rd yevytov, viv òd- .
/' Quai yàp à II. «th. V. 29. 30. exhibent prae-
rea Proclus in Tim. II. p. 105 ſ. in.: d ui» oiv
TU rappin TOUS Te Móyous: xal Tas yvódels TOig
wsoig OueiNey * d dé ye Il., xaitoi Quà woiwciv doas `
» Gueg xal adres rabra évdexvipevds Quoi. (ct. vd,
v. 41 Íqq.) atque Clem. Alex. Strom. V. p. 576.
* Edvárys IB, d péyas, dirray eiowyeira: didacra Nay
i, ddérug ypáQuv xr. et denique Plutarchus adv.
lotem p. 1114. (cf. 6 26.)
v. 29.) eórerdéos] ita Sextus, Plutarchus, Clem.
ex. et Diog. L.; Proclus edpeyyéos, quod mapa-
ier’ bo TH Qori TË voeg Má urouoay (Ic. ahyderav) ct.
, ad v. 39 fq. Simplicius vero: er i ug ays ei el e0xd~ `
‘og arp. 4rop (ap. Peyron 1. c.) mendole fortaffe fcrip-
n pro 4 ud (fequitur enim 722) ahydseiys edxdsxhou
. 37. (nam vulgat. edit. ex Guillelmi de Moér-
ca verfione Latina, ut nuper probavit Amed.
rron, Graece facta, h. adydelag xuxModie xt)
Ga a
-—
y
^
100
v. 31. 32.
? y v ^ 9 t e \ à ^
(aAA turns xai TAUTA jua d 10624, alg TA dOXgyTA
xen doxipumc isvas did marris ravra, mepaivran)
fed quidquid fit, equidem verefimile fit, lectionis .
varietatem jam in antiquiffimis Parmenidis codici-
bus obviam fuiffe. — drpeusc] ita Proclus, Clem. '
Alex. et Simplic.; Plut., Sext. et Diog. árpxé.
Sexto autem h. lectionem a librariis fubditam elle,
probat paraphrafis: dyeraxivytoy Pia. — kaydeing
yop] infolenter fane dicm; fignificat- autem, ni
fallor, veritatis veluti medium atque fummam.
fere fimiliter: ¿dóvoy x pains yorpdy bros Orphic.
fragm. I, 6. cf. II, 7. Aliena Sexti est paraphre
Tis: Bua.
v. 30.) Diog. Laért, ray obre Fr “Th,
V. 31 et 32.) continuo verfum 30. fubfequuntar f
apud Simiplicium, qui folus eos exhibet. Nelcio F
vero, utrum Sextus potius eos poffit omififfe vide
ri, an Simplicius huc retuliffe, omiffo intervalli
figno; hoc tamen, quam illud, verifirmilius est,
v. 31.) Jury] fic recté dedit Amed. Peyron pto
corrupto: Zuzig, ficuti wadyoca: pro uadyseras.
^ X. 32.) xen] cod. xpi». — ieva) lic Peyron,
Guil de Moérb. fifus verfione, pro elvan — rif
ca mepavra] equidem probabilis est Amedei Peyron
emendatio rzávra féovre. Interpretatur autem: „ât
„tamen haec difces, qua ratione oportet fenfibk
_,, lia omnia plane effe femper fluxa, atque per for
„ Mas omnes tranfeuntia. ,,
IOI
33: 34
Ma c) "m a ihò Coes El gys Vonpoely
nds a bog mroAUmesgoy ódày xarà riude BíacrOco
waphraf xal bet teher mpocbiaeaQe? Td uÀ Sefy Tai
ajodyseo: mposéxerv, ANAL TH Mya qu] yáp et,
Quslv, xTM. (v. 34-37.) AAN obro; uiv xal ač-
ris, Ós de ray eionuévos oupayis, tdv ériguuovi- |
xdv Móyov, xavóva tis iv Toig obei adrydtelas ava :
yopeicas, drésn Tig TÀV aisdicewy enigkoews.
V. 34-36.) habet etiam Diog. L. IX, a2. sxperá- .
» 38 tov Myoy elre’ tág Te alodíecis pi QæpiBeig
boxer. . Prol yody * Mud uth.
Y. 34.) 9 * eos] Laért. uý ce Jede wth. — J ungo:
0g wohonerpov. — .Biúcdo) fimiliter Plato: Supro-
delo ¿y tois Neyos. vid. Gorg: 182. e. cf. Theaet.
. 165. e.
Parmenides ap. Platon. (p. 135. d. e) TlMzy rodre
000’ xal mode ToUrov (Zenonem) $yáo3ww eimávros,
00x el év.TOI dpapévore 00d) mepi taŭra tv Théry.
IGKOTETV y "¿AMA regi EMEÍVA, a Banish Tig EY Mya Aue
| xal 204 &y inyhoarro eivet. cf. Empedocl. 348 Íqq.
fré tiv’ Oy xov mist Nov, 4 xaT dxouyy* H &xooy
Souzoy , ori rpavópara yNdaooys * Mira ti tay NM
ay rópos ¿sd vojoer* luíwy rigiy Eure, yoet Vý dy-
' &xagoy. CÊ. v. 302 fqq. Odx ésiv — odd"
Jaruoioy èQiuròv Huerépors, 3 xepol Nafeiy * ríe Te
visy Meidods ávdgásoiei éjMatiTOg elo Poéva HÍTTEL.
raclitus (ap. Schleyerm. p. 364.) saxo! ipis >
pámouiy ¿pao serd
102
V. 35- 38. l
van AG KOTOV oppa xai NIETO AV dxouiy
xai yAwroay’ Xia di. Act moAumesgoy Ey |
iL ¿uidey pytevra’ povos de ye Fupos ódoio
. AÉTETA» ,
V. 35.) &exorov Supa) cf. Homer. Il. XXIV, 159.
Obre yáp és pour , our &excmog. Cf. 186. — — gue
cay &x.] Emped. v. 349. —R eoidourov.
V. 36.) rohóreigoy ¿Meyxoy] Pind. Olymp. IV, 30
diérre1pó To: Bporay éxeyxos. Diogenes mohodygiy, f. rò-
Máguiv. Retineo Sexti lectionem, ac interpretor:
ratione dijudica (folitam hominum) diuturna expe-
rientia ferocientem argumentationem, quam tibi
exponam. |
v. 37.) uóvos 36 ye 9. dB. X.] quod enim (fic d
Pindaro aliisque in ufu) ad viam attinet (fc. veri
indagandi) fola reliqua est ratio! fic enim v. Yue
. apud Pindarum aliosque antiqui(fimor. poétar. fae-
pius obvenit: vlc. Ol. VIII, 9. paropévos typed. Pyth.
IV, 130. tux (i.e. cuverd) Jug. Zonar. f v. Supt
onfeciver. . . tov Moyispóv. Perperam Hervet. et
Fülleb. ,, folam mentem errare via contingit. »
cf. v.59. Empedocl. v. 53. T3» (Gidórgre) ed vég
` Open.
v. 39-46.) ap. Procl. in Tim. (p. 29 b.) II. p. 105.
(ct. vd, ad 29 fqq.) Verfibus allatis fic pergit Proclus:
Meyer 9 oby xal d Pihócopos èri drrroig Toby asi, obey .
xal uy oboi, dirrág elvai ras yvaors, akydeay, Wy xal
edpeyyá sin Mite, ds 7H Qari rá vorpà Meurovaay, nal
f
103 .
V. 39-46.
* x F x
Ei da aye TV ¿pus copias di ov ) putos a axgras,
are ¿des povoa Airis Eiri vor ás
1 pi, omens Égi TE Kai wg oux ESI pa éiyau,
meitous € €S 5 xeAcutos, —R yag omnes”
1d ws cux Est re xal ws XoY isi pa HTN
"y dy Tos Peele raya ed o, & patr dragmèn |
ture yao dy yvoing TO ye pa i &óy, ov ya epixrey,
eure Qeacass,
D od
Rig, yy TÄS povijuov yuacems a@etrev. V. 41-46.)
ap. Simplic. in Arift. Phyfica p. 25 L £. ef de tig
. ~ ~~ * ~ y y” > A
ériJujei xai adrod ToU Tlappevidov Tatas Méyovtos axoŬ-
Oat. TAS nqoráaeig » THY [Lev rape 70 ov ode ov xai oddey -
Myouoa y Wig 4 adrá est TH -Tò oy uoꝛaxos Myesda!,
ebpioes dy exeivoię TOÍS ETECIVO
v. 39.) el. Y eye] cf. Empedocl. v. 160. El Y ey
sy yor viv Mco erh. V. 46. GAN dye Moda HAT "4
V» 92». TaUT ' lodi. . . uo» à AHOUTAL. |
v.40.) puedo] v., ni fallor, corruptum; vix mihi
temperavi, quin refingerem: Movval. o
V. 43-) % uiv] Simpl. 4 u. — re xai do] fic Simpl.;
Procl. pe xài.
v. 44+) mayameidéa éuperv’] Simpl. ravarsda E EM Lew
væn — _ derapmós) Empedocl. Wi 3. Moyuy play arpaméy.
cf. Orph. fragm. II. v. 8. Linus ap. Steph. in P.
. philof. p. 112. et al, |
v. 45.) ovre] Procl. ore re. — i3 ¿dy] fic Sim-
. plic. — ¿Queróv] Simpl. ¿vugóv. difficile est dictu,
quaenam lectio praeferenda fit, Empedocl. v. 302.
⸗
N
104 —,
V. 47-49-
. * | x* *
Xp7 To Abysiy Tò vosy T boy tuera ¿ss ydp Elvas,
pro» S oun siye, TÁ TE E Peal nda dvwya'
-F QuTHS yao ad ¿d0d did novos Eieye vonpa,
od) ¿pIaNuoioiv ¿Querdv xth. Anaxagoras in I. Phy-
licor. ap. Simpl. in Arift. Phyf. p. 33- B. o28é avusoy
mávyTOV Wheiw elvai xTM. i
Plat. Theaet. p. 189 a. d dpa uù ov Sotáfuy oii
$o£áte: — oò Qaíverar — &ahà py ő ye pundev Ootálum
gorapámay cà3à óobáte: ath. Sophilt. p. 237 e. áp oli
0038 rodro cuyxwpwréov TÒ tov rorcúroy Méyew uiv, M
em puévro: pydéve adN odd8 Meyer Qaréov, óg dy Hr
xeu un ov Dréyyecta:. cf. p. 2380. ” |
|. V. 47-55.) Verfibus fuperiorib. (41-46.) exhibitis,
Simplic. (p. 25 ff) re di y avripacic 0d cuvadyseth
inquit, òr éxeivey Myer adv irav, Y dv pépapera toig
elo Tauro cur que TÈ dytimelpeva* simo yá" Egi yap
elvai xTÀ. " fequuntur ab his verbis inde v. 47-55
Prima pars v. 47 legitur p. 19 [. m. 70 rávroy fya xal
wey aórdy elvat Móyov, tov tod ovrog, d II. Qaciy ay n
mois. leq. v. 47. 48. i
v. 47.) T čov) fic refcripfi, Heindorfium fecutus
(q. vid. ad Plat. Soph. p. 239 b.) pro rd oy, Cae-
tera idem emendat Heindorf. yo? 70 Myers, Tò yotig
T ¿ón Zu.
. V. 48.) uydi Sods sivas] fic Siinplie. P. 25. p?
S'o)x fc p.19, unde Heindorfius (l. c.) effingit:
py Y civ odse Esie — TÉ Té ac] fic dedi cum Hein-
dorfio, pro zá os.
v. 49.) Simpl, contra metr, dg! ¿Y raúryse -
so -
105
a
50 - 55.
, . 9 ^ J 7A,
map ETET amo TS, 4V dy Beorol sidóres oudiy
1 » / N 5 > Aw
Nal ovra dixgayos* AUIXAVIN YAP EV AUTO
eriw urs TARyxróy vooy^ oi de Pagouyres
pa opus ropas TÉ tedymores, e angina, Purdy |
; TÒ TENEI, TE Xa 0U% EIVA TeuTay VEVE MIT 044
V TUTON” záyray de MOAT 07 Os isi x6Acubos.
V. 51.) rháLovrar] c£. Lucian. in fugit. $ 10. de
phift, ciySerdy ti xai puseróy dy péso ahalovsias xal
Mocobias mraiuevoy. — — &uMxaví4] cf. Hom. Od.
, 295 ect. Sext. Hypotyp. I, 7. Y cxerrixj yy)
wire: xal... mopitoe], azo dad... Y dro rod
ungavely mpoe cuyxarádeoiy x. T. do
V. 53-) xwQol ouas] Heraclit. (ap. Schleyerm. p.'
29.) a&dvero: &xobcavrse pois &oíxaci. Pind. Pyth.
t, 151. xw(Qos výp Tig #. T, A. Cf. etiam Ariftoph.
charn. 682 fqq. et Valckenar. ad Ammonium f.v. —
Pi] cf. Pind. Olymp. XII, 13. TG» 38 ueAMvray reró-
\ovrai Op&dar; fimiliter v. 2oxoros ufurp, vid. Timon.
Sext. adv. Math. IX, 57. — reĝyróreç] cf. Emped.
53. Tyv (Qukórgra) od vóm dépxsv, pond’ oupas joo
HTG.
V. 54. et prima p.v. 55. iterum ap. Simpl. p. 17.
pá pevos Tig TO Oy sai TO My OY vu épougiv ¿y TÀ
Ta, oig 10 médam . . . od Tavróv. (reliq. vid. ad
56 íq.) |
V. 54.) 7e xai] lic p. 17; omittitur particula rə
25. |
V. 55.) vávre»] l. rávros; v. enim rávroy ad
casque pértes, quas impugnat Parmenides, refe-
| 106 |
V. 56. 57. -
* * o. *
Ou yat parrots, TOUT oud eivat pà éoyra,
arhrAd ov TSO" ap dov Al Acos cioye vönua.
rendum foret; adj. autem raMyurgoros ad eos ſolos
referendum est, ois rd réh. ve xal ods elvat Tadroy V.,
sod tadróy. mahivrpor. enim est, quod in utramque
torquetur partem, femperque mutatur, nec quid-
quam habet-ftabile. rayhivrgora Pouheúuarae xal sa
paxóda ap. Plutarch. in Cicerone ex Wyttenbachii
emendatione. vid. Schneid. Lexic. f. V. cf. Heraclit :
ap. Schleyerm. p. 413 fqq.
. V. 56. 57.) ap. Plat. in Sophilt. p. 237. Teródur-
^ € ^ ! ~ * -
xev d Móyog ovrog UroJésJai Tò Jj Ov civar” Weddog yàp `!
odx dv &MMeg tyiyvero ov" Tlappevidys di 9 yas, ó
^ , e æ 3 ? s , ` ~ ~
gai, walow yuiv obc «pxóevos te mæl dit réhous route -
drepaprógaro, mela ve dos exúgore Aéyov nal pera pera
Od yap. T. M. ch p. 258 d. Ariftot. Metaphyfic. .
XIII. , 2. p. 576 8. .... el UH tic Acer, deal dudes fa
disirar të Iaepuevidou Ayo" Odyap rhe Verfus eddem
modo f{cript, l. apud veteres Ariftot. Interpr. h. l
cf. Simplic. p. gr L m. à 38 II. 70 uy ov dx tod ing
' OVTOG Tayrázaci &opítei * Od yup prote TouTou seth. Àt
nec metri, nee ftructurae conftat ratio. Libenter
acutam Heindorfi conjecturam (0% yap puúrore tü-
vo Dag ela wth.) in textum adhibuilfem , nik
tot veter. auctor. mirus in vulgata tuenda con—
fenfus me impediiffet. Videant nunc Heindor—
fius, Heinrichius, caeterique criticorum principes»
quomodo expedienda res fit. Verfui vero hic elle
— — — — — — — — o o
. 107 |
. 58. 59- m
* * *
Moves d tri modos ôdoo
4 € / d N 1 y
TETOU, ws Ígi* TAUTY d Eri TAAT daras
cus adfignandus videbatur, propterea quod Sim-
iius p. I7, ubi v. 57 et fqq. exhibet, ueuyáóe-
;, inquit, roi; rò 0v xal tò uù Ov cuu £poust . . ..
ospéae THs Ooo Tis Td uù Ov Eyrovoyg* AAAS où Més
w täs d dQ’ d3ci xr. nam illud prius antea factum -
at; hoc vero fecundum (arospépas Tás 0303 xTM.)
X fit verfu. - '
V. 57 - 72.) ap. Simplic. p. 17 f. f. ueuyájyeros (ct,
L ad v. 56.) .. . &ráyei*. Móvos 9 ¿ti uth.
V. 57.) gnois] fic conftanter dedit Simplic. et
ato p. 258. d; p. 237 ante novillimum editorem
Jebatur DY MEOS.
v. LVIII- LXXII- et LXXVI,- CXIIL). ap. Simpl.
31 a. b. (cf. $ 21. not. £)
V. 58-60.) iterum ap. Simpl. p. 3r a. f. m. aan
roy ous ripas yoy rav reos Tapuevidyy Móy cv Diyus-
n xados dy Eqor tiv Te Hapuevidov dkay aúrod repl
EvOS OVTOS » aS eójsuergov TIS MOREL LEVOIS y avinvei=
> xai Tas avridyias 7006 Ti yeyovacty émoxipardat.
r ni obv 0d TGV yivoméveoy ti xal Pdergopévos d à II.
20 dy ríderas, Inhol TÒ onpeioy abroD, f» tò dyévwroy
pÍaproy Aéycwv), Èv ois Quei, Móvog xT.
V. 58.) ¡uóvos u. dðoro] ex vulgari cónfuetudine ex-
'ctares fortaffe ¿dos uudoio. fed vulgata est tuen-
> ac fic interpretanda: una fententia (fic v. põ-
108
V. 60.
9 , , A $ ? 05 .
MOAAR HAA s 05 iy bIYTOV ¿dy xas avwAshocn, se
Joc ap. Homerum aliosque faepius obvenit), quod
ad veri indagandi attinet viam, reliqua est ect.
V. 60. 61.) ap. Clem. Alex. Strom. V. p. 603:.
Il. de d piyas, óc proiv y ooQish IINérov, adémws ves
rod Jeo yoke. cf. Eufeb. Praep. Ev. XIII. p. 680.
V. 60-62.) ap. Simplic. p. 7 f. £. »ai à II. 70 row-
cov adres (cà Merasa) pAprupeí, Myor Òr abrõu oxe-
doy Tov fmuéros, bs aime» «TA. ovTW pv oby xal .
obros ús dvémherrrov xai ds ġyévytov xai deretpov elval
Que. V. 61.) iter. ap. Simpl.. p. 26: Sjxoy 34 it
xarà py tò Uromeipevov, mad ó xal as: Xxpárwe, è
aúrós és: (lc. Zwæoérys Aeuxds ai E. ovoindcs), xarà od
Ta cuuPsPyxdra sreposs morep xal čv mai mONMA nar
. &XNo xal Addo. óri uévtor I. pása rávtov od Fyv6e
TV TOLRÓTMV Sra Qoopàv ; For, eimrep dy Méywy tocada
raryyopeí adrod* ¿si yàp odhoy HTA. , sat axivyrov, xal
dido, nal adiaiperoy , xal mupia AAG e u. . TOY MÉVTOl
aciyóva adroy oao II. chiveyxer * 0888 yap yy oiueĩo⸗
d xavovindy ToUro Tác Tay apyaiwy Boexvdoyias. cf.
Simpl. de coelo (p. 138. ed. Venet. f. 1. 345. cod.
Taurin. ap. Peyron) Theodoret. affect. curat. IV.
p. 794. Plut, adv. Colot, p. 1114, id. ap, Euleb,
p.23. V. 62.) Simpl, p. 31 f, m. cf, Ammonii
Commentar, in libr. Arift, de interpret, (ad c, 10,) `
P. 59. Joh, Philopon, in Phyfica B, p. 9. f, f,
v. 60.) avádedpov] cf, Ocellus Lucan, I, 2, 10, II
ect, Timaeus Locrus,p. 546 cet, ap. Gale. P, v,
dy Jo, interpungitur ap, Simpl, p. 31 £, £, et p. 17.
409 Nr
6r. '
A QY) pouvoryevés TG Mai aroe ès Pi ATÉÀES OV"
; jure, ni fallor; ad id enim (fc, dyéy, xal ¿vád,)
eluti ad caput, caetera referuntur omnia, — i5]
impl, p, 17. &» Kcu.
v. 61.) oitov] fic conftanter fcribit Simplic, et
Jem, Alex,; Plutarch, autem ap. Eufeb,, Euleb, et
lheoderet, juoyvoy, — ¡puouvoyevis] Plut, adv, Colot,
dhoushés. De v. mouvoyeves ufu et fignificatione in-
er fe certant vet, Hefiodi interpret. ad čop, x op.
, 374. p. 88. 89. ed, Heinlii: Movfoyevje 33 ráis
lor marpdiov oixoy, miht fatis fit Joh, Tzetzae ver-
a adponere: ,, uouvoy, mic, aval oŭ, ix muds yuva
09 «oajdeg adchgol Td. TT. PP cf, Eurip. Helen,
700. Isoy 9 & diss cepovesámys « Y aa Teyar ¿denpás,
ovoyevoús &Q'aiuaros (ubi vero Scal, et Canter, le-
unt duoyevods), Sic igitur et hic v, pouvoy, elfe
iterpretandum videtur: totum unius generis i. e,
ihil.praeter ens; fic etiam vertit Philalth, Alias
lam unitatem fignificat, vid, Suid, movoyevğ +. +
ju puovóryra AaBis (Plalm, XXI, 21). cf, Plat, Tim,
Ib, ese ¡2AN elg bde, povoyerys odpayos eyovàe,
« Te xal Esera q. ad l, Proclus more folito magis
rgutans, quam interpretans, T tò py povoyevég, in-
uit, rj» puovadiejy airíay &xeixovitero , xal Ty whvrey
PIEMTICRV y TOY Beurépwy xal tav Ohwy erinpatovoay ob-
av Zybeiuvurai* xal yàp d Jeodóyos (vid, Orph, fragm,
> 8.) 79» xp povoyéveray . siwde. sposaryoptóery , dg
y Ey 07 pis drkyray myemovinas Tola évyy 4. Te Ae
?xocl, in Tim, IL p. 139,) — 42 árédegoy] ita
e
A
- V. 62,
'" M » Y * Vy 3» N A 3 e ^i
ovd$ wot "V, oud sgat, Ez E) voy isiy Opou 7
110
Simplic, p. 7 et 313. id, vero P. 19. &7éAsvto:
p. 26. et de caelo l, c, ayévyrov. ayév, habe
que Plut, adv, Col,, id, ap, Eufeb,, Clem
Eufeb, Theodoret, et Joh, Philop. At ver
praecedente Parmen, ro gov dixerat ayévyrov
perperam huc retuliffe videntur, qui fuperio:
fas non fimul laudaverant, Quid autem, fi
altera illa leetio $45 arédegor I, aréhev'soy Ct
enim forma perantiqua est) Parmenidis fue
nuina? Inter omnes certe conítat. eum f
affirmaífe ens elle, quod etiam v. gg fq. <
Múryrov elle probare conatur; neque igitur
- babile est, et hic, ubi argumentationis, q
quitur,- fumma exhibetur, veram lectioner
Te: od drén Haud quidem nefcio refraga
conjecturae Simplicium et alias et inprimi
ubi affirmat Parmenidem quoque, veluti Me
ens elle infinitum voluiffe, At ipfum Simp
fefe]liffe ejusmodi mendum poterat, idque
'tiffimum, ubi fua ductus opinione, parum
fus certe verae lectionis erat inveltigator.
v. 62.) Ammon. l, c. O2 yap £y odd’ ¿sa
Tapuev,) * duos àv és: 8$ poóvov, Jun. Ph
l.c. Oda yy, od ¿gar duel wav’ Egi 93 uogvov.
plicius autem conftanter [cribit, ficut ded
milis verfus iterum fortaffe occurrebat apu
menidem, eumque Amnion, et Philopon.
fervaffe videntur,
XIX
. 63- 65.
cunsxis. Tiva yde yen Aljosa AUTOU 5
y wotev auger tev; our bx uh éovros tdri
dras a ovdi votiv* ov yao Qarr, eud? vonróv
V. 63-66.) ap. Simplic. de caelo p. 138. ed. V,
ol, 345 cod, Taur, xai II. d mparog (?) dy &xoğ iouen,
(Uv Oy TOY Aó9/0y ¿pray gv TOig reci repi ToU AYÉVYTOY
wa 70 Ov, ráde yéyraQe* Tiva xth, V., 63-67.) ap.
impl, Phyfic, p. 34 b. xai yap xai II. órt dyévyroy
d outos Ov, Bderkev du TOU jure & OvrOg THY (yévtoiy
XEY , ure èx ToU LrTo(. der yap EX TIVOS \yive-
dar 2d 38 uy öv odev és, Ty 8 aitiay rod Beiv wy-
We & OvTOg yiverdal TO ivójuevov , ' Sauuagás o II.
fosédyxer, Shas yao Qyow el de rod jus) Ovrog , Tis %
oxbiguors robó Té periodo € ore dyéveto, ANÈ uj mpó-
egov y Ugepov Y yo&Qei à 38 ouros? Tíva wth, cf, p. 17.
V. 64.) mH ródev: avé.] f. xj v. Taóg. Philalth,
uo undeque auctum. — uù &vrog] fic relcripfi
TO ¡Ly ovr,
V. 65.) Pácda: o’ o23¿] Simplic, p. 17. Q. os odd3
¿— où yap hardy xTM] cf, Plat, Soph, p. 237 €»
id, p. 238 €. 70 uy ov... écly adiavóntóv re xal &gón-
wW, xal ¿pdeyxrov, xai &xoyov, cf, Theaet, p. 189a,
e Republ; V. p. 478c, d, Varie autem fophiftae Par-
ienidis hoc placito abuti folebant, ut captiofis, ac
alofis fuis conclufiunculis quandam veri fpeciem
ynciliarent, vid, ex, gr, Plat, Euthyd, p. 484 b. €, —
mpedocl, v. 109 fqq. vizio «6 +- Of dÀ yivedDai Tápog
ue gov érrilovow, Hs xatadvioney Te xal ¿EóMwodal
ráyT4. cf, Ocell, Luc, c, 1, ect, |
`
112
_V, 66 - -73 ,
ish, ones où bss, ri d ay uiv xar Hobos dore
Uc Ego 4 y 79072 6j TOU pondcy aphapevoy Puvas;
OUTS Y raum ay TEAEMEV xcecr ery » OUXS.
ouda mor Ex ye pun éovrog ¿Pros wists lous
Y yv ETA Ti Tag QUTÓ' Touvexey OUTE yever D is
our ¿Mura a AYNIE Aint, ANATATA: greene,
aAA xa. .
* x |
ef 9 .
Así cred opas ATENTA you TAPETA BeBaias’
v, 67.) pydev) refcripfi pro umdevos.
v,*69.) £x ye uù ¿óvros) At probaverat jam Parn,
ens ex non ente gigni non poffe, ex[pectatur ergo
altera argumentationis pars: ens neque gigni ex
ente 'poffe; utroque enim modo Eleaten entis or-
tum [uftuliffe, tota confentiens tradit antiquitas,
Mendum igitur negationi inelfe videtur, idque fic, '
'ni fallor, tollendum: 0233 ror’ é ye 700 ovrog xth
neque fidei robur unquam ex ente quidquam prat-
ter ipfum gigni finet. nam. cum nihil, nili ens co
gitari poteft, quodcunque ex ente fieri ponitur,
praeter ens erit, [, non ens, Nelcio etiam quo-
modo, fi vulgatam tuemur, v. rag ard explicanda
fint, cf, Empedocl, V. 62, zai moos TOS apa obre TI
yiveral, 008 &TCM ye, — ríigios isxds] cf, Empedocl,
V. 335. Tisios opu. `
v, 73-76.) ap. Clem, Alex, V. P. 552 C.D. aM
xai ll, dy TË adrod rowers, Tepi TÄS ames alvioo⸗
pevos, à voiaÜra Myer (feq. v. 73-76). éxel mai d
=
113
^ T4 76.
j i ydg AmoTUýŽE TO EOV TOU-EOVTOG basan,
t cxidvdiquevoy TAVTN TAYTAS xaTa KOT OV,
`
JTE runsaus. .
ilo , nadire d meetwy, Th và dg ta voyra xal
è wéddovre. Sic autem Clemens [cripfiffe videtur
l.orationem ipfe [uam accommodans hoc dictum,
lod, ut verifimile est, non apud ipfum Parme-
id, fed alium quendam auct., legerat. Paulo me-
us Theodoretus, qui V. 73 laudat (de affect. cur. |
P. 712 fq.): aráp de xal Il. d EMáTWe, d ro) Koho-
eviou Zevopáyous Eraipos y migel TOig VONTOÍ mpos páre
peyyuz: Quel yáp' Aevoce ath và yàp Móvo reále
ic voyrols Suvaróy* Sina 03 wígeug od08 0 vodg dogy due `.
Tal TH YCOULLEVAs Verfuum autem fenfus effe ejus-
odi videtur: ,,quae vulgo praeterita putari fo-
lent, tute praefentia effe tibi perfuadéas; nam
ns ab ente refecari non poteft, neque ita ut un-
lique difperfum fit per orbem, neque ut ite-
rum confiftat.,, Huc vero hos verfus potiffimum
tuli, cum ea, quae fequuntur, "ens tantum elfe,
non autem fuiffe, aut futurum elfe » quodam-
odo praeparare viderentur,
v. 74.) amoruyéer] n. f. 1. avorusyberg?
v. 78) cf. Heraclit, ap. Schleyerm. p. 357. (4 oy.
DY... axidvyer xal rah omváye eth. Hoc autem
e modo jam Anaximander ex infinito fuo rerun
um videtur repetiille. vid. Ariftot. Phyl b he
‘Simpl. p. 6 b.
H
114
V. 77 - 82.
x , x * “y
zy 3 > > € ,
Es, y ovx Egiy* negras d ouv, oce ayayXt
THY perv ¿y avovnrov avóiupov ov yag ddr:
isi odds’ THV f use mths, xai trýrupov EINU.
mag d dy ETETA TEAD TÒ EV TOG d ay xe Y VOTO; ,
3 E] > 3 > Y .
El ye yeast » 0ux Es, oud El more panas exer San’
~ / 0 |! NY 7
TOS YEVETIG EY arerfiesal xai arios —R
I
V, LXXVII- CXITI.) ap. Simplic, p. 31 b. in,
qui laudatis verfib, praecedentibus (58 - 72. ), 1 8
xplois, inquit, repi coutwy Év TGD écív* Eow y wth
v. 77.) dobr] exfpectatur [yllaba brevis. n. f, xéxpt.
odor. ?-fec, enim fyll. v. xéxprr. corripi folet,
v. 78.) avóvuuoy] Plato Soph. p. 238 c. «à pj 9
Em xal &QJ3eyxrov. — avóvyrov] fortaffe Plato
legiffe avéytoy videbitur; admydyrov enim dicit rd pi
oy l. c. `
v. 80 fq.) cf. Plat. Tim. p. 38 a. rò 32 del xat
TAÙTÈ Éwoy &uivitwo, OUTE rperfurepor , ure vedte
mpooyner yiqvertai more, 0638 yeyovévas viv, odd" clan
dis loesau. Ocell. Lucan. I, 2. e... čyxpovo "i
máy, oom ay čti yv. Archytas, f. Pfeudo-Archyt,
nihil enim impedio, és 7 repi TOU TayTOg hoya. ap
Simpl. p. 186 a. b. Sióxep o xpóvos WTO! Tomapamay cox
iyri, q auvdecis xai pós évti. @ yap vd uiv trace
odxwéri vti, TÒ Ò po» oddérto evel, v3 de vüv arenes
xai &Xiaíperov rag ay prápxor roiro Kat’ ah&deay;
V. 82.) ap. Simpl. de caelo p. 138. ed. V. fol. 345
cod. Taur, , ubi áréofegas, ficuti dedi, pro axéeBytas
- 115
. 83 - 87.
? ^» X v
Oude dsaiperay égiy, eme mav és oporoye
vw ^ ^ ^" y l `
108 Ti TÍ PAAAD, TO KEV soyo piv ruviyer ten’
de Ti xepoTepov: mav de wAEav ¿si éovros,
@ ruveyès wav isw, ¿dy yàp torti mercer,
3 3 » 7 ` ~
vrdg A KIVNTOV peydho iv — — —
v. 83.) ap. Simplic. p. 19 (ubi xal Dialoer prb
34823.) et p. gr . m.
v. 84) Nelcius quid fit zó xev eipyoitev owt di-
inxi: e/pyos Muy c. 5 w» eñim pro yey refcribere-
on dubitavi, praecipue cum, nili me acies fallit
culorum, fic legatut etiam ap. Simpl.
V. 86.) ap. Simpl. p. 19 f. m. et f.f. Joh. Philop.
.. p. 9. et Plotin. Eunead. VI, IV. 4. p. 647. — c£.
mpedocl. v. 126. Apria dy yàp máyra éavróv adrá
posi. id. v. 181. Ovdé zı ToU wravrds HEVEOY widely
di reparó. cf. Plat. Tim. p. 35 a.
V. 87 - 89.) ap. Simpl. p. 9. L.m. eixórec 33 ey Ate
oytes 70 Ov xal axivyroy Emyov, errep uy epi Quoixóy Sie
&yovro. TUVEIGRYETO YAQ TH siviiaet xai T0 xaJ o Y xiys-
IS, EITE HATA KOISTYTA , EITE HATA TOCÓTYTA, Y MATA A
27 Gcuveideyero De xal à toros &XNog dv wana ro i-
OUEVOY y, ere yy pug ix} xjvyois. NN d TL wepi TOU
rod Mywy OVTOg " Abrà- axiv. Qual ur). p. 17 b.
in. raç Y dy éxeiyo tÒ ov ¿NMoL0ÍTO, ad del xarà Tà
)rà xal écaótec xov, TO MATE adro ounBeBnrds —RX
re ANNO TI ouphBeRyxds &xov, GAN adro robro Ov, črep i
*, xahóç ouv d II. rodeigas Oe TOV rpórepor elonpuévor,
1 &yévyroy nal &gpdapróv égi rd Oy, irýyayev x. T.N
H 2
N
. 116
V. 88 - - QI.
isir dva x grauen, irai yiveris xai orshoog
rude pan inMáyxbnrar, aztwgs de ríes dabas.
Tauro T ¿y PAUTO à Feevy, xaX AUTÒ TE XSiTRA*
euros buredoy auds iver xpareon yde Aya yen
i£ ov xai Sghoy, ón: ¿Mo td aladuro⸗ ordey dy @ yévos
wai hetpoc, xal Ao à voyroy òv. Simplicius au-
tem v. 89. praecipue videtur refpexiffe , ubi: sie
pb’ dobdeyxJuoap s `
v. 97.) veigas erudi] fimileter Empedoch, vum
weipate goa.
v. 88.) 2vepxoy x’ dx.) Simpl. p.9 et 31. dvapy. de
p. vero 17. dy. xai às.
. v. 89.) éxdáyxIxoav] paulo fecus Empedocl. v. 129.
Goon Quy èv Syyrotoww arorhayxdévra TEPUHEV. ,, QUAS
vagari folent. ,,
v. 90-94.) ap. Simpl. p. 7 f. £ «i» 33 vod zigare
Kyvoiav Òr dxeivay ¿ice TOv drav’ Tauroy xTM. el ya
Oy ¿1 xal ojxi pun ov, ávevdeés giv’ dvevdess 38 0, sé
Nerdy ggi- téherov 38 Oy, Eysi thos xal ods egiv cred
|. qWtov' TéNOS 98 Éwoy, mE pas ever xal épov. V. 90.) p-31
S. m. V. 91-94.) p. 9, ubi, yerfibus fuperioribys
(86 - 89) allatis, sal tùy aitiay de Tj; axivyaias dxdyth
inquit Simpl. | 2
. V. 90.) raurdy T dy 7.] P. 7. raurby Te Op, dun
wa’ gauré re x.] Cf. Anaxag. Phyfic. (ap. Simpl. p
‘33 b.) pdvos adrus dQ saurod és (fc. d vouo). Ocell,
Lucan. I, 8.”d 3à xócuos mods oddiy frepov, &MN air
pos éaurdy (Ic. Exes rà» ouvaguoyiv).
/ 317
» 92-96.
reigaros ¿y dee poii Exes TE pay apu koye’
ten oux areAsurnroy TÒ boy Seis 6i gives’
is} ydo ovx irideuis pen ¿oy y yal ay mavros idéiro,
Tavréy à i isi yogiy Te xai ouvexév isi vora |
m ydo ave ToU éoyrog, ¿vw ‘weDariopévay és ivy
1.92.) Exe: r£ piv) P. 9. Exe: 76 uu.
v. 93.) De hao infiniti notione, a Pythagoreis for-
talle mutuo fumta, vid. Philolaum ap. Stob. I. p. 8-
lo. cf. Plat. Phileb. p. 24. 25.
V. 94.) pu ¿dy yàp da] fic. Simpl. p. 9. P. Tet st.
Bj ov Y dy
V. 95. 96.) ap. Simpl. P. 19v. Th. exer Yap ToU von-
tod, rauroy di eixeiv TOU Oyros dgl rò voeiv, TéMog Ov að-
vj. et p. 3r T. m. uýrore de oùðè voegey | abró Pue: (rd
0). To dy yap vosçdy xarà tiv axd ToU voyrod Néxpr-
OW, xai THY mos TO vonto brosgopiy úrégy * vd de ev op
raurdy eivai (yor vosiy te xal vewrüv xal yoüv, Inhovóre
ypáQu» xr V. 95. p. 31 £m. cf. Plotin. Ennead.
V. 1, 8. p. 490. 70 dy odx £y vois alodyrois FriSero d n.
rÒ yao aórà voriy és! re xai elvas Myr. .
| *. 95.) obvexev] fic fcripfi pro ov fyexev.
V. 96.) re@ariopévor] fic conftanter fcribitur, ubi-
"unque hi "verfus exhibentur. Philahheus, inter-
ores: ,, non enim [ine exiftente, in quo feparatum
it, invenies intelligere. », Helychius Qarífer ...-
Eyer. spider. mum igitur rear. fortaffe idem est,
uod sexuopispa boy ? -VV. DD. plura de verbi ulu
los doceant et Jignificatione..
r?
118
V. 97 - 100.
evonoreig TO woe’ oudev yde ¿su isa
andro mags ¡rob EoyrOS" iré có ye Maig éridwen
ovAoy aXivyToy T ELEVAM TO TAYT ovom ¿si
occa. Bootes xaridevro, rercdores elvas aden
y. 97-99-) ap. Simplic. p. 19 J. m. e? obv órep w
Mig Y vojo4 y) Y eiry TO Oy lgi, mávrwv eig ¿gal Ò Myo
e ~ »
Q TOU OVTOS.
. V. 97.) oddey y. 4. 4. ¿.] p. 31 b. odd ef xpbvoc ¿sim
$$. Relpexille hos verfus Plato videtur in Par-
menide P. 132 b. c. p. 134 a. cf. Platon. Sophii
p. 252 e. ect,
v. 99.) TË zárt’) ex Heindorfii emendatione (ad
Platon. Sophift. p. 252 a.) libri edit. 4 Q ráyr. p. 31
@ vay, — cf, Platon. Theaetet. p. 180 d. e. ¿yw
di éredadóunv, & Oeddupe, dts BAO ab ravavría to
TOIG ameDyvavTo , oloy &XÍVMTOV reMéder TO TÉVTI ovoj
eivat wth. In Parmenidis verfib. pro 7 Zueva; Butt
mannus rehédewy reponendum judicat, atque inde
' Platonis illum locum ita corrigendum: ds, teM-
Sew, @ rávr ovo eiva. Inventum hoc tam, evidens,
aegre abítinui, quin in textum reciperem. ,, Verba.
funt Heindorfii ad Theaetet. 1. c., ac quis non li
benter ei fuffragetur?
V. IOO-) ócca Boro? xaríJeyro] cf. Empedocl. v.
¥08.... Qócig de fporois óvoMáterat avdodmoret. id,
V. 114 fq... + zóre jy td Myover yevéodar , Ebre Y
moxpiJGe: , TO Y ab ducdaimove róruov Ey ye vóu xm
Novos vóua Y éríQuu. nal adrós. (Wyttenbachius in.
;
b
119
IOI - 104.
verdas TE xak oAAve Dan, sl gives TE XAR OU
tà TOTOY ado dia Te xecd Pavóy ape,
Aurag i éz & TEAG TUMATOY rereAc evo ¿Si |
rod EUXUXAQU aigna ra bd Oy 40
it, Plutarchi adv. Colot. T. V. p. 540. % Sts of
Movew* óos xTM.) Anaxag. in Phyfic. ap. Simpl.
34 b. 70 38 yíyeodat xa? aróNhvada:, od ¿pdas vo-
(cuc: of Eddyves. Democrit. ap. Sext. adv, Math.
[Ij 134. vóuo yhuxd, xai viuw winpov, só Jeppedr,
49 Wuxpdr, vópo wooin’ ¿reg 38 Aroma xal xevedv. arep
Literas usy civar seal dofókerar tè alodyra, ode Est
mara ¿Miderav rabra" ANÈ TÈ Gros puóvoy, sal cd
'eóy. |
V. 101.) eivai Te xal ods!) non quidem iva: Me-
m est verbum, fi abfolute ponitur, fed omnt
ret fignificatione ex Parmenidis fententia, fi ex
ponitur quoddam non ens.
V. 103. 104.) ap. Simpl. ip. a7.
v. 104-106.) ap. Platon. Sophift. p. 244 €. el tois
nov giv, &orep xai TI. Myer Tlévrodey xrh. (totus
ttonis hic locus ex[criptus “a Simplicio est p. 12
19.) in libello de Xenophane, Zen. et Gorg.
II et.IV. Stob. I. p. 352. Boéth. confolat. philo-
yh. III f. f. p. 1060. edit. Bafil. Procli theolog.
at. IIT, 20. p. 155. id. in Tim. p. 160 ſ. m. dór
' TÒ voytoy way towdrdy Est, mayraxódev eig: saute suv-
o» Hévrodey x. T.M. (V. 100. IOL) Pnoiv d II., 7a de
à xai ó Eumedéxdys. V. 104.) ap. Simpl. p. 31.
[4
— TÍ yàp obre ri paitor] fic Plato, Procl. .theol.,
` Stob., Simplic. p. 31 b. idem p. 12. 70 cbr; vi po
.. 130 |
V . 105. 106. p
percodey iroradis rayry* TÒ yàg ovrt vi patito ys
/ re Are : , 3 ^A» Am
OUTE Ti (Jonóregoy vreAéjeey XQEWY ETE TH ATH
f. m. 0833 rá odpavin ¿paguérre TÈ wap’ adrod —
Ya, ds tivas brohauBáver 6 Exdypess Qyow, uosa-
tas TOU Il&vroSey “TH. od yàp Siaigerds d 0: oupaves, an’
0U08 oios a aípa. ana oPzion égiv Y Tay Quorxav angie
fesérw. p. 31 b. ſ. m. ef $ edscdxedou opaigys tvány»
#iov 0yxw TÓ Ev ov Quoi, un Jauuáoys * wa yàp T
goíyoiy xai wudodoyixod TIVOS vap&Trera« xhdoparos, cf.
p. 117. V. 105.) ap. Arift. Phyf. III, 6.
V. 104.) rávrodev edxdxdov] Boétlr l. c. y. dy x
HAO, — oQaipns) Plato, libr. X. G. Z. auctor et
Stob. perperam eQaípac.
V. 105. puéscodey igor.) Procl. in Tim. uboo loot. —
p.19. 7G yap obre ri. ProtTus vero in Tim. xa! pi
vy mepinyél xaipwy, quae verba alius cujusdam, fimi-
lis argumenti verlus, effe particula videntur; argu-
mento fit praeter'omnium, qui hos v. laudent, in
vulgata tuenda confenfum, conjunctio xai a Proclo,
ut perfpicuum est, interpofita. Caeterum cf, quae
aünotata funt adv. 161 fq. — 7
v. 106.) Paidrepov] Plat, lib. de, X. Z. auct. pér- `
peram fefarórepov; Stob. Brarórepov; Procl. in theol.
et Simplic. recte Barórepov. — réhepev] fic Simpl.
P. 12; id. p. 1g. 3r b, Procl. theol, wéhevas (men:
_ 121
X07 - 112. . ,
TE yag oux £0y di To X£y rauy jav iran. '
& Oper, OUT EOV ESI, O mas ciy XEVOV ores,
y —RR TY 5» d NOTO" ewes way esw arvaAoy,
Yap vrérroO'sy roy ows ev TRATI uta,
Er 78 coi raves misty Aoyov nde yónua .
Dis dad eim t ibus d amd toude Pgortias |
lofe expreffum rée. vai), Plato m0, Stob. ses»
bx peoy.
v. 108. our òv] fic refcripfi pro ore Oy. — srw]
id divifim, ni fallor, intelligendum, ut rus encli-
tica fit ad à, neque (fc. ejusmodi) ens est, quod ect,
— n, f. woe xevedy ely dóvrog? |
V. CXI- CXXII.) ap. Simpl. p. 9 in. dofasóy ob»
ka] dxraryhdy toUrov weet roy asyo», où% ds Weudy arhos,
AN de kro TAS YOUTHS arySelas eig M Qawóuevoy sai do-
cody uisdyróv éxwertwxéra rK. cf. p. 7 b. f. in. id. in
\riftot, libr. de caelo p. 138b. ed. Ven. fol. 345 cod, |
[aur. V. 112-13.) ap. Simpl. p. 9 f. £
v. III.) revw] Simpl de caelo: zaóce. Refpexe-
‘ant fortaffe hos P. verfus, [.v. 29 et 30. , Sophocl.
n Trachin. v. 425 ſq., quum dixit: auro Y ody yin
era: Abxyaw eimeiy, xgkaxpiBaca: yov. et Ael[chyl.
n Agamem. v. 1377 fq. ZáQ' eibórag xp) rávde mu-
vUcJa: ipi * To yàp rorálew rod kG’ etdévan dixa. vid.
f' Cafaub. ad Diog. Laért. IX, 22.
v. 112.) àuQis] p. 7. api. — fporeías] p.7. Poos,
cíous. Sequuntur, quae ex altera Parmenideae phi- .
ofophiae parte reliqua dunt. Caveamus autem,
+
*
| | 123
Y, 113 - 116.
, , , ^ , > ,
pavdaye, mar ov epa ETÉWV ATATHADY AKIVA,
_Mogpas ydo xar eyro di duo yrapass —
Y piov, or gE ESIN, Ey d men havypeevos tici
avría, Ò exgivayro dépas xai oguar Ed eyro
.me ipfum librum duas in partes divifum fuiffe,
quarum prima repi rod voyroú Í. ra tzos «Andeiay im-
fcripta fuerit, altera ra gos déEav, contra illorum
temporüm morem nobis fingamus, _
V. 114-120.) ap. Simplic. p. 7 b. ; qui laudatis
V. II1- 13. TOV MEV yevyray ROXAS , inquit, xai abris
goimeraders MSV tiv mary avridee ero. yy Das xx
ef xai oxórog, wip xal viv, Y Tuxvov xai apar, 1
raurdy (2) xai erepov, Mya. éQe£se rois mporépoig rapa
seeuucvols seat * MopQas «Th. Cf. p. 38 b. 39. sal yàp
ovrog (d Il.) év roig moos dógay rd Jepudy wai ro Yugo
epus mort. abra de vpocayopeóe: wip xai viv, xal Qas
xai VORTL, YTO! CHOTOS. Méyes yap Bera TÈ mepi ahy |
delas * Mop, x7.
v. 114.) MogQas] formas elementares, f. princi-
pia. cf. Empedocl. v, 69. — xarédevro æra.) Fülleb,
fe non affequi, fatetur fenfum v. yvóuais dvope , Tay
u wth. at Ñ yá. pendet ex v. xaréJ., nam xar -
aídea dai yvópars vi. id. fere est, quod sépvorg yá
MATAT. TIVÓS. cf. Orph. Hym. LXXVII, 7.
v. 115.) roy | 0d xp és] quippe quod noctis
principium effe non ens affirmat Parm. c£. $ 27.
© V. 116. d¿uas] accufative accipio. — síuar] hic
potius de duabus elementorum formis elfe acci-
`
? 123 4
V. 117-120,
agis aT aA T" p PAoyos aid qr TUP,
YF oy o pey again, EWUT@ TÁVTOTE ravror,
T$ d ETERO MH TWUTOY, ATA XAKEWO KAT AUTO”
avria yuxTddo, y TUXIVON dépas ¿ullgides re. `
| * * | *
Er; rude cci TO —2 xa TO — xai
rò Pás, xai TO ò add axi, xai Tò opor. eri
di TO. TUKYO WVOMAT oA TO Luxe, xai TO (pos,
hy M N N \ / ~ b ?
«di TO orxAngoy, Kai TÒ Bæpu. TAUTA ydp ATE-
19 t7 1 eg: 7 *
Qi» 5Xa/reQug EXAT ELH,
siendum videtur, ‘quam de ratiocinationis argu-
mentis, cf v. 135,
v, 118.) fic dedit Fülleb, Simpl, p.7b, et 9. Z7. 0»,
be p. ¿napgós xt, contra metrhm; p. 39. Axion ¿cid -
—J faut. TA, Aegre carerem alterutra epitheto
Ga. l hapo); primum enim Stobaeus. etiam, f, is,
juem fequitur auctorem, ap, Parmen, legiffe vide-
‘ar (vid, Stob, p. 482.) , alterum ipfe iterat Simpl.;
num verf, fortaffe fic adornandus: zz, ov, p. P
Pap, te, T. TwdT.? — form, Jon, swörë et roir, ap,
Simpl, p. 7 et 9.
v. 120.) avria] p. 7 b. ravevria — 4 ruxivdy $.]
ic p. 39. 43 muxivdv p. 7 b. 438 muxvòv Pe Qe —
* ap. Simpl. p. 7 b, exhibitis v, 114-20, xal 53
caradoyódyy merad ray ¿may ¿upégeral ti fuocidioy ác
rôroð Haægueviðou Exov ovrws* Ent xr, Ac deinde:
re capos dvritérag dúo sorxeía hape’ did modregov dy
Ò oy diva sal rerdavjoda: de Qua: rods Tw áviída-
124
V. x21 - 123. -
* * x
, , 3 ⸗
Tov coi iya daxorpov toxora marra asit»
ws ov ay more Tis we BeoTay yrun raperdacy.
* * *
Aurde ered marra Qdos xoà vue ovipasah
OY TOY TÅV yéveciy ouvigóvtwy çoryelwy uà TUVORAVTAS p
Y uj capos aroxahuTrovtas, prep xal Agisotédys axo-
Aoudav , ¿Jero rà évavría &pXÁs» Num vero ipfius
fuerit Parmenidis haec finis, quis dixerit? Con-
ftat tamen foluta etiam oratione ufum fuiffe Par-
menidem, vid, Plat, Soph. p. 237 a. cf, Suid, f. v,
et Eudocia p. 149. ap. Villoif Haec autem inter-
pofui verfibus 120 et 121, quos uno tenore prae
bet Simplic, p. 9., ejusdem Simplicii ductus aucto-
ritate, vid, verba ejus modo laud,
v 121.) dúxooumov)] Si&x, est dispolitio, ordinatio
partium; hinc uéyac dióxosru Democriti, et pape
Siáx. vid. Diog, L, IX, 46. Pythagoreis animi tri-
pertionem fignificabat, vid, inprim, Salmafius ad
Epictet, p. 168 lq. cf. 177. Plut. adv, Colot, p. 1114
Tlagu. ; & ye xal üiá x om MOY Keroinra , xai. SOxeid -
qiyvis. o o Em TOÚTOY TA Parvóeva gáyra , y . dxóreNen,
v, 122.) rapedácoy] Philalth, et Fülleb, ne ali-
qua mortalium opinio aliquando te fugiat. nelcio,
an non potius vertendum lit: ne te fallat. nam
rapehaúveiv fignificat obequitare, ac profeffus poéta
erat fe Jo/xóra 3, traditurum,
V. 123-26.) ap. Simpl, p. 39, ubi xai uer drive,
inquit, záv’ Adrdp ath, ac ei 38 underépo ara pandir,
NE 125
V. 124-126. |
. xed rà xard oPerépas duvamers Ex) voici re xol
l T0146»
~ 4 > e. ^ 7 N Ed "d
TAy TAE ecw okov Pazos xal vuxros aayrous
Y , > 3
daa ajéDortpuy, sz) evdsréom perè ponder.
| ai iri ágxal lo (1, čupu), xal Gri tvavrian Syhoŭran
t V. aperte corrupta ;. Philaltheus ,, fi ergo nihil al-
p terius cum altero effe poteft, nec unum est altero
1 Polterius, profecto indicatur, tam ea elle princi-
* pia, quam contraria,,, Viderint alii, num inde
i quid proficiatur, CN |
i V. 124.) xai ra] nefcio, quo referatur v, cá; n, f.
> » Ral TE? y», Cum omnia lux dicta fint et nox, ac
^ pro fua natura utrique (formae i, e, nocti f, luci)
adhaereant, f, fubfint, ,,
v, 126.) iowy àpp.] Minime autem ex iis, quae
dicta funt, colligitur, rebus omnibus aequalem
noctis ac lucis partem fubeífe, nec unquam tale
. quid docuit Parmenides (vid. $ 27),. Haud temere
- ideo corrigere mihi videor: ¿cows dj, , omnia fi.
mul nocte repleta funt et luce, parj modo utro-
que ,, i. e, omnium nihil caret alterutro, Iterum,
quae fequuntur, ni fallor, corrupta; verfuum fenfus .
pofcere videtur: ér, odderépou dina pmdiv, I, fimile
quid, ` Philalth, autem: ,, cum nullum.ir altero,
- 5, poft alterum lit, „ quae tamen fententia neício,
an ceterae Parmenidis rationi poffit fatis confen-
tanea videri; inter omnes enim conftat coronas
eum ex utroque elemento mixtas pofuilfe,
N
126
V. 127 - 132. |
* * *
Al yale s'twoTepua roi yo 7rugàg exero
ai demi Tais VuXTOG" mera dà DAoyds ¡eras aisa.
ey de pera TOUTWY Aapan, y TÁVTA nuBegra
TANTA yàg Tuyo T0XoU Xd) uiios d aO) |
mépuroUT doctri Div Mati, TOT ¿vayrion aU
“gre O'qAvrieo.
V. 127 - 39.) Simpl. P. Qe per shiva 33 (pot v.
114-122.) ráby mepi riy Ovoiv gorxeíoy eMrOv, iráyu
xal TO moimtindy, Aépov ouros’ Ai yap eth, V. 128-
132.) p.7 b. xai romyrixdy di aitiov, oò owpuérey uóvo
- «dy dy tH yevécel, QAN al act eov TOY THY viveon
cupmhypoivewy (Amoris fc, caeterorumque Deorum)
capac maradsédwxev d I., Myov* Aid? xr,
"V. 127.) Aí yap xr] non apxai, I tale q,, fed
geQáva, vid, Stob, I. p. 482. cf, h,.Com, $27. —
sup. áxpír.] id de coronis ex luce et tepebris mix
tis accipiendum est, cf, Stob, 1, c, Tupi axepir, oppo-
nitur wip HPIVÓMEVOV, vid, Empedocl, v. 196.
v. 128.) at Y èr? T, »] utrum vertendum fit:
praeter has, an post has, dubito dijudicare. —
vvxröc] Ícil, dxpiroi, — aisa] fignificatur purum
ignis elementum, '
V. 130.) rávra] n. f, v&vroc? |
V. 131.) mioyew) fic refcripfi pro ¡ueyév. ... v. IA
autem et &psey duo defignant fortaffe principia, quo-
rum alterum efficiens, alterum palfivum pofuille
traditur Parmenides,
127
V. 133 - 135-
* * x
lewrisov wiv Egura Seay puricaro Favriy,
* * *
Eiry d' aidegiay re Quoi, à 7 & aito TAITA.
y
PAra eos xad aed euayéos EAr
v, 133.) ap. Plat, in Sympof, p. 178 b: cf, p. 195C,
\riftot, Metaph, I, 4 init, úrorrevaeie Y dy tig Hob-
Ov xporoy Cytyoa: rá rowórov (Ic, princip. efficiens),
2 ) ^
cay el Tig Anos ¿gora A ¿mdupiay dy Toig ovom etyxev |
be à &px9 , oloy xal Yl. xai yàp obros xaracxebaljoy THU
rou rabros tgyevéaty y, Ilo, (ev, Dyotv xrA, Hunc Ari-
totelis locum. refpexit Sext, Empir. adv, Math,
X, 6, fimulque Parmenidis verfum laudat IX, 9.
"lut. Amator, p. 756. $0 II, mtv dropaíves v» Epora
ay Apobirwe Epywv rpeofóraros, iv tå xoomoyoux ypé-
ov xTM cf, Stob. J. p. 274. Simplic, p. 9. radryy
vi» Daíuova vid, V, 129.) xai Jedy aitiay eivai Pyor,
éyev* Ip, x^,
V. 133- 136.) ap. Clem, Alex. Strom, V. ſ. f, p.,
13. 14. aQirópevos oiy èri THY —XR pádyciv d 0 Bounce
vog y AMOUÉTI psy Hapuevidov rod Ene&rou émicxvoumé-
ov Elsy xr, Haec autem legebantur ap. Parm,
bi fine dubio, ubi, explicata elementorum ‘natu-
a, de fingulis rerum naturae partibus agere ag-
rediebatur, | |
v. 134.) evaytos) Suid, EVA. y eb TEIN JLEVOS. Eu-
ip. Bach. v. 661. xióvos evareio Boal, cf, Toup.
mendat, in Suid, III, p. 559. ed, Lipf,, quem ad h,],
audat Heinrichius, |
)
hut
128 t
V. 135 - 141.
Aaparddes E egy ainda, "m ome ev eZeryévorrt, |
Eya : TE XUXAWT 06 meurt mefipura TeARY HG,
— X Duru * sidjosis d di xod ougavòy ais ALA
by Sey ¿Du ye xa ac pv ayour &7 AO y andy
TAT DAI Aspar.
VOX * *
| EP" ^ sl > )
eio re Zuvds, yada T eupdvioy, «al duro
i , / .
V, 136.) xix Noros fimiliter » xix seb oy » qui-
dam ap. Euftath, poëta de rotunda oculi pupilla .
vid, Steph, Thefaur, f, v. — — zegiorra]. ita egregie
emendavit J, Scaliger ad Steph, P, philol, P. 21%
vulgat, mepi Qot.
v. 138) Ilev ¿Qu ye xal sx.) fic iteram J, Sce
liger pro Evdev uiy yap ¿Quye A No
V, 140-43.) ap. Simpl, de caelo p. 138. ed, Ven
fol, 345 cod, Taur, IL. ... megi rav aisdyrav dotasdo
Qyot Nye (n. f, 1. aptá mevo Quoi MéEsiv?) Ias xt
. feq, v.140-43 ac deinde: seal täy yevytav, xal que
pomévos Méxpi TOV pepiay roy owy TWv. yévesiv rapade
Sóxaei, cf, Plut, adv, Colot, P. 1113-14. (p. 552 iœ
ed, Wyttemb,) IL repi yg eipyxe rà, xal wepi ode .
pavo), xai WAiou, ai oedyyys xal dis poy y xat yén
dydodmoy adiynras * wal oddey &dintóv , és “ule Apaaid;
dy Quswhoyigs |
v. 141.) aidio re Euyos] Lignificatur fortaffe aethe- .
re omnia fidera circumfula elle, — — óAvjsog Foxa
129.
* 143-147.
“LATIS, da oT aly Segucy pevos. depara»
yea Jas. l 04
* * *
» N 3 AL > 47
sel TATTAVOUTA TEO avyas HEALD.
, * | * | *
b N M > , > , :
lueripads 760i yalay aMwpevoy aMAore aic.
* x * |
Qs yag enasos xe Kear. JL6EAEQV. 7r 0ÀU-
T ÀayXTAV, -
c] i e. zò -— rácas (sPávas) relxovgę po
d. Stob. I. p. 482. cf. v. 138.
V. 145.) ap. Plut. de facie in orbe lunae P- 929.
fee NN aorep 4 oehyyy mpooé ely ¿do TH pelTTOvis
u Seuregedery" Aie! xTM. xarà TOV I" OUTA TÀV deuré- '
y hk ayang uth.
V. 146.) ap. Plut. adv. Colot. p. 1116. .. . od34
ip de dp uy Méywv eivai tov rerupmpuévos oidypoy, Y TAY
Myyy ANOV, ara xara Il. NuxtiỌ. x74. kvæget oye
u pjo, y cepas Quo. — — vuxtiQa?sz;] fic emen-
iunt J. Scalig. ad P. philof. p. 217, atqve Mez,
Reiske ad Plut. 1. c. ; accedit Wyttenbachii (vid,
ut. Moral. V. P. 561.) adprobatio. `
V. 147-49.) ap. Ariftot. Metaph. III, 5. P. 507
b. Ejuredomis peraBadrovtas rev ew, peras
y Quoi ray Qpórusiw . . . . nal Il. de arofaiverar ros
rdy Torov Qs yao an. et Theophraft. mepl aicdy- -
I
f
130
V. 146 - 150.
TOG voog avd Pra mages mney TÒ ydp auto
ES IV, ore Poorest MA Puris AR Parar,
XA TATV Kak TAYTI’ TO ydo 7 Aéoy ES yond,
céus ed. Steph. p. t. IL jd» yàp dug obi» dåp
MEV, ANNA MOvov, Ort Ouoiy QvTOIV GOIXEÍOIV Marr TO step
PBálWov dglv 4 yvõsiş, ¿dy yàp brepaíow TÓ Jepusy 4.
Tò Wuxpor Årg vyiverdar TW» Sidvoray * Berrio Si xat
xadaperípav, civ 312 ro Jeguón * ob pay GAMA xal ta
gyv deiodal Tivos cumpetpiag. Ne xA. verfib. alla-
tis, pergit Theophr. rd yap ajsvávesdar xal 10 Gpo-
yelv óç tavtd Méyei* $10 xai TAM Ry sed THY Mp.
Syv amd tovtov yivesdar dd Tg xp&ctuc, ay 9 ¡olas
wy Mite, more pov Esa! Qgovety , Y od, xal tig y did
Sears, oddév Pri Sidpinev. cf, Alex, Aphrodifienfis ad
Ariftot. l. c. p. 144. ,, fapere hoc elle rebantur,
» quorum talis erat fententia, quod fentire,, et
, omnem opinionem, omneque vifunt verum elle
y putabant. ,,
V. 147.) óc yàp Exasos £x. xc] fic Ariftot. et Alex
Aphrod. (ex Patricii verfione, quam recepit Cam
panella in Metaph, I, 1. p. 27). Theophraft, ác y%
Snagu £x. pists HTN — rohurrh. ] Arift. TONUXÁ rtu
v. 150.) T. ye TM ¿si v.) Theophr, ches di ea
To OV Éxeiy TIVA yao Parmenidem. inquit affir-
malfe. vid, $ 28. — Caeterum conf, Empedod
V. 54 [qq, et v. 318 fqq.
131 2
151 + 156. |
* * *
Femina virque ſimul Veneris cum germina mi».
[cent,
nis informans diverfo ex fanguine virtus `
mperiem fervans bene condita corpora fingit.
fi virtutes permixto femine pugnent,
:c faciant unam, permixto in corpore dirae -
aſcentem igemino vexabunt femine fexum,
| 1 ^
V, 150-55.) ap. Coel, Aurelian, de morbis chronic.
IV, c. 9. p. 545. ed. Wetft. Parmenides in libris , -quos
Natura fcripfit , eventu inquit conceptionis molles dli-
ando, feu fubactos homines generari, Cujus quia Grae-
m est epigramma, et hoc verfibus intimabo: latinos enim,
potui, fimili modo cempofui , ne linguaram ratio-mifce-
ur (Sequuntur v. 151- 56.) Vult enim feminum prae-
` materias effe virtutes, quae Ji fe ita mifcuerint, es (£, ut)
idem corporis (fc, vim unam) faciant , unam congruam
tut generent voluntatem. Si autem permizto Jemine corporeo
tutes feparatae permanferint, utriusque Veneris natos appe- -
tia fequatur. ED
V, 150.) interpunxi post v, mifcent; vulgo: interp.
Y, venis. v, 151. 52.) jungo: virtus temperiem ve-
3 informans @iverfo ex fanguine, fingit bene con-
ta corpora fervans (i, e, fimul ea fervans), v. 134.)
am] fc. vim. v. 155.) gemino] i. e. inter fe repu-
ante, — vexabunt fexum] haec fola verba Coelii
afilio poffunt confentanea videri; neque tamen inde
rfpicuum est recte his Parmenidis verfib, eum ufum
ffe; ipfum praeterea Eleatis poéma nunquain ocu-
videtur, ufurpaffe ; de pluribus enim loquitur Par- -
nidis de natura libris,
I 3
132
N
V, 157 - 162.
* * **
y ^. € /
* /— 7. * *
J / ~ y
Ourw Tos xard dogav ¿Du rade, vOv re last
Xx 4 > 9 Q ~ / , .
XA METEMELT ATO Toude TEASUTITOUOS TeaQerra
v 2y Y / ae / > /
vois d ovo &yO puzrov KaTESEYT EXT Tion
* * *
[AAX cys ayrodey iros ¿dy xa TAUTA
dr eigos
e Qaipog xuxAroreens ; peovin vrepumysi. xatga]
V. 157.) ap.Suid. f.v. ác . . May: Thapuevidys: Jaup.erh
V. 158-60.) ap. Simplic. de caelo p. 138 ed, Ven,
fol, 345 cod. Taur. mapadors 88 sy cay alodyráy €
moouyoly, &tyyaye gény’ Ouro rd
v. 158.) viv se ?acci] fic recte dcdit Peyron pn
voy gas!» Moerbekae fretus auctoritate,
v. 160.) cf. v, 106.
V. 161. 62.) a Stobaeo I. p. 354 tribuuntur Par-
menidi. V. 162.) a [chol. Arati p. 169. ed. Par, (ex
certilfima Sturzii emendat. qui legit Axpayavraiog pro
Aoxpaios), Simpl. in Arift. 1. de cael. fol. 364. cod.
Taur. Empedocli ; atque ideo Sturzius utrumque
v. vindicare ftudet Empedocli, quippe cujus o@aipts '
valde celebratus fuerit inter veteres. Sed fugit
eum Procli locus, ubi fecunda v. 161 parè adicri-
bitur Parmenidi (vid. quae admótata funt ad v. 106)
ac liquidem recte A. Peyron (p.52) verfus ap. Simpl
— — — — — ——À
l | 133
- §. 22.
d' Verf, 30-58
Jam Xenophanes, id quod antea vidimus, fen-
is telinquere conatus erat; Parmenides, autem,
im tota argumentatio a notione proficifceretur,
1i nihil cum fenfibus est commune, diltincte/pri- `
tus et fenfit et effatus est veram rerum naturam `
itelligentia tantum et ratione comprehendi, nec
enfuum ullum de veritate effe judicium, a)`
,
in Phyf. p. 363. Eudemo falfo tributos vindita-
vit Empedocli, fic effe expedienda res videtur:
v., quos appofui, Parmenidis erant, quos imi-
tatus Empedocles (utriusque eniin perfimiles Ve
fuiffe, affirmat Ptoclus) Oros &QJL0VI4s , cecinit,
mune su: égypiwrau (aliorum fit hujus v. ex-
plicatio f. emendatio) 2 Paígos wuxhorepys ovis
segre aiáv (f. yaiwy). (hos enim v. Eudemo,
! qui nunquam pepigit v., tribuit Simpl.)
Si autem v, 160, 61. vere Parmenidis funt, ad
alteram ejus philof, partem, non ad vere ens effe
` referendi videntur.. v. 160.) arteipos) fic emendav.
Salmaf, ad Solin. p. 60. vulg. &reigwve v, 161.)
Moviiꝙ repigyél] tentare non audeam; fignificatur
enim fortaffe fphaeram caeteroquin immobilem;
in gyrum tantum revolvi, Quod autem ad Empe- |
doclem attinet, veram lectionem ex utrqque Sim-
plicii loco reftituit Amed, Peyron: moviy ep nd |
gainv. Varios VV, DD. h, v, emendandi conatus
vid..ap. Sturzium ad v. 24 fq.
vid. Plut, ap. Eufeb. p. 23. U. TAS aiodae ds ispán
-
>
134
Quo pofito, philofophorum argumentatio jam
via magis munita coepit procedere, cum rationis
et fenfüum cognitiones: non usque, ut antea fac
tum erat, inter fe mifcerentur, fed unaquaeque
fuis propriis finibus magis jam poffet cohiberi,
* Tota quae' nunc fequitur argumentandi feries
entis nititur notione, quam Xenophanes ftatim ab
initio ad Deum retulerat; Parmenides, ne quid
praejudicatum foret, ipfam fibi effe fenfit excu-
tiendam, Antequam igitur quidquam de entis
notione praemonuerit, ita cencludit: est aut non
est; non vero audiefidi, qui dicunt non effe et ne-
ceffarie quidem non effe; non ens enim ne cogi-
tari quidem 5) potest, In quo miramur, quit
Aer èx rig éhydelas. cf. Eufeb, p. 518. 756. Ariko-
cles in 1. VII de philofophia ap. Eufeb, XIV p, 756+
(vid. $5. not. d) et quae adnotata funt ad v. 29 fqq.
Timon in fills; Tlepuevidou re Riny ¡ueyahóppos
Ty» roMúdozov, Os é "¿xl Qavracias &ráryç aveni
xato Qceig (ap. Diog. L. IX, 23).
b) Plat. Soph. p. 241 d. T6» Tod rarpós Tlappevidou M-
yov avaynaïoy sio &puvojnévors ¿ga BacaviíCery, xal
Bitkeoda: rére us) ov de boi ark Ti. cf, p. 237 et
| 258 (Varias Porphyrii, Alex, Aphrod,. ipfiusque
Simplicii de Platonis non ente fententias vid. ap.
Sintpl. p. 19. 22.) Plut, ap. Eufeb. p. 23. 70 òè uj
ov dv Toig Mois 0x égiy (xara T. II.) cf, Simpl. in
Arift. 1, de anima p. 72 b. Joh. Philop, in Phyl.
B. p. 8. 10 ecte
135 os
jam tunc nondum florentibus fophiflis, omnia ad
vanam rerum [peciem referre aufus fit; id enim
facit, qui dicit et zon effe et oportere non effe.
Ad Xeniadem Corinthium, qui omnia fertur dixiffe’
falfa, atque ex non ente fieri quidquid nafcitur,
et quidquid corrumpitur in non ens interire c),
haec Parmenidis verba referrem, fi certiores de ejus
aetates effemus; nunc id tantum novimus eum vixis-
fe ante Democritum, quippe qui ejus meminerit,
At ipfe fortaffe Parmenides haec dixit argumenta-
tione magis ductus, quam in vituperium certi cujus-
dam philofophi, — — B
. Praeterea autem et id monet Parmenides, ca-
veant, ne entis et non entis permilceant ríotiones;
id quod contra eos dictum est, qui in aequo po- *
nunt et quod vere est, et quod entis tantum prae
Se-fert fpeciem, Notatur vero fortaffe Heracli-
- tus Ephefius, qui et Ariftoteli docuiffe vifus est,
idem et ens elle et nan ens, d) Quomodo et Ari-
ftoteles et Parmenides, fiquidem non fallit con-
jectura, in errorem. inducti fint, non meum est
disquirere; id tantum moneam nihil temporum
repugnare rationem, cum Heraclitus, et Xenopha-
`
^ \
c) Sext. Empir. VII, 53. cÉ 388. 399. Hypotyp. II, 8
e. €, t. ae `
d) Arift, Metaphyfic. III, 3. 7. ib. Alex. Aphrodif, |
» cf, de hoc et fimilibus Ariftot. locis Schleyerma-
cher de Heraclito' p. 407 fqq.
nis
tur.
136
difcipulus et Parmenidis fuilTe aequalis dica- ·
e)
Quod vero modo ex ipfo auctore cognovimus,
ab Ariítotele aliisque in fyllogismi formam ita re-
digitur: quod est praeter ipfum ens, non ens eit,
non ens autem nihil, ens igitur neceffarie unu
est; et quidquid praeter unum faerit, nihil erit f) _
Jt.
e) Sotion Cap. Diog. L IX, 5.) utrumque , et Here ,
S)
y
@\
clitum .et Parmenidem, circa Ol, LXIX floruille
affirmat, cf. D. L, IX, 1 et 21,
Arif, Metaph. I, 5. p. 488. IL 38 ¡uáhhov Bhras —
corté TOU Méyev. Tapa yap TO ov, TO poy Oy oder -
atiQv elvat, ¿E avers £y oletat elvai vd ov, xal BW -
oddév. cf, IIL, 4. p. 500 c, d. 70 fregov rod bytes
eux čsv ase xara roy llapuevíou cupBaivery avé-
yx Móyov Ev amavta elvai: TÈ OyTa , xai ToUTO eivat
ad ov. cf, Phyfic. I; *. 5. Elench, fophift, II, 7, |
p.1958, Theophraltus, ut quidem Alex. Aphrod.
tradiderat, in Imo Phyficor. (cf. Joh. Philop. B.
p. 8) 79 mapa TO CV, ods ov, TO od 0» oUbiv, iy
doa ro oy (ap. Simpl. p. 25). Eudemus: 70 rape
To by, obæ ov &NAà xal Movaxas Méyera, qd oye
Ey à Aga Tò 0v — fed negat Simplicius ipfa haec verba
- fe in Eudemi Phyficis legiffe (p. 25. f. m.) Plut,
ap. Enfeb. uei dd, ort ef T! mapa rá Ov OT xEly
rodro OU» éciv 0, TO Os uy ov, dy Tois ÓAo:g cde
sive — Idem hic fyllogismus occurrit ap. Alex,
Aphrod, in elenoh, foph, (ad.1, y) p. 26 b, (ad.
137 ,
ndeque collectum est, omnia effe unum fratuille
'armenidem; g} id quod nullibi expre/lis verbis :
ixiffe videtur; nihil enim ejysmodi in eo, qui fe-
uitur loco; k) neque tamen, fiquidem recte rev
num et omnia conftituitur notio, perperam ex^
aetéra ejus ratione tale quid efficitur,
I, 10.) p. 56 b. (rd wep! ro ov, lege Tac 70 Oy x1.)
(ad II, 17.) p. 61 a. in Topica (VIII, 4.) p. 271,
in Metaphyfica p, 20. 99. (ad I, 5. p. 488 f, g. et
II, 4. p. 509 c. d.) cf. Themiftius in paraphraf,
p. 17 L m. et faepius; Joh. Philopen. in Ariftot,
Phyfica, B. p. 7. 8. 10 ect. — Georg. Pachymer,
p. 96. p. 345. (lib. XII, tit. 1L.) ;, omnia enim,
» quae funt, inquit P., quatenug funt, naum fant,
„ Multa autem forent, fi etiam aliud, quam ens
, et praeter ens videlicet; non ens effet. ,, cf, id,
in Ariftot. libr, de infecab, e. 1,
r) vid. Plat, Theaet, p. 180 d. e. Soph. 242d, Ariftot,
Metaphylic, III, 4. p. 500 c, d, (not, f), Orig.
Philofoph. XI, p. 58. 'Eufeb. Praep. evangel, XIV,
p. 720, Joh, Philop, et al. ^ `
Alii —R inquiunt TO ray, L. QXÍYMTOV ect. vid,
Plut, áp, Eufeb. p. 25. Orig. Philofoph. Plut. Pla-
cita III, 24, Galen. X, p. 32 E, Alii denique ad
mundum (xócuov) referunt, quae caeteri ad ens
et univerfum. vid, Stob, I. p. 416,
) vid, v.61- 64, quibus totius argumentationis fume
ma exponitur,
\
138 -
Ad Verf. 59-72.
Verfus 61-64 argumentationis, quae fequi-
tur, continent fummam, Haec autem funt, quae
[bi fumit probanda; ejus quod est neque ullus
est ortus, neque interitus, totumque unius ejus-
demque est generis (ovAoy: pouvoyeves) et immobi-
. le, -negue infinitum; (fiquidem probabilis est con-
jectura, quam propolui, oud aTEAES OV) et nullis
temporis , finiti f. futuri, finibus circumfcriptum,
‘unum denique et continuum,
$. 23.
' Et primo quidem entis ortum tollit et interi-
tum; neque enim ex non ente ens gigni polle af-
firmat a), cum non ens ne cogitari quidem poffit,
ac fin etiam poffit, nulla adfit cauffa cur aut non
e) cf, Arift, Phyfic, I, 9. spévor udv oiv xal érepot
auvés elow adres (rectae definitionis v. generatio-
nis) AN 09% ixavas. FPOTOY EV yap opuohoyodot
dmg yivesdal vi E uy OvTOS, Y Hapuevióyy ¿plas
Moye eita Qaíverar adtois wrth. Interpretes id
nd Platonem trahunt, cum hic unum effe omnia
conceíferit Parmenidi atque ita rerum originem
ex non ente repetendam elfe non negaverit, vid.
Themift, p. 22 [,.m. Philop. E. 5. 6. Simplic. p.
55 a. b, Recte autem monet Simplicius illud
unum effa omnia, in fophift, impugnalfe Platonem;
Ariftotelem igitur Platonis tantum refpexiífe Per-
menidem, in quo dialogo divinus philofophus,
Eleatici &» xal ray miretur juveniliter, cf, SimpL
P 22, l
139
I
rius, aut non poftea genitum fit b); neque ex ente,
um nihil praeter ipfum gigni, Í, fieri poffit (fe-
|uor emendationem, quam fupra propofui v. 69.
X ye TOU ovrog) fi enim praeter ens quidquam
ieret, iterum non ens prodiret, Haec autem, ut
erifimile est, in verfibus fortunae injuria nobis
reptis, Parmenides perfecutus uberius erat, ac
erfequitur in fequentibus, ubi ens tantum effe
ffirmat, non autem fuiífe, f, futurum elfe,
Caeterum primum hoc et palmarium Parme-
idis placitum, nemo est, qui.non memoret; con-
lufiones vero aut nullae adjunguntur c), quippe
uod fere eaedem a multis pofteris philofophis ad-
ibitae fint, aut fi quae adjunguntur, aliorum Elea-
corum caeterorumque potius funt, qui eadem via
oftea ingrediebantur, quam Parmenidis propriae..d)
b) Vellejus Epicureus ap. Cicer. de Nat. D. I, 9. 4b
utroque (Platone atque Zenone) autem fcifcitur, cur
mundi aedificatores repente exftiterint: innumerabilia
Jfaeckla dormierint ect. -
7) Ariftot, de caelo III, 1. p. 291 h, 0! May yap ajroy
(rav Qidooo.) avethov óMec yéveoiy xal Q3opáv:
‘oddéy yap vte yiyveadal” Gacw, obre QJeípendat
TGV ovTwy, adda próvoy Boxeiv suy" oiov of wep: M.
Te xa! Il, Plut, IL &idioy eva 70 ray dxoQaíve-
74! (ap, Eufeb, p. 25). cf. Plut. adv, Colot, p. 1114,
o Eufeb. Praep. XIV. p.720. Stob. I. p. 416. II. &yé-^
yyrov elvai, &tòiov xai &pJaprov Tov xó040Y, cf, Orig.
1) Chalcid, in Plat. Tim. p. 380, ed, Meuglii: „ fi quid
2» fit, id neceffe est, vel ex eo fieri; quod jam
4 3
r
4
` l 140
Sicuti autem antea illud év xai Tay. noftro tribue-
rant, fic nunc ex eo, quod ens et ingenitum elle
et haud interiturum contenderat, omnino eum et
ortum [uftulifle et interitum, poffe fibi colligere
videbantur; e) quod num recte, et jure factum fit,
infra videbimus.
; erat, vel ex eo, quod non est, utrumque antem
» impoffibile. De exilente quidem, quia quod
3) jam dudum est, fieri ad praefens non poteft:
» denique quod gignitur mondum‘est. Nec vero
», de non exiftente, quia neceffe est ei, quod fit,
» fubeffe aliquam materiam, ex qua fiat. Nihil
+) igitur fit. Sed nec corrumpitur ect. cf, Ariftot.
Phyfic. I, 8: Cyrouvres ve oi xara pnooopi⸗
zpóroi THY adydeayv, sexi tiv Qis trav dyvtey, ke
spdmyoay oiov dóóv tive a&NAyy arwcdévtes uae dret:
pias xal Qaciv obre viverda: ty vrav oddév, oim
PSeipecdar* Bia rd dveyxaiov uiv elvat yiyuoda
ad yiyv6uevov Y ¿E ovtos, $Y be uù ovrog, de M
TOLTWV au orépay adivatov elvat. obre yàp ro 0
gívesdai*. eivai yap dy. Ex Te pu oros oddey ay
gevéadat * Dxoxeioda: yep Ti del xTM, cf, Themif.
21 b. 22, Simplic. 50 b. 51. Joh. Philoponus E.
Pe 3. 4
d) vid, Ariltot, de caelo TIT, 1, 291, 92. Phylic. I, 8
(vid. not, c.). Stob. I. p. 402. Il. xa! Médisags
&výpouy yiveriy ai QJogáy. cf, Galen. c. ^X Plut,
Placit. I, 24. - 4 `
141
A
, (6. 24.
1 Verf, 73-95.
V. 73-82. Ex entis notione, [ublato omni
m ente, id quoqué conficit Parmenides, ens il-
d effe tantum, non autem fuiffe aut futurum
fe; neque enim est, quod erat, neque, quod
turum est, Erunt fortaffe, qui mirentur, quod
lec quoque rais conclufa fit: fic igitur ortus
letus est et interitus; neque tamen id fine
mmo fit acumine, Si enim ens aut fuerit, aut
turum fit, haberet jam partes, atque inde quo-
le exordium et finem; Parmenides autem ons
ilum vult principium, habere, aut finem: om-
's igitur et rei partes et temporis, amoveantur
celle est, Ac ita factum est,-cum priori haec.
gumentationi adnumerarentur, ut praeter Sim-
icium, Johannem Philoponum et Ammonium a)
SA ^
on.
) Ammonius in Arift. 1, de interpretat. p. 38, 3 fq.
SQOTOV e e e3 fg 6 Timaios tds Date, xal ayros
à Apisoréhys Seohoyay aropalverar, xai xpd toitwy .
ó Tapuevidys, ody d mapa II tàvt prov, add xal -
& tv «oic oixeiors Exec, ovdéy ¿sl mapà rois Scoto
obre magehydudes, obre méħhoyv. obre (lege ahha)
sodro psy Exbstepov ode Qv, TO My oué , Td da
ouro’ xal 70 dy metaBeBhysds, TO 08 reQpuicds use
TaBÉNNEID * 74 38 roraŬŭra TOS OUT ober, xai era”
Fogy cule xat! éxivoiay ¿mbexopévos , For apuór-
- Tey AUÁLAYOY . mpowyeia dat yap AY TO FALVTES
Ads &met&prytov ToU orwooiy perafáNovTOS , iva
. ' . P»
142
qui egregios hos verfus ab oblivione vindicarunt,
de hac conclufione meminerit nemo, nifi. quod
affirmant Parmenidem ens tantum effe dixiffe, b)
V, 83-89. Cum autem praeter ens [it nihil,
ens neque dividuum effe potest, fed unum est et
‘ continuum; inde immobile quoque, cum ut bene -
ex Parmenidis verbis colligit Plato, locum habere
non poflit, quo fe moveat, c) Semper vero it
xal M heran" Sce inb Mu»... rò rap
Arhus , 4 To MENOS, Seapeíoda: ¿doyaroy * ¿Mi
ica map ajToig dv svi và vow ést të aid i p
pénz Th
b) Eudem. ap. Simpl. p. 25. ¿MA sat povaxas Mye
rar TÒ Ov, Plut, ap. Eufeb. (II. ¿xoQaíverar) eat
40 ëv móvove Plut, adv. Colot. p. 1114, és? To 0
(xara T. IL) ee e puóviuos dv të elvat,
£) Plat, in Theaet, p: 180 d, e. ¿Ni you de &reNadóuw,
& Oeddwpe, ¿ri Mor ad rávavria rouroig axOy
€ ? c jJ ~ ^ 3 9 7
VAVTO, O1OY QAivWTOV GeMédel TH wWavTs ovo ewal
(Buttmannes corrigit axivytoy TeAéJeiy , & sávr
Ovo eivai, 6f, autem Parmenid. v. 99.), xai GN
fy ⸗ * ` . , »
ósa MéNoooi te xal. Hapuevidas EVAVTÍOULEYO! Tae
TOUTOIS dilo qupitorras s OS Ev Te vÁvTa fgl mal ese
«cy abro ÈV avTa, ods exo xÓpar, éy Y xcveſtai.
cf. Ariſtot. de generat, et corrupt. I, 8. p. 313 f. g.
| et Joh. Philop. ad h. 1l. p. 55 b. Kefpexit tamen
Ariftót. Meliffum potius et Zenonem, quam Par-
' menidem, (cf. Sect. HL)
! | 143
lem relahitur nofter, ens nempe initio et fine
arere; quia caetera, quae de ente argumentatur,
d id omnia poffunt referri: quod enim neque
rtui, neque interitui obnoxium est, moveri ne.
uit; cum, fi moveretur, quovis temporis mo-
nentó aliud ens prodiret, aliud interiret, (cf, Phi-
op. A. p. 9. 10.) Atque inde a nonnullis fic mes
noratur argumentatio d): ens nullum admittit
rtum et. interitum, quia immobile est, Plurimi
utem nulla adjuncta conclufione, referunt tan-
am placitum, e) ^7 |
- 1
Plotin, Ennead, v. 1. 1, c. 8. p. 490. xal axivya
gov 33 Méyei Il. rodro (Tò 0v) xai To! Boootiteis td
VOY, COMATIHYY- TATAY xÍVMdIV ¿Sei pcp an’ ajTOU,
iva pévy Gcabtus.
D Stob, I, 21, p. 412. II, xa? M, dvypquy yéveow nak
Propay, Bit TO vopite rò way axivytov. cf. Galen.
X. p. 52 E., of wept IL ». M. s. Zivova toy EMá-.
THY, yéveo, xal QJopày &vypíxaciy, axivytoy eiyat
ro wav drohafóvres, cf, Plut, Placit, I, 24»
) Ariftot. de caelo III, 4, p. 291. 92. M. x. IL...
ei, wal T adda Méyousi HAAGS, QAN od Quoixóg ye
des yojMioat Nécyeip *. TO yag elvat &rra. tay Oyrey &yé-
ata, xal Ohog axivyra, addy deip Erépas, mal
rporépas , 35 týs Quoizğs émioxebews, cf, Metaphyf,
I, 5. p.486 f. et I, 5 p. 488 €. Plut. autem ap,
Eufeb. Qyol dè (IL), őri el Ti mapa 10 ov drápxel,
roũro ote lei, và de pÀ dy dy TOig SdoIg od Pg» *
144 d
i
V, 90-94. Quod vero totum in fe est pofi
tum f), et immobile, non infinitum fit neceffe
est; quod enim infinitum est, eget aliqua re; ens
autem nulla re potest indigere, cám totum in fe
fit pofitum, omnique igitur parte abfolutum et
perfectum,
Nifi Simplicii interpofita effet auctoritas,
nunc ftatim fequi juberem, quae v, 103 fqq. legus
, tur; ens ab omni parte abfolutum, fphaerae elle
fimile, Neque tamen quidquam contra Simplicii
. auctoritatem cenfeo loco movendum, etfi me ne-
t) z '
ovrws ovy rd by acybyyroy drrodeíret. Alex, Aphrodil,
in Topica p. 39. 70 Ov axivyroy Te xal ty. cf, p
Plut. ap. Eufeb.:éfiíov 70 may xal axivytoy. cf,
Eufeb. XIV. p. 720. Themift. p. 16 in. Orig. c. X.
£f. f, Hermiae irrilio gentil, philofoph, $ 6. Pa-
chy mer, 1, XII, 2. p. 545. Sext. Hypotyp. IT, 65.
pa eva xivyoww Srohappilvovo: . II. rex. M. d.
adv. Math Xy 46. uÑ eivai (fe. xivyorw) 98 oi regl
IL x. M., ove d Apigoréhys sacióras Te 735 (v
S809 xai aQucixoug xéxMyxev. cf. Ariftot, Phyfica
I, 2. de caelo IIL, 1. Plato sarıtaş ToU Ok
eos dixerat, vid, Theaet. p. 181 a, cf, Simpl, p. 5b.
f. f. 7 f, m. Joh. Philop. A. 6 ect.. Conclufiones,
quas adjunxit Sextus, non Parmenidis funt et
Meliffi, ‘fed Zenonis et Diodori Croni.
f) cf. Plut. adv. Colot. p. 1114. ggi rd ov (xarà roy TL.)
e.. Sporon favrà. Plat. in Theaet. p. 180 e, 54X2
aire dy avr.
—
, 145 i
ire libere fatéor, quomodo, quae fequuntur,
pte cohaereant cum fuperioribus,
§. 95.
d Verf, 95 - 111. | .
V. 95-102, Unde Parmenides ad hanc du-
tus fit conclufionem, idem efje ens, idque ani-'
to concipere, leu cogitare, non difficile erit ex-
licatu. Id quod entis percipit notionem, . aut
ns est, aut non ens; quomodo autem non ens
utis cognitionem percipiat? ens igitur ab ente
ntum cognolcitur,
Placiti hujus praeter Simplicium meminit
lotinus a), faepiusque id refpexit Plato b), —
V. 103- 111. Qued antea cenfuerat Parme-
des, ens infinitum elfe non poffe, quippe quod
nni parte expletum fit et.abfolutum, id copio- _
is nunc explicat, Cum, praeter ens fit nibil,
que ipfum ens huc magis quam illuc effe ens
) Plotin, Ennead, V. 1. I, t. 8. p. 490, 91, *oMaxod -
. 88 rò Oy æd? av voy, Toy itar Neyer (d. IMárov),
Sse IIMárwva sidévar du piv Tayadob Tov vouy » T)V
fBíay' du dd 105 vo, Tiv Woxdy ATA: » . . yarere
piv obv xai Tlaguevidys rboregoꝛ ———
. &adósoy sig taurd cuviyev Oy xai voũu. xai td dy
oùz èv — aisdyroic brideto* TO yap adro voeiv ¿sí
qe xal eivai hiya, xal dxivyrov d$ Niger rote.
vid, quae adnotata funt ad v, 97. —
K .
146
‘potest, fed in omnem partem aequale [it neceffe
est c), et fphaerae fimile d) et finitum, ut recte
inde colligunt, qui id placitum nobis tradunt, v)
In errorem autem, nefcio quomodo, inducti eraut,
' e) Plato in Theaet, P 180 e, M. x. Tl... .. di
expires , Óg fv Te TÁvTa dsi xal Egyxey i ly
avró. Plut, adv, Colot. P 1114, (70 ov) € GJAOLOV. save
es xal puóvipov dy và elvat. Hermias in irrifione
gentil. philof, $ 6. vv odoíav dy elvch . . . seat axi -
yw1oy xal vávyri 0uoroy (1 xal róyry óuoiov). Procl,
in Tim. p. 160, (Tò Oy eivai) ravraxódey eig savt
GUVVEDOP, |
v |
d) vid, Plato 1, e, (ad v. 103 fqq.) Ariftot, Phyfic, I,
G
2, 3. Plotin, Enn. V, 1, I, C. S. Pe 491. (ro ov) :
oyua opaípas dwexilov, éti rósta Exe areptethipe
. páva, mal oti td voeiv ode Bw, ANN dy fav
. Boéth, confolat, philofoph. III f. f, p. 1060. ed.
, Bafil. , ea est enim divinae forma [ubfantiae,
» ut neque in externa, dilabatur, nec in fe ex-
, ternum aliquod ipfa fufcipiat, Sed ficut de ea
- » Parmenides ait ,, ect. Eufeb, Praepar. 1, XIV
P.. 218. 0-08 IL. ¿y usy eivai TO way... . xai ata
oxa apappoerðès i brepéxeiv (l. br: sei) Boypberite
cf, Stob, I, 5. p. 6o, Orig. P. 86, id. P. 88. qd xiv
eee opaipocidie (civar) xal óuoioy, ode Exov Yi ti
roy Éy ¿auró (n. f, 1, 0d Fyov 3è róxov du éuvrü?)
e) 70 Oy WEMEPATULEVOY, vid. Arift Phyfic. I; 2. p. 1982.
III, 6. p. 212 b. Metaph. I, 5, p. 488 d, cf, The-
mift. p 55 fm, Simpl. 7 f, f. 116 b, Joh. Philop. -
et Pachym, (vid, not, g)
o»
147
ui Parmenidem volunt ens effe infinitum ſtatuis-
. f) In Eleatici noftri vero laude ponitur, quod
1 quod perfectum fit, effe definitum pronuntiave-
It g) atque non infinitum; indeque unum ma-
f) Hermias $6. II. avexypuacet THY odsiay E ey elvat P
xai &reipov. S, Epiphan, expofit, fid, I, p. 1057.
Il, ... xai adtds td črepov Eheyev dpxtv trav rév-
Tu», Davif. ad Cic. Acad, IV, 37. », forte refcri-
bendum 7p; erraffe tamen potius Epiphanium
crediderim » idque et ego, praecipue cum Her-
mian erroris habeat focium, Ne autem Johan-
nes Philoponus turpiter per eundem errorem elle
lapfus videatur, lege in :commentarijs ejus in
Arift. libr. de generat, et interitu p. 55 b. f. f,
| Mélooos pro Haguevións — rë adrá Tóro o Mélhug-
voc (non à II.) xai tò &métpoy ejogyey * el yá égi we-
repacpévos TÒ way XT,
P) Arift, Phyfic, III; 6, p. 217 b, téNeioy y oddiv, MR
¿xov TéNog * rd 08 TéNog, mépag * di BéNrioy. piyréoy
Tlappevidyy Mediacou eipyxévar, d pèu yàp td hov
&reipóy 'Qwuoiv * d de, ro ohoy rerepávda: , puesaódey
deoradés x. T. M. cf, Themil. p. 55 f; m, Simplic,
p. 116 b, idem p. 7 f. f. (vid. quae adnotata funt
ad v. 9o). cf. p. 19. Chalcid. in Plat, Tim, p. 279.
» Sed P. quidem unum perfectum omne, et defi-
nitum pronunciat, ,, cf, Ariftot. Metaph, I, 5.
p. 488c. Alex, Aphrod in Ariítot. Metaph, p. 18.
(vid, § 26 not.d) Georg. Pachym. p. 75. Joh, Philop. -
A. Pe 9. 10 Parmenidem finitum inquit ens dixis-
fe, els THY Spustaeiy xal elóomoidy tay vonTay SUYA AY
áridos.
K a
148
gis fecundum rationem (Arift. Metaph.) refpexilfe
putatur, quam materiam ' vid, not, g) ac rerum om-
nium complexum exprefliffe (vid, Plotin. not. d),
, His peractis jam quaeritur, utrum integran
Parmenidis de ente argumentationem legiffe videa .
mur, an mancam et mutilam? | Siquidem vero
illis verfibus, quos fupra vidimus (v. 60 - 63), to-
tius argumentationis fumma contenta erat, nefcio
‘quid ultra exfpectemus, Argumentis enim nux
probatum est (v. 63-72) entis neque ortum elfe
neque interitum; atque nullis neque praeteriti, $
neque futuri temporis finibus ens elfe circumfcrip- T
tum (73-82); et totum unius generis (peouvayeris)
effe et immobile (833 - 89), neque infinitum (90-94)
fed continuúm, abfolutum et finitum (103-110)
Illam autem argumentationis fummam haud mar f
cam effe, not inprobabile fortaffe videbitur, cum
omnium nemo, qui Parmenidis faciunt mentii
nem, memorent quidquam, quod hic poffit prat-
termiffum videri; nifi quod Simplicius multa alia k
de ente praedicaffe Parmenidem ait (p. 17 v. adlat,
ad v. 76), Neque certe putaverim omnes conclu-
fiones plenas nos legere et abfolutas, quales, qui- |
bus ipfe hber ante oculos erat; fed multa, ut veri
fimile fit, a Simplicio caeterisque collata ad com
pendium funt, .
$. 25.
Ad Verf, 111-13,
In tribus his verfibus recte idterpretandis jt .
Ra totius rationis verfatur cognitio. Duo autem
o
i v,
149
funt , quae inde poffe elici videbantur, ut fcilicet
fateretur, fe nunc ad ea fe vertere, quae aut prae-
ter vanam quandam fpeciern nihil praebeant, fen-
fusque tantum'decipiant, aut, quae quidem eam,
quam ipfum ens, veram certamque cognitionem
non admittant, quippe quae ipfa nihil habeant fir-
mi, fed moveantur Jemper et mutentur, afferant
tamen opinionem per fenfus-et verifimilitudinem.
Quorum fi primum pofuit, omnem fenfuum fidem
et rerum veritatem, quae fenfibus percipiuntur,
fuftulerit neceffe eft; fi alterum, idem fere quod
poftea Plato, ftatuiffe videbitur; qui id, quod unum
lemper atque idem est, atque intelligentia et ra-
lione percipitur, veram certamque cognitionem ad-
mittere definivit, alterum vero, quod gignitur et
interit , neg unquam elfe vere potest, opinabile
antum effe. a) | |
Verfamur autem in re ab antiquis jam aucto-
ibus multum et faepe quaefita. Et primo qui-
lem quid fenferit Plato, non facile erit dijudica-
u, cum nullibi expreífis verbis id dicat, fed,
{uid fenferit, conjecturis fit adfequendum; quod
sum, nili tota contra Parmenidem argumentatio-
1e ab omni parte antea expexía, recte fieri non
yoffit, omittamus nunc; alius fortaffe. locus hac
le xe nobis erit dicendi, ubi de Platonis caetero-
tumque contra Eleaticos argumentandi ratione,
f
d) vid, Plat, Tim, p. 28, cf. Procl, p 78+
150
uberjus agemus, b) Qui autem ante
nem Eleaten foftrum impugnarant Parn
verba in eam certe acceperant partem, ut
et ortum et interitum, fimulque omnei
fuum fidem penitus [uftuliffe, aperte affi
rint (vid. 6 21. not. c). yAtque Ariftoteles
in tertio de caelo libro (c. 1. p. 291 h.):
» dam generationem, inquit, e medio coi
» nemve tollunt. Nihil enim eorum, qua
» generari aut corrumpi, fed folum ita nc
» deri dicunt c), ut Meliffus, atque Parm
» quos etfi bene caetera dicunt, non tamen Q
| » dicere oportet putare d)... .. illi ver
b) Quae hic promittitur, commentatio, ficuti
tonis dialggo, qui Parmenidis nomen prae
disquifitio, quartae hujus fcriptionis fect:
juncta erit, :
0) oi mèy yap adray aveihov OMS yéveow xai
odddv yàp obre yiyueodaí acy, obre Pdeípeo
cf. Phyfic, I, 8. VIII, 3 p. 254 a. b. 70
sáyra dpspeiy (putare), xai rourou Cyreis
¿Pévras rv alodyor», apjuosia Tig
voíag wth. Metaph. I, s. p. 486 f. ¿voi ye
Aeydvrwv, Gcmep grrudévres Und raórys T
eos, td Ey axivyróv Dac elyat xai THY Qi
QÀ puóvoy xara yiveow nal Q3opày (rodro |
epxaión Te xal wares ¿ohóyysav) AANG xal 3
¿Mmy perafoMjy wacav’ xai toto adray 13
d) vid, $ 23. not. 6, ^ —
d
/ S
151
» nihil praeter fubftantiam fenfibilium eſſe exifti-
» mabant... , ad haec illinc accommodatas fen.
» tentias traduxerunt., e) Minus aperte in Meta-
phyficis (I, 5. p. 488 e): ,, Parmenid:s, inquit,
(qui ens finitum pofuit) ,, unum fecundum ratio-
»nem attigifle videtur ..... coactus vero illa,
. » quae apparent f) fequi et unum ratione, plura
» Vero fecundum fenfus putans elfe, duas caufas
_»Turfus et duo principia ponit, ,, Neque tamen,
quod contente agit Simplicius, in fuas partes tra-
ducet Stagiriten. g) 'Sententia, quam in Arifto-
telis Metaphylicis expreffam legimus, iterum in
Theophrafti quodam loco offenditur, quém ex pri-
mo ejus Phyficorum libro exícriptum Alexandro
debemus Aphrodifienfi h): , Parmenides autem
» utraque via ingreífus est; ftatuit enim univer-
(e) dnsivor de YÈ ro univ udv Addo gap roy r&v aicdy-
Ty odciay bxohaufléveiv elvat xTM. cf, Simplic..
ad h, 1,
f) I. uiv Zone tod xarà you Syog Arteadat, o...
avayralópevos Y dxoNovJety tois Paryopévors uth.
g) vid. Simpl, in Phyf, p. 9. 17 ect. p, 275 b. de cae-
lo p. 26. 138. Sed haec perfequenda accuratius
' funt, ubi Ariftotelis contra Eleaten argumentatio-
nem exponemus.
h) Alex. Aphrod, in Arift, Metaph. p. 14, atque hanc
Theophrafti fententiam ipfe Alex. adoptaffe vide-
` tur, ubi fuam propriam interponebat, vid, Sim-
plic. in Phyf. p. 9 f, in, cf, p. 15 be
152
„fum effe fempiternam et generationem rerum
„ tueri conatur; non quod fimilem de utroque
» fententiam habeat; fed revera univerfum unum
,, effe ratus idemque ingenitum et globofum; ad
, tuendam generationem ex opinione vulgi rerum
», Apparentium duo principia facit ,, ect,
Pofteris vero temporibus Parmenidem id quod
vere femperque fit, ab altero, quod giguatur et.
$ntereat, nec unquam effe vere poffit, ita jam di-
ftinxifle, ut a Platone factum est, fic invaluit fen-
tentia i), ut vix finguli contrariam tueri faerint
i) Plut, adv. Colot. p. 1114. IAéra» xal Zauxpánie
eri woórepog (fic Wyttenb. p. 552; vulgat. Tague
vious seal mávTQV xal Zspórroug Er: spóredog) gyve?
Sev, de Eyer tt Sokascy Y Dios, exer de xai vor
wove ¿qu 38 v0 piy Sokasdy aBéBaioy xal ehavyri
Èv rádeci xoNdoig mal peraflohals ..., tod vonrol
di repov cidos . . . d bà Tlapuevitys varge? ui ob-
derépav úo, ¿área de exodidods rd" Tpoaysoy, eis
. ply n Tod éydg xal Ovrog ¡déay viderat vd vonto
Qo. eig di Thy draxroy xai Depopredyy, To aissy-
róv* wth, Plut. ap. Eņfeb. p.25. Il, didioy rò ray
urh. (&roQaivetrai) xarà tv TOY epayubrav aM
Suav .. . yéyeoiw Di räv xaJ becky Wevdq de
scodytev elvat, cf, Procl, in Tim, p. 78 et 105. Diog
Laërt. IX, 22, (vid. ad v. 28 fqq. et 37 fqq.) Plo-
tin, Ennead. p. 490. 91. (vid. § 35 not, a. d) Joh, Phi-
lop, in Phyfic. A. p. 9. ect.
V
n | 153
‘onati, k) Nunc vero Parmenidis ens alii ad coe.
um 7), alit ad Platonis ideas retulerunt m), alii
id rerum principia n); alii denique ad Deos o),
mod cum auctor etiam libelli de X., G. et M,
ecerit, poffit fortalfe ipfe Parmenides ens fuum
E) vlc. Colotes qui wip, dixerat, avápyxev Il. sal
hap, xal sepnpLydy , xal TONEIS e o « Gay %uas xæ-
seduce xT. vid. Plut. adv. Colot, p- 1123 fq, Se-
neca epiftol. 88 f. f. ,, Parmenides ait, ex his;
» quae vidéntur, nhil effe in univerfum.,. Si
3s Parmenidi credo, nihil est praeter unum, ,, cf.
Orig. ($25. not. b.) -
) vid. Eudem. ap. Simpl. p. 29. 74 32 odpovi Que: (1,
Daci), exéboy ráyres ¿papuécovery oi TOLÓUTO! Myote
cf. Simpl. p. 31. (vid. ad v. 104»)
n) Syrianus in Arift. Metaphyf. (l. XII, c. 2.) p. 59»
» dicendum pro Socrate et Platone, et Parmenide
» et Pythagora contra ipfum (Ariftotelem), quod
5» ideae ab his divinis viris nec jüxta locutionem
» confuetudinis nominum producebantur, '
1) Joh. Philop, in Arift. Phyf. A. p. gf. £. istov Yi ore
(o) i èv td váy Myoyteg , 0d reol tay doxa éxowdvro
adv Myov. cf, A, p. 12,
) Ammonius in Ariftot, 1, de interpret. p. 58. ($ 24.
not. a.) idem tamen p. 59, orep xal d uéyas II.
sáyri TH vonro brá gew aroaíveral. lib, de X. G,
M, e IV, ¿ni ci xwhder vesc plat xal exe fioæta
EY ora roy Jeóvj ds wal Y TL Meyer, dy dy siyar
aúsoy, IláyroJey wth,
154.
dixiffe Deum videri; at fufpectum [ane Ariftotelis
nomen est libelli fronti adícriptum, atque hac
ipfa, ni fallor, re fufpectius fit; [i enim Eleates
tale quid dixiffet, minimg certe omififfet Arilto-
teles in [criptis phylicis et metaphylicis hac de re
admonere. Neque autem Stagirites, neque Sim-
plicius, qui tamen omnium accuratiſſime de Par-
menidis ente agit, quidquam, quod h huc c trahi poflit,
. jnterpofuit.
Simplicius (in Phyfic. p. 31a.) neque corpo-
reum 'effe poffe Parmenidis ens contendit, quippe
quod dividi nequeat vid. ad v. 59 [qq.); neque coe
lum, nam coelum neque individuum effe, neque
Sphaerae fimile (vid. ad v. 104. L ovdi ddiaigeris
pro oudè diaig.) ; neque Au quid; quidquid
enim huge fit, ex Eleaticorum fententia mo-
bile effe, ens autem immobile (vid. ad v. 95)
neque yoepoy quid p), nam 70 voEpÓy ab vonto
ditare, idem autem ens Me, idque cogitatione
percipere ; neque ouriay ATOMON. Quid igitur? q)
p) cf. Ammon. p. 5. (not. o). Joh. Philop, IA. p. 9
(not. r).
q) Simpl. p. 31. a. Aefrera: oUy TO voyrdy chy roy afribx,
3° d xai ò voðç és: xal 70 vociv, dy Q rávra xarà
píav Evwow cuveipijbéyeg. mpoel hywrat xal «VM ÉVC,
roũro eivai 7d Tlaguevideroy dy ov, dv © mia Qai
xai ToU évos xai ovrog ési «Th conf, P. 5 b. 10
26 b, 31.
c
155
ens rerum omnium principium est et cauffa,
in qua omnia fecundum unitatem r) contrhcte
et unice contenta fint. ,, |
Poftea renatis litteris renata etiam haec quae-
io est et multum varieque agitata /),. novaque
| addita, cum, venia fit dicto, indigne fane, ac
drum religiole foedum atheismi, f. impietatis vi-
iperium conjici in egregios hercle ac fanctos phi-
Mophos coepiffet. Varias hac de re enumerare
'ntentias, longum foret et parum neceflarium,
raefertim cum ad fuam usque aetatem Brucke-
us id jam feéerit atque recentiorum facile obviae
Piniones fint; Nos autem, quid elle ftatuendum
ideatur, melius fortaffe, altera Parmenideae ex-
ofita philofophiae parte, difceptare poterimus,
) Simpl. p. 2 f. f, &v&yxx rd Ey rod rMi3ous meouTeip=
xe cf, Joh. Philop. A. p. 9f. f. và vowra ur TÓ
Evi Way eloty óc eyyur pen OUTA Tig TávyTay apis"
Ora ToUTO Ey Éxeiya éxá)«ce II,
) praecipue ad Bruckeri usque tempora, g, vid. in
Hift, philof, I, p. 1160 fq. pokea enim, mirum
est dictu, Mota Eleaticorum philofophia, veluti
ineptiarum ac argutiarum congeries, centem-
ni coepit atque negligi, donec critica tandem
philofophia quanti acuininis fit, demonftravit,
fimulque quomodo [olvendae ac refellendze om-
mes ejusmodi conclufionum feries fint, conatá
est docere, | | o»
§. 27.
Ac primo quidem rerum omnium, quae fer
fibus ufurpantur, originem ex duobus, iisque fibi:
_oppofitis a), repetiit elementis, luce et tenebris 5),
f. calore et frigore c), i. e. quemadmodum Arifo-
teles vult d), igne ac terra; quorum primo omne
a)
Ariftot. Phyl I, 5 in, wávres Y) rávavria doy
mode, of te MéyovTsg Śri v td way, xal pÀ xie
yoóMevov* xal yàp II. Jepuov Hal Woxpdy axis
wot, tadta 38 rpcoayopeves wip xal gv. cf. The
mift. p. 19 f. m, Simpl. p.39. Joh. Philop, C. p.d
12, et 14 L f.
vid. v. 114 fqq. cf. v. . 123 [qq. et 127 fqq. cf. Plut.
adv. Colot. p. 1113. II. sorxeía guvig, td hale
meer x«i gxorelvoy, E TOTOY TÈ Pamvópeva wáyta
sal dd TOUTOY ároreel, c£ id. de anim, procreat.
e Tim, p. 1026... ., Wy — of roNhel xao |
ov, EpredoxMis Qidtav dmo xal veísos y Heine
wos xai ll. dd Dos xai axóros.
c) vid. Arift. Phyf. I, 5 in. (not. a) ib. interpret. cf.
d)
Metaph. I, 5. p. 488 f. g. de generat. et corrupt
Il, 9 c. d. Num vero ipfe Parmenides his voci-
bulis ufus fuerit, haud dijudicaverim,
vid. Arift. Phyf. I, 5. cf, id, de gener, et corrupt,
I, 5. p. 508 c. (vid, not, e.) II, 3. p. 318 g. Me-
taph. I, 5. p. 488 f. g. II. &yaryxalójevog Y axe
AouJeiv' tois Parvopévoss xal tò Ey puév xarà Adyor,
mhein di xarà Tv alodyoiy brohaufáuwy slvai, wo
sas aitias, nai do Tas dpxds tidyos sá, Peg
157 | |
La .
nolle, leve ac rarum adſit, alteri grave,. caligt.
iofum ac denfum (vid. Parmenidis profaicum di-
tum p. 132). Cum autem dicat Parmenides, duas
erum formas homines in animum induxiífe no- |
ninare , poffint fortaffe fuiffe jam ante eum vide-
» qui haec duo elementa rerum principia pofue-
int; quinam autem fuerint, me non exputare
onfiteor, ac fic etiam Parmenidis verba accipi.
wal Nyuxgdy , oiov wip xal yv Muy" Tobruy 33 và
_ qdv sara Tò 0v, TO Jepudy trte, Játepoy Ni xa
rá TÒ uy Ov. cf, Simpl, in Phyl. p. 60 b. 51 b. 40.
ect, de caelo p. 168 b. f. m, p. 138 a. b. Alex,
Aphrod, in Metaph. p. 320, Joh. Philop. in Phyf.
C. p. 10,11. in Arif. Jib, de gener. et corr, p. 13e
p.46. p. 50. Diog. L. IX, 21, II. Dúo Te elvai got»
neta (Miei), rip xai viv xal TO Udy Symuoupyob
Ták Pg vhs Ye, Udys. Orig. Philofoph, p. 87e
. 0888 adrOg (d IL) iInQiiyuy ayy TOV TOMY Octav,
wip Méyay xal yyy tag rod rayrds apxás ` THY [LED
yay bo Um, Td MM wip as airioy xal ro0Uve
Non ipfum autem Parmenidem duo haec princi-
pia terram votaífe ac ignem, ex Ariftotélis ver-
bis colligere poffe mihi videor. vid, inprim. Me-
taphyf. I, 5. cf. Simplic. in Phyf. p. 6 b. f. in,
&czep Il. £v tois meds Oófav, mip xal yy, pe NNON |
de Pús xal oxédros (fc. Meyer tas apes). Neque
Clementem Alexandrinum propria Parmenidis ver-
baeffe fecuturh putaverim, ubi dicit: II. 34 ó EMá-
Tas y deods cioyyúcaro wip «ai yiv (admonit, ad
gent, p. 32).
T y '
poffunt, ut fateatur, duas rerum formas, qual
vere exiftentes, homines nuncupare effe folitos,.
cum tamen una tantum, ignis fcilicet, vere exi-
ftere poffit putari, (vid. v. 114. 15). Si vero etiam
fuerunt, qui ante Parmenidem has duas formas
omnium .rerum elle elementa ftatuerint, ipfe cer-
te multo fecus, ac diftinctius id facit, quam prio-
res. Ubi enim Ariftoteles eorum dogmata perfe-
quitur, qui duo eaque fibi oppofita rerum princi-
-pia pofuerint, Parmenides omnium est antiquifh-
mus, cui ejusmodi fententia tribuatur, ae videtur
peculiaris Eleatis noftri mens atque genius in tota
hac ratione Spirare. Jam enim ftatim ab initio,
priorem fuam, quae ex fola ragione pendet, argu-
mentationem refpiciens, noctis principium non en-
ti fimile dixit, ideoque lucis principium fimile
enti e), cum, ut recte, monet Ariftoteles, alte-
. rum magis fegregans putaret, alterum magis con-
gregans f), f. ut alii malunt, alterum magis effi-
e) Ariftot, de gener. et corrupt, T, 3. p. 308 C. ...
\ domep Il. Adyer do (soixeía)," tò ov xal rd ud oy
eivai Dacor, nup xal yay. (cf, Joh, Philop. p. 13.)
cf, Metaph. I, 5. (not. d),
f) Arifot, de generat, et corrupt. II, 9. c. d, (of a
LO 2 ^ ,
THY UAM Q&vreg yevvav did THY xivyow)... xal
JU L 2 ~ » 2 - `
tas duvápers awodidéaci TO chart, Ò as yevvõsi
May opyavixnas, &QaipoUyres ayy xatà ro eldos atriay.
imei yàp méQuwey, ds Qasi, vd wèy Sepmdv diaxpi-
I
(99
ens, alterum magis, paffivum. g) Haec autem
nnia fic perfecutus Parmenides erat, ut mag-
ım partem magis ad poéticum quoddam phan-
sma, quam ad véram perfuafionem comparata
fent. Sicuti enim caeterae diíciplinae a Grae-
s cultae, fic philofophia‘etiam, a poétarum fa-
ilis originem duxit, ac fuae originis memor, ubi
it rationis inveftigationi finis effe pofitus videre-
ir, aut ipfae inveltigationes amoenum poétarum
fitum non adípernarentur, poéticis indulfit fi-
ionibus, ut et remitteretur paulisper in rerum
daganda natura occupatus animus, et fuus alteri
iam animi facultati campus. pateret; quae et
ew, TO 08 tux py cuvichvar, xal ráy kNNav lean
soy Td sd moleiv, TO de Thexelv, de TodTwY Méyovot
xai Sia tovroy aravra Tadda yiqvecta: xal Q3ci-
peodat, Haec enim Alex, Aphrod, ad Parmenidem
retulerat, vid. Joh, Philop. ad h.l. p. 64 a. ſ. m.
Y Theophraftus ap, ‘Alex, Aphrod, in Metaph. p. 18,
(cf. $ 26, p. 152.) P. duo principia facit, ignem et
terram, alterum ut materiem , alterum ut oauffam et
efficiens, Alex. Aphrodif,. p, £o, , ac fortaffe P,
, frigidum appellabat non ens, quoniam haec ma-
» gis est materialis cauffa, videtur autem mate-
» ria effe quoddam non ens., Joh. Philop. in
Phyf. C. P 10. 11. H., ¿e ay tig dron& Bor, ro uy
wip wont indy, y elduey ¿heye, tyy de yy Úluxóy,
conf. id. in libr. de generat, et corrupt. p. 13,
Pe. Se $ uiv Seouorns Apart” Páhhov ál eltog *
Y da Yuxpóras sa duro UE STR xal SEPTIC. cf,
P- 54 a. L f. Diog. L. IX, 21, (vid, not. d.)
-nunc ejus, quae nunc ágitur, philolophiae feveri-
tate comprella, filet quidem in litteris, at fimul
ut antea, fi forte animus a cogitandi contentione
remiífus est, prodire gaudet, ac libera fpatia pera-
grare, quae aut antea philofophandi gravitas pera-
graverat, aut quae omnino argumentationi inter-
clufa funt, Nulla autem philofophiae pars anti-
quis illis temporibus ingenii huic lufiomi magis
patebat, quam cosmogonia, cujus .bona faltem
pars a mentis oculis remota, audaci fictionis fa-
cultati liberam fefe oftentandi dabat poteftatem;
exemplo fint, praeter multa alia, Anaximandri de
mundi ortu fictio, a Plutarcho nobis traditaq.vid.
ap. Eufeb. p. 20.), ac quae fequentur Parmenidis
noftri. Haec doctam interpretum fagacitatem, qui `
omnia ad rerum veritatem revocare conantur, fru-
ftra exercuerunt. Neque tamen negligendus poë-
ticus hic veftitus eft, arcte enim ei conjuncta vera
philofophi fententia est; atque ipfe ad aetatis viri-
que cognofcendam indolem, permagni momenti
At proh dolor! Parmenidis quae huc pertineant,
miferae quaedam ac lacerae reliquiae funt,
. h) Finxit autem nofter coronas effe contextis
unam [upra alteram, alteram ex raro alteram ef
È) Integrum primo apponam Stob. locum (I. p. 489 fq.)
. quitoti huic defcriptioni veluti fundamentum fub-
ftructum est, ll sepávas sivas “wepesendey pines
drahhidous, thy py bu tod &paioŬ, Tüv 33 dee 100
ruxvoú» pintis dd aus in Qurds uei exóross Uu
161
denfo; inter quas aliae luce et tenebris mixtae
collocatae fint;.et quod omnes contineat, muri
inftar folidum elle “cf, v. 143.)5 fub hoc effe co-
tnam igneam; 7) mixtarum vero mediam, pus
Ta) voUtuy^ xal tò wepifyov dd weas tel buc Sisa
sepedy twrdepxery y WP à srupaóue sepúvy* xa? roy pues
| eairáryy sep! dy. (vacóv dpalóy acutius emendavit
Davifius ad Cic, de Nat, D, I, 11, quam certius)
“wey rupaon (fie iterum Davifius pro mupadys)*
qav- di cuupyay Thy Mecatkryy dmáeaig Towía
(praeclara Davifii emendatio, vulg. Te xai, cf,
© Parmen, verf. 127 fqq.) rér xevúccos xai yee
| biog tk px y yvtivas xal ximoya, xal su
| Peguáruy xal xdypotixoy, brovopékes, Sinny te ual
dráyimy, Kal rig wd» ys Tiv món piety ekai ov
diga, 32 THY Biaorépgy adrás ¿Earuodévra aihyo
(fic Codic. Canter. editio corrupte: 94 tiv frorés
par... whhuyw)* rod 83 mugds avenvowy ad» yop
xal roy yahatíay xúxdosy *" cuya 9 Æ anor
elvas Ty. ceMivyv , rob T aépog xal tov rupós * Tepi
sávqos 33 avurate rúvros TOU eidépos, vn avr «d
nugae € UFOTAYVYVAL , road’ ó omep HEXNAIA LEY obpaydy,
iQ’ ov kòy ra yepíyera | Prima hujus f/cewc para
ad v. usque reixous dix. m brápyeiv legitur quo-
que ap. Plut. de Placit. It, 7. Galen, c, XL et
Eufeb. XV, 58. -
) Quae fequuntur (nal rd puscaltaroy rasdy mep? dv
wan rupodys) omifi, cum, veluti nunc leguntur,
omni fenfu careant, ac acutior Davifii fit emen-
datio, quam certior. L
. X62
ram ignis vim k), auctorem effe motus omnis ac
generationis, quam Daemonem, rectricem, mode-
ratricem , juftitiam vocarat et neceffitatem; eam-
que in auxilium fibi adjunxiífe Amorem, primum
ex caeteris omnibus Diis genitum (vid. v. 127 q.);
praeterea autem difcordiam et cupiditatem, caetera.
que ejusdem generis 1) ad yes generandas, feu potius
e rerum natura fecernendas, videtur adhibuille,
k) cf. Cic, de N. D. I, 11. Parmenides commenticium
quiddam coronae fimile efficit: ftephanem appellat;
continentem ardore lucis orbem (egregie emendat Da-
vifius: continente ardore l. orb i. e. continuo ar:
dere), qui cingit caelum, quem appellat Deum: in
quo neque figuram divinam neque fenfum quisquam
Jufpicari poteft: multaque ejusdem monftra; quippe
qui bellum, qui difcordiam, qui cupiditatem caetere
que generis éjusdem ad Deum "revocat ect. Permi-
fcuiffe Cicero lucis ftephanem in medio mixta-
rum coronarum pofitam cum ea videtur, quam
fub fuprema folida, quae muri inítar omnes con-
tineret, collocaverat Parmenides. Secutus fum |
Stobaeum , quocum confentiunt propria Eleatis |
verba. cf. etiam Theologum. arithi». p. 8. edit,
Parif, mpos Toóro:g Qasi (oi Tludayóperor) xegt ri
y péooy TOV Tecckpuy gorxelwy xejadaí tiva yadin
diéxupoy xdBov x. doinaci de xará ye TaUTa Ka
ryxodoudyxévar roig Tudayogeiors of re rep! Eure-
doxhéa xai Tlapuevidyy , xal oxeddy al wMeigor TOY
maha copay, Qájpevo Tov movadixyy diow Egias
apdrov èv ufo idptotar, «aj dd rá iaógpoxoy' pu
Maceeiy Ti» adtyy Soar,
s
a 163 |
Cum vero etiam dixiffe tradatur aérem ter.
we, i, e. noctis elementi excrementum effe, vio.
ntiori ejus compreffione exhalatum ; terra hie’
xiaſſe ea corona est, quae muri inftar caeteras
mhes contineat; aetherem enim traditur fupre-
rum pofuiffe, fub eoque ignis coronam collócalfe; m)
aut ejusmodi coronarum [it ordo : quod omnes .
ieteras circumdet, muri inítar folidum f. terram
Te; ex ea exhalatum aethera f. aérem n) effe,
ai o) Hefperum f. Luciferum (quos eandem elfe
ellam primus fertur docuiffe, cum alii ad Pytha-
oram hoc inventum referant p) atque folem for.
lfe, in fe contineat; [ub hac vero coronam igneam
cere, quae vulgo coelum dicatur g) caeteraque
) vid. Cic, 1. c. not, k : /
1) vid. Stob, p. 484 (not. k f, f.) ef. p. 518 (not. 0). -
) Aérem ab aethere nondúm diftinxiffe Parmenides
, videtur, ficuti et Empedocles utroque vocabulo
utebatur promifcue, vid. Simpl. p. 2 be '
) Stob. p. £16 fq, II. mperroy èv Tarte: roy Edov, nov
. adtüy di vopulóuevoy ve” adrod seal Eoregor, iy 10
aid ‘ pe & oy TOY YMoy y $9' @ robo év TG —
asépas ; orep oópayos aM,
) Phavorin. ap. Diog. L. IX, 22, (vid. $ 22 not. h.) '
cf, Suid. f. y, éomep. Diog. L. in , Pythagor. VIII, >.
14 ib, interpr. Cur autem Veneri locum a terra
maxime remotnm tribtterit, a nemine traditur,
) Stob. p. 484 (not, k), cf p, 518 Got 0), Ve 158.
. EE 3.
154
fidera complectatur; fequuntur coronae, ex utroque
elemento mixtae, quarum fupremas lacteam viam
. nuncupaffe videtur r), de qua luna et fol excreti
fuerint, In omnium autem coronarum medio ter-
yam, quam primus fertur globofam dixiffe, collo-
cavit, eamque cum ab omni parte aequaliter ablit,
aequilibritate teneri docuit, neque ideo moveri,
fed vibrari tantum; f) Atque fic confentaneum for-
talle videbitur, Daemonem, f. ignis ftephanem in
media terra eum collocaffe, quod tamen quam pe
xum probabile fit, quis non videat? At eandem res
habet dubitationem, ubi de Pythagoreorum igri
quaeritur centrali,
/
v) Stob. p. 574. Il. 20 rod muxvoð xal rod cpaiod pi
ya yahaxroedss áxore Noa: xpoe, cf. Plut. Ple
cit, IIl, 1, Gal. XVII, Stob. p. 532. ll. toy yor
xal) rv cedyvyy dx TOU yadhatíou xdxdou arena
qov wey dard ToU wparorépou piypares , d 95 Jeu
av 38 cord 706 suxvorépou, owep pox psy.
$) Diog. L, IX, 21, IL. wpórog ti» 97 dwddyve oe
poed, xai dv sow xeiodar, (alii tamen alios tre
dunt primos hoc docuiffe, vid. Heindorf. ad Plat
Phaedron, p, 179 fq.), cf, Plut. Placit. III, 1$
> Tlapuevidys, Ayuéxpiros dd q0 ravraxódey ¡soy adr
saoay (Thy viv) puéver iri ris iaodforias, ode ¿xo
cay aitiav, Òr yy Bed po Maddov, y Éxeice pee ay"
$rà Tost puóvoy puév sepadalvectar, que xiveiodar Y
Ad terram fortaffe referendum diftichon est,
quod Parmenidi vindicare conatus fum v, 161 [q.
~
165
§. 28. ;
Sed quocunque etiam modo haec Parmenides
perfecutus fuerit, id tamen apparere videtur, duo
eum rerum principia pofuiffe, fimulque tertium
€x utroque mixtum, nefcius fortaffe, quomodo ex
luobus elementis fibi ‘oppofitis quidquam gigni
poffit, nifi jam ftatim a principio inter fe mixta
fnerint. Id enim et hic tenuilfe videtur Eleates
lofter nafci nihil quod antea non fuerit, poffe,
deoque Amorem adhibuilfe et difcordiam, ut res de
nixto illo elemento excernerentur, Huc id quoque
'eferendu sı est, quod traditur Amorem Daemoni,
iuam fimul neceffitatem vocaverit, fubjeciffe; a) fi
nim omnes res, quae de illo elemento excernun-
ur, jam a principio ei putavit fubeffe, confentaneunz
rat, ut et certo quodam ac ab aeternitate inde
raeftituto modo rerum formas mutari putaret.
lixtarum autem coronarum aliisyplus fubeffe lucis,
liis plus caliginis putalfe videtur, atque ex diffimili
triusque mixtione diffimilia corpora finxiffe, id-
ue ita, ut perfectioribus plus lucis tribueret, minus
erfectis plus caliginis, Sic D) folem et lunam de
irculo lacteo voluit excerni, ac illum quidem de
&) Stob. p. 158. Il. xai Anudxpiros máyra sar’ ¿yy ago”
ayy adryy dé elvar xai eipapuévqy, xal dis, xal
zpóyoiav , sai xooporolsy. conf, Galen, X. P+ 33 A, -
.Plut, Placit, I, 25. et Stob, p. 483, (3 27. not, h)e
) vid, Stob. p, 552. ($ 27. not. r),
, 1
* r «
366
_yariore calidi mixtura c), hanc autem foli aequa.
Jem,
ab eo vero lucem accipientem d), de den.
fiore frigidi, atque faciem, quam vocant, in orbe
lunae ex caligine igni permifta ortam putavit,
ideoque falfiformem (deudoDari) eam vacavit. e)
. Cum igitur fol tam purae perfectaeque fit mixtu-
yae, elfe confentaneum videbatur f), ex eo L ex
€) Minus accurate Stob. P. $e Iapu, xa Matte
0
dupos mipivoy Uráoxerv Tdv yov. cf. p. 510. Tapus
xai Hpáxderros TING LATA FUpdS TÈ spa" Tp£QeoJat
dé TOUS agépas lx týs yis aveJuMt&ceug. ` Quatenus
vero Parmenides affirmaverit ftellas terrenis ali
exhalationibus, non facile erit dictu, |
Stob, posso lap rupias (ias TG —R
icq» $$ Tä Mo y xai yap ax’ «rod Poriſera-
Plut. Placit. V, 26 melius, ni fallor, xal ax’ ddr.
. Qurílerdau, cf. Galen. XV. P. 58 e. (cf. Vo 145: 46.)
e)
J)
Stob, p. 564. Tagu óià Td agapenin dan TO repi
adriy mupades T0 Lopades (elvat tiv tupac) , Qu
Vevdoſauũ ro ágépa kai,
Diog. L. Ix, 92. Xcveoiv re ardor E y Nov eo
voy yevtcdar (réQyve ó I). edit. Bafil. h. Æ ¿Mos
quam lectionem fecutus est Aldobrandinus, atque
probavit Menagius; ego vero nefcio, cur in vul-
gata non acquiefcendum fit; parum enim huc
facit Zenonis Eleatis fententia, » every vigora
ix yís elvat, -.
ON
167
eadem validi, ac frigidi mixtura g), hominem,
omnium animalium perfectiffimum, ortum effe,
Sicuti enim caeteras res omnes, fic hominem etiam
ex duobus illis principiis inter fe junctis compo-
fuit, idque ita, ut pro diverfa eorum in membris
formandis mixtione, diverfa etiam animi fieret
indoles, quem ideo per totum corpus ac praecipue
thoracem putaffe pertentum videtur h); qvo plus
autem calidi membris admiftum effet, eo prae-
ftantiorem vim effe ingenii. i) Etfi igitur puta-
verit fenfum rationemque igni praecipue inelTe, al-
terum tamen quoque principium fentiegdi compos
fecit, idque ita, ut quae fuae fint naturaé, fenti-
ret;.cadaver enim, ignis expers, lucem quidem
ac calidum atque vocem ‘non percipere dixit,
frigidum ‘vero et filentium fentire; nihil enim
omnino fenfu carere, k) Praeterea autem ani-
g) fic fere rem explicat Kühnius ad Diog. L. 1, c
h) Plut. Placit. IV, 5. Il. ¿y cho 7G Jápaxi » xal Eri-
soupos (ray uas». eivat}. cf, Galen, XXVIII. pe
49 d. - Si ipfe Parmenides h, v, Jópo£, ufus erat,
de toto certe trunco ex antiquiore fignificatione
hic intelligendum est.
d) vid, v, 147-50. ib. Theophraltus,
` k) Theopbr, mepi alodno. p, 1, ort di sal të ¿vavría
xaJ' atò wore THV aic wary ó I., Pavegdy dy oig
Quer, 70 Vexpoy Qurds piv wai Sepuod xal Quvig
oò alodáveodar, did Ti» Exhepy rod mugós * yu-
X
168
mam ac mentem effe idem dixit; I) neque id
mirum; nam in prima jam ratione idem ens elle
dócuerat, idque mente concipere; indeque pro-
fectüs in altera etiam fentiendi ac cogitandi fa.
cultatem, atque vim vitalem. materiae arcte con- `
junctam effe argumentatus erat; facile igitur fen-
fit, id quod homines nominibus diftinguant, unam
eandemque vim elfe, pro varia materiae conditio- -
ne varie agentem. Quatenus vero illius vis vel
luti gradus perfecutus fig, haud conftat; nam pau-
ca tantum, quae huc pertineant, «reliqua (unt;
e quibus/id tamen patet, eum quod -penitus vita
careat, fibi nihil omnino in rerum natura me fin
gere quidem potuilfe; ipfi enim cadaveri, fubla-
ta caloris vi, quandam, ut antea vidimus, tri-
buit fentiendi facultatem; eamque caeteris omni-
bus corporibus, at eo quidem perfectiorem, quo
plus cadoris iis ineffet ac quo perfectior elemen.
torum in partibus formandis mixtio effet, atque
|
pod Si xai curs xal roy dvavrioy alodávecda*
xal Chae de way TO by eye Tiv yyaow. outs pè
oby adros Fouwev ¿roréveoda! TH Qácei TÈ ovpefate
yoyra duaxepy ore Tj» UróAy iv. Inde fomnum etiam
dixiffe refrigerationem fertur,. vid, Tertullian, de
anima p. 295. ed. Kigalt, '
D Theophr. l. c. Alex. Aphrod, in Ariftot, Metaph,
p. 144. Cad v, 147 fqq.) Diog. L. IX, 22, Ty Yu
æqu, xal tov vobv taurdy eivar (&réQyve d 11.), na
da puéuvuzar wal Geóppasos ey roig Quomois,
\
G
i
169
quo latius inde pateret,' acriorque effet rerum per.
ceptio, Haec vero num per gradus a lepide inde
ad hominem usque perfecutus fit, haud conftat;
pauci enim tantum, ut vidimus, ejus reliqui ver-
fus funt, qui ad.folum hominem pertinent, — —
Cum vero altiorem fentiendi ac cogitandi fa.
cultatem ignis principio admiftam putaret, men-
tis . animae vim ac naturam in volubilitate prae-
cipue pofluiffe videtur, m)’ Num autem "animos,
. peracto curfu vitae humanae, univerfae rerum nå-
turae, de qua excreti erant, iterum adjunxerit,
ex Simplicii quibusdam n), quae huc pertinent,
verbis colligere non audeam.
Caeterum calidiorem feminarum effe natu-
ram o) putavit, quam virorum, ideoque cum pri-
sno homines orti fuerint, foeminas' verfus meri-
diem natas elfe, viros v. feptentrionem, p) Quae
*
Xx
m) vid. Simpl, p. 31 a. ($ 16, not. e.) MEE
- y) vid, Simplic. p. 9, Taózuy. (rv Aaiuova) xal Seay
ajriay elvai Quai, Néyav, ITlpórigoy jv Epura th.
xai tas Yuxds réume word piy du 100 euQavois sig
ad dedés , word de audwony.
0) Ariftot. de part. anim, II, 2. p, 600 f, g. ¿vos ra
vaipa tay évaluov, xal cà Sua ray ap béveop Qa-
„oiv elvas Jeguórepa* oiov Il, tag yuvainas TÓV dv-
3pó» Jepubrepas eivai Quat . . . ds Bid ov Jepuéryra
zai rodvauoiaais (yp. rohauiay) yivopévas rey
groyaueeiav.
p) Plut, Plac, V, 7, Esad i isogeizar ToU; ui» no
v
-
179
autem de liberorum procreatione q) docuit, angu-
ftius memorantur, quam ut, quomodo cum tota
ejus ratione cohaereant, polle disquiri videatur.
Quam vero diligens altronomiae fuerit inveltiga-
tor, praeter alia, quae antea vidimus, id etiam
‘TOUS appevaes, moos avarony . sal peoyuBrlz yeyeri
dal... Lapu &vtispóQus , TA (dy xpos Tale
2 He -~ E `~ ~ >
puros capevar Bhagísar* ToO yap wuxvod JLETÉYEID :
mheioveg* Tà dd xpos Taig uernurpias dia, raja
Tí» aparóryra. cf, Galen. XXXII. p, 52 c.
g) Locos, qui huc pertinent, apponam, Cenforin. de
die natali c. V, p. 24. 25. ed, Haverk, Semen unde
exeat, inter fapientiae profeffcres non conftat, Parme-
nides enim tum ez dextris, tum e laevis partibus deri-
vari putavit. id. p. 26, Illud quoque ambiguam facit `
inter auctores opinionem, utrumne ex patris' tantum-
‘ modo femine partus nafcatur, ut Diogenes et, Hiypon,.
Stoicique fcripferunt, an etiam ex matris, quod Anae
xagorae et Alcmaeoni,. nec non Parmenidi, Empedoe
clique, et Epicuro vifum eft, id. c. VI, p. 28. 29.
Caeterum, ut mares, foeminaeve nafcantur , quid caue
fae effet, varie ab tisdem philofophis proditum est...
inter fe certare foeminas et mares, et penes utrum
victoria Jit, ejus habitum referri, auctor est Parme:
nides, Et e dextris partibus profufo femine mares
gigni, «t e laevis foeminas, Anaxagoras Empedocles-
que confentiunt. cf, Plut, Placit, V; 11, Uapu. óras
py amd ToU DefioD puépous Tijg puiTpas Ó yévos axo-
x pity > Toig TATPÚTIV, oray ds amd rod dpisepoó, aig
untos» (cuoious yivesdar), cf, Galen, XXXII,
P. 55-
\
. a
17%
demonftrat, quod primus traditur terram in go-
nas divififfe r), quarum duas tantum tropicas ha.
bitabiles putavit. f) Quemodo autem accipiendum
dogma fit, quod ei tribuit Pfeudo- Origenes t),
mundum aliquando interiturum effe, nefcio an
'exputari poffit; ac inquit Origenes, neque ipfum
Parmenidem «ddidiffe, quanam ratione id futu-,
rum fit, Id tamen facile nobis perfuadebimus, de
terrae, aut, [i ita quis maluerit, rerum, quae
fenfibus ufurpantur, converfione potius, quam in-
teritu locutum Eleaten effe, Obfcurius adhuc est.
aliud placitum, quod ei adícribit Plutarchus u),
vim magnam denfioris aéris defluere, indeque
terram extitiffe; neque tamen talia pro falfis fta-
tim damnare audeata, fi nos quomodo accipienda
fint, nefcimus; quam enim manca noftra: Parme-
nideae cosmogoniae cognitio fit, jam inde perfpi-
ci potest, quod quid de aéris atque aquae natura:
fenferit, plane ignoremus, nili, quod utrumque,
r) Achill, Tat, ad Arat, c, XXX, pe: 108, TETOS de Tapp
tepi TGV Covey Exivyoe syon
J) Plut, Placit, III, ‘14. Tage macros a@apiae tis ie
gods —— TÓTOUS VIO Taig dual Caves Tais Tpo-
minis. cf, Galen, XXI. p. 4 45b. ‘ef, Strabo II. P. 92 di
t) Orig. Theolog. C. XI. 6 II. ray Mc OY eige ! G3ci-
perdas - à 38 Tpóra, obs simey,
vu) Plut. ap, Eufeb. p. 23. Néyet à IL tiv yw tod mue
xvod natagguéntos aépog yeyovival,
172
ficuti caetera omnia, duobus illis docuerit inefle
principiis. v) J
§. 29.
Reliquum est, ut verbo moneamus Parmeni-
dem dialecticae artis a plerisque elle inventorem
habitum a); neque immerito, fi id ita intelligi-
v) Ariftot, de gener, et corrupt. IT, s. p. 318 g. 0! dl
eúdos dúo rombyres, Gowep II. wip xal yv, và pes
ToEU piypuara mois TOUTUV , oiov épa xal Oda
cf. Joh, Philop. ad 1, c. p. 5o f. f, id, ad II, 5
P. 54 f£. -| | y
e) vid. Atticus ap. Eufeb, XI, p. 509 d., qui tamen
univerfe loquitur de fchola Eleatica (vid. $ 5.
not, e). Sext, Empir. adv. Math. VII, 6, Hapuevi-
Sys de od ay dote týs SiadexTixtS emeíptoc Exem
& éreímep TÉNY ApisoréMas (cf, Diog. L. VIII, 57.)
TOY yvi pros adrod Zúiveva, Hahertinjo —
UrsilyQev. Johannes Sarisberienfis Matalog. II, 2.
licet Parmenides Aegyptius in rupe vitam egerit, ut
rationes logicas inveniret, tot et tantos fludii habuit.
JSucceffores, ut et inventieni fuae totam fere praeripue-
rint gloriam, "Videte, num recte commenti hujus
fontem. indagaverim, Mart. Capella Nuptiar. 1,
IV. p. 95. ed: Grot. ‘progreditur , inquit; Diglectica;
haec fe educatam dicebat Aegyptiorum rupe, atque in
Parmenidi s exinde gymnafium atque Atticam demeaffe
ect. Quae cum legiffet ¢rammaticus ille, fatis
enim conftat Mart. Capellam ei in manibus fuiffc,
ad Aegyptum facile retulit Parmenidem , de quo
ne fando quidem audille videtur,
$
i 173 .
^ 4 í
tur, eum primum argumentorum feriem recta
conclufam effeciíle atque “bene fibi conftantem;
perfuadendi enim necelfitatem, qualem ipfe, an-
tea nemo adhibuerat. Si autem primus argumen-
tandi rationem putatur inveftigaffe, dubito, an -
"contra Ariftotelis aliorumque filentium magni mo-
menti eorum, -qui id tradunt, fit auctoritas; nifi for-
talle Platonis dialogus, Parmenidis nomine infcrip-
tus, huc poffe trahi videtur, id quod alio loeo difcep-
tabimus. De Achilleó argumento, et roy meek
dixoropias, quem. Phavoripus et Porphyrius ad
Parmenidem retulerant b), im. hujus feriptionis
fectione quarta locus nobis erit dicendi,
*
A Í §. 30.
En magni Parmenidis ratio accurate, quoad
ex poématis reliquiis, veterumque Jcriptorum nar-
ratis fieri poterat, expolita; quae quod egregie in-
choaverat Xenophanes ad altum perfectionis gra-
dum perduxit, quem nefcio, an fatis unquam mi-
rari polfimus.
. Etfi enim jam Xenophanes eo deduxerat de
ente [, Deo argumentationem, ubi libera a fen-
fuum contagione, ex fefe pendet fola, Parmeni-
- des tamen primus, cum certo antea fundamento
caruerat, tale ei fubítravit, ex quo tuto ad fafti-
gium usque exitrui polfet,. Senfit enim entis no-
b) vid, Diog. Laért, 1X, 29. cf Simplic, in Phyfica
Pr 30 a, h.
r
t
lo.
174
tionem, quam Colophonius, egregia ductus natu.
ra, contemplari orfus erat, mox autem omiferat,
rei absterritus difficultate, hanc fenfit Parmenidet
ab omni parte accurate expendendam effe, cum
illud effe commune rerum omnium vinculum fit,
quod et caetera omnia, ipfumque hominem com-
plectatur. Atque ideo hanc ‘perfequendo notio-
nem, via certa ac munita procedere [ibi videba-
tur, cum ipfa cogitatio, qua perfequenda res effet,
in ea contineretur; idem enim inquit ens elle id-
que mente, percipere, “Neque igitur dubitavit prae
fe ferre rationem tantum fe fequi ducem, quippe
quae fentiret illud ipfum, quod confiderandum fi,
fibi ineffe, nec aliunde petendam ejus agnitionem
effe; eaque de re tam perfuafum ei erat, ut feni
bus, qui in rebus fingulis percipiendis rationis
effatis obloqui videbantur, omnem in veritate it
venienda fidem abrogare non haefitaret, Ac cum
fufpectae fidei fint (vid, $ 5.), qui ejusmodi plac
tum jam Xenophani tribuunt, Parmenides primus
clare tale quid videtur docuiffe; neque id mirum
cum ipfe primus quoque fenferit, non extrinfecul
petendam veritatis cognitionem effe, neque, ut
poftea Peripatetici docuerunt, ex rebus per [e ir
veftigatis ad rerum occultarum cognitionem per
veniri a), [ed ipli menti humanae verae rerum
«) Pifo Peripateticus ap. Cic. de fin. b, et m. V, 4. ms
zximam materiam ez rebus per fe inveftigatis ad rerumo
cultarum cognitionem attulerunt (Peripat.) Explanalle
175
aturae cognitionem infitam effe, cum ipfam id.
ie, quod inveftigaret, cognationis quafi vincu-
im, contineret,
Hinc etiam factum est, ut'cum Xenophanes,
ui ftatim ab initio entis notionem ad Deum re-
ilerat, hoc vocabulo vim quandam divinam pér
eum univerfitatem pertentam videatur [fignifi.
alle, Parmenides totam eo rerum univerfitatem
omplexus fit; ac cum ille entis illius tantum
rtum fuftuliffet et interitum, hic nofter omnino
uidquam gigni, feu interire negaverit, Ens enim,
rgumentatione ductus, neque ortum elle invene-
at, neque interiturum, neque temporis finibus cir-
umfcriptum, fed totum unius generis effe, et im-
robile,. continuum, fi initum, omnibusque partibus
bfolutum; ideoque mera verba effe oriri, ac in-
erire, locumque`mutare, quae homines fenfuum ,
ucti teftimonio habere pro veris foleant, Atque |
lc igitur recte, qui fenfuum eum affirmant judi- '
lum fuftuliffe; modo ne id ita accipiant, veluti
ertum eorum putaverit fore judicium, fi aliter
am nunc facti et formati effent, atque dcriore |
/
Cicero videtur, quod Ariftoteles paulo obfcurius
(Phyfic I, 1.) TéQuxe 53 £x rav yumpuotépos Y e TV
4 ddds xai cabesiquy, dri rà .caQégepa ty Dicer
aai yvopuárepa. cf. Arift, Ethic. Nicomach. T, 2,
et Analyt. pofter. I, 22 Haec non monuiflem,
nil ab utriusque auctoris interpretibus practer-
miffum vidiffem. ,
-
176
yerum perceptione praéditi; in rebus enim, quae
fenfibus ufurpantur, non in fenfuum tantum im-
becillitate illam repugnantiam putabat fitam elle.
Idem enim elle dixit ens, idque percipere; inde-
que profectus in fecunda ratione,
Namque ut quisque fuam retinet per membra
mE ' reflexa
Temperiem, fic mente valet mortalis ubique.
atque hic fenfuum perceptiones non diltinxit a
` cogitandi facultate (vid. p. 168). Ac certe rerum,
quae fenfibus percipiuntur, inveftigationem.aggres-
fus omnino non fuiffet, fi nullam eas percipiendi no-
bis ineffe putaverit facultatem, Neutiquam tamen
mihi perfuadeam eum quod vere femperque fit ab
altero, quod gignatur et intereat, nec unquam elle
vere poffit, ita jam diftinxiffe, ut a Platone fa
ctum est, Quid igitur? cur quae rationis noi
docet argumentatio, fenfuum ufus videatur dedo-
cere, ne conatus quidem elle videtur indagare,
fed rationis ac fenfuum cognitiones, veluti intet
fe diverfas diftinuiffe, ac tantum, ubi fieri poflet,
fenfuum perceptiones ad rationis regulam accom-
modando, utrasque inter fe conciliaffe; ubi id mi
nus poffet, in firma fua perfuafione, rationis illis
effatis fe falli nequire, acquieviffe.
Si autem quaeritur, quidnam ei: fuerit ens,
neque meram materiam, quae dicitur, id ei pt
tamus fuiffe, neque vim divinam per univerfite
tem rerum pertentam, fed ipfam fubltantiam pro
prie dictam, quae utrumque complectitur in feque
377
continet, Eth vero quid interfit inter naturam
naturantem ac naturatam (BaeBagil ev licebit im
rebus, quas nunquam fermo expreífit Latinus)
f, fubftantiam ejusque attributa, clare certe non
viderit, ens tamen, fenfu ductus ac praenotione, |
magis ad naturam naturantem retuliffe videtur,
quam .naturatam ; ubi enim fenfuum cognitiones
perfequitur, principium activum, f, efficiens inquit
ens elle, alterum, pallivum, non ens. |
Sed haec omnia, ut id, terum moneam, eo
usque Parmenides [atis habuit perfequi, quousque
entis notio, qua et fe, ficut caeteras' omnes res,
contentum [entiebat, ducere videretur, ne verae
certaeque cognitionis fines egrederetur, Senfit,
enim fortaffe Eleates peculiarem illius entis vim
et fe quodammodo percipere polfe, cum fi id ne-
queat, fibi ne ineſſe quidem poffit dici; arrogan=
ter autem facere, qui totum entis veluti comple=
xum et ambitum, omniaque ejus attributa cogni-
tione percipere velit; id enim. nifi a tota entis
fumma ac univerfitate, intelligi non polfe, atque
ideo arroganter quoque facere, qui cur aliter, quam
mente concipitur, fenfibus appareat rerum natu.
ra, indagare velit ac penitus perfpiCere; neque
enim id, nifi toto rerum naturae ambitu cognito
ac perfpecto, recte. intelligi poffe, At enim fi
talia fenfifle fortaffe Parmenidem dico, ne quis
putet ejusmodi argutnentationem ei me tribuere, '
cujus ne leviffíma quidem veftigia occurrunt apud
veteres auctores, ac quae omnino illins aetodtia
^ ` M
178
mon fuilfe videtur; fed diu homines fenfu ducun-
tur ac praenotione, antequam rem fic perfpectam
habeant et cognitam, ut clare explicare eam pos-
Sint, in conclufionisque formam redigere.
-. Si autem quaeritur, utrum ab ente Deum
disjunxerit Parmenides, nec ne, negare nolumus,
quad negari nequit; quidnam ei enim fuerit Deus,
nifi illud ipfum ens? Num vero jam inde dignus
fit, cui infamis athei nota inuratur, eorum fit
judicium, qui audent tantas componere lites;
ego quidem habeo religioni rem omnium gravill-
mam ac fanctiffimam miferis quibusdam tentare
conclufiunculis, Cur autem Eleates elocutus non
fit, quod certe fenfit, fibique perfuafum habuit,
me ngícire fateor, cum plures fe praebeant con-
" jecturae, inter quas dijudicare non audeam; aut
enim vulgi veritus est reprehenfionem, aut reli-
giofa quadam verecundia ductus, ficuti poftea Me-
liffus (Diog. L. IX, 24. cf. h. C. $ 33,), fummi numi-
nis nomen ejusmodi noluit immifceri quaeftioni-
bus; eum enim omnino de Deo non cogitalfe, illam
perfequendo argumentationem, nequaquam mihi
perfuadeam.
Etfi cur aliter quam entis notionem mente
comprehendamus, fenfibus appareat rerum natu-
ra, ac quomodo ideo, quae oculis ufurpamus, ad
illud ens pertineant, difceptare non aufus fit, non
poterat tamen non, ubicunque res pati videbatur,
firmam illam fuam de ente perfuafionem ad fenfi-
bilia referre, ei profeffus erat, fe fenfuum tar
' 179
tum perfecuturum cognitionem elfe, Sic jam fas
tim ab initio, cum vulgi fecutus rationem, rerum -
principia ac duo quidem ftatuiffet, quorum alte-
rum efficiens fit et activam, alterum pallivum,
primum magis ad ens refert, fecundum ad noz ens;
ex quo intelligitur, ut antea dixi, intereffe aliquid
inter naturam naturantem ac naturatam, Í. ens
ejusque attributa, obfcure eum fenfifTe; atque quae
mente percipiuntur ad naturam naturantem, quae
vero fenfibus comprehenduntur, ad naturam natura«
tam, f. fubftantiae attributa retuliíTe,
Deinde id quoque tenuiffe videtut, vere ge.
nitum nihil poffe dici, ideoque elementa, quibus
res infint, m ab aeternitate inde mixta fuiffe, :
(id quod támen e conjectura magis, quam certis
‘teltimoniis colligitur, vid, p. 168.) atque fic con.
fentaneum erat, ut quae procul terra in coelefti.
bus regionibus pura neque mixta fint, nunquam
mixtum iri, fibi perfuaderet; nihil certe occurrit,
ex quo colligi poffit, pura illa etiam elementa ad
rerum mutandas formas adhibita effe,
Ne autem rerum formae potius gigni diceren-
tur, quam immutari, confentaneum erat, üt ome
nia ex nece[fitate . pendere doceret (cf. p 172.).
Neque tamen dubitavit eandem hanc neceffitatem
juftitiam quoque dicere, ac providehtiam (vid, $ 28.
not. a), ficuti et Herodotus aliique ejusdem aeta-
tis auctores omnia neceffitati affirmant fubjecta effe,
fimulque nequaquam tollunt libertatem ; cum aut
quomodo [ibi repugnent, omnino non viderint, aut
Ma
ducti quadam praenotione, neutrum negare nos
polfe fenferint, etfi quomodo inter fe conciliari £a-
talie neceífitatis vis ac libertas poffint, intelligere
nequyamus.
Denique ficuti tota Parmenidis prior ratio
in eo maxime vertebatur placito, idem ens elfe
idque mente percipere, fic nunc quoque per to-
tam materiam pertentam [entiendi: cogitandique
vim affirmat, nec quidquam fenfu omnino carere,
atque, quod jam inde intelligitur, ex varia mate-
riae mixtione, variam percipiendi pendere facul-
tatem. Haud vero fugere eum poterat, duplicem
fe cognitionis facultatem homini indidiffe, quarum
altera ex illa veluti interna cum ente cognatione
penderet, peculiaremque ejus vim quodammodo
comprehenderet, altera ex ea, quae oculis ulur-
patur, rerum natura, Iterum: igitur interelle ali-
quid inter fubftantiam ejusque attrihuta fentire de-
buit, neque tamen et fic haec perfecutus ulterius
est (cf. p. 178).
Caeterum ex his, quae de utraque philolo
phiae Parmenideae parte inter fe juncta brevitet
. monuimus, fatis, ni fallor, perfpicitur, quantos pro-
greffus in Eleatica ratione acute explicanda habest -
Parmenides. Nam Xenophanes fic utramque hano
philofophiae partem perfeeptus erat, ut neque pro
vario cognitionis fonte alteram ab altera diftingue-
ret, neque ideo iterum eas conjungere conaretur,
fed feparatim de entis [. Dei ageret notione, ac
deinde, quafi res integra effet, de rerum naturae
N
v
‘igine atque mutatione. Parmenides vero, qui
tam rerum naturam entis nomine comprehen-
"rat, cum alia eum rationis doceret argumenta-
O, alia fenfuum ufus, alteram coghitionem ab
tera diftinguere debuit, utramque iterum quo-
tmmodo conari inter fe conciliare, cum unam
tndemque naturam diverío modo comprehendi
Ntiret.
Cum vero Parmenidem tam in [ua perfuafio-
> conftantem, tamque ea fifum viderimus, mira-
nur certe, quid fit, quod increpuerit eorum ar-
'gantiam, quaft iratus, qui cum fciri nihil pos-
E, audeant fe fcire dicere? b) Ac nifi fortaffe
=rperam fic acceptum est, quod de fallaci fen-
tum teftimonio docet Parmenides, nefcio, quid
uc traxerint Arcelilas, caeterique novae Acade-
Liae philofophi, ambitiofe clariffima antiquitatis
lomina in [uas partes traducentes.
Cum multa alia in antiquioris philofophiae
ftoria nequaquam [atis adhuc explicata fint, ac
unquam fatis fortaffe explicari poffint, tum perdi-
icilis accurata philofophorum aetatis indagatio est;
|
y) Cic, Acad. Q. IV, 25 (vid. $ 18. not. b). cf, Plut,
adv, Colot. p. 1121 fq, d 3? Apxecidaos tocovrer
amide: TOU xalvoromiag Tivà Dóbav áyamav xal bro~
` woiioda: TOV radardv, ase dyxaMiv rods ráre coQu-
625, OTI moor pi Bera Loxpare: xa Thárov: xal
Tlappeevidy xai Hoaxheíro rá wepi täs eroxis dóy par
7a nai TAs axatady las, odddy deópuevos art
~
been]
/ 183
. rj
qua nifi accurate cognita neque quando eorum li.
bri editi fint, neque ideo quomodo alter ex alte-
ro pendeat, hc quaenam dogmatum confecutio fit,
xecte perfpici potest, Sic et nunc praeter Jonico-
rum philofophorum ac Pythagoreorum, Xenopha-
nisque dogmata, Heracliti quoque rationem Parme.
midi cognitam fuiffe, fufpicari quidem licet, ne-
que tamen res ad exitum poffe perduci videtur,
Id fulpicamur autem, cum v. 33 fqq. refpici Hera-
clitus videatur (cf. p. 135.), atquecum quae de ignis
vi docet Parmenides, faepe nos admoneant Ephelii
illius. Ac certe, fi Parmenides Heracliti noverat
‘philofophiam, facile videmus, quomodo utriusque
inter fe aptae colligataeque rationes fint, Cum
enim Heraclitus, omiſſa ftabilitate, rerum veluti
flumen contemplatus ac perftrutatus effet, facile
vidit Parmenides fic rerum non repertam verita-
tem elfe, eoque acrius ad illud principium, quod
Rabile, fibique cum caeteris omnibus rebus effe
commune fenfit, confequentia exquifivit, ' Sed
baec hactenus, ne conjecturae . nimis videamur
indulgere,
Commentationum Eleaticarum |
" Sectio tertia, '
De
Meliffo.
185
Sectio tertia.
i
"pe
Meliffo.
`
$. 3f.
/
Ett non improbabile fit ante Melilfum libros
tos Zenonem edidifTe, fequor tamen eorum judi-
ium, qui antequam de hoc agant, illius perfe-
uuntur placita, Samii enim tota argumentatio,
cuti Parmenidis, ex entis pendet notione, ad id-
ue principium, exquirit confequentia; Zeno vero
d defendendam ab omnique parte muniendam ma-
itri rationem, rerum ortum docet tolli, atque
lotum, rerumque multitudinem, etiamfi, relicto
lo entis principio, ad quodcunque aliud exqui-
ls confequentia, |
B ,
Primo autem ipfum aüdiamus Meliffum.
186
TA TOT MEAIZZOT
AEIVANA.
y
6 ri. Ei p pund E ES by TEA TOUTOU TÍ ay
» / 1 ' ,
Atyoiro WS ovTog TIVOG5 El de Ti Égiv , TOE yive-
1 , » IN 37 , > 5 , A
PLEVOV. ES» j as doy. QAX & VIVO LEVON y HTO
,/ Y y N 5f, > 2 y , »/
i£ dovros y ¿x pg éovrog" GAA oute ¿x ua tor
4, / Y y 9
TOG 00V TE yim dau Th, OUTE AMA jy oudèv ¿òn
Ariftot. lib. de Xen, , Zen, , et Gorg. c. 1, eldroy elvai
Quow el ti dgiv, errep Ma evdexérat yevécdar uni
ix pundevós* eite yàp &rayra YÉYOVEV, eire Uy, wáV-
qa dida aori pws (fic Cod, Lipf, Vulg. 31 augo-
répov) * ¿E odderds yap yevésdar (h, v. fupplet Cod,
$ I-V. ap. Simplic, in Phjlica p, 22 b. viv di rev
MeNiooou Aóyow Rumer, pos óv moórepoy txavrg (d Apiso
TéM4g). Tois yàg Tay Queis e&tóuaet xonodsevoc d M.
reti qyevéaeug xai Q2opàc , áp xezas TOO qug p&uparos
OUTOS. (Seq. $ 1-5.) Tadra jv oby koxe? «ay Mehis-
so
cou de mpds T3» Apisorédous avrip ino. TÈ di Nuts
aúrod ác cuvekóvri Q&yar, tadraxth. —
In libelli autem exordio rationem fuam fummatim
perfecutus fuiffe Meliffus videtur; poltea fingulas ar-
gumentationis partes fingulatim, atque uberius et ac-
curatius, Multa enim quae hie perftringuntur, is
aliis Meliffi locis, a Simplicio nobis fervatis, iterum
occurrunt, fed paulo aliter, fjmulque plenius expol-
ta, cf. $6-14; ac interdum libélli quoque de M, G. Z
auctor alios refpexifle locos videtur; vid, quae adno-
187
ToAAQ de aAA TO dios gov" CUTE PX TOD.
tortos" ein yde dy our xai QU yivoTo oùx woe
yivopeevoy ESI 70 gov" asi doy aga a iy. Oure
| QI agfreras TÒ ip" -oUTE yag ti £ig TO Ha doy osov
qe To ¿ey paraa dc" ruyxiageiras yee xdi
TOUTO uno ray Pues OUTE gig &0y* pevas yae
dy TAW OUTA ye Xa ov Pr eigarro. oure Aga
yEyove TÀ tov, ure Dtaenceras al aa AV
TE xa ¿sas
Lipf) adray dy yiviuevá (n, f, Tà Y *) © amávrQy
Te yep yivopérwv, oddsy mpoumeeney ' eT Duty TV
(ita Cod. L, pro: el 7@ Tiv&v), del ETE 0c mony ivor
TO, ThEov &v xai usitov tò Ey yeyovévas (f. 70 ov ya)"
& 34 (Cod, L, el 93. acquiefco in vulgata, ac fuper-
vacanea effe G., Fiillebornii conjectura, d 9), vi-
detur) My xai meilov, TeUTO yevertar dy iE obe-
yós’ tă (f. ev rp) yàp éMerrovi tÒ xMéov, 42 dy
(Cod, L, xai od% éy) và pusporipm tò merov- obs
—8 (Gum urgeat lib, auctor, ex nihilo fieri,
tata funt ad $ 1.4. — Gum in hoc loca neglecti
Jonismi fint, alioquin fervati a Simplicio, neque hic
eos reftituere dubitavi,
§ 1, el um pnd. 2s.) cf, Parm, v. 42 fqq. et p. 155. —
FONNG de wakoy TO du gdy] paulo infuetior ufus v.
TOANG MÄNMOV est, — bad räv Queixóv] fimiliter Dio-
genes Apolloniates v, Pusiódoyos ulus eral, vid, Simpl.
in Phyl, P. 32b, — Gf. § De
188
6 2. AAA ¿xeidn tò yevopevoy agzi Exi
, > " 3
TÒ uÀ yevopaeyoy Mad oux Exe, To d ¿dv 0
YEYOVEV y oux av ixo agxrr. ers dè TÒ Q3ao-
prevoy TEASUTAY Evers € de n isi apaga
TEAEUTAY oux EJE” TÒ ¿0v žepa aDẸapro i gov, TE
\ > 4 s on t , xs MX A
Asutay ov% EVEL? TO de pare ex Exo pare Th
ASUTAV, dr eigoy Tuy aves ov. ame pol aga ro io,
§ 3. Ei di dreon, ty. & vag do EIN y 0U% ay die
YAITO area givaty dAX Exi ay migara d
aa: amego di rò EOY; oux dod TAE Td E^
M
Ta’ tv aa TÓ don. § 4. AM aon & Ey, xdi
daxino TÒ yàg ey EOY y - epi al EMUTO* TO j di
opoo, oUT dy ATOANTO > ouT dV peil ov oy yon
quidquid novi accedat, de quo nihil hic mone
Meliffus, praeter hunc, alium quendam refpexille
locum videtur). dido» de dy, &meipov elval, oti (ON
Exe: goxy ev Éyévero, 0003 teheuri» «ig yy (fic
Sylb. pro eis 9) yivópuevos éredsdtyoé rore, (cf. 87-9)
. Way yàg (f. m. S dp) &xupoy ëv eivai (Cod. L, addit
V. Gv). ei yàp wheiw (fic Cod, L, pro vAéov) 49
€, wéparc elvai (Cod, L. TEP woe Nav) rate
hos Mm. (cf. Simpl. in lib, de caelo p. 138b.)
čv 38 ov poros elvai rávry (fic Cod. L. Edit, & Y
Cie e rávra)* el yàp avómoros (fic C. L, Ed. wt
pora), mele ovra, ox Uy Eti Ey elvai (fic emenda-
vit Sylb, cum edit h, ¿ei ty Jeiyai, Cod. L, ét ef
Wat), GANAR ONG, aidiow de Or, uérprón Te (acquie- '
^ >
i 189
, OUTE MeTAMOC EDITO, OUTE exili, OUTE aide
4. i yag Ti TOUTOY adco, ovx dy sy en
ya uacũ⸗ Miami xivgopeevoy, ix Tog Xd
ersgóy TI beraBarrd: ovdsy dè zy brego⸗ Ta-
; TÜ é &r, ovx dga a Touro xwýretae $5. Kart
UT &AAoy di Torey oudéy XEVEOY ii Tou £g y^
s` TÓ yàg xsvEdy oudEy isu oux ay ouv sin
ye under. ‘ou MIVeET CLI ouv Tò gov" vroue-
u ydp oux ences ouda pr y X&yE0U po dovros.
ÀX aude sig udi orales duvaroy' Ey yat
! OUTOS d dgasoregor sWUTOU Xd TUXVÓTEPOY * TO-
de aduyaroy. tò ydp dgaróy aduvaroy dois
ras mages TH TUVO) AMA Hdy TO agas ye
veórtgoy VÍVETAS TOU 7FUXVOU' TO de xevedv ovx
uy. el di m Anges ¿ss TO doy 7 Hà» xgivew xen
ò eicdsyer Sas ti auró dAdo, 4 par sl ydo pon
fco in vulg. MéTP. , quod fynon. v, u. est, Cod. Le
&werpov) xal Coy wévty, kxivytov elvai td by:
(Refpexit fine dubio libelli auctor alium quendam
Melifi locum, ubi, ens ab omni parte aequale
eife, quod verbo hic tangit tantum, perfecutue
uberiuserat.) . 00 yep ay ivy diva , jay} gis v1 Ufo»
xwçğoav (fic C. L. pro 271): imoxwajoa di avéyrny
eivai Grow eig Nes OV Y xeyóy* ToUTOV di 70 mèy
e
$ 5 0082 sig dauro eúgadives 3.) fe, Sraxpiducvoy f,
Y QVÓMAVO No
199
tirdix era; zAXetc* El de cigdsyorre ri, ov T.
ee si oUy ¿ss pod) xevedy, dváyxn TAYEEG tivas"
si dè tooro, pÀ xivger Seas’ ux ors ye) duvatir
did rige mierdas, w$ Eri TOV Capra de
yopeey® GAN ors way vo ¿dp obre siç ¿dy dura
ras xivtcrdas” ov yàp Esi ri rae aud: cure di
ro uÀ tov’ ov yde Esi TÒ pon doy.
* * *
§ 6. Ad Hv 0 i Sv, xai del leas d yd
by tvero, ayaryxaiy és did yerir das divas ur
Oey’ €i Toivuv pendev $ y, ovda ay yim pr
dèv ix pendeves. . "
* 4 *
§ 7. O tre roivuv oux Ey&ytTO, igi TÉ m i
à dv, xai us icai" xai poa ovx. iye wd |
ode ay dekacda⸗ (fic Cod. L. pro 6 tacJar) ad s
pes, 70 3 00% eivai oddiv [4], td xevór. (Recte
Fülleborn expunxit particulam He)
§ VI. ap. Simpl, p. 54 b. f. m. xal Museos dl
ayévytov roð ovrog ¿deis y TH xoà TOVTO s pyoó rs
étió pari. ypáQDer 33 curas * Asl xth. cf, § 1. |
$ VII- X, ap. Simplic. p. $5 b. f. f. byxaleitai Wi |:
Mélicoos, xal bs tác å Kas SOMNAKAS Meyoévys anl
Tio mara xpóvov oxy yus brápxei tà oéygre , nw
TÈ T0 rpáypa Aafàv, yris xal toig eS peas peer ar BEN
ow ody Vrágxet, Eoee 88 adeds xal od rod Apusoré
191
reAEUTHY AAN — ET WV. e py yde yet
vex) a av ixe’ negaro yàg ay TOTE * ywápsver"
Mus reJe&aJa: wadac, Sri way capa nal rd dlBroy wee
Kepacpnévoy Umápxov, mexepaauéyyy exer Suvapmly, xal coy
O daurá del dy réder xesvou gsi’... 052 TÒ xarà uén
yedos danny xai ENOG i nal xarà xesꝛo⸗ Exel tadra*
wal cvimadiy* Tù yàp apodo ¿xo xpbvou xai réog, obs
dua TAY éci * Sid rosita, THV p, aruit d axo TÄS xatd
xpévou Apxis «al TeNEUTYS. due prov de ourw wet arehete
mrov ob yow eivat, © uÀ way igi, rourégiv $ py “ua
Bhoy dgíy * mep toig apapéoim Urápxer xal tà ovrt amel-
pos" ra dé ye drhós Over, xai xupidrare’ tà yàp dure
Tay éweiyó est. Meyer 38 raúra 0Urws d Mélucoog * O re
KTh. (§ 7.) xai ori uey rò wore povinéy est, Sio ore
M givójuevoy TO xaT odciay yevyrov eHrey, 6 eas ay 4 y yl
'Quevóv dgi xal ods by, Sjov ix roð’ EteNedrycey
by wore yv b4uevoy (8 7.), xal de rou Od y2p
tel elyar avugdy 6 Ti pà may lgi ($ 7.), ds tod adl oy-
9s, 6 xal way tei, dy timerpévos TÖ yemró Ori 38
d: TO wore yevónevoy remepacuévos ty cdciz (uei,
Ure wal ro del dy &retpoy Aéyei TH duals , capis reroin-
tey eiráy ' ANN orep giv xt. ($ 8.) péyedos da
ò td diagarón. Qusiy* adros yàp adiaigerov to Ov deixvu~
a Ei yao Siipnral pro: Th ($ 15.) utyados
by «d lapa adro Meyer täs Urogácets. ÓTi yàp toipua-
Oy eivai Bodhera: rd Oy, Byhwoey cindy’ Ei pués ¿dy ely
$. 15.) xai EQerás de TH aldo 10 eigo warà ty ous
tay ió eimáy * AgpxZv dd wal wt. ($ 9) ace
192
Kai reAsurgy’ brercutnre yde dv wore wipe
yov. si di pare ne aro bare ETEAGUT NO ty, ati 78
» xai ati Esas) ovx Exov dex ovudÀ TEALUTI
ou ydg at) tivardyusày, ín pa way isi.
* >
$ 8. AX dore ic dà, ovra. xai rò pe
yados à — asi agn elvas. e
. |
$ 9. Agu di xa) e" xor, eudiy ovrt '
«idioy obre amespay ¿sv j
* * *
. § 10, Es pa 8r sin, wEpavecs reos AAAI.
40 MÌ EXOYs dreiv isiy” aad tod creípo 38 20 Ey cue
. Aoptoaro, de mob» El uy ¿y ely xt. (§ 10.)
$ 7. iter. ap. Simpl, p. 7. f. f, atque ad y. &AN atte
pór igi» usque, p. g b. [. in, et p. 25 b. f. f, pysore Od
© Med. 00 tH odei Thy doxiy &retpoy eizey , &M 18
&yes iato TOU elvat* Ote yap ode xth, Puois. — *
qe xul del yy) fic p. 7 et 9. Pag. 23» egi ài, del »
uth, — ¿reheur, yap ay 7, tyiv] fic P. 23. Pag i
freh yàp ay, — ci 08 pore yok) fic pe 23. P. 7: en
$à fe — v. ai ael fea] omiffa p. 7, ubi quoque f
legitur où% Fyer pro oO» Exov, ac post w, teheuTiy at
duntur y. «AM &reroy. — 0% qj way igi] totum au: &
tem abfolutum non est, quod principium ac fint
ideoque partes habet, — Cf, § s, B et g,
$ 10. cf, $3
m3)
* * *
rr, Obras ov aididy i i Rai i darergop xad
, ai o poso (ro) way" xa OUT ey TONTO,
UT ay picor yiyvaire, oure peeranorudaro, cure
¡AY Ses OUTE avineras’ el yag Ti TOUTWV MATKII
> Y y ed Y € ~ . +
yx ey Eri Sy sim" £i ydQ irtQoiUTQA, aydyxn
riftot. 2010020 $4 by 1d f» avdduvdy "e xal dvadyytoy
Douéc Te xal &vosov sive: (egregia haec est Mícr,
'L.lect.), obre Metaxosmouuevoy Jígei, obre fTeporobe
fuevós ej del, ovre pb VÍ EVÓS AANO’ kara rávtae yaa.
. aŭta troAAÉ te 70 ¡uy OY (aut exfculpenda neghtio,
B XI-XIV, ap. Simpl, p. 24. &NÀ' ¿xeidy &px aro perg
NA oOx acapás taŭra xal 6 MéNooos eypave s rapas
cido xai abrí tà apxaía yeóuuera , meds 10 Jivacial
oùs évruyg ávovrag ampiPesépous ylysodas xorras nav apos
rua ego tEnyioewn Moye Sov d MéAwesos OUTO, Ta mp6
repoy espupéva SUMTEPAVÓMEVOS y xai oUto Ta rect THS x^
hoeas ¿ráyv» OUTOS ath,
§ 11, Obr dy aréhoito. . . aviqrat] eadem haec toti«
lem verbis leguntur § 4, tbieadem quoque ab optativo
d indicativum tranfitio. — Tp Up ëT.) fic refcripfi
Y6 rorxl puig pugioise Nefcio quid legerit L. Philal-
lens, qui vertit: Ji ergo omne trifariam protenfum infi-
tis diverfis alterum firet, periret in omni tempore, —
Estat ay] intactum reliqui indicativum, etfi junctus
trticulae &y, hic in apodofi babeat aliquid income
edi, o.
' m N
194
To ¿dy pon opos einai, aXX ATOATOA 7i
meo de iy, TO de oux gov yiverSau. gi TOUY
TET mucha ETECIY éregoior yiyvoire TO Tán
Ageia av iy TÀ TATI Gove § 12. AA
oude peraxor pnivas avugoy” 6 yat moa pes à
meórder ¿y ox dmonierras oure Ô pen doy y
veras. ore di pare” meorywer a pais, ponte
am CAAUT AS » pare br egaioura y. xi ay pera-
xorpntiv’ ræv tovtov Ab ny & pi ydo Ti iyi-
VETO ÈTEQOIOY , 5d4 Ay iai peraxos pe n
§ 13. Oud: ayi. ov ydo av way eis a Xyt-
voy" ou ydp ay dóvavro ast elves Yorum dd
ytiyóv* oudè byes iogy duvapi TO úy” OUT dy
p
aut tria noviffima verba funt) xat uÀ fy: y iveoda
(haec Cod. L. effe lectio videtur, vid, Spalding.
Commentar, in prim, part, lib, de X, Z. G, p. »5.),
wal rà uj by TewvoUcJai, wai rd by Pdeipeodas aya-
yuáteosan, tava z òè dduyara elyat.
§ 12. pera os uM yat dvugis] iterum abludit Philal-
thei interpretatio: fed neque transformari potest perfe
etum efficaxque, — ávugdy) v. ilius aetatis philophis
folemne, vid, Anaxagoras apud Simplicius p. 55 b
Diogen. Apolloniat, ap. Simpl. P. 52 b. cf, q. adnot.
funt ad Parmenid. Y. 79»
$ 15. 0088 Exe Jo] f. 0808 ¿xo is. uberius haec Phi-
laltheus: neque fi algeret augereturque , haberet aequalem
195 `
014010 LL El aye * doy iopivos vae TEV ay
ayton For gor yivopévovy xai 0UX dy ETI oporo Bine
oud av To Ule aNyicas duvairo’ ame yat ay
choro TÒ Uy bs xai TÒ ip, TÒ Ed oux ¿òy yero
To. xa meek TOU avinotas 0 euros Aóyog Tw
dXylorri.
6 14. Oid: xEvEoy és oudey* Tò ydo xe-
vedy 0UdEV &giy* oux ay cuy gin Tó yE pendir. l 'Oudi
HIVEET Cb» Urra, yàg cux Eves odau, &A-
—* T ASQ civ” el pèr yae xevedy 7, y. vm exages
an gig TÒ HEVEOY" Keveou a pa É0yTOG» eux Exes
2X3 vex enti [rai ovy £0) ov ruieraiſ. Tu-
xyày de kas agasy dux ay sin" TÀ yao apasóy
oux dvusdy. TAB sivas ô ows TH TUKVD) AAN
"dy TÒ cpasoy YE XEVEWTEQOV Yyiveras TOD TUXVOD.
xiri. de TaUTMNV X8 zomoarO a ToU Ao ral.
TOU pH mAs. sl fey xp Ts, Y firdiqeras,
ov TAtwy" él de pire xwgis pre siodixeras, .
potentium cum fano. — , OY IVO JLo yep TEU oe Y vpoeyu. |
Philaltheus: aliquo nuper accidente , vel adnafcente,
8 14. 4 v, oved sevedy dew oddév usque ad v. oxy iro-
Neopyeet ac a v, Kpiciy ad finem usque iterum ap. Simpl,
p. 9 [.f et 17b, f, m, in, cf, quoque $ 5, — 100 tia
xai tod uy hw) fic recte exhibetur p. 17 et 24. 248p
«ai uy T Mà pe 9. — CE $5.
— | Na
*
196
grey, AyAyxn Tour Tay sivas, €i KEvEdY pun
Égty. si Toivuy WAG ESivy OU KIYEETAS,
* * *
$ 15. Ei Nugnræ TÒ oy, xiveeraus® Xii
voy d$ ovx ay ein apa.
* * *
§ 16. Ei pév cóv sin, del avrò ty sivas” ty
£y, des avrà copa un xew" si, dè EXEL ad aos
(xo dy popit, xai OUXETE an sis £y.
* * *
§ 17. Maximum quidem igitur fignum ifte
fermo est, quod unum folum est quidem. Atqui
el haec figna, Si enim e[fent multa, talia opor-
tebat ipfa effe, quale quidem ego dico unum effe. `
$ XV. ap. Simpl. p. 24. (vid. ad $ 7- 10.)
$ XVI. ap. Simpl. p. 24 4, ‘vid. ad § 7-10. p..199.)
a v, ¿y ¿oy def ad finem usque iterum ap. Simpl. P. 19
f. m, &diaiceroy dy rd nap abrois Ev dv, obre rewepacpii
oy CUTE &reipoy ác cdma yal” xai yàp d i Tlappevidys x1.
wai ó Mélucoos* Ev ¿6y Quoi, def eth. — “El pu. gdy bin]
nefcio, an non immutari debeat optativus, — — Zye
w&x.] id indicative in utroque Simplicii legitur loco,
$ XVII - XIX. ap. Simpl, in Arift, l. de caelo p, 158.
ed. Graec, p. 168, ed, Lat, Venet. 1584. Sed et Meliffus
tanquam. fummarie fcribens. planius adhuc fut ipfi ius de his
fententiam enuntiavit per totum fermonem, et in his autem
non minime dictis, Cum diziffet enim de ente, quod unum
et ingenitum, et immobile et nullo vacup interceptum, fed
197
$18. El yde tos y% xai due xe aie
zal wie xai cidyoos. xai xguros" xai TO piv
Cov. rà di redvgxos, xai piñay xai Aevxdy
xai Ta ada mayra ora Qaciv sivas arbed-
nas! MÍOS 4 xai dii aguas ogeomey ‘we
axoia, sivas Zo xai TÒ £y ToWOUTOV y 0109
TETON - der § pi Eig xai pen peram arti, |
pends y. ra i Ereg, dAX tiydi opoiov, oio
— és exazoy. vov d$ ¿Pape ope ae Cea,
xai xove, xai cuVieyda" doxási de y pay TO Fg-
‘gotum feipfo plenum, adjunxit: Maximum quidem e. c. t,
Haec autem, ex Guil. de Morheka verfione Latina ap-
pofui, cum, ut nuper evicit Amed, Peyron, Simplicii
textus, qui Venetiis Graece prodiit, ex Morbekae La-
. tina verfione Graece factus fit; id quod egregie hic
quoque probat locus, vid, ad $ 18,
§ 18. Graece, quemadmodum dedi, legitur ap. Ari-
foclem 1, VIII. de philofophia (vid, Eufeb, Praepar,
Ev, XIV, p. 7522. d yé tor MéMagos ¿dé éxdersevd-
at; Ort TOY Papvomévesy xal By Set, rodrav oddéy ely TG
DYTI, Sia TÓV Dalvomévoy amwodeinvict adrav, yal yoov*
Ei «th. tadra dé wai ahha RONN roiaũra Myovros adn
Tod, xal pina elóros ¿xóderó Tis dy, m oby oti 6 poy
deous⸗ gl, MARETA TOUTO yiveras Wuxpov, odx aleSue-
-¥OS eyes 5 xt. Hic locus cum Simplicii 1,1, Gr, edit,
7 comparatus, egregie confirmat, quod probavit Amed,
Peyron; unus enim idemque Melilli locus apud Ari-
198
l
pov nai dure yiver das, xas 7d Puzo Fse-
p0v, xai TO THARCOY Madaxoy) Kai TÒ pahi-
soy axAngov, et animal mori, et non [ens] ex
.vivente fieri, et haec omnia alterari, et quid
erat, quae et quid nunc, nihil fimile effe, ſed
ferrum exifiens [durum] digito deteritur. fimul
fluens, et aurum et lapis ‘et quodcunque forfitan
videtur effe omne. § 19. Quare accidit neque
videre, neque entia cognofcere, fi ex aqua et ter-
ra [et] lapis fiat, Non igitur haec invicem con-
Jonant ; dicentibus enim effe multa et aeterna et
Jpecies et robur habentia, omnia alterari nobis
videntur et transmutari quotidie videntur. . Pa-
lam igitur, quod non recte videbamus , neque il-
la multa recte videntur effe; non enim evariaren-
tur viciffitudinesque Jubirent, fi vera effent, fed
erat quale quidem videbatur unumquodque, tale.
Nunc ente vero nihil melius, fed varians medium
` exiftens evolat; quod autem non ens, genitum est.
Sic fi multa effent, haec oportebat effe, quale qui- `
dem unum.
i
'-\ ftoclem legitur et Simplicium, fed ita ut eadem fen-
tentia diverfis vocabulis expreffa fit, cum Ariftocles
propria Samii nobis verba exhibeat, Graeca Simplicii
editio haud dubie inverecundam interpretis prodat
manum,
§ 19, Uncis inclufa ex Graeca | Simplicii addidi edi-
tione.
~
199
- , 5 32% >
Eodem fere modo, quo Parmenides, entis or-
tum et interitum Meliffus tollit a) ($ 1. 6.); nif
juod jam ftatim ab initio totam argumentationem y
4
,
a) Hinc factum est, ut promifcue Parmenidis aé
Meliffi ngemorari foleant de entis ortu ac interi-
tu dogmata. vid, $ 25. not. a. c-e, Alex, Aphrod,
in elench. foph. CL, 4) 17 b. fic Meliffi exponit
conclufionem : el 10 oy Néyel Tis yevéodai, 5 E
Ovtog oy vtvoiro , Y dæ TOU pj Ovrog* dAN EF OvTOS
piv yevioda: oix evdéxerar® TÈ adrá yàp sal wep
Exeivou Syrycomev. opos de aduváTroy wal iw uÀ
outros eimeív pevésdar vd 0v, dit To Kody klupa
Tüy Gidosópuv xTM. Joh, Philop. in Arift, Phyca
(i, 3.) B. p. 4 ort uev TO Ov yéyove y deixvvou
| outos à M. el yàp yéyove tò Op, fj i OYTOS yé-
. yovev, Y & od övroç, el psy obv ¿£ duros, esas
To by mov yevéodar’ vl mòv yap ov Be tivos ovTog
yíverai* To de iris ov ode dy ¿E ovrog yévotro*
avro yàp & abroü víyorro QY, ase mel yevésdal,
yv° ómep úrorov. el 38 ¿E od Gvrog, vynn èx
TCU undani nda ds euros" rò yap árTkóg ov el
y ivezar, de rod amhag uy outos yévoT dy? ANÈ
TOUTO HOIVOY oy uus és: máyruy TGV QuoixGv
40 uiv én. 705 pau undapós duros piveodas *
deí Yt Umojévery tr Ey tH tyevéaei ó era Nei *
xal to yivómevov del divacdar yevéodar voro ¿rep .
yevícerar* del yap td randioy dóvacdas yevicdar
ypgappparindy uth. haec enim noviflima v, de fuo
`~
ad id refert, quod vere ac per fe fit (arios o
cf. Joh, Philopon. not. a), atque affirmat quidquid
novi accedere ponatur, id faltem ex nihilo fien,
Deinde vero concludit Samius, infinitum effe,
quod fine careat ac principio (§ 2.7. 8. 9.); quam
ob conclufionem acerbe ah Ariftotele aliisque re-
prehenfus est, qui praeter male conclufum fyllo-
gismum, id quoque vituperant, quod infiniti no-
tionem perperam. ac contra loquendi confuetu-
dinem ad tempus retulerit b); indeque mate-
nddidiffe Philoponus videtur. Cia. Academ. Q.
| IV, 57. Meliffus hoc quod «ffet infinitum et immuta-
bile et fuiffe femper et fore (dixit),
b) Arif, Elench. foph, I, 4. p. 177 a. olov d MeNo-
gou Móyog, OTi &mteipoy 70 drav, Meo» Tò yey
rav &yévyrov’ dp yàp pÀ Ovrog ovddy ay ye
cJai* ro de yevóuevov ¿E apwüs yevéiodars el ow
PÀ yéyovey, apxdy ode Exe TÒ wav: See, dexeipor
ode aváyn 38 rodro ouuBaivew" 0d yap el và ye
VÓMEVOV ATAV, apxmy exert xal el ti danny exer, ye
govev * orep odd el d mupérrev Sepuds, audyxy xal
TOV deouor rupértery HTA. ibid, I, g, p. 178 d. -
«dc dy të MeNiooou Myw to abro civar Nau flávei ed
yeyovévas xal Gon exer, ibid, II, 5. p- 193 Coes.
rap ó xai d rod Meñiseou Móyog* si yap ro yeyo
vos Exe dpy9va xai ro ayévyrov akio? ma Exsiv* ase
si aayévytos d odpavds, xai àreipoc rodro Y obs Pg"
evámaNv y2p 9 esohovJyois. Ariftot, Phyf. I, 3.
P. 198 € zi piv oy rapadoyiferes Med. , SNo '
f
20t
t,
am potius, quam rationem refpexiffe arguitur c). .
c nefcio, an eorum multum valeat defenfio, quí.
cunt et hic et uhi, quod infinitum fit, docet '
\ .
eierdi yàp ehyérar, el Td yevópevas Apaga Exer +
dray, or: xai TÒ uù yevóuevov ode exer eita xal
goŭro &rorov, TÒ (fc. olesdar) mavrds elvai px q»
. God rpúyuaros, Hal. uy TD xpóvou, xai wyevéceug
qua Tis dac, ahha aMdodaews, Gomes odz dJpbag
yevouévas pataRohys. Quem locum fic sapaQpátet
Themiftius p. 17 f, m. wad 38, oray ¿rayáyy 4
M. T) AM grevájevov aoxq⸗ ous EXEN , Tapamhysing
éEeraséov, tiva Méyei ryy aoxyy’ THY (uiv yap xara
sx póvov » obx Exe TO (Aij yevomevoy® Tw mara péye- :
Jos de, ovdey suwJeTai ye... ge el psy dy TATS
mpor&ceciy wegl Tác xara péyedos apts Siahéyerat,
más gy amohouJies Qovriter ToU oVurspúsuaros,
Wevdelg di dupu Neuve ei de thy xarà xpóvov
épxqe adrá aypalver +2 Erdara, ahydeder usv, dv
oig tiderat , oummepaiver 9? 0070 Bovderas * Poyheras
pév yàp àv ro préyedos dmeipov deigar rod Guros
delxvvor de od td Méyedoc, ahha roy xpsvor. cf, Joh, —
Philop. B. p. 4. 7,8. A. p. g eot, Simpl. p. 7m,
9. 16 b. m, 17 b. f, m. ,154 b. f. m. In arguendo
praeterea Meliffi illo paralogismo: occupantur,
Eudem, ap. Simpl. p. 25 f. m, Alex, Aphrod, in
elench. foph. p. 17 a. b, p. 21 b. id. in Topica —
p. 102. Simpl. in libr, de caelo p. 52 b. Suid.
f. v. yevugtió. — Samii fyllogismum fie expo-
nit Joh, Phileponus B. p 4 ig! o rod M. evXNo-
eyie ds "roigÜtog * vd Oy ob yéyove" rd [UA yevópeyoy
`
o o
203
effe unum oportere, id aeqne de tempore accipi
ac loco poffe, cum tempus quoque [fuas habeat par-
tes, variaque temporis momenta rerum dici fines -
poffint, Ipfe enim Samius aperte fe de loci quo-
que f. magnitudinis infinito cogitalle fignificat $ 8.;
atque fic potius mihi perfuadeam non [atis clare
eum .vidiffe, quid interfit inter infinitatem tem-
poris ac loci; neque iniquam Ariltotelis effe repre-
aoxiy ode Exer* ro uj ¿oy doxiu, 0038 répas Exe"
TÒ py EXOV répas, &reigóv égi* TÒ Gy dpa dmeipov Est.
Placitum tantum referunt Cicero (not, a), Diog.
Laért. IX, 24. £x: 33 aura Ca M.) 70 wá» àzu-
gov elvai, al avaddoiwroy, xal à RXÍYMHTOV y xai EJ»
őorov saut, xai whypes. xivyow de ¡uy eivai, do-
_meiv 38 eivan conf, Hefychius Milef, in Meliffo,
- Theodoret, de Gr, affect. curand. IIl. p. 758;
Mélucoos de 6 Idayévous, 0 Midyo1os, TOUTOL (Ilap-
pevou) udv Sraipos &yévero* Tiv 98 mapaboJeisay de
SeoxaNiay ibaro od ¿rúpyoev” dxerpoy yàg oy
Tog Qy TOV sóc pOr, excivwy Púyroy Temepacpivoy
Stob. I, P. 490. Dioyévys xai Méludaos TO -ALEV TAY
&xeipoy elvai, Tdv di xbcpov remepácdas.
c) Arit. Metaph, I, 5. p. 488 e, Iapu. mèy Sore rod
xarà hóyoy évos dwreatars Méluboos 38 rod xarà
Ti» UM». did xal d piv wexepacuévoy, d Y àze áv
Qyoiv civar abro. Q. ad 1, Alex, Aphrod, p. 19.
Meliffum (Ariftoteles ait) ad materiam Spectaffe ; ac
ideo ipfum (ens) infinitum pafuiffes infinitio enim mas
teriam tingit.
203 ,
anfionem, qui totam ejus rationem jneptiorem
t, quàm Parmenidis, fuiffe, minusque dubita-
onis hahere d),
. Deinceps concludit Meliffus, quod finibus
reat, f. iníinitum fit, ‘elle unum oportere e);
vi iterum non fatis diftinxiffe temporis infinita-
| o \ .
1) Arift, Phyf. I; 2a. Wevd# MuBáyovo: (¿uQérepor,
© SIl xal ó M), xal aouAMóyigol eic manov da
. ó MeNicoou Qoprixds, xal 0d Exc amopiav. cf. I, 3.
ib, interpret, Arit, Metaph, I, 5. p. 488 È
) Joh, Philop. B. p. 4. ei òè &reipoy, Show ort xal Ey
dy ely" TÒ yàp &merpoy tov rávra Tóroy uateihuQev* ed ~
de ToUTO, 0% SU x wok oet ANNo elvat, érel outws ode
&y &retpoy eine Miror autem apud neminem prae- -
tcrea, quod quidem fciam, huno memorari fyl-
" logismum, Stob. I, p. 60, Méx. xai. Zúvov ro 8v.
xai may (3eóv arppyvavto) » xal puóvov aldioy xal
&reipoy TO 3v, xai 10 judy ty vj» váy. cf. Diog.
Laért. IX, 24. (not. b). De Parmenide fimul ac
Meliffo loquitur Alex. Aphrod, in Topica p. 271,
fed Parmenidis ea, quae laudatur, est conclufio,
Meliffi conclufionem fic perftringit Eudemus Rho-
dius in Phyfic, ap. Simplic, p.24 f. in. ei 3839 euy-
æcdonoeiẽ Tis dmeigov elvas 70 0» , dió Ti xal dy Fears
0d yap Sóti m NetOYa , mepaye? zy pos &Aynha’ do-
aei yap xal d repeddudas xgóvos mepaivay mpdc JV
mapóvra. TÁyTM pay ov derciga tà heim téya ous
ay ely” èri dárepa de padeíra: ¿vdigeodar, xp oby 4
diopicas was &reipa obs ay ely, si dei. Idem hoc
—
. 204
, tem ab loci videtur, Hinc vero jam perfpicitur,
quomodo Meli/fi ratio differat a Parmenidis; hic
enim, cum totum rerum complexum entis voca-
bulo exprimerct, fatis habuit admonere, ne cogi-
tari quidem non ens poffe, inde enim jam reaple
fequitur ens effe unum oportere; Meliffo autem,
qui de vere ente loquitur, idque a matura corpo-
rea disjungit, fubtiliori jam argumentationis fup-
pellectili opus erat, ut ens illud elfe unum de-
monftraret,
§. 33.
Ad probandum quod fequitur, ens immobile
effe, tripartita fere concluiione utitur Samius; pri.
mo enim demonftrare conatur ens fibi femper ae-
quale effe (§ 4. 11-13.), deinde nullibi vacuum
effe ($ 5. 12.), ac denique neque in fefe recipere
fe ens poffe (§ 5. 12). !
Ens libi femper aequale est, fic enim con-
cludit Meliffus ($ 11 - 13.), cum neque mutetur
(fi enim mutaretur, quod erat, interire oporte-
ret, ac quod non erat, naíci), neque transforme-
tur (fi enim nihil neque additur, neque adimitur,
neque denique mutatur ens, quo tandem modo
transformetur, i. e. quomodo éa, quae erat, for-
ma intereat, novaque nalcatur?), neque doleat
Meliffi placitum jam attingit Hippocrates de natu-
ra hum, f. in, p. 3. ed. Foel, q. adl, cf, Galen,
I. p. 56. ed. Baf, (vid, $ 33. not. b).
A. Ll. — — — — —
208 o
* .
aud enim femper poni: dolere potest, cum ita
‘que pari vi, qua fanum, praeditum fit, non
| fit perfectum, neque fibi femper aequale; in
. enim confiftit dolor, ut aut accedat aliquid,
it adimatur; nec vero, cum [anum fit, potest.
lere; nam fanum, ideoque ens periret, ac non
s naíceretur), neque denique crucietur et an-
tur; eodem enim id probatur modo, quo
ius illud | - I
Secundo autem nullibi vacuum est ($ 5. 13.)5
cuum enim nihil est, nullibi autem non ens,
nihil effe potest. Neque ideo movetur ens;
un aliquo fecedere, fefeque recipere ens non
test, fi plenum est; quod enim recipit aliquid,
troque affumit non plenum elfe, fed vacuum
ortet.
Cum denique (§ 5.13.) neque rarum dici,
eque denfum poffit (rarum enim magis vacuum,
iam' denfum, vacuum autem nullibi est), quo .
indem modo fefe in fe ipfum recipiat?
Haec autem omnia arctius adhuc cum Tupe-
oribus conclufionibus fuiffe conjuncta videntur;
udemus enim Rhodius fic fere exponit argumen-
tionem a): immobile effe ens nequit, nifi ple-
) Eudem. ap. Simpl. p. 24 f, f, axivyroy òè Tóc, A
or! Tipos; traces de, Ort obs ¿gal dmerpov xevoÚ
pueréxoo. cf. Alex, Apbrod. ap. Simpl. p. 24 f. in.
- Ort axivytoy (1d ov) deinvuciv (9 M.) tà 78 xivgdme-
vov Y YÈ whygovs oPeinew xiveiadat , Y Sia mevou®
. 206 .
num est; plenum autem effe oportet, cum infini-
tum fit, quippe quo exeluditur vacuum. Eodem
fere modo pauloque plenius rem enarrant Alexan-
der Aphrodifienfis et Johannes Philoponus. Cum.
autem omnes conclufiones, quibus Meliffus entis
ortum tollit ac interitum, ad illam unam fere re-
deant, nullibi vacuum effe, factum est, ut caete-
rae prope omnes ab Ariltotele aliisqué iftiusmodi
fcriptoribus omilfae fint b).
our $à xal Gddort Escodar, 5 Öri 98 UÈ pués mMiptus
odx, city té ti æumnduvai, xwcvóy Te py Sdvaeda: ¿y
Tois ove eal, pyddy yàp slvai td #evóv* Ovrog Ye,
unxẽri ¿ocodas &metpoy ro O»* ei yàp ein, predigacia!
duvápevoy dy gaurd, -Ighov dg pito» dy adrod y (l,
abrod y)" oddev 32 ueitoy rod areípov (effe autem fe
ipfo majus deberet, cum habere;quoque, quo fe.
moveret; oporteret), cf, Joh. Philop. in Phyfic.
B, p. q Ù di ro ey xal depor, ór apupórega
taŭra xal axnivyrov ¿gas el yap toy Sov xatin
Eno TÓFOY y OVX ¿Er wou moños, wéh el Ey ¿si
áváynn vOUTO xal axivyroy sivari’ el yep suvoito,
vyny Y tórov ý xpóvoy eivai, dy & xciveiral, Ñ
: adtd rís xotg Td eldos mad’ o mivefrat , Ese abr
Aw ods ¿gar dv, SAA TONE
b) vid. $ 24, not. c-e, cf. Cicero ($ 52. not, c), Diog.
L, ($ 32. not. b), Huc referendus quoque Hippo:
cratis locus est, qui de natura homin, f. in, (Sect,
TIL, p.3. ed. Foefii) adn’ émoi ye Soxéovar, inquit,
oi toisto, &vJpumo: (oi by qi eivai Qaa: 3 mi Esl
N .
. e
207
Miramur vero certe quid fit, quod quae Par-
menides paucis abfolverit, tanto conclufionum ap-
parstu perfecutus Meliffus fit. Ac, ni fallor, tunc
demum fic muniri placita folent, cum aut ab aliis
impugnata fint, aut certe periculum, ab aliorum
ratione impendens, repellendum fit. Cum autem
quomodo vetultiffimi illi philofophi alius alium
confecuti fmt, ab antiquis auctoribus, ut antea
jam queltus fum, tacitum praetermilfamque fit,
7 |
sai robro Y depa, Y wip, 4 Dip, 4 ya), cig
aúrods xarafáhdhev dy roto óvópaci ray Kyo
adréwv Ord dovveviys* vdy dd Mehicoou Méyóy bpe
Joov. Q. ad 1, Galenus: dy 38 M, Móyoy ¿poeta
Yyovpuévos pay Ey eivai xal adrod ToUro* où uyy
in ray rerrágoy y Eu mi toituv s'e » Boine 88 d ávijo
OLTOS évyoyoar Mev eivat Tiyà odias HOWYY y vroBa-
Pimuévyv roís térrago! sorties, dyévyróy te xal
&Q3aprov, y yy of per atoy ¿y éxaMcay* od uyy
dinpdpupéves ye duvylgva robro Igkical. ravryy Y
civ ajr»v Tüv odciay ovopndster T0 Ey xài way. cf. id.
de elementis I. p. 50, 51. ed, Bafil, č vee ro: Méd.
¿Móxora fey xal adoro ¿ep 700 HAYTOS drepárara,
ús Ey Te ely seal apetaBrytov xal cette rpoy vee ct Òl
wp? Suoy &róTGy ovr Soyparay aipeaiy roricacia,
sivduveder voy Exe d rod:M. dyes. ő yap ewéder’
TO xaX & ŽOS» ode ayarpémer xarà THY. ¿peris dicko-
ov, as ovror* Sévres yao TO goryeřov ay elvas TOV -
OYTO , éy Toig ¿QeÉ4s panporedova THS perapodig
adrod, s
208
¢
Cujus ego tandem rei praeter conjecturam auctor
fim? Non improbabile est praeter aliorum, quo-
rum fortaffe ne nomen quidem novimus, reogptes
tunc temporis Leucippi atque Anaxagorae ii
rationes potuiffeg uterque certe Samio aequalis
erat, ac fallor, aut nihil impedit, quominus
utrumque ante Meliffum fcripta [ua edidiffe, nọ-
bis perfuadeamus. Leucippus autem atque Anaxa-
goras, aliique ejusdem temporis philofophi, Par-
menidis fortaffe convicti ratione, quod vulgo ge-
neratio dicafur, convertjonein effe concefferant, f,
rerum mutationem, ad eamque efficiendum ro den-
[um atque rarum adhibuerant c); contra quae di-
Sputat. Meliffus § 5 et 14. Leucippus ultimis ac
individuis principiis ipfas fubeffe dixerat rerum
formas: (vid, Ariftot, de generat, et corrupt. I, 8.),
unde profectus fortaffe Samius neque transformari
eontendit ens [num poffe,
In eo, quod fequitur, peculiaris inprimis Sa-
mii perfpicitur ratio; cum- enim et ipfe intelligere
non poffet, quomodo rerum natura, quam oculis
cernimus, dici ingenita et immobilis ac individua
c) Anazagor. ap. Simpl. p. 55 b, atoxpiverar &zó te ToU
aad TO fUXVÓ» Plutarch. Placit, I, 5, 23.
Apxéhaog depa xeipou, xai Tv wept adrdy tu-
KYOTHTA, xal pévweiy (apxqy TOv byrGy axe
Qávaro). Diogenes Apolloniates ap. Simpl, p. 32 b.
émoi 33 Xoxe? rò My Edumay civeiy whyte TÀ v4
dnd ve) adrod ETEQOLOT SIAL HIN.
209
poffit, non in eo acquievit, in quo Parmenides,
fed omnino ens illud corporeum quid effe nega-
vit ($ 16.); haud bene memor fe ipfum antea ex-
tentionem atque magnitudinem ei indidiffe, quae
corporis propria funt, Atque fic effe quoque fa-
ctum videtur, ut Ariftoteles, totam ejus argumen-
tationem potius, quam id dictum refpiciens, eum
. affirmaverit materiam in ea [pectálle d).
Cum autem ens corporeae elle negaffet na.
turae, confentaneum erat, ut omnia, quaecunque
fenfibus ufurpamus, haud effe affirmaret. Si enim
haec multa, quae fenfus decipiant, vere fint, ea,
ficuti illud ens, talia effe opoytere ait, qualia qui-
dem primum videbantur, neque transformari atque
immutari; id quod multo fecus fit; calidum enim
nobis videtur frigidum fieri, et durum molle, et
animal mori, omniaque omnino immutari (vid,
6 17-19). Atque fic nefcio, an non recte Melis-
fus idealifticag*rationis (venia fit vocabulo) polfit
auctor dici; cum enim Parmenides rerum veri-
tatem fenfibus negaffet comprehendi, ille primus
aufus est ipfas res tollere, quae fenfibus ufurpan-
d) vid, § 32. not, b. -Ad Meliffum praecipue Arilto-
telis de caelo IIf, 1. locus (vid, Comment. p. 150,)
effe trahendus videtur, Cf, quoque Galenus (not.
b). Fufe contra haec difputat Simplicius p. 19,
p.25 a. b. p. 24 (vid h. C. p. 190,91.) p. 24 b.
p. 152 L f.
O
#10
tur, atque illud tantum ens vere affirmare exiftere e),
quod remotum a corporea fit natura,
e) Huc efle referendus libelli de X. G. M, locus vi-
detur p. 2. v. 6- 14. ed, Sylb., tam mifere depra-
vatus, ut juxta cum Füllebornio atque Spaldingio
nefciam', quomodo conftitui debeat, H, l. autem
finis fic fe habet (v. 13 fqq.): &ge rei od% 016
S ovrac, odd ronha PuvaTóy elvat ra SyTa, GÀ
raira Jouev odx badass TONÈ yap xai &kka xa-
và TRY alodyow Qavrdtecta: aracav (acquiefcen-
dum fortaffe in vulgata est; Cod, Lipf. dratã,
tnde Spáldingius effingit arargv, profcripto v.
Qawrál.). Myov Y ovre avargeíy rá adra (1. rara)
yiverda: , Obre TOAKR elvat TO Oy, ANN didióv Te xal
grergov, xai ravty duoov abro avt. (noviffima v,
fic conftituit Spaldingius: Adyov 3 avarpely oure
raũra yivesdar, obre KTh, GAN Ey werk. Sed una
tantum mutata littera aptior, ni fallor, fenfus
efficitur quam quem, pluribus mutatis, inde elicit
, Spald, ; l autem: Ad yog 9 oute —R XTÀ. ita ut
haec ex fua propria perfona adjiciat lib, auctor,
ibique refellendi Melifli fiat initium. Hanc emen-
dationem egregie firmant, quae proxime fequun-
tur: dep oby def marcy pay uy tasav hafóvra ddctay
doxcodas, ¿Aa “Th, talia enim poni folent, ubi
priora reftringuntur, ficuti hic fit), — Quae
S. Epiphanius de Meliffo habet: M. d rod lJaye-
voids, Zápuros td yevds, ev ro rã⸗ ¿Qu eivai, uxo» dd
BéBaros drápge tå Queer, adhe rávra eivai pdagrá
dv duvdper (expofit, fid, T, I. p. 1157,), prorfus non
intelligo. | |
A
211
' Sicuti autem Parménides, fic Meliffus quo-
que, fi quidem Stobaeo est fides habenda, óm»
nia necellitate dixit contineri (vid, $ 32. not. e),
Caeterum falluntur, qui Samium: rerum fenfibi- .
lium inveftigationem omnino putant omififfe; Jo~
hannes quidem Philoponus duo eum ait rerum
principia pofuiffe, aquam et ignem f); atque
Stobaeus ens eum affirmalfe infinitum elle, mun»
dum autem, i. e,^rerum, quae fenfibus percipiun-
tur complexum, finitum g). | 1
Deorum numen philofophicis ommino noluit
immifceri quaeftionibus; neque enim illerum cer-
tam effe dixit cognitionem h); atque fic neque hie
€ns, ut par erat, ad Deum retulit.
§. 34»
Difciplinae Eleaticae principum expofitis pla-
..citis, reliquam est, ut quoiuódo inter fe juncta fue- -
xint, inter feque differant, breviter exponamus.
Xenophanes alto, fi quis unquam, praeditus
ingenio, cum philofophi ad eum usque in corpo-
reo rerum elemento maximam partem verfati fuis-
fent indagando, facile fenfit, quam parum fic in
J) Joh, Philopon. in Phyfica B. p. 6, ó Méccog dy
TOIS mocs &NéSeiay , dy elvai Mya TO w, éy toie
mpos dckav, éo Gyaiv eivai tàs apxds Tay Ovtav, 70
xdi Dor.
g) Stob, I. p. 594. ($ 52. not. b) |
h) Diog. Laért, IX, 24. ¿MA xal wepl Seay Peye NA
derv ¿ropaiveodar pa yàp elvas yv do adráy. `
2
f ` 319
vera rerum natura proficeretur cognofcenda, ad
aliadque altius atque auguftius numinis divini du-
cere praenotionem , menti a natura infitam. At-
que fic fortaffe rerum naturam, quam iridagando
materiae elemento, ipfam fibi videbantur inda-
galfe, fenfu magis ductus, quam certo ftabilique
notione, numen dixit divinum effe, eamque uni-
tate contineri; unde noltro jure nobis videmur
collegiffe, eum haud quidem clare vidiffe, atta-
men quodammodo fenfiffe, illam ipfam unitatem,
qua rerum’ contineatur. univerfitas, Deum effe,
Quod [i quis minus conoedere velit, id certe tota
evincit argumentatio (vid, $ 5.),, rerum naturam
dicentem Deum effe, eum vim potius rationalem
mente comprehendilfe, quam materiam, etfi om-
nino, quid interlit inter utramque non fatis clare
viderit, Rerum autem naturae notionem, quam
divino fere ductus afflatu, quafi vitae fontem at-
que fummam, entis vocabulo infigniverat, poltea-
quam ens neque ortum elle, neque interiturum
facile obvia ratiocinatione oftenderat, paene re-
liquit, alteramque Dei notionem, non minus qui-
dem a cogitandi remotam. confuetudine, ufu ma-
gis tamen tritam, pioque animo femper obviam,
tota cogitatione amplexus atque fic perfecutus est,
quali antea nihilde ea praemonitum effet, Cum ve-
ro fummum Dei numen, quousque licebat, ab omni
parte contemplatus effet, multaque egregia hercle
de eo docuiffet, ad rerum, quae fenfibus percf
piuntur, fe vertit naturam, ac veluti res integra
213
effet, Jonicorum philofophorum fecutus veftigia,
corporea rerum principia inveltigavit,
Sequitur Parmenides, qui entis notionem a
divino Xenophanis ingenio tactam magis, quam .
certis firmisque cogitationis finibus circum/criptam,
philefophicae argumentationi' primus dici potest
vindicaffe; totam enim ea fenfit rerum univerfita-
tem comprehendi, cum praeter id nihil ne cogi-
tari quidem polfit, idque juftum, unde de rerum
natura ducatur argumentatio, principium effe,
quippe quod juxta cum caeteris omnibus mentem
quoque complectatur humanam, Ad idque prin- .
cipium conquirens confequentia, ens invenit unum
effe, àc ingenitum, neque interiturum, ac imgio-
bile, ibique femper aequale, atque, cum rerum
eo exprimatur univerfitas, perperam nos res di-
cere gigni ac interire, atque moveri; quod cum
faciamus fenfuum ducti teftimonio, fifus illa ratio-
cinatione, cui ipfum inelffet veritatis teftimonium,
yon dubitavit fallaces pronuntiare. fenfuum cogni-
tiones effe. Cum tamen feri nequeat, quin fenfi-
bus quoque rerum naturam ufurpemus, hanc quoque
perfecutus cognitionem est; idque ita, ut quous-
que fieri videretur poffe, fenfuum effata ad ratio-
nis argumentationem quodammodo accommoda-
ret, Ubi id minus poterat, certa firmaque illa
contentus perfuafione erat, illan ipfam entis per-
fequentem vim ac naturam fe falli nequire; atque
fic unde'diverfa haec unius ejusdemque naturae
agnuitio, fapienter fortaffe fuis cerfque finibus co-
-
4,
4
“a
234
hibens argumentationem, ne fuiffe quidem cona.
tus videtur indagare, etfi fenferit quodammodo, quid
interfit inter fubítantiam ejusque attributa,
Cum in hoc acquiefcere Meliffus nollet, pe.
nitus fuftulit rerum, quae fenfibus percipiuntur,
naturam, ac illud tántum ens dixit exiltere , quod
omni corporea expers fit natura; pauloque immu-
tare debuit argumentationem (vid. p 199 fq.) , cum
arctioribus finibus entis notionem circumcluliffet ;
“id quod tamen et fic ingenitum docuit effe, fibi.
que femper aequale, atque immobile, ünum fimul-
que infinitum. Attamen Meliffo evenit, quod mul-
tis poft eum, qui ejus ingrediebantur veftigiis (jure
enim meritoque Samius idealifticae rationis potest
euctor haberi); dum enim rationalem naturam,
quae corpore penitus careat, mente volunt com-
prehendere ulteriusque perfequi, aut relabi inviti
` atque infcii ad corpoream [folent formam, aut ina-
nem omnino fibi fingere notionem atque denique
eam, quam ratiocinatione fuftulerant, fenfibilium
naturam, ea, quae tolli nequit, coacti perfualio-
ne, reapfe agnofcere. - (7
a
qu. rn oth?
es «AD wee = >»
Emendanda.
Pag, 6 lin.7 legea
— 'not,a lin,2 ZevoQ.
— 7ln.18 a
— 8 not.dlin.5 yáp
— 10 not,blin.5 Qact
— 11notblina xaré
— 12 lin. 5 integrum
— 15 not. 11.4 mromras
— -not.klin.1 a
— 15 not. rl.» olua, Tà
— 161,18 addunt ; caet,
—.--19 nihil, eaq.
Ad pag.16 Locum quen-
dam Diogenis Laértii. (xA-
M2 mal autos ó Zevopávyç
Eddarpader Tà gaurod) in fe-
cunda h. Comment, parte
difceptabimus, ubi de vi-
ta [criptisque Xenophgnis
nonnulla monenda erunt,
Pag. 20 not. u not, e
— 22 lin. 8 hac
— 24 not. f lig Thco-
phralt m
— 26 not.alin,5 duolou
— 30 not, f l, 1 Poo ay
— ~- - -2 . oda
o... >- 4 not. b
— - not. g 1.1 nomine
— - - -6 Aetolica
— 53 lin, 9 regi, fi
— - not. b l.2 ode mas
— 35 not.alin.2 reo
— 57 not. c lin,z Eugu-
binus
— --- Qpevay
— 59 lin,2 a .
3
Pag.40lin.g X finitum
— 42lin.5. a
— 43 lin. fere
— -not.b1 i5 totam
— 44 lin. 6 fenfilfe
— 45 not al.2 Aphrod,
— 48 lin.7 fieret
— 54 lin, 7 auteni
— 55 lin.3 apparerent
— -not.n,16 Eufeb.
— 56 not.o lin.3 not,n
— - - - 5 fr.IX
— 64 not. g not, €
— - - h noted
— 66 lin.2 fieret
— -not.llin,2 not. d
— 72 noti. c not. g
— 75 lin.5 a
— - - 22 argumens
tatio
— 76 lin, 18 fenfibilibus
— 78 not.c Supervaca-
nza est, quam pro-.
pofui, emendatio,
— 8o not, f lin.5 ods
— 88 lin.24 vindicanda
— 96 ad v.18 Improbo
emendationem a me pro-
pofitam ; infueta enim for-
ma est ayarTaMEyoge. Vide-
rint alii, quomodo vulga-
ta aut tuenda, aut emen-
danda fit, |
Pag.97 ad v.18 lin,7 ae-
quiorem
— -adv.24lin.5 ten-
tatis
— 109 ad v.28 1,7 mihi
, Pag. 115 ad v. 73-76 V.
i’ —— praeterito, fed
abfentia (i. e., nut praete-
rita , aut futura) interpre-
tari debuilTem,
Pag.117 v. 93 Nefcio an
ferenda particula ovvexey
fit, ac non potius emen-
dandum TCUVEXEY.
Pag, 120 ad v. 105 lin, 7
laudant
— 125 v. 119 & Tap
— 126 v. 128 TET
— 129 v.147 Intextum
Ariftotelis lectionem ( ue-
Mwy TOkux&jurT97) adhi-
bere debuiffem,
Par. 155 V. 149 Qovét,
pued.
— 135 lin.8 aetate
— 137 not, £1.8 unum
— 140 not.e pro not. d
— 145 lin, 17 hic, . illic
— 147 not.glin.11 vid,
$ 26 pug. 152
— 1481.21 et 22 pag.108
ad v, 61
— -lin,27 $26 pro§25
— 150 lin. 6 not, a
— -not.d $24 not, e
— 152 n.11.15 v.391q3.
pro 33 fqq.
— 155 not.k lin.7 $27
not, d
— 154 lin. 12 vid. ad
v. 58 {qq.
= -lin,iz <f.h. Com-
ment, $ 16 not. e
— 158 lin. 11 tribua-
tur, dc
* 4494 PD soed G5 >
Pag.160 not.h lin. 3 fuh-
fructus
— 163 not. m - not. h f. f,
— - not. p vid, § 21
not, h
— - not. p lin.4 re-
motum
— - not. q pag. 484
. (not,
— 164 not. [ 1.4 Phae-
don.
— 166 not. f lin, 2 azé
QwWve v
— 168 not l lin.3 Zaé
Qyvey
— 172 not l lin.7 Me-
talog.
— 174 lin. 3 fentit
— 179 lin. 16 p. 165
— - lin.24 p. 165
— 180 lin, 20 p.177
— 181 not.b lin. $17
not.
— 182 ling v. 55 fqq.
— 187 lin.2 yi y vorto
— 189 lin. 1 AY! Ü TA
— 193 lin. 4 an gra!
— 199 not.a l.10 Phy-
fica
— 206 lin.6. et pro ac
— 208 lin.11 — conver-
fionem
— - lin. 12 efficien-
dam
— -lin.14 et proac
— -lin,22 et pro ac
— 209 lin. 4 exten-
fionem
— 212 lin,6 certa
— lla S —
- : atl.
m
|
Waco () is a city in McLennan County, Texas. The city has an estimated total population of 126,217.
Attractions
Major Waco attractions include:
Armstrong Browning Library
Baylor University
Cameron Park Zoo
Dr Pepper Museum
Lake Waco
Grand Lodge of Texas
Mayborn Museum Complex
The Ranger wing of the Commemorative Air Force
Texas Ranger Hall of Fame and Museum
Texas Sports Hall of Fame
Texas State Technical College
Waco Mammoth Site
Waco Suspension Bridge
References
County seats in Texas |
Barbourville is a city of Kentucky in the United States.
References
Cities in Kentucky
County seats in Kentucky |
Holger Juul Hansen (August 14, 1924 – March 19, 2013) was an Danish actor.
Hansen was in many Danish movies and television shows. He was best known for his roles as the banker Hans Christian Varnæs, head of one of the two rival families in Matador, and as Doctor Moesgaard in The Kingdom.
Hansen was born on August 14, 1924 in Nyborg, Denmark. Hansen died on March 19, 2013 in Denmark from natural causes, aged 88.
References
Other websites
1924 births
2013 deaths
Danish movie actors
Danish television actors
Deaths from natural causes
Danish stage actors |
Count Dooku of Serenno (also known as Darth Tyranus) is a character from the Star Wars universe. Dooku is one of the major characters in Episode II: Attack of the Clones. He was played by late Christopher Lee.
He is the second known student of Darth Sidious. Dooku is also the leader of the Confederacy of Independent Systems during the Clone Wars.
Fictional characters introduced in 2002
Star Wars characters |
<p>Is it possible to use GTK/GDK/X11 to write a function which on call, hides the min/max/close buttons, and on call again I can show them again?</p>
<p>I found way to disable them but not remove them. Any help would be awesome.
Thanks</p> |
The Princess Alice (Alice Maud Mary: Grand Duchess of Hesse and by Rhine by marriage; April 25, 1843 – December 14, 1878).
She was the second daughter of Queen Victoria and Prince Albert. In 1861, she acted as the nurse to her dying father, and became interested in nursing.
In 1862, she married Prince Louis of Hesse and moved to Hesse, where she had several children including Princess Elisabeth of Hesse, Alice Romanov Chaytow and Alexandra, future Russian Empress and wife of Tsar Nicholas II.
After an unhappy marriage and a number of family deaths, the royal family of Hesse caught diphtheria. Alice's younger son died, and after kissing the elder one, she caught the disease and died on the anniversary of her father's death, 14 December 1878. She is buried in Hesse.
Titles and styles
25 April 1843 – 1 July 1862: Her Royal Highness The Princess Alice
1 July 1862 – 13 June 1877: Her Royal Highness Princess Louis of Hesse and by Rhine
13 June 1877 – 14 December 1878: Her Royal Highness The Grand Duchess of Hesse and by Rhine
References
Other websites
K. D. Reynolds, ‘Alice, Princess (1843–1878)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, Sept 2004; online edn, May 2007 accessed 27 Nov 2008
1843 births
1878 deaths
House of Saxe-Coburg and Gotha |
06
1% 3 01 +1גכן 35 61008106 ץ0 50360 צ041761011 845 )1 061070 5261005 110-817 תס 5ת26078110 107 6507/00זק הא 1081 אססט 8 01 ץקסס 0181031 8 18 פוגיד
.6 0150007018016 00085 165סעט 106 8%6ו %0
% פטס 88 1181 6ת0 18 0008 מ81בת 60 סו[סטק \/ .תוגרת 60 סו[סטק 16 ז6ות6 10 %ססס 16 0םג 6זנכא6 0 זה שנוץקסס 16 זס1 ה[שטסת6 שמס1 ססטנצט8 085 )1
5% תנגה 60 סו[סטק .ץתטסס 0 ץתטסס ץג גו מ1בות600 סו[סטק 16 תז 15 אססס 8 6067 ל .6160 35 6+ 1ה8דנץקסס [1688 ספסתעו זס +תפנוץקסס 60
150061 0+ 01100011 ם0166 1815 100686/וסת\ תג 6עט10טס זו 01 6811 8 פת01ת050עק6 ,456 106 0+ 0816875 זטס סוה
6 נתסז] ץסתזטסן 8מס1 00088 1118 01 07 0תנבת6ז 8 - ₪16 118 תו ז68קק3 1[1או 6בתט[סט [8ת181זס 116 ת1 +תספסעק 11הת61גר זסתוס 0ת8 80105+סם ,>אזג ]ות
טסץ 0+ צ311ת תג 11078177 8 10 זסת8ו[סטק
5566 5
6 10 8ת0ס061 00068 מ31 603 סנ[סט .8606551016 ץ1061א מזסגז 86 תג 1011815הרת תוה8ב 60 סו[סטק 0181026 0) 165נבזסו] בונ ז6ת+זגק 0+ סטסזק 18 8[16ססנ)
0 50605 מ6א14 476 6 ,10500706 1015 שתו6וטסזק 666 10 066 ם1 50 ,6ע51ת6קא6 18 אס 1115 ,6161655ט6צ1 .5ת0₪8%0018 ונס ץ[סעסרת 6זה 6עו םג סו[סטק
. פחנץ זט 401018160 תס 105071011005 [108חת160 8ת1ס13כ פתנט[סת1 ,11165הכן [18ססרת רת 60 ץ0 80056 זמסטסצק
:טסץ 1081 45% 8150 6)\
07 165 11656 56 טסץ 1181 160051 6 תג ,100415צ01ת1 0 ₪56 107 50870 500% 6[פססנ) 0051800 6ֶ\ 165 6 ]0 56 [ סד זומס6-מסמ 066 +
.8 [167018רת 600-תסת ,[התספזסק
6 תס ת17656870 8ה0611 000 36 טוסץ 11 :בת6ז5ש5 0816'8ס10) 10 5011 עתג 01 פסוסטף 00והותסזטה 6ת56 )סמ סכ קוושו 160סהוסזוום מזסז][ המוטא +
6 86 טססתס 6/\ .5 1801ת0ס0 16856 ,101ק61ת 15 +א16 01 +תטסרתג 13786 8 10 800055 6זסתט 276985 זסו0 07 60081010 04740107 [הסנקס , מסנוג!פתגיט
.כ1סת 10 4016 06 ץגגת 306 505סכטכ 11656 107 416171315 תנגנת60 סו[סטק 01 86
14 בת6ת1 פתנק61ת תג +60[סזק 1118 80001 6[קס6ק 8תומהס1ח1 זס1 [118ת6550 18 ₪16 630 תס 566 טסץ אה הת16הע 6[פססנ) 6מך מסזזווק וזה מזסזתו0/ות +
1% 0ץ0ת6ז +0ת 60 216886 .ת0ז568 200% 6100816 השטסזת) 416171315ות [8ת8001000
141 45516 01 0כ] .16881 15 8ת001 876 טסץ זהת/ 1081 פחונטפת6 זס1 105051016 6זג טוסץ 10481 זס0ות6ת6 ,86 עטסץ זסטסו צ\ 6001 זו ק66א +
זז ת1 5078 107 מזהת 60 סו[סטק 116 ת1 8180 15 אזסע 116 1281 ,518165 1160ת 1 6+ ם1 05675 107 םנב בת00 סו[סטק 116 םז 15 אססס 8 0611606 סע 0608056
1 80 5260110 עתג 67ת)סת/ט תס 8010806 0110 + ת68 6 תג ,טתטסס 10 ץותטס6 בתסז] 68נזגץ ז1תפ1נץקסס םג 5011 18 אססט 8 זסת)6ת ל .465טתטסס
זרת ץתג ת1 ₪500 06 08 16 5ת6ר 60370 200% 100816) תג 6סח3ה6קקה 5 א0ססס ג 1081 6בתט455 01 60 16856 .66אשס!81 15 אססס 5260116 תג
.סט 1)6טף 06 מ68 118011107 1ת6ת86 תנדוחו 1 שנוץקס: > .]סע 6+ מז 6זסםשץתג
/\0₪+ 6200916 2005 631
5% 6105 56870 200% 6100816 .56181 86 4006581016 ץ]641ת6נתט 11 866 10 0תג תסנזהתהס1ת1 10'8זסעו 16 126ת68זס 0) 18 תסו%פוגת 0816'8ססנ)
0 110 תס 000% 1118 01 1681 1011 16 ה[שטסזת+ 5680 ת08 טס .00%8ת80016 שסם ב680 פזסם5ו[סטק 0םג 8עס1וטג שחנכ[6ת 16נתעו 8אססס 5 16סעט 116 01800967
/תסס.ס1סססס. פאססם//:ס66ם0
6 ץס 101200
7// 9
]. 0
.
25
יו1% %
2"
דצ א1דאם|ו ו
0 ,
6 ץס 101200
6 עס 260וווסום
6 ץס 101200
6 ץס 101200
|5 דדשד
ב
-=-
-
<.> < 4%
046 1 ,
פירושי
על נביאים אחרונים
ר' אלעזר מכלננצי
| רצ וארס 4.0.4 וש /' של 4% +
א
ישקיהו
התיאו לאור מכ"י אשר באוקספורר עם הקרטה על
המפרשים אשר חן
בצרפת וכספרר במאה התשעית הועשירית לאלף הרביעי לב"ע
יוחנן כיליאם נוט
500886
05
| 5\ 5
2%
[פירוש על ישעיהו]
חזון ישעיחו בן אמוץ אשר חזה על יהור' וירוש' בימי עזיתוי מאריכות 1 .!
לשו' זה נראה שהוא לשו' אַנְפרלוטם' של התחלה וממה שמנה כאן .ל .1 .4!
ר' טלכי' הללו שנתנבא ביטיהם' כמו בתחלת נבואת הושע ועמוס
וכתחלת ירמיה אשר היה דבר י" אלו בימי יאשיהו בן אמו'
וגם מלשו' שמעו שמים \חאזיני ארץ שהוא בשטת האזינו השמי'
ואדבר' וכן כל לשו' ב' מקראו' ראשוני' מוכיח שכאן היא התחלת
נבואתו* ונם הסדר יוכיח כן שבתחלה בימי עזיהי ואחר כך בשנת
מות המלך עזיהו' ואחר כך ויהי ביטי אחז בן יותם בן עזיה* ואחר.
כך בשנת מות המלך אחז* ואחר כך ויהי בארבע עשרה [שנה] לחזקיהי
ואין לוט' בשנת טות כתרט" בשתא דאתננע בה לפי הפשט| ומכאן עד
| בשנת מות המלך עזיחו נתגבא בימי עזיה ובימי יותם אחר מות אביו שלא
חיו מקבלין תוכחה וחיה מוכיחן על מה שהיו לוקי" ומודיעם מה יעלה.
| בסופס ועל כל הספר מוסב חזון ישעיהו אשר חזה שיש מחן בימי עזיח
ויש מחן ביטי גותם ויש מהן בימי אחז ויש מהן בימי חזקיתו וכל אחר
מפור' במקומו) ורוב. הנבואו' טכאן ער ויהי בארבע' עשר' שנה לחזקיתו
במלכי אשור מדברות בדבר הקרוב יותר אלא שעל ידיהן מאריך יותר
במקומו' הרבה בעתידות אחרות' ומויהי בארבע' עשר' שנ' לחזקי' שעבר
טעשה מלכי אשור טדבר בנחמות העתידות שאנו עתידי' לפרש כל אחת
בסקומה בעז' חתן הרעת: כי י" רברי ולא מעצמי' לפיכך שטעו
דברי שאדבר מאתו כיוצא בזה* כי שָם יי' אקרא חבו גודל לאלהינוי
בגים נדלתי ורוטמתיי והיח להם לכברני ולשמע בקוליי וכל .מה שא'
טשה להבא או' ישעי' לשעברי חלא הוא אביך קנך* בני' גדלתי ורומ'*
וישמן ויבעטי והם פשעו ביי וכן ידע שור קונחוי וכן חוי גוי חו'*.
בשטת שירת האזינו חם ובדברי השיר' היח מוכוחם ומוסיף בהם דבר".
%
ו
8
3
4
101. 2.
2 8-7 ז41זג8ך
לפי השעה ולפי חדור: ידע שור קונחו ומשביחו ומביא צוארו בעולו
ואינו בועט וכן חמור פיטום בעליו ונוטה שכמו לסבול משאו וא'ע'פ'
שאין להם לב להבין' לא ידע טובתי לעברני: הוי על נוי חוטא שכרתו
ברית למלכם להיות לו לגוי וחוטאי" לו* והוי: על זרע האב ועל בנים
שנידל ורומם .והם משהיתי' שאחר כל הטוב שהטיב להם עבוהו
ונאצוהו וזורו אחור ושבכו מאחריו: על מה תהינ מוכים שאניחכם
בארצכם ואוכיחכם ואלמרכם הועילי . הלא אחר הכיותי ומוסרי עוד
תוסיפו סרה לסור מאחרי* שכמה פעמי" חכיתי אתכם וייטרתי אתכם
מימי חשפטים עד עתה על ידי חנוים אשר הנחתי בארץ ואשר סביבתיכם .
ולא לקחתם מוסרי ועל מה אכה אתכם עור ררך מוסר ותוכחהי אלא
כל ראש לחליי דרך נקם אכה אתכם מעתה שכל ראש לחלי שלא
תוסיפו עוד לשאת ראשכם וכל לבב יחי דוי ויחי נכנע בעטל לבכם '
הערל שאנלה אתכם בארץ אויביכם ותחיה ארצכם שטמה ועריכם חרבה
כמו שמפרש והולך* ומפרש איך יכם מכת בלתי סרה שכל ראש לחלי
וכל לבכ דוי באף ובחמח ונקם* טכף רגל וער ראש אכה אתכם כאין
מתם בבשרכם' הכל מלא פצע וחבורה ומכ' טרי' בלי תועלת ורפואה
שלא זורו הפצעי' והחבורות לסחוט ולהוציא הטוגלא ולהגהותם ולנקותם
לקבל תטרוקי ולא חבשו הפצ' והחבו' ולא רככח בשמן המכו הטריה
והקשה במשמוש לרככה לקבל תמרוקי אין ריכוך אלא במכה טריה
לכן א' לשו' יחיד' אבל בפצע וחבו' אין ריכוך אלא זרייח ותחבושתי
זורו לשו' ויזר את המה לשו' סחיטהי ועל כרחין לפי הענין על מה
תכו בהכיות טוסר ותוכחת כאב לבן הואי וכל ראש לחלי וכל לבב
רוי ופצ' וחבו' ומכה טרי' שלא זרו ולא חבשו להרפא היא מכת אכזריות*
חיטה לנקום נקפ* וכן מוכי' בכל הנבי" כָלֶן שמדמה גלותם וחורבנם
למכה נחלה ושבר אנוש* אבל מכת מוסר ללמד הועיל יש לה רפואות
תעלה ונהיית מזורי כי את אשר יאהב יוכיח* ונאמני' פצעי אהב* ולמד
מכאן שאין מכל ראש לחלי ואילך פי' לעל מה תכו אלא פורענות המלביות
מגיד להם מאשור ואילך: ארצכם תהיה שטמח מכס' עריכם תהיינה
שרופות אשי אדמתכם' היא קרקע הנעברת' לנגרכט ולעיניכם זרים
באים ואכלים אתה* ושממה' ואותה שתשאה שממה שאטרתי ארצכ'
.אתם .1118 + .הרי .18 1
.7ו-8 .1 11411 3
שטמה אהפוך בלי חמלה כמהפכת שארס הופך ארץ זרים כאילו אינכם
| בניי אלא זרים* וכלמי שא' למעלח בני' גדל' אומר להפוך ארצכם כארץ
זרים להשחית הכל : ותהא נותרת בת ציון טקום מקדשי לברח שאגין עליה
למעני כסכה בכרם שכל ארצכם תהיה שממה מכם שתנלו ממנה ככרם
שאדם בוצר ומעולל ואינו משאיר רק סוכת השומר וסוף שאף הסוכה
תיחרב שהשוטר טניחה והולך לוי ונבוא' זו נתקייט' בימי חזקיהו שאף
ערי יהודה הבצורות נלכדו* וכן פי' כמלונה במקשה בעיר נצורה שכבשו
כל בגותיה והשחיתו כל סביביה עד החומה והן יושבי' סביבות החומה
ולא נשאר רק העיר: שלולי יי' צבאות למען שמו הותיר לנו בעת החיא
שריר את בת ציון: ועכשיו בטרם בוא היום ההוא שמעו רבר יי" קציני
טדום הרעי' ותחטאים וחאזינו תורתו ומוסרו: לטה לי רוב זבחיכם
שאתם טבורים שאסבול רעותיכם בשבילם וטה הנאה יש לי בהם' אם
לאכול שבעתי עולו' אלים ונפשי קצה בהם כבר' אָנגייץ אִינְשוּי'* כמו
פן ישבעך וישנאך* ואם לשתיית הדמים לא חפצתי בם* שהרי בזטה
וכחמא אתם טקריבי' אתם בבמות כל השנה שלא במקומי ואין זבחיכם
זבחי צרק כי בזמה תביאום: גם כי תבאו לראות פני ברנלים ואתם
.
מס
10
11
זוכחי' זכחיכם לפני טי בקש זאת מירכם שאתם סבור" להנצל בכך .
מחטאותיכםי כענין שנאטר ובאתם בבית הזה ואמרתם נצלנו למען
עשות את כל התועבות האלחי להיות רומפי' חצריי ר יך מרוב עם' אין
הררתי ברובכם על כך: לא תופיפו הביא לפני וד תקרובת שוא שאין
אתם נקיים לזבוח זבחיכם זבחי צרק שהרי הקטרת תועבה היא תקרובתכם
לי שזבח רשעי' תועכה* חרש ושבת. לא תוסיפו קרא מקרא עצרהי כענין
קראו עצרהי כי לא אוכל ואסבול און שבידכם עם העצוה שכל זמן
שאון בידכם חדשיכ' וטועדוכ' שנאה נפשי : ובפרשכם כפיכם לתפילה
נם כי תרבו תפלחה ותחנוני' להכמיר ניחומיי אליכם : אלא רחצו והזכו
ידיכם מן הרסים* ורחיצ' וזוך נופלי' בכפים* והזיכותי בבור כפי' מנגר
עיניי כלו' שלא אראה בכם און ועטל ואז לא אעלים עיניי חרלו הרעי
ואם תאטרו נשב מלחוע וייטב לנו לכך נא' למדו היט'י לעשות
חמובי ררשו משפטי ט עני ואביון מיר חזק טמגוי אשרו חמוץי
הרריכו הנחמוץ בדרך משפטו למען לא יהיה נוקש ונלכר ביד מעול
.(6ץגומם6 8115 ם6'[) גגוא מס גומ |
3
15
16
17
4 7 -ן צנגדמך
וחומץ+ שפטו יתום מיר נחלו* ריבו ריב אלמנה ותפס ריב באלמנה
ומשפט ביתום שהיתום אינו בוש לריב ריבו בפני בית דין עט שכנגדו
אך אם יש שיעשה לו משפטי אבל אשה בושה היא ואין לה פתחון
פה כל כך לריב ולטעון עם בני ארם כפני ב' ד'י ואם תאמ' מה אנו
מועילי' במה שנתקן עצמינו להבא אם הוא טענישטו לשעבר תונינו
נכתם לפניוי לכו נא ונוכחה והביאו למוסר לבכם והכגעו לבא למשפט >
.5.5 .₪4 ותוכחה על לשעבר *וקבלו עליכם להשפט לפני בכךי שאם יחיו חטאיכ' .
5
26
נכתמי' לפני כשני' וכתולע אכבסם ואלכנם ברחמיי וחסריי שלא לפקוד
עליכם אחרי שתקבלו עליכם תוכחתי על אשר אני נטלתי לכם הטובה
ואתם נסלתוני חילופה* ועתה אם תאבָו ושמעתם רבריי אלה: פרשה:
וכאשר ראה שהעיזו פניחם לפניו נאצו כל תוכחתו נשא עליהם משל
קינה איכה היתה* אישט דוינואת+ בל'י לזנה' לזנות מעלי ואינה הפיצה >
לשוב' קריה שהיתה לי נאמכה ורבוקה בי* מלאתי משפטי תעל ירי כן
צדק ילין בה לעולםי מעולם לא אירע בה קילקול ביום שבלילה לא
היח הכל מתוקן' ששופטי צרק שבה היו "שבי" על המשפט תמיר
לשפוט העם ומשברי' מתלעות עול ואיש על מקומו יבא בשלום ועתה.
חן הן המרצחי' במשוא פנים והטית משפט וקבלת שוחרי כספך הצרוף
ומזוקק בעליל בלי רופיי סבאךי שטעמו בו וריחו הטוב מחול בלי ריח
וטעטי ומליצת המשל בצרוי שריך שבמשפט ישורו לשעבר ורזני' שחיו
מזקקי צרק עכשיו סוררי' ונותני' לי כתף סורדת* וחברי גנבי" וחן =
מחזיקי' את ירם* וררף שלמניםי מה לי ולצרח* חרי פלו' עשיר שהואו
אדם חשוב ונשוא פני" אוהבני ואני בשלום עמו ואס אזכה אותו חעני
שבננדו ישנאניי ולכך יתום לא ישפוטו מיר חזקה טטנו* וריב אלטנה >
שחיח להם לריב בשבילה אינן טניחי" לבא לפניהם ואינ נוקקי' לה:
ועל כן נאם האדון המשל בכל ובידו כח לשפוט* אביר ישר'' הרעח
אותו ונידלו ורומם אותו כמו שא' ה
עצב שאני מתעצב אל לבי אם אשחיתם ואתחזק בלבי לאחוז במשפט
ידי ואנקט' מהם : ואשיבה ידי עליך אחרי הנקם לצרוף עוד הגותרי'
צירוף אחר צירוף עד שאסיר כל בדיליך: ואז אשיבה שפטייך צרק
כבראשונח שהיית מלאתי משפטי ציון במשפט שישפמו עטה תפדה .
.6ום6ל06 4 1
.ג 16-11 .1 131.84 8
סיר אויביה חמציק' לה ושביה חשבים לה סגלותם וכושכיים בצרקה
שיעשי בשובם אלי בכל לכם: אכל שכר פושעי' והטאי' המכעיסי' אותי 50
עכשיו ברעותיהם יהרו בלי הקוח ותוחלתי וכלפי שא' לסעלה שהקריה
חיתה לזונה ושריה סוררי' או' עתה שהקריה יחא לה הקנה ויש טרמאו
לטכתה הזובש לשברהי אכל שכר חשרים חפוררי' אין לו טרפא וחוכש
כי חמה יכלו לפי שהם מחטיצי' הקריה ' לונות טעל. אלחיה: כי יכשו 99
כעת צרתם בהנקטי כם' מאלים ועצי רענן אשר חטרו לחם למצבות
הוטרות ויבמחו בם לעזרה ולא יועילו ולא יצילו* ותחפרו טמבטה הננות
אשר בחרתם לכם לסקרש כענין בשו כי במח באו עדיה ויחפרו* וכן
הוא אוטר ובא אל טקרשו להתפלל ולא יוכל : כי תחיו אתם הבוחרי' 35
אותם והנשעני' עליהם כאֶלָה שהעלים חלוים * תסטכי" בו וכבא קצם
לנבול לא תועילם האלה ויבשו כן תחיו נופלי' סטבטה חקות טקרשיכם !
ושמא תאטרו איליכם ונגותיכם יחקייטו נם חם יחיו לאין וחיה החפון 11
שבאלוני ננותיכ' אשר אתם מקטרי' שם לנעורת לפני אש אפי וקנאתי
ופעלו שנטעו לאשרה יהיה לו לניצוץ שעל ירי העובר ילקה הנעבר
וכשל עחר ונפל עזורי גיצוץ כמו ונתוצים כעין נחשת קללי ולשו' ופועלו
שמשט' פועל שפעלו חזקיקנו לפירוש זה : הדבר אשר חזה מוסב לטעלי 1 .ג
וט'ט' עיקרו לשל אחריו הוא מוסבי וכן פת' זה חרבר אשר וזה ישעי'
בן אמוץ על יהוד' וירושל' שיבשו ויהפרו מאילי עצביחם ומגנות במותיהם
וטקרשיה'* והיה באחרית היטים האלה ימי הנקם וחשילום שלקחו כבר 3
טיר אל" *כפלים בבל המאותיה' נכון וטיושב יחיה הר בית יי' לעולם .+ .+
נגובה ההרים' הררי צ'ון* לבית אלחים* ונשא יהיה טנבעות אשר
סביבותיו למקרש שלא יעברו עור אלוה על ההרים הרטים ועל הנבעו
וק עליוי תשא כענין והבית ואה יהיה עליון+ כהרז אליו* על הקוחם*
כל הגוים* כי בית תפלה יקרא לכל העמיםי שנם הנכרי אשר לא טישרי
חוא וכא מארץ רחוקה לשם אלחי ישר' ישמע אלחי' שם למען ירעו
שמו והיא הנְהָרֶָה שהַעָשה בקשתם ולא יבשו מחקותם* וכלפי שאוי
למעל' כי יכשו מאלים ותחפרו מהגגות ויכלמו מתקותם אשר קוו לתושע
ולהעזר בבמותיהם או' שאף נויי הארץ יושעו וינהרו במבמחם על בית
שהן תלוי' בה שלא יבולוי וכנגה אשך מים אין לה .קתומ ם0 1
.שבוטחת יאורי' והן טתיבשי' הרועיח ימוללוי
184111 420. ₪
אלחינוי ותרע כי ונחרו חילוף ינוש ותחפרו ואור פנים חוא על מילאוי
הקותו שכן הוא או חביטו -אלי) '|נחרו ופניהם אל יחפרו' עשה תחרו
חילוף יהפרו' וכשם שההפירה השכת פנים כען וחפרה הלבנה כן
הנהרה אור פנים כמו אל תופע עליו נהרה: והביטו לשו' מבטח כמו
טבטפ' חנה כה מבטינוי הביטו ארחות תיט' שהיא כפול על הליכות
1 שבא קוו למו: וחלכו עטי' רבי' כשיטצאו תוחלתם ותקותם על בית
אלהי' אמונה ולא אכזב ואטרו לכו ונעלח אל יי' יורנו טררכיו ונלכה
בארחות" כי מציון תצא תורח אין תורה ודבר י" כי אם חיתצא מציון
ומירושלם ואין אלהי אטח כי אס אלהי יעקב' וישליכו איש אלילי כספו
4 מהבו לקרא כלם בשם יי' ולעובודו שכם אחר עס ישר'י ועל ידי שיבאו
עטו בברית לילך בדרכיו ולשמע בקולו יהיה המקום לשופט ולמוכיח.
בי . טי לוי הנלחמים ומתגרי' זה עס זה וכל משפטיו ודינו יקבלו
עליהם חן לזכות הן לחובה ואיש על טקומו יבא בשלום ולא יצטרכו
עוד טי אל נוי חרב על שלוקה ארצו ידו להלחס בו להוציא' טידו
אלא יזמינחו לדין לירושלם לשמע משפט תורת אלחינו ולא יסרב כל
כך יחא טורא שמים עליחס' ויקכל דינו עליו החייב כזבאי והוא שא'
למעל' לכו ונעלה אל יי' וירנו מדרכיו אם הרין.עטי או עטך* ולכו
05
יישוב העולם לעבוד איש איטתו והחרג אשר היחה לו חמול שלטס
0 וחרי תראו שאף
שאר אוטות שאינם ליטורי אלחינו ולא נתן משכנו ומקרשו כתוכם יבאו
3 מארץ רחוקה לשסו לילך בארחותיו ונהרו. אליוי קל וחוטר אתה בית ,
יעקב. אשר פחר לו לסנולה לכו בארמותיו: ונלכח באור יי בלי מכשול
6 תנף: תריך אתה לישר דרכיך שהרי נטשת ועזכת אתה בית יעקב. את
עמך אשר בית אלחינו וסקרשו בתוכם ומשרתי' אתו והנחת ררכם
הטובה לילף בררכי חשך בררכי הנוי כמו שספ' והו'י כי טלאו מעשים
אשר לא עשוי סקרם' שבמורהם' תנְים כפלשתיםי שבמערבם'
וכילרי נכרים ישפיקו וירבו בנים להתחתן בעמי חארצות ולא בעטם
7 נמצאת נוטש ועחב את עס וטירבק בגכרים + וכשנחטלאה ארצו כסף
8 ההב וסוסי' ומרכבות אז נכה לבו ער להשחית : וחמלא ארצו אליליםי
= וכאשר חשפיל עצטו וחולל קרושתו להשתחוות למעשה יריו לאשר עשו
9 אצבעותיו כן יתחללו וישחו וישפלוי ואל תשא ארצו להם ניום אירם
1 זזז--10 .זז זזגזא8ן ,
ותקיאס יען וביען בנלוליהם טמאוח' ואל תשא מוסב על ארצוי ואל תשא
כסו ולא נשא אתס הארץ' החת שלש רזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל
שאת' הרי נשיאות נופל בארץ וחרי חוא כענין ותקא הארין את ישביה !
בא בער' לבא בצרי ולחטמן בעפר מפני פחר "יו שחרי עיני נכחות
הארם ותפארת רום עיניו דברים שנתן עיניו אליהם *להשתגב בס
ושחיה מתפאר בם לעזרה שפל שלא ישא עור עיניו אליהס כי ייבטלו
כמו שספ' וחו'י ושח רום אנשים טלינבה עור' ונשנב יי" ולא יהא עור
דבר למשנב רק שם י" כלו' הבוטחי" בשם יי" חם ישונבו כענין בו
ירון צריק נשננ' כי נשג' שמו לברוי חוא לברו גבה למשנכ' וכל
משנב לשו' עזרת נובח הוחא אבל הבוטחי' בעשרם ובמנדלותס ישפלו
ויכאו במחילות עפר להחבא כמו שמפ' וחו') כי יום ליי' צבאות על כל
נאח ורס על כל נשא בממשלת ובכבוד ויהיח שפל ולא יוכל להעזר :
על כל ארזי הלבנון הרטי' והנישאי' אשר יבטחו בס לטעו ומחסה ו
ועל כל ההרים הרטי' שיבטחו לעלות בראשם ולהנצל כענין אס יעלו
בראש הכרטל משם ידי תקחם: ועל כל טגרל וחומה בצודה שהס להס
למבצרי מעוזים ! ועל כל הכוטחי' בעשרם שאניות תרשיש להם לחכיא
כסף וזהב טאופיר כמעשח שלמח' ועל כל שכיות וכנייני אוצרות חמרה |
וכאשר כל בטחונם פסק לחס ושח נכהות ארס' הרי פיר' ו"טה אדס
וישפל איש שא' לטע': ואף האלילים שבטחו בם כליל ונוי המרתם
והפארתס יהלף מהם היו טזולולים ונכזים בעיניחם כשיראו שאף
לעצטס לא יתילו ולא יצילו ו וכאו בסערות צורים הוא 5" בא כצור
והטמן בעפר ! כיום החוא. ישליך הארם את אלילי כספו כשיראת שאין
להם השותה' והוא פ'' כליל יחלף' וחיכן ישליכם לחפר פרות ולעטלפים
ולשרצי הארמה וזרום כרוה וכשקין אותו אלות שעשו לו להשתחות
לנחונ בו מורא וקרושה הוא ישליכם סעליו לאשפות להציל עצטוי לבא
בנקרת חצורים' כיתו' בו יחיו עצכיהם לחיה ולבהטהי נס מן הארם
וסעזרתו הרלו לכס' מבטוה בו' אשר נשמה באפו' אשר לו הכסת
ונכורח וחוד וחרר טנשטתי שנפחתי באפיו כי במח נחשב הוא לעזרה
ולישועה' הרי נשטתו בירי ותצא רוחו יטוב לארמתו ואברו עשתונותיו'
ומפ' וחולך שאף מבמח הארם ומשענו יאברו מחם | כי הנה האדון'
המרטל בכל שכירו כ ונבורח לעזור ולחכשיל ' מסיר מיררטלם וטירירה
בבא מפלתם נבור ואיש מלחמת' כל אילו מוסבים על מטען ונטענה'
וו
ן 1
0.1
-0
8 .ד 11
איש מלחמ'* בעל תחבולות למערכי טלחמה* שופט' -לשפוט איש מיר
רעהוי ונביא וקוסֶם* להגיר העתידות* ויועץ* כגון אהתופל' וחכם
חרשיםי כמו החרש והמסגרי ולפי שחכם רבוק להרשי' נראח שחרשי"
שם רבר הוא והוא מחשבות ומזטו'י כמו אל תחרש על רעך רעהי
| חורש רע בכל עת' ונבון לחש יורה עליוי כמו כי עבריו מתלחשי"י
01. 4.
יחר עלי יתלחשוי ואם חרשי' לשו' כשפי'.כלשו' ארטי' יורה עליו נבון
לחש כלשון אשר אין להם לחש* אשר לא ישמע לקול מלחשי'י אס
ישוך הנחש בלא לחש: וכאשר אסיר טחם כל אלה אז ונתתי נערו
שריח' להכשילם ולהשחיתם : שיהא נגש ונלחץ ונרחק חעם איש באיש
מפני נוזלי' ועושקים וחוטסים ואין מושיע* גם ירחבו וישתוררו חנער.
בזקן וחנקלה בנכבר. ואין משפט כל כך יסור מחם משען ומשענח של
שרים וזקנים ושופטי': כי אף באחיו הגדול בבית אביו יחפוש להשען
עליו שלא ייכשל בפני לוחציו ודוחקיו בראותו כי יצעק לפני שרי העיר
ומושליה ואין משען ומשענה בהס: ויאמר לו שמלה, לכה כלו' הרי אינך
חסר כלום ויש לך פרנסת ביתךי קצין תהיה לנו לפני טשפחתך וחיטפל
בנו להושיענו מיד המרעים לנו* והמכשלה הואת שאנו נכשלי' ונופלי"
ביר חזקים ממנו מאין משען ומשענח תהיח תחת ידיך לסמכנו ותחהיה
לנו למשען למכשלתנו שאם זרים ונכרים רחקו טמנו אתה שאתה
אחינו בשרינו אין לך להעלם עיניך מטנו' ואף הוא לא יעמד לאחיו
ביום ההואי יתפש על לשו' משען ומשענ' נופל לשו' תפישהי כמו
בתפשם בך בכף חרוץי שלמעל' או' יען היות' משענ' קנח *לבית ישר
ואו' ובהשענם עליך תשברי ואף זה כן בתפשם באחיהם. בית -.
למשענ' יִשָבָר תחתם כקנה רצוץ: לא אהיח חובש ועוצר ואוסר ארם
בשבילך לדין' ואתח או" שמלח לך וחרי בביתי אין : לחם ואין שמלה
ואיני פנוי לכך+ ומה שלא ימצא איש משען אף באחיו בשרו כי הסיר
המקום מהם כל משען וכשלה ונפלה לפי שלשונ' וטעלליתם אל יי'
בנלוי ובעזות למרות את פיו ולהכעיסו לעיני כבודו השוכן בתנכם
בפרהסיא* כי כשלה ירושלם על כי לשונם מוסב ואינו טעם לשלטעלה
אלא כי לשונם ומעלליהם הוא עיקר הטעם' וכן דרך כל המקרא ברוב
מקומו' כשחוא רועה ליחן טעם לרבריו חור עליהם ונותן בהם טעם :
הכרת פניהם שמכירי' פנים במשפט ואינן בושים להטות משפט בשביל
נרול ונשוא פנים חיא ענתה בם שמטרין אותו לעיני כבורו שא'ע'פ'
7 זז 18111 9
שיודעי' שאני נצב שם ובקרב אלהים אשפוט אינן נמנעי'י ועל המשפט
קינתר אוחם למעל' בכל הענין לפיכך אף זה מדבר בכך' וחטאתם
הגדולה כסרום לנאות כמו שקנתר' למעל' וגם שיר עני ואביון לא
החזיקו לחיותו עטם' הגידו ולא כחדו* כי בגלוי עושקים ורוצצים דלים
ואביוני' ואין מושיעי וחן הן הטאות סרום כערות יחזק' הנביאי הלא
זה היה עון סדום גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקהי וכאשר
ימרוני לעיני כבודי ומכעיסי' אותי על פני תמיד מה הן סבורי'י שמא
לנמול לי רעה בתמיהי אוי לנפשם כי לעצמם הט נוטלים רעה ולא ליי
כי אין כבודי חסר ונפנם בכך כלום: אמרו צדיק כי טוב לו וא'ע'פ'
שתראוהו מעונה ומדוכא נגש ונענה כי סוף סוף פרי מעלליו המובי'
אוכל ולא יקפח הק'ב'ה' שכרו ותקוה ואחרית תהיה לו: ואם תראו רשע
מצליח בררכיו אל תאשרוהוי אמרו לרשע אוי לו רע לו כי אע'פ'
שהוא מעליח עכשיו סוף כי גמול ידיו הרע יעשה לו ולא ינצל ואחריתו
תכרת כי בכך אתם טועים : עטי נונשיוי שריו ושפטיו אשר היה לחם
לשפוט וליגוש הרשע למשמט אינו מטנחי זקנים הראויי' לכך אלא נערים
ותעלולי" שלא יהא לו נונש ואיש הישר בעיניו יעשהי והוא שאו טעוללי
ולכך נם אני אתן נערי' ותעלולי' .שריחם ומושליהם ויחיו נינשים איש
ברעהו מאין משפט' ונשים משלו בוי שופטים שפלים וחלשי' כנשים
הוא טמשיל עליו למען לא יכופוהו לעשות טשפט ויעשה כתפצוי עמי
מאשריךי כמו ואשר בררך לבך* ענין אשורים* מדריכיך ומנחיגי' מתעים
אותך והוליכוך בררך לא טוב ודרך ארחותיך הטובה והישרה שהיה לך
לילך בח ולא תיכשל ולא תננף באבן רנליך אותה בלעו וכיסו ממךי
ולפיכך כשלח ירושלם ויהודה נפל : נצב לריב יי" ועומד לדיו עטיםי
משפחות ישר': עם זקני עמו ושריוי שהיה להם לשפוט ולהוכיח וגם
הם גחלי' אֶת העניים וכך יריב עמס' ואף אתם שהיה לכם ליסר
החוטאי' בערתם כרמי העניים בתטיה: מה לכם תרכאו עמיי אם שאר
העם נחלי' וחוטסי' אתם טה לכם לעשות. זאת' הנה פורענות גובה
האנשי': ועל גובה הנשים' ויאמר יי" יען כי נבהו בנות ציון שחן
הולכות נטויות ופשוטות נרון דרך גאוה' ומסקרות עינים לצרד ולראות
דרך נאוח על העניות ההולכות בִצְְנֶה בביזוי כלו' טח לך עטי* הרי
אילו שנים נובה הראש' ועל זה יאט" וספח יי' קרקר בנו' ציו'י ו"
פתחן יערה מוטב על הלוך וטפוף וברגליהם תעכסנה' וכה פתרו"-שטן
13
15
16
דג
10 6 יז זוזג
הלוך ומפו' שמן חמור וכשמי' ותמרוקי'י תלכנה* בשווקי" וברחוכות
כדי שיריחו האנשי' את ריחן ויטשכו אליתם ויתרחקו מבנות העניים
ההולכות עטן כלוט' מה לכם אצל מאופה ז' וברגליה' נועלות תפארת
4.5 54 העכסים לחתיפות בהילוכן ולרקרק בפסיעותיהן שיהו מסיעותה' *נאות !
ונראה שהעכסים חללו כעין אצעדה חיו וטטילות שלשלת כסף או זתב
או משי ביניחם שלא להרחיב פסיעותיהןי וכן הוא או' וכעכס אל מוסר
אוילי וכח' וכשור הנקשר אל מוסרות הליצני' השוחקי' בהם כנון שור
האצטרין וכיתת' בחן' שפעטי' שהוא מת בהניחם אותו א'ע'פ'כ' הולך
אחריו כי לא ירע כי בנפשו הוא' ושפח יי' במספחת אבעבועות קרקר
בנות ציון שמתנאות בו ו" פתחן יערח פיתויי מרקחיהן תדייחן
שמחקשטות בחן אף בין בני אדם' יערח וישפוך ויחשוף טעליחן כמו
שמפ' וחו'י* וא'ע'פ' שחוסרו ערִיָם שלחן טרוב עוני לא יחדל טתם בכך
וחיה תהת בשם סק יחיה' כלמי שהיה בשרן טלוהלה שמן הטוב
ובשטים יהיה מלוחלח' ליחת מונלא ומקמוק שחין* הסק בשרו' נקפהי
ניקוףי כמו ונקף סבכי חיערי מעשה מקשה' עדי זהב שעל ראשו ועטרות'
פתינילי סיגר שקורי" פורְעינֶט'י כיי, טכה: גם האנשי' הנמשכי" אחריחן
בחרב -יפלוי מתיך* לציון מרבר* ומכל מקו' פורענות חנשים הבעולות
הוא כעניין והרנתי אתכם בהרב וחיו נשיכם אלטנות! פתחיה' פתחי
ציון טרוב הרונים החללים* ונקתה* היא לברה ציון טעונש שלא תלקה
אז בעת ההיא עם בניה וכנותי' התוטאי" כי לא בא יוטה עדיין יומה
ליתרג וליחרב' ולכך טעט ממער יוהר בה כמו שמפורש למטה וחיה
הנשאר בציון מכלל שציון תהיה קיימתי לארץ תשבי שוטטה טכניה :
העכסים הטנעליםי והשביסים מיני טבכה לתכשיט . ה !
הראשי הנטיפות על שם שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה וחן כמין
מרגליות נקובות וחוזרות (חרחות .1) בחוט ובלע' טושטניצש (₪0846860551)י
וחשרות צטירי הזרת ותרגו' שיריא* וחהעלות טיני סרבלים נאים' וכתי
הנפש שכננר הלב נושקש (05ו0801ה) בל'י והלחשים נזמי האזן* המחלצות
כתוניא' כמו קח לך את הליצתם' והמעטפות מצעות המטה' והמטפחות
מפות* והחריטין [מחכיא] רפוס של בית הרחם כדמתרנמ' וכוטז וטחוךי
הגליונים חן מראות על שם שמגלות הפנים קורי' (קרוי' .1) נליו'י וחצנים'
060 טק) )ווטטזס + .מלקינש (8ם/6%!טות): מ" רשי"
.1 .-ן .סז ד 11
וכל כך יחמעט חעם שהוחיקו שכע נשים בכנף איש בהפער גרולי
רמיון ויחזק בכנף טעילו שלא היה רוצה לשוב עמו* כל כך תחיינה
חנשים מזולולת כי עצמו אלמנו' ציון* רק יקרא שמך עלינוי שיש לנו בעל
ולא נהיה הרפה בהשר זנות: ביום ההוא יהיח צמח יי' שיצטיח בצין
הוא העם הגולר בח אחרי חכרת ממנה הגאוני'י ואף למטח ירמה אותם
לנטיע' שורק* לצבי ולכבור להק' שיכובד בהם כי יתיסרו מן חראשונים
ויחיו טובי' מהס' תה בבית שיני* ופרי הארץ. העם חנולר בה לפליט'
ישר' שיותרו מן ההרג : והיח הנשאר לחיים מן ההרוני' קרוש יאמ' לו
שכל כך ייכרת חעם שיחו טחזיקי' את זה קרוש כמלאכי אלהינו שאין
פע ורעה שולטי" בחמי כל הכת' לחיים ולהצלה בירושלם* כענין
וחתוית תיו על מצחות האנשי? הנאנחי' והנאנקי' על כל הרעות להחיותם
ולהצילם' והוא הכתב: זה היה אם רחץ "' את צואת בנות ציון'
בנשים' ואם את דטי ירושלם טן האנשי" ידיח מקרבה לפי שורת
הדין ברוח משפט וברוח בער* שכל רוחו ודעתו היה לשפוט ולבער
כל החוטאי': כל כך היה מכריתם וטמעטם שקרוש יאמ" לנותר והיח
שוכן בתוך הנותרי" בכבורו עין בעין, במסך ענן ועשן יומם תטיר
וכפריסת נונח אש להבה לילה תטיד כררך שחיה במרבר בחנותס' כי
' על כבודו שהיה שוכן בתוכם היח בורא על מכוניח ועל מקראיה הם
בנותיה חקרואי' לשטח חופת ענן יומם וחופת אש ליל- ולצורך מה':
וסוכה תהיה לה הופת הענן וחאש יומם ולילז לצל יומם מחורב
ולמחסה ולמסתור יום ולילח' אבל הוא רחום והרבחה להשיב אפו ולא
יעיר כל חמתו לכלותם כל. כך* נמצא והיה הנשאר בציון וברא יי' ענן
ונונח תלוים באס רחץ וידיה במשפט וביעור לומ' שאם רחץ אז היה
זהי אבל לא יחיה שלא ישפטס לפי שורת הרין לבער כי אם לפנים
מן חשורה ברחטיו ובחסריו : פרשה : אשירה נא לידידי* דרך הנביאי'
כשרוצים להכגיסם דבריהם בלב העם ממשיכי' את לבם לרבר דבריה'
דרך שיר ומשל' וחרי שירת האזינו תוכיתח שאינה אלא תוכחות
וקנתורים וקוראה שירה והטעם לפי שעל דרך חשיר תהיה שומה בפיהם
ויבאו הרברים *בלבם' לירידי' על ידיריי דור אבותינו הראשוני' שהוריש
כי על כל כבוד הפחי פי' על כל צמח האמור למע' .קזוווז %-
.שיחיח לצבי ולכבוד יחיח חפה של ענן וננה אש הנזכר בפסוקי
9
-
4
101. 5.
4
1. 0% 13
להם חטקו" את הארץ ובחרם לו לעם כגָלַה מכל העטי' ושכן בתוכםי
ומה שירה אשיר לכם על ירידיי שירח שמשורר דורי הק' על כרמו
של ירירי הוא זרעם ודורותיהם שעטרו אחריתם* בקרן בן שטן* טקום
מובחר וטוב לגדל פירות טובי" ומתוקים : ויעוקתו לפי ענינו חיא
עבודת גירולו כגון עידור וכיתו' בו' ויסקלהו מאבן ויטעהו שורק* חח
מכחר בנפני" ואמר בלבו שיהיה הפרי נחמד וטובי ולפי כך בנה מנרל
בתוכו לשמרו בזמן הבציר ולא כשאר כרטים שעושי' בהן סוכת עראיי
ונם יקב לררוך הענכי' חצב בו בצור הסלע קבוע לעולם ולא כשאר
כרמים שהיקב של עץ וסיטלטלי וכל כך למה לפי שחיה מצפה לין
טובי ויקו לעשות ענבים ויעש באושיםי כן ורע היה לישר' כאבות
חעולם אברה' ויצח' ויעק' צריקי העולם והיח להם להיות רוטין להם* וחם
יוצאי מצרים ויעזקהוי נתן להם תורה ומצוות' ויסקלהו* הפיר כל הרעים
מתוכן שלכך עכבן מ' שנה במדבר ער תום כל חרור העשה הרע בעיני >
יי' שהיה להם לב האבן לשמע בקולו* וימעחו שורקי בָּניהם שעמדו
אחריהם דורו של יהושע וסבור חיה אחרי שהסיר כל הרעים מתוכן
שייתקנו. אילו ויהיו טובים ולא יוסיפו עוד .לעשות הרעי וכן בכל דור
ודור היה מבער הרעי' מתוכן כארם שבורר צרורות טתוך תבואחו ולא
הועיל* והוא שאמר ירמיהו ואנבי נטעתיך שורק כולו זרע אמת ואיך
נהפכת לי סודי הנפן נכריה שלא ננטעה כאן טעולם : מה לעטות
5 עוד לכרמי ולא עשיתי לו שתאמרו שאני פשעתי בכך: הסר מסוכתו
6
7
9
כל ערי מבצריו: לא זמר ולא יעדר: לעזקו ולסקלו עור ועל ידי כן
ועלה וינרל שטיר ושיתי וכן יאמר לטמה וכל ההרים אשר במעדר
יעררון לא תבא שמה יראת שמיר ושית* ועל העבים אצוהי כל הטוכות
שנתתי לו לשעבר אמנע טסנו: משפח תעקה לשו' נופל על הלשו' כמו
בתי אכזיב לאכזב' לא יצאה יושכת צאנן: ומפרש המשפה והצעקהי
הוי על טניעי בית שלהן בבית העני שכנו בהסנת נבול מדי יום ביום
ער אפס מקום לעני לשכת' וכאשר צר לו המקום יתוא ותולך לו כל
כך דוחקו ונשארו הן לברם יושבי' בקרב הארץ: באזני באה הצעקהי
אם לא לשו' שבועהי בתים רבי' לשמה יהיו על הניעם בית בבית מאין
יושב שנם הם יצאו מהם מחטת רוחק ועב והוסר לחם: כי עשרת
צמרי כרסי מה שעשרת צט' כרס חורשי' ביום אחר יעשו לחם בת
אחת ובית זרע הומר יעשה איפהי על הגיעם שרה בשדה' וכאשר
13 1 40 1-16
חוציאו: העניים מבתיהם מרוב דוחק כן יצאו אף חם מבתיהם מרוב
דוחקי איפה ובת מדה אחת להם אלא כשהאיפה ביבש וחבת בלח. כן
סוכי' ביחזקיאל וכאן : הוי על משכימי בבקר לרדף שכר יין. ירליקם'
בטעמו ובריחו הטוב עושי' להם שדולקי' ורודפי' אותו: + משתיהם*
למשתיהם' ואת מעל יי" ומשפמו שעשה בכיוצא בחן שהיו גחלים את
העניים לא הביטו ולא ראו שנם הם יש להם לידאג על עצטם שלא
ינקום בהם וישפטם : לכן מכלי הדעתי שלא הכירו וידעו פעלת ו"
ומעשה יריו שיהרסם ולא יבגם ולא שמו אל לכם להשיב נזילת העני
וחעלום מעל ירושתם * גלח עטי גם חוא מעל ירושת אבותיו* וכבודו*
בני ביתו והכבורה אשר היה לו בעשרוי יהיו כלם מתי רעב כמו
1
שאמרנו שעשרה צמרי ברם יעשו בת אחת ולכך ינלהי וגם נופל כבוד =
לחילוף ברעב כלפי שאגו מוצאי' חרפת רעב* צחח* לשו' שכנו צחיחה*
רוח צח שפיים* זאת להם על הגלותם העניים מעל ירושתם ועל מותחם
פיהם לאכול ולשתות *לכלי חק השכם בבקר ולאחר בנשף ואת פעל
יי' לא הביטו ! הרחיבה שאול נפשהי גם היא כנגדם לבלעם לבלי חק
ור
משתיהם בכגור נבלי בה מוסב על שאול: ושה ארם* הנותרי"
= בראותם משפט אלהינו* ועיני גבוחים תשפלנה : והמקום ינשא ויגבח
ויתרומם ויתגדל בעולם במשפט ההוא ששפט בם' והאל הקרוש נקרש
. 5.
| /
-4
/
.6
בעולמו לעיני הכל' בצרקה* שעשה לעניץי בעניין בקורובי אקרשי |
והתנדלתי והתקדשתי* בכל מקום* משפם וצדק'י משפ' לגוזל וורקה
לנגל :| ואז כאשר ינלו הגחלים ורעו כבשים* הם העניים המגורשיםי
כדברם* איש בתוך עדרו בשלום כי מתו האלים והעתודי' חבריאי'
7
והחזקים שחיו מגנחי' אותם בקרניהם והודפים אותם בצד ובכתף עד :
הוציאם אותם אל התוצה' ועוד חרבות אותם האלים והעתודי' המחים
וחשמנים הגרים בירשתם בגזל יאכלו הכבשים וירעו את חרבותיהם !
הוי משכי הען אליהם להטיב להם ליהנות בתבלי שואי במכמת
השוא* שסבורי' שלא תבא עליהם רעה על כך* וכעבותי סתם עבות.
אינם כל כך חזקים ופתם ענלה כבידה וטעונה' כעדות הכת' כאשר
העיק הענלה הטלאה לה עטירי ואין דרך ענלה למושכה בעבותות
אלא בשוורים כמו שתראה ואת ארבע הענלות ואת שמנת הבקר' ואם
ימשכוה בעבותים יינחקו* וכן הוא או' וכעבות הטושכי' עגלה ומתנחקי'
5
26
14 .6 .ץ 841.1
שנמצאו גם הם עבות שוא והבל כן הם מושכי' אלהם הטאה במבמת
שוא'י ומהו מבטח השואי האו' בלבם כשחוטאים למח אמנע עצטי
מלעשות תאות לבי ועינייי אם על מה שישעיה או' שפופן ללקות בכך*
לא יהיח הרבר ולא יבא: שינם כדבריו ימהר יחישה מעשהו שאו"
שיעשה לנו הטקו' למען שנראה שאמת הן רבריו ותקרב ותבאח עצת
קרוש ישר' שיעץ עלינו להתקרש בנו לעיני הכל במשפט ובצרקה כמו
שאמר חאל הקרוש נקרש בצרק' ולכך אוטר קרוש ישר' ונרעה כי הטקו"
שלחוי אלא ודאי הכל שקר: לרע טובי אם רואי' רשע מצליח או' כל
עושי רע טוב בעיני יי" ולאדם טוב וצדיק או' רע הוא לפני ""י' לפי
שהוא נגש ונענה ושפל* שטים דרכי חשך וחלקלקות באחרית'* לאורי
לפי שהנאתם קרובה וטוב להם בתחלתם ונהנים בחייהם ולא יראו את
אחריתם שהיא לחכרית* ודרכי אור באחריתם שצריקי' ירשו ארץ
וישכנו לער עליח אותם משיטי' לחשך לפי שאינם נהני' בעולמם*
וכך פי' מר למתוק שאחריתם מר כלענה ופרי מעללי הצריק הטוב
וחמתוק שמים למר: והוי לחם שבכך חם הכמי" בעיניהם, ולא יראו
אחריתם : הוי גבורים לשתות יין' ודבר זה גורם להם להצריק רשע
ולהרשי' צדיק כמו שמוכיח בקהלת במלך בן חורין* וכמשלי אל למלכים
שתו יין ולרזני' אי שכר פן ישתה וישכח מחוקק וישנה רין כל בני עני:
לכן על שהן או' ימהר יחישה מעשהו כאשר רברו באזני כן: אעשח:
להם פתאם יכא אידם* כאכל לשו' אש את קש מהר וכאשר חשש
הבל הלהבה ירפה ויטים כן שרשם ורטיבת* ליחלוחזם ימקי הניטק
וניטס"י וכאבק העולה ומתפזר ותזרה ואברי על כי מאפו תורת י"
ומוסרו שמורה להם ביד נביאיו לפי שאיני ממחר וטחיש דברי לקיימם*
ואודיעם. כי רברי נביאיי אמת ! על כן שמאסו חורתי וירמו ההרים
בחרות אפו בס* כענין ותנעש ותרעש תארץ מוסרי הרי ידנזו ויתנעשו
כי חרה לו* כסוחהי כרבר הניסה ונשלך מרוב מאיסות כנו' צואה
והרוטי" לח' ועור ירו נטוי' להגלותם טעל פניו כמו שמפ' והו': נשא
פי' מושכי' העון והחמא בחבלי השוא כלו' על סמך .קתומ 05 1
מבטח שוא חוטאי" ועושי' עון הם דומי' לטי שמושך העגלה
כמק 1ם8 ורטיבת זסצס ופרחם 28 .18 * .שמתנחקי
. ונימס ז6טס
.ו 1 "ץ 11 15
הק'ב'ה' נט לגוים לקבצם ולהביאם על ישר' ושרק לו לגוי להביאו
טקצה הארץ' כענין אשרקה להם ואקבצםי וכל נסם כמו כן לשו
אסיפת עם הוא' והגה לאלתר בנשיאת הנס ובשריקתו מהרה קל יבא
כאילו בא טמקום קרוב: אק עיף ויץ כשל בו א'עם' שמארץ
*רחוקה הח באי לא ינום ולא ישן בבאו ממורח הררך אלא לאלתר
יתחיל להלחס* ולא נפתח אזור חלציו טרוב הדרך מאד: שנונים ולא
החלירו מרוב יטים* וכל קשתותיו דרוכות* מזומני' להלחם כילו לא
היה לילך אלא פרפה כצר נחשבוי כצור החלמיש קשה וחזק לררךי
וגלגלי אופני מרכבותיו באים ברעש ורג וטחוטה כסיפה : שאנה לו
להחריר כל שומעיו כלביא השואג לטרוף* ככפירים השאנים לטרףי
ויפליט ואין מצילי ער כאן סתם רבריו שבכל הגוים דבר להביאו על
גי חנף ועל עם עברתו כגון חמת וארפר וכרכמיש וכלנו וספרוים :
ועכשיו הוא או' שינהום גם עליו על ישר' ביום ההוא* ונבט* ווהי
מביט ומצפה לעזרח הארץ לאלהי הארין אשר עשה להשתחוות ולמגדלי
טעוז ולחוטות בצורות אשר יבטח בהן* וחנה החשך* וכאן מקצר בדבר
זה אבל בענין שלטטה יפרש בו יותרי ואל ארץ יביט והנה צרה
וחשיכה* והנה צרה וחשכה יוכיח על והנה חשך צר שלשו' צרה הואי
ומוסב צר על והנח חשך וחנה צרה* והאור' אור חיום חשך לו בארץ
בעבי שחקים וחשכת פים המערימים מים לארץ להשקותה כלו' במה
שסבורי' למצא טוב |נחת ימצאו רעה פבורי' שהעבים וחשכת המים
להמטיר לארץ חן ואינן להחשיך לארץי ומשל הוא וכפל על תבט
לארץ תעל מופב בעויפיה' עד כאן בימי עזיה: בשנת מות
המלך עזיה* לאחר מותו הוא על כרחנוי ועל זה נאמר בימי יותם עד
ההי בימי אחזי. עוד שאם למני מותו נא' זה מה השמיעטו בלשו
כשנת מותי אלא ודאי לאחר מותו* והשמיענו שכשראה הק'ב'ה' שמת
יה וטלך יותם ולא ניתקן הדור אז נרא' אל ישעי'י ונראה ממה
27
₪6.
10
+
שנראה לו עכשיו בטראה משונה וא' לו את מי אשלח ומי ילך לטו >
שכבר עבר זמן גדול שלא דבר עמו ולא נראה אליו* וכל הגבואו'
שלמעל' נאט' ביטי הרעש שהיה בימי עזיהו ופסק' ועכשיו כשמת עזיה
התחיל עוד לשלחו להוכיחם* על כסא שהוא רם ונשא למעלה למעל'*
א'ע'פ'כ' שלי בגרי כבודו לפי מראת החזון שנראה לו היץ מניע"
למטה ומחזיקי' כל חלל ההיכלי ומח שנראה לו כפסאו נבוה ומסולק
6 | .5 5 .זט 1111
למעלה מן ההיכל כלוטר סילק עיקר שכינתו מטנו ולא היה כל כך שוכן
בו להיות אפי' הרום רגליו רק ששוליו מגיעי' ער החיבל ומתפשטי' בכל
הללו סביב : וכתוך שהייתי רואה זה והנה שרפים' נחשים שרפים |
מעופפי' כמו ופריו שרף מעופףי והן הן הכנפים שראה להן עמדים
ממעל לו ברחוק מאימת מלכות וקדושה* ומזומגי' לשליחותם כענין
ראיתי את יי" יושב על כסאו וכל צבא השמים נצבי' עליו מימינו
ומשמאלו: וכן להתיצב על ייי וכן שני בגי היצהר העומרי' על אדון כל
הארץ לשרתוי שש כנפים* והיכן היו כל אילו הכנפים ומה היו משמשות*
בשתים יכסה פניוי אצל הלחיים אחת מכאן ואחת מכאן ולצניעות או
שיראין להבים אל האלהי' ולכך מסתירי' פניהם* ובשתי' יכפה רגלין* .
על חשוקים מכאן ומכ' לצניעות* ובשתים יעופףי וחן היו על נביחן
מכא' ומכאן כשל עוףי ושרפים שהראו לו מה שלא הראו 2 , נביא
לפי שביטי יותם התחילו מלכי האומות לבא עליהם ולהגלותם וביטיו
גלו שכט ראובן וגר וזבולן ונפתלי ואחריהם גלו השאר ואחריה' יהור'
ובניט'* נמצאו השרפי' מלכי אשור וכבלי והוא שאמר ירמיה תגני
בכם נחשי" צפענים* ובכמ' מקומו' מדטה האויב לנחש שרף' |
וכן הוא כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופףי וכוה הספר
ירמה מלכי אשור ובבל לשרףי משא בהמות נגב בארץ צרה וקה
לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף' ואף רכות' דרשו נחש שרף
3 עקרב במלכיות : וקרא זה אל זה ואמרי כרי להבינניי וכן ברניאל
.0" וואשמע אחד קרוש מדבר ויא' אחר קרוש *לפלטני המרבר עד מתי *
החזון ונו'י ויאמר אליי כלו' הפך פניו כנגרי להכינני שכל עצמו לא =
רברו זה אל זה בפניו אלא להבינו ושישמע יבין טח זה ועל מה זה !
ומתוך כך ישלחוהו* קרוש קדוש* כמו בררך בררךי טעלה מעלהי סטה .₪
מטה וכיוצא בהן שאינו אלא החק החדיבור לוטר דמקא כך ולא ל
עניין אחרי אף כאן אך קרוש הוא* והתביר שבשיני מפסיקו מן *:
השלישי* ולפי שרוצה להזביר חשם חוזר ואו' קרו' יי" צבאו' כי לעולם .
הוא מתקדש בעולטו ואם.בני ארם מחללי' שמו הוא יהקרש בם לעיני ו
הכלי כענין בקרובי אקרש והתגרלתי והתקדשתיי \כן אמר למעלה +!
והאל הקרוש נקרש בצדקהי וסוף שיתכבר כהם לפיני כל הגויםי ותוא 4%
שאו' מלא כל הארץ כבודוי כמו ואולם חי אני וטלא כבווי * את 221
כל הארץ' ובקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבר וכיחו על הקרושה 1
| | ג
1 תץ זוז 7
והכבור הגזכרי" כאן ועל ישר' רטז לו כמו שמוכיח למטה: אמות
הסיפים* הן המעטירי' המשקוף העליו* והבית יטלא עשן מקול חקוראי
שכן ררך שרף שמוציא עשן ולהבה מפיו: ועכשיו כשראיתי את המראה 5
הגדולה כבור יי" על כסא רם ונשא והשרפי' שקוראי' זה לוה כל עצמו
כרי להשמיע אותי ונעו אמות הספים ברעש היח לי לרבר ולישאל מה
זה ועל מה זה ולחלות פניו שלא ישחית' ועל זאת הייתי מצטער שאני
משותק ונדמה ביניהם שאין לי פתחון בתוכם תזוף אני ולא ישיבוני
רבר כי איש טמא שפתים בהטא ובעון אני ועטיי כי את המלך א'
צבאות ראו עיניי ויודע אני כי לא על חנם נראה ליי ואלו הייתי יודע
שאני טחור לפניו וראוי הייתי טרבר לפניו ושואל מה זאת ומחלח פניו
שלא ישחית' אבל עכשיו שמא אילו השרפי' העסרי' עליו מזוטני'
להשתלה להשחית בעם במעשה יחזק' ואין איש עומר בפרץ לפניו
לחשיב חמתו מהשחית' ומי גרם לו להחזיק עצמו כנזוף לפי שכבר
דיבר לו ביטי עזיה ופסק ושוב לא ירבר עסו ער עכשיו* ועכשיו רואח
שאינו מרבר לו אלא על ירי שרפי' ואף חשרפי' אינן מדברי' לו פת
אל פה אלא וח לזה וברעש ורגז סבור כי לבלע ולהשחית חן באים
כמעשה יחזק' ומיכיתו בן ימלא: וכאשר נרמיתי על שהייתי טמא
שפתים אז ויעף אלי וגו'י במלקחי' לקח שלא יישרף : וא'ע'פ'כ' ויגע 7
על פי להראות לי שיותר אני סזומן לשליחות וח ממנו שנקי וטהור אני
לפני המקו'י וכך א' לי הנה ראית שננע זח על שפתיך ולא נכוו* בזאת
תרע שאין שפתיך טמאות' שאף אם היה בך עון שאין ארם צריק בארץ
אשר יעשה רק טוב ולא יחטא סר עונך והטאתך תכפר ויכול אתה
לרבר לפני חמקו'י ועכשיו ירע שלא להשחית באו השרפי' שיחלה פני
הטקו' על כך ולכך המתתץ מלדבר ער ישמע דבר מאתו:' את מי
אשלחי בענין טי יפתה את אחאב: שמעו שמעי אחם שמעי' דברי
גביאי השכם ושלח ואינכם מביני' ומשימי' לב לרבריהם א'ע'פי שרברי
כלם מכווני' שוראי טופן להתקייםי וראו ראה הרעות הכאות עליכם
בכל דור ואומות העולם שולטים בכם ואינכם מכירים וטרנישי' שעל
עונותיכ' אתם לוקים לשוב אלי : והואיל וכן נם אני אבחר בתעלוליב' סו
לחשמן לבכם ולהכבר אזניכם ולהשע עיניכם שלא תרעו ותראו ותבינו
ותשמעו שלא תשובו וירפא לכם ממכותיכם שאתם מוכים ונהלסים עד
אקח נקמתי מכם: עד מתי ארוני תניחם כך ליתן דרכם בראשם !:
0
]
6
1 1. 13--.711. 2. 8
שלוו ייכשלו ויפולו ולא תתן. להם לב בשר לחבין ולשוב. מירמשוי
ושואלו במה יינקם ,מהם אם להשחית הכל פעם אחת ואם להשאיר
3 שריד' עח אשר אם שאו ערים וו': ולא בקרוב טקום יגלו שיתא נוח
לשוב כשירצו אלא ורחק יי' את הארס היושב בה טטנה ורבח ותולכת
.7 1 *תחיה הארץ העובה מיושביה מדי יום ביום בקרב המלכות* הארץ
פייש* כל'י ורבהי אַקְרִישְטְרְא'יי ההו שבימי יותם שהוא מתנבא עתה.
גלו הגלער חבולן ונפתלי* ואחריהם שאר השכטי' כלם ביטי הזקיתו
3 ואחריה' יהוד' ובגימן והוא שטפ' והו': תעוד בה עשיריה' ועור הנותרת
בה אחת מעשרי ושבה אותה הארץ הטיושכת הותרת' וחיתה עור
לבער ממנה יושביה ביעור אחר ביעור צ'רוף אחר צירוף כאלון
וכאלה שאדם טגרל לקורות וטשפה אותם וטפיר ענפיה' ומשליך. שאינו
רוצה שיגרלו בענפי' אלא בקומהי אשר בשלכת' שכשארם משליך
ענפיהם ומשפה אותם לבד המצב(ו)ת העוטרת קוטת האילן מניח בו'
= כן אילוי זרע קרש יחיה טצבת אותה העשיריה הנותרת בהי תה בבית
1 וד שיניי הנה זה ראיתי בימי יותם : ויחי כיטי אחז בן יותם בן. עזיהו
טלך יחור' שנתנבאתי ביטיהם כל אילו הגבואות' ולכך טגה אביו חקנו
לפי שטנה לך למעל' שביטי עזיתו חזה ₪ וביטי יזתם בגו ראה והי"
וכשכא ביטי אחז בגם עלה רצין ופקח על בית דור: וינע לבבו ולבב
עמו' כי יָראן שמא הגיע חומן שאילו הנבוא' יתקיימוי שאילו ב' מלכים
בבר נלחם בם כל אחר בפני עצמו בקושי \בידר חזקה ולא יכלו בית
דור לעטד לפניהם קל וחוטר שלא יעטרו בפגי שניהם יחרי וא" הסקו'
לישע' אמר אליהם שאין להם לירא טאילו שעדיין לא הגיע זטן הנבואו'
הלו להתקיים אבל טלך אשור יעלה על תארץ ואז יחקיימוי כן השטהי
נחה ארם'- נחה נתחברה מלכות ארם עם אפר" וכרתו ברית עליך:
ועדיין לא עלו עליו אבל חסופר דרכו לחגיר בתחלת דבריו נוף הטעטה
בקוצרי כיוצא בו ויצא יעקב מבאר שבע וילך הרנה' ואחר כך אמר
ויפנע בסקום <פרש הרברי אף כאן תחלה אמר שרצין ופקה עלהי
ואהר מך מפרש הדבר יפה שכשנתחברו יחר לעלות על בית דוד
לטלחטה הוגר לדוך ויגע לבבו ואוטר לו שאין לו לירא' ומח שאוטר
לבית דוד ולא אוטר לאחן לפי שהין רוי' לכטל טלכות בית דור והיא
)000 ! .פוגק ! 843 !
:א סו
היתה עצחם כמו שמוכיחז לסטה נעלה ביהוד' ונמליך טלך בתוכה ולא
להחוריב את הארץ: צא נא לקראת אחז' חוץ לעירי אתה ושאר ישוב
בנךי כמו רד אתה ופורה נערך דנדעון* ואתה מוכיח שושאר ישוב הוא
שם בגו וא'ע'פ' שהטפחא כשאר הרבה טפהות יש שאינן. חולקות כל
כך* אל קצה תעלת ברכה העליונה שהלך להפר את טיטיה בין החוטותי'
לחוק העיר מפחר שני הטלכים שנתחברו עליו כמו שטוכיח לטט' בפר'
משא ניא חזיון' וחיא הברכה הישנה הגזכרת שם' וגם שלא ימצאו
המלכי' מים בכאם כררך שעשה חזקי' שסתם מימי ניחון: ואטרת אלין
השטר וחשק'י עמור על שטריך וטקוטךי אל הנח לצאת לחלהם בם
שאין לך לירא טהםי ולבבך אל ירך* להסב טימי התעלה בשכילם* חהו
שאתה מוצא רבשקה חונה על טי התעלה העליונה שישעיהו לא הגיחו
לחסב את המים ! ונקיצנהי נעוררנה ונסערנה מהשקט שלותה וטנוחתה*
ונבקיענה אלינוי שתהא בקועה ופרוצה אלינו בכל עת לבא אליה המיד
בלי עיכוב וסנירחי ונטליך טלך -בתוכה ונעביר מלכות בית דוד' בן
מבאל' שם אדם: וע אשר זאת יעצו כה אמר יי' לא חקום ולא
החיהי אלא ראש ארם תחיח דמשק ולא ראש יהוד'י וראש דמשק יהיה
רצין ולא ראש ירושלם' ואפרים שהביאו עליך : מחתת ארם ורצין
ומוראם בעוד ששים וחמש שנה עד שלא תצא שכת ס'ה' טיום
שנמרה מירה עליהם לגלות ביטי עזיתו בתחלת נבואתי יחת ירא נם
הוא מעם הבא עליו הוא טלך אשור שיוליכם בגולה* והרי הם לו
בשנת שש לחזקיהו ואחז *ויותם מלכו ל'ב' שנה חרי לח' שנהי נמצא .6.7.5
ישעיה מתנבא כ'ז' שנה ביטי עזיהו* ומ'ט' גם עכשיו א'ע'פ' שלא בא 9
עדיין יומו לא תחקיים עצתו' שראש אפרים תהיה שטרון ולא ראש
יהורה* וראש שמרון יהיה בן רמליהו ולא ראש ירושלים' :ולפי מה
שו' שלא יהיו פקה ורצין ראש ירושלם נר' פי' מבאל כתרנו'. טאן
רכשר לנא אך לפי צחות העברי נרא' טב לשו' ארטית כשיחת רצין
וארםי וכן הוא אוטר יען כי יעץ עליך ארם שהוא ראשון לעצה* ואל
שבסופו תיקון לשו' ארמית* ובן לשו' בן מות בן קשתי כלוטר בן הגינותי
אבל התרגו' עושה אל כמו אלינוי אם לא תאסינו* כלוטר ואות לא
נאמר לי ליתן לכם בכך* ואם אינכם טאטיני' בדיבור לפי שאין בכם
אמונה וכשם שאין בפיכם נכונה כך אתם סבורי' מאחרים ! וכששטע 10
המקו' דברי הגביא הוסיף עוד לרבר אל אחז על ירו שנם אות יתן לו
0 1
₪
+
05 3
20 6 =עץ 181.1
כל אות שישאל או בעומק בארץ או הגבה בשטיםי שאלחי כמו ופערחי
שמעהי סלחהי לא אשאל ולא אנסה את יי'י כי לא אועיל בכך כלום'
וטרוב צרה ומקוצר רוח שצרתו קרובה היתה לו ואין עחר היה לכו
זעוף עליו ולא רצה לשאול אות* אבל אם חיה אות מוכהק הרומה
4
לרבר שמא היח לבו נמשך להאמין והיה מצפה לראות אם יתקיימו דבריו
ואם לא: המעם מכם הלאות אנשים נכיאי יי' שלא להאמינם בדיבור
אלא שתלאו גם את אלהי* לזעוף עליו' שלא לשאל מטנו אות כאילו
אינכם רוצים שיודיעכם שטאתו תחיה לכם עזרה ועל ידו תושעו ולהודות
כי חוא אלהיכם מושיעכם' והוא שאומר לו עתה אלהי ומתחילה אמר לו
אלהיך לחאהיב המקו' בעיניו שישאל ממנו אות* וכאשר ראה שהוא טואס
באותותיו אמר אלהי ולא אלהיך: לכן יתן הוא מאליו אות לכבור שמו*
ובעל כרחכם תודו ותכירו כי הוא אלהים טושיע ועחר בצרה ואין
השועתכם אלא ממנוי חנה העלמהי טן הלשון הזה תבין כי ידועה היא
ומבוררת היא להם' ואו' אני כי על פי המקו' נשאה לאות ולמופת כמו
שעשה הושע בן בארי שחיה בדורו אך זאת לא אשת זנוני' היא* הרה*
תהיה הרח עתה מה שאין ררך עלטה' שדרך נבר בעלמה נפלאת היא
ולא ירועה שהיא נבעלה כי איגה הרח* וכן העיר שלמחי והרה להבא
משמע כשל אשת מנוח' ותרי הריון עלמה שאין דַרכה להתעבר קשה
יהיה לה טאר' ואף אם דרכה להתעבר לירת מככרת קשה היא מאר'
וכשם שואת תהא שרויה בצרה גדולה בהרונה ויולדת בן ומתרווחת כן
א[ת]ם תתרווחו טצרה נרולה כזאתי וררך המקר' לְרָמות צרה לחריון
והרוחה ללידה* כענין כי באו בנים עד משבר וכח אין ללרהי הרי זה
אות לרווחת רצין ופקח ' ובמה יודע איפה שכן הואי שהיא מאיליה תקרא
שמו עמנו אל ברוח הקדש לוט' כי עמנו יי' ורבים אשר אתגו מאשר
אותם ולא יוכלו לנו* וכן הוא או' למטח עוצו עצה ותופר רברו דבר
ולא יקום כי עמנו אלי הרי אות אחר שיושעו משני מלכי' האילוי ועור
אות שיני יהיה בילר שאף ארצו תחרב לבסוף על יד סנחריבי שלדעתו
מאוס ברע ובמגונה ובחור בטוב וביפה כשיחיח לו ג' וד' שנה שיהיח לו
לוכל לחם וטאכל שאר בני אדם יהא טואס בם ובוחר בחמאה ודבש
וא'ע'פ' שכבר הוא נמול מחלב עתיק משרים ולא יאכל לחם ואוכל
אחרי ועל ירי שיהא בו רעת גדולה טאוס ברע וכחור בטוב כשאר רברים
ו ימאם במאכל ארם וכלחם ויבחור המאה ודבש כעת יניקתו* וטפרש
1 11.1 - 69.
ראשון ראשון ואחרון אחרון למח הן אילו שני האותותי כי בטרם ירע
הנער מאוס ברע ובחור בטוב בעודז יוגק תעזב *טיושביה הארמה אשר
אתה קץ כחייך עתה טמורא וטטגור מפני שני טלכיהי שכלפי שארצם
עתה רבתי עם וסטוכה לך ואתה תגור טסביב מיושביה תהיה נעזבת מהם*
כמו ורבה העזובה* נוה משולח ונעזב' והרי בימי אחז לאחר לידת עמנו
אל לאלתר כששבו הטלכים טעליו עלח תגלת פלאסר מלך אשור על ארם
וינלהו לקירה וחזרו למטעתם למקום שיצאו משם בראשונ'י כרכתוב
ופלשתים מכפתר וארם מקיר וכבש רמשק והרנ רציןי גם הגליל והנלעד
כל ארץ סיחון ועוג חבולן ונפתלי הנלה מארצםי הרי זח אות לאיבור
המלכים שיאבדו ולא ירעו להם: ואשר יאכל חמאה ורבש בעת שיגרל
כעת יניקתו והיה לו לאכול לחם וטאכל שאר ארם זהו לפי שיביא יי"
עליך ונו'י והרי בטרם ירע מוסב על לירתו וקריאת שמוי ביא י"
מוסב על חהמא' ורבש לוטר לכך יאכל חמא' ורבש אף בנדלו שהרי
יביא יי" עליך טלך אשורי שאף על אחז עלה כמפו' ברב' היטי'י ועל
בית אביך ביטי חזקיהו בנוי ימי' אשר לא באוי לכבוש ארצכם' למיום
סור אפרי' מעל יהור'י שנתמעטה ארצם ועמםי ואת טיי את מלך
אשורי שיתפוש כל ערי יתודה הבצורות ותהא נותרת בת ציון בסכה
בכרם' ואז יתקיימו נבואות הראשונות ויען אשר לא האמנת ביי' אלהיך
והלאית אותו נוסף לך זה האות לדבר זה בילרי ועל מה הוא אות
שיאכל ההמאה והרבש בגרלו למעשה טלך אשור שביום ההוא שיביא
יי" על בית אביך יכיא כל כך עם רב ועצום עמו שישחיתו כל הארין
ולא ישאירו מחיה בשרות ובכרמי" ולא יאכלו 4נותרי' רק חמא' ורבש
כך שיטת הענין: ישרק יי'י לקבץ ולהביא' לזבוב אשר בקצה יארי
מצרים עם הססמוך למצרי' וישב על קצה יארי מ" .ית מצרי'י ואתה
מוצא בכל מקום מצרי" ואשור סמוכי' ונזכרי' יחרי כגון מחוילה וער שור
אשר על פני מצרי' באכה אשורי ולטטה בזה הספר במשא מצריםי
לפיכך סמוך למצרי' הוא קצח יארי מצרי'י ומעם אשור הן אפס אינם
חזקים וקשים כאותן הישבי' על נהר חרקל כאשר אין הזבוב קשח כרבורה
וכאשר אין היאר קטח כנהרי וחרי הוא כאילו או' מקצה יאר מצרי'
והלאה' ועל זה יאמר בספר זה כי אם שם אריר יי לנו מקום נהרים
יארים רחבי ידים על מלכו אשור: נחלי הבתות' אשר לא עובר בםי
רטיון נקיקי הסלעי'י כלוטר כל הארץ תמלא מהם אף מקומו" שאק
01. 8.
7ו
22 5 ,זט צדאדמד
בם לחלוח ופרי למוץ כדרך זבוב ודבורחי נעצוץ ונהללי אילני סרק הן:
9 ביום ההוא יגלח יי' בתער השכירהי השוכרת וסוגרת על טקום העברתה
ליאחז וליסגר בכל סקום מרוב חידודה וטריטת' שאף הרגלים החלקות
שאינם מקום שָער לא ישאר בם שער כל כך יחא חירודה אוחז וסוגר
בכל טקום' ולקה לו הראש ששערו גדול וטפובך מאד עם הרגלים
ששערן רק וקלוש ומפתרי ולפי שלחוט* לשיטה זו הכיח הזקן ואטרן
באתרונ" עלו' הגרול והקמן' השכירחי כל עשי קָכָרי נמצאו עברי הנהר
גג מנולחי' וטוסרים טעם : יחיה איש עגלת בקר או שתי צאן לחלבי ללחם
ביתוי טרוב חוטר לחם שלא זרעו לשעבר מפני טלך אשור שעלה על
כל 'חארץ והשחיתה ולא השאיר מחיה וחיו נאספי' אל עריחם מפניוי
וכן תמצא למטה בזה הספר אכול השנה ספיה והשנה השני' שחיסי
הוא פמהי ספחים' שהשנה היוצאת אכלו ספחי קציר אשתקד אחר
כלות תבואות שנה שלפניה לפי שלא זרעו כלום ולטנה הבאה יאכלו
ספיח ספיחי' של אשתקר' וחיה טרוב עשות ענלתו וצאנו חלב כי
₪ .8 .₪1 יכרכם המקום *בפרי בחמתם כי יראה עניים והפרונם יאכל הטאה
א טחלב צאן שאין ררך לעשות ממגן הטאהי כרכתוב' המאת בקר
וחלג צאן* כיי המאה ודבש יאגל הנותר בקרב תארץ לפי שלא היה
להם לשעבר חריש וקציר כמו שפי'' והרי החלב יש בו פרנסת בית.
כדכת' ודי חלב עזים ללחטך ללחם ביתך וחיים לנערותיךי וטמה שאו"
ג שם בסמוך כבשי' ללבושך תדע שחלב העזים לאכילהז טמש הוא: אשר
יחיה שם' שחיה רגיל להיות שם אלף נפן שחיו כל כך חשובות ופוריות
שחיו הנוטרי" מקבלי' אותן באלף כסף' כענין איש יביא בפריו אלף
כסף אם לא ישמרום יפח' ויוכידום ויעלו שמיר ושית' אותו מקום יהיח
אז לשמיר ולשי' כי לא יופלו איש לצאת לפעלו מפחר חנייפות* וכאשר
ילכו לאכרון אז יבא בעל הכרם בכרמו בחצים ובקשת מפחר חיות
רעות שכאו שם ואורבות בתוך השמי" והשית שלא היתה עליהם איטת
5 ארם' כי שמיר ושית תחיה כל חארץ ושכנו שם חיות: וכל ההרים ששם
כרמים אשר במעדר יעדרון לברם' כמו לא יזטר ולא יעדרי לא תבא
שמח בלבם יראת שטיר ושית' שאחרי שנעדר חכרם בטרם בוא מלך
אשור לומן גרול לא יעלה שם שמי' ושות כל כך גרולי' שזיות יתחבאו
! 85 8.
:0 ו 38
שם לפי שהן סקום סלעים ואינם מגרלי' שמיר ושי' מהר אם לא
'ניחום שנים רבות טלערורי כענין לא יזמר ולא יערר ועלה שמי' ושית
לטרת שהעירור מעכב עליית שמיר ושית' ודוקא בהרים כמו שמוכיח
כאן' אבל בעמקי" ובשרון אין עדור מועיל אלא מזטיר לזמירי והיח
למשלח שורי לשלח שם רנל השור והשה שלא ייראו שתהא חיה רעה
טוקתן* והוא שא' לא תבא שמה יראת שמיר ושית : גליו גדול וכתוב
עליו בחרט אגושי גודל הגליון וכתב חרט אנוש כלו' עט סופר שניהם
להוריע: לכל הרואים שכתב אמת הוקיים הוא ולא יעבר ואין להשיבי
והחתיט' כמו כן לכך הייתהי וכן אומר לא בקלף קטן שמוח ליאבד
תכתבנו* וגם שנראה ככתב נערים ולא בקיסם וקנה אלא בחרט אנוש
כעט סופר חשוב ולא כתב, בלא חותם אלא כתוב בספר וחתוס וחער
ערי' נאמני' להם שידעו כי הכתב אמת ואמונה הוא ולא יעבר ואין לחשיבי
למחר שלל חש בז' בשיטתם השיבם שהיו או' ימחר יחישה טעשהו לטען
> נראח : ואעידה ליי ח'ק'ב'ה אוטר זה שיעיד לו על כך עדים חנאמני'
להם שאם לא יאמינו את ישעיהו לפי שהרבה נבואות אמר לחם שלא
באו עדיין והיו אומרים לו ימהר יחישה 'אמינו את אילו שאף לאילו
היה דבר יי" כזה למהר שלל חש בז כדי שיוכיחו ויעידו כדברי ישעיהו
ויאמינו לוי ואין אנו רואים בדורו של אחז טפורש אלא אוריה הכהן
ואותו אנו מוצאי' לאחז כחן נאמן לשטים כלבבוי שהרי שלת לו לבנות
לשמים מזבח כתבנית המזבה ששלה לו וכן עשהי ובכל הגביאי' מוכיח
שא'ע'פ' שהיו עוברי .ע'ז' היו עוברי' את המקו'י ומאוריה תרע שאף
זכריהן בן יברכיחו ברורו של אחז הוא' ועור שאם זכריה בן ברכיה בן
ערו שהיה בימי בית שיני הוא מה היא עדותו ביטי אחז* נביאי' שהם
רואי' ושוטעי' אינם מאמיני' ואיך יאטינו אוחם שלא נולדו עדיין* ולכך
פירש הכתוב בזכריה שביטי בית שיני שלשה דורות להוציא מזה זכריח
שזקנו לא חיה שמו עדו' וכיוצא בזה תמצא ברברי רבות' בשני יוסף
בן שטעון כיצר יעשו ישלשו שבדור שלישי שלהן שהן חלוקי' בו יהו
נכרי'י וררך המקרא הוא שאין מזכיר ארם אלא לצורךי ואוריה שהוצרך
להזכיר ברורו של אחז על ירי המזבח *ה!כירי תכריה שלא הוצרך
להזכי' לא חזכי'י ולעולם בדורו של אחז חיה כי איך יחתום בסמר
ויעיד אותו שלא נולרי ונבואה שלמעלה לא הוצרכה עדות שהאות הוא
ז .ול
401. 9.
העדו' ולא פורש לי מהו מהירות השלל : ואז ואקרב עור אל העלטה 3
5
נ
ו
24 4 .זט 151411
שנתנבאת לקרא שם בנה בכורה עמנו אל ברוח הקרש שאותו חבן
כבר נולר* ועל ירי קריאת שמו נעשי' כבר נביאחי ותהר ותלר בן*
קרא שמו מהר שללי על מהר שלל שיהא בקרוב ביטיו קרא. שמו חש
בו שכן עיקר שכל שם ארם שעל ירי מעשה קצר הוא' כי בטרם ירע
הנער קרא אבי ואמי בעודו יונק בשנה שנייה ישא המקו'י. ועל ירי
שם הנער פירש לי מהירות השללי ודבר זה קדם לאכילת הטאה ורבש
של אחיו: ווסף יי" רכר אלי עוד על פורענו' שני הטלכי'י יען כי
מאס העם הזה את מי השלוח ההולכי' לאט* כתרנו' טלכות בית דוד
שנוחים להם' והוא שמאסו בי" דוד לאמר נמליך מלך בתוכת שהיו
דבקים במלכות פקח ורצין וטבקשי' לבטל מלכו' בִית דוד ואת כל
כבורו כל חדרת רוב עמו* וכשארני טמעלה עליהם לכסותם ולאבדם
אומר זהי ואף ביהודה וחלף ושטף ועבר עד צואר יגיע ולא לכסות
ולהאבירי והוא שתפס כל ערי יהוד' חבצורו' ונותר' בת ציון והיו טטות
כנפיו לשלול שלל ולבוז כנשר חש לאכול* מלא כל רחב ארצך יהודהי
הואיל שהנער עמנו אל ביהוד' נְתן לנו לאות קורא אף יהודה בשמוי
כיוצא בו תמצא בהושע משניתן לו בן לאות לישר' וקרא שמו יזרע' לאות
ישר' חוזר וקורא אף ישר' בשמו* והם יענו את יזרעא'* וטעמו מפרש
בצדו* חרעתיה לי בארץי אף כאן מפרש טעמו בצדו* דברו דבר ולא
יקום כי עטנו אל: ועוי לשו ריעות וחבורהי וכן הוא או' התחברז
עמי' ישר' וארם על בית יהודהי וחתו* והכשלו כלומ' כ למחתה ולטכשול
תהיח: לכם זאת* והאזינו כל מרחקי ארץ הרחוקי' וְנְכרים מיהורה הבאים
לטלוך בה התאזרו והתחברו ברוב עם והכשלו: עוצו עצה על יהודה
והרי לרבים אומר שאין עצתם כלום' וליהודה המועטים ויראים אוטר
אל תאמרו נתנה ראש ונשובה למלך ישר' ונהיה לעם אחר ונניח בית
רוד ומקרש יי' ואל ישחיתנו: כי כה אמר יי' אלי על התחברם יחר עלינו
והתאזרם על בית דוד ועל התחוקם ידם עלינו ברב רכב ופרשים' בחזקת
הירי כמו שתחזק ירם מאד יותר מכם ברב עם וכן ייסרני עליכם בחזקת
ירם שלא תראו וירך לבבכם ללכת אחריהם לעכור עכודתם ויראתם
ומלכם: לא תאמוון קשרי אל החשבו קשר מח שהן חושבי' קשר
שאינכם עברים את מלך ישר' להיות אחרי רבים למרור בבי' דוד מפני
יראתם ואת מורא אלהיהם לא תיראו כי לא ידעו ולא ייטיבו: אך את
יי" צבאות אותו בלבד תקרישו הוא לבדו יהיה מוראכם: ומפרש וחולך
.04 ל 184111 5
איך יהיה לכם למורא ולעריצות שתיראוהו ותערצוחו והיה לכם למקוש
לירא אותו כענין ואת מקדשי תיראו'י והיה בעיניכם לאכן נגף ולצוי
טכשול להנגף בו ולהכשל בו שני בתי ישַר'י עשרת השבטי'* ואתם בית
יהוז'' אמ חלכו בדרכם להניוז אלהיכם וטלככס מפני פחרם שאף ליושב
ירושלם שכניו שטקדשו בתוכם יהיה לפח ולמוקש אם ילכו בררכם :
וכשלו באבן ננף ובצור טכשול שלו רבים ולא תועיל להם מרביתם כי
אתם הנעזרים על ירי חיבורם והם העוזרי" יחר תכשלו ועל זאת יהא
המקו' מורא תערץ בעיניכם שאם תלכו בדרך העם הזה תכשלן:
ולפיכך צר תעודתי בלכך' כמו ומצותי יצר לבךי אתה יהודה חתום
בלבך תורתי שאני מורה לך בלמורי מאת המקו' מלכת בדרך העם הזה
אחרי *אלהיהם וטלכם' ואל תבטחו לכם על דברי שאני מורחה לך ,
בלמודי מאת המקו' טלכת בדרך העם הזה אם נלך בהי שמחכה אני
ליי' אלהי המסתיר פניו מבית יעקב שאמר לחביא עליהם את מי הנהר
העצוטי' והרבים* וקויתי לו* כי בא יבא דברו ולא יאחר וכמו שיתמחטה:
אחכה לו: והנה. אנכי שדברתי חנבואה והילדים עמנו וחשבז אשר נתן
לי יי" לאותות ולטופתים בישר' שתעזב אדטתם" וילכו בגולה וימהר שללם
ויחיש* בזתם' ותראו ותאטינו שסופן ליכשל וליפול בדרכם הרעה
ולפיכך אל תלכו אתם בה שלא הכשלו נם אתם בה: וכי יאטרו אליכם
בית ישר' ררשו על דבר זה אל האבות ואל הידעונים' האובות'
המצפצפים' והירעני'י המהגים* תעל ירי צפצופם והגיונם תראו שיש בחן
סמש וודיעו אתכם כי ודאי תפלו בידינו ואנו נטליך מלך בתוככם
חמוב לנו ונסיר טלכות בית דוד ולפיכך מוב לכם לשוב אלינו ולהיות
אחרי רביםי שחרי תראו כל עם דורש אל אלהיו בשביל חחיים כשהן
בצרה וורשים אל המתים' אף אתם שאלו באוב אל הטתים ותראו
שננצח אתכם ולמה לא תשוכו אלינו ובכך יפחידו אתכם: גם זאת
תהי לכם לתורה ולתעודה מאת אלהינו לנצור ולחתום בלבכם מעשה
זאתי ובכך תרעו שגם זאת תורה ותעודה היא לכם מאת המקו" ואין
לו בח חפץי אם לא הם עטם חדורשי' להם יורו עדיין ויאמרו כרבר
םזי 18 עמנו אל 5 .זסץס ם1606זחי 18 תקרישו מוראכם 1
,ז6צטס מ1))6זחו 18 חש בן 5 60
15
16
7
619.5
8
10
1ג
21
.סו .1
26 343 -ץ 11 ד
הזה שאני או' לכם עתה אשר אין לו לעם הדורש אתם ולעצמזוי לישר'
הרורשם שחר ואורח בררך זֶה אלא צרה וחשיכה ואפילה עו בעוכרו
בררך הזאת* כי התרפים והקסמי' ידברו להם או ולא 7 בדרשם
אותם: שיעבר בה ישר' בררך הזאת בדרישת האכות והידעני'* נקשהי
קשה יום* בצרות רבות* ורעבי =ללחטי והיה כי ירעב והתקצף ויזעף
לבו אז יקלל במלכו ובאלהיו אשר שש בהם עתה ואו' לכם שאתם
קושרי קשר על שאינ[כ]ס עוברים טלכם ואלהיהם ופבור להעזר ולהושע
בם' וכשיראה ששוא תשועתם והבל עזרתם ידבר בם לקללה ולבזיון
ולזלזול וחירוף ששוא והבל הם וריק ותוהו עזרתם* וקלל* לשו" זילזול
הוא כמו והוא. קללני קללה (מרצתי והרבה כהם' ועל כרחנו מלכו
ואלהיו מוסב על טה שאמר למעל' לא תאמרון קשר על עול מלכם
שאתם פורקי' ואת מוראו לא תיראו לעבוד אלהיהם שדיבר במלכו
ובאלהיו שהן מנרילי' ומתפארי' להעזר בםי ואומר עכשיו שכמו
שהן מנשאים טלכם ואלהיהם כן ילזלו בם בבא "ום אירם שלא
ימצאו בהם תתלת' וקללה לשו' ארור אינה שהיח לו לוט' מלכו
ואלהיו כי כשאו' במלכו ובאלהיו משמע שיקלל אחרים בהם' כמו
ויקלל הפלשתי את רוד באלהיוי וכן כל בית שאחר לשו' קללת אלחי'י
ועור אם באלהיו מקלל במלכו איך יקללי ועוד ששיטת לשו" מלכו
ואלהיו שהזכיר על שיטת קשר טלכם ומורא אלהיהם שלמעלה מוסב
על כרחנו* והרי הוא כאילו או' חילול בטלכו ובאלהיו לוט' שפל ותבזה'
הוא* וסוף פנה אלי לטעלהי ומתי: כְּשָאֶל עזרת מבטח מלכו ואלהיו
שעמו בארין יביט ויצפה לעזרה ולישועה והגה צרה וחשכה ועיפות צוקה
יקראוהו בציפוי מבטם ומבטחם' וכאשר יביט ויצפה לצאת מחשך לאור
בעזרתם יהרפוהו אל חשך ובאפלח יהא מנדח ונהרף* אז יקללל הזלזל
במלכו ובאלהיו ויפנה אלי למעלה לעזרו כענין מנשה וכענין אלכה
ואשובה אל אישי הראשו' כי מוב לי אז מעתהי יביט* יצפהי כמו הכח
בה מבטנו מן כוש מבטם: ועל אשר א' שיהא מעוף צוקה מפרש
בובר* העיפות' כי לא יהא מועף ומיונע על הצוקה אשר יהא מוצק עליה
כעת צוקת המלך הראיטו' תנלת פלאפר שהקל שבטו ואכפו עליו בארצה
זבולן ובארצה. נפתלי בלבר שישוב מדרכו הרעה* אכל המלך האחרון
*-- ה "ה
טש תווחו 18 לן 1
17 5] 1 5
שלמנאסר מלך אשור הככיר עליו הרבה מאר שבמו ואכפו שיהא מועף
בצוקת לבבו שיגלה כל ארץ ישר' שכנגר' הים האחרון כל עבר היררן*
גליל הגוים* כל גלילות פלשתי' הרי מן היררן ער הים כל ארך מארץ
לצפון ינלה בנליל תגוים חגלילה שתנלה תגלת פלאסר: והעם ההלכים !₪
נחשך עתה הם יהוד' ששרויים עתה בצרת פקח ורצין ראו אז אור
נדולי ישבי בארץ צלסות עתה אור ננה עליהם אז* נמצא אותן שתן
עכשיו באורה ורוחה יהיו בצרה והשכה ואפלה אז ואותן שעכשיו בחשך
וראו אור אז: תובית הגויי במה שעם רב ועצום מסקו עלה על 6
להשחיתו והיח יושב בחשך בכך הגרלת לו השטחה לעם ההלכי' בחשך
שאיברת אויכ[י]הם הרבים מהםי שכלפי שהיתה הצרה גרולה מאד על
רוכ סופ ורכב ועם עצוס שעלה עליהם היחה השמחה נרולה מאר באבדם !
כי את עול סובלו של אותו נוי הרבי ודבר זה גרס לנו לפרש חרבית 3
הגוי על אשור ולא על ישר' שלא מצינו ריבוי ביטר' אז' ועור מה ענ
שמחתם בשביל הריבויי הלא על התשועה היתה עיקר שמחתם'
סבלו של ישר'י הגוגש וטרעיר וטפחיר אותו הוא סנחריב החַתותָ והפחרת
תס לו* כיום טרין שפתאום בא שורד עליהם וטלכי מדין נסו ואכרו
כן צבא טלך אשור אברו פתאם והוא נס ונהרג : וכמה נורע כי אחה 4
החתותי כי כל סאון פואן ברעשי פתרו' לפי ענינו לשו' איבוד חיל
והרג רב כלו' כל אברן והרג חיל וצבא ברעש טלמה וחרב ורעש סוס
וכידון ואשפה הוא* ושסלה שלהם מגוללה ברטים כלבוש הרונים
מטועני חרב* אכל כאן והיתח לשרפה טאכלת אשי כמו שיאט' לטטה
ותחת כבורו יקר יקוד כיקור אשי כי מלאך אל וחרבו הכה בהם ולא
חרב אדם' וכן הוא אוטר ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא ארם
תאכלנו: וכל כך לטח' כי לא כימים הראשוני' שהיה לנו טלך. רשע 5
אחז שחיו ביטיו כל אוטות שולטות בנו על חמאתוי כי עכשיו ילד
ילד בנו בבית דוד למלך תוא הזקיהי ותהי המשרה על שכמו ולא
כאביו שהיח שבט מלך אשור על שכמו ועל סכלוי כרכת' יפור סבלו
מעל שכטך* כי את עול סבלו ואת מטה שכמו' ועל ירי המשרה שישים
חטקו' על שכמו יקרא שמו ח'ק'ב'ה שהוא פלא יועץ מפליא עצה ומגריל
תושיה להושיע ולעזור אף במעט שהוא אל גבור לעזור ולהציל והוא
זטצס גט))וווו 5 דרך !
שבן
וַקָרַא שטו
.0 להסב כל השמות על הילר ולא העלו בידם כלום: אבי עדי* 5%
-1
4.41 7. 8
אבי ער שקיים לעולם חוא קרא שמו שר שלום לחירוש שם כשטלךי
כמו יריריהי צפנת פענח' בלטשצרי התרשתא' יהושעי שכלם לחידוש
חהשמות אין הכת' נותן טעם אלא לשר שלוםי ואם כל שמות הללו
לילר: חן יותר היח צריך ליתן מעם לפלא ועץ אל גבור אב
שאחרי שילור אשה הוא למה יקראנו שטות אלתות אלא לפי
אלחים הואי אכל וראי שקר ביטינם וזייפו סופריהם לקרוא וִקְרַא
שררך העולם שאב קורא שם לבגו חה השם אבי העולם
אביו: למרבחי על טרבתי וכן ולשלוטי כמו ואמר פרעה לבני ישר'י
אמרי לי אחי הוא' וכמוהם רבי'י להכין אתהי* טטלכתוי ולסערהי
ולסומכהי במשרה ושלוםי במשפט וצרקהי שיעשה לכל עמו* מעתה
:
תד עולם' כלו' כל יטיוי חייוי והרבה יש בטקרא,שאינן אלא ער אחרית .
כמו ועברו לעולפי כל ימיוי וכן ומשב שם ער עולם רשטואליי קנאת
יי' צבאות שיקנא לשמו ולכבודו חיא תעש' זאת ליחן לנו בן כזה שיהא
מכונן כסא דוד וטטלכתו במעשיו הטוכים* מעתח ועד עולם מוסב על
להכין אותה : רבר שלח "י' ביעקב* הוא שא' למעלה בפורענות עשרת
השבטים שיגלו אלא שייסר והוכיח יהורה שלא לילך בדרכיהם שעתירי'
פלא יועץ לשו' זה נופל. על נקמה שהק' ם9ו)ננז ₪ .קמ 0 !
עושה ברשעים כמו שכת' לטטה יי' אלחי אתה ארוטמך אודח שמך כי
עשית פלא עצות טרחק אמונח אומן כי שמת מעיר לנל ונוּ' וכת' גם זאת
מעם יי' הפליא עצה הגדיל תושיה* אל גבור כמו שכת' למט' שאר ישוב
שאר אל אל גבור* אבי ערי לפי שחיו שמחים במיתת אחז ככת' למט' אל
חשמחי פלשת ונו'י לכך הזכיר כאן* כי חק' אבי ער לישר' ונוקם על
תשוכח לרבריהם .קַזגמז מכ * .לילותם כי לא אלמן ישר' מאלחיוי
.שכת' מעחה ועד עולם וטיפ[שותם 1] לא בא ער לאחר ג' מאות שנה*
.7 .א 41.1 - 199
הם לגלות על ירי טלך אשור ואם יהוד' יזכה יינצל : ועכשיו חר 4
לעיקר העניין שהתחיל בו לפורענות ישר' כמו שמפרשי וידעו העם כלו
אפרים ויושב שטרון כי הרבר ששלח לחם על יד נביאיו נפל ונתקיים
בהם' בגאוה וכנודל לבב שנתגאו ונדל לבם לאמר: לבנים נפלו' 9
מבגין ביתנו* כלו' אם טלכות בית דוד נחלקה מטנו שאינם חוקים טל
כך אלא כלבנים שאין להם אלא שבט יהודח ובניטין גזית נבגה' הרי
יש לנו במקוטם רצין וארם שאנו חזקים עליהם כבנין המוסר על ג%ת
ועליהם הן בוטחי': והק'ב'ה ישנב את צרי רצין הוא מלך אשור וא סנ
הנופלים מטנו שער עתה היה ארם מושלו* עליו* לעלות עליו להמיתו
ולתפוש רמשק ולהגלות ארם קירחי ואת אויבי רצין ששקט טהסער
עתה לפי שלא חיו יכולין לו יסכסך בו ויעורר רוחם לעלות עליו כמו
שפירש : ונמצא בטחון ישר' שבטחו ברצין אבר ולא. עור אלא ארם 1:
עצמן המעזרים אותם עתה ייהפכו להם לאויבים לפי שמלכם נהרג על >
ידם ועסם גלה' והוא שאו" ארם טקדם ופלשתי' מאחור ואכלו את
ישר' בכל פה מסביב שוללין ובוזין אותם בכל יום' ובכל זאת שיעשה
להם לא שב אמו מהם ולא ייפשז מידי עונש הרבר ששלח בהם' כי
עור ידו נמויה עליתם לרעח : שהרי זעם הזה אפרי' ויושב שוטרון בכל 13
אשר עשה להם על ידי ארם ופלשתים לא שב עד' המקו' שמכה
בכך להרניש ולשוב ואת יי' צבאות לא דרשו בורעת ארם ופלשתים
ולכך עוד ידו נטויה: ויוסיף להכותם עוד להכרית טישר' ראש חנב' 13
ולמהי שהרי כל ראשיהם הקיניהם וגביאיהם המנהיני' אתם שהיה להם'
להדריכם ברוך ישרה טתעים אתם: תם ננהגים שלהם הם שאר 15
העם מבלעים ומסותטים שלא להרגיש ולהכיר במכשוליהם ובדרכם
הרעים שמנהיניהם מדרכי" אתם: שעל כן על בחוריו של עם זה שהיה 16
לו לשמוח בם אינו יכול לשמוח ואת יתוטי חעם ואת אלטנותיו שהיה
לו לרחם אינו יכול לרחם כי כלו אף היתוטים והאלמנות שהם שפלים
ומוכנעים חנף ומרע וכל מה דבר נבלהי נם בכל זאת שיכרית מחן
ראש הנב לא שב אפו מחן עור ידו נטוי' עליחם לרעה: כי עור בערה 17
בהם רשעתם כאש אוכלת שתחלה שטיר ושית הדקין תאכל ואחרכך
ותצת בסבכי היער בגדולים* כך תחלה לוקי' בקלה ואחר כך במכה
.עוד .08 1
.ו .01
2
ו.א
2.1
= ₪
7
120 .7 .--18 .א1 184111
המורה* ויתאבכו סבכי היערי נשחתו מלחיות עור בכאים בעלי ענפי"
ופארות' והוא לשו' עיקור כמו שורש תשרשי סעיפות מסעף* פורה
פאורות לשו' לא תפארי וכהנה רבותי כן בכאי" הן אילנות נבוהים
טאר כרכת' בשטעך את קול הצעדה בראש חבכאים * בגובהי הבכאי':
והוא שאו' נעתם ארץי נשפל ונפל היער לארץ לפי עניינוי ונעתם על
חיער מוסבי גאו' עשן* בנובה *העשן שעלה בהם בתחלת התבערתי
נשחתו מהיות. עוד אילנו' ובכאים בעצי היער כי העשן ייבשם ותוכם
נחר מלחלוחית' וסוף ויהי העם במאכלת אש וכן דרך כל עצי יער
הלחים ועבים במשול בהן אש עולה בהן עשן ומיבשן ואחר כך האש
בוערת בהם' וכן הילוך כל הכתובי'י וחר סיני עשן כלו מפני אשר ירד
עליו יי' באשי עלה עשן באפו תחלה ואחר כך ואש ספיו תאכלי וכל כך
למחי לפי שאיש אל אחיו לא יחסלו: וימר ויאכל כפולין: איש בשר
זרועו יאבלו ברעב באוחן חיטים שצר עליהם מלך אשור טדה במדה
על שאיש את אחיו לא יחמלו ואוכל זה את זה' שאם אפרים רוצה
להרע את יהוד' מנשה עמו לסייעוי ואם מנשה בא להרע לו אפרים
עמו לסייעו* יחדו המה מתחברי' על יהודה לאכלו בכל פה כמו שעשו
עכשיו בימי פקח ואין אחר מונע חבירוי ולפי שאינם נמנעים טלאכל
יהודה אחיהם לפיכך 'אכלו ברעב איש בשר זרועו* ובכל זאת עדיין
לא שב אפו מהם ער ישליכם ויתשם מעל ארטתם : הוי החקקים הקקי
אוןי ספר מקנח* להמות בספרי זיופיתם טדין שלהם דלים : הוי לכם מה
תעשו ליום פקירה כשיפקר הסקו' עליהם את עונםי ולשואהי הוא
סופה הבאה בהמון ושאון' ומרחוק נשמע קולח מאר כשמביאה העבים*.
וכן הוא או' ועלית כשואה תבא כענן לכסות ארץי ועל מלכי האומו'
הבאים עליהם הוא המשלי על טי תנוסו לעזרה שאינכם דואגים ליום
פקרה ותבטחו בעושק ונלוז ותשענו עליוי הלא לא יועילו לכם אוצרות
רשעי ואנה תעזבו כבודכם ועשרכם אשר אכפתם לכםי שמא אתם
סבורי' להגיתו לבניכם* אין להם לולא להיות כורע ונופל שדוד בטקום
אפירי עני וכרזל ובמקום הרונים יפולו' גם בכל ואת לא שב אפו
מהם: הוי על אשור שעשיתיו שבט אפי לייסר גוים חעמי נתתי לו
למטה בידו להוכיח עטים : שבגוי חנף אשלחנו כגון ישר' ושאר הגוים
אשר כבש לשלול שלל ולב בז ולשוטו טרטפ להכניעו ולחשפילו שלא
יתגאה עוד להטא לי: והוא לא כן ידמה שלייסרם שלחתיו אלא
5 .א ]341 1
להשחית ירמה בלבבו ששלחתיו: כי אומר בלבו הלא שרי יחרו כקטן
בגרול כלם מלכים הם כטלכי שאר הגוים ולבך גבה לבו להשחית :
ונם שאו' הלא ככרכמיש שטתי כלנו וכן כלם לעולםי כטו שעלה בלבי
לעשות עשיתי והצלחתי' כשכבשתי כרבטיש עלח בלבי לכבש כלנו
= וכן עלח בירי וכשבבשתי ארפר עלה בלבי לכבוש חמת וכן עשיתי
וכשכבשתי רמשק עלה בלני לכבוש שטרון והצלחתיי ואילו ג' זונות
בג'' עתים נכבשו וראשונה ראשונה לכיבוש ואחרונ' אחרו' לכיבוש
ודמשק ושטרון יוכיחו על השארי ולא מלך אחר כבש כלן ורמשק
ושמרו' יוכיחו גם על זאת אבל ררך הכתוב לכתוב כל טלכי אשור
במלך אחר וכל מלכי בבל בסלך אחר כמו שנוכיח למט' במשא בבלי
וכן כל מלכי פרס בטלך אחר כמו שנוכיח בזה הספר בכה אמר ת'
למשיתו לכורשי וכל מעשה כולן כולל באחר כאילו טלך אחר עשה
הכל : ועכשיו כאשר מצאה ידי לטטלכות האליל שיראתם הבל וריק ואף
לאותם שפסיליהם מירושלם ומשומרו' כל שעוברי' אותן אלוחות שאף
יהושל' ושום' שאלוח חשוב להם יותר מכל עם עוברין טעתה: הלא
כבאשר עשיתי לשטרו' כן אעשה לירושל' שהרי שתיהן שוות *ביראה'
בכל זה הוא מתפאר להשחית גם ירושלם ואו' על אלהי ירושלם בעל
אלהי הגוים : אבל כשיבצע יי" את כל מעשהו שהתחיל על ירי טלך
אשור להוכיח גוים ואותו יבצע בהר ציון להוכיח גם את בני צין
ירושלם ולהכגיע בעמל לבם כשיראו שכל ערי' הבצורו' נתפסו ואך
במשפט תוכחה ייסרם ויכניע לבם לשוב אליו ולא להשטיר ולהשחית
כאשר הוא סבורי אז אפקר על פרי גרל לבב מלך אשור להשטירו
ולהשחיתו כאשר עשהי כי א' בכח ירי ובחכמתי עשיתי זאת ולא ו"
על כל זאת ואגי נתתי שבם אפי בירו ומטה זעמיי ועתירותיהם'
כרכים הנצבות וטעָתרות להתקיים לעולם* שוסיתי' ברגלי בקיני
עופות כמו שמפרש ותמצא כקן' ואוריר טמעון טבצריהם הרבת
וושכים רבים וחזקים: ותמצא כקן ידיי וכאסוף בצים עזובות' כפולין
זה על זהי בצי' עזוב'י כענין כי תעזב לארץ בציה* ולא היה אחר מכל
מלכיהם ושריהם אשר הם חוסים תחת כנפיהם' נודר כנף* כאשר
הצפור תרובצת עושה שנוררת כנפיה כנגר הלוקח בציה ופוצה פיה
בנגרו ומצפצפתי וסבור מלך אשור שטפני יראתו הוא זת: היתפאר
הנרזן החוצב בעץ על החרש החוצב בו לאטר לא אתה הצכת אלא
סו
1
.
נו
5
.ו וס
2 :ו ו
אניי משור שקורי' שאי שמנסרי' בו עצים עבים ונדולי'' ודימשה
הארם לגרון ולמשור שאין .בהם רוח חיים כנגרו לשום הכמה וגבורה'
על מניפוי הנפה במשור היא עיקר מלאכתו שאין אדם טרים וטכה
כגרזן אלא מניפו על העץ וטנסר וט'ט' גם הרמה יש בו שטרימו להגיפו
על חעץ אבל הגרון טרים וטגביה וטכה וחווב ולכן לשו' תגופה מוסג
על חמשור ולשו' הרמה מוסב אף על הגרון וכה פת'י אם יתגדל המשוו
על מניפו לוט' אני סגיף עצטי בלא ארם האחון בי כשבטי ענף האילן
שמניפי' עצמן בלא האילן* האחתן בם'י וכן את' טריטיו שוה אחר
מאילו להרים עצמו בלא הארם האוחן בו כמטות הענפים המורטים
ומוגבהים ברוח בלא האילן' האחון בם' והחציבה וההנפה חן הטלאכות
וההרטח צורך שתיחן' ועכשיו אם יתפאר זה בהציבתו חה בהנפתו וכל
אחר בהרמתו יורם מעצמו עם טריטיו כטוהוי ולא עץ מוסב על שבט
ומטה ופת' בלא האילן* וחרבה שבט וטטה אגו מוצאי' במחובר' כענין
אמך כנפן ברמך על מים שתולה ביחוקא'י גם שבטי ישר' ומטותםי
לכן נקראו כן שריטה יעקב אביהם לאילן שמוציא שנים עשר שבטיםי
כענין ויצא חוטר מנזע ישיי וחוטר וטמה אחר הן* ועכשיו לשו' כהכיף
מוסב על מניפו וכחרים מוסב על טריטיו* שאם כרברי הפותרי' היה לו
לכתוב או כהרים מריטיו או כהניף מניפוי ועור מה כפל הוא לא עץ
על' מריטיו שצריך כפל כבפל כהניף שבט וכהרים מטה עוד וו
של ואת' מה טיבה: במשמניו רזון להחליש כח ידו אשר נתפאר בה
ותחת* כבודו והררת רוב עמו שנתפאר בם לומ' הלא שרי יחרו כלם
:1 מלכים יהא "וקד קוך כיקוד אש' יקוד שם קידה: ומהיכן יכא
היקור הזה והיה אור ישר' שאטרת לך שהעם ההולכים בחשך ראו
אור נדול אותו אור שיאיר לישר' טמנו יצא היקוד והוא יהיה ללתבה
לאשור' וקרוש ישר' שיקדישו אז* כדכת' 'י' צבאות אותו תקדישוי
4
.6 ,206 ,866 18067 ,23006 :0 260806 ב6מ6ע'1 010 ,שיגא 8ק8תז16 ו
ממשמעות הכ' כחניף .קז מ * .תפוס מס))וזזו 5 ולא עץ *
שבט את טרימיו כך פי' הוא רומח להגפת השבט ולאיש המניפו ולהרמת
עם ' . המטה שאין העץ מרים עצמו אלא הארם מרים ומניף:
ד 18 את * סד מ66)וזח 18 לא העץ * זסץס ה1%96זו
זסצס מ1)6זאי 18 במקום * .ידוגצ 8 10044תת16 ₪66 ז .סיס
6 ;זג 1
הכלה שיתו ושטירו ביום אחר עם כבוד יערו וכרטילוי וכלפי האש !1
שתאכלנו דימה אותו ליער' והיה כטמסס נסס' כקדה אש המסים' =
כרבר הניטס מפני אש כן יכלה מחרה וימס העץ הגבוח ומתנופס כנס
ליגב למעלה מאד* נוספי נבוה וגשא ורם על כל עצי חיער כנס על
הגבעה* כענין נשא נס לגויםי ארים נסי* וכן הוא או' נתת ליראיך
נם להתנוססי וכן כִי אבני מר מתנוססת על ארמתוי ופת' כי אבני
נר ואכָני קדש שנשתמכו בראש כל חצות יחיו לנס נודעות ונשאות :
על אדמתו במקום אשָר נשפכו שם : ושאר עץ יערו הנשארי' מן. היקידח 19
ומן * השרפה טספר יהיו ואפי' נער שאינו יודע למנות עד עשרה יכול .1 .₪
לכתוב טספרם : וחיה ביום ההוא לא יוסיף עור שאר יעקב הנשאר סג
בציון ובירושלם לחשען על מכהו כדרך שאחז ודורו עשו שנשענו על
מלך אשור וכאשר נשענו עתה על מצרי'* כרכת' הוי הירדים מצר"
לעזרחי באמתי בכל לבי כי יכנע בעטל לכם ויראו שאין לחם מושיע:
אלא חק'ב'ח' והוא ביצוע טעשהו יאל אל נבור ולא לגבורת ארם. זג
חרוע איש' כי ידעתיך ישר' שלא תשוב אלא על ידי מוסר גדול: כי 24
אם יחיח עמךי אתה ישר' נסער תמיד כחול חים שתטיר הים סוער
ושוטף אותו' כן יבוא המון עטי' 'רבי' עליך וישטפוך' אז שאר הנשאה
בו ישובי ואם כליון ושטף יחא חרוץ ופסק עליך לשפות חילך ולהגלותך
יחא שוסף אתך לצדקה להצטדק ולשוב' וכל המקר'. כפול: כי כלה ג
ונחרצה במשפט חרוץ ""' צבאות עשה בקרב כל הארץ על ירי מלך
אשור ועל ירי כן תשוב אליו ותשען עליו באמת' נמצא כל חעניין מדבר
בתשובת יעקב הנשאר בציון* ועל זה טוסב לכן כה אטר יי" צבאו' 24
אחרי שתשוב אליו באמת ובלב שלם אל תירא עטי יושב ציון מאשוו
שבשבט יככה ושמטהו ישא עליך עוד בררך מצרים שלא היה מיחך
לצאת והיח טעטיר לך מארבים בדרך מצרים שלא תלך שם לעזרהי
כדכת' הוי הירדי' מצרי' לעז'י וכת' ותבטח לך על מצרי' לרכב ולפרשי'י
כללו של דבר לא תחיה עוד נסגר מפניו לצאת מארצך: כי עוד סעט 5%
מזער וכלה מטה זעטי .ששמתי בירו ליפר גוים ושבט אפי שנתתי לו
על תבליתם וחטאתם: ואז עורר 'י' צבאות עליו שוט בשוכו לארצו 26
כטכת מדין בצור ערב שבתוך ארצם נפלו חללים בשובם בחיותם. בטה*
כן יפל מלך אשור בחרב בארצו בהיותו בטח* וסוף שמטח מכתו של
אשור ישא עליו על הים ונשאו חמקו' עליו בררך מצרי' שלא יוכל עוד
כ
5 .0)
גנ
4 :ו
לעבר לארץ ישר'י בי יעורר עליו המקו' שוט ומטח מכל עבריו טסביב
מדה במרח כאשר היה הוא נושא עליך טטהו בדרך מצרי' ולא יוסיף
עור לצאֶת מארצו לחכות גוים* ודע כי מצרי' ואשור סמוכי" זה. לזה
שברב מקוטות הכת' מזכירם יחרי ובא אשור במצרי' ומצרי' באשור
וכמהו רבי': והיח ביום החוא יסור סבלו מעל שכמךי כענין והסרותי
מסבל שכמוי ועלו מעל צוארך וחבל עול שלו טעל צוארך מפני שומן
ועשתות חחק בריאות צוארךי שמן' שומן בשרי כמו להצחיל פנים משמן'
ובשרי כחש משמן' ומהו שומן זה שינרל המקו' מלכות חזקיהו למעלה
| ופיל איטתו עליו וירא לבא עוד עליו: שלשעבר בא על עית עבר
במגרון ובכל אילו המקומות לבא על ירושלם ואין נורד כנף כנגרו ולא
התיצב איש לפניו שלא לתת לו לעבר אלא. חיו חררים לקראתו ונסים
מפניו* יפקיד כליו' נערים חיושבי" על הכלים אשר פגרו טעבור עמו
מעברה: חרדה* לקראתוי נסח* בשטעה ביאתו: צהלי קולך' לשו" צעקת
נרון כמו מצחלות אביריוי נליס' עיר לפלמי בן ליש אשר מגלים' הקשיבי
לישח מע ונופיי עניחי זועקת כמו וענו חלויםי קְרִיררִיָאי: נדרח
מפניוי העיזו* מקניהם ואנשיהם לעיר: עוד היום* עריין היה לו היום
לעמר בנב עד שלא יבא לירושלס* כלו' מחלך יום היה לו עדיין לעטד
ולחנות תחלה בגב ואחר כך יום אחר לירושלם שרחוק חיה עדיי
מירושלם הרבה* כי בלכיש היה כשהיה כבר מנופף ידו בגאוה
הר בת צין ומתפאר ללכדה* חה היח בלכיש שמלכיש שלח רבשקה
לחרף ולגרף ולאייםי ואי איפשר לומ' שבנב חיה תב קרובה לירושלם
ומשם היה רואח אותה לפי שמלביש שלח רב שקה וטלכיש חלך ללבנה
ומלכנה שב לאַרצו ששמע על תרהקה טלך כוש שיצא להלהם ועד
שלא *יצא מארץ ישר' נפלו חיילותיו בארץ ישר' כדכת' לשבר באשור
ארשיי נמצא מה שהיה מנופף ידו בלכיש היח: הנה האדון יי" צבאות
אשר לו המלוכה והגדולח והנבורה שנתן לו כה ונבורה להתנצח מסעף
פורה ולא כמו שמתפארי מסעף עיקורי סעיפי' עיקרי כמו שורש תשרשי
רטְבְרְנייריי פאורה באלף לש פאורות' באותן שחן איטים תוראים
ונערצים יותר שיכחיד כל שר ונבור ומשמן ואיש חיל במחנהו* וכפל
0000000000
-6 ,0 0מגל069== ) זסו[םתל1265 * 6 1
ו
5 18414 . 34--21. 6
הוא על רטי הקוטה נרועי' והגבחי' ישפלו: ונקףי אֶרְנייְדיי כמו כנקי
זיתי באריר' בסקום שהוא ארירי והרי באריר כמו במערצה: ושמא
תאט' הרי תנחוטי' ליהודה ולירושלם אבל ט'מ' עשרת השבטי' נשתקעו
בירו בשביה וגלות* לכן נא' ויצא חמר סמע ישיי שישא נס לטים
ואסף נדחי ישר' אשר ישאר מאשור כמו שמוכיח כל חענין לטטה*
וכלפי שרמה אשור ליער הלכנון מדמה גם סלכות בית דוד להטר
ונצר אילן לומ' אשור שהוא עתה ארז אדיר ישפל ויפולי ובית דוד שהוא
בזוי עתה בעיניו ישא ענף והיה לארז ארירי ונצר משרשיו ופרה' אם
נברתו חזלולים השרש עריין קיים: ונחה עליו רוח **' דונמ' שאול ודוד
בהמשחםי תחה כמו נחה רוח אליהו [על] אלישעי ואיזה רוח* רוח
חכמה ובינה רוח רעת ויראת יי' : והריחוי ולהריחוי ולשו' רוח הוא כמו
ולטלא אותו רוח י ביראת 'יי שאע'פ' שיהיה חכם ונכון ויועץ לא לטראת
עיניו ישפט ולא למשט' אזניו יוכיח אלא בצדק וכמישור ישפט על פי
התורה והמשפט ועל פי ערים לשאל ולררוש ולחקור היטב ולא ישען על
בינתו א'ע'פ' שחכמתו מרובה מאד כל כך יהי מלא יראת שמים*י ועל
כרחן ושפט והוכיח על ישפט \על יוכיח מוסב: ושפט בצרק רליםי
אפ" רלים בצרק ישפט מיר חזק מהם ולא יהררם בריבם* והוכיח
הנאונים בטישור על ענוי ארץי והכה ארץ* יושבי ארין המגדילי' לעשותי
בשכט פיוי במשפטוי וכן ברוח שפתיו: כי לא ישא פני עשיר ושרים
ובכך תכון מלכותו מאר ויתגבר: והיח הצרק והאמונה שיעשה אזור
מתניו וחלציו להתגבר ולהתחזק בס כנגר כל אויביו* וכל אזור של
חיזוק ותגבורתי כמו וְיאסֶר אחר במתגיהםי אאזרך ולא ירעתני: ונר
זאב עם כבשי על משפט וצרק שיעשה בעולם' וכן הוא או' והיה מעשה
הצרקה שלום ועברת הצרקה השקט ובטח* וכן הוא או' והשבתי חיה
רעה מן הארץ כלו' שלא תזיק* וכן אמרו רבותי' ע'ה' טלמר שתהא
פרתך רועה באפר ואין היה מזקתח תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה
הוח מ * .18(60ה 0 690 ת0גזה = אֶרַקָיירֶ7 קה 1
לא למראה עי' ישפ'י לא כשאר דייני' שאינם יורעי' לרון רק על ידי
שמועה או ראייחי אך זה אינו צריך שמועה וראי' שהרי רוח הקרש
בו ועל ידי רוח הקר' שבו יורע טי חייב ומי זכאיי
81 פ
4
ג
-
₪"
0.14
1.
6 5 א 171
מזקתה+* ונער קמן נהג בם ' בבהמתיך לרעות* כענין וינהג את הצוון
אחר המדבר שלא יהא צריך שומר אלא מנהיג לנהגם אל המרעה !
ואריח כבקר יאכל. תבן* על כרחו לפי שלא ידרוס ויטרוף: ושעשע
ונקי לשו' ושעשעי את בגי אדם* טייול טראה נחטר' חור טראה 4%
כטו חור כרפס* ולא עתה פניו יחורוי מאוּרת כמו מאורתי מול סוי
טול פני חמנורה* ופת' נוונים נאים שכו או כתרגו'י הרחי לשו' מִשמוש
מייול לפי .ענינו כררך תנוקות שטמשמשי' באצבען בגווני' נאים ' מהן
וצפעוני בכל מקום נחשים קשים הם: הר קרשיי כל ארץ ישר'י וכן הוא
או' בהר נחלתך וכטהו רביםי כי מלאה הארץ דעהי לרעת את יי
כקטן כגדולי וטעם הוא לכלם: שרש ישיי אינו או לא חטר זלא נצר
כמו שא' למעל' אלא שרשי והוא הטמון בארץ ואינו נראה* וכן או
וחיה ביום ההוא לנס עמים גבוח הקוף ונשא למעלה כנס על הגבעהי
שרש ישיי הטמון בעפר עתה ואינו נר' אשר עטר עתח מלהוציא חמר
ונצר שהוקין בארץ* שהחטר היוצא מטטו יגבה וינשא לטעל' שכל העטים
יָאספו אליו שאליו גוים *ידרושוי כענין וכל טלכי הארץ מבקשי' את
פני שלמה' וחיתה מנוחת סקומו כבודי ברב עם וקחל תטיד' כמו
וכבודו מתי רעב וכמחו רביםי לשו' רוב עם' נמצא כל.: המקרא כפול
ולפי שרוצח לוט' לנס עטים לקת. שרש הטטון: עמר במו יעטר השמ'
וירח עטר: שנית לקניית מצרים. כמו שמוכיח העניין לטט'י שאר עמוי
שארית עמוי מאשור* לפי שבאשור עסוק נאמר* ראשו'* וטעילם ומשנערי
על כרחן זה. לעתיר הואי ומחמת של ארם והוא חמת וארפר' ומאיי
חים* כגון יון ואלישה ותרשיש ואיי המערב וערביא ואספטיאי ונשא
נס לנוים שכל העולם כבושי' תחת יד בית דודי ואסף נרחי ישר'
על ידי חגוים עצטןי והוא שנ' והביאו בניך בחצן* והביאו את אחיכם
מכל הנוים' ולקחום עמים והביאום אל סקוטם' נמצא טלכות דוף
קורמת לקבוץ גליות : וסרה קנאת אפריםי שלא יקנא את יהור' במולכו
וא'ע'פ' שגם אפרים בכור ושר"* וצררי יחוד' הצרי' לאפרי' על מררם
| .קזפמז 0 * | אמך .18 ! .8% 1688 .205 .נת[' 1
וסרה קנאת אפרי'י ולא כמו שהיה לשעבר שהיו אפרים וטנשה טקנאים
ביחוד'י ככת' למע' אפרים את מנשה וטנשה את אפ' יחרו המה על
.יהודה*
.5 זזא--14 זא הגדגפד ו
בוי יכרתוי שלא יצור עוד יהוד' את אפרי': ועפוי על יבז נא' לשו' 4
תפו כמו ויעט אל השללי לשו' עיט כמו בנשר יטוש עלי אכלי כנשר
חש לאכלי' בכתף כמו ולכתף השנית* מזה ומזהי טשלח ירם' לבת >
ולשלול* משמעתםי טרים למשמעתם לכל אשר יצוום : והחרים יי" את
לשו' ים מצרים' המפסיק בפני גלות אשור לפי שחוא נמשך לצר אשור
כאדם ששוטח חרמים בנהר לעכב זחילת הטים' וכן יניף ידו על הנתר
המפסיק בפני נלות אשורי ובמח יניף ידו על הים ועל הנתר בָעִי שלהם
וכגריפתן לנרוף ולְפָנוות את מימיהן ולהחריבם ברוח קדים עזה שלוי
כמו ויעה ברד ויעיו ומזרקותיוי לשבע' בלומ' להרבהי נחלים* שיטת!
את המים לצדרים אחרים לפנות להם דרך : והיתה. מסילח* בים ובנהרי
אשר ישאר סאשורי הנשארי' בגלותי ומה שיא" למט' השולח בים צירים
ובכלי גמא על פני מים לא על ישר' הוא או' אלא על טלאכי הנוים
שיעברו לתביא ישר' שי ומנחה להק'ב'ה'י ובשוב ישר' יעבר ביבשהי
ולא טפני שאויב ירדפו אלא להודיע לבל שהמקום אוהבם ומחבבם:
= ביום עלותו ממצרי'י ואין לומ' מפני שחנוים שהם בתוכם לא יניחום
לצאת שחרי כתו' ולקחום עטים וחביאום אל מקומם: כי אנפת בי'
-כמו שאנפת בי א'ע'פ'כ' אודך שהרי ישוב אפך ותנחטני אחרי כל תאף
והחמה ולא לנצח תריב ולא לעולם תטורי והרבח בי טשָמשי' בךְי נם
יש לו' כי אם אנפת בי ישוב אפך: הנה זה יהיה אל ישועתי שאבטח
בו טעתה ואין לי ליפחד ולא אחרי שהרי עזי עז שלי ושבחי' הוא
זה שיהיה לי לישועה' ועד עולם ייראו אותי כל הנוים על ישועתו שהוא
מושיעני : ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה* ממבטח ישועתו יהית
לכם לעולם נאטן להיושע בו תמיד כמעין אשר יהיו טיטיו נאמנים
ולא יכזבו שתמיר אדם שואב מטנו לצמאתו מים ושמח בתאוה באה
ואינו בוש ממבמחו שבוטח בו' ועל הנה אל ישועתי אבטח מוסב* וכמו
שמרמה כאן מבטח אמת לטעין הגובע ואינו פוסק כן מדמה מבטח
שוא למים פוסקי'' כענין היו תהיה לי כמו אכזב טים לא נאטנו: הזכירו
שמוי ועל קראו בשמו מוסבי כענין ואנחנו בשם אל אלהינו נזכירי וכן
הוא א" הזכירו שמו בעת צרחי בי נשגב הוא שמוי וְפַנְשָבְלְאי
למי שבוטה בו: כי נאות עשה הגריל לעשות הפלא ופלא מה שאק
6 * . .שבהו.8א ' שיטָה .ו :
5
16
גי
58 6 .זתת--6 .זזה זו4זגמ1
6 אחר יכול לעשות : צחלי ורניי ביטים החם כי גדול בקרבךִי אז עשה
גדולות יהיח בקרבך* וטקר" זה חור על ויצא הטר* הרי א' פורענות
אשור ותשועת ישר' שהגלה ואף שתולה בסוף הענין פורעט' בבל
.ות בפורענות אשורי נשבע יי' צבאות לאטר: על הר נשפהי על הר השךי
שכל העולם נכשלו ותגפו רנליהם בו כי לפח ולמוקש ולמכשול היח לכל
הגויםי כמו בטרם יחשיך וכטרם יתננפו רגליכם על הרי נשף' שא
.5 .₪11 *נס לקבץ גוים אליו להחריטו* הרימו קול לחם לקרוא ולבא' הגיפן
ידי אצאכיר'* כלם ענייני קריאה ואסיפה הם? ויבאו משחיתים אל פתחי
נדיבים' עם שהיה שר על כל הגוים אשר לא האטינו כל טלכי ארץ וישבי
תכל כי יבא שר ואויב בשעריהם : לסקרשיי למזוטנייי עליזי נאותי'
5 שנתתי להם גאוח ונידלתים על בבל: טפקר' סְמֶנְח: וכלי עטוי הם
6 האויבים : הילילו: בבליים' כג קרוב "' עליכם' כשר שמשדי כי יבא
7 שהוא יחזק בירו הגדולח והחוקה : על כן שהק'ב'ה' ילחם בם כל ידים
8 תרפינח כי מי יוכל שאתו:: יתמהו* אָשָמורדירונט*י כי לא חיתה כזאת
תמול שלשם' פני להבים* כלהבי אש שמשימים פניחם לאכול קשי כן
סו פני האויבים עליהם לאכול ארץ וטלוא': כי ככבי השמים וכסיליהם'
ומנהיניהם* לא יחלו אורם לחם' כלו' כי טן השמים ילחטו בם הכוכבים
סמסלותם' וכל צכאות השטים בפגים נזעטים הועפ'' על בכל לכך תהיה
ו לשמה: על תבלי ארץ בבלי רעחי שעשו לעטי ולארציי זרים ועריציםי מלכי
:ו בבל ועמם: אוקיר אנוש* בעיני האויבים' מפזי שלא יפנו על כסף ההב
אלא להשטי' להרג ולאבר את האדם' וכן יאטר למט' אשר כסף לא
ו יחשבו חהב לא יחפצו בו: על אשר' שטים ארגיז עליהם' לכן יפנו
על הארם' ותרעש הארץ ממקוט' עליהס' בענין יגלו שטים ענו וארץ
4 מתקוממה לו: והיה כצבי מדח העם הבא לעזור לבבל ויברחו וינוסו
5 להם לארצם ולעמם : וכל העם הנמצא בה ידקר וכל חנספה ונוסף עליהם
לעזרםי שתי מרות יש בלשו' תוספתי יסף' ספה' מן יסףי להוסיף.
הנוסף* מן ספהי לספות עור על חרון אף י" אל ישר'' וכן הנספה
שבכאן* הנספה כמו הנבנה הנקנח אלא שאותיות ב'ג'ד'כ'פ'ת' נדגשות :
6 ירטשו לארין לעיניהם ולא יוכלו להצילי ולעיניהם מוסב על ישסו בתיהם
מס[ )כ 5 ,(0ז8םמ406 .1031 .01) ז6ם06 .1
.זסץס מ1))6נזו 8ג כן * (6+001118
|
|
ו
.3 צזת--18 .דנצג 461.11 59
ועל נשיהם תשכבנה: וקשתות של אויבים תרטשנה ותהבוטנה נערים* 8!
כל רטישה לשו' חבטה הואי וחבמה נופל בשכט וכמטה כמו חבט
חטים* כי לא במטח': צבי ותפארת עניינם קרוב אך צכי הוא לאחרים 19
שאחרים מחטדים לוי כמו צבי היא לכל תארצות' ותפארת הוא על
עצמו* שמתפאר ומתנדל בדבר: ולא יהל כמו יאהל לשו' אהלי וכן 50
וימש חשךי לשו' אמשי וכן תשורי מראש אמנהי מלשו' תמוך אשוריי
וכהם רבים' וכך או' אפי' ישיבת אהל ערבי לפי שעה ורביצת רועים
לפי שעה לא יהא שם' זה הכלל כלום יישוב אפי' עראי לא יהא שם :
אלא מי ירבץ וישב שם: ציים ואוחים' טיני חיות רעות הם* ושערים' 1
שרים : וענה לשו' מעונות אריות הרְבִּיירְיי ותנים יענה וישב בחיכלים :2
שחיו היכלי עונג לארם' ובכל זה קרוב לבא עתה וימי רעתה לא
ימשכו ויתרחקו: כי ירחם יי" את יעקב וחגיעה שנת שבעים להשיבם 1 .זוא
אל מקומם' ואי איפשר זה להיות כל ימי טלכי בבל* כמו שיאמ'
שאסיריהם לא פתחו ביתה לעולם לשלח שבוייהם ולכך יעמיר חסקו'
מלכי מרי ופרס ויתן להם את הארץ ותחת כן ישלח עמו לארצם* וכן
הוא או' כל ממלכות הארץ נתן לי "' אלהי השמים והוא פקר עלי
לבנות לו בית בירושלם אשר ביהוד' טי בכם מכל עמו יי אלהיו עמו
ויעלי שפתרו' הוא נתן לי כל ממלכות הארץי ומכולם אינו שואל לי
אלא לבנות לו בית אחר בירושלם רין הוא שאטלא חפצוי נמצא טלך
פרס משלח עמו על אשר נתן לו את ארץ בבל* והניחם על ארמתםי
לסֶץ ע' שנהי תלוח הגר שאף מן הגרים יתגוררו עמהםי ונספחו* כמו
ספחני נא אל אחת הכהנות : ולקחום עמים' ששבו אותם ושהיו בארצם ;
כנון בבליים ופרסיים* והביאו' אל מקוט'י כדכת' בתחלת ספר עזרא
והיה הנשאר מכל המקומו' אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקומו'
והתנחלום בני ישר' לבני בבל הבאים עטם*י לשביהם' לשעבר: -וחית
כיום הניח יי" לך ישר' טעצבך ומרגזך שהעציבך והרגיזך טלך בבלי
אשר עבר בך+ בבבלי על מלך בבל לא על נבוכרנצר *בלבר או' אלא ,ןו .₪
--9
רה הרה הרה ==
וחבט קצח' ופרי 5 לא ירחמוי לבקע הריותיכם' .או גו ו
.זג 76 + .ועל בנים' קטנים* לא תחס עינם י בעגין ונער לא יחון*
,ז6ץ0 ם1)46זש מטט:[ 88 הוא על עצטו ; ותפארת זט)/ג מראש אמנה ₪88
.עטים .19 * ( ו
. 14 17 צד4ז14
על כל טלכי בבלי וכן הוא דרך הבתובי' כמו. אנת חואו רישא די רהבא.
ובתרך חקום לכו אחרי וגו'י ועל ברחך מלכו אחרי הוא פרפ' נמצא
0 ₪
מח שא' אנת הוא רישא ררהבא לא עליו בלבר א' אלא על כל מלכי
בבלי וכן נוכיח גם בכורש בזה הספר בעז' חונן הרעת : איך שבת נוגש
איך שבתה סרחבהי מלכות המראבת עין ונפש לישועה ולרוחה שתכל
חיו בבליון עינים וראבון נפש בלחצהי לפי שיי' שכר מטה רשעים הטכה
עמים בעברתו מכת בלתי סרה לכך שבתוי והנונש והטדהבה הוא עם
הטלכות והמטה והשבט הוא הטלך' תעל ירי .המלך שהיה .עז וקשה היו
עמו נונשים ולוחצים הכלי וכששבר יי' את המטה והשבט אין לו: לעם
במח יגוש וילחוץ ושבת הנוגשי ררה באף נוים' על הטטה או' כענן
מטה עזך ישלח יי' מציון רדח בקרב אויביךי טרדף בלי חשךי לא חשך
עצמו טררף אותו ער כלותו אותוי ולא כענין וישב .יוב מרדף אחרי
ישר' כי חשך איוב את העם: ולפי שהשבט נשבר שכת נוגש ונחה
ושקטה כל תארץ הנונשים ממנוי נם ברושים שמחו עליך מאז שכבת
בקבר לא יעלח הכורת עלינו* שכל ימיך לא פסקת מלכרות ברושים וארזי'
לבנות מצור תטיך על .כל הגוים מסביב' נטצאו כל טעשיו לרעה : שאול
מתחתי יורדי שאולי רמה לְךִי פחדה עליךי - עליך מפני פחרך
רפאים ומתים שבה* כל הטעותדים בארץ' לעולם לישכב שם בלי רונז
ופחר מאין מחריד ומעוררי כענין יחר אסירים שאננו לא שטעו
נונשי אף חם חרדו לקראת בואך+ בשמעם ביאתךי כסבורים לרדות
בהם אף בשאול' כי יאטרן זה הקים מכסאותם בחין כל מלכי גוים
מפני פחדו ויראתו גם בנו ימשולי וכלפי שכן היח הוא ' סבור בחייו
שלא היה משים אל לבו יום המות מרוב כבודו וגדולתו או' לו כך
לקנתרו* וכן יוכיח למטה ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה: וכשיראן
שנם אתה חלל ורטמה ותולעה אוכלת כך אז כלם כקטן כגדול אף ההדיוטים
והשפלים יענו ויאמרו אליך גם אתה שחיית מושל בכל חלית כמונו ולא
כמו שחיית סבור: המית נבליךי שכל יטיך היו בשטחה ובשירי'' יצע
למטח ומכסיך למעלח : הלל בן שחרי אור הבא אחר עמוד השתר
שמתחזק וחולך ולכך קוראו בן שחר שאחריו. הוא כלו' טלך בן שר
ולפי שמלבי בבל שלפניו שהוא יורש מלכותם לא היו נבורים ונוראים
כמהו* איך ננדעת לארץ* אור גדול המפיל חלושה ורפיון ועיפות על :
של .8 1
0 .תא 11 41
גוים מרוב חמתו' כענין אין נסתר מחמתוי וטרוב חום ושרב אדם עיףי
בענין מים קרים על נפש עיפהי והעימות הוא החלושה: ואתת אטרת
בלבבךי כל זה טמדברי חמתים שטקנתרי' אתו* ואת' אטר' בלב'י בחייךי
חשטים אעלה' כשאחרים ירדו שאולי ואשב בהר טוער* חר שהאלחי'
נועד שם* בירכתי צפון' נרא' ממה שאו' אחריו בירכתי בור חילוף על
ידכתי צפון שקצות הארץ הצפוניים נבוחים מאר אחורי אוקיינוס יותר
טכל גובה הארץ שסביבות אוקיינוס' והטעם לפי שאחורי הארץ לצפון
אוצרות ברד ושלג וקיטור ואש ורוח סערה ותהו ובתוי כענין נוטה צפון
על תחו* וגם מן הענין שלפניו ושל אחריו אינו מדבר אלא בגובה שטים
וככבים ועביםי ולכן גם הארץ שם בצפון נבוהה ער לרקיעי ואף מח .
שאו' הר ציון ירכתי צפון לא על ירכתי חר ציון או' אלא מדטה מקום
המקדש בגובח הר ציון לירכתי צפון העולם' ולא מפני שהצפון לברו
גבוח שהדרום גבוח יתר מאדי שתררי גן עדן עולים לטעלה בזה הרקיע
ששכינה שורה עליהם תמידי כמו שמוכיח ביחזקי' שקוראו הר קרש
אלחים ובכל מקום קוראו על שם המקו' כגן ""'י בערן גן אלחים* וכן
הוכחתי בפרש' בראשי' אלא לפי שנובה הצפון במקום מים וסערח
ותחו הוא לכך -מזכירו כאן כלפי מה שהוא סבור * להיות יושב למעלה .פ
בין יורדי שאול בירכתי צפון בינות התוחו' ועל ידי שכינת המקום שבוי
וכן מוכיח עניינו אלחי' בארמטתיך נורע למשנב; לעליון* לאל עליון :
אך אל שאול תרד ולא חשטים תעלה אל ירכתי בור העמוקים ולא אל
ירכתי צפון הגבוחים' כל זה מדברי המתים : ראיך* בקברי אליך ישגיחו*
אווישרונְט ** כפל על יתבוננוי עיון גדול להבחין ולהכיר' הזה הוא אותו
האיש שהיה טרגיז את הארץ בחייו* ואיך אוכלת בו רימחה ותוליעח :
שם תבלי ששם תבל' ועל זה האיש מוסכ' אסיריו לא פתח ביתהי
בית הסהר שהם אסירים בו להתירם ולהוציאם' ועכשיו הוא אקור
בשאול : איש בביתו* כמו ויקבר בביתו במדבר' בית קבורח* קגר ובית
כעין כיפה עליו שבנו בחייהן' ואתה אף בקבר לא הניחוך שטלכי מרי
השליכו בלטשצר מלך בבל אהר שהרגוהו סחוב והשלך קכורת חמור;:
וכן השלבת מליקבר בקכרך כנצר נתעב* נצר שורש אילן הנרקב ששוב
לא יפריח מריח מים ואדם משליכו מן הנומא שהוא טמון שם והנצרים
.)21020 ! .1 ] 'י
7
15
6
7ו
2
9
0= .0 .זא 141
= חטובים מניח בטקומם* כמו לבוש הרוגים שחן טעונים נעטסים טכות
חרב ופצעים בכל נופם שחלבוש טלא קרעים קרעים וטלוכלך בדם
שיורדים ונחבטי' אל אבני בורי כפגר מובאס וטלוכלך בטיט שאין אדם
רוצח ליגע בו אלא סוחבו ומשליכו בחבטהי ועל ההשלכה והחבמה
0 מביא לבוש הרונים : לא תחר אתם בכבוד בקבורה אף אחרי כן שאף
בני עטך שמחים בטפלתך כי אף ארצך שחת אף עמך הרגת* לא יקרא
גג לעולם זרע מרעים' ושמו לא יזכר עוד כמו שמפרש ותולך הכינו לבניו
מטבח* ואז כאשר יכרת שטו תכרו וטלאו פני תבל ערים ויישובים בכל
ג מקום ולא כמו לשעבר ששם תבל כמדבר תעריו הרס: שם ושארי
3 ליורשה: וטי ירשנה' קיפוד ואגטי טים* תחיה כמהפכת סרום ועמרח
השמר שלא להשאיר כלום: נשבע יי' לאטר אם לא כאשר יעצתי על
6 אשור ונהקייטה עצתי להשטידו כן אעשה לבבלי שזאת העצה שראיתם
שיעצתי על אשור היא היעוצה על כל הארץ שהרעו לעטיי חאת היד
7 שראיתם על - אשור היא חיד הנמוייה על כל הגוים אויביכם : כי י"
צבאות יעץ ולא אדם וידו הגטויה ולא יד ארם: בשנת מות המלך אחזי
אחרי מותו שהיו פלשתים שמחים בטיתתו לוט' עכשיו מטה יר מלכות
בית [רוד] שחיו רודים ומושלים בגו עד חיום' כי כל טלכי בית דוד
ער אחז חיתה ידם חזקה על פלשתים ולא היו יכולים לשאת את ראשם*
אך בימי אחז הרימו יד בו למרוד ולפשוע בו כמפורש ברברי הימיםי
ג וכשמת אז אמרו עתח נשבר.לגמרי שבט מָכָנו והמקום משיבם אל תשמחי
פלשת כלך לפי שכלם כקטן כגרול שמחו במפלתו לוט' שנשבר שבט
טכך שעוד לא ימשלו בכם בית דוד* שאם השבט נשבר שלא היח מכת
אתכם מכת מות אלא מכת ררייה וטטשלה נחש צפעון אשר אין לו
לרוש אני מעטיד עליכם תחתיו וקטב מרירי לנשוך אתכם מכת מות*
והוא הוקיהו בן אחז שכת' בו הוא [הכה] את פלשתים עד עזה ואת
נבוליח ממגרל נוצרים עד עיר טבצרי ותוא שאו' כי משורש נחש יצא
צפעי משורש נחש שיש לו לחש וטתולרתו יצא צפע הקשה טמנו שאין
לו לחשי ומפריו של צפעוני עור יצא קשה מטנו שרף מעופף' לפיכך
| אין לו לבעל הלשון הבר חברים להגדיל פיו ולהבזות הנחש חקל בעיניו
כשמאסרנו בלחשו שצפעוני יצא סטנו שלא יוכל לו בלחשוי כך אתם
0 אל תשמחו לאחז: ואו ירעו בכורי רלים שנרללו עתה ביטי *אחזי
.5 .1 לבמח* לפוף לבר ממה שיעשה לך חזקיתו אטית ברעב בלי יניק' שרשך
.5 .דצ-- 31 טנא א\.ז84ן 45
הנשאר לך בארץ שחיח לו להפריח ולעשות קצירי תחת הקציר שכרת
חזקיתו ושאריתך בחרב הנשאר לך מחזקיתן יהרג וימית הרעבי והוא
נבוכד נצר מלך בבל* שרש ושארית אחד הם' ורעב זה לא רעב ללחם
חוא אלא כלפי השרש שצריך יניקח כשפוסקת יניקתו יקראנו רעבי
וכן חוא או' כפנה שרשיח עליו: הלילי שער על אותו חיום שנבוכד
נצר יבא עליך כמפו' בירמיהי נמוג פלשת כלךְי כלפי ששמחת כלך.
למפלת אחזי כי מצפון עשן באי חן אף י" עליך טבבלי ואין
בורד* ואף יחיד יושב ברר אין מכל עם פלשת יושב בבתי מוער שלו
כי בלם נחרגו ונסו ונלוי מועריו* כמו אחל מוערי בית מועד לכל חיי
שרפו כל מועדי יי' בארץי הנה זו מפלתך לאהריתך: ועל בית דור
שהגדלת לדבר ולבזות מח יענה מלאכי נוי חבאים להזקיתו מאת חנוים'
כגון מלאכי מלך בבל מה יענוחו על שלום בית דור ועמוי זה יענה
לשולחיו' כי יי' יסר ציון' שחזק מלכות בית דוד-ובה. יכולים לחפות
עניי עטו למוזסה ולמסתור מזרם וממטר כך יסרה ובנאה : כי בלילי
כי כאילו בליל שרר ער מואב נדמה ונשתתק' וכן הוא או' אם ננבים
באו לך שררי לילה איך נרמית* קיר מואב* חומות עיירותיו : עלח מואב
על הבתים החריבים הגבוחים ואנשי דיבון על במותיחם הנשמות* דיטיון
וירדתי על ההרים ואבבח על בתולי: על החרים אשא בכי ונהי* וכן
בירמיהו על כל גנות מואב ובתרבותיה מספרי על נבו ועל מידבא
= שחרבוי קרחה' מרוב צערי כעניין לא יקרחו קרחה בראשם : ירד בבכיי
נ
כמו ויררתי על: החרים ואבכה* אריד בשיחיי ירר בלעז רשטרייטו: >
על כן' על אשר חלוצי צבא מואב יריעו במלחמה שסבורים. להתגבף
וסוף שנפשו ירעח לו במלחמה שמתעצב אל לבו ואל נפשו על שיצא
להלחם. לפי שנינף ונהרג עמו: וכך או' בהתעצבו לבי למואב . עמי
יזעק שהרי בריחיה ומנעוליה לפניה מסביב צבא אויביה להפגירה אל.
חרב ער צער כמו עגלה משלשת הנסגרת ונאספת אל משמר לזבוח
ליום הכסא לכריתות ברית ולבתר בתווך* כי מעלה חר חלוחית בבכי
יעלח בו מואב' ולמחי בי במורד דרך הר חורונים ששם המלחמה
והחללים שם זעקת שבר יעוערוי ובירמיה או' שטעו* נראה ששמעו
עונה על השמעים נהערירה עונה על טעוררי השבר וחזעקת* הם הפוצעים
1 1%
./
ז.ודת
)01. 15. 5.
4
4+ .4 .1ץא--6 .שא 1841811
והנפצעים והללו שמעים ובוכים: כי אף טי נמרים לטשמות יחיוי לצמאון
וצייהי שאף ברעב ובעטא ימותו: וכל כך למהי על כן* על אשרי יתרח
עשהי לחרף את עטי ולהנדיל לשון עליהם* ופקדתם '* לוט' זאת .תהיה
להם עתה על ידי סנחריב מלך אשור על אשר יתרח עשה בעמי ולא
שהיא עתה פקודתם* ולעת פקודתם בימי נבוכד נצר מלך בבל אז יגלו
טעל אדמתם וישאום האויבים מארצם על נחל העורביםי בבל על
נהרותיהי ולא ישובו עד שבוייהם לארצם : כי אז הקיפה הזעקה את
נכול מואב עד אגלים ועד באר אלים ולא כמו עתה : כי טי דיטון מלאו אז
רם מן החללים' כי אז אשית על ריטון* מכות ורעות נוספות יותר הרבה
מן הראשונות שיהו עתה בימי סנחריבי שהרי לפליטת. מואב הנותרים
מחרב סנחריב * ולשארית אדמה שלא הריב סנחריב אביא אריה לטרוף
ולהשחית* כרכת' עלה אריה מפובכו: שלחו כר*' כרום ורצום קלים
ההלכים מהרי אתם משלי הארץ הנשארים לפליטת מואב אל הר בת
ציון* אס החריב\ סנחריב כמו שהחריב ארצכם* אותן העיירות המנויות
למעלה : והיח' ואם היה עמי היושב בציון נודר וטשלח ממנו כעוף
הגורר מקנו וכקן המשולח אם מעל בגים כמו שתחינה עתה בנות טואב \
ועיירותיה שמעבר לארנון* כרי כמו כרים והרצים' וכמו בצבים וכפררים
ובכרכרות' חיה הקלה מאורי מעברות* שהן מעברות לאָרנון יושבות
מעבר לארנון וחלמד מוכחתי כמו טעבר לירדן יריחוי וכמו ולא מעכר
לירדן היאי נמצא שלא הגלם סנחריב אלא הרג ושלח שהיו נודרים
ומשולחים מפני פחדו ולא כל ארץ מואב אלא מעבר לארנון: הביאי
עצה עשי פלילה אוטר רעת אֶת בת טואב איך תנצלי ותסתריי שיתי
צלךי בבא שרר בצחריםי כלילה* להסתתר בו* שתפתרי בו נרחים
שליך ונודר שליך אל יהי נגלה לאוייבים פן יהרגוהו' כי ודאי תבא
לירי מרה זו שאם ינורו בך נדחי שבט ראוכן וגד הקרובים לך בכא
עליהם מלך אשור מואב אם היית סתר למו מפני שודד כי עתה אפס
בירמיה במעלה מואב כתוב כי אביא אליה אל מואב .זמ מ 1
סש 6וי * .זסצס מ6))רזזו 18 מכות * .שנת פקדתם נאם יי"
הוח 0 + 4 06 חן 68606קות סזם סנחריב %0 שהרי גמסיו1
שלחו כרי שחיה טלך מואב רניל להשיב לטלך ישר' מאה אלף כרים
.בכל שמאי
.14 א 184141 5
מאר המץ מציצת' אויב המתוץ ושולל ובחז את ארצך* וכלה שר ויניקת
מלך אשור ממךי חמו רמס מן ארצך ולא היית לוקה עתה ער עת פקודתך
ביטי סנחריב על שרפך עצמות מלך ארום לפיר אבל מח שהיתח מסגיר
שרירי עמי ביום צרח גרם לך ללקות גם עתה: וטכל טקום עטי אשר
הגרלת עליו אתן לו יר ושם* והוכן בחסר ואמת כסאו ישב עליו שפט
ודרש משפט ומהיר צדק באהל רוד: גא כמו גאהי ושמענו וחבינו
נאונו וגאותו עברתו על ישר' שלא נכונות הן* בריו וטחשבתיו על ישר'
בריוי כמו אשר ברה טלבוי בריך מתים יחרישו : לאשישיי לחזוק ולתיקון
קיד הנבתת עתה כחרש וטנופץ ככלי חרש יוצר' תהגו ותזעקו שתרי
אך נכאים ומדוכאים. ומנופצין חן אשישי" ותיקונין: אשישי' כמו זכרו
ואת והתאוששו והתקנו: שרמות ונפן ושרק כלם מיני גפן חם' בעלי
ויםי אדני נויםי שרוקיה שעד יעזר נגעו* עתה תעו טרבר בארץ ציה
ומא למות ברעב שרשה* שלוחתיה* יונקותיה וקציריה* שנטשו ונתפשטו
עברו אל ים* כרכת' תשלח קציריה עד ים ואל נחר יונקותיה* וכת
נטישותיך עברו ים ער יעזר נגעו: על כן אבכה גם אני בבכי יושבי
יעזר על גפן שבמה שחיו של ישר' ועתה השחיתום האויבים ואת חשבון
ואלעלה שהייתם לישר' ארוה רמעתי עליך* כעניין ותשקמו ברמעות
שליש י כלומ' שבעתי וראיתי דמעות עליךי וכף שלאריוך כמו יוד יצאוני
שפת' יצאו טמני' כי על קיצך ועל בצירך* שחיה לעטי הידר נפל:
ירנן ירעע לשון שמחה הוהלה: למואב' לארץ מואכי וכפל הוא על
קיר חרש שערי ישר' שישב בהן טואב חרבו : והיה כי נראה ונורע לכל
כי נלאה מואב להלחם על במתי ארצו ולא יוכל ובא נם אל טקדש
אלחיו להיתפלל וגם בזה נלאה ולא יוכל כי יקיפוהו צרות ובהלות ושם
ישינוהו אויבין. ואלהיו לא יושיענו* וכן הוא אומ' בירמיה ובוש מואב
טכמוש : זה הרבר שהתנבאתי על מואב אשר רבר יי' על מואב מאז
בשנת טות המלך אחז: ועתהי אט' לקרב יום אידו בבא טלך אשור
על הארץ והנלה את ישר' וראה המקום עברת מואב ונאונו על ישר'י
דבר יי" לאטר בשלש שנים' בעוד שלש שנים לא אאחר לו שילום
גמולו ושכרו אלא כשני שכיר וסתם שכיר המשתכר ליותר משנה
ליותר מג' שנים אינו משתכר ובסופו נוטל את שכרוי כך זה בסוף נ'
8 יי .8 6) מו קת
₪
1 סז
7
1
3
18141 1. 0. 46
.= .₪4 שנים שעשה יתרה לעטי ימול שכרו'* ותאריך לו הטקום נ' שנים אחר
| אותן ג' שנים שצר טלך אשור על שומרןי בבל החמון הרב שחיח לוי
וו ושארי ושארית הנשארת מהמון הרב: מוסר מחיות מעירי ואינו מדקדק
בלש' נקיבח' וכאילו או' הר רמשקי והוא שאוט' והיתה מעי מפלת
2 נגרפת וטטאטאת לטטה במפלת הומותיה דרך טורד התר: כמו שעזובות
ערי ערוער שחיו רגילות להיות לעדרים וגדרות צאן שהיו ערי ראובן
וגר שטקנה רב להם והיו רובצים עדריהם באין מחריר וחסירם טלך
3 אשור מעיר כן יסיר גם את דמשק: ולפי שיעצה על עיר קרשי להסירה
מעיר בימי פקח ונם אפרים ששכר ארם ורמשק על יהור' ילקה עמו
ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשקי ושאר ארםי שבשאר ערי ארםי
4 ככבוד בני ישר' יחיוי שינלו כמוחם* וכן הוא או' ויגלה קירה: ידל
5 כבור יעקבי רוב עמו יגלח טעל ארמתו: והיה ישר' נאסף מארצו כאסף
ארם קציר קמה בשמאלו ובזרועו הימנית שבלים יקצור בחרמשי כן יחיו
נקצרים טמקומם' וחיח נלקט כמלקט שבלים אחרי הקציר בעמק רפאים
שהוא מגרל תבואה מעולה ומתוך חשיבותה מקפידין ללקט הכלי כן
6 יתלקטו ישר' מארצם לארץ אחרת : ונשאר בו בישר' עוללות טועטים
כנקף וחבט זית שנשארים שנים שלשה גרגרים בגובה האמיר
שאינו מקפיר לטרוח ולעלות אחריהם' ואם היא נפן פורייה שאשכלותית
מרובין נשארו ארבעה או המשה כן ישארו מועטין מעשרת השבטין
בארץ" ואנו מוצאים בדברי היטים בחוקיהו וביאשיחו נזכרים מאפרים
ומנשה הבולן ויששכר ואשר כי שארית \פליט' נשארו מהן בארץ וחן
7 העוללות שנזכרו כאן: ביום ההוא ישעה ויפנה שארית ישר'' הנשארתי
8 וכן הוא או' שאר יעקב ישוב אל אל נבור: ותאשרים' ואל האשרים !
9 שחרי ביום ההוא יהיה ערי מעחו שנתגאה ובטח בתן עזובות מיושביהן
כארץ עזובת החורשי החרישה' שדה הלבן הרוש תרועי ושרת
כולו טלא פירות כרמים חתיםי אשר עזבו יושביהן הראשונים* מפני
בני ישר'י שחיו מניחים הכל ועוזבים והולכים להם* כן יעזבו גם ישר'
עריהם מלאים כל טוב טפני טלך אשורי ולא שיחיו מיושבין אחריחן
כאותן של אמוריים שישבו בם ישר' אלא והיתה ארצם שטמח כי אך
ג בערי שמרון ישבו אחרים תחתיהם ובכך יהי לבם נכגע לשוב: וכל כך
למח כי שכחת* בתחילה* נטעי נעמנות ומחמרים' וכשבא הנטע להזריע
זרע לעשות פרי עשית זרע רע ופרי באושים כאילו את זמורת זר ונבריה
.3 זתנות--11 ינת צזגזגה] 7
ולא הנטע הנעים שנטעת ראשונה' וכן חואו או' ואגכי נטעתיך שורק
כלו זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הנפן נכריהי הרע האילן הוא חפרי ;
ביום נטעך תשנשניי נעשית עבה וגרולה כארן בלכגון יסגא ובבקר' 11
למחרתו לחזריעי זרעך ופריך תפריחי* ואמרתי יפה נטעתיה שחיא כך
מצלחת זנדילה וטמחרת לחביא פירות* ונד* נפח קציר וטילואו נתטלא
ביום שרוחות רעות נושבות להחלות התבואתי והרי הוא כנפה מילאוי
ביום חלי וכאב. אנוש' שכולו טלא נקלה וחרקון כן כל מילוי חמוץ
אינו פָרי אלא נואש כנפח טכה נחלה וכאב אנושי ראונקליץ+ בלע'י
ויום הנטע והבקר* חן דורו של משח ויהושע ומכאן ואילך נתקלקלו: .5 .16 .61
וא כשישעה הארם אל עשחו 'הוי על המון עטי" רבי' של סנחריב !1
שכחמות ים יהמיון לשטוף הכלי כשאון'י שכשאן: ונער בו המק'י 13
באותו חמון' תס מפניו ועטד מרחוק . ומשם יחא נררף טפני מלאך ו"
הרודפו ודוחהו' כטוץ הרים* כשזורים בראש הרים שהרוח שולטת בוי:
וכגלגלי כפל על כמוץי וכן הוא או' שיתמוּ כגלגל כקש לפני רוח ;
לעת ערב וחנה בלחות* הפופה ממשמשת ובאה' בָטרם בקר* בעור 14
לילח* איננוי כל ההמון הרב ההואי וכן הוא או' לילה נגבתו סופתי
וחוא לעת ערב ובטרם בקר אף חיל המון טלך אשור בלילה נינפו כלם'
זה הלק שוסינו מאת הטקו' זה גורל אשר בוזנו מאתו": וכאשר טהר 1 .אצ
מתאום יצא מלאך י" ויוליך חיל אשור בקלות לאבדון כן יצאו מלאכים
קלים בגשרים מכל הגוים טארבע כנפות הארץ להביא טאשור גליות
ישר' מחר ובקלות' נטצא כל מפלת אשור על ירי טלאך קלי והוא שאו'
חוי ארץ צלצל כנפים' ארץ המוצללת כולה בצל כנפיםי הארץ אש*
מעבר לנהרי כושי צלצל כנפיםי לשו' בצל כנפיך יחסיון' ודרך עופות
מרובי' כשפורח* יחר כְֶלי' על הארץי וכן תמצא בארכה מצרים ויכס
את עין הארץ ותחשך הארץ שהיו מעכבי' אור החמה. בצל כגפיהםי
וכן הוא או וחיו מטות כנפיו טלא רחב ארצך שכל הארץ יכסו
בבנפיהם* הו הארץ טמה היא טכוסה בצל מקום שישר' נפוצים שם
ולהביאם אליו: והוא שאו' השלח בים צירים ובכלי גמא הקלים מאד
על פני טים לאמר לכו מלאכים קלים כגשרים אל נוי טמשך ונסחב
במיון מטי אל נוי ומורט בתלישת שער ראשו דרך סחיבה ומשיכה
1 11600162 )1(. * 80 3.
8 .ו ג --3 .נננצת 18418
לחביאו אליי וחיכן הלכו אחריו אל עם נורא על כל סביביו ינשו הלאה
וינוסו ספחדו' הוא חעם שהנלחו נוי שהוא קיא וכזיון* כטו נפש שבעת
תבוס נפת' אשר בזאו נחרי כוש ארצו טעבר להם' והביאותו אלי
ומחיכן יצאו אוחן המלאכים : כל ישבי תבל ושכני ארץ כעת נשוא נט
שאשא אליכם נסי בהרים תראו* הו זהירים לראות ולשמוע כעת
וש ו ו ה
ולהביאו* והוא שיעורר רוח כל חגוים לילך ולהכיא את ישר' אליוי כענין
4 והביאו את כל אחיכם טכל הגוים : אשקטה ואנוח מאויבי ואשיב נקם
לצריי כענין והניחותי חמתי בך ושקטתי ולא אכעס עור* וזמת המלך
שככה' ואבימה במכוניי ארץ ישר'י שכת' בה מכון לשבתך לחטיב לה*
כענין ארץ אשר יי' אלהיך דרש אתה תסירד עיני יי" אלחיך בהי כעת
היות לה חום צח ויכש תומאי עלי'י במקום אורי שאור חיום יחיה
לה לשרב ויובשי כענין נהפך לשדי בחרבני קיץ+ צח' כטו צחה צמאי
צחיחה* אחיח לה כעב טל בחם קציר להפריחה ולהרטיבה' כענין אהיח
כטל לישר' יפרח כשושנחי ומליצת החום הצח המיבשו מפורש בצדו:
5 כי לפני קציר ער שלא. בא לירי קצירי כמו ושרטה לפני קטהי בעת
תום הפרח ותפרי טתגלה* ובסר (מל* שחיח לו לגמול ולבשל* כמו
וינמל שקרים' יחיה נצהי הוא: תחלת. הפרי שקורי' בורייון'' אז היה
כורת האיבי אותו עם נורא* חזלזליםי שהבוסר גדל בהסי במזטרות
ואת הנטישות* זמורות המתפשטים' כמו נטישותיך עברו ים' שכהם
6 האשכולות הפיר התז: ועתה אשקטה ואניה המתי מהם שיעזכו גם
הם לעט הרים והיתה נכלתם למאכל לעוף השטים ולבחטת הארץ
7 בקיץ ובחרף : ואז בעת ההיא יובל עם ממשך וטורט מנוי אל גו לשי,
.לו .₪ ולמנחה ליי' צכאות אל מקום שהשכין שמו שם אל הר* ציון* ומחיכן.
טעם נוראי וחתר ומסיים תם' תחלת דברזי תה המקרא מפרש שני
מקראו' ראשוני'י ומח שא' יובל שי הוא שכת' והביאו את כל אחיכם
.או מכל הנוים מנחה ליי': רכב על עב קלי כענין וירכב על כרוב ויעףי
רכב שמים בעזרך+ ובא מצרים* למצרים' וכענין ועברתי בארץ מצרי'י
והרי הוא כאילו או' עוד יבא חמקום |במצריס כבראשונת* \נעו אלילי
מצרים מפניו כבראשונ' שבכל אלהי מצרי' עשה שפטי'י כארם שאו"
.עמ ' מ0שקזטסל) מס[20 * | .זסצס 4408 ₪ עלו +
.1 .הזת 184141 (-
זכור אוך הכיתיך ביום פלתי עור אכה אותך באותה טכה: תבקה 1
ותתרוקן* כדברי טנחם'י רוח טצרים* רעתוי אבלע* כמו בלע *י* פלנ
הפך לשה* שלא תוא ביועציו ותרטוטיו עצה נכוחה: וסכרתיי 4
ויסכרו כל טעינות תהום* כמ וסגרתי* ארנים קשה' מלך אשור
במו שיוכיח למטהי כך ינתג טלך אשור את שני מצרים נאם האדון
שבידו לחטליך ולהמשיל : \על ידי מה אפגירם ביר ארנים קשהי הלא %
ו ואנטים 0 טים מן חים'
ונשתו טים אשנואוץןיי כמו בצמא נשתהי מחיםי
ד
אואי וכן הוא או" תשלח קציריה עד ים ואל נהר ינקותיחי שעל כרחך
שוחו אינו ים טטש אלא רטיון נהר לגרל זרע נמעי וכן חוא או' אזלו
מים סנכי ים' ונהר יחרב. ויבשי ואין הרעת טכרעת שהים ממש יטעטו
מימיו ויכשו וכפל לשו' הוא זה על זה וטן אזלו תלטד תשתוי והאניחוי 6
ויהו מנחים הגהרות טטיטיהם* דללו וחרבו יארי מצור . ויכול טלך אשור
לבא עליהם* והוא עיקר ענין יובש הנחרות והיארים שלקה כאן אלא
שמאריך לוט' שכל כך חרבו ויבשו שחזרעי' טתיבשי' וקנה וסוף קטלו
רשי מכטורות אמללו: ערות על יארי לערות לגלות זרעים ונטעים 7
שעל היאר ואף שעל פי היאר שיתיבשו ויהסעטוי ערות טלשו ערום
עריהי וטלשון כערער בערבחי כערער במרברי וטלשו' ערות יסוד עד
ואר סלחי שכלם לשו' חשימה ונילוי ולשו' חשיפה נופלת בעצי יערי
ויחשף יערות' וכה פתרונו דרך העולם עצי המדבר ונירוליו חשפים!
ומעורים בלי ענף ועלה ובלי עשב ורקי וכאן אף על יאר ועל פי יאר
ממש יהא מעורה ומנולה ונהשך מאין ירק תעשב : ואנו ואבלו כפולין: 8
ובשו. אותן שחיו עברי פשתים ארוך ונוטה כעבורת שורק לפי שפשתי 9
העץ חיו ארוכים וגדולים במצרים מאר שכן היאור מגדלי וארנים בנדי
לובן וחיורי כמו חור כרפסי בשו בעברם פשתיהם שופין לשרותו במי
משרהי ותארני' מצפי' לכבס ולְהָווֶר. בגדיהם ואין טים: שתותיה כל 0נ
בנייני טים ויסודותיהםי שכרי אַשקלוּשא** לצור רגיםי כלם אגמי נפש
ַ
במו ענמי נפש טלשו' עגמה נפשי לאביונים : אך אוילים חן שרי צען' :!
איה ; פגונול06 86206 * .גרז₪6 מ6ל גו6ן[8מ6 .1.6 1
00 8 .ד 1841411
נבערה כמו נבער כל ארם מועתי בן הכמים אני מוסג על הכמי
ג יועצי פרעה* בן מלכי קרם מוסב על שרי צען: נאלו שרי צען* בעצתם*
נשאו* כמו אל ישיא אתכם חזקיהוי פנות שבטיה ראשי משפחות מצרי' הן
,ג המפורשי' בתולדות נח : מסךי כארם שטערב מים ביין לשנות טעטו המוב
כן טסך ועירב בלב הכמי מצרים רוח עועים לשנות טעמם וחכמתםי עועים*
5 רעת עיוות וקילקול : ולא יחיה אז למצרים מעשה מיושב ונעשה ביישוב
וברעת כמעשה ראש חגב כפה ואגמן* כתרגומו טיני שלמונים* כל
לא יהיח מעשח מנהיג ופרנם לנתגם ולפרנם בלי מכשולי ולפי שבמצרי'
6 חיתה חבמת' טרובה כמו שמוכיח בהכט' שלטה תפס שיטה זו: כנשים
לג שלב רך להס ויִרָאות : לחגא *+ כמו ויחנו וינועו כשכור* לתמהון ובהלות'
כי לא באו לעזרת יהודה אשר ירד מצרים לעזרה מפני סלך אשור*
.17.5 .₪ ועתה רואים שאשור* אבר מפני יהודח ירא מפניוי כי יאמר אשור
שהחריב אותנו ואת כל הגוים טסביב לא עטדו טפני יהודה ואיך נעמר
אנחנו ספני עצת יי" צבאות אשר יעץ עליו להסגירו ביד טלך יהורה
8 וחרד ופחר מאלהי ישר': חמש ערים מן הישנותי כי טטה שאו' עיר
החרם יאטר לאחת ולא א שם הארבע רע כי סבת. הוא זה ולזו בלבר
שאם הן חרשות יאמר שם כולן' טרברות שפת כנען: לפי שתהיינה
קרובות לכנען תהיינה כפופות לבגי ארץ כגען הם ישר' ומדברו' בלשונם
ולא שמבני כנען ישבו בהםי וטכל אילו הדברי' מארטת יהוד' שתהית
למצרים לחגא ומחמש ערים ומן המזבח והמצכה וטמה שיהא הטקו
נודע למצרים \יעברותו שהוא כענין אז אהפוך כל העטים שפח ברורת
לקרא כלם בשם יי' ולעבדו שכם אחד שעל כרחנו הוא לעתיר וסמה
שיהיה ישר' שלישיה למצרים ולאשור טכל זה נראה שכל חהענין הזה
אינו במלך אשור אלא לעתיד' ומדברו' שפ' כנע' ועיר ההר' יאמ' לאח'
סימן חם להאטין דבריו: תשבעות ליי'י ביי' אינו או' אלא ליי" כל
כריתות ברית חן לו בברית ובשבועה* כמו חשבעה לי וישבע לו* השבעת
לי באלהים' ועדיין לא נורע להם חמקו' כל כך שירבקו בו ובשמו ישבעו
והיתה ארטת יהורה למצרים להגאי פתרונו אדמת .קת ב ג
יהודה יהיה לחנא בשביל מצרים כשיראו מכות מצרים על ירי טלך
אשור לפי שחיו בוטחים על מצרים* כמו שאמור למט' ואטר יושב האי
חנה כה טבט' אשר נסגו שם לעזרה להנצל מפני טלך אשור ואיך
[11168116 18 66 416] נמלםו אנתניי
5 .א -11 1 1
בי מעט מעט יתקרבו לו* תחלה תחיה להם אדמת יתוד' לחנא* אחרי
כן תחיינה ה' ערים ולא יותר נשבעות לו ולא בו* וסוף יחיה לו מזבחז
בארץ מצרים ולא לעלה ולא לובה אלא לאות ולעד, ליי' צבאות על
חשבועה שנשבעו. לו לחטת לו לעבדים משיבי מנחה* וסוף יהא נודע
להם לכל מצרי' כלו ויכירוחו יפה' ואז יעבדו לו כלם בזבח ומנחה
ונדרו נדר לו ושלמו ויהיו לו לעם' כן השיטה : יהיה מזבה ליי' צבאות ,ג
תוך ארץ מצרי'י והיה לאות ולער על השבועח שכשבען לו* כענין מצבת 40
יעקב ולבן ומזבח בני גד ובני ראובן שבנו לעבר בני. ישר' לאות ולעד
שיש להם חלק במשכן שילחי בן זה אות וער ליי' שבני מצרים. אילן.
ח' ערים עבדים לוי וכן מצב' אצל גבול ארץ מצרי' לעד' אם חם
יעברו לו את המצבה הזאת למרור בו שישפט בם' וחרי א' שנשבעו
לו ועד ואות יש ביניהם בכך* ולמה נשבעו לוי כי אם יצעקו אל יי' מפני
לחצים וישלח להם מושיע ושר והצילם : ועל. ידי כך יהא נודע יי' למצרו' ת
כולו ועברו לו זבח ומנחה* בענין ולעברו שכם אחר: על ירי טה ידעו 22
את יי' שיהא נוגף את מצרים לפני לוחציהם וירפאם על ירי שהם ישובו
ער יי וחוא יהא נעתר לחם ורפאם : מסלהי לבא אילו באילו כי בשלום גצ
יחיו בינותם ולא ייסגרו אילו מפני אילו* ומכל מקום אשור יהא גדול
טמצרים אז. וצעיר יעבר רב: יהיח *שר' העניים ומרודים וכפופים 24
למצרים ללחם' כענין מצרים נתנו יר אשור לשבוע לחם: כלו' אילן
שלשתם יחיו מעולים ומבורכים מכל. אומחי ולְמהי לא לענין גדולח
וממשלה כי ישר' יהיה עליון. על כל גויי הארץ וסגלתו וחבל נחלתו
טכל עם כמו שמוכיח במקרא חסמוך לו ונחלתי ישר'י אלא לענין ברכח
בקרב הארץ שיתברכו אילו שלשתן בעשר וכבוד מכל שאר אומות שעוד
לא יהו ישר' צריכי' להן + אשר ברכו יי' צבאות* כשיברך את אילו בדגן
תירוש ויצחר ובכל טוב* לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ירי אשורי
ינרך נם את ישר" עמם לאמר ברוך נחלתי וסנלתי אשר בחרתי לי
לעם שאיני רוצח שיצטרכו לעם אחר* ותראח ביצחק כיוצא בזה אחר
שא' הן גבור שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדי' הוצרך לוט'
ודגן ותירוש סמכתיוי שמה יתרון למלך מתכבד אם הוא הפר לחםי
אף כאן א'ע'פ' שיהא ישר' עליון על כל גויי הארץ צריך סמיכת דגן >
וחירוש ויצהר שלא יהא. כפוף וצריך לאחריםי ואם תאמר מח צורך
לתל\ת ברכת* דגן ותירוש של ישר' במצרים וכאשור לפי שארץ ישר' .1.15טו
1 2
-
ונג גנמווגוג.גר2./..ר/ /ב1. 8 000008 מ הכרא 2-56
0 9 :ל ו
מקום חרים ועוצר נשמי" היא ומצרי' לעולם מתברכת לפי ששותה *
מטיטי שיחור כמו שתראה באברהם יצח \יעק' שלעולם ארץ ישר'
כפופה למצרי" ללחס' גם אשור ארץ מבורכת כמו שתראה בסנחריב
שמשבחה שהיא ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמי' גם היא על נהרים
יושכת כארץ מצערי' כמו שמוכיח בכל הסקר' כנון מה לך ררך מצרים
לשתות מי שיחור וטה לך לררך אשור לשתות מי נהר* נמצא ארץ
ישר' מבורכת לעתיד הרבה יותר .משהיתה לשעבר* ועל זה א' יחוק'
ולא תקחו הרפת רעב בגוים ולא אתן עליכם הרפת רעבי הנה ו
נבואה נאמר' על מצרי' לעתיר על ידי נבואת כוש שלמעלה היטגה
הוי ארץ צלצל כנפיםי וכיותצא בזה תמצא ביחזק' שעל ירי מצרי' דבר
בכוש במלחט' נבוכר נצרי נם לטטה תראה מצרים וכוש יחרי כן ינהג
מלך אשור את שבי טצרי' ואת גלות כושי וכן יגיע טצויים ופחר כוש 1"
ועכשיו או' הגביא אילו נבואות נאטרו לי בשנת טוה הטלך אחז על
מצרים ועל כוש על העתיד ובשנת בא תרתן שר צבא אשור אשרורת
אז נאמ' לי איך ימכרו ביד טלך אשורי ואין אנו יכולי' לומ' שוה היח
בבאו לצור על ירושלם שעדיין לא שלח ירו בכושיים שאז בהיותו בלכיש
שלח רבשקה לירושלם ומשם נסע לשוב אל ארצו ששטע על תרחקה
מלך כוש שיצא להלחם אתוי גם על פרעה היה מתפאר שלא יוכל
לעזור את יהוד'י ואם כבר שבה ותגלה מערים וכוש נערי' הקני' היה
לו להתפאר עליהם כמו שהתפאר על חמת וארפד וספרוים' והרי על
מה שעשו אבותיו התפאר על מה שעשה הוא עצמו ששבי מצרים ונלות
כוש בידו ועָמו במצור לא נתפארי בתמיה' יאט' הלא את עצמו ואת
עמו לא הוטיע מירי ואיך יוטיע אחרים* אלא ודאי סרגון הוא אסרחרן
בן סנחריב ולא הספיק אביו לעלות על תרהקה טלך כוש על מצרי"
ה כן
ינהג טלך אשור ונו'י ואף מעשה אשרור אחר ספלת סנחריב היה כי
לא נתפאר על אחר מהם: ונ' שנים היח בין מעשה אשרוד לטעשה כוש
ומצרים : ופתחת אזור הגורת השק מעל מתניך שחנרת על ישר' שגלו
מעל ארמתם' בענין שלמטה ויקרא יי' אלהי צבאות ביום ההוא לבכי
ולמספר ולקרחה ולחנר שק וכענין על זאת חנרו שקים ספרו והילילוי
ואני בחלותם לבוטי שקי וכהנה רבות שטלטרי' לך הנביאי' ואנשי קרש
חונרי' שקים בצרת עמם ועל זה א' הנביא אכן חליינו הוא נשא' גם
1 4-1 .אא 1841411 8
על יורם בן אחאב אתה רואה שלבש שק על בשרו מבית בצרת עמו*
ואם תאמרו היכן הגיר לנו הכת' שחגר שק הרבה דברי' במקר' שלא
הגירם הכת' תחלה' ולפי ררכו מלטרך אותם והטעם לפי שלא רצה
להפסיק שיטתו על כך ולא בא לו סקום לכך* ושק יורם יוכיח. היכן
הגיד לך הכת' שלבש שק שהוא או' וירא העם כי שק על בשרו מבית'
ופתוח זה על כרחנו כמו מוסר טלכים פתח ויאסר אזור בטתניהם*
וכמו לא נפתח אזור חלציו* ועל כרחנו שק במחתנים בכל טקום בחגירה
הואי וגם לשון מעל מתניך לשו' סלוק הוא רטיון מעל רנלך* ולש
פתוח אינו לשו' רביקות כלל : נעלך תחלון מעל רנלךי ולא לאבלות
שהרי מסלק השקי ונם אין חליצת נעל במקר' דרך איבול אלא לאות
ולמופת כמו שספרש והולךי ערום ויחף* מכוסה קצת' כמו חפה: ארז*
רחףי מזבה ארז' ולא ערום ועריה* מנולה הכל' יחף' כמו יעפים'
ינעים : וחשופי שת* טאחור שהיא ערות מצרי' שנוהגים בגלוי זה ערוה
וקלון * כמו כי תועבת מצרי' כל רעה צאן* וחשופיי* כמו חייתו שריי
ואורגים חוריי וקרע לו חלוניי שת* כמו עד שתותיהם : וחתו ובשוי
כושיים מארץ כוש וטערי מבצריה שהיו מבטם וצפייתם ומבטחפ" וכן
מצריי' מארץ מצרי' וממבצריה שהיו מתפארי' בה להשתגב : ישב האי
חזהי הנותר בין יארי מצרים תחרי כוש הנה כך הוא מצרים הגדולח
והבצורה וכוש הרחבה והחזקה אשר חיה לנו לנוס שם לעזרהי ואין
לומ" האי הזה ירושל' שאין אי אלא ביטים ובנהרות וירושלם הרים
סביב לח ועור לכוש לא ירדו ישר' לעזרה: מדבר ים' הוא המדבר
הגרול והגורא שאצל ים סוף כענין המרברה דרך ים סוף* והמדבר ההוא
מביא רוח גרולה וחזק* כענין והנה רוח גרולה באה מעבר המדבר:
רוח צח שפיים במרבר' ואפיצם כקש עובר לרוח מִרְבָרי ולפי שפנוי
הוא בא הרוח משם בכל חזקו ואיתגו בלי הפסקי ומשל הוא מדבר ים
ולא ממש' ומפרש והולך כסופות בנגב לחלף שממדבר בא מארץ נוראה*
בענין המרבר חגדול והנוראי שבא בכל כחו ובלי הפסק כן חזות קשה
הוגד לי על עמי' וכך הוא? או' הבוגד בוגר עתה והשולל שולל עתה
הם מלכי בבל* ואחרי כן ככלות בגירותו ושרירותו של זה עלי עילם
עליו צורי מדי אותו שכל אנחות שהיו העולם מתאנחי' ונאנקים על רעתו
.חיו .1/8 * 4 80 '
4
.ו
5
ואת
414 4 4
3 ושרירותו ובגידותו חכל השכתיי ושבת נגש שבתה מרהבה: תעל כן טלאו
מתני חלחלה שסבור הייתי בשטעי זאת שבטל שיעבור עטי (פסק לנמרי'
4 ולא כן הוא: שהרי את נשף חשקי וליל תאותי שחשקתי וחתאויתי לילח
שבו נלכרח בבל* כרכת' ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשראתי
אותו הלילה שציפיתי לשמוח בו* כמו שנא' לי למעל' בנבואת בבל כי
ירחם יי את = עקב ובחר עוד בישר'י שם לי חמקו' לחרדה שייכנסו
5 אמות אחרות תחת בבל לשעבר עור בישר' ימי רבים' כמו שמפרש
והולך ערוך השלחן* נשף חשקי מפרש וחחררָה ששם לו* מצפה חייתי
לערוך חשלחן. כלו' לחיות במח מבונד ושודר' וחנה שמעתי או לי
בחזון צפה הצפית העמר המצפה להגיד לעם שחיל רכב ופרשים באים
עוד אחר בבל ויזהיר את חעם שינוסו וימלטו את נפשס* ומצפה חייתי
בכשף. חשקי אכל ושתה בשלום וחשקטי וחנה או' בחזון קומו חשרים
ומשחו מגן וטלך אחר תחת בבלי מגן* טלך'.כמו' כי ליי' מניננו ולקדוש
6 ישר' טלכנו: כי כח אמר יי" אלי לך העמר המצפה אשר יראה הבאים
7 אתריהם בכל יניד: ואם יראה רכב צמר פרשים ורכב חמור אחריחהם
ורכב נטל אחריהם שוראי אותם יראח וחקשיב והשמיע לעם רב קשב
קול גרול לטלט איש נפשו' ורמז לו כאן שלש מלכיות שכבר יצתח בבל
וכן חמצא בשנת שלש לבלשצר שלא חראו לדניאל אלא נ' מלכיות שכבר
יצתח בבלי ורימה טלכות שנייה שאחרי פרס לצטמר פרשים לפי שיש
8 בה שני טים' מדי ופרס: וכאשר א' לי המקו' בחזון העמד המצפה להגיד
לעם ולחזהירם אז ויקרא אריה לפני חמקום +א' לו מה לך להעטיר
מצפה* הלא על מצפה אנכי עומד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב
כל חלילות לחגיד ולהזהיר* ואין בהמח וחיח יכולי' ליגע בהם להטיתם'
מפניי וכלפי שרימח שרי מרי ופרס לסוס ולפרשי' ושר יון לחמור ושר
רומי לגמל רימה שר ישר' לאריח שהוא מושל על כל בהמה וחיח
והוא מיכאל במפורש ברניאל וחוא עוטד עליהם למצפה ולשומר לשמרם
9 ולהזהירם' ואחר שהשיב האריה כן וקיבל המקו' דבריו: וחנה זה בא
₪19 רכב* איש צטד פרשים' חן טדי ופרפ' ויען האריה ויאמ" נפלח בבלי
שצמר פרשי' בא והפילה* וכל פסילי אלחיה שבר לארץ' ואין להם כח
לחציל עד שעשאם מדושה ובן גרן* כלו' פסילי אלחית שברם חידק ורשס
.זסץ0 מ1)60צחו 18 צמ 1
4 ,יאחא 81471 55
כבנרן* והאריה א' כל זה* ושכר מפרש' והיוד שבמרושתי ובן נרני כמו
יוד של שכני סנחי בן גרן כמו בן מותי נפלח נפלח במו בררך בררך*
מעלח מעלה* מטה מטה: סובב פובב' שהוא חחק הרבר לומ' דווקא
כך ולא ענין אחר: אשר שמעתי ' ריבור בפני עצמו חואי והאריה המצפה
מניד לעם זאת* והגרתי מוסב על יגיר שא' למעלה* גם תוכל לוט' על
חזות קשה הונד לי מוסב והגביא אומרוי ועיקר החזות לא בא אלא
להגיר שאחר בבל עודיהן משועבדי' תחת אחריםי ותראה למעלת
כשהנביא טתאונן בביטול מלכות בבל טתאונן שהיא קרובה לו יותר
ולכך לא א' כאן אלא וחנה זה בא רכב פרשים' תעל ירי שא' למעלי
רכב פרשי' א' גם רכב חמור רכב גטל* אבל העיקר אחר מדי ופרס
בא הקרובי' אחר בבלי וכיוצא בזה שהטקו' א' לי לחעמיר מצפה ואריה
קרא לאמ" אנכי המצפה: משא דומחי הוא שעיר שא' לי וקרא. אלי
משעיר שמר מח מלילה: הגיעה עריין אשמורת הבקר היא אשמזרת
אחרונח ונתקן עצמנו לעלות ולפשוט על הומה' כבא חבקר ועוד קרא
שומר מח מליל ררך זריזות ובחלה* והנה אלי קרא: ושומר אחר א' לו מה
אתם שואלי' על הלילה קרב הבקר וחנה הוא בא וגם בעוד הלילה אמ
יש לכם לבעות ולחפש מצפוני עשו* בעיוי תוכלו לבעות ולחפשי כי
נדמה ונשתק כמו שמפו' בעובדיה' אם גנבים באו לך אם שודרי לילת
איך נרמית* ואחרי כן שובו אתיו לפשוט עליחם לבלע ולהשחית הכל
שבין כך ובין כך יאיר הבקרי והבן כי אהבע משאות האמורות כאן
משנה הכת' שם העם ושם הסקוםי מרבך ים ארץ מדי* שעיר קורא
רומה* קדר קורא ערב' וירושלם קורא גיא חזיון* וכיוצא בדומה שכאן.
אנו מוצאי' מי כצור כדומה בתוך היםי שאף צר קורא דומה ועל
שנרמה ונשתתק: משא בערב' הוא קדר כמו שטוכיח בסופו וכלת כל
כבוד קררי ובית של בערב כמו משא דבר יי' בארץ חדרך+ תימא ודרן
היו סחרי ירך של קדר ורוכליו* ועכשיו או' כי טעתה בעבור ארחות
דדנים דרך חצרי קרר ואהליו יקדימו ללון ביער שבערב* כי כל נאותיו
וחצריו נשטו וחרבו ואין לחם מלון שם' וכיוצא בזה תראה במשא
צַה: לקראת קדר הצמא \עיף הבורח ונס על נפשו מפני אויב* חתיו
מים 'כלו' אתם שכני קרר ואחביו קדמו אותו בלחם וטיםי וכן טשבי
יז )וזאי 18 משעיר 1
2
13
14
6 8 זנאא--15 .זאא 15411.8
5 ארץ תימא שהין רוכליו בלחטו קדמו קדר הנגודר ממקומו: נמושה
6 ושלוחה על קרר: בעוד שנהי טגן שנים' אַנִיאָש'י כמו ויהי לי שור
וחמור צאן ועבר ושפחת* שרוב שוורים וחמורי' קורא בלשו' אחר* וכן
הוא או' המשי' שנהי אניאש'י ושנות שני שכיר חן שלש כמפורש
.אא לטע' במואבי כבוד קדר הדרת רוב עמו ושאר ושארית: גיא חזין*
היא ירוטלם גיא המח שסבורי' עמה שהיא מחוז הפצם שבוטחי' על
מבצריה ומיטיה כמו שמפרש למטח בענין' והוא כמו ואת שאול עשינו
חתזהי וחזותכם את שאול לא תקוםי מה לך איפוא תינצלי בי עלית
ג כולך לגטת להשתגב מן האויב: ומח לך להיות תשואות טלאח עיר
הוטיח להלחם ולהיות עליזה בששון ובשמחה הרג בקר שחט צאן אכל
ושתהי היה לך לבכות ולחגור שקי שחרי חלליך לא חללי חרב שימותו
1 פתאם שביעים בלא יסורי' אלא חללי רעב מתים בייסורין: כל קצעייךי
כנון צרקיהו ושריו' נדדו יחרי ברחו מן העירי טקשת אפרן'
5 .9 .01 חצים שישטמום אפרו * ידיחם' ולא כענין ויפזו זרועי ידיו שיתגברו גם
הם לירות כננרם' אפרו טרחוק לעירם ! שעו מגיי חרפו טניי אמרר
בבכיי אבכה בכי תמרוריםי ואין בכי בלא חנירת שק' שכך' הוא או'
למטח ויקרא יי אלהי צבאות לבכי ולמספר ולקרחה ולחנר שק* טכאן
5 שהנביא היח הוגר שק מעל מתגיך': בגיא חזיון* שעשו מחת שלהם
שם וסבורי" להנצל עליו' הכל יקרקרי שועי מבטחי כמו אל ישעו
בדברי שקרי יטעה האדם אל עשהוי מקרקר עיקור של קיר כמו שורש
6 תשרש: ואם תאטרו תעבר טלכות בבל ונשוב לירושלם כבתחלה בלי
שיעבור אין זאת* שהרי אחר בבל מיד עילם היא מדי נשא אשפתו
עליכם לשטום אתכם גם הוא בחציוי ואף קיר ארם עמו' הם כשרים
הנותרים* ערה והגביה מגן עליכם* נמצא משיתחיל טלך בבל לשעבר
בכם שוב לא יפסוק שיעבור עול נוים מעליכםי וטה לכם לעלח
7 ולשמוח' וחוזר לעניינו לכבוש ירושלם שהתחיל בו: והיי וגם יהי
מכחר עמקיך טלאו רכב והפרשי' שת שתו השערה להלחם* כמו שימו
8 וישימו על העיר: ובכאם אל העיר גילח והפיר הק'ב'ה' טפגיהם את
מסך פתח היטער ופתח להם שיבואו ותבט ביום ההוא ותבטח אל נעק
בית היערי המננים אשר שם כמו שתמצא בשלמהי ובטחת שתנשק
2
.הג ₪0 + .סכך .118 * .תמ 1
15 צ 1 7
ההוא יגן ויסך לך במקום המסך והיה לך לדעת שאחרי שהטקו'
גילה לך טסך חשער טפניהם אין מנן מעיל לךי - ה
ולבקש מלפניו על נפשך ואתה בטחת בחרב ובחנית ולא בטחת בו:
ואף את בקעי עיר דוד ראיתם כי רבו לבר סטסך השער שנתגלה
והיה לכם לירע שאין 'עטור בפגי האויב אם לא תשובו אליי וא'ע/פ'ב'
לא שבתם עדי אלא קבצתם את מי הברכה התחתונה* כנגר הבקיעים
חריצים חריצי' למעו: ואת בתו מעוז שכירושלם ספרתם לראות אם סו
חעיר יכולח להינצל על ירם' וכאשר ראיתם שטועטי' חן ותתצו הבתים
לבצר ההומה* גם יש לומ' ותתצו בתים. שסמוכי' לחומה מחוץ לחיות
החומה גבותה ובצורה ; ומקוי ונומא עשיתם לטי הברכה הישנה היא 1:
העליונה בין שתי החוטות ולה הבמתם ובטחתם ולא הבמתם ובמחתם
עשיחי במים במחתם ולא בטי שבראם יתור הברכה לא ראיתם
טרחוק ער שלא תבא עליכם הרעה* ולא רי לכם שטרחוק בטרם הבא :1
הרעה לא זכרתם את יי' לשוב אליו אלא שראיתם שקרא ביום החחן
לבבי ולמספר' כלו' הביא עליכם רעה שהיח לכם להיות בוכים וסופרים
וקורחים וחוגרי' שק שהרעה הולכת ונרילה ואין לכם מבטה למעת:
ויודעי' אתם ודאי כי לא תנצלו א'ע'פ'כ' והגה לכם ששון ושטחת ולא ו
נכגע בעטל וברעה לבכם לשובי כי מחר נמות' ודיה לצרה בשעתה
ובעודנו בחיים נאכל ונשתה ונשטה כי הוא חלקינוי ומה לגו להצר
צרת מחר אך לשטוה* ולא שטעתם למה שהגביאי' אוטרי' לכם לבכות
ולצום ולחגור שק ולקרוע לבבכם: כענין גם עתה נאם יי' שובו ערי בבל
לכבכס בצום ובבכי וכמספרי כי מחר נמותי כענין הנח אנכי הולך
למות וכענין קהלת : ולא שיאטינו לרברי הנביאי'י ונגלה באזניי הנביא 14
או' כשמע באזני יי' צבאות גזר אם יכפר כלו' באזני שמעתי את. ו"
צבאות או'י נגלה באזניי כמו ויי' נלה את אזן שמואלי וגולה את אזני;
ולפי שזה המשא על הבטחי' בירושל' כמו שאו' מה לך אפוא כי עלית
כלך לגגות סומך לו משא שבנא שלא היה נם הוא מבטחו בהק'ב'ה
אלא על מבצר מעוז ירושלם' ותראה לשונותם שוןי סה לך אפוא כי
עלית כלך לגטותי מה לך פה וטי לך פה חצבי מרום' תם לכך פוטכו
כאן שעדיין בעניין ראשון טרברי שא' לטעלה אם יכפר חעון הזה לכם
עד תמתון' ואו' עתה שאף אליקים בן הלקיהו שנדר לו הטקום לעשותו
יתד תקוע' במקום *נאמן שלא תמוש אז תמושי והוא שאו' ביום ההוא .סג .₪
סי
-
19
88 2 הצ זוא41מך
תמוש החיתר התקועה במקום נאמן שעל כרחנו לא נזכרה למעל' יחד
תקועה במקום נאמן אלא אליקים ואיך יאמ" ביום ההוא על מה
שלמעל' בסמוך שביום שתתא תקועה ויתלו עליה, חמוש אלא על כרחך
ביום ההוא על פורענות ירושלם שלמעלה' זה הוא החר וכמו שפי'"
ושבנא זה לא הוא שבְנא הסופר שאליקים בן חלקיהו אשר על הבית
הלך עמו לרב שקה אלא קורם לו הית' הסכן' כמו* ערי מסכנות'
אשר על הביתי וסבוד להיות ממשלתו קיימת בידו ולהיות לאב ולאדן
ליוטב ירושלם ולבית יהוד' עד יום מותו: ואמרת לו מה לך מהי מה
משפט יש לך בשררה זו להיות לאב ליושב ירושלם* וטי אב וטוריש
יש לך בירושלים שהורישך שררה זו שתהיה חוצב לך פה קבר בגדולה
ובשררה זו לחיות חווב מרום קברך שירד אחריך כבודך במותך שאתה
בוטח על כן ששלום ואמת יחיה בימיך לעשות הרע בעיני ולא תיכנע
מפניי הלא אין לך גרולה זו אלא מידי ולא טמשפט שיש לך בה ולא
מאביך שהורישך : ודע כי הגני מטלטלך ומשליכך בחייך מחר קדשי
ומורירך טגרולתך טלטלה והשלכה והורדה גרולה ומוגברת* גברי שם
דכר וטלשו' והמים גברו מאדי נגבר חסרו* ועטך עמה* עטייה וצניפה
הוא לשו' גלילה וכריכחי וכן אז' יגלול ויכרוך אותך ברוח סופח וסערת
כאחל שעושין הרועים לרור שם לפי שעה במדבר מפני ההמח והנשמים
והמדבר רחב ידים הוא ורוח גרולה באה באיתגה וגוללת הכל וטגלגלת
ומטלטלת ומשלכת הכל למרחוק' והוא שא' חזקיהו דורי נסע תנלה מני
כאהל רעיי משכני* ואחלי עם יושבי חלר נסע ונגלה טמני ברוחך
כאהל רועים שנסע (נגלל ברוח סופה וסערח* וחוא שא' איוב כגללו
'לנצח* ודורי ודור שניהם מרור באחלי רשעים' שמה תטות* בשפל
ובמיון* ושמה יהיו מושלכות מרכבו' כבודך שהיית מתכבר בם ברב
עם שהיו לקלון לבית ארניך' שיותר מדאי חיית נוטל שררה וכבוד
ועטרה לעצמך חשובים משל בית ארניך להתגרל עליהם עד שלא יחיו
נחשבי' שלהם כלום כננד שלך וחיית מתכבד בקלונם : וחרפתיך ממצבך
0 ולא תשתרר עוד עליהם : לאליקים בן חלקיהו שהוא עינו ושפל רוח
גג ולא יתנאה על בית דוד עבריי ותוא היה בימי הזקיהו: ופתה ואי"
כמו ' .זסץס מ1))6זזו 18 (של)מעלה ,שלענין .מז +
.פטס מ6))רנאו 5 דורי 5 מו6ץם ב66+!ישי
15-- 1. 1. שדצת זן\841ך 1
ויעקב תקע את אהלו בחר' תעל ירי היתד נופלת בו לשו" תקיעהי וכן
או' וחקעתם יתר בהר קרשיי בסקום נאמן וחזק שלא תמושי שכל כך
תהא יתד אחל טמשלתו תקועח בסקום נאמן למעלה שכל בית אביו
ואחיו שפביבותיו בתחתית האהל יתלו ביתרות האהל ולא יסושו
יתדותיו ממשא תלייתם קל וחומר שרוח לא תניענו ממקומו לעטותו
ולצונפו א'ע'פ' שהוא הקוע כנובה ההרי חהו חלוף לטלטול שבגא ו
כבוד בית אביו* רוב עטו* מכלי האננות* הגרוליםי עד כלי הגבלים' 54
הקטנים ! אבל ביום ההוא שתפול ירושלם תמוש היתר תתקועה 25
לאליקים ונברת המשא שחיא נושאה עליה בתליית כבור בית אביוי
כלו' עד יום גלות הארץ תתא ממשלתו קיימת : אניות תרשיש' 1 !וצצ
ההולכות הרשיש וחבאות משס ותרשיש שם אוטה מנני יון ומקום
סתורה הון* כי שרר המחון לכם מחיות בית טכא שם למסחרי והרי
צור יושבת על מבואות ימים שכל אניות חים עוברי' ושבים דרך עלית
ממזרה וטמערב מצפון ומדרום שחים מתפלג שס' ומעתה יש להם
לעבר לשפת רחב חים המערבי לצד פוליא * שהיא טמלכות כתים היא ,0.9 .גג
רומיי כי מארץ כתים פוליא ורוטי בטערב ים הנרול שבמערב ארץ
ישר' חן' וכן ררך ימים המחתות וחנטלין כלם על שפת הים הן מקום
שתנחלים הולכי' ונכנסי" שם בים רק אם יש איים בים כנון צור וכיתז'
בח לכן להם דרך האיים במשוטהי תור חיתה אי גרולה מאר בים
ולצר מזרח הים היא ומשוכח לצפון ארץ ישר'י ושם מתרחב הים מאר
מאד לפי שמתפשט לר' רוחות ומד' רוחות יבאו לה עמים רבים כמפורש
ביחזק'י ועכשיו בשתרבה כל אנגיות שהיו הולכות ער עתה בפשוטת
מתרשיש לצר לצר המזרח צריכות חן לילך שפת המערב לצד כתים
במקום הנמלין* כי הואיל שטחוזות המזרחיים בטלו מהם ילכו דרך
המערביים* כי רק צור היתה שם אי לצר המזרח' וכשתרבה היא חרב
כל המזרה אבל לצר הטערב לא היתה שם אי ספני רחב הים רק
כתים שעל שפתוי וכך או' מארץ כתים נגלה למו' הנמל והמחו לבית
מארץ כתים נגלה לסו* פירוש אף בארץ כתים לא .קזגמז 08 !
אק
י
,
4
5
6
/
9
10
0 .0 ידואא זוג841]
לבא* כי המחון המזרחי שרד להם טבית מבא* ועל זה הלילו אכיות
תרשיש הבאות מדרום ים הגדול שבררום ים כחים: דמו יושבי איי
התאפקו והשתתקו נם אתם ישבי חאיים בכל מקום שעל פחר צידון 1
עבר ים שהיו ממלאים אתכם כל טוב ועכשיו חרבוי וגם שאר גוים חיו
מוליכי' לצור סחורות טמקומות אחרים וטשתכרין על ידה כמו שמפרש :
וכמים רבים זרע שיחור* פתרונו חרע שיחור הגדל במים רבים כענין
חרעו בטים רבים' קציר יאר המוכחר היתה תבואתה של צר שלפי
שחיתה במים כולה אין לה מקום זרע כל .כך לתבואה ומצרי' מוליבי'
לה לתבואותיהם ומוכרי' לה ביוקר ומשתכרין* לפיכך גם במצרים יילילו
עליה' גם שאר גוים יילילו עליה שהרי סחר כל חגוים היתה כמפור'
ביחזק'* בושי צירון ממבטחך כי כיזב לך הים ממבמח מעזו שהיית
בוטחת. בו* כי א' לך ים מע הים שבטחת בו מפני אויב א' לך לאמר
תבמחי בי כי אנכי הריתיך אם אנכי ילירתיך כי תבטחי ביי לא
חלתי ולא ילדתי אותך ולא נדלתי בחוריך ולא רוטמתי בתולותיך :
כאשר יבא שמע צידון למצרים יחילו ויפחדו על עצמם כאשר יחילו
ויפחרו על שטע צור המעטירה* כי גם צידון טמלכח גרולה היא' שער
עתה היו מצרים בוטחי' על יאוריהם וכשיראו שתי ממלכות הללו
חרבות היושבות על מבואות ימים יחילו על עצטםי וכן חמצא ביחזק'
מפורש שצור קרמה למצרי' לחורבג' ששכר נתנה מצרים לנבוכרנצר
על חורבן צזר: עברו תרשישי אתם עברי ים לסחודה* הלילו יושכי
האיים על יושבי צור: הזאת לכם עליזה טיטי קדם קדמתה: כלוט' וכי
על זאת הייתם או' שהיא קריה עליזה טימי קרם קדמתה* שעתה יובילוה
רגליה מרחוק למקומה לגור לגלות טמקוסה; טי הוא שיעץ זאת על
צור המעטירח עטרת תפארת בראשה וצניף טלוכה* שאף סחריה חיו
כמו שרי מלביות אחרות: ""' צבאות יעצה לילך בשביה* לחלל גאון* .
כל צבי נציב ומושלי להקל ולולול. כל נבבדי עור ולחכניעם : עברי
ארצך כמו יאר שכלה תשקיע בים כמו שמוכיח ביחזק'* ואין ארם יכול
ימצאו צר תירון מנוח כמו שאמר למט' בתולת בת צירון כתיים קומי
עבורי גם שם לא ינוח לך:
צר וצירון אחר הם' כמו שכת' ביואל וגם מה אתם .קז מ !
לי צר תצידון' וכת' בזכריה צר וצירון כי הכמה מאר* ובספינה
.יושכי צירון היו שטים לך:
5 .ד 18111 1
לעבור בה שכלה אנמי טים' אל בת תרשיש לכי תעברי שבארצך אין
לך מוח וחחזק עור לעמר שם: שחרי נמה ירו חסקו' על חים להרחיב' 1:
יי' צוח אף על כגען שכים וחוא צידון בכור כנען לשמיד מעוז חים שלו
שהיה בוטח בוי כמו שמוכיח למעל' כי אטר ים טעה הים לאטר: וכך 19
א' לא תוסיפי עור לעלוו משיעשקו אותך בתולת בת צירון אל ארץ
כחים קוטי עבורי לפחודי נם שם לא ינוח לך שלא המצאי רכלתך
וסחרת ידך שם כמו בצר ותצטרכי עור לשוטט *בטקומות אחרים .1 .0
למשא טחיתך: תן ארץ כשרים' זה העם שלא נחשכ כל כך בממשלה 11
לשעבר א'ע'פ'כ אשור שחוא עם עז קשה יסרה* כשרים* לציים'
לחרבה ולשטמה** כמו שמוכיח ביחוק' הנה* אשור ארן בלבנון' גם
חם אתו ירדו שאולה אל טי רסית ככה שמשטע הגה אשור שחיה
נדול טסך עז וקשה לא עמר בפני טלך בבל שגם הם ירדו שאולהי
ואחה* שלא דסית לו בגודל ובכבוד איך תנצלי וכנכואת נחום א
התיטבי טנוא אמון היושבה ביארים נם היא לנולה הלכהי גם את
תשכרי תהי נעלסה' הנה לך טמה שטקנחר את מצרים על ידי אשור
ביחוק' ואת אשור על ידי טצרים בנחום תרע ותשכיל שהטכה את
מצרים הכה את אשורי גם רבותינו ע'ח' אמרו שנה ראשונה כיבש
נינוח* הקימו בחוניו כלוטר ואם תאטר לכך יסדה לציים שלא חיו בה
חומות ובניינים לכך נאטר חקיטו בחתיוי בחן ועפל שלחם הקומו ונבחן
* עוררו ונשאי ארטנותיה א'ע'פ'כ' שמה למפלה קל וחומר אתם :
הילילו אניות תחרשיש במה שפתה בו ססייםי טעזכן* טע הים: כיטי 14.15
טלך אחר' כיטי טלך בבל שחחריב את צור כדכתי' עברו הגוים האלה
את מלך בבל שבעי' שנהי נמצא שכל שבעי' שנה שהיתה טלכות קייטת
לא נשאו ראש כל הגוים שהחריב ולא א' הכת' שבעי' שנח דוקא בכל
בבל * .זסץס מ0ג)\זז 15 עם 5 .צ6צס ם6))גדזו 15 בבל 1
לפי פי' זה שיסרה מוסב אל זה .קמ 0 + פטס מ1)46זזו 18
העם הכתוב בראש הפסוק צריך לפרש יסרה כמו כי כן יסר המלך
שהוא לשו' מירה וצווי ורוצה לוטר זה העם מר עליה שתהיה לציה
ושטמה ותנכון אאשור מוסב* בלוטר העיר הגדולה אשר אשור יסרת
במפלת מצרים * .וכנאה* השרים עשאוה ציה ושטמהי
.תסץס מ6)גזוו 18 מצרים * .6צס מ0)\זחו
6
זו
8
]0. 1%?
1 18 יוצ זוגז184
הגוים אלא לפי מלאת לבכל שבעי' שנה כמו שא' בישר'* שהרי מצרים
לא היחה בירו אלא כ' שנה כמו שמוכיח ביחזק' וחרי: ישר" לא חין
שבעי' שנח בגלות בבל לפי הפשט ולא לדברי רבותנו ע'ח'י שלרברי
רבותנו יש מהן י"ח' שנה בארץ לאחר שהעלם כורש' ולפי הפשט יש
מהן 'ח' שנה בארץ קורם החורבן אלא מתחילת מלכות נכוכד נצר
שכיבש נינוה עברו גוים את טלכי בבל שבעי' שנהי אבל שבעי' שנה
של צור לא חיו כולן תחת בבל כי טרי ופרס השלימוםי לכך לא א'
ועברה את טלך בבל שבעי' שנה במקר' ראשון אלא ונשכחת צר שבעי'
שנה כימי טלך אחד' כיטי שעכוד אחר מן המלכים שישעברו טלכי
בבל וחוא אשור שכיבש שכה ראשונה* נמצאת נשכחת. אף ביטי מרי
ופרס* שהרי אחר חרבן הבית החריבה נבוכר נצר כמו שמוכיח ביחזקי'י
יען אמרה צור על ירושלם האח* הרי שטדי ופרס השליטו ע' שנה שלה*
ואילו היה אוטר כיטי טלך בכל היה נשטע כל זמן שטלכות בבל קיימת
והיא לא נתקיימה כל כך אחר ההרבן' אלא כך או' צר שהיא טן
המאוחרות תהא נעשת כראשונהי ולא לשע * * *' שאינו או' אלא
נשכחת צור* שמשמע ש'א'ע'פ' ששב שבותה תהא נשכחת מן הגוים
שלא יבאו אליה לסחור כבראשונה לטרת שכשפסקה מלכות בבל שב
שכותה* אבל עדיין לא חזרה לקרטתה לחיות סחר נוים ער שתתעשר
מעט מעט ותתחיל לילך בסחורה אצל אחריםי והוא שאו' קחי כנור
סבי עיר זונה נשכחה חאז יבאו גם אהרי' אליה כבתחילה* והוא שאי
ותה [את] כל ממלכות הארץ : סבי עירי בשוקים וברחובות* אולי חזכרי
שישמעו מאהביך אשר שכחוך נעיטות שיריך וישימו לב ויזכרוך ויקרבוך+
ושבה לאתננה' שיבואו אליה נוים לטסחר ותשתכרי ולא שתתעשר בכך
פן תטבע וכחשה ואטרה טי "' כבתחלה : אלא והית סחרה ואתגגה
שיתנו לה קרש ליי'י והיאך שלא יכגיסוהו לאוצר ולא בנייני גובה
וחחק' יעשו ממנו להתנאות בו ולטרוד בי כבתחלה אלא שאם יעברותו
ויכירו כחו ונבורתו במצרים שאטרנן למעל' ועברו זבה ומגחה יחיה להם
הרבח לאכול ולשבעה ולמכסה בגרי חפש שכל מה שישתכרו הנאונים
והרעים שבהם ינתן לטוב לפני האלחים ויכינו *והם ילבשו* ואין ליושכים
לפני יי" אלא משל כארם שנותן פרס לעברו משרתו חיושב לפניו' שאינו
.סוס מ6))גזו ו חסן * 8 :
.1-1 .זא 141411 1
עושה מכל מה שנותן לו רבו אלא אוצרות ולא ברניות שיתגרלו בו אינם
עושי' אלא אוכלי' ושותין ושמחים בחלקם* והוא לשון ליושבי' לפני יי"
שאינן עסוקי' אלא להתישב בעולמם לפני המקו'י ולהיות לפני יי כמו
הוא היה גבור ציר לפני יי'* ואברככה לפני יי' בעולם: הנה יי" בוקק 1 מוצצ
הארץי לפי שאמר פורענותה ולא א' עונה עכשיו א' עונה* הנת י*
בוקק הארץ* צורי ובולקה* ענין השחתה הם* כמו כי בקקום בוקקים
זמוריהם שחתוי ועוה פניה' ולא יהיה לה פרי ותבואהי ומשל הוא;
והעם בעם ככהן כעבר כארניו כשפחה כגכרתה* ער כאן שיטת מרים
שפלים* מיכן ואילך שיטת משפיל נבוהים* ואו' שישפיל את חגבוהים
וינביה את השפלים' ולפי שגבהה צור מאד והוא עונה: וכמו שמוכיח
הבז תבחי בת תחת נאוח: וכמו שמוכיח אומללו מרום עם הארץי
נשפלו נבוהי העם: כי עברו' תורות חלפו חק כלו' איש לורועו היו
בהי כל הגרול טחבירו בולעו מפני גאונם ועשרם' וכעונש דור המבול
וסרום: וא'ע'פ' שעריין לא נתנה תורה וחק מכל טקו' נענשו על גאונם
ורעתם' וכך או' תורות וחוקי משפטיהם הראשוני' שהורגלו בהם בין
איש ובין רעהו חלפו מהם מפני עשרם וכבודם* הפרו ברית עולם* ברית
ראשנים שכרתו ראשוניהם עם ישר' ביטי שלמה וחירם מלכם' וכן הוא
או' בעמוס בנבואת צור ולא זכרו ברית אחים* וכן מוכיח ביחזק' שגם על .
ישר' נענשוי יען אמרה צר על ירושלם האח אמלאח החרבח: על כן
אלחי אלת שבועת הברית שהפרוי אכלה וכילתה ארץ צר ויאשמו: עון
שבועת שקר קורא אשם כמו שתראח באשם גזלות* חרו* יבש לחלוחיתם*
כמו ועצטי חרה מני חורב: אבל תירוש* לא היין משמח עליזיםי לא 8 ,7
סוף דבר יושבי צר וצירון שקראם למעלה עליזים אלא כל העולם:
בשיר ובשמחה לא ישתו יין אלא בכובר ראש*י ימרי יהא מר* כלו' 9
למרורת פתנים יהיה להם' כמו חמת תנינם יינם: וכל כך למה לפי סו
שנשברה קרית תהו ומעז הים שבלב ימים ותהומות היתה חזקה* ואיך
ישמח ארם כל העולם יראגו על עצמםי שאפילו בלב הים לא יכלה
זאת להינצל ואיך ינצלו ישבי היבשהי סגר כל בית מבואת הים שהיו
סחר נוים מבוא בחם עוד למפחר: ערבה* לשו' הי ערב ויהי בקר' וו
-9
₪- >
₪
שש 9 242 של = - דח .6 רכ --
בטיר לא ישתו יין ונו'' אך .מז ם0 * .חלפו .318 !
.כשיחיו אוברים ומרי נפשי כמו תנו שכר לאובר ויין לטרי נפשי 3
יונפ כי'ית ה 2 קו
42 7!
וי שהזון + 17- 37 ז\ק ,
2 ךכ רש ]! 177 0
3
14
/
16
2
4 8 .את 164101
כאילו בא חשמש יום השטחה: נשאר בעירי בצורי ושאייה* והנשאר
בח בתים ובְנינים' כל שעריהם כתותים' נמצאָ נשאר ושאייה כפל*
ושמח ויוכת שער כפל: אלא כך יהיה להם בקרב הארץ בתוך העטים
יהיו מפחרי' ונפוצים ונולים מעט טזער כנקף זית כעוללות* אבל בעיר
0
הנותרים בעטים בכנפות הארץ ישאו קולםי בסוף ע' שנה שישוכו*
| ירנוי על שובם' בגאון יי' אשר גאות עשה שהגריל לעשות עטם לקבצם
ולחשיבם לארצם' צחלו מים* טאייהם ביישָכם אותם: על כן באורים
כברו יי'י דברי חנביאי על כן' על מעשה צר' אורים ואיים עניין אחר
הם כמו מאור כשדים: ועל שראה השבת שכותה לקץ שבעי' שנת
שלנמרי היא יתאה טנלות ושיעבור ושוב לא תגלה (ישר' לא יצאו
סגלות ומשעבור לקץ שבעי' שנה -שלהם אלא ישתעברו מגוי אל. נוי
בכך טרבר מעתה ובוכח = וכן או' מכנף הארץ טסקום תפוצות צרי
זטירות צחלת קול חנותרים כנוקף זית וכעוללות' שמענו' בשוב שבותם*
כמו שא' ישאו קולם ירנו בנאות יי" צחלו מים' צבי לצריק' שקייום
והצבה והעמדה יש בארץ לנותרים אשר יצרקו וזכו לפנין לשוב
*לארמתם בהכירם כחו וגבורתו ולא יוסיף עוד להגיר רגלם מעל
אדמתם כי לעולם יתיצבו בה וישכנו לער עליח משישובו לקץ ע' שנתי.
ואטרי אולי ישובו ולא יגלו עוד אבל אני א'ע'פ' שאשוב לקץ שבעים רזי
לי לעולםי דל כבודי ומשמן בשרי ירזה שעור אשתעבר ואצא בגולה יטים
רבים* אוי לי שאני משועברת \גולחה יותר טכל עם' זי לי חי ליי במו
בדרך בדרך* סוכב סובב* מעלח מעלה* ולפי שכוגרי עמי בגרו ביצרם
ולא במשנה אלא בגירות* בוגרים חירונים בנדו בו ולא שבו מדרכם
הרעה וא'ע'פ' שלקו ולפי שבגדת בו בגידות אחר בגידות אתה ישר'
יושב הארץ פחר ופחת ופה עליך עוד אחר שתכלה טלכות בבל ויכלו
שבעי' שנה ותשוב לארץ ותשב בה' שתשתעבר למדי ופרס' וליון*
ולרומי*: והיה הנס והנמלט סקול הפחר' והעולה וחנטלט* כשיטת
וחיח הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנטלט מחרב יהוא ימית אלישע*
כי ארבות טמרום נפתחו להמטיר עליך פחים לעכבך בשעבור מלכות
06 מ1)06זחו 15 ירשב הארץ ' || .חס מ166או 18 בגל + 3
.זסשס מ1))6זזו נה פח 0ג8 ,ספת ,פחד **'
8 .אא 1841411 65
רכיעית'* ועל הפח מוסב כי ארבות' ולפי שהמטרה נופלת בפח יטטר
על רשעי' פחים תפס בו לשו' ארבות חשמים : רע' התרועעה הארץ* 19
בבבלי פור התפוררה' במדי ופרסי על ידי המחד' טוט התמוטטת'
ביןי על ירי המחת: נתן תנוע ארץ כשכור וכמלונה שבראש האילן. סי
ברומי' על ידי הפחי שיהו נבהלין בבהלה ותמתון איך יצאו מן
הפה האוחזם' וכבד עליה פשעה באהחנ' והאחרון הכביר עליתי
ונפלה* באחון הפה ברנלה* ולא תוטיף קום* לימים רבים עד אחרית
היטים : והיה ביום ההוא* ביטי נפילתה כשנתמלאה סאתת' יפקד יי' על 01
צבא הטרום* על שרי האומו' שבשטים ששעברו בה תל ירי פקודת
הצבא יפקר על טלכי הארמה שישעברו בה אשר לחם מלכות העולם :
ופקודה זו לא יחד תהיה אלא לכל אחד בזטטו כמו שמוכיח ברניאל 35
שישפילם ולא ימיתם אלא כך יהיו בידו בשפלות כאדם שאוסף אל >
-בית הבור למשטרת עד בוא יום המשפט: וסגרו על טסנרי שלא
ימשלו כבראשונה* ומרב ימים שתפסוק טלכות רביעית וישובו ישר' כבר
לארצם' אז יפקרוי להמיתם* כמו שמפרש למט' ועשח יי' צבאו' בתר
חזה משתה שמנים* בלע המות .לנצת' והוא פירוש פקודה זו אלא
שמפרש אותן רוב יטים -מתי זמן הפקורה כשימלוך יי" בחרי ציון
ובירושלם וכבר שכו ישר' לארצם כמו שפירשתי* ואו' הגביא שבח
על כך ומתוך השבה מפרש פקודתם ועשה י* לכל העמים: וחפרה 33
הלבגה ובושה החמה* כשיחו סבורי' לצאת ולחאיר לָעולם כתמל שלשם
ימצאו אור גדול הרבה יותר מאד משלהם המאיר לָעולם* כענין לא
יהיח לך עור אור השמש לאור יומם ולננה חירח לא יאיר לך כי י"
יחיה לך לאור עולם* ואז החשך יכסה ארץ וערפל לאמיםי ומשל הוא
כלומר ולישר' תהיה אודה ושמחה ברווחתם וכישועתם יותר מאור.
השמש וחירח * ומ'ט' אין אני טיאש את לבי טמשמעות המקר" שממש
יהיח כן כי יש כח באלחינו להרבה מזה ויראו עיני וושמח לבי עם כל
עמו* כי 'טלךי ואז יפקוד עליהם עונם* ובכראות הנביא ישועה כזו א'
שירח כלפי מה שא' למעל' קינח לאמר אוי לי בראותו חשיעבוד והצרה'
ונגר זקניו כבוד' כענין כבדני נא נגר זקני עטי' והפי' כך הואי נגר
זקני עמו יכברוהו צכא חשמים החמה והלבנה שלא יאירו בפניו ויטעטו
.06 ם16660ח 18 פה 1
י+ו%.
ק'יתוה ;נוי ףז, ן
+ |ַ%ז17 4 זז <- לחז( ; קת ד 7 ך7 )9 ₪
ו.צאת
060 .4 טאאא זג 181
אורם מפני אור כבודו : כי עשית פלא* הפלאת לעשות* ומהו הפלא*
עצות שיעצת על האומות מרחוק מיטים רבים ביד עכדיך הנביאיםי
אמנה אמן' נאמנו רבריך בהם וקיימתם: כי שמת בנייניהם ומבצריהם
טעיר לגלים מעוז תנים* קריה בצורה שלהם שמת למפלה* וקרייתך
*ועירך אתה עתיד לכונן ולבנות על תילה אחר חורבנה* ארמון זרים
.השימות והחרבת מעירם שלעולם לא יבנה* וארטונך והיכלך עוד ישב
על משפטו ככראשונה' לכך תפס עיר וארמון באומות כנגד ירושלם
וחיכל : על כן יכבדוך עם עז המריע לאחרים ויניח בשבילך מלהרעי
ייראוךי ומפני מוראך יניח מלהרע : כי היית מעוז לדל* לישר'י ויאמר
בלבו איך אשלח יד באחרים הנה יי' אלהי ישר' ישפוט וינקום ממני'
מזרם* יום רעה' כי רוח ודעת עריצים להרץ לעמך היה כזרם קיר
המפיל קיר וחומה ועועה* ולכך היית להם למחסה : הרי לקיר היית
למחסה חרם מים כבירי' שוטפי' שלהם ושאון שלהם הכגעת והחרבתה
כחורב שמש בארץ ציה וצטאי חורב בצל עב' אפ" בצל עב שהיה
להם ללחלחם ולהרטיבם הבאת עליהם חורב ושרב שזמורות עריצים
יענה ויחלישי לשו' עני ודלי והיאך* יענה זמיר עריצים ויכניע שאונם :
ועשה יי" צבאות לכל העמים בהר הזחי הוא הר ציון הנזכר למעלה'
משתה שמנים ממוחים' מבהמות מחים ושמניםי ומשתה שטרים
מזקקים* מיין השוקט על שטריו ומשכר לגוררם ולהמשיכם אליו כצייד
הצר עופות וחיות ומשליך להם במקום הפח אוכל להמשיכם וכשבאו
אל הפח אז פורש עליהם רשתו ולוכדם : והוא שאו' וכלע בהר הזה*
ויצפון בהר הזה' בצון. פני הליטה ללום פניהם* כמו ולם פניו:
לעור את פניהם שלא יראו רשתו* והמסכה הנסוכהי כמו את היתר
הארג ואת הטסכת* טיילא אוריאח'י וכל המקרא כפול* ליטה וטסכת
אחר הן' וכן הוא או' כי נסך יי" עליכם רוח תרדטה ויעצם את עיניכם*
הלוט הלוט* כמו בררך בררך* סוכב טובב : ואיך יהא מבלע להם פני הלוט
הלוט* בלע אל המות להמית ולהשמידם* וכן הוא או' בזכריה והיה
ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הנוי" הבאים על ירושלםי נם חעורון
והשנעון ומשחה סף רעל נזכר שם' ואז מחת יי' דמעה מעל כל פנים
שלא ירעו לישר' עור נוים* וחרפת עטו יסירי שהיו האומות מחרפ"
-4-
.16 16ובי' 1
.4 1ג2--9 ,צטתא 18.41.81 7
אותם לאמר איה אכהיך כי אז יכירו כחו ונבורתו' ואין לך נביא שלא
תהא מלחמת העטים נרמזת בוי וא' עמו הנזכר למעל' לכל הנוים אחם 9
הייתֶם או' לנו איה אלהיכם הנח זה אלהינו שקוינו לו שיושיענו מירכם !
כי תנוח ותשקוט יר יי" בהר הוה להכות את כל הנוים שנאי ציון והיר 6ו
חיא הליטה והמסכה הנצנפת להם בהר תעתה מפרטהי ונרוש מואב
שחירף את ישר'י תחתיו* במקומוי כהרוש תכן ברומן לבָים* ובשביל
חרפת עמו יסיר: שא' למעלה תפס מואכי כרכת' שסעתי חרפת מואב
אשר חרפו את עמי: ופרש ידיו הנה והנה בקרב ארצוי לעזרה* 1:
כאשר יפרש יריו השוחה השט במים רבים* לטחות ולצאת מהם'
שמשפיל גובה מפו במים עם ארבות ידיו הם שִיחִיָה שרק הזרועות
נראים' ולא וכל לצאת טיר אוביו שישינוהו בין המצרים בקרב
ארצו : ומבצר טשגב הוטותיך* מואכי השח השפיל המקו': חוטות חילי | ותא 55
שא ו סה חביש שור מקור סאורו מה שסריםי;
ויבא בם גי צדיק אשר צדק הכה לכך בהיותו שוטר וטצפה קיום
אטונת מבמח אלחיו בגולה א'ע'פ' שהתמהמה קץ ישועתוי כענין אם
יהמהמה חכה לו כי בא יבא ולא יאחר והוא יבא בשעריה ולא יבא
בם עור צר ואוב : יצר לבם הסטוך ובטוח בך שחקיים מבטחך: כענין 1
סמוך לבו לא יירא' תצרי תתן להם יצר ומחשבת שלום שלום שלא
יירא כי בך בטוחי ולכך תן לו לב בטוח בלי פחד לעולם: בטחו 4
בי ערי עדר* אע'פ' שהצרה מושכת עליכם כי יכולים אתם לראות
= עתה כי ביה יי" מעח צור משגב לעולםי וכל זה סן השיר וכן *או' זה .1 .0
לוה בשיר: וכמה תתראו כי בו סעת משנב צור ומהסהי כי השה 5
יושב טרום הן האוטות ששיעברו בהם כגתן רוטי וחברותיה: והאיך
השח השפיל אותה ותגיעה עד עפר שתרמסנה רגל דרך חילוכה בלי 6
ניקוף תגף ולא רנלי אדם קל ברגליו ובריא להלך להגביה רגליו אלא
רנלי עני ומאסר וחולה שאינו יכל להגביה רגלו כל כך מרוב חלטות :
ארח לצדיק טישרים' ארח שלך לצריק מישרים הוא בלי טכשולי כענין כי 7
ישרים דרכי יי' תוריקי' ילכו בם' מישור בלי מכשולי גם אתה ישר סענל
צריק תפלס' כלו' לפי דרכו [אתה] חלוי עטוי כענין עם נבר תחבר עם
חמים תתמסי טי שהולך ביושר עמך נם עתה [אתה.ק6!] תתהלך עמו ביושרי
ולפי שרוצה לוט' אף ארח משפטי" יי' קוינוך התחיל בדבר זה ! אף ארחה 8
משפטי' יי' קוינוך* קוינוך שתשיב לצריק כצרקתו לפלס טענל ישר של
ץע
08 5 אא זן14א.
צדיקי אף קוינוך לשפט ברְשע בעת רשעו שלא יסצא מקום לחטא
ואז יוחן כמפורש למט'י לשטך ולזכרך שתעשה להם שם וריבר בעולמך
שיכירוך וירעוך הרשעים בחייהם על ירי שתוכיחם ותיסרם לזח (פשינו
9 מתאוה* וכל הטקר' כְפול : ומפרש תאות הנפש נמשי אויתיך בלילה
על משכביי שררך המקר" לתלות מחשבת האדט בלילה. על. משכבו
בכמח מקומו'י אף את רוחי ודעת לבי בקרבי אני משחר ודורש
ומבקש אותך לעשות משפט ברשע ולהוכיחו בחייו* כיי כאשר משפטיך
יחיו לארץ להוכיח האדם אז צרק לטרו ישבי תבל | תיסרו וישובוי
9 בענין משמים חשמעת דין ארץ יראה ושקטה' ואז יוחן ירשע בל למר
צרק שבארץ נכוחות ומישרים שעושין בה משפט וצדק יעול ולא ילמד
היטב* ושאינו רותה בחייו גיאות יי' ומשפטו שיעשה בו ואתה שמכריתו
טן העולם לאחר מותו בלי אחרית ותקות וחיה עולסך מתקיים אף
בהם' בל למר ובל יראחי כלוטר שלא למר צרק בארץ הנכוח'
לו והצרקי וגם לא ראה מוסרך ותוכחותיך שישוב ויחיה: "' כשרמה
ידך, עליהם לשפטם ולינקם מהם הם אינם רואים שישובו ויחיו* כי
לבניחם תצפון אונם ועטלם להכרית אחריתו ברור אחר שאין חיכר
וחבחנה* יום מקרה חוא היה להם 'או יום משפט אלהים הוא* והית
ראוי שיחזו בעיניהם בחייהם קנאה שאתה טקנא לעם עני ודל אשר
עשקו ורצצו לשפט משפטם ולריב ריבם לקבוע קבעיתם* ויבושו
ממועצותהם שהיו סבורי' לבלעם כשאול חיים ואין אלהים דורש
לנפשם אף לכלות באש המתך צריך המזירים והפושעים בך ביד רמת
:ו שלא ישובו על מוסר משפטיך : ואחרי שכך היא מרה לפניך יי' תשפת *
תיסד ותכונן' שלום לגו בל ימוט לעולםי וחחר על ישועה ישת חומות
וחל ועל יצר סמוך חצר שלום שלום' כי גם כל מעשנו פעלת לנוי
שאם אנחנו חטאנו גם אתה פעלת לנו את כל מעשינו ואם לא למעננו
עשה למען שם כבורך שאנו מיחדים בגוים: שבעלונו אדנים זולתך
לעבור ולררוש את אלחיהם ולומ' אנ לבר ארניכם וטושיעכם ואין לכם
לעבר ולדרוש אלא אותנוי כמעשה מדי ופרס במרת דריוש על דניאל
שלא ידרוש ויתפלל רק אליו כאשה המיוחרת לבעלה* וא'ע'פ'כ' אנחנו
לבר בך אנו בוטחים לבר שטך מכיר בעת צרהי כענין ואנחנו בשם
יי' אלהי' נזכירי ולפי שיטה זו א' כאן אלהינו מה שלא א' בראשונים'
ולמה לבד בך נזכיר שמך שהרי ראינו עתה כי אתה הוא תמית ותחיה
159 .1+ 1 טּ9=
אבל הם אין להם תשועה: מתים שלהם בל יחע על ידי אלהותם 54
הפאים, שלום כל יקטד עד על ידם על אשר* אתח.מקר ושטטירס
מארץ חיים ושמם לא יזכר עור כי נשכח זכרם' כלומר כשאתה טטיתם
אין בהם כח להחיות: אבל אתה יספת לנוי* על נוי אשר בחרת לך 15
יספת לעשות רבות כאלה וכאלה להמית ולחחיות להוריר שאול ולהעלות
לחיות * מתכבד* ומתקדש על ידם לעיני גוים: רבים* רחקת כל קצוי ארץ ,3.5 .ופ
בשבילם ולכך לבר בך גזכיר שטך: 'י' אם בצר פקדוך הגוי אשר בחרת :16
לך אז יהיו מתיךי חיתה נניפתך בהם נטף ורפוא' כי. בידך, כח =
לחמית ולחחיות* כך השיטהי צקון. לחש* אם במצור ובמצוק כאשר.
יציק לחם יתלחשו לאמר אבל אשטים אנחנו על מוסרך שלחם לאמרי
כמו הרח שתקריב ללרת תחיל תזעק בחבליח* בבא בנים' ער משבר זו
וכח אין ללרהי כן חייעו מפניך יי" שאין בנו כח לישועה אם אתה
לא תושיענו: שהרינו חלנו כעת* שילרטו חבל ורוח חיתה לנו לירתנו 18
שעור או כואבים כבראשונה ועור נהפכן עלינו צירנו שאין בנו כח
לעשות לנו ישועה ורוחה' ובל יפלו ויפלאו לעשות ישבי תבל אם אתוז
לָא תושיע ותפליא:' אם כך פקדוך בצר וכך חיו טכירי' כחך וגבורחך
אן יחיו טתיך אותם אשר המתח. ברעה ביד אןיביהם* נבלתיי רפאי
עמי אשר רפו ונבלו ברעחי נבלח ורפאה משמע אחר שכל רפח נובל
ונופל* יקומון' כי בידך כח לחטית ולחחיות' כי טל אורות ובקרים שכל
הדשאים יציצו ויחליפו גזע על ירו שמוליד ומצמיח מן הארץ דשא
עשב' כן היה להם טל תחייתך להוציא שכני עפר מן הארץ להחיותםי
טל אורות* רושיאה סַטִינְבְלָאיי וארץי והארץ* שאין אנו עושי' ישועות'
ופלא: על רפאים שיקומו ויחיו תפליא ותושיע' יפלו' כמו ויפלו מאר
בעיניחם בעזרא שהוא כמו ויפלאו* וכפל חוא על ישועות וארץ פתרוט -
ומוסב על ישועות בל .געשה ארץ' ובל יפלו ישבי תבלי וגם יש לפותרו.
והארץ אשר לא נעשה. בה ישועות ופלא תהנה' מחנה הרפאים אשר
יקומוי בענין ויחי ועטרו על רגליתם חיל גרול מאר מארי תפילי .
כמו על פני כל אחיו נפל* וחנפלים עליו מבניטין* ועכשיו חוא מענין .
כי טל אורות טלךי ועכשיר שלא פקרוך בצר עכשת אותם' ואו' לישר'
,
פי
שפו\כמו * | מ6צ0 - 8 נכברת * | ."סצס 100 18 לכ :
.תס ם16)6:א 18 תפיל ' .6]סהמ1)הגת 140860 * | ,ע6חס ב1)66ו
ווותת
9
70 3 11 א-- 20 תטאא 184111
אחרי אשר לא פקרת אלהיך בצר וגזר עליך עוגש על שעמדת במררך
ולא נכנעת לפניוי זו היא תקנתך: לך עטי בא בחדריך: כלו' הכנע
עצמך גם עתה לפניו וטוב עדיו בצום ובכי ובמספר להגן בעדך:*
אולי יחנן שאריתך* ומשל הוא הסגר חדריו ודלתיו בעדו* כענין ואתם
לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר: כי הנה יי" יוצא ממקומו: דמין
ועבר יי" לננוף את מצריםי לפקר ען ישב הארץ לבער הפושעים
והמוררי" בו* וכענין לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפרי בי על
צחיח סלע שמתחו להעלות חטה לנקום נקם* וזה בחורבן בית ראשו :
ביום ההוא שיבער הרשעים מן הארץ בצאתו יפקד יי' בחרבו הקשה
הגרולה. ותחזקה* כלו' להשמיד ולהכרית . טעל פני הארטהי על לויתן
נחש ברוח* הן רשעי" נמורי" הנשכים את העם בשניהם כתנינים'
כנחש עלי דרך וכשפיפון על ארח שטבריה הדרך מן הקצה אל
הקצה* ויש נחש כנון עכגא שמקיף את השרה ואת הכרם לישוך
ולהמית כל הבא והוא עקלתון* והרג אף את התנין אשר בים במקוה
המים ובאנמים ומטיתין את העםי הכל ישמיר ויכרית מן הארץ בגלות
בבל וחטאיה ישמיר ממנה אשר המת למו כרמות המת נחש' כמו
פתן חרש יאטם אזנו אשר שניהם חנית וחצים לאכל עניים מארץ
ואביונים מבני אדם' ולפי שריטה אותם לנחשים ותנינים תופס בם
לשון בריח \תעקלתון* ולשון ים כלוטר בכל מקום שהם ישמידם טן
הארץ: וכאשר יתבערו הרשעי' הנשכים את העם מן הארץ אז כרם
חמר ענו להי לארץי לה מוסב על יושב הארץ שא' למעל' וישב הארץ
הן הנחשים+ כרם חמרי יןי ענו להי לארץ כלו' לחוס עליה שלא
לכלות הכל בשביל נחשים שכה' אלא הנחשי' אמית והנטיעות יישארו
כשיכלו רשעי הארץ בבבל' אז אשים עיני על עמי לטובה: והוא שאוי
אני יי" נוצרה* לאריץ* ולרנעים כשתצטרך להשקות אשקנח* כלו' אשמר
שאר עמי שלא יכלו עמם' פן אפקר' עליהי כלו' שלא יתא המשחית
----
כת' בספרים דייקי' פן יפקר עליה* והוא כמו אפקוד' .קפומ ם0) 1
פתרונו על הכל אפקוד אבל לא עליהי או פת' כמו לא נפקר טמנו
איש לא יחסרו עליה* ויש לפתור או יחזק במעזיי כן או' ישר' שהק'
יהיה לו למעת ויעשה לו שלום מן האויב ואז בבני' הבאים ישרש
.יעקבי או ביטי" תבאי'י א'ע'!
.20 .7 1.1 מ
*טכלח הטובים עם הרעים' אשים עיני עליחם תטיר לשמרם יום ולילה .34 .61
מן יספו בכל הטאתם: המה'י זו להשטיד את עטי להכרית מעל פני 4
האדמהי אין ליי עליהם' שמי שחיח נותן לי להיות כשמיר ושית
המציתין בהבערתם מגריש וער קמה ועד כרם זית' כלומר שאילו חיה'
לי חמה להכריתם במלחמת הנחשים והתגינים שהייתי טבער והורג
סביבות הכרם לא הייתי מחפש אחר התנינים והנחשי' אלא חייתי
פוסע בתוך ומצית יחל כל הכרם בשביל הנחשי' הנטמנים בו' אלא
הסתי על הכרם ההייתי מחפש אחר הנחשי' והורגם והכרם הייתי
משייר: או יחזק במעזי מוסב על אפשעה בם אציתנה יחרי בלו או 5
הכל הייתי טכלה או היה נכנע אף הנחש והתנין מפני להחזיק במעחי
שלא יאמר עוד כחי ועצם ירי עשה לי את החיל ופושע ביי אבל
אם חוא לא יכנע מפני לעשות לי שלום ונחת בוח לנמרי שלא להלחם
אפי' בו להודנוי אז אף הכרם הייתי מכלה על ירו וחמה זו אין לו
עליהם אלא ע'ם' שהנחש והתנין עומר במרדו: הבאים בחרריהם 6
ופונרים דלתיהם בעדם ונכנעי' להחבאות מפני זעמי הן הכרם* ישרשי
יעשה שורש יעקב יציץ ופרח \ירטב ישראל וטלאו פני תבל תנובתי:
שחסתי על הכרם בהרני נחשי' שבו*: ותראו אם מעולם היח לי חטה זץ
עליו להכרית הכל כמו על שאר אומות' אם הכיתיו כמכה שתכה
אותו מכהו אם כתרג שנהרג מאויביו חורג ממני: שאף כשייסרתיו 8
על ידי האומות לא להשמיר אלא כך צויתי לנוי המיפרו' בסאסאתי
במרה תריב את הארץי וחיאךי בשילוח ענפיה ודליותיח כלו' בעשרה
ובכבודה להשפיל ולהכניע בעטל לבה לשוב אליי וכן או' בסנחריב
הוי אשור שבט אפי ונו' בנוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלול
שלל ולבו בז ולשומו מרמפ' וחוא לא כן יחשב* כי להשמיר בלבבו
ולהכרית גוים לא מעטי והנה והיפך ועקר גוף הנטיעה בכעסו ברוחו
הקשה' כמו ברוח קרים עזה* אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעהי
ומפרש מליצת בסאסאה בשלהה תריבנה שצוה לשבט אפו ולמט'
ועטו שכך צותו: לכן* על שחטא יעקב בניי בזאת יכפר עונו בשומו 9
על לשו' כרם תפס .קַיזהז 0 5 .קהנת 0 861061/ 18 חמה !
לשו' ישרש יציץ ופרו ולשו' כשלחח והגה ברוחו הקשה ביו' קרי' ולשו'
.טס ם6))ותזו 18 ירמה * .סעיפיה וקציריה*
תושיבנה מיושבית ליי
1 ויכלחוי אבל הגוף י
שם
₪
1
1
כררך שמתיבשי' בחורף היה משבר סעיפיה
כסבור אין להן עוד חקוה והרי יש לחן עור תקוח בעבור הותזרףי
אף זה כשראה הק'ב'ה' כתנס על ישר' א' אין להם עור .חקוה ותתחיל
לחשטיד ולהכרי'י וחרי יש להן תקוח בעבור זעםי נשים באות' ואף
ולא "' פעל כל זאת' ועל כן לא ירחטנו עשתו ומגרלו להוכיח גוים
אלא כשם שהוא ייסר עטו בכליה כן הק' ישטירתו ויכלהו כטו שמובי'
₪ .)3 .₪ בענין הוי אשור שבט *אפיי ויתערו" לחיות שבט אפו ומטה עמו:
5 וחיח ביום ההוא שלא ירחטנו ויפקר עליו אכזריות הטתו* יחבט הגוים
שמשבלת הנחרי נהר פרת' עד נחל טצרים להשיר ולהוציא טחן ישר'
כזה שחובט ענפי הזיתים להוציא ולהשיר חפריי ודימה הגוים
וישר' לפרי חזית* שכן הן ישר' מעורבין בין האומות בגלותם כפרי חזית
בין הענפיםי ולפי שהחבטה בענפים חן הגוים או' ואתם תלקטו כזה
שטקלט חזיתים תחת האילן בנושרם* לאחר אחר* מביניה' ולא יישאר
ג אחר מכם ביניהם: וחיכן ילכוי תקיעת שופר תלטרם הררך לירושלם
אף לאובדים ולנרחים שאברו ונרתו טמקומם* כטו. צאן אוכרות ה
עטי' והשתחוו ליי" כלם בירושלם ולא בביתאל וברן' ועל כרחגו אין
8 .06 מ6)גזש פו אותה * | .ז6צס ם1))8גש גג טאירות 1
8 18111 1. 4.
זאת בימי עזרא כי בטצרים וכאשור נשארו כלם ואף שבבבל לא עלו
כלם' אלא דבר זה מפורש כענין ויצא חטר מנוע ישי: הוי עטרת נאות
שכורי אפרי'י עד כאן דבר דרך משל על גלות בבל* לך עטי בא
בחרריך* על לויתן נחש בַריחי כרם חטר ענו לה* יציץ ופרח* ועכשיו
מרבר אותו הענין על אותו שבימיוי וכלפי שאמר שהבאים ונסתרים
ונכנעים מפגי זעמו ישרש ויציץ ופרח בכרמו אומר עתה הוי על אותם
שמתגאים בעשרם וכבודם ואינם חרדים לבא לחיחבאות מפני ועמי
מנובה רותם כי הם לא יטרשו ולא יציצו ויפרחו בכרמי שאף
פרחם יהא נובל טהם' ולשאר עטו הנחבאים מפני זעמי וחרדים
דבריי אהיה להם לעטרת צבי ולא לציץ נובל כמותםי כן חשיטה:
חוי על עטרת גאות שכורי אפר'' שעל ידי שמחת לבב שהיין משטח.
וטטיב לכם אינם חררים. לדברי להסתר מפני ועמי אלא מתגאים
כנגר נביאיי על עשרם וכבודם כטוב לבם* חוי להם וציץ גבל יהיח
לוי כציץ העשב הסיפה אותו שהוא בראשו כעמרה ולמחר ימולל
ויבול כן יבול מהם מהרח קיום העמרת העטרה שהוא מתפאר בה
שתתקיים' לו לעולם' העטרה אשר על ראש בני ניא שמנים שיחו
חלוטי יין בראשם במקום העטרח* כענין הכוני בל חליתי הלמוני בל
ידעתיי גיא שמנים* טקום מובחר הוא אלפא ליין* והוא בקרן בן שמן
המכר בפרם היה לירידי בקרן בן שמן כי כן שיחת ישעיהי שכל ארץ
ישר" מרמח לאותו מקום ועטרה מרמה לציץ פרח העשב המקפת ראשו
בעטרה: ומה חוי על העטרח' הנה שער קטב חזק ואמין ליי'+ בענן
וסער מתחלל על ראש. רשעי' יחולי כזרם ברד הבא בסערה וקוטב
וטורף וממית אדם ובהמה אשר ימצא בשרה כן יהא קוטב והולם
אותם בראשם* והקטב הוא הלומי יין שא'י ולבד הקטב וההלימה יהיה
כזרם מים כבירי' שוטפים להוריד מראשותיהם עטרת תפארתם ארצהי
והיאךי שבידם יניחו לארץ עטרת ראשם הם כעצטם מרוב צרחי
בענין גזי נזרך וחשליכיי ויגז את ראשו: ואחרי שהונחה לארץ תרטסנה
ז .ולצא
2
עטרותיהם בוגלים לבת ולקלן: והיתה ציצת גבל צבי תפארתו 4
כשתבול' יבאו בחים לאלתר ויחטפוה' הוא שיחטפו עשרם וכבורם
והוא הגיבול' כבכורחי על ציצת נובל מוסב כבכורי הציצהי בטרם
2
.סצס ם0))גואו 18 צבי !
4 .0 .ד צד זו
קיץ* עד שלא תתבשל לנמריי אשר אם יראה הרואה אותה בראשיתה
יחטפנה ויבלענה בעורה בכפו שבא לתולשה' ער שלא יתלשנה טמש
יבלענח* ואין לוט' בכפו כמו כפות תמרי' שאין לשו" הכתובי' נכון ו
5 ביום ההוא שיוריר וישפיל הגאונים שבהם אז יחיה לעטרת צבי וקיו₪
וחעמדה ולא כציץ נובל של אותם נאוניםי ולצפירת נוי תפארה
5 7 בה לשאר עמוי ליהורה הנשאר בארץ *ולפליטי ישר': ואוטף
ששל לש ויגביה השפלים* ולרוח דעת -משפט יהיה ליושב על
המשפטי הוא חזקיה מלך יהודה' לשפוט צרק'י ולגבורה יחיה למשיפו
טלחמה כנגר אויביהם הנלחמים בשעריהם להושיעם טמלכי אשור ומכָל
7 אויביחם : וגם אלה על שאר עטו מוסב כמו שיוכיח למט' משלי העם
הזה אשר בירושלםי נבלעו* ברעתםי כמו עצתו אבלעי כל רברי בלע'
בלע י' פלנ לשונם* לשו' בלבול והפךי ולכך שגו העם אף בראח
בדברי נביאי אמת הרואים את הנולר לוט' שקר הם מטתנבאים' פקו'
כשלוי העם אף בפלילי המשפט שכהן אמת מורה להם' כמו ומיש
8 ברכיםי לפוקה ולמכשול' והוא כענין כי כשלה ברחוב אמת: כי כל
שלחנות' אף של כהן ונביא ואיך יאמינו עור כחן ונביא* טלאו קיו
צואחי מן השכרות* בלי מקום* להסב בנקיות העיף והיגע הבא לנחז
9 ולהסב : ואחרי שנם כהן ונביא שגו בשכר את טי יורה כהן עאי
דעת' להורות לעסי ואת מי יבין עוד נכיא שמועחי להניד לעם* כענין
את אשר שמעתי מיי' צבאות הגרתי לכם' וטי יורח מוסב על כהן -
תורה יבקשו מפיהו' וטי יבין שטועה מוסב על הנביאי לנמולי מחלף
עתיקי משדים שָמַעַתָּה כך הם העם כתינוק שמתחיל לדבר שכל כ
שאומר לו אומר אחריו ואינו מבין ואינו מבחין 6
מאיסות ונכיעור לנקיות' שכשנביא מצוה לו גם הוא מצוה ל
וכשהכהן מורה לו קו' המשפט גם הוא מורה לו אותו קו עצטן
לומ" קשט עצמך ואחר כך קשט אותי שגם מעשיך כמעשיי
0 תוכיחני: ואם יאמ' לו כהן ונביא עיר שם הפתלק משלהנך 0
תאריך עליו כי מלא קיא צואה הוא (ם הוא א לו כך שאף
₪
ולרוח טשפט וג'י כעין שג' ונחה עליו רוח יי' רוח הכמה .שו מ ג
.קיו.8 * | .ובינה רוח עצה ונבורה רוח רעת גי
שלחן: כחן תביא מלאים קיא צוא' כשלו: ודטיק וברי הכתן
ו
רבר לטובחו לאטר
אחרי שנם החא כמוחו : אשר אף אותו שאטר להם
אינן ממתינין כי או' יטהר טזישה מעשהו: וחיה להט אף רבר יי" כמו !1
כן מנביא אמת וכחן צרק צו לצו שלו וקו לקו שלו וכן ועיר שם זע"
שם ולמען כן ילכו וכשלו* צו שם טצוהי כמו כי הואיל הלך אחרי צו*
וצו לצו כמו בדרך בררך+ סובב סובב* ומוסב על שנו בראחי לנביא*
וקו לקו טוסב על פקו פליליחי לכהן* וועיר שם טוסב על כי כל שלחנו'
סלאו קיא צואה בלי טקו'י לשניחםי כן עיקר שיטה זי למדקרקים בעברי
= אחרי שאנו יושבי" בירושלם שחיא סקרש אלחים כרתנו ברית את
= מות ועם שאולי וסטוך לשאולי כמו עם באר לחי ראיי עשינו סחוז לנוס
שם טסערת חטות והשאול* שוטי לשו' אני שיטי טים רבים חשטים
בים ושוטפים מאד* חן גלי משברי מות* כי יעבר סטוך לנו* לא יכואגו' ,5 .4.35
| כטחון הסמוך לסערת הים שהאניות ניצלות שס מפני פערת חים' כי
שמנו כזב: מחסגו ובשקר נסתרנוי' הכזב שאתם אוטרי' טחסנו הוא'
וחשקר שאתם מכזים הוא סתר לנו' וכן דורו של ירמיה או' ונשבע לחם
ונחיה מובים ורעה לא ראינו* ולא תבא עלינו רעה כי יהושלם תחיה
לנו למחוי וכן הוא או' וכאתם בבית חזה ואטרתם ניצלנו* וחרי על
לפי שחיו בועטים בדברי נביאי אמת ובוחרים ברברי .את מל 1
נביאי החשקר ככת' לטט' אשר אמרו לרואים אל תראו ולחוזים אל תחזו
לטו נבואות [נכחות] דברו לנו חלקות חזו מהתלות* וכת' ותבמחו בעשק
.ותשענו
16 .0 אא 184141
6 ירושלם אתם בוטחים למנוס: לכן הגני יסר' הנה אנכי מיוסד ומיושב
בציון שאתם בוטחי' בה להטלט שסי לאכן בחן* לבהנכם אם תחיו ראוים
לינצל בח ואם לאוי פינת יקרת מוסד* בסיר* מוסרי בייסוד וישוב'
ררך הבנאים שמושיבי' בזוית החומה אבנים גדולות ויקרות אבני מזית'
וכן בזוית שכננדה וטייסרין ומישבין אותו יפה .פה וסרין אותו
יפה בסיר לנרבך אשר תחתיחן ואחר כך נוטין קו מאבן לאבן ועל פי
בליטתו ושקיעתו וגובהו יעשו נרכך האבנים שבכתים ואם הן נסות יסתתום
וימעמוס ואם הן רקות ישליכו וישיטו אחרות תהתיהן: נמצאו כלם
נבחנות על ירי השתים* נמצאת ציון משלכת החוטאים טתוכה על ידי
שכינה כאבגי הפנות חמשליכות אכנים נרועות מביניחן* ולא כמו שחן
סכורים שתהא להם למקלט על ירי שכינחי וחמאמין לי כרבר זה לא
יחיש לוט' כרבר זה ימהר יחישח טעשתו למען נראח* כלו' ואס תראו
שלא ימחר לבא אל תבטחו לכם על שקר לאמר שלום שלום כי ודאי
ג ובא ולא יעבר: ושמתי משפט לקו* כאדם הנוטה קו על גביי פנח לישר
החומח* וצרקה למשקלת כמו כן לישר הרכסים ותכליטות* ויעה* יסור
ויגרוףי ברד שא' לטעלה הגה חזק ואמיץ כזרם ברר* מחסה כזב שלכם*
וסתר חשקר שתסתרו בו* מים כבירים שוטפים' שא' למעלה ישטופו
8 ועבירו : וכפר למות ברית אשר כרתה לכם* אם תעבר חברית ויטיתכם*
וחזותבם* ומחוז שלכם שסמוך לשאול להמלט לא יתקיים* שכשיעבר
שוט מים רבים חשטים ושטפים וחייתם לו לטרטס שיעבור על טוב
צואריכם* שוט' לוט'י כררך חים שיויא לשעות ושוטף כל אשר יכוצאי
9ו והוא לשו' כי יעבור ולשו' טרי עכרו יקח אתכם : כי בבקר בבקרי
בקר* יעבר ביום וכן בלילה בתחלתו בהעריב שכן דרך הים יש מקומות*י
ומשל הוא על נבוכר נצר מלך בבל שעברו במח פעטי' בארץ ישר'
פעם היה שוטף ומגלה את ישר' כמפורש בסוף ירמיתו' בשנת שבע יחודים
ג אלפים וכ'ג'י בשנת "ח' נפש ח' מאות. ול'ב'י בשנת כ'ג' נפש ז'
מאו' ומ'ה'י ואין לפרש זה על גלות אשור שתחלת הענין הזה אינו
מדבר אלא בבני ירושלם' והיח רק זועה ורעדה לכל שמעיו להבין
השמועה משנה לשנה' וכן או' בירטיה ובא בשנה השמןעה ואחריו בשנה
0 השמועה וחמס בארץ ומושלי על מושל: ומה שמועה תשמעו מרי שנת
-. פדי 5 "חר----- חר רת
.4 80 ! 6" .זס ם00ו1נוד ₪ אבני +
5 טאאא 1841411 71
בשנח* שקצר לכם המצע מהשתרע טלפשוט רנלכם עליוי דישטינרלייר י
שבכל שנה ושנה יבאו גרודי כשרים יותר ויותר ויפשטו בארין וימעמו'
ישר' דרכיהם מלילך כמו שהיו רגילי" מפני: פחרם ער שיהו נסגרי"
מפניהם בעיר דלתים ובריח' והמסכח' היא הכילה שעל גבי המיטה'
צרה ונרקקה ונחבסה למטה שאין ארם יכול לשאת ראשו במטהי כהתכנס
וכהאסף אדם בח לישכב' שאף בערי המבצר שיאספו ויתכנסו שם לא
יוכלו להראות ולשאת ראשםי כי מחררים אימה: כי כהר פרצים יקום וו
י"'י כמו שקם בבעל פרצים לפררן אויבי דוד לפניו כפרץ מים כן יקוס
לפרוץ אתכם לפני אויביכם* כעטק בגבעון* בימי יהושע שרטם השמש
ועמר עד יקום גוי אויביו כן ינוע וירעש עליכם למצוא פנאי לינקם מכם
לעשות* מעשה' זר מעשהוי באכזריות חרות ישפט בכם ולא כאב ורחמן' ,6ג .₪0
כי כמו ששש עליכם לשעבר להטיב אתכם כן ישוש להאביד אתכם :
ועתה כלו' ובדבר יי' זה אל תתלתוצו כמו טאתם מחלוצצי" על השאר :ג
בצו לצו קו לקו* פן יחזקו מוסריכם* שכשם שחיזק עליכם מוסריכם
למור עליכם יותר בנבואה זו יותר מן השאר על שנתלועצחם על השאר כן
יחזקו עוד למור עליכם יותר מזוי כי כלה ונחרצה גזירה גמורה ופסוקה
שלא תעבר שמעתי מאת יי' צבאות ואין להשיב* לכך שימו לבכם ושובו
אליו אולי ירחם : ומשדבר אלהם הנבואה חחר ומוכיחם ומיעצם מררך 24
העולם כאילו. מעצמוי האזינו ושמעו קולי: אם כל היום יחרש החרש' ,ג
הוא האריס העובר שרה בעל הבית כדי לזרוע ולא יותר לעולם אינו
חורשי אלא אם היום חורש וטרפה הקרקע למחר יפתח ויפריש הקרקע
הנה והגהי וישררי נעשה ערונות. ערונות* כי ענין אחר לא תיחשב
חרישתו לבעל השרה שררכן היה לזרוע עיקר הערוגה תבואת הלחם
ובגבוליה בי קצח וכמון בערונה שבין ערונה לערונה שלא היו רוצין
לורוע כל הערונה שליטה מדברים שאינן צריכי' כל כך כמו שיוכיח
בסמוך* נמצא טורח חגם ועמל לרוח הואיל ושינה מרעת. בעל. הַשְרָה..
ואיבר שכרו א'ע'ם' שחרש שרהו כל זמן שלא יפתת י אף אתם
למה לו רוב זבחיכם וחגם אתם באים ליראות פניוי הכל כמפורש
בתחילת הספר: גם עוד תראו מן העובר שאף אם חרש ופיתח ושירר 25
ארמתו הלא אם כששיוה פני הארמה כשבא לזורעם והפ"ן קצח וכמון
(000ט)86 '00==) ץטו[ש]\ט)שיכ. '
1311 3 1-, 9. 58
יזרוק בכל הערוגה למלאות הערונה מהם מה שראוי לעשות בחמת
ושעורה שהיא תבואת הלחםי שכשאדם רוצה לטלאות ערוגתו טן הזרע
ושם בראשי הערו
שיושב ואש ובטימה בהנחה ביר שלא בזריקה ובהפצה מה שראוי
לעשו' בקצח וכמוןי ושעורה כמו כן שם בשימה שלא בהמצה ובזריקה
במקום טסוים וטפומן וניכר בזוית אחת דבר מועטי וכן הכפמת ישים
בשימה בלא הפצה תריק' בגבולי הערְנְנְתי נמצא שטילא ערונות השרה
6 מדברים שאינם צריכי' ל
הלא אם כה יעשה ויסרו בעל השרה במשפט יביאתו ו
7 וחשופט' יורנו שיש לו דין עליו: כי לא בחרוץ* במרג חרוץ' יורש
קצחי ולא אופן ענלה על כמהן יפב תגלגלי לדושי שוח העני בעל
00
וכלי הבקר גענלום לדו תבגאותוני וכשבא לקצור מצא הכל
ב רדיל
4 קצח וכמון שאין אדם יורע מחן כל כך שלא יהא די ,לו במטֶה: אבל
תבואת הלחם המרובה עריכה לדוש ולרוק במרג חרוץ וכאופן
עגלה כרי לדוש מחר כי לא לנצח הדוש ירושנו* לחבוט בטטהי שאין
רש פעם אחת יותר מב' או ג' עטרים וצריך לטרוח ולרוש בכל שבוע
כרי פיפוקו נמצא רש כל חשכה* לפיכך צריך למורג חרוץ ולאופן ענלה
לרוק מחרי ואף אס המם גלגל ענלתו ופרשיו כלים המפרישי' הגרעין
מן. הקש לרוק לא ידוקנו בלא מורג חרוץ בעל פיפית* בי אופן עגלה
ופרשים דשין ואינם וקין* אבל המורג דרש ודק' כרכת' הגה שמתיך
למורג חרוץ חרש בעל פיפיו'י תרוש הרי' ותרו'* ולפיכך תחלה מעבירי'
על התבואה אופן עגלה לעקור הגרניר טמקומו והמורג נמשך אחרין
.₪.36./ עליה ודש ודקי קל* וחומר שבטמה לא יודק' אף אתם עשיתם מן
העיקר טפל והטפל עיקרי עבודת המקו' עראי ושל ע'ז' קבעי ואתם
9 סבורי' לינצל במח שאתם עוברי' אותו: גם זאת* א'ע'פ' שמעצמי אני
מוכיחכם וטיעצכם מררך העולם טעוברי הארמה מעם "" צבאות יצאה
להוכיחכם שאין עצה ותושיה: לאדם אלא טטנו* וכבר הוכחתי אתכם
מאותו בתחלת נבואתי- למה לי רוב זבחיכם* וכל הענין* ומרוח קדשו
06 מ16זחו ו אלחין 1
.4 אא 184111 9ו
סיבבתי לכם פני הדבר עתה ררך משל ודרך ארץי וחחד להוכיח בני
דורו: הוי אריאל אריאלי מנדל עז שליי קריה שחנה בה רור עבדי
ואוחבי שהכין לי בה טקום למקרש וקראה קרית טלך רב* שעתה על
מכטח מבצריה מורדים ביי ספו שנה על שנה לעשות חנים להיות
אוכלים ושותים ושמחי' וחונגי'י כמו שא' למעל' והגה ששון ושטחה הרג
בקר ושחט צאן אכל ושתה מרי שנה בשנה א'ע'פ' שאתם רואים שרל
כבורכם חמיר וצרות רבות עליכם שסוף שינקופו אתכם מגובה מבצר
אריאל אם לא תיטיבו כנוקף זתים מנגובה האילן ומשיר למטה כארם
שאו' שמח שמח כי סופך ללקות' וכן הוא או' והנה ששון ושמח'י וכת' אם
יכפר העון הזה לכם ער תמתון* נמצאו חגיהם מענישי' אותם : והציקותי
אגי לאריאל שאביא עליה סנחריב מלך אשור והיתה תאניה ואניה''
לתואנה ואנינות כלפי שטחותיה וחגיה שהיא שמחה וחוגנה עכשיו* והיתה.
לי באריאלי לא כטקרשי ומשכני אלא כמגדל עז המורד בי: וחניתי
כדורי כיושב אחלים' כרועח הנוטה אהלו בבקעה לרעות צאנו לבטח
ימים ואין מחרידי וצרתי עליך מצור מצב וקבוע וקיים: ואז תשפלי
מנאותך לדבר אלי תחנונים בקול נמוך ושפלי כאוב שמצפצף והונה
בלחש קול רטטה רקה: ואז כשתיכנעי ותבקשי תחינה והיה כאבק רק
המון זרים שביך* והחנָאונים ישפלו ויוכתו ואת כלם ישא רוח כאבק רק
וכמוץ עובר המון עריצים שכך העושקי' והרוצצי' אביונים* והיח לפתע
פתאם שברך' שמעם יי' צבאות תפקר להכניע ולשבר גאונך וטטה עזך
ברעם ורעש כלו' בחרי אף גדולי והוא שעלה ותפס כל ערי יהודה הבצורות
שהיו גאון עזם וכאשר ישבתו וינערו זרייך ועריציך אז וננותי עליך לחושיעך
למעני ולמען רור עברי אשר חנה בך: והיה כחלום חזיון לילה שיעוף
ולא ימצאוחו ויורדו בחזיון לילה ויאברו פתאם הטון כל הגוים הצבאים
עלייך וכל צביה מצור מוצב שצבתי עלייך: והיה כאשר יחלם הרעב
והצמא התאב מאר לאכל ולשתותי. והנה אכלי ופבור ודאי שכן הוא
ומוחזק הוא בכך והקיץ וריקה נפשו כן יהיח הטון כל הגוים התאבים
לתפופ ציון וסכורי' ומוחזקי' ודאי שהוא בידם כאילו כבר לכדוה' וכאשר
והיתה תאגיה מופב אקרית חנה רוד שהקריה תהיה .קזפגג 0 1
תאניה ואניה והיתה לו כאריאל* פי' הקריה תחיה טלאה רם חללים
והרוגים כמו שרניל המזבח להיות טלא דם קרשים* הפך כצאן קרשים
| .במועדיה כן תהיינה הערים מלאות צאן ארם'
₪8
-
א
-
00 4 .זא 1
יקיצו בבקר וימצאו כל נבוריהם ושריהם פגרים מחים וחנה הם רקים
9 וחסרים מתאותס : ותמהו' מוכיח על התמהמהו שהוא לשו' אשטורדישן**
ושעו מוכיח על השתעשעו שהוא לשו' השע עינים' והרי הוא כאילו או'
הרי אתם -מוכים בתמהון לבב שלא להבין ובעורון עינים שלא לראות*
והרי אתם מחונגים ונעים כמו שכורים ולא מיין ושכר: כי נסך י*
עליכם מסכת רוח תררטה והוא התמהן ויעצם את עיניכם' והוא
העורון שאינכם מבינים וראים את הנולר וגם את הנביאים שלכם ואת
ראשיכם החזים* שעשיתם לכם ראשים לחזיונות ולנבואה* כסה עיניהם
מלראות להגיד לכם את הגולדי וחזו לכם משאות שוא ומרוחי" ולא
0 % גלו לכם* על עונם להשיב שבותכם : ותחי לכם ולנביאיכם ולחוזיכם
חזות הכל שנביאי האמת מתנבאי' לכם אפי' חזות שהוא נראית לעינים
שוראי תתקיים שכבר התחילו האומות לשעבר בכם וללחוץ אתכם לחץ
נדול ולהנלותם מעל ארמתכם' אפי' אותה חזות היתה לכם סתומה
וחתומה מלהבין בה כרברי הספר שדבריו חתומי' וסתומי' טחבין שאינם
מפורשי'* כענין סתום הדברי' וחתום הספר' אשר יתנו אותו אל יודע
ספר לאמר קרא לנו זה ובאר לנו דבריו שחרי יורע ספר אתה* וא' לא
אוכל לפרש לכם את רבריו כי סתוטי' וחתוטי' חם* כן מנידי' נביאי
האמת לנביאיכם ולחזיכם כך א' ישעיה כך א' ירמיה אמת הוא* הלא
אתה נביא כמהו* הגד לנו האמתי ותוא משיבם גם אני נביא כמתו
ואיני יודע כלום בכל טח שהוא אומרי כענין צדקיה בן כנענה וטיכה
בן ימלא וחנניה בן עזור וירמיח: וקל וחומר אם נתן הספר ביר אשר
לא ירע ספר אפי" דבריו טפורשי' באר חיטב שיאמ' לא ירעתי אפי'
ספר מפורשי כך קל וחומר אתם שאר חעם שאינכם נביאי' וחוזי' שלא
תבינו נבואות האמת : ולפיכך שלא תשימו על לב לראות דברי נביאי
ותוכחותיהם ויאמר יי' יען כי ננש העם אל עבודתי בפיו ובשפתיו כבדוני
ולבו רחק ממניי כלווה שכשרואה את הנושה בו טקדים לו שלום ואו'
לו שהוא טורח מאר ומחזר לפרוע לו וטראה לו ברבריו שאין לו מנוחה
וטינה בעיניו אינו רואה ורחוק הוא מאד על פריעת חובו כרי שלא
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו וגו' זה בשטת שמעו .קַזהו 00 1
שמע ולא תבינו וראו ראה ונ'י לב העם הזה וג'י זהו שאו' לכן
. הנני יוסיף להמליא העם ו וטו'' כמו כי יפלא ממך דברי
-מ880ו10+0141 *
2 18אא 181.1 1
ינשנוי ובלכו אין כלל לפרוע לו כלום* ותהי יראתם אתי מצות אנשים
מלמרה* שבעל. כרחו עושה מצות המלך וחשר שכך לימרותו שלא ימרה
את פיו פן ירע לו* אבל בלבו אין לו שמחה בכך: לכן' על אשר לא יראו
ולא יבינו יראתי בלבם ונפלאת ומכוסה היא יראתי טמהם כרברי הספר
החתום הגני יוסיף על הפלאתם זו להפליא ולהעלים ולכסות מהם כל
הכמה ועצה וכל בינה ותושיח טלהיעזר בעת צרתם מרה במרה'
להפליא* כמו כי יפלא ממך רבר: חוי הסעמיקים* ומסתירים מ"
עצתם' והיה במחשך וסתר מעשיהם שלא יראם ארם ויאטרו מי רואנו
ומי יועירנו שיעטה בנו משפט: שהרי הפך שלכם הוא זה שמרתכֶם
אתם נותני' בי ומרתי בכם** ואיפשר כן אם היוצר יָחשב בלי רעת
ותבונח כחוטר שהוא יוצר סטנו כלי שיאמר כלי מעשה על עושהו ולא
עשניי לא הוא נתן בי הכמה ורעת בלבי שירע מחשבתיי ואם יצר
הנוצר מן האומן א' על יוצרו לא הבין בי ומה טלאכתו שאתם או'
שאיני מבין בכם ולא יצרתי בכם לב מבין לחשוב* הלא אין לכם
מחשבה ועצה אלא ממניי ואיך לא אבין את מחשבתיכםם : הלא עוד
טעט מזער שיהא שב לבנון לכרטלי יער אילני סרק לאילני פירותי
כלומ' השפלים והחסרים ינברו וימלאו עשר וכבורי והכרמל ליער יחשבי
והמלאים כל טוב והגבוהים ישפלו ויחסרוי במו שיפרש כי אפס עריץ
וכלה לץ וגו': ואז ושמעו החרשים המתומהים בתמהון לבב ביום ההוא
דברי ספר ויבינו דברי נביאיי כי אמת הם' ומאפל ומחשך ומעורון
עינוהם עיני עורים שנתעצמו מראות תראינה את אשר יקרה להם כבל
דברי נביאי: ואז יספו ענוים ושפלי' ביי' שמחה ואביוני אדם הלחוצים
ומעונים בקרוש ישר' ומושיעם מיד חזק מהם ינילו: כי אפס עריץ
הגזלי'* וחומסים אותם: מחטיאי ארם ברבר משפט להכר פנים ולחייב
העניים שכננרם' ואם השופט יוכיח על פניהם דרכם שהם חייבי' בשער
יקושון שברברי' קשים' כלשו' ויקש רבר איש יהורח מרבר איש ישר'י
ובכך מטים בתהו הזכאי ויחייבוהוי וכאשר אילו יכלו אז יספו ענוים
ושפלים ביי' שמחה; לכן' על אשר ישמעו החרשים רברי ספרי כה
=
והוי להם שחכטי" יש ,קז ה ' טס )שו ו לכן 1
הפככם .קזחו וגכ) * .להם להעטיק להרע וליראתי אין בהם רעת'
.כמו רעתכם וראוי היה להיות רָעֶת כטו הפך אלא מפני הע]:
'
4
15
7ו
4
ז.אאת
1 .6 י.אצאת--25 ,אזאצ+ צזגזגפן
אמר יי' אשר פדה את אברהם אביהם טיה ארבעה מלכי' גרולים וחיזק
מתי מעט מהרבח' לא עתח בפעם הזאת בימי מלכי אשור יבוש יעקב
לימסר בידם ליבוש מתקותו אשר בוטח בי ואושיעם במיעוטם כמו
שעשותי לאברהם אביחם* ולא עתה יבא דברי אשר רברתי לאבד חכמת
חכטיו ובינת נבוניו מלהיעזר לחוור פניו ממבטתונו הואיל ובוטח בי וא'ע'פ'
שיש בו רשעים ועריצים ! אלא בראותו ילדיו יהודה וירושלם מעשה ידי
שבקרבו יקרישו שטי לבסוף אחר שתפט טנחריב כל ערי יהוד' הבצורות
ולא יאמינו עור לדברי אחיהם בית ישר' שהיו מתעים אותם כמו שא'
למעל' את יי' צבאות אותו תקדישו הוא מוראכם והוא מעריצכם'* כי
יראזו שהם נכשלו בדרכם ולכך ישובו: ואז ישמח בהם שיראח שידעו
תועי רוח ודעת בינה לחבין דברי נביאיי ולשוב ולהיושע ורנגים על דברי
נביאי לוט' אין אומ' חנביא רבר אלא לרעתגו כמו שמוכיח בירמיהו
אותם ילמדו לקח וישובו ויושעו* ובראותו ככח שילריו חכמי' נבונים
ויושעו אז ישמח בהם ולא יבושי כי עוד קץ למוער לקיים דברי ה
לאבר הכמת הכטיו ובינת נבוניו ביטי מלכות בבל ולא עתח כי אילו
יושעו: אבל חוי על בנים פוררים שברור הזה ביהור' שאינם רים
להיושע בשטי בשובה ונחת אלא בזרוע בסוס ורכב שעדיין אינן יכולי'
לצאת מדרך אחיחם בית ישר'י ולא טניי ממניי ולנסוך מסכה* בינו
ובין האויבי ולא מרוחי למען ספות המאת זו על שאר הטאתיהם!
שריוי של ישר'! כל הוביש' כל עמו הוביש בשביל עזרת עם לא יועילו
למו ששאל שלא לעזר היח לו ולא להועיל שבשבילו יעלה מלך אשור
מעליו כי לבשת ונם לחרפה היה לו' שטשא בהמות נגב כמו שחיו
יכולי' לטעון היו נושאין ממונם למצרים שיעזרום ומצרים הבל וריק
יעזרום ! משא בהמות נגב'י כמו טשא צמד פררים' ועל ישאו מוסב
לוט' בהמות ארץ הנגב החזקות ולימורי מרבר הנח לפי שסמוכות לו
ישאו חיליהם למצרים ובמקום סכנה במרבר בארץ צוקה תצרה שלביא
בהמות ננב לפי שכל חיורדים מצרים ררך ארץ הנגב .זאמו מכ 1
שבררום ארץ ישר' הולכים כמו שתראה באברה' הלוך ונסע הגנבהי
וירד אברהם מצרימה' ויעל ממצרי' הוא ואשתו וכל ישר' ולוט עטו
הָנגנבה* וילך למסעיו מנגבי ומשם היו נוטלי' בהמות ב
.למצרים'
.14 אאא 181471 8
וליש ושרף מעומף יש שם יותר' מהם ומבהטותיהם: וכל זה בשביל עם
לא יועילו והיא החרפה כמו שפי'* והרבר הזה כמו אם יתן איש כל הון
ביתו באהבה בו יבזו לו שלא תאהבגו לעולם להטיר רודה בו על כל
הון*י ומה חבריות או' עליו שוטה היה פלוני שבזבז את ממונו לריק אף
כאן כן: והרי מצרי' הבל וריק יעזורו על כן אני קורא לזאת הפותה
שמבזבזת שלה אליהם אל תלכי למצרי' רהב הם וגאונים ורמי עינים
וכל רהבם עטל ואון" ושְכֶת ובטל טהם גאונם תרועם: עתה' אחרי
שאינם שומעי' לקולי שאני קורא חועק אחריהם' בא כתבה על לוח
אתם שתהא בידם לזכרון שלא יאמרו לא התרו בנוי ותחי ליום אתרון.
כשיחו נכשלים בררכם זאת וילטדו אחרוני' ויוסרו ולא יעשו כהם: כי
עם מרי וסרבן הוא לטרות את פי כשאני מתרה בהם' בנים כחשים*
שיבחשו ויאמרו לא התרה בנו: אשר אמרו לראים כשאמרו להם לא
תרדו מצרי' לעזרה הניחו ער שנשאל פי "' ונדרשנו על זאת* והם א
לחם לא תראוי אין אנו רוצי' שתדרשוהו על כך' אלא אם כן אתם
יורעי' שיהא: חפץ בררכגו זה דברו וחזו לנו מאתו: אבל אם רוצה
לעכב. על ירינו שלא נלך פורו לנו טני דרך ואל תעכבונו* *ומדמה .
התראת הנביאי' מפי המקו' שמעכבי' אותם שלא לילך בדרך מצרים
כאילו הוא והם עומדי' על הדרך לעכבם* ובלשון קדוש ישר' משיבם
שיאטרו לנביאי' השביתו מפנינו את קרוש ישר' כלומר יותר מדאי צריך
ישר' להתקרש בדרכיו ואין אנו יכולי' לעמד בהן להתקרש לפי קדושתו
הגרולה: לכן כה אמר קדוש ישר' שאתם מואסי' קדושתו יען מאסכם
ברבר הזה בקדושתו שאין אתם סבורי' להושע בקדושתו ואתם בוטחי'
בעשק ועקשות שאתם נזלי' ממון העניים וחאביוני' להנצל בו לשלחו
למלך מצרים לעזורכם ועל ממון העשק והחמסם אתם נשענים: לכן
חמקו' יתקדש בכם ויהיה לכם העון שאתם עושקי' טמון להנצל בו
כפרץ טים שנופל ושוכן ונקוח ונשען לחומה נשגבה והוא נבעה ומבעבע
בחוטה תדיר וטמחה הסיד והאבגים ומרערע היסור מעט מעט ער שאין
ארם טרניש וחיא נופלת פתאם ונשברת כשבר נבל יוצרים בלי חמלה
שלא ימצא במכתת הנבל הרש לחתות אש מיקורי טיקידה* והוא שיעלה
סנחריב. על ערי יהודה הכצורות ויתפשם' לחתות* לשו' מחתה* וכן
8 ?* .06 מ16זזו סזה מכה" )0 ₪ 8% 26) 4מא יותר .
01
13
4
44 1 .אאא 181.1
ו היחתה איש אש בחיקוי מנבאי לשו' נבים גביםי דאלישע: והרין עמו*
כי כח אמר יי' אלחים קרוש ישר' שמאפתם להתקרש בדרכיו כשהתרה
בכם שלא לילך מערים* מה לכם לדרך מצרים למרוח וליכנס בטכנת
ררך חמרבר ולבזבז ממונכם* שכו' איש תחתיו ושבתו ונוחו* מדרך זו
ותוטעון* בהשקט וכבטחה תהיה גכורתכם כנגר מלך אשורי שאין* לכם
להלחם עסו* האין* לכם לירא את שמוי כמו שא' לאחז השטר והשקם
אל תירא ונ' והמקר' הזה בשיטת אל תיראו התיצבו וראו את ישועת
יי'י ולא אביתם* אילו היה אומר לכם הסיעו אבנים גדולות והיה לכם
להיושע בכך היה לכם לשמוע לו* קל וחומר שאמר לכם לשקוט ולנוח
ולבטוח שהיה לכם לשמוע לו: ותאטרו לא אלא על סוס נושע שננוס
בו אם תנבר יר מלך אשור עלינו לכך צריכי' אנו לילך סצריםי ועל
קל נרכב שנמלם בו* ועל כן* על אשר אמרתם' יקלו רדפיכם* וחכל
לו יחיה לכם הפך: עד אם נותרתם* הוא שא' תותרה בת ציון כסכת
8: בכר : ולכן' כלו' ועל אשר אמר לכם לישב איש תחתיו להתיצב
ולראות ישועת יי' היה מחכה ומשמר שיבא יומו של מלך אשורי לחננכםי
כאשר יחון אחיכם יהוד' וירושלם שישובו אליו בכל לבם' ולכן* על
שהייתם מצפים לישועתוי ירום ויתגבר לרחמכם כי אלהי משפט וצרק
יי'י שלא לקפח שכר כל אדם' אשרי כל חוכי לו* ואפ הייחם מחכים
לישועתו נם הוא יחכה ויצפה להושיעכם* וחיכוי זה כענין ליל שמורי"
הוא ליי' שהוא יוטב וטשטר מתי יבא יום מצרי' ויושיע את עטוי נם
יש לומ' כי אלחי משפט יי' מופב על אם נותרתם שנשפוט בם' ואשרי
9 כל חוכי לו על שובם אליו: שהרי עם בציון ישב בירושלםי שישובו
אלי בכל לבם ויחכו לי ואשריהםי ומהפך דברט כנגר יושבי ירושלם
0 לנחמם משהזכירם* בכה לא תבכה שחנן יחנך המקו': אבל יכנע תחלה
בעמל לבכם' ונתן לכם לחם צר ומים לחץ' במצור מלך אשור כדי
להבניעם שתשוב[ו] אליו בכל לבכם* ולא יכנף ויתעופף עוד ממך מוריך
הטורה לכם הדרך הטוכה והישרה* אלא והיו עיניך תטיד רואות את
מוריך ללכת אחריו ולא תאמר עור סורו טני דרך הטו מני ארח ואלך
וג אחר לבי תעיני: וגם אזניך תהיינה פקוחו' תמיר לשמוע רבר המורה
6
השקט * .זסצס ח0))וזזו או ונחת 5 .תסצס מ1606זחד 15 שובה '
.סט 6))נזאו 8: וכבמחתה + יזסצס מ1))0ד 18
.0 .אאא 184141 6
מאחריך אם תפור יטין ושמאל והוא יישרך בדרך ויקרא לך לשוב לימין
או לשמאל: וטמאתם את צפוי* נמצא שזה היה מעשה קורם שביער
ע'ז' שבארץ יהוד' וישר' שכתו' ברב' היטי' שאחר נבואח זו ביערום :
ואז כלפי שנתן לכם לחם צר ומים לחץ ונתן מטר ארצך שתזרע את
* הארמה* והיה הלחם שמן ודשן ולא לחם צר'* כר נרחב' ערוגה רחבה
וטליאה: עכרי ארמה' החורשים את השרהי בליל המיץי כמו שהוא
עדיין בוסר של קציר יאכלוי ולא 'קפיר בעל התבואה כל כך יהא
שובע גרול מה שהיה רגיל לזרות התבואה תחלה ברחת בכרי ואחר כך
במזרח לברור פסולת מתוך אכל לטחון שלא היו בהמות אוכלי בתבואה
אלא הפסולת הגרל עמה* עכשיו כמו שהוא יאכלוה בשרה הכל יחרי
הנה זה כלפי לחם צר וכלפי מים לחץ: והיה על כל הר גבוח פלגים'
יבלי מים* מקלחי' מים הנה והנה לפלגות ומטבילי' אותן לטטה בין
החרי' בנחלים ולא מים לחץי ביום הרג רבי שיהרנו. אחרים על ידי
טלך אשור בנפול מגרלי האומות על ידי מלך אשור ואתם תשכו במו :
וחיה אור הלבנה כאור החמחי כענין ליהודים היתה אור ושמחח' וכענין
חעם ההלכים בהשך ראו אור גדולי כאור שבעת היטים של שבוע אם
חיו מאירי' יחדי ביום חבוש יי' את שבר עטוי ששבר בו כשבר נבל
יוצרים כפרץ נפל נבעה בערי יהודח הבצורו' שתפס טנחריב שימותו כל
חילו וישארו שבוייהם וישבו בעריהם ככראשונח; שהנה שם "י' ושטעו
בא ממרחק על הפלא שיעשהי בער אפו וכובר משאה* על סנחריב
מלך אשור הבא עליכם: ורוחו סוער וחולך עליהם כנחל שוטף שמסעיר
הנומא והסוף שבוי והוא שאו" לחנפה גוים בנפת שוא הנה והנה'י ורסן
מתעח על לחי" גוים להשיבם אחורי כענין ושמע שמוע ושב לארצו;
ואז' יהיח לכם השירי שיר הפלא הזהי כליל התקרש חגי שבכניסת
החג יוצאי' בחצות בתופים ובמחולותי ושמחת לבב יהיה לכם כהולך
בחליל לבא וליראות מני אלחי ישר'י ולכך תפס כליל החקרש חג שבל
חיום היו טרוחים וטרוד" אף כאן כל היום היו עציבים ועכשיו שמחים !
בנפת שואי אינו כהנפת שעושין כרי שיצא המוין .קזומז גו ג
והפסולת והתבואה נשאר בנמה' אלא נפת שוא הוא כרי להניעת
ולטלטלה טילטול גבר כענין שנ' והניעותי יטר' בכל חגוים כאשר ינת
. בכברהי
1
)..
4
27
9
10
31, 1
1 |אאת
6 .2 .0-51 .אצ 184141
חוד קולוי זעקת קולו* ולשו' כסוס הורו במלחמחי הוד נחרו אימה'
הידר חשבתיי ונחת* וניהוני זרועו הגדולה והחזקה יראה לכל העולם :
כי טקול יי'י טהוד קולוי יחת ויישבר אשור שבשכט יכה אתכם: וחיה
כל מעבר מטח' של יסור אשר יפר המקו' ליפר ולהוכיח גוים על ידו*
כלו' כל מקום שעבר תחת שבמו וסטהו* אשר יניח יי' להם טמנו יחיו
כלם משוררים בתפים ובטמחולות על מפלתוי וכמלחטות תנופה* וטקום
אשר בטלחמות תנופת* יר נלחם בםי כלם ישמחו עליו בנפלו: כי
ערוך מאתטל *י טקרם' תמתח' מקום מדורה לחילוי גם היא למלך הוכן*
שנם הוא יפל בחרב' העטיק התפתה והרחיב לכל חילו* נשמת יי
לנפח באש' כנחל נפרית' המבעירי והוא שא' למעל',ורוחו כנחל שוטף
וכיוצ' בוי יטטר על רשעי' פחים' לעכבם ולהעטירם בסקום אחר שלא
יגוסו: ואחרי כן ימטיר עליהם אש ונפרית להבעיר ורוח. זלעפות לנפת :
חו התשועהי יושעו עם ציון וירושלם אבל חוי היוררים למצרים לעזרה
שעל פוסים ישענו ולא שעו ולא בטחו על קרוש ישר': וגם הוא חִק'
חכם \וחכיר בהם א ע'פ' שהעמיקו והפתירו טמטו ויבא עליהם [רע]
המקרא מסורס וכילו כתוב והיח כל טעבר מטה מוסר' .קז 0 1
בתפי' ובכנורות אשר 'ניח *י' עליו ובמלחמות תנופה נלהם בה'* פירושו.
כל המקומות שעבר שם אשור שהוא הטטה אשר יסר הק' וקבע להוכיח
וליסר אחרים על ידוי ככת' וטטהו בידם וזעמיי עתה ישטהו בתפים
ובכנורות כאשר תראו אשר הניח *י' ידו להנפה גוים בנפת שואי מוסרהי
מירח* כמו כי כן יסר המלך* פי' זר וקבע כה* טוסב אמטה מוסרה
.תטפה .348 * | .כלו' שהק'ב'ה' נלחם במטה מוסרה פי' מטה קבועה*
כי ערוך מאתטול תפתה' פ' אותו טקום שנפל שם .אַגגת מ0 '
סנחריב ועמו נקרא תפתה* ואותו טקום ערוך מאתמו'י כלו' מקרם ששם
היו רגילין לשרוף בגיהם לע'ז'י ככת' בירמיח ובנו את במות התפת אשר
בגיא בן חנם לשרף בניהם ובנותיהם באשי גם הוא למלך הוכן* אותו
מקום תפתח הוכן גם למלך שכל עמו נשרף שם כמו שכת' למעלי
והיתה לשרפה מאכולת אש' העמיק הרחיב' עמוק ורחב היה אותו
טקוםי מדורתה אש ועצים הרבה* פי' לשעבר היו שורפים בניהם במדורה
של אש \ועצים שיכול ליכבות' אבל שריפה זו שנשרף בה חילו של
סנחריב שם היתה גשמת "' שהיה כנחל גפרית הבוער שאינו יכול
.ליכבותי כט' שג' נפרית ומלח ונו''
. זוגאא--5 זאאאה ז,גזוגפז 7
חא דברץ לא חסיר שלא תנישם על ירי סנחריבי ולא הניח: על
ערום הבל של מצריםי וקם על בית מרעים* ישר'י ועל. עזרת פעלי
און* מצריםי לכלותם יחד ביר מלך אשור: בשר ולא אל וחילוף רעחן :
עושי'י ויי'י שהוא אלי יטה -ירו לשפוט בם: כאשר יהנה האריח* הוא
שמשמיע קול בגרונו באכלו טרפוי. וכל הגח כך הוא* בענין וכיוגים הגה
נחגח* והוא שחיונים משטיעי' קול בגרונםי מלא רעים' אסיפת רעים'
לחציל טרפם' כן ירד ויאחז בציון ולא ישגיח בם : כצפרים עפות מן
הפח שהפח נשבר וחן נטלטות ופורחות* כן יג יי" צבאות על ירושלם
נגון וחציל בירו* אחת מינן עליה בפני הלוכרה בפח שלא יקהנה מן
חפה ויהרגנה* ובשנייה שובר הפה ומתויאת ומצילה מתוך הפה בעודו
מיגן* ואחר שהפריחח מן הפה מפריחה ומקפיצה בפסיעה וממליטח מידו*
כן הוא שמפני סנחריב חיו לכודי' וסגורים בירושלם אין יוצא וחק'ב'ת' ננן
עליח שלא נתנו לבא לירושלם לעולם' ובעודו בדרך הרג כל חילו וחמליט
ישר' מירוי וחהינת חילו היא שבירת חפח + ולפיכך שובו בני ישר' ליושבי
ירושלם - אשר העטיקו לעשות סרח כמותכם ביטי אחז ושבו: כי ביום
התוא בבא סנחריב על ירושלם ימאפון יושבי ירושלם איש אלילי כספו
וישובו מררכם הרעה ואותם אליליס ישליכו שאתם עצמיכם עשיתם לכם
חטא לעבדם שלא תאטרו שאליליחם היו גרועים משלכם ולכך ישליכום :
ולכך נפל אשור בחרב לא איש שלא יצטרכו לחלחם עמם כי אני
אלחם להםי וגם אתם שובו כמותם* ונס לו המלך ובחוריו ומשמניוי
למפי בדונג חנמס מפני האש כן תאכלם אש: ופלעו וחזקו שחיו לו
סמנור על ירי חילו הנדול יעבר וישכת שלא יוסיף עוד לצאת מארצו
לבא עור על עמי ועל ארצי* וחתו' ופחדו* מנס* מניסתו שנס לו מפני
חרבי שריו הנותרים בארצו שלא לבא עו אחריו בארצי נאם יי' אשר
אור לו בציון לאכלם ותגור לו בירושלם' ואותו האור והתנור יירא הוא
ושריו ולא יוסיפו עוד לצאת: שהרי לצדק יטלוך מלך ולהיות שרים על
משפט ישורו על חעם: ועל ידי המשפט והצרק שהטלך וחשרים יעשו
יחיה המלך וחשר! לעמו כמהבא רוח קרים וכסתר זרם להחביאם
ולחסתירם בצלו' וכפלני מים בציון להשקות צמאתם ולא ככיליי שמשקה
צמא יחסיר* וכצל סלע כבד מאר שמטקומו לא ימיש ואין ארם יכול
.ת6צס מ66)!זז 18 איש 1
- ₪
.סו
91.9
סי
1 ,אאא
6
-
"4
88 .6 אאא זוזמ
להסיעוי בארץ עיפה תומאה שעשביה העיריה לא ייבשו מתר שעל
הסלע מעטיד לחלוחיתם תמידי כן רורו של חזקיהו ושריו הטובים
שמפורש בדברי חימים מעמידים ' את דורם ובצלם יחיו בגוים : ולא
תשעינה* ברורו* תקשבנהי ברורו* ולא כרורו של אביו שתמהו לבם
ושעו עיניהם : ולבב נמהרי' לחשוב יבין ביישוב לרעת ולהבחין* ולשון
עלנים הממהרים לרכר בעירבוב תמהר לרבר צחות ולא כדורו של אביוי
שאף היודע ספר לא יכול לקרוא ספר ולא יקרא עוד בדורו* וכן כל
הענין בדורו של חזקיה מרברי ולכיליי רמאיי מלשון בנכליהם : אלא
נבל נכלה ידבר בעיני העםי לא יחשבוהו* אלא כמו שתוא מדבר גבלה:
וכן כיליי כליו ועצותיו רעים יהיו בעיני העם* וברבר אביון משפט וטענתו
מענה: אכל נרב נריבות יעץ בעיני העם ולפי כך הוא על נדיבות יקום
ולא הגבל והכיליי וכל זה על ידי הטלך והשרים שעושי' צדקה ומשפט
וירחקו הרע ויקרבו הטוב : נשים שאננות שבערי יהוד' הבצורות לבטח ;
יטים על שנה אתרי הפחר גדל והולך כי כלה בציר והרכח בכם והענוגה
אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תמות ברעבי
אוסף הזרע: רמהי כמו רנזנהי וכן פשוטנה ועורנה וחגרנה' וערה* לש
נילוי בשרי את מקורה הערה* ערום ועריה: על שרים ספרים* התינוקות
מאין חלבי וכן סופרים הכל על שדי חמר על גפן פוריה: שעלו שמיר
ושית ביטי מצור של פנחריב' כי על כל בתי משושי כיי מכח באה
תחת כל בתי משושי כמו כי תחת יופיי טכה תחת יופי: שהרי ארמון
שישבתם בו בטח נוטש' עופל וכחן* טיני ברניות ומגדלים* ובתוכן
מערות * ומחילות לאוצרותי וכן עושי' במגדלי מעוז בקרקעיתם וחומת
המנרל בער המערה סביבי וכן או' עופל ובחן שבעד. מערות שהיה ראוי
עד עולם להיות קיים נעשה משוש פראיםי כמדברי וטרעח עדרים ;
ער יערה וישפך עלינו סטרום רוח חן ותחנונים והיה. שלום ובטה
ושאננות לנו כבראשונהי שאף מדבר שלא ישב ארם שם לכרמל שהוא
טקום פירות וישוב* כענין ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה
וטובהי והכרמל שאין שם כל כך ישוב קבוע אלא לעוברי הארמה ויושבי
פרזות' ליער יחשבי שישוב היער קכוץ הוא מאר כי מפני חתק היער
יבנו סמוך לו ערים: ולענין ישוב א' כל זה חילוף ונחטה לארמון נטש
.מעטירם .188 !
.4+ הנכא.-17 וצצ זו\זגגד ₪9
והוא שאו' ושכן במרבר משפט וצדקה באותו כרטל שאטרנוי תשבי
שאף במדבר ונכרטל ירבו היושבי' בערים בשביל שיעשו צרק ומשפט ;
ומפרש והיה להם טעשה הצרקה שלום לישב אף במרבר בטה לפי 7:
שהוא סקום טרעה ואף בכרטל איש תחת נפנו ותחת תאנתו* כמו !1
שמפרש לָמה יהיח להם טעשה הצדקה שלום שישב עטי בנוח שלום
ובמשכנות מבמחים ובמנוחות הגיית שאננות : ואז תהיינה נשינו ובתינו פָ
בשאננות ובטחה כיטי קדם' וברר ברדת היער' חרי א' יישוב המדבר
ותכרטל' ועל יישוב היער או' שיפצה עטי פיצוחים בירירת היער
. ובשפלתו'' מקום שהיער נמוך יפנה לו שם מקום ליישוב בענין בגי יוסף
ושם יבנה לו ערים לשבת בתוך היער והטרעהי ותו שאו' שהיקף. הומתה
נמוכה ברדת ובשפלהי כפולין* וברד מופב על עמיי וישב עטי* ונברד
וחוא מלשון וכרויים שתרט' ל 10
והחזיר הבציר שכלה כענין הכרטלי עכשיו מחזיר אוסף שבלי יבא ועליו
או' אשריכם זורעי על כל טים אין לכם לחוש אם קרוב אם רחוק שלא
תזרעו לריק שיבאו אויביכם ויטלום ושילקו תבואותיכם ולא יעלו יפה*
לפי שיש נהרים שפירותיהן מתברכי' וטמהרים כגון פרתי ויש שאין
פירותיה' מתברכי' וטמהרי' לבא כגון חרקלי לכך א' על כל מים משלחי
רגל השור והחמור* לחרוש שאני מברך הכל ותאספוהו* ומשקינתר
שברורו אכשים ונשים אז מתחיל לדבר במפלת אשור ושאר גוים שהרעו
להם ובגחמת ישר': הוי שדד* סנחריב ואשורי כהתמך -להיות שודר 1 מצצצ
אותם שאתה שלוח ליפר כל זמן ששעה עוטדת לך: זרועם' של עטך' 5
לבקרים* שתעטיר לנו רווחה בלילה . כמאז : שחרי סקול המון חיילותיך 3
נרדו כבר ביטי קרם עמים טעל עטך והושעתם בלילה* בענין ויי' השטיע
אל מחגה ארם קול רכב וקול פוס וקול חיל גרול ויקוטו בנשף ויעזבו
את אהליהם ואת כוסיהם ואת חמורי" וינופו אל נפשם' גם עתה הפלא
לגו חסריך כזאת והושיענו טיד טלך אשור וחילו הסובב אלינו וצר עלינו:
ואפף שללכםי אתם השודדים והבוגרים \על הוי שורר מוסב שבבקר 4
יעמרו ישר' וישללו חילם* אסף החפילי שטאפף ולוקט הכל בלי שארי
במשק. נבים: וכאשר הגובאי עולה ושוקק ומתיץ כל השקיות לחלוח
ובשפלה תשפל העירי י שלא יצטרכו להגביה. חומות .תפמ ם0 ו
.העיר טרוב שלום שאף בשפלת היער תשפל העירי
. ₪
4
0. 0
-8
90
1
4
11+ | 4 00
הרשאים והעשבי' כן יחא מתוץ ושואב ומיבש ישר' כל ליחלוה הלכם
ושללכם* משקי עיקור של השקאהי ישְבִיברְמֶנְטיי ושוקק יוכיח שהוא
לשו' צמאון כמו תפש שוקקה: נשגב י* כי שכן מרום ועל ידי שתוא
נשגב ושח נבהות ארם ושפל רום אנשים מלא ציון משפט וצדקה ששבו
בתשובה: ועכשיו ששבת אליו ורחמך והיה אמונת קיום עחך* עת הצלהתך
וטובתך* לחסן ישועות על הכמת ודעת להתחכם ולרעת מצותיו חקין
ומשפטיו וליראח אותו שהרי יראת יי' היא אוצרו שתתן לו* *אין לו חפץ
ברבר אחרי כענין ועתח ישר' מה יי" אלהיך שואל מעטך* כי אם לירא'
את "' אלהיךי ומפרש עת הצרה שא' למע' ואחר כך הרוחה: תן
אראלםי בני מבצרי מעחזיהם שחיו רנילים לישב בטחי אראלם טלשו"
אריאל אלא אריאל הוא הטעתי ואראל הוא בן המעזי צעקוי בנפש
מרה* חוצה' לחזקיחו לישועה כי חיו סנורי' ומוסגרין* ומלאכי שלום'
שטלח עליהם לסנחריב לאמר הטאתי שוב מעלי כל אשר תתן עלי
אשא להשלים עמוי מר יבכיון+ בחזירתם שא'ע'פי ששלח לו כל הכסף
הנמצא בית יי" וקצץ דלתות בית יי ונתן לו הכל וכרת* לו ברית חזר
ושלח לחזקיהו את רב שקה ! נשמו מפלות שבת עבר ארח עיר בני
חמבצרים טנורי' ומסונרים אין יוצא ואין באי ואין רשאי' עוד אף מלאכי
שלום לילך אלא בשליחות כי אין לו חפץ אלא להגלותם מארצם שחפיר
ברית שכרת לחזקיחו בשלחו לו הכסףי מאס ערים להשלים עמם להתחבר
עמם בברית' לא חשב אנוש ויבום בעיניו להתקשר עמם יחדי וחזר בו1.
כערבח' כמדברי נוערי מנער ודיק על ידי אשור: עתה אקוטי לשפוט
בם ולא אתאפק עוד' וכן ארומם ואנשא: תהרו חששי מהשבה מדמה
בכל מקום להריון והמעשה ללדה* ועתה או' לאשור שמחשבתם שחושב"
על ישר' חשיט להבה תהי להם וטעשיהם יהיו להם לקש לחצית ולהבעיר
אש בנופם' והנה האש והקש ואיה הרוח לנפח* מרוחכם אש תאכלכם*
שמרוחכם תצא ניפוח לאש לאכל: יצתוי כמו יוצתוי כמו הגני יסר כמן
יסד: שמיעה נופלת ברחוקים ועל השמע יחילו מפגיוי ודעת והבחגה
נופלת בקרובים שישימו לב במח שיראו ויפחדו ממנוי כמו שמפרש
פחדו בציון אתם הקרובים חטאים שבח במח שתראו חיל סנחריב ליקידת
אש לאמר מי ינור לנוי מי משלנו יגור בציון שחיא אש אכלח על ידי
זווט חט))ר א 8 [1] ממה * | .()מ6מוסץטגוט80= ) +מ6ונסו6 1
.כרית .3]8 '
.0 ד 18111 ּ
סקרש אלחים שכהי כענין כל הקרב. הקרב. אל משכן יי" ימות ראי
לנפשס פן יקראם כאשורי והרי אש ששרפה את אשור בציון היא כרב''
אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלםי וחיה אור ישר' לאש וקרושו
ללהבח והוא משיבם : הולך צדקו ודובר טישרי' ומטפיל עצטו בלי גאות 15
חוא מרוטים ישכן מצרות סלעים משנבוי מואס בבצע מעשקות נוער 16
כפיו מחטוך בשחד ההא לחמו נתן חמירי רבו יום ביוטו* ומיטיו נאטניי
שלא יפסקו לעולם' אטם אזנו משמע רטים חוא .לא יטטע עם עטקי
שפה משמע נלעג לשו' אין בינה' עצם עיניו מראות ברע הוא לא יראה
את עם נע' וכן כלם טרה כנגר מרהי נער כפיו' טנער אחם
מלחחזיק בם שחרי משסע רטיםי עצת רטים שמיעצין אותוי כנו' לכה
אתגו נארבה לרם* מראות ברע' לחיות שמח באיד הבירו לראות
ברעתוי לחמו נתןי דברי' הנוהגי' בטי שהוא עומר במקום (כוה מארי
צריך שיהא. לחמו וטימיו ניתנים: לו תמיד ! וגם רואה למרחוק' וא 17
שאו' הראינה ארץ מרחקים' וכך או' ומשם ממרוטי" שתשכון תוזינה
עיניך טלך ביפיו* טלכי הגוים בעשרס ובכבורם' בענין יפה ענף וחרש
סיצלי ואף בגרלו יפה עשיתיו ברוב רליותיו טלא הכמה ובליל יופיי בטלך
צרי וכן תראינ' ארץ טרחק'י ארצות טוים מיושבות : ואז לבך יהמה ויחשב 18
אימה עליהם לאטר איך אחקיים בין אילו המלכים והאזטות* איה סופר
עמים רבים ומלכים עצוטים כאלה' איה שוקל עשרם וכבורם* כלומר מי
ישוח להם בעשר ובכבוד בר בבר טשקל בטשקלי סלשו' לו שקול ישקל
בעסיי וטלשו' בטאזנים לעלותי וטלשון ישקלני בטאזני צרקי חה מוסכב
על מלך ביפיו ועל ארץ מרחקי'י תאטר איה סופר את המגרלי'י מי יננה
מכצרות טעחזים של ארצות חללו' וכלפי שהוא יחיר * כאן ירא לוטר ט' .₪ .46 .₪4
אני כננד כל אלחי וכלפי מצרוח פלעי' שהוא שוכן בו יירא לאטר מה
מע ומשגב הוא זה שאגי בו לעטור כנגר כל אלה' והוא לשו' ספרו
מגרליהי ואת בתי ירושלם ספרתם ו \כלפי האימה שיהגה 0 פו
את לבו לאטר לא תירא ולא תחת שאת עם נועז וקשה לא תראח לעולם
שיבא עליך עם עטקי שפה משטע נלעג לשו' שלא תבין מה ירבר* כענין
נוי אשר לא תרע לשונו ולא תטטע מה ידבר: וער שאתה מביט ורואח סנ
על ארץ מרחקים וער שאתה חתה מלכי הגוים ביפים וירא וחרר עליהם
חזה ציון קרית מוערנוי שטם אני נוער אליךי ואלי שוכן בתוכה עסךי
וחראה אתי ביפיי ובכבורי הגרול שלהם ולא תירא* הסב עיניך מארצות
24
1 ה|צצע
3
-
5
0 .6 ונצאה--1ג ,דונאצא זד\זגמד
מרחקי' ותראה ירושלם נוח שאכן שתראה שא/ע'מ' שמלכי אשור כיבשו
הכל נותרה ולא יכול לח לפי ששכינתי בה* אחל בל יצעןי --
חבליו וטיתריו לא ינתק לעולםי בל יסעי שיתדותיו קייטין לעולם : ולפי
שא' בל יצען בל יסע נופל אחריו כי אם כלו' לא כך. אלא כך' כי אם
שפ' סביב ציון יחיח לגו אדיר *י' כמים ארירי'י טקום נחרים איתנים*
יאורי מצור רחבי ידים כל כך שבל תלך בו בנהר וביאר אני שיט לרחבו*
וצי אריר מאר לא יעברנו לשפת עבר חשיני לבא אלינו להפיע ולהצעין
אחלינוי שאם חצי אריר יבא לעבור יי' אלהינו יחיה לנו לנהר אדיר טמנו
סביב שלא יעברנו ! שהרי יו' שפטנו לשפטנו טירם ולכך אין לך "לירא
מחם שחבלי אהלנו ינתקו : אבל תכליך אֶתִּ אני שי תבאח להשהיתגו
הם ינתקו וינטשו ממך גם לא יוכלו חובלייך ומנחינייך לחזק תורן שלהם
בכייון'י לפרוס התורן* בקלע וילון לעבר רחב הנהר ברוח' וכאשר ינמשו
חבלייך ויפסוק ממך תורן וקלע חרי הספינה מומרפת ונשברת ומתפזרת
רכולתח ועזבוניה בים הנה וחנה ואפילו פסחים באין וכחזים הכל' ותוא
שאו' אז חלק ער שלל מרבח' שאף פסחים בזו בז: ושכָני שהיה דואג וחיה
לבו הוח אימח עליהם לא ידע רע ולא יקראנו אסון לאמר חליתי. ולא
יאטר חעם היושב בח בציון נשאתי עוונות נעורי ומשפטי עבר מאלחי
אלא סטוך לבו לא יירא ולא ידע רק טוב* והרי שכן וחיושב בה כפלי
וחליתי ונשוא עון כפל* ומלשון ונשא עונו מפי רבגו שמואל : על כל
הגוים כיוצא באשורי אשר אני קצפתי מעט על עטי ליפרם וחמה ערו
לרעה להכריתם וכאשר אנקום טאשור כן .סופי לנקום מכל השאר;
יעלה באשם מרוב פגריהם וטאין קוברי ונמפו ההרים* יעשו טיט מרוב
דמם : ונמקו כל צבא השמים' שהרי הם שבשטים יחלשו ויפולו מלעזרםי
וננלו כספר השמי'י לכסות כל מאורי אור שבשמים' כענין כי הגה החשך
יכסה ארץ וערפל לאמיםי וכל צבאם יבל' מזלותיהם יפלו מגבורתם כגבל
עלח מנפן : על אדום' ששמח לאיד עטי ועמד על הפרק לחכרית פליטיו
וחיה מסגיר שלידיו לאויביו ביום צרחי ועל עם חרמי שאתפוס במצודתי
למשפט לחייבו על עמי* כגו' אשור ובבל וכיוצא בהם: חרשנהי נתמלאה
רשן ושטנוניתי ומפר' איזה דם טלאה* מדם כרי" ועתודי'* ומאיזה חלב
חרשנה* מחלב כליות אליםי וטאילו כרים עודי" ואלים כי זכ לו'
.זסץס מ6)וא 1 נם * זסץס ם1)00זצו ו כן 1
.: .ץצאג5--7 לזאאת 18411 3
בבצרהי לריב ציון שיריב לכל חמרעים לה' ולפי שאדום קטן בגוים מרמה
אותם לכרים אלים ועתודים שהן בהמה רקה: ושאר נוים שמשלו בישר' ז
= שחיו ממלכות גדולות מרמה לראטים ופרים ואבירים* וטמה שאו' עמם
תדע שהראמי' וחפרי' ותאבירים עם אחד הם: נחליה על ורותה ארצם 9
מרם מוסב על ארץ כל עם ועם טרבר: לילה ויום לא תכבהי כלו' ו
לעולם לא אניחנה להתישכ עור משתיחרב* ופירושו בצדוי מדור לרור
תיחרב: וחוא שאו' טלאכי כי תאטר אדום רוששנו ונשוב ונבנה חרבות
המח יכנו ואנ: אחרס וקראו להם גבול רשעה וחעם אשר זעם יי' *עד .31 .סו
עולם : ונטה עליה חסקו' קו תהוי כשיטו עליה קו שלחם לבנות חרבותיהם 11
ויושיבו אבני בגינם יבא הוא ויטה עליה קו שלו להרוס וישוב ויושיב בה
אכני בחו לחשהית ולבלע : חוריה יהיו ואין שם אחר שמלוכה יקראו כל 13
כך שפלו תכנעו וטוכל שריה יהיו אפס שמשמע שרים יהיו לח אלא
שאפסו תבין פירוש חוריה ואין שם שכן הוא: ציים ואיים* מיני חיות 14
חי ושעיר על רעהו יקר'י למעלה טמנו* שאם זה יקרא ויצעק וחבירו
יותרי לילית נויטוןי: ובקעה אפרוחי'י כמו וחזורה תבקע אפעהי ודגרח' 15
כמו קורא דגר ולא ילדי קובייר* בלע': ררשו טעל ספר יי'י לכך נקבתים 16
לך בשמות חחיות והעופות והשעירים שכשתחרב ארצם דושו טעל ספר
זה וקראו הספר וראו שאחת מהנה לא נעדרה אשה. רעותה לא פקרו
להביא ולקבץ אילו את אילוי כי פי חוא צוח להן שתבאכה ולכך לא נעדרה
אחת מחנה מכל הטנויות כאן ורוה פי הוא קבצן ולכך לא הוצרך לפקוד
לקבץ ולהביא זו את זו: וחוא* הק'ב'ה'י הפיל להן נורלי לחלק להן 17
הארץ' וירו חלקה לחן הארץ בקו המרח ולא לימים אחרים אלא לעולם
יירשוה : ישושום מרכר וציה' אבל ארץ ישר' שהיתה לשעבר מדבר וציה ו ,זאאצ
היא השוש מהם שנסתלקו טטנהי שכשתיחרבנה ארצות אויביה תתישב
חיאי שלשעבר חיתה משוש פראים מרעה עדרי' עכשיו תשוש בהסתלקם
מטנח : לשעבר אבל אטללה ארץ עכשיו ותגל ערבה שתתישב כבראשונה* ג
לשעבר על אדטת עטי קוץ שטיר תעלה אטללה ארץ עכשיו פרח הפרח.
לשעבר החפיר לבנון קטל וחיה השרון כערבח ונוער בשן וכרמל ועכשיו
כבוד הלבנון נתן לה חרר הכרטל והשרון המה יראו כבוד יי' הרר אלחינו
ולא אפי סלכי האומות שא' למעל' טלך ביפיו תחזנה עיניך תראינה ארץ
0 % = .ת1)ט[= פסטוטון !ו
4 ו3
-
ו.|זאתה
ו
9
0ן
4 .1 זץ.-3 טא זגזומן
מרחקי' : חזקו ידי ישר' הרפות אתם נביאי: לנמהרי לב* שכטו שיראו
הרבר בראשיתו כן ימהרו להכניסו בלכם ולא ישיבו אל לבם לאמר חסדי
יי" כי לא תמנו להוחיל ליי" ולחסרוי נקם יבא* לנקם יבא גמול אלהי"
לשלם לאויביו : אז תפקחנה עיני עורים* לראות ולהכיר ישועות ונחמו'
שהיו הגביאים אומ' להם' תפתחנהי לשטע בשורות טובות: ידלג כאיל
לשמחה: כי נבקעו במרבר מיס' וישובו ליישובם כבראשונה ! בְנוה שתנים
רבצה יהיה מקום חציר שהיה שם ביבשה לקנח ונמא שיהיה שם מקום
מים ואנם : והיה שם במרבר מפלול ודרך לעמי לשוב לשבת בארצוי
ודרך הקרש יקרא לה שלא יעברנו טמא לבא בארצו ולא הוא' עמי
יעבור עור. לטמאים לארץ חגוים' הולך דרך ואוילי דרך לא יתעו עוד
במדבר בישימון דרךי לא תמצא שסי חיה* ועל חיות מוסכי והלכו
נאוליםי בלי שטן ופנע רע: \פרויי יי" ישובון אותו הדרך* ושמחת עולם*
שמת קרםי ששון ושמחה ישינו אותם* כלו' שמחות ירבו להם זו אחר
זוי תסו מהם ינון ואנחה : הרי אילו הנבואות התנבאתי על אשור: בימי
אחז וכשנת מותו אחרי מותו במלוך חזקיהו שלשרפת אש יהאי וכשבא
בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי
יהוד' הבצורו'י ואז באה מפלתו ונתקיימו כל הנבואו' האלה* וגם סררו
הוא תופס הסופר אחר שנת מות המלך אחז שנת י'ד' לחזקיהו' ויתמשם י
זה היה מעשה אחר ששלח לו חזקי' הכסף המפורש במלכים אלא שהסופר
חקרים לומ' לך שם ויתפשם אחרית דברי ובתוך שהיה תופס והולך שכבר
תפס רובן שלח לו שלוחיו: אמרתי אך דבר שפתים ' עד עתה שלא כבשתי
ארצך ולא יצאת אלי א'ע'פ' שירעת שאני כובש את ארצך סבור חייתי
שרבר שפתים עצה הוא נוטל תחבולות הוא קונה ונכורה * לערוך לקראתי
ולכך לא באתה אליי אבל עתה שאתה רואה שכבשתי הכל ולא נותר
אלא מעט לכבוש על מי בטחת כי מרדת בי ואינך יוצא לקראתיי חלא
הוא אשר הפיר חזקי' ואין לכם לבטוח בו ששונא אתכם על זאת:
8 ועתה לענין עצה ונבורח למלחטה התערב נא את אדני תו'' ואיך תשיב
וט'י ואתה בוטח לך על מצרי'י חה אתה ממתין במחון שוא הוא ו לענין
בטחון אלהיך המבלערי יי? עליתי יי' אטר אלי עלה שאתה רואת שאני
כובש את הכל וכלם נסכרין בירי: כי שמעים אנחנו* טכיניםי באזני
.סוס מ1))6תזו ₪8 והוא 1
.6 71את--11-ץגאת 841.8 656
כל העם וננאי הוא לרכר גרולות מן הטלך בפני הכל ולכזותוי אך אלינן
תרבר שיצאכו אליכם ואכו נאטר לו וטה לכם להשטיע קול שישטעו
אחרים* ותן היו מתבוונים שלא ירך לבב אכשי המלחמה ואל ירפו ידיהם :
חישבי' על החוטהי להלחם ברעב ובצמאי לאכול צואתם' ברעבי שסופן 43
לבא לכך* וטוב לחס לצאת אלינו ולחיותי ודאי לכך אנו מתכותים
להרפות יריהם* עמכם' מוסב על הלא על האנשים לוט' האל ארניך
ואליך בלבר שלחני ארני הלא אף על האכש" הישבים עמכם על
החומה כמותכם שלחני: ויהרישוי א'ע'ם' שהיה להם להשיב כי לא ן,
בצורנו צורם של אותן אומות : כי באו בנים עד טשבר וגרלו וכברו מאד | .ג
חצירים והחבלים וכח אין ללירה וסופה למות אם לא תלדי כלו' נרלה
הצרה מאר ואם לא נתרווח מתים אנחנו : אלחים חי ולא כאלהי חעמים ! 4
כי שמע' למה הלך רב שקה ללבנה והלא טלכיש הניחו כי שמע ככר 8
שנסע מלכיש: יצא להלחם אתך ובא בארצךי וישטעי והיח לו לשוב ולכך 9
וישלח מלאכים להרפות יריו' שוראי עור יסוב ובא עליו ויכהו: הנעי 1!
הנלח את עמו ועוה את ארצו: כי אתה יי' לבדך ולא כאלהי העטים! 16
בזחז לך לענה לך על רבריך אלה אחריך ראש הגיעחי בשובך לארצך כ 93
תשוב עור עליח: ועל סי הרימות קול* כאילו אני כבוש !3
החתיךי שביר טלאכיך חרפת יי" ותאטר ברב רכבי אני עליתי מרום ₪
הרים בארץ ישר'י והריני כורת קומת ארזיו מבחר ברושיוי כל עריהם
הבצורות* וכן אבא טרום קצו ופריו יער כרטלו ותגובתו הטובה היא
ציון טקום טקרשו וחיא החרפה : שהרי אני קרתי עשיתי לי כעינות +
ומקורות מים בדרך לשחות אני וחילי הגרול* ומשנעשו רפש וטיט
חרבו ויבשוי כלו' ממלכות גדולות שטתי הרבה קל וחוטר שציון אחריב'
ובכך חירפתניי שוטה שבעולם אתה ההרבת אותן האומות שאתה
מתפאר בכך: הלא שמעת לטרחוק מה שעשיתי ברור הטבול וכפלגה 46
ובסרום ובמצרים ובכנענים ובסיחון ובעוג ומהן הלמור שאותה שאתה
מתפאר בח אני עשיתי ולא אתח' שאינך אלא מטח טוסר שלי ליסר
נוים ולהוכיח' מיטי קרס* ער שקא עטרת אתה ואבותיך מרתי עליה
ויצרתיח שמיטי אחיה השלני מרתי על ישר' שינלו בארץ אשורי כדכת'
חרם מעכר לנהרי ועתה הבאתיח על ישר'י וכן לשאר אוסות חלטד
.ידיך .3/8 !
1.1 1" 0, 6
טישר'' ותהי עתחה אותה גזירה שמרתי לטרחוק להשאות גלים נצים*
לחיות שאון גלים וטשברי' הנצים החובטים ונובעי' בחומות שואים
וחוטים להפיל ערים בצורות* ואינך אלא כפרץ מים נפל נבעה בחומת
נשגבה אשר פתאום לפתע יבא שברה וכגלים וטשברי ים נצים וחוכטים
7 השואים ערים בצורות להפילם ! ויושביחן היו קצרי יד לנגרך טלהיעזר
שאני החלשתים לפניך ולא ירך רמה' חתו ויבושו מכל נבורתם* חיו
לפניך כעשב שרה וירק ללחוך אותם כלחוך השורי כחציר נגות' שאין
שרשו פתוח אלי מים ושרב מועט מיבשוי וכשרמה ער שלא תתא קמה
שהיא רכה ונוחה להתיבש מחר : ושבתך בטצור וצאתך ובאך במלהטה
ידעחי שכל כוונתך להכרית ולחשטיר נוים לא מעט ולהתפאר בם לומ'
.1 ידי רמהי ואת התרנמך * והתרעשך אלי לבא להחריב אף טקום טקדשי
וכפות רגלי ולא אוכל לעמוד לפניך כאשר לא עטרו אלהי הגויםי ירעתי
שזו היא מחשבת לבך: ויען התרגזך אלי ושאננך וגאות שלותך עלה
באזני שתרבר גדולות כננדי מרוב שלותך שנתתי לך ושטתי חףי באפך
ולא תבא לעירי ואתן לך רוח להשיבך בחרפה לארצך' כל [ח לסנחריב *
וחתר לחזקיה שאליו הוא מגיר מה שא' המקום לפנחריב על בשורה
זו שבשרו או' לו מח לך האות* והבשורה על כרחנו היא שלא ישוב
בארץ ישר'י שחרי סנחריב שב לארצו להלחם עם טלך כוש ולפי שהוא
שב לארצו שלח מלאכיו וספריו לחוקיחו שא'ע'ם' שהוא שב לארצו עוד
ישוב ויתפוס ציון ועל זה התפלל חוקיהו ועל זה השיבו הק'ב'ת' ביד
ישעיה' אם כן על כרחנו כשא' לו והשכתיך בררך אשר באת בחיכן
א' לו והשבתיך שלא השוב עוד בארצי כמו שאת סבור וכמו ששלחת
לחוקי' שתשוב ותחריב ציון * והוא שאו' למטה לא יבא אל העיר הואת'
והוא שאוט' בררך אשר בא בה ישובי וטשישוב אל העיר הואת לא
יבא עור וא'ע'פ' שכבר א' לו המקו' והפלתיו בחרב בארצו קורם
ששלת לו מלאכי' שישוב מארצו עליוי א'ע'פ'כ' היה רואג מכניו או טלך
אחר שיעטר תחאיו כאשר עשו מלכים ראשתי': חה לך חאות שכשילך
לו סנחריב לא ישוב עוד לא הוא ולא אחר תחתיו ותתרווחו ותצליחו
שעכשיו בשוכו תצאו ותקצרו ספיחיכם עתה בניסן' ותראו שהצליחו כל
כך שיהא רי לכם הרבה לאכול וא'ע'ם' שאשתקר לא הרשתם ולא
זרעתם ואילו ספחים הן ואע'פ' שהיו למרמס ולמרעה לחיל אשור
חבאים עם רבשקה בזמן מועט אחר שהלכו הצליחו וגרלו כל כך* ובשנה
.1 זתואצא 351 ננטאאא הגזגמד 7
השניתי אחר תשרי זה הבא אחר ניסן זה* שחיס' הן +גרולי שרשי
הנפכים וחאילנות שנירעו חיל רב שקהי אבל לא יזרעו מספיה זה אחר
חשרי של שנה שנייה ולא יטעו משחיס זה אלא ספיח של ספיח זה יהא
מתברך כל כך שיזרעו טקצתו בשנה שלישית' וכן שחיס של שחיס זה
יתברך כל כך שיטעו טמנו בשנה שלישית אחר תשרי השיני לזה וגם יאכלו
מפירותיו: וכשם ששרשי הנפני' והאילנו' וספחי הזרע הוסיפו לעשות :4
שורש למטה ופרי למעלה כן פליטת יהודה הנשארת תוסיף שורש
למטה ופרי למעלה ויצליחו ויעלו ויצא שמם בכל העולם על הגבורות
והנפלאות שיעשה להם המקו' וייראו מהם ולא יוסיפו לבא עוד עליהם'
> וכן מוכיח בדברי חימי' ורבים מביאי' מנחה ליי' לירושלם וטגרנות
לחזקיה מלך יהור' וינשא לעיני הגוים מאחרי כן* נמצא שעל ירי שנתנשא
לא הוסיפו עור לעלות עליהם * וכל זה שא' שיאכלו ספיח ביושבי ציון
אבל בשאר יחוד' שכיבש אפי' ספחים לא היו להם רק המאה ודבש
כמפורש בראש הספר : ולהודיע לשאר יחוד' כי טירושלם תצא. להם 35
שארית ופליטה וקנאה שטקנא לשמו ולכבורו חעשה זאת ליתן שארית
ופליטה לשאר יהודה כמו ליושבי ירושלם' לא יבא עוד משישוב ולא 33
= יקדמנח טגן כררך הגנשים להפיל החומה* ולא ישפך עליח סוללתי
דרך בוני מצור לבנות. כעין טגרלי עץ סביב לחומה וכאשר.ינבהו אצל
החוטה אז' מטילין מן הטגרלי' לחומה עצים עכים לסטוך לח בעין
חקרה לרוץ ולילך סביבות החומה להלחם ולכך נקראת סוללה: ויטלך 18
אסרחדן בנו תחתיוי ואע'פ'כ' לא יספו עור נרוליי אשור לבא בארץ
כי נפלה אימת אלהי ישר' עליהםי והוא שאו' למטה ומכף מלך אשור
אשר אצילך* ואם לא שחקרים לומ" וימלך אסרחדן בנו תחתיו *היית .35.5 .₪1
תמה טטי היה ירא חזקיהו שחמקו' מהזיק את לבו: צו לביתך* רבר זה 1 זנאצ
לא נאמר לשום צדיק אלא רצח הק 'ב'ה' שיתפלל ויעשה לו נס ויתגרל
שמו על ירוי וכן היה תלוי ועוטד מזלו בין טות לחיים כארם שטהלך
בררך כבושה ויש בצדה פחת נדול חוץ לדרך וקרקע הדרך נשפך.
במורד אל הפחת ומטה רגלו והרי הוא מוטת. ליפולי אם יש לו שם
אוהב סומכו ומביאו לדרך החלקה כענין כי ופול לא טל כי יי" סומך
ידוי ואם חוא שונאו דוחפו וספילו כענין ורשע יפל ברעהי כך פעטים
.או .ו !
ּ
8 .0-0 את 1\ז184
מזלו של ארם מתקרכ אצל מזל שהוא בית המות* אם שביל שלו עובר
ממש באמצע בית המות אין תפלה ותחנה המועלת שהרי הוא כאילו
תפוס בו' ואם אן שגיל שלו עובר ממש בתוכו אלא על שפתו
אז מחליש וקרוב ליפול ולמות ויש לו הצלה על ירי תפלה וצעקה
ומאריני' לו עד שיעור החבלים שמתרחק השביל עוד סבית המות
עד טקום שחתר עובר טטמש בתוכו שהוא קץ ימיו שאין לך מזל
שאין לו שביל בו לקץ ישי הארם' וכן לענין שלום ויסורין ועושר
ועוני וכל רבר טוב ורע תח היה רחוק מבית המות עוד טו' חבלים
5 ותחבל הוא מהלך שנכהי והוא שא' לו הנני יסיף על יטיך הטש
6 עטרה שנחי ומכף טלך אשור אצילך א'ע'ם' שבנו של סנחריב הוא :
8 הנני טשיב את צל המעלות ו
בטעלות אחזי כן סירוס המקרא וכה פתרונו' הנני טשיב את צל
המעלות שעלה על ידי ירירת ההטה למערב ובפרד אשיבנו בשמש
שתעלח השמש אחרנית " מעלותי וכנגר עליית חשטש אחרנית לסעלה
טמערב למזרח יירר הצל למזרח עשר מעלות אחורני' לטטהי וחשב
השמש למעלה אחורני' עשר מעלו' וירר הצל עשר מעלות אשר יררה
.1 .וטו ועלה הצלי וחן > מעלות *כזרחיות' שהרי מחצות ואילך הצל נוטת
ומתפשט למזרח'' ומשחרית עד חצות הצל מתפשט לטעָרבי וכספר
מלכים טאריך בדבר זה 'ותר אבל כאן קוצר וסותם הכל'* והמעלות -
היו כ'ר' וכל אחת ואחת לשיעור חצי שעה י'ב' למזרח לשש שעות
ואילך וי'ב' לטערב לשש שעות רמשחרית עד חצות' ודבר זה ביום
תקופת תמן היה כרברי רבותגו' וסמוך לשקיעת חמה שעה אהת
היה ועלה צל העמוד שבאמצע המעלות *' מעלות תחתונות מזרחיות".
ולא היה לו לצל העטור לילך ער שקיעה אלא ב' מעלות העליונות
המזרחיות דמיון יומו של הקיתו שרפה לערובי (חזרה חמה לטעלה
בגובה כיפת הרקיע כמו שהיתה בחצות ושחתה בעליית י' המעלות
חמש שעות \''ב' טעלות שהם \' שעות . הלכה אהריכן עד שעת
שקיעה הרי י'א' שעות* נמצא שהאריך היום עשר שעותי שהרי שעה
9 אחת היה לך לילך עדיין ער שקיעתם כששבה אחודנית : מכתב' זכרון
5 על שהחיהו המקום מחוליו; אני אסרתיי בבוכר חלייי ברטי ימי"
--
.למערב ,48 !
/ /
4 אוו |
"ו
06 1.
.8 וצצ ז\ז18 2
בטחיקות הפסק יטיי אלכה בשערי שאו' בקתור ימים פקרתי נחסרתי
יחר שנותי שחיה לי עוד לחיות : אסרתי לא אראה יה עור בארץ |!
החייםי' בק בני אדם: רוריי ישובי ומטריי בין יושבי 'חלרי נסע !ו
נגלה מגי כאחל רעי שנוסע וטלל את אהלו סטקום לסקום* קפרתי
וקצרתי חיי כמו ארג שעכשיו יש לו ארג שלו אותו שטעביר
בעת ארינה כולו מלא חוט של ערב ולטעה קלה יכלה
מיום
.
-
-
34%
3%
ה
:
.
:
:
ָ
4
:
%
:
שינה בעיני אינני רואהי על טר נפשי' בחליי ובמה שטלה לי: וא 16
התמללתי למגיו על שנות עיני יחיו עצטותי עד עתה ועל כל אברים
שכהם , תלויין חיי רוחיי חרי ויחי רצו לפניך
ותיישנני בעיניי וחחייני ורפאגי באבריי אשר תלויין בהם יי וחי:
שהנה לשלום* בהיותי מצפה לנוח ולמצוא רוחה טר לי טר והגעתי ?ו
ער שערי סותי וכן עשית ואת חשקת נמשי משחת בלייהי יש לוט'
בלי לררתי כי השלכת אחרי נווך הטאי ולא זכרתם עוד : שאין כבוד %ו
שמך במיתתי בקונר ימים* כי לא שאול הורך+ בלו' המתים שבה* ולא
בענין נגזרתי מגגר עינירִי שלא אראה עוד פני "'' .קתאתז 0 י
4 8)םת2) * | .כענין שאמר דור אתהלך לפני יי" בארצות החיים*
ְּ 7 [
10 2 .1א--19 תנל+א+ צ\זגפ
מות על הפלא שתעשה להם' ולא יחלו פניך על שתעשה להם מלאי
= הוא שאו' ולא ישברו יורדי בור אל אמחךי לא להבא ולא לשענר
9 יכברון: חי חי' רק החי הוא יודך כאשר אני עושה היום על
שהחייתניי אב לבנים יודיע אותך ונבורתך על אמתך שתעשה לאב'י
0 חי חי כמו מעלה מעלהי מטה מטהי כלו' רק כן ולא ענין אחרז י
לחושיעניי כלו' יי' היח לי לחושיעניי ואני נגינתי ננגן כל ימי חיי על
וג כך: וואמ' ישעיחוי פתרונו וכבר אטר לו ישעיהו ישאו לרבלת תאנים
= כשבישרו שיחיח וחזקיה אטר לו-מה אות ועל זה נתן.לו האות שלמעלי
ז.א|צגא ואחר כך הודח להק ב'ה'י המרחוי יטעכוי ויחיי וירפא: בעת תחיא
.5 .13 .6 שעשה לו הטקו' שני נסים גרולים * כאלה על סנחריב ועל אשר החיחו
והוציאו משערי מות והיח לו להודיע שמו של חקרוש לכל וניסהו חק'ב'ח'
בטליצי שרי בבל ששלח לו לררש המופת אשר היה בארץ על ידי
שהלח ויחזק' וגבה לבו להניר שבתו ולהראותם כבור עשרו ויקר
: תפארת גדולתו: וכן מוכיח ברברי היטי' ואף כאן שאוטר וישטה
עליהם חזקיה ויראם את כל בית נכתח וגו'י שהם באו לדרוש חמופת
על השמש ששבה אחורנית* והיה לו להראותם כחו של מקום על וה
ועל סנחריבי ותוא טראה לו כבורו וטמשלתו כאילו או' כחי ותעצם. ירי
3 עשה לי החיל הזה ולכך נענש + מה אמרו אליךי לפי שלא באו אלא
לירע כח. הסקו'י והוא או' מארץ רחוקה באו אלי כלו' להקביל ולבקש
ל פני ולכבורי ותלה הגרולה בעצטו: ומכניךי אילו רניאל חנניה מישאל
8 ועזריה וחביריהם מזרע המלוכה: טוב דבר יי'י מודה אני שהמאתי
ומקבל אני דבריו ותוכחתו' וכן מוכי' ברברי חימים שנכנע* אבל ביקטש
ממנו ששלום ואמת יהיה בימיו ולא יראה הוא ברעהי לפי ששתי
נבואות אמר למעלה מאשור וטכל שאר אומות שהרעו לישראלי כגון קרבו
נוים לשמע' על של אשור' חי בארבע עשר'י וחגיד לך מה עלה
בסופו של אשור אחרי שהניר מה בסוף השארי ואחר כך הגיד לך
וא נחמת. ישראל על כלן מכל הגליות : נחמו נהטוי רק נחמו לשון זירוד
וחיזוקי כמו בררך בדרך* סובב סובבי יאמר אלחיכם* אתם נביאי:
5 וקראו אלוה' לפי שחיא נזופה ממני קרבוה' ואמרו לה כי טלאה צבאה
שישבה ברד מהם כמה שנים' לפי שנרצה עונה תתפיסתי לה כי
לקחה טידי כפלים בכל המאתיה כרי להכניע בעטל לבה' וכאשר
תאמרו לה שאני עצטי מודה שהלקיתיה כפלים תרע ודאי שנתרציתי
.4 .זא 18141 אא
לה ואין בלבי עודד להכותה ותתחזק בלבה: קול קורא' קול יחא
קורא וטכריזי כלו' השטיעו קול נביאי לאמר פנו דרך יי" במדבר ישרו
מפלה בערבה לאלהינו* ומחו פינוי הררך ויושר המסלה : כל גיא העמוק
ונשא שוה לשאר קרקע חמרברי וכל חר וגבעה הגבוחי' יותר טמנו
ישפלו שוה לו* הרי פינוי הררך מן המכשולותי וחיח העקוב* ארחות
עקלקלות* למישור* וכיוון הרים ותלולית הקרובי' זה לזה ודוחקין הררך
שביניהם יתרחבו ויתרחקו זה מזה ויסתלקו מן הדרך וייעשו בקעהי
בל זה תקראו ותשמיעו שונגלה כבור יי' לבא לנהוג גליות עמו למלאות
ירושלם צבאה כמו שטפורש למטה'* וראו כל בשר יחריו כי פי *"
דברי לרחם עמו ולנחמם ולא יכזב ולא יתנחם : קול או' קרא שמעתי
מאת הטקום ואמר המלאך הדבר בי מה אקראי והשיבו הקול ההוא
כל הבשר חציר* כמו חציר ימולל ויבש מהר ועזרתו וישועתו בטלה'
וכל חסרו שיבטיח לעשות כציץ החציר שהוא יפיו ומגיר לו שיריע
זרץ ולערב ימולל ויבש על ידי רוח יי" קדים שנשבה בה וכיזב וכיחש.
במה שהראה לכל שהחציר יריע זרעי כי כשיבש חציץ בלא עתו
אבל זרע החציר כן דבר הארם ומבטתו מניד ומראח לרעהו
להטיב לו ויכזב ויתנחם וטובתו בטילהי אבל דבר אלהינו קיים לעולם
בשם שהוא קיים לעולם* ועל כי פי דבר יי" מוסב: ולפי על הר גבוה
עלי לך להיות מבשרת ציון כלו' נביאי ציון וירושלם' הריטי בכח
קולך ולא כדובר כזב שבוש הוא להרים קולו אלא חריטי קולך לבשרי
אל -תיראי שלא יתקיימו רבריי בבשורתך כי וראי יתקיימוי לפיכך יחיח
לך פתחון פה לך לבשרי אמרי לערי יתוד' הנהרסות ויושבות ברר
מיושביחן הנה אלהיכם הוא שא" למעל' ונגלה כבור "' ונו': וחתר
לפרש הנה אלהיכם* הנה יי אלהיכם בחזקה יבאי חזק שם דבר כמו
רוח גרולה וחזק* הנה שכרו* ושבחו שהשביח בצאנו כשזרעם בעמים
נותג אותו מנלֶות למלא ירושלם צבאחי ופעולתו שפעל ונשתכר בם
מנחיג לפניו! ובא כרועה שירעה עררו שבזרועו יקבץ טלאי' ובחיקו
.ישא חרכים הנולרים היום ואמותם העלות שילרו היום ינהל לאט כן
ונהלם מגלותם ויקבצם וישאם ער מלאה ירושלם צבאה: מי מררי
בשיטת ראו עתה כי אני הוא ואין אלהים עמדיי שמי בכל הגוים ומי
בכל אלהי הארצו' שמרר כאילו בשעלו טים כשנברא הרקיע בתוכם
לעכב למעלה לרקיע ולשייר למטח הימנו במרה כאילו מררתים בשעלו
7
101. +.
112 6 א 4141
ושלסטה חיו מכוסי" שכשהקויתים לא הוערכתי להסר מהם שחָראת
היבשה והיו למי מרת הסקוה והמקוה לפי מדתםי וטי מהם ששטים
תיכן ושיער כאילו בזרת לפי מה שהעולם צריך להם עתת וא'ע'פ' שהיו
מכוסי' ומסותרי' בתוך המיםי תיכן* אסולר' בלע'י לשו' מולאי קצב
מדחי וטי מהם שָכָל ומרר כאילו בטליש עפר הארץ' היא הארמה
החלקה *שהיא אחר משלשה עניני כריאות הארץ* מדבר שהוא חול'
וטקום: גירול אילנות ורשאי' שהוא עפרי וההרים שחן צורים וסלעים',
וכל זה אמרתי ותיכנתי בעת בריאות הארץ וא'ע'ם' שהיא טכוסה.
בטים' וטי מהם ששקל כאילו בפלס אבגי הרים וצוריהם
בטקום חחק נביעת התהום לעכבו שלא יעלה וישטוף וא'ע'פ' שטים
מכסי' אותו אז ולפי מה שטקום הגביעה רחב וצר גרול או קטן חזק
או רפהי פלפי אָשְטִירָא* בלשו' רוטיי הטבעתי עליו חרים ונבעותי
ותפט לשו' משקל כהרים וגבעות לפי שהן אבנים* כענין אבני צרקי
| אבן ואבן איפה ואים'; מי הם שתיכן וקצב את רוח דעת ** בכל אלה
וטי איש עצתו שיודיענו לעשות כל אלה : את מי נועץ בכל אלה שהיה
מבינתוי את מי הוא שליטרו רעת להבחין הטוב והרע בכל דבר או
מי שלימרו ארח טשפמ לשפוט צדקי וררך תבונות יוריענו* להבין
אחרית כל דבר מראשיתו' וער עכשיו כלל מי עשה זה וטי עשה ולא
פירש על מי או' זאת: ועכשיו ספ' שלא בגוים ולא באלחיהם אין זאת
שחר גוים לגי כמר מדלי וכשחק מאזים נחשבי"י דקין וקלין
למשפטי. מר מדליי הוא המחק שמוחקין /מן הכלי שרולין בו המים
אם הא כבר מאר שאין נולת המשקולת שאחריו בראש קנה הגלנל
של באר הטים יכולה להכריע ולדלות מרוב כוכרו לחשוותו במשקל
שתכריע תנולה %דלה* טר (שטורא** כמו ומורח לא יעלה על ראשוי
הוא התער המסיר את שער הראשי וכן שחק כאוני'י אך אם כף
המאזני' כבירה מחברתה ומשקלו אינו שוה שוחק טמנה להשוותת'
ולישרה במשקלי וכאותו המר והשחק המוסרים לישר המשקל שאינן
חשובי' כך אני מסיר נוים לישר המשפט ולא יחשבו ליי הן איים
כאותו אבק רק יטול ושליך ויסיר מן העולם על יושר הרין: ולכנון
= 1 * .(ש6[ג0מג== ) ס[סמו : (ם]לאו :666 41) 0194מז4/ !
ב ' הס)ג) .1204
108 1841411 1. 14
לחם לבער לפני לערוך מערכה לקרבן' וחייתו 'אין די להם
לעולה לחקטיר על העצים לריח גיחה לכפר עליהם לפני שלא אסירם
ואשליכם מעל פני ביושר המשפט כאשר עשיתי לרור חמבול ולסרום
שהרי כל הגוים כאין נגרו בהכמה ותושיה וגבורה לחיעזר 17
חרי שבגוים אין כמותו לעשות כמעשיו וכנבורותיו ובאלת
הארצות ! אל טי תרמיון אל וטה רמות תערכו לו שאתם עשים אלחי' !1
ברטות ובצלם' איך תעשו פסל ברמות אלהים שאינכם יורעי' טח רמות
יש לו: הפסל של עץ שנסך חרש מתכת לצפותו על יציקה והתבה 19
שמתיך עליו תוורף שבזחב ירקענו לצפותו' ואם חוא' עני רתוקו' וגרילי
כסף צורף לחושקו ולחובשו סביב לנוי : והטלומד' לחרום ולברור עצים 90
לטלאכה שעץ לא ירקב לעולם יבחר וחרש עצים הכם יבקש לו להכין
לו במלאכת נוי פסל מעץ שלא ירקב שלא ימוט לעולם: טח לכם לכל 51
הטורח הזהי הלא תכירו ותדעו ותבינו אלהינו שהוא הכם לבב ואטיץ
חיים וטלך עולם שלא ימוט לעולם' וער שאתס מבקשי' חרש
לכם אלוח דעו וחבינו אלהינו שהוא הכם לבב חומיץ כה
שברא שמים וארץ וכל צבאם והוא מכלה הכל ותוא
שספרש וחולךי ואתם טניחי" אל שבורא הכל ומכלת
שאחרים בוראי' אותו וטכלין אותו* הלא הגר מרא'
13
11
;
11
+ 8
1
3
%
:
1
ו
|
:
1
1
ויסדח היה לכם לעבוה: הלא הבינתם חישב על תוג הארץ 94
ו
* וושביח לפכיו כחגבים וטשפילם ושופטס ואין איש טהם
. מי הוא יש לכם להבין ולרעת כי ודאי יש לח טנהיג
בראותכם ישכיח עולים ויוררים בהי ואי איפשר לאלחיכם
זאת שחרי ארם בראפ' הלא הבינתם הגוטה כרק שטים טקצה
ועד קצה הארץ וחית להם לחיות. נמוכי' באסצען קרוכ. לארץ
בקצותם חואיל ונטויין כדוק וחוא מתחם, והגביחם באמצען בכיפה
מן הארץ כאהל לשכת אדם בארץ: הגתן חנים לאין טטרום 51
האחל ומתיחת כיפתו כי גבות טעל גבוה שוטר' וטפרש איך
ב
:
1
2 צ
1
)וצ ₪ המסוכבן !
6
7
14 .1 .11א--24 .1 11
יעשם כתוחו: יש לך אילן שאם ייכרת יקחו ממנו צטרת וענף ליטע
ויתקים מהם בעולם או מגרעיני פירותיו יקחו ויזרעו או עו * ישאר
בארץ ועור יחליף ויונקתו לא תחרלי אבל -אי-ו משנכרתו עור אף
נמע לא ננטע מהם אף זרע לא נזרע מהם אף גזע הנשאר מהם בארץ
לא השריש אלא מת והזקין בעפר בלי חקוה* ולא עוד אלא אף נשף
בהם רוח קדים וויבשו ובאה רו וסערה ונשאתם ואבדו: ומעתה אל
מי מאלהי הארצות תרמיוני בכח ובגבורה שאשוה לו שתאמרו בלבכם
מקוצר יר ומבלתי יכולת לא יושיענו יי' מיד לוחצינו כאלהי אותו עם
ואלחי אותו לשו : שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שכמרום חטה
ולבנח כוכבי" ומזלות ביטי בראשיתי ועל כרחכם יש לכם לידע שאני
הואי ומי המוציא גם היום במספר צכאם לשרת* לכלם בשס יקרא
איש על עבודתו ותל שימושו' טרוב אונים ושהוא אמיץ כח איש מהם
לא נערר שלא ישרת על פי כבתחילת בריאתכם* הלא אני הוא'
ותרעו ותכינו כי כחי אז כחי עתה הלעולם לנהוג עולטי שבראתי
ולכלכלו בעו ובזרוע: ומעתה למה תאמר יעקב בלבבך נסתרה הרך
זכותי הטובה, מיי' ואינו משגיח בח להושיעניי ומאלהי שהיה לו לחצילני
משפטי יעבר ויאבר שלפי שקצרה ירו מהושיע איגו רתיה לראות זכותי :
הלא ידעת' מצבא המרום' אם לא שטעת מן הראשוני' שאלהי עולם *
וקרם יי" עד שלא נברא העולם' וכשנברא הוא הכורא קצות הארץ
וככחו אז כחו עתהי לא ייעף ולא ייגע לעולם לעשות גבורות וגדולות
ונפלאות לאין מספרי ויש בו כח לכלכל ולהושיע ולהציל חוסיו טיד
שוסיהם ואין חקר לתבונתו* יש בו כח לעשות צרקה ומשפט ולא
עבר משפטך מננדו: ועוד נותן ליעף כח: (הנערים והבתורי" חן איתני
עולם מליאי כח ונכורה ייעפו וייגעו וייכעלו: וקויי יי' הקווים לישועתו
יחליפו כח מעייפותם' כל זה היה לך לידע ולשמוע מימי עולם* ואף
אתה קוה אל יי" חזק ואמץ לבך וקוח אל יי' הושע לך: --
ושמעו רבריי אייםי וכלפי ישר' שיחוק לכם מדבר אף לאומות כמו
שמוכיח למטה* ולאומים יחליפו כח' כלו' יתחזקו ויאזרו כגבר חלציהם
ואשאלם ויודיעוניי וכן מסיים העניין ואשאלם וישיבו לי רברי למשפטי
לתוכחה אֶה פָרוָּנְצָא'י כמו חרח משעיר למו הופיע מהר פארן* שלא
,(טְץטטוק6 ==) 06מאטזק 4 1
.4 זזה צוג11 15
בא משעיר ומפארן ממש אלא מררך שעיר ופארן וטכל סקו' ארם
וכשרים קרובים להיות. אחר : שמא צדק. שהיה לו לאותו הגוי ולאותו
המלך לפני אלהיוי יקראחו אלהיו לרגלו עמו בררך לכבוש לפניו ארצות *
כענין והלך למגיו צדקה' וכענין אגכי העירתיחו בצדק' ואלהיו יתן
לפגיו גוים וטלכי' ירד'י יתן כעפר חרב הבאה עליו וכקש נרף קשת
הנררכת עליו להרנו : ויררפם* לבעלי החרב וחקשת' ויעבר* מהם בשלום
בלי מזק' ארח שעבר ביניהם ברגליו לרדוף ולהכות לא ישוב אחור
שיתפוך עורף ויסוג אחור וישוב על עקיבו אלא יעבור ויבקע ביניחם
ועבר ורטס ושטפם וחלך לו: טי טאלהיכם שפעל העשה היום גהולות
כאילו לחשפיל את זה ולתרים את זה' יהא קורא מעשי גבורתו על ידי
נביאיו אל הרורות - שיחיה חרבר ביטיתם' טראש' עד שלא יעמור
הרורי ובזה יורע כי הוא הפועל והעושה* ואין בכל נביאי אלהי הארצות
וקוסמיהם שתגיר על אשור. וכשדים' טראשי מיטים קדטוניםי כי
כלם צופים ואינם יודעי' מה צופים' אבל אני "' ראשון לתגיר
ולקרא מראש את כל הבאות על ידי נביאי* ואת אחרונים' הדור
שיבא רבר נביאי בימיו' אני הוא' ומזה יודע:כי אני אני הוא:
ומהפך את דבריו כלפי ישו" על פי הדברים האלה שקנתר את
האומות חאו' לחם הגה ראו איים שנתעוררו עליהם גוים ממזרת' וייראוי
והתחילו מעזרים ומחזקי' זה את זה: איש את אחיו יעזרו ויחזקו כי
אין להם ער ומחזיק מאת אלהיהם : ויחזק חרש. את צרף לעשות להם
אלחים' להיעזר בם כגגד. אויביחם' אומר לדבק על פפל שכולו חליות
ופרקי' מדובקי' יחרי טוב וחגון הוא 0 ולא ישוב אל לבו לאמר
הלא אחמל היח הכל שברי' שברים ואני רבקתים יחר' אלא מחזק רבקיןי
בטסטרים שלא יטוט ובוטח בו שיצילנו : נמצאו האיים פחזקים את
אלחיהם ומחזקי' ומעזרים איש את אחין כי אין *להם עזר מאלחיהם
.
-.
4-6
0. 5.
אבל אתה ישר' עברי שעשיתיך לי לעבר ולעם סולה מכל העמי"י עקב >
ומלכים ירדי כמו ובמלכיםי וחבית הפרה" כמו .תפות 0 1
ב' של, ששת יפישי וכן למטה וחלב זבחיך לא עברתניי כמן
עברה נופל באוהחי רכת' שבת עבר .קז מ0) ! :ובחלבי
ארח עבר אחאות ימים* וכן נופלת ברגל בנהר יעברו ברגל* רק
.דכריו .118 + .אעברה ברנליי
4141 1 5% 106
אשר בחרתוך לי מכל הנוים' זרע אברהם אוחבי שנמשך אחרי מכית
9 אביו: אשר ההזקתיך לי טקצה הארץ ומאציליה שאצלתי ליי הם האבות*
קראתיך לי לעם וא' לך עכדי אתה בצאתך טמצרים דע כי בחרתיך לי
לעולם ולא מאסתיך אף בהיותך בארץ אויביך ! על כל הרעה אשר
0
יי רוגט' צדק
ו מלאה יטינך: ולא כאוחן שאין להם אלוה מחזיק יר : האוטר לךי על ידי .
עברי תגבאים* ולכך אחרי שאני מבטיחך אל תיראי כמו שתחיי שפלה
בין חגויםי וכאן רכז לו על כל הגליות כלן על ידי של בבל ער וקרוש
4 יטר' בראה: תולעת יעקב' לפי שהוא רוצה לוט' תדוש חרים' שררך
תולעת לעכל הרים תורים ששוכנת בם' כן ישר' תעכל ותרוק בפיה את. כל
חנוים הגבוהים כחרים וכגבעות שהיא שוכנת ביניהם בנלותח כתולעת -
5 שפלה וכנועה ואין בה כח אלא בפיה : ואו' שישים את פיה חר לאכול
6 ולעבל כמורג חרוץ חרש בעל פיפ' ושניט' ואתה תגיל ביי' מוסב על
יבשו יכלמו לוט' חן יבשו ויכלטו ולבטחונם* הותה תניל.
לש יבושו קויו ולא וכלטו בוטחין !
ג ,לו העניים וחאבינים' ארז שטהי לישב בצלם לנוח מעיפותם ! וחחר ל
לריב האיים והגוים שא" למעלח יבשו יכלמו כל הנחרי' בישר' אנשי
ריבם ומצותם במה יתנצהו כננדםי ומה הוה אלהיהם להיעזר בו'
2 עצמותיכם' אלחיהם שיתגברו ויתוחקו בו: הנידו לטו אלחיהם* ואפר
הראשונות שכבר אורעו הגירו ונשימה לבנו לרבריכם ונדעה מדכריכם
מה אחריתן' שחרי יש דבר שאחריתו טוב טראשיתו ויש הפך ואדם
סבור ששניהם שוין* כנון אתם ראי מלכות אשור ובכל מצליתי' ועול'
אם תגידו אחריתם' וכל שכן מה שעתיד לחיות אף ראשיתו או :אס
רברים שאינם חווין לבוא לא תוכלו להגירי הבאות בחווח הרגילות
לבוא מיטים ימימה השמיעונו מה יחא עליהם כגון זרע וקציר וקור וחום
נ? קיץ וחרף אם כתיקנו או ענין אחר: ואף האותיות . התדירות יותר
שיום אל יום הנידו לאחור למפרע ער שלא היו ותכרעה כי אלחים
8 וחיווק .48 1
4 זאד--34 .1זא :184141 17
אתם' ואף כלא הנדת אותיות עשו שום רבר של טמשות להטיב ולחרע
ונשתעה ונפנה במעשיכם ונראה ונבחין שהאמת אתכם : אכל אין זאת
הן אתם מאיןי מדבר שאץן בו חיות ותועלת' עץ ואבן כסף ההבי
ו
כמו כיולרה אפעה שנושמת בקושי טרוב צירים' ואף המבהר שארם
יבחר בכם כסף תתב שעליכם תועבה ושקוץ הוא: אבל אני חעירותי
מצפון נוי ויאת לאלתר טמזרח שמש ולאלתר יקרא בשטי לוט' הגני
שלחניי כגון יי' אמר אלי עלה אל הארץ הואת והשחיתה* ויבא אל
סגנים ושפטי ארץ כמו אל חוטר לרוטסו: וטי מאלהיכם שהגיר טראש
זאת' אף אין אלוה מגיר אף אין משטיע אמריכסי לא אתם הנדתם
מפיכם ולא אחרים השטיעו אטריכם מכל נביאיכם ' אף אין ארם בעלטא
שיאמר אני פלוני נביא מתנבא דבר זה טשם אלוה פלוני: אבל ראשון
שתניר ואת מראש וטלפגים לציון הוא' הנה הגם' כמה ככיאים
שהגירו לה דבר זה מיטים קרטוניםי וכן המוכה והנחמה העתירת
לבא לירושלם אני מבשר לח קודם : עכשיו פיים ענין מי העיר ממזרח.
וארא מוסב לתחלת ענין לסטה וכה פתרונוי וכשראיתי ואין איש מניד
ומאלה האיים ואין יועץ ומגיר טכל נביאיתהם שאשאלם וישיבו לי רבר
אמרתי לאברם באחרית : והוא שאו' כלם אפס מעשיהם באחריתם' רוח
ותהו פסיליהם ונסכיחם אשר נסכו להם לא יועילום ולא יצילום כי תתו
חמה ; ואטרתי הן עברי הגביא הוא הקרוש אתטוך בו ואחזקנו ולא
אתן למוט רגליו לפי שנתתי רוחי עליוי והוא עושה שליחותי כרצוני
ומשפט לנוים יוציא מאתי ולא יירא ולא יחת* למצרים כה אמר יי
לאדום למואב לצר לכל האוטות : לא יצעק ולא ישאי לא איש [ריב]
ואיש מרון הוא: קנה רצוץי דלים ואביוני' שאין להם על *מח יסמכו
כנגר אנשי ריבם החוקים מהם* לא ישברי לישא פנים להטות משפטםי
ופשתה כהה' אדם עני שאוד פניו כהה במשפט לפני בעל רינוי כפתילה
של פשתים שכהה מאורה לא יכבנהי ואם תאט' מחרר פני דל בריב
הואי לאמת יוציא משפט: נם אור פני העשיר שמאיר בזכותו שיש לו
ברין לא יכהה ומשענתו החזקה בזכות לא ירוץ' כי לאמת יוציא משפט
* ער שישים וינהיג וירגיל בארץ משפטי שהכל שופטיו משפטיו
ותולעת .118 1
4
6
27
.-
ו
1 1. 6. 108
ותורותיו' שאף איי האומות ייחלו לתורתו לכל אשר יצוםי בכל /ח
הנביאי' משחדלין ללמר בעם חקים ומשפטים ותורות אם ישטעו ואם
יחדלו ונותני' גיום למכים ולחייתם למורטים לעשות צרקה ומשפט לתוכיח
עטים להשים בארץ משפט שאף איים ייחלו לתורתו: ואחרי שנך
מוסרי' עצמם. ללמור ולהוכיח כה אמר האל יי' בורא שמים' בתוך חמים
ער שלא נקוו ונוטיהם כדק וכאחל לאחר שנקוו המיםי ויקע הארץ
וצאצאיח נותן נשמה לעם. עליהי שאף שאינן ברואים :בראתי קל וחוטר
הברואי' כבר וצאצאיח* שאפקח עינים עורות כמו שמפרש והולך: אני
יי' קראתיך לעברו* הנביא אוטר כן* ואצרךי יצרתיך לברית עם לאור
נוים: לפקח עינים עורות על פיך וברבריך שתגזור אומר ויקם לךי
לחוציא מטסנר אסירי ישר' טבבל : ולא על צדקותם אלא אני יי' הוא
שמי וכבורי שיש לי להתכבד בעולם לאחר לא אתן עור שאחרים מושלים
ותולכים ועמי ונחלתי בשבי ובבזה ושוביהם מתחללים בפסיליהם על
זאת : הראשונות' ישועת אשור ובבל שהגרתי מראש' הנח באו ונתקיימו
דבריי בהם' וחרשות עוד אני טגיר על שאר גליות לעתיר: ישאו מדנר
ועריו קול' וכן הוא או' ישאו כתוף וכנורי וכן לא יצעק ולא ישא* נשיאות
קול הם לפי ענינם' ונם קרר שיושבת חצרים במרבר ירנו ישטיעו קולי
מראש חרים' טגובהם : ומה היא תחילתו שיגידו באיים: *' כגבור יצא
לנקום נקמת עמוי יריע שעל אויביו יתגבר : החשיתי טעולם על רעות
עטי מיום שהגליתי את עטי לחתם פשע עטי ולכפר: חטאת* ומחריש
ומתאפק חייתי שלא לנקום נקמתם עד עתה* ומתוך צרת רוחי כשלא
חייתי יכול לכלכל ולסבול. כיולרה אפעה* כשחבליה וציריה מתגברים
עליח ואינה יכולה להתאפק פועה ונושטת בקושי שאינה יבולה לסבול
צרת רוחה שחומה וסוער בקרבה ומשתוטמת* וגנחת על טכאוביה
5 ושואפת עוד רוחה אליה ומתאפקת : אבל עכשיו אחריב חרים וגבעות
6
מלפני עטי לשום כל הרים לררך כבושה להוציא טמסגר אסירי גלותם
וכל עשבם הגרל בהם על ידי גובה ואויר וחמה כענין וממגד גבעת עולם'
אובישי כי כל הר ונבעה ישפלו לפגיהם* ושמתי נהרות* הגוים המעכבים
את דרכםי לאיים להוליכם בהם כמו שמפורש: והולכתי עורים'
ומעקשים למישור* וחוא שא' למעל' כל הר וגבעה ישפלוי והוא שא"
סצס מ6))וזא !₪ אשם ? .הפטרת בראשית .אנת 0 1
זנן1א--17 .11א 18418 100
למעלח להוציא מטסנר אפירים לפקח עינים עורות : הבוטחי' בפסלי
שחיו סבורי' לטלוך ולטשול לעולם ולכבוש עטי לעולם : החרשיםי שלא
האזנתם ולא הקשבתם לשעבר ער שלא גליתם* שטעו עכשיו שלקיתם
ואתם נבזים ושפלים בארץ אויביכם* יש לכם לשטוע ולהבין ולהבחין
טי נתן למשיסה עקב ועל מחי תנין זה בשמת ראו עתה כי אני אני
הוא: ומפרש מי החרשים וחעורים' טי עורי שלא לראות ולחבין ברעות
רבות חבאות עליו שעל חטאיו תנהי כי אם עבדיי העם שקראתי לי
עבד וחיה לו לעבריניי ומי חרש כעם שעשיתי לי משרת וטלאך נאמן
לעשות מצותי שהיה לו לפור אל משמעתי אל כל אשר אשלחנו ואל
כל: אשר אצונוי טי עור כעם שהוא משולם גטול מעשיו טעולם כמו
שמפרש ראות רבות* כי מיום רעתי אותו הכיתיו ויפרתיו והוכחתיו
על מעשיו ולא לקח מוסרי אין לך עור כזה* ומי עור כעבר יי' ומשרתו
שטכיר בארניו טח טוב בעיניו וטה רע בעיניו על ידי קריצותיו ורטיזותיו
ומעשיו ודבריו ודרכיוי והיה לו להטיב בפניו לעשות רק הטוב והישר
בעיניו ואינו עשח : ראות רעות רבות חבאות עליו מעולם ולא לקח מופר
ולא ישטר הרבר בלבו לחבין ולירע שעל המאו באה עליו הרעה ויטיב
ררכיו ומעלליו' ופקח אזנים לשטע ולהבין שעל פשעיו הוא לוקח כרברי
עבריי הנבאיי ולא ישמ להם' שחרי אותו שיי' חפץ כו ואוהבו לטען
צרקו שיהיה *צדיק לפניו בעת המשפט ולא ייענש יגריל תורה ומופר
ותוכחת ולא על ידי יפורין להוכיחו ולהשיבו אליו להטיבו באחריתו:
וחיא שיטת כי את אשר יאהב יי יוכיחי וגירול התְוּד' והמופר נרטז
באליהואי הן כל אלה יפעל יי' פעטי' שלש עם נברי והוא שא' ראות
רבו' ולא תשט' והוא במח הגדיל לו תורח : שהוא עם בזוז ושפוי מאויביו
בעוד שהיה בארצו כרי שירגיש וישמע וישוב* והיא התורח והמופר הפח
בחורים כלם' בפחים ובמוקשי' נלכרי' ביר אויביהם ! וטי בכם -
זאת לשעכר כשהייתם בארצכם בזוזים ושפלים' יקשיב וישטע ויבין:
נתן למשיסה ולבוזי' יעקב' הלא יי' שחטאנו לו ולא שמע[נ]ו ולא 2
לתורתו ומוסרו זה: ואחר המשטה ההכזי' וישפך עליו חמה אפו תעזו'
מלחמה אולי ירגיש וישוב* ותלהמתו מסביב ולא ירע ולא הרגיש שעל
המאיו הוא ופוף ותבער בו בעצמו ובבשרו תריין לא ישים על לבוי
ולפי כך גלח בארץ אויביו להכניע לבבו הערל: ועתה* אחרי שלקית
ונבנעת לברךי כה אמר יי בוראך לו לעם אל תירא בארץ אויביך לי
ו
18
20
זג
.0)
111 1 - 4. 110
4 אתה תעל כבוד שמי הנקרא עליך אני גואלך: כי תעבר במים' שתלך
בקרב צרח ברעה המתרגשת לבא* וארבע פורעניות מונה כאן כגגר ד'
3 מלכיות : נתתי כפרך סצרים ויחול אפי בם ולא אעשה אתך כלה' וכן
הוא אן' כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הלחתיך שמה ואתך לא אעשה
4 כלה: מאשרי ממה שיקרת ונכברת בעיני ואני אהבתיך לכך נתתי אדם
9 תהתיך: ואל תירא שתתא נעזב בארצות אויביך כי טמזרח אביא זרעך
ונו'י. אין לרקדק במח שתולה הבאת מזרח ומערב בעצטו והבאת צפון
ותיסן כהםי שהרי או' אם יחיה נרחך בקצה השטים משם יקבצך *
אלהי' ומשם יקהך* וגם הבאת צפון ותימן על ידי הק'ב'ה' היא אך על
ידי רוחותם מזכירם יותר בבל המקראי כנון עורי צפון ובאי תימן וכיצא
7 בהם: כל הנקרא בשטי מוסב על הביאי בניי טרתוק' וטכל נני
הנקראים שיאמרו ליי' אני ויקרא בשם אלהי יעקב הכל הביאי ולא
8 תשאירי אחדי וחרי לכבודי בראתיו להתכבר בו בעולטי": ואיך אתכבר
"בסי לחותיא עם עור לחוליכם בררך לא ירעו* כענין לפקח עינים
עורות* והולכתי עורי' בדרך לא ידעוי וגם יש לחסב חרש עור
החרשי' שטעו' וכה פתרונו להוציא עם עור וחרש שעד עתח לא ידעו
ולא היה להם לב לדעת תיכים לראות ואזנים לשמועי ועתה נכנע
בעטל לבם ומבחיני' ורואים ושומעי'י וכאילו -אוטר א'ע'פ' שחמאו לו
9 נאלם לטען שטו: ותוא הכבוד שכל הטים נקבצו יחרו בהתויאי עטי
מתוכם ואושיעםי מי בהם נביא יניד ואת מאת אלהיו או נפלאות
ראשונות ישטיעוטו למח באו ומה מיבו וטה אהריתן' יתגו עריהם'
יתנו עירי אלהיהם שהן מנירי' טראשית אחרית כמוני' ויבאו נביאיהם
וינורו מאתם מה אחרית עטי ושאר הנוים' וישטעו נביאי נכיאותיח'
שנתנבאו. על כל אלה ויאטרו אמת הוא כדבריכם שנם אכו מתנבאי'
6 כמוכם : ואין זאת' אגי אני אתם עצטיכם כל העטים עריי שאני מניר
מראשית אחרית שכל מעשי הגוים והמטלכות ששלטו בכם נתגבאו לכם
נביאיי ועבדי שבחרתי להתנבא על כל הגוים לטוב ולרע* כגון מעשה
סנחריב ונבוכרנצרי לטען תרעוי ולמען כן יש לכם לידע ולהאמין ולהבין
כי אני הוא : אנכי אנכי* רק אני ולא אחר : הגדתי התשועה וחושעתי
אתבם וקיימתי דבריי והשמעתי נבורתי ותשועתי עד קצה תארץ ואי
בכם אל זר מושיע תשועת עולמי' כמוניי ואתם ערי שאין מושיע
מבלעדי ושאני אל ואין עור: גם מיום* מהיות יום' וטי ישיבגה אחור*
.9 . ןז זן; ז 11
וכל אלה דברי חיזוק הם לחזק את לבם על הגלות הנדול הזהי ולכף
גם תשועת בבל מזכיר להם ותשועת מצרים ששתיהם על יציאת מצרים
שיאמינו על יציאתם מן הגלות שאטר לטעלה הוציא עם עור וגו':
למענכם שלחתי בבלהי הלא לטענכם לנקום נקמתכם ולהוציאכם מן 14
הגלות שלהתי מלכי טרדי בבלהי וגם הורדתי שם עם שהם נחשים
בריחים הגשופים לישוך ולחמית כלם' כענין חנני טעיר עליהם את טדי.
אשר כסף לא יחפצו וט'י אוקיר אנוש טפז וג'י שאין תאותם אלא
להטית' ולפי שבבל יושב במצולות מים כרכת' שכנת על מים רבים*
האו'* לצולה חרבי וט'* לכך רימה העם חיוררים לה לנחשים בריחים .ל .36 .1
שאין רֶרך שאר חיות במים' וכשרים באניות רנתם!י ובכשדים תהיה
רנת חבריחים וזעקתם' באניות' כי באניות יבאו אליהם מרי פתאם
ויעלו עליהם ברנה ובועקה פתאום* וכן מוכיח שכנת על טים רבי' רבת
אוצרות כלו' ששוכנת לבטח' ואו' אחריו אם לא טלאיתיך אדם כילק
שפתאום מושט וענו עליך חידר* היא הרנה והזעקה* וכן דרך אויבים
וגבורי' חכאים פתאם לועוק ולהשמיע קול* וכן הוא אומר ויי' השטיע
אל מחנחה ארם קול רכב וקול פוס וקול חול גדנלי וכן בנרעון. וחרי
סביבות בבל טים' וחן באים עליה מסכיב והטעברות נתפשו ואנשי
המלחמה נבהלוי ונופל והורדתי על באניות : גם לעתיד אני קרושכם 15
בורא ישר' טלככם כמו שהייתי נואלכם קרוש ישר' בבבל* ועור מזביר .
להם יציאת מצרים לחזק לכם בה לעתיד כמו שפירשתי: חנתן בים 16
דרך לכם להוציאכם : המוציא רכב וסוס של מצרי' לרדף אחריכם 17
בים* ואחר כך ניערתים שם יחריו ישכבו בל יקומו: ועתה אל תזכרו 18
קריעת חים הראשת' כלו' כל כך תהא ישועת האחרונה גרולה מן
הראשונה שתניחו כל הראשוה ותרברו באחרונה : כי הגני עושה הרשה 19
כראשונח גרולה היטינה שהראשונה לא היתה אלא בים סוף' והחרשה*
ותחריב יי' את לשון ים מצרים* ונם על הנהר הניף ידו בעים רוחו
והכחו לשכעה נחלי'י הים לגלות מצרים' והגהר לשבעה נחלים לשבעה .
גליות שיבאו עליו אשור פתרוס וכוש עילם שנער. חטת ואי חים.
וכשרי' באני' רנתםי בני כשדים ילכו בשבי וכלה .קַהוּמז מ :
באניות ושס יחיח זעקתם* רנתם על חורבנן* כמו ויעבור הרגה ראהאב
.סיס מ100דוד 15 סק 5 .וכטו וירא העם וירנו*
113 .7 ץזה--20 .זוה זזאזג8ך
והראטות' היתה בפחר שרכב וסוס היל ועיזון מצרים רודפים אחריהמי
והחרשה כי לא בףפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון' ולכך קוראה חרשה
עתה תצמח שיש באחרונה שאין בראשונה* אף עור זאת אעשה שאחר
שאעשה לכם מסלה בים וכנחר ואעבירכם אשים לכם במדבר ווך
כבראשונהי כענין כי הלך לפגיכם *"*'* בישימון נהרות כבראשונה !
6 שתכברגני חית השרה תנים וכנות יענה שסופרים בארץ ציה וצטאון
מבלי מים'י וכל כך למה שלא תאמרו הפליא לנו בראשונה מה שלא
1 עשה באתרונה: וכל שכן עם א שיצרתי לי אז לעסם סגלה שתהלתי
יספרו על זאת* וחתר לאל תזכר ראשתות שיהללוהו על האחרנות :
גו ולא שאותי קראת יעקב' לאמר לי" אגי לכתב ידך לי אפליא
להושיעכם בי ינעח בי ישר'י אלא אנכי אנבי בלבד שמוחה פשעיך למעניי
למען טטי שלא יחולל בנוים" כן חשיטה אלא שמאריך לפרש כי ינעת
ג בי בעבודתי' וחנם ינעת בעברתי שלא הבאת לי שה עלתיך שאני
הטרחתיך לכךי לא העברתיך לי ולא הונעתיך בעברתי . שהיה לך
5 להות ינע ביי אף אתה העברתני' הטרחתניי ולא אנבי לך: אלא
אנכי אנכי הוא המוחה פשעיך* מוסב על לא אותי קראת יעקב כמו
7 קשפירשתי: הזכירניי חיכן העכדתיך והונעתיך: הלא אביך יהראשן'
שבחרתי לי לעם. סגלה הוא דור יתואי מצרים שנבחרו לי תחלה* הטא
לי והחליפני | באלהים אחרים כענלי וטליציך כחניך ומלכיך ושריך
8 ושופטיך אחרי כן מדור לדור: וחללתי על כן שרי קהש שהיה ראוי
לנהוג בהם כבור ומורא וקרושה* וחללתים ומזיתים בארץ אויביהם !
ג !א עתה שמע יעקב אלי והיוסר ושוב: שכה אס" יי" עשך שיעזרך כן
3 מבטיחך בנלותך ולכך אל תירא: כי כשם שאצק מים על צמא ומלים
על יבשה כן אצק רוחי חמובה על זרעך להטיב להם ולהרבותם* כענין
4 וטפכתי רוח חן ותהנוני': תעל ידי רוחי הטובה וברכתי שאצק עליחם
5 תומחו כנרעון קטן כשל חציר כערבי' על יכלי טים: הזה יכתב ידו שתקע
6 ידו ליי' להיות לו: ואני אחרן* ואני אחיה אחרן+ ומכלעדי אין אלחים
ל לתושיע: ומי כמוני אל שיקרא כזאת להחפלל ולהתהלל ככה' ויגירה
-. ₪₪- שש 0-8 ₪
א -א | שש 22 ₪ ₪0 0-70 500-020 0 0 -=-
.1 .ד 8841471 3
לי ווערכה לי איך יש לי לעשות הנדולות והנוראותי עם עולם' אדם
על הארץ' ינידו למוי לעם עולם: ולפיכך אל תפחדו כטו שיאריך לכם 8
חגלות ותתיו נבזים ושפלי" לכל העטים לומ' קצרה יר "" מהושיע
ואלחי הגוים* חזקים ממנוי כי הלא מאז השמעתחיך* ואין צור שאני יודע .7 .₪1
ומכיר מה חוא וכלם הבל וריק יעזורו: וחמודיהםי כסף ההבי ועריהם 9
של אלהיהם' המה בעצטם כרבר זה שלא יתעילוי שרי בל יראו ובל
ידעו שיוכלו לחושיע ולמען כן יכשו יוצריהם ועוכריהם הבוטחי' בהם :
כי מי יצר אל ופסל נסך לבלתי חועילי וחיא הבושה: הן כל הברין 10.11
חרבקים ומחוברי' לו לעברו* וחרשים המח' היה להם ליבוש יותר משאר
ארם' יתקבצו כלם החרשים חרשי אבן וחרש עץ וחרש ברזל יעטדו
יפחרו על פסיליהם יכשו יחר: חרש ברזלי שכך וכך עושה* חרש עצים' 11
שכך וכך עושהי ולא ישיב אל לבו ולא יאטר הלא שקר בימיני: כן השיטח
אלא שהוא מאריך במעשי החרשי'י חרש ברזל טעצרי לחצוב הפפלי
ופעל המעצר בפהםי הוא המפוח' כדכת' פחס לנחלים* ובמקבות'
שקורין מָרטִיל'י יצרחו למעצד' ויפעלהו לטעצדי גם רעב ללחס צמא
למים פועל אותו כל כך מתעסק במלאכתו: וחרש עצים מה עושהי
משנעשח "המעצר לחטוב נטח קו לישר חעץ במעצד' מעצר' דולדויירא'י
יתארחו בשרדי הוא תוכן הגוף וחיתוך האברים* ושרוי אחר מכלי ברול
הוא וקל וקמן ממעצד והוא כגון כָיְשאָנודָא'י ואחרי כן יעשהו ויתקנהו
וישפחו במקצועות* איזמלים חריפי' וחרים ליפות ולהחליק* ואז יתארתו
יפה בפרצוף הפנים במחונה' קוּטסֶש'י עוגל הפנים והמצח והעינים'
כתפארת יופי אדם בנויי לשבת בית כאשר נאמ'* ממקומו לא ימיש :
לכרות לו ארזיםי לבית פסל לשבתוי ויאמץ לו בעצי יער בית חזק וקיים 4\
אבל לצורך גוף הפסל שאמרגוי נטע ארז* עץ מובחר וקל הוא ולא
משאר ארזים ותרזה ואלת* והוא נטעו ולא נדל מאליו וגשם ינדלנו ולא
09
הוא מגדל עצמו: ולא עור אלא והיה [ל]ארם לבער ולא יחק : האהי 1%,16
לשו' בדיחות וטילוי גפש ותאוח: להועבהי כפל על לבול עץ כי כל פו
דבר הבלה ונרקב נקרא תועבה' כענין ואתה השלכת מקברך כנצר
נתעב ! אפרי רקבון* ולא יציל* שלא יציל : - זכר -, עברי ו ,סג
86 ,21800 * | .(6ת00[01==) 0ז001ה[00 ' | .[46זה]3 !
.קוו .3/9 * | אקומסס * - .(טהקוגטא\:ם)
1
114 .1 .1ת--33 .קז1ק ןז
יעקב ושים לבך לחבלי הגוים' ואל תאטר שאלהיהם מעזרים אותם
ומעליחי' אותם וקצרח ירי מהושיעך בטשוך נלותך מארי כי לא טכתם
ומזרועם. חוא אלא הטאיך גרמו ושעה עוטרת להם' לא תנשני' אל
תשכח גבורתי ונפלאותי ובטח בי לעולם: מחיתי כעב פשעיך חחר על
4 אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך ונו' ו מאתיי טעצטי וטכחי ומבינתי ולא
מל ד אס הק חכמים הבחים
מהכמתם עתירות ואני טבשלם שלא יבאו וכן תפרש וקפטים יחלל'
אחורי בכל שה מעצתם: ועצת עברי" ומלאכיי ודברותם אכי מקים
ומשלים' וגבא רבר הגביא יורע כי יי' שלחו באטת' תאטר על ידי עבריי
לירושלם החרבחי ולכן תפס לו נומה שטים ורוקע הארץ כלוט' אני
בראתי עולם מתחלתו מתוך תחו ובהו* אף ירושלם וחרבותיה אקומם !
לצולחי בבל : לכורש' כל סלכי פרס קורא כורש על שס הראשון שחרי
כורש הראשון לא בנה העיר והחיכלי רעיי לרעות עטיי וחכל כדי לאמר
.זג לורושלם תבנהי לכך נתתי לו כח וגבורה להחריב בבל ו למשיחוי על
| משיחו על כורש' כך אטר עליו* אשר חחזקתי ביטינוי לחיות אני רד
לפניו גוים* ומתני טלכים. וחזקם : והרורים' וטלכים נכבדים מחוררים -
מאחרים' אישר ואשלים ואכגיע לפניך+ אישר כמו לעשות מישריםי
4 הדורים כמ וחררת פני זקן: למען עברי יעקבי שתתייא משביו* ואקרא
לך בשמך' אני קראתי לך באותו שס גרול שיש לך ולא שידעתניי ועל
5 עטי גדלתי ורומטתי עם לא ירעוני: אכי יי' ואין עוד מוסב-ל
ולא שידעתגי שאני יי ואין עוד לעזוכ אלהיך ופפיליך ולא ידעתניי ולא
6 בשביל שיהעתני עשיתי זאת לאזרך אבל לחודיע . שטי למען ירעו
טטזרח שטש ונו'י ושאגי יתור אור לפקה עינים .עורות. ובורא חשך
.37 .0% לאסוריםי והוא שאו' עושה שלום ' ובורא* רע* אני יי' בראתיוי לכרש
4 להפרות ישע ולהצטיה צרקה יחר על ירו ולא על שירעני: ולפי כך חוי
רב את יוצרו לוט' לטה נתת גדולה לכורש הלא לא ידעך ועובר אלה"
אחרי' הואי שהרי הארם הזה הרש הוא כמו הרשי ארמה וכהרשי
ארמה' היאמר חוטר וגו'י אין ידים לו' אין פעולתו פעולה: כח אטר י*
קדוש ישר' ויוצרו' הלא אני יתורכם ואין לך לרב עטי על כורשי אך
האותיות שאלוני ועל פי האותיות וחנולדות העתירו' תצוני על בניי על
.עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום על כל ישר"י אטן' .קָזפמז 0 !
1 .אא זד\ז\מז 15
פועל ידיי לומ' אל תגדל עם אחר אלא בניך לפי הנולר שאני רואה
ויודע מראשית אחרית כך טוב בעיני ואין לכם לריב ולצוות על פועל
ירייי גם יש לומר אָפילו האותיות שעדיין לא נחיו שאלוניי רגילין לשאול
אותי מעולם: ואתם מצוים אותי על בניי ועל פועל ידיי בתמיה: אנכי 11
עשיתי ארץ' ואתם מריבים אותי על מח שאני עושהי וכל צבאם
צויתי* ואתם מצוין לי על פועל ידי בתמיה : אף כורש שנדלתי ורוטטתי 13
אנכי העירתיהו בצדק וכל דרכיו אישר לפניו ולא בצדקו אלא שהוא
יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחר שנתנו לו אלא שאני
אעורר רוחו לכך מעצמו' כדכ' חעיר יי" את רוח כורש וגו'י ואתם.
בארץ אויביכם ואין בכם כח לחיעזר מעצמיכם אם לא על ידו:
אבל טיכן ואילך תעלו ותגברו מעט טעטי שיגיע מצרים וסחר כוש )1
עליך יעברו ולך יחיו וכאילו אפורי' בזיקים עברו עליך ולא ירעו
לך וודו שאין אלהים אלא בך: ויאמטרו אכן אתה אל מסתתר 19
- לשעבר שהיו עָמך ישר' נבזי' ושפלים' טפני הטאתיהם הסתרת פניך
מהם ולא שקצרה ידך מהושיע וטבלתי יכולת* ואכן י אלחי ישר'
מושיע וכה וגבורה בידו לעולם: הלכו בכלמה מבטחונם הרשי 16
צורים* חרשי ציורים ופסילים כי תהו והבל המה: אבל ישר' נושע לו
ביי' אלהיו שבוטח בו ולא תבושו ולא תכלמו ממכטחכם כי לעולם
תושעו בו* חוא אלהים ואין אחר ומושל בכל חוא ובידו לגדל ולחזק
לכל: הוא כוננח' ליישוב ארם לא להיות תהו בראה כשנראיתי לשבת 18
יצרחי ולפיכך בהרצות הארץ את שבתותיה אל תהיו סבורי' שער עולם
תשאה שממה מאין יושביה: לא מראש בסתר דברתי כאדם שדואג 19
שמא סתרו דבריו ומשפטו ואינו רוצה לנלותם פרהסיא אלא בגיטגום
ובמטטוניות* ולא במקום ארץ חשך שלא יראוני שאם יסתרו דבריי
אכפור ואומר לא אני הייתי אלא אחרי אלא נלוי לכל פומבי ופרהסיא
הוכחתי את ישר' על פי נביאיי ורברתי משפטיי אותם \עין בעין רואין
כבודי ויודעין ודאי שכבורי הוא ולא אחרי שהרי אני יי' דובר צרק
וכל דבריי צדק ומשפט וטמישרים וסופם להתקיים ותרעו שכן הוא:
והקבצו ובאו התגגשו יחדו לבא למשפט פליטי הגוים אשר פלטו מחרב סג
אשור ובבל ופליטי בבל שפלטו מחרב מדיי ותדעו שלא ידעו ולא היה
לחם לב להבין אותם שנפלו בחרב מרי הנשאים את עץ פסלם בצרתם
ולא הועילום: מי השמיע זאת שתפול בבל ביד טריי מקדם' בהיותה :ג
11
116 .3 -1ץ1--22 .תת זוגזהמך
5 עליזה ומושלה בכל העולם' הלא אני 'י' הגרתיה על ירי עבריי.: אפפי
3: ארץ פליטי הטים והניתו עץ פסליחם: כי לי תכרע כל ברך' סוף
שיבחינו וידעו שאין אלוה זולתי ויכפרו באלהיהם' לכך אכיאם לכך
הטבועה: לי א' הק'ב'ה' שאך ביי' בהבטחת יי' ובשטו צדקות חביות
בדן ועוד בעת צרה' עריו יבא בהכנעת לבם הערל ויכשו ממבטה
5 אליליהם כל הנחרים ומתגרים בך לשעבר; ומפרש הצרקו' וחעוז שבי"
יצדקו ויתהללו ויתפארו בעחו כל זרע ישר' שיעלה אותם מנלות וטעבדות*
והנחרים בו בני בבל יבושו שכרע בל אלחיחסי חרי אלחי ישר' כל ברך
תכרע לו ועָמו ישר' הוא ישא ויעטוס אותם מגלותם לארצם ויושיעם'
ו יוא ואלהי בבל חם כרעו קרסו יחרו ואף עצמם לא יכלו להציל: היו עצביהם
מְשָליכי' לחיח ולבהמה* לחפר פרות ולעטלפים שלא יכלו כהניחם
נשאיחם לנוס עמם להמלט כמו שמפרש והולך* נשואותיכם' שהייתם
מנשאי' לאמר לאלחים המח* עטוסות עליכם משא לנפש עיפה בברחכם !
וכאשר לא' יכלו נושאיהם לטלט משא* אלחיהם הנעטס עליהםי קרסו1
: % כרעו: שארית בית ישר'* הנשארי' מנלות בבל' העטוסי' על ירי משיצאו
מבטן אמם שלא אתם עומפי' ונושאי' אותי להצילני עטכם אלא אני עומט
ונושא אתכם להצילכם' כענין ואשא אתכם על כנפי נשרי' ואבא אתכם
,4 אלי: אגי אסבול אתכם ולא אתם אותי ואטלט בצרחה: לטה תרטיוניי
6 על שמעו מוסב: ודבר זה או" להם לשמתץ שטא לזה שזלים ומציקים
בשבילו זהב טכים אתם מדמין אותיי מכוס* ממשקלוי כענין לא יחיח
לך בכיסך אבן ואכן' וגיר עליו ריעו וכסף בקנה ישקלו: זכרו ואת
+: עכשיו והבחינו מה בין לי ולהם: וכל תפצי אעשה' זה אשפיל הח
.ו ארים: עיט' איש פוריי כמו עטה וטעם* איש עצתיי שגליתי לעבדי
3 הנביאים להשפיל בבל על ידו תתקיים * ותוא רריוש המדי: אכירי לבי
ששמו עצמם לאכול וליהנות מן. העולם לתאות -לבם ונפשט כשראו
שאינן נגאלי' מבבל וישועתם מאחרת לבא בנפול בבל ועמרה מדי
אחריח ולא נגאלו ולא עמדו ובכי ומספר כרניאל |חביריו* הרחוקים
בלכם וכרעתם מצדקתי ומישועתי כשראו שלא נגאלו אז: לא כמן
שאתם סבורים אין לכם להתיאש מישועה שקרבתי צדקתי לכס* לא
תרחק כמו שאתם חושבים' שאף עָ'פ' שלא נגאלתם עכשיו לשגה הבאה
ברמו .108 !
7 81411 1 - 1.
יעטר. כורש שנתנבאו נביאי עליו ויעלה אתכם לארץ: ואע'פ' שמדי
0
כי אחר יטלוך תחת מדי ולא את והוא לשון לא תוסיפיי רכה \ענונהי
לצאת משביה ולטלוך עור: אלא קחי רחים וטחני קמה כרין שבוית'
כרכתוב ער בכור השביי וכת' ער בכור השפחה אשר אחר הרחים*
וכת' ויהי טוחן בבית האסורי'* גלי צטתך+ ואם אין רחים של יד גלי
צמתךי חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות לטחון בריחים של מים'
צמתךי בשרה שצומתת תחת בגדיח לכסותו* שובלי שבולת חירך והשוק :
נקם אקה טמך ולא אפגע ארם שיתיצב לפני: גאלינו יי' צבאות שמו
קרוש ישרא'י ואין לגו להתיאש מישועתוי וטקרא זה בשיט' לישועתך
= קוותי "' והנביא מפסיק דבריו ואו' כן: גברת סטלכות'
ולהתגבר ולהתגשא : שאם אני קצפתי על עטי על הטאתם ואתנם בירך
ליסרם ולהכניעם אלי ואֶת לא שמת להם רחטיםי דרך העולם כשהטלך
כועם על בנו ומופרו ביד בגו ליסרו ולהכותו אינו מכהו טכת חולי
ומות כי ירא הטלך את אביוי שכשיעבר כעסו ירחם עליו ויקרבנו* אבל
את אכי קצפָתי על בני טעט ואַת עורת לרעה : ולפי שנתגאית בלכך
ותאמרי לעולם אחיה גברת במקום עסו. ועטו השליך מעל פניו לעולם
ער לא שמת אלה הרעות שאני מביא עליך על עטי על לבך ולא זכרת
אחרית הרעה שסופך ללקות על עטי ולא מאסתים ולא געלתים לכלותם
בידך* עדי לעולם' כמו זאת מגוחתי עדי עד' וכפל חוא על לעולם :
עדינה* לשו' מערני טלך* גם קרוב חענין למשכן ללשון ערן ערנין* כלו'
לעולם אהיה גברת' אני ואפסיי אגי גברת לעולם ואפס כמוני עור
אחרי: כתמם נפל על רגע ביום אחרי ולשו' כיוון הוא שיחריו יהיו
חמים ומכוונים לבא עליך שניתם פתאם' ברב כשפיך' אף ברב כשפיך'
ולא יועילוך: ותבטחי ברעתך' אף בכל מה שהְרְעות היית בוטחת שלא
יינקם טמך' שאמרת אין רואני שירקרק אחריי במעשיי ליפרע טמניי
היא שובבתך טדרך הטוכה ליזהר טטכשוליםי שובבתך* כמו מחר אל
נבעה שובבום' שובו בנים שובביםי כלם לשו" חַשָאָה והפת המה'
ותאמרי בלבך אני ואפסי עור: ועל בטחון זה באה עליך רעה* פתאם.
שלא תרעי שחרהי לשחר פני אדם עליה להסירה מטך כל כך תהא
נרולהי כפרה' לכפר פני ארם עליה להעבירהי שואה' הוא ענן הבא
פתאם ברוח סוה וסער ומכפה את כל הארץ* וכן הוא או' ועלית
4
7
9
8 .4 .דננט 1א--15 זנטעצ+ תאג;זא8ך
כשואה תבא כענן לכסות הארץ: אולי תערוציי שתהיי נערצת ונוראה
.ג בעיני אויביך ולא יגְעו בך: אין זאת אלא נלאית ברוב עצתך ולא
יכולת לחיושע בח' הוברי שטים* פתרונו לפי עניגו אצטגנינים' מאשר
יבא עליך מוסב על (יושיעוך לוט' יעמרו נא ויושיעוך מן הרעות וטן
4 האויכים אשר יבאו עליך: כקש לפני אשי לפני אויביהם* אין נחלת
לחמם' א'ת' כשייטסרו ביר אויבותם יניחו על הכמתם לחיות' אין זאת
%.36 .6% שאף לאחר שאכלתם אש אין בהם תועלת להניהם'* כקש הזה שאין
5 טמנו גחלת להתחמם' להמםי לחומ' שם וברי חומ) כן היו לך"
כחוברי שטים כן סחריך טסביב לא יושיעוך* איש לעברוי לצר טקומו
וזוג ולארצו: שמעו זאתי שאני או' לבבל על הובריה וחזיה גם אתם על
נביאיכם ' .וטטי יהודח שבחרתי ליי לא באטת ולא בצדקה אלא בשקר:
ולפי שמעיר הקרש הטקורשת לי נקראו ואינן סבורי' שתחרב. לעולם
ובכך בוטחין ועל . אלחי ישר' שנקרא שמו עליהם על העיר נסטכו
שנורע שמו לכל יי" צבאות ואיום ורא הוא לכל חטים ולא יבא צר
ואויב בשעריתם' וכן הוא או' ובאתם בבית הזה ואמרתם נצלנו* שמ
או' להם נביאיהם בשם י": הלא הראשונות' ביוצא בסנחריבי טאזי
בטרם יבאו הגדתים לכם' פתאם עשיתי ותבא מפלתו מחרה על לא
הכיר אדם. ברבר מתי יחיף: וכל כך למה' לפי שטיריעתי שאני יודע'
4 ומכיר אותך כי קשה אתה לשוב מדרכך הרעה: ולכך הגדתי לך מאז:
באמור לך נביאיך שלום שלום מאתי בטרם תבא השמעתיך שלא תאמרי
עצבי עשם ופסלי ונסכי* הפסל שנסכתי ליי צום וגזר עליחם לחיות'
ותחזור בך ולא הועילי כי לעולם היית או' שלא יבא צר ואויב עליך'
6 כי חאמנת לנביאיך שהיו או' לך שלום שלום : שטעת אותם טמניי
חזה כלה שמאתי יצא .הכל* ואתם שכרור הזה שראיתם בעיניכם הלא
היח לכם להגיר לבניכם נבורותי ונפלאותי ולחאמין ביי ולא עשיתי נם
עור השמעתיך חדשות כגון של נבוכר נצר ונצורות וצפוכות ושטורות
אתי שלא ידעתם מעולם : שעתה מחרש נבראו ולפני יום זה . שכראתים
לא שמעתם מאחרי ולכן קירטתי להשטיעם לך פן תאטר בעת בחתה
8 חנה ידעתים מתמול שלשם על ירי פסלי ונסכי ! גם לא שטעת טנביאיך
וטפסלך ונסכך גם לא ידעת מעצטך טתכמתך שתחכם והשכיל להבין
אחריתך שסופך לגלות* נם מאז שתשמעתיך אני על ידי נביאיי. וגם מאז
שבאו לא פתחה אזנך לחבין ולשוב* ולפי שידעתי כי בגור תבגור
1 צזת--9 זתץטתה ןגזגמד 119
ופושע מכטן קירא לך: כל טח שאגי מאריך לך למען שטי הנקרא 9
עליך ועל חעיר אאריך לך ולא שאתה ראוי ועל ההלתי שיחללוני באריכות
אפי וסבלנותי אהסם לך+ לפי ענינו כפל על אאריך אפי: הנה צרפתיך 19
ולא בצירוף כסף אלא בכור עוני בגלות ושכיה וחרב ודבר ורעב ולא
להכריתך' ולמה צרפתיך להתניא סיגיך ובריליך להכניע בעטל לכך ולא
הכרתיך: לסעני לטעני אעשה על שטי הנקרא עליך ועל העיר כי איך 11
אסבול שיחל שטי בגוים וכבורי שיחא האויב או' ידי רסח ולא יי' פעל
כל ואת: טקוראיי נקרא בשטי:. טפחה* לשו' חשוייה ועריכה שטשוה 1,131
ועורך ומישב בירוי וכן טפחתי ורביתיי עוללי טיפוחים' יעטדו יחרו'
למצעותי כל אשר אצום להמטיר ולהצטיה טתוא רשא וחילופם להנהיג
לטוב ולרע: את אלה' שיאטר לסטה' יי" אחכוי שנלה לו סודו על 4
אותו שיעשה הפצו בבבלי כגון כורש שיעשה חפצי .בבבל הרועו יטה
בבשרים: אני אכי דברתי עליו טרס בואו אף קראתיו לעשות הפצי 15.
בבבל* שאף חשטים אני קורא לעשות חפצי; לא טראש בסתר 16
3
לעשות ולא עשיתיי אלא בגלוי באזני הכל גם טעת חיותה שם אני
שוקר לעשותה* ועחה על בשורה זאת אל אלחים שלחני אליכם לכשר:
ומפרש הבשורח* נאלך' שנאלך טעולםי מלטרך תורתי טעולם להועיל 27
ב ו
יצטרכו לכך+ אכל לא צרכו לכך שדרך "שוב הלכו: אין שלוםי על ג
ויחי כנחר שלומך מוסב שתבמיח לנכנעים מפניו ומקשיבי מצותיו
והמורדים והפושעים בו שיעטדו בו ויתערבו * בנוים אין שלום להם* .39 .₪1
כיוצא בו תמצא בעניין סלו סלו פנו ררך לטטה* לחחיות רוח שפל"
ולב נרכאי'י חם הנכנעים מפגיו' בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק
ולקרוב* אבל הרשעי' כים שנגרש שהשקט לא יוכלוי אין שלום אטר יי"
לרשעים* והן יכלו בגולה ועליהן הוא אוטר ואצרף כבור פיניך ואפירה
כל ברילי': ומפרש איך ישר' מגיר ומשטיע לנוים מרחוק נאלת אלהינו 1 .אוו
100 6 ןזמ
שכך אוטר ישר' שטעו אלי איים תו'י מבמן קראני לו לעם שי
5 וגוי-קרוש לו; וישס פי כחרב הרה כנגר אויביי וכל כלי שיוצר אין
עלי לא יצלח וכל לשון שחקום אתי למשפט ארשיעי בצל ידו .
חונר חרב על יריכו או החרב תחת ידו הרועו השמאלית* דטיון עו
הסתירני אלא שהחרב נראית תחת ורועו והחץ טסותר תוך האשפה'ון ג
וכח טליצת חרברי אני חרבו וחציו ליפרע מן הגוים אויביי. שעזרו]ןן ץ
לרעה כשקצף עלי: ואותי קירב אליו תיחסני ואטר לי עכרי אתה אק
4 וני אמרתי* בהיותי שפל תבה בארץ אויבי ועברים משלים בי שרק ,,
= אין טירם ואע'פ' שלבי הערל נכמץ ושכתי אל אלחי בכל. לכוי לרי,,
אני ינע להכניע לבי ולשוב אל אלחי לתתו ותבל כחי כליתי לשוב. אליזק,
בצום וכבכי ומספר ומאלחי משפטי יעברי אכן+ אכל וראו ידעחי שלא/ן ן
קיפה שכריי ומשפטי חראוי לי את יי' היח שטור לי ולא טלוו ןן
ופעלתיי ושכר הכנעתיי את אלהיי ולפי שלא הנע קץ
גג טרחמם ינהגם' תייר רחמן הטרחם
1 ירוטון' טאין שחת וטיט: הנה אלה
4 הבומחים בו' ענייוי שנכנעו לפגיו:
5 בגולה זמן גדול שעזבתיה ושכחתיה: התשכה אשה עולה אהר שנידלתו ,
ורוטמתו שלא לרחם בן בטנה להשליכו טעל מניה לעולםי גם /אלה* |
אשה עולה ואשה בן בטנהי תשכחנה בניה טַרְחָם ואגבי לא
שאין כעסי לעולם בלא רחמים : שחרי על כפים הקותיך להיות עיני
מרחוק
תיון
.1 1 .דע 111 11
תמידי הומותייך הנהרסות נגרי המיר לבנותם: מהרו בנייך' 17
אלייך כטו שמפרש מקרא שאחריו* וטהריסיך ומחריבייך
ממך יצאו ולא יבא עוד בך ערל וטמא: כלם נקבצוי בנייךי 18
זה לעתירי כעדי חלבשיי שתתפארי בם: כי הרבותיך* לסעל' אטר 19
יסיך ומחריבי' ועליו מופב זה לוטר כל הרבותיך וארץ הריסותיך
וארה שממה טמך לשעבר מאין יושכי כי עתה תצרי וחרחקי טיושב
וג בגיםי ורחקו טמך מבלעיך: בני שכולייך. שנשכלת טטך ער עתח* סג
ליי נש הלאה בשבילי: שכולהי מבניי שילרתי שנפלו בחרב וברעב 1
בר ובשבי' ונלמורה מאישיי טלה וסורה ממגו: הא הוא טשא 5
טק חזרועי וכן שלא מלא כפו קצר וחצנו מעטרי ואחר בנים ואחר
וח בין בחצן בין בבתף: ועפר רגליך ילחכו כפל על ישתחוו לְךי וכל גפ
---
1ב
| שכי גבור יוקה* ואחריו ואת יריבך אנכי אריבי כשיטת התשכה
וה עולה* ואחריו גם אלה תשכתנה* ואחריו ואנבי לא אשכחךי וכה
/דוגו כלפי ישר' שלקחו הארץ טיד תאומות בהרבם וכקשתם* על .5 .39 .84
* הק'ב'ה' וסבורי' שנשתקעה ביר אויביהם' ואו' להם חיוקה מגבור
שלקה בחרבו ובקשתו תוריק הוא בכך תכות יש לו בוי כענין
ת אשר יורשך יי' אלחיך אותו חירשי נמצא צדיק תבור אחד בכפילן*
וני וטלקוה אחר: גם שבי נבור יקח א'ע'פ' שאין דרך העולם יקרתו 24
ותי ומלקוח עריץ ומאויים מרוב נבורתו יטלט מידו* אבל טלקוח ושבי
לך לא וקה ממך לעולם שלא ישוב לך* והארץ שלקחתי מיד שבעח
ים לנחלתי ולטכון שכתי והורשתיה לכם לעולם תשוב לכם' ואת1
"כך ובעל דינך שנרלה טירך אנכי אריב לוטר העולם וטילואו שליי
וני נמלתיח מן האמורי ונתתיה לעמי ובעונותיתם גלו מטנה עכשיו
גי מחזירה להם ואין לך בה כלום' ואת בנייך אנבי אושיע ואושיבם
ארצם: והאכלתי את מוניך* שרוצים להונותיף טאחהתך' את בשרם' 46
כל אונאה שבטקר" לפי המשט אינו אלא גזילת קרקע ואב לכלם ולא
שו נשיאיי עור את עטי להונותם מאחחתם: אשר שלחתיה* על ידי : .1
ות רבר שמצאתי בח שלא הייתי מרחם בשבילה גם עליכם* כענין
וסצס מ1))6ואו ו עם 1
-3
₪-(
1811 1 0. 12
ואת בניה לא ארחס כי בני זנוני' המה* אשר מכרתי אתכם לו' בנשיי
שתהיו נואשי' טישועתי ולא חשובוי חן בעונותחיכם נמכרתם ולא בגשיי
ובפשעכם שלחה אמכם ולא בזנוניה על ידי ספר כריתות' ואין הדנו
חלוי אלא בתשובה' שובו אלי ואשובה אליכם : ומפרש איך הם כואשים
מן הישועהי שמרוע באתי אליכם עתה בגלות בבל על ידי נכיאיי להשיבנט
אלי ואין איש נשמע ליי קראתי לכם שתשובו ואין עוכה כאילו אי
יכול להצילי הקצר קצרח ידי טפרות' הלא כמה פעמים ראיתם שתעלחי
אתכם* הן בנערתי ראיתם שאחריב ים ובסררי בראשית אני שולט קל
והוטר במה שיר ארם שולטת: יי' אלהי' נתן לי לשון לימודי'י הנביא
אומר להם כך שהק'ב'ה' נתן לו לשון למודים* רגילים ובקיאים לדעת
לעות רבר בעתוי אף דבר שחוא יעף וינע לארם שמתנאין מתינעין נו
למוצאו* כענין כל הרברים ינעיםי בעלי יגיעח* כענין ואהשבה לרעת
ואת עמל הוא בעינייי בשל אשר יעמל הארם לבקש ולא ימצא* תוסל :
ועיפות ויגיעה לשו' אחר הן' ואו' הגביא שאף רבר שהוא עטוק ורחוק
מאחרים לטוצאו וייעפו חכמים ויינעו למוצאו מצוי הוא בפיו ובלשוט
לרברו בעתוי ויעיר לו אזן בבקר בבקר לשמע ולחבין כחכמים חליטודים
בו שרוח חרשה ולכ חרש להבין בורא לו לבקרים : ואנכי לא טריתי'
לתת כתף פוררת שלא לשמוע תורתו ומוסרוי וכן תפרש אחור לא
נסונותי כענין הכל סג יחרו נאלחו אין עושה טוב: אלא נוי נתתי
לטכים לא'ב'ר ומוריי המורים אותי: \'י' אלחים יעזור לי שלא לחיות
עוד מוכח ונטרט ונכלםי שפתח לי אזן לשטע ולהביןי על כן לא חשבתי
כלמה ברבר אלא שמתי פני כחלטיש כאילו איני טרגיש וכפפתי עצמי
לפניהם ללמור* והרי שיטת זו כשיטת כי בן חייתי לאבי במשליי ואתע
כי לא אכוש בכך אחרי שחמקו' עזרני ואני משכיל ומצליח בתורה ובמוסו
עד שמלאתי רוח וחכמה ודעת ותבונה ומשפט וצדק ויראת 'י'* שעתה
אין לארם פתחון פה לפניי: ואם בא לריב אלי מצדיקי מי שרועה
להיות בעל משפטי ינש אלי: שהרי יי אלחים ימר לי מי יוכל לחייבני
במשפט: הריני מודה שטוב היח לי כעס משחוק והכלמה מכבוד והתבנעה
והשפלות מנובה לב* וכבוד ויקר ואורה ושמחה חן לי עתה ששמעתי
לקול מוריי עברי אלהינו: גם אתם אמרו עתה טי בכם שהוא ירא י'
.תסץס םס))1עא 15 חכמים :
15 184111 1. 11--11. 0.
שמע בקול עברו חמורה אותו הררך הטוכה והישָרה וררכי האורה שהלך
דרכים חשיכים שאין נוגה לו לעולם במה שיבטח בשם יי' וישען באלחיו'
אין זאת אלא ודאי אפי' הלך בתחלה השכים האיר לרגלו דבר אלהינו
לבסוף כטוני שבתחלה כלמה וקלון ולכסוף כבוד ועטרה: אלא מה
שאתם הולכים חשכי' ואין ננה לעולט לפי שכלם קרחי אש לילך לאורה
והגחתם נר אלחינו המאיר לרגליכם ואור לנתיבותכם שהנחתם דברי
עבריו חמורים לכם דרכי תאורה* ולפי שמיסרי' וטוכיחי' אתכם והלכתם
אחרי נביאי השקר ללכת בררכי חשך ולפי שאו' לכם שלום שלום
בהנופתכם' ועתה לכו באור אשכם בלא סכשול: אין זאת' כי טידי
היתה זאת לכם לנרי ולאורי הלכתם בלי מכשול* כל זמן שרבקתם
בי והלכתם אחרי* אבל עחה למעצבה תשכבון בטקום נפילְתכם שאתם
= נופלים ונשברים במכשלות דרכיכם במחשכים : ועתה שמעו אלי רודפי
צרק ואראה לכם כי עבודת אלהינו היא דרך האורה והחיים והטוב '
ובמה: הביטו אל אברהם אביכ' ואל שרה תחוללכ' ששטעו לקולו עבדותו'
כי: אחר יחיר חיח כשקראתיו וקירבתיו אלי מבית אביו וסוף ברכתיו
וחרביתיו: כי נחם יי' ציון אם תשמעו ותשובו.אליו בכל לבי נחם כל
הרבותיה* כאברהם אביבם שתחלתו אחר וגר בארץ ופופו נתברך זרעו
ויירש הארץי מרבר וערבה כפולי' בכל מקוםי ימצא בה לעולם אם
,0 .ו
חשטעו אליו: כי תורהי תורת חיים ואורהי מאתי תצא ולא מאחרים' +
ומשפטי' שאני שופט עולטי' איש מאויבו וזה אשפיל חה ארים' בענין
משטים חשמעת דין ארץ יראה ושקמה: ולכך שטעו אלי שקרוב צדק' 5
לכם' יצא ישעי לכם חרועי עטים הנשלטים ונרטפים מאחרים ישפומו
מאויביהם' אלי איים הגשפלים יקוו לשופטם מאויביהם : כי שטים* כי
אם שמיםי ותארץ' ואם תארץ ואם יושביה* א'ע'פ'כ' ישועתי לעולם
תחיח' דמיון כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסרי מאתך לא ימוש
ונו': עם תורתי בלבם' אותן השומעי' אלי וטצפים לישועתי* אל תיראו
חרפת אנושי באטור אליכם כל חיום איה אלחיכם שאתם מצפים לישועתו
כשימשוך עליכם הגלות וחשיעבור : יאכלם* כן יאכלםי וצרקתיי לך :
לבשי עז להושיע עמי בגבורות ונפלאות' המחצבת רהב * המוחצת זידונים
וניאונים בים פוף* מחוללת ההורגת תנין שבים במטה בהבקע הים'
וכיוצא בו אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תגינים על המים'
6
7
8
9
המחצבת* כמו על כן חצבתי בנביאים הרנתים באמרי פי: דרך לעבור סו
14 .5 111--11 .1 זואך18/0
נאוליםי וכן עשי להם גם עתה להחרים לשון ים מצרים ולחכות תנהר
ו לשבע' נחלי'י וחיתה להם טפילה כיום עלותם טסצרים : ומרויי י*
3 ישובון' לארצם' ישינו* אותם' ונסו' מחם : אנבי אנבי דוקא ולא אחרי
מאנוש שימות ולא יאריך בגרולתו. וכבורו : ותשכח. יי' עשך במת
שתיראי מאגוש שחיה לך לזכור גבורות אלהיך וכחו הגרול שהוא נוטה
שטים ויוסר ארץ מתוך תחו וכהו וריק* קל וחוטר שיוכל לחקן עיוות
העשוים והברואים כברי והוא שא' יי' עשךי ואיה חמת המציק* הרי
4 מת וחלך ל1: מיהר צועה וכרטס וכלוא להפתח מכלאו שנכלא מפכיו שלא
היה סבורי ולא יטות לשחת* מאימת מות ורעב כמו שהיה סבור* כי לא
5 יחפר לחמו ברעב במצור ובמצוק שימות המציק ואבר שטו: חוכבו ="
אלהיך שרוגץ ומניה הים מועפו שחיו הוטים גליוי וכך אניח ואשקיט
6 וארגיע טעליך חמת המציק : ולפי ששטתי דברי בפיך ולכך בצל ידי
כסיתיך כמו לנטוע שטים וליסוד ארץ לעולם כן לאמר לציון עמי
לי אתח לעולם כיטי חשמים על הארץ: התעוררי קוטי מוכיח על צעה
שלשון טרטס ורוחק הוא* וכן אשר אמרו לנמשך שחי נעבורה ותשימי
כארץ נוך וכחוץ לעוברים' וכן התנערי מעפרי התפתחי מופרי צוארך:
קובעתי מלשו' קובעי רבר חלול ועטוק ובית קבול : אין טנהל להי שאין
מנחל לח בהיותה הונגת ונעה כשכור בשתיית כוס החמה
כררך שמחריקים השכורי ולכך נפלה ושכבה לארץ בראש כל חצות
9: והכל רומסי' ושוכבי' עליח : שתים הנה זונות זוגות' השור שבאו עליך
שודרים ושדדו ובחזו את שלךי ואם באת לקום ולחציל נפלת ונשכרת
ונשברו רגלייך מפני שכרון יין החימהי נמצא השבר מחזק את השודי
והרעב ' במצורי ואם באת לנוס טן העיר מפני הרעב הרי החרב מוכנת
מבחוץ להרנך ועל כרחך יש לך לטות ברעב או בהרב' נמעא מחד
החרב מחזיק עליך הועבי ולכך או' טי אנהמךי במי אנחמך* שמא
0 בבניוך : . חרי בניוך עלפו ברעב* כתוא טכמרי בתמחון לבב ובלתותי
כל חמת ין ושתייה הוא ארפ : ענייהי טוכנעת וטיוסרת : מוניך:
.1 חממינים ומטסים לבך בפחר כנגר אויביך ולא תפחדי מהם עודר: הנם
נמכרתם' אין לארניכם עליכם כלום שתתעכבו לצאת מידו על פריתבם'
, והוא שאו' ולא בכסף תגאלו ולכך תטחרו לצאת : בראשונהי תחלת
שיעבודם לגור שם ואם שיעברו בם לבסוף ט'ט' הרבה הטיבו להם בימי
5 -עבון* אבל אשור באפס טובה שחטיבו להם עשקום ורצצום : וגם
156 13411 1-5
*בגלות זה מה יתרון וכבוד לי פה כי לקה עטי ממני הגםי מכרתי .ל.סן .₪
אתם בלא חון ולא ריביתי במחיריתם שחרי משליו יחילילו עליו ואני אין
לי כבוד בכך שאמרו שאני פעלתי זאת אלא הטיד כל היוס שטי טגואון*
מתגאוץ בכך שאו' שירם רמה ואוט' לעטי איה אלחיך ועטי מפחדים טפני
חמת המציקי לכן ירע עטי שטי ויאמינו בי בהכברי באויביהם: ירננו' 5 ,6
יועקו אל העם שאלהיהם בא' כי עין בעין* פגים בפנים' יראו כבוהן *:
בשוב ** ציון : צאו טשם' מארץ תגויםי ועל לעיני הגוים מוסב' אל ונ
תנעו* ואל הקרבו עוד ערל וטטאי הברו וחזכו והמחרו כי לא תוסיפו
עור ליטמא בגוים* חברוי לשו' וחזכותי כבור כפיי זוך וטוחרי נשאי כלי
יי הכהגים וחלויים התקרשו לשרתגי: ופגאי יש לכם להכרר ולהטחר 13
כי לא בחפוון תצאו כי חולך לפניכם יי' ולפי דרכו תלכו גם אתם אחרין'
ובמטוסה לא תלכו כי הוא מאסף לטהניכם והולך אחריכם ואין איש
רודף אתכם : הנה ישכיל ויצליח מאד עבריי בימים התם הם המוכיחים 13
ומשכול'" לרבים ונאנחים תאנקים על כל רעותיהם* ועל למעלה מוסב
שא' שטע בקול עברו וענויו ומחלתוי כענין ואחי נגתע כל היום ותוכחתי
לבקרים וכאשר תראה באליהו ובירטיחו ובבל הנביאי'י ואף משה אטר
הרנני נא הרג ואל אראה ברעתי' ואף ברניאל תראה שחיה מצטער
ונחלה על שבר עטו וטבקט עליהם רחטים בצום וככי וטספר וכל
הנביאים כן' והוא הגגע והחבורה והטוסר והריכאות והחולי שכת' בענין
והי וחיו נבזים ושפלים בעיני העטים וכל רואיהם ילעינו להם* ואף בטי
עטם מבזים להם ואו' כי בעוגם ובהטאם לוקים ואין ישועתח לו באלחים*
והמקום יודיע להם כי לא בעונו לקה ונתיסר אלא טאנח וטאנק הוא על
רעתם ומצטער ומתענה ומסנף נפשו לבקש עליחם : כאשר שטמו על
- ב
והיו חמחים על תארך וטראיתך. שאינך כאשר אדם כן יהא טשחת
וחשוב. ומגורל טשאר אכשים - טראיך: וכאשר שטמו עליך רבים .ולא 5
חשבוך והרחיקוך מהם כן תזה ותשליך נם אתה מעליך גוים \רבים:.
משחת חשוב וגדול כמו למשחה' וכל טשחת כן הוא כמו כי. משחתם
בהם מום בם' תובח משחת:. שניהם לשון פיטום וחשיבות ושניהם
פירשתים במקומם פירוש מבואר שכן הוא האמת' אף שאין השיטת
ו
4%
היתח .א 1
9
0.
6
16 6 .זז 18111
נכונה עניין אחר מלשון כאשר וכן שאחריו שהיא שיטת וכאשר יענו
אותו כן ירבה וכן יפרץ* כן כאשר שממו לשעבר על קילקול מראהו כן
עתה משחת וחשוב מראהו: עליו* על פחדו ושאתו והור מלכותו* יקפצו
ויסגרו אפילו מלכים "פיהם שלא לדבר ולפתוח פה' כי אשר לא ספר
להם מאחרים ראו מזה ואשר לא שמעו מאחרים התבוננו ממגוי וכן
אומר על אשר ספר לחם מטנו: מי האמין לשעבר אילו נאמר לנו על
זה האיש שכך היח מצליח ועולה* כשהיה נבזה וחרל אישים איש מכאובות
וידוע חולי מי היה מאמין לאותה שמועה' דמיון מי מלל לאברהם * חרוע
יי כזו על מי ננלתה להתהפך איש לאיש אחר כזה : שהוא עולה ונרל
כיונקות האילן לפני האלחים וכשורש שעולה וגרל מארץ ציה כן הוא .
עולה ונדל מתוך חלאים וייסורי' ולשעבר לא תואר לו ולא חדר וחיינו
רואין אותו לשעבר ולא מראה* ועכשיו הוא נאה והדור שאנו מחמדין
לו להיות כמהו: נבזה מכל ארם וחרל אישים היה וידוע חלי* רניל
ומלומד'. וכאילו טסתר הק'ב'ה' פנים ממנו וכאף ובחימה הוא מיסרוי
הוא בינינו לשעבר: אכן עכשיו אנו יודעים שלא על עונו ופשעו לקה
אלא חליינו שהיה לנו לחלות בעונינו הוא נשא שהיה נאנח תאנק
ומסתנף ומעונה ומחלה עצמו על שברנו העתיד לבא עלינו ועל הרעה
הבאח עלינו* כענין ולא נחלו על שבר יוסף* ומכאוב שהיה לנו להכאיב
לבנו על רעתנו ולהיחלות על שברנו הוא סבלם ואנו לא שמנו על לב
כל רעתנו ושברנו והיינו מתענגים וטתערנים הרג בקר ושחוט צאן אכול
וטתה והיה כזה יום מחרי כענין הוי השאננים בציון והבוטחים בהר
שמרון שלא היו סבורים שתבא עליהם ועח ואו' מי יחת לנו ומי יכא
בארמנותנו* ולכך חשבנוהו נגוע אלהים ומוכה אלהים ומעונה * שעל
חטאיו המקום מיסרו ומרכאו כך : וחוא צדיק היח ומפשעינו חיה מחוללי
לשון מחוללת תנין* מוסר שלומנוי ייסורין שהיה לנו להתיטר במקום
שלומינו שהיינו מתברכי' בלבבינו לאמר שלום יהיה לנו והיה לנו להרגיש
ולחלות על שברנוי עליו היח ולא עלינו שאנו לא חלינו על כך והיינו
שאננים ובוטחים והוא חולה וטדוכא* ובחבורתו וחליו שהיח לנו לשים
על לב ולחלות על שברנו נרפא לנו ולא הרגשנו בו שהיינו אומרים
שלום יהיה לנו' כעניין וירפאו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום
שלום' ונביאי אמת שחיו רואים את הנולר היו נאנקים וטוכים וחולים
על שברםי ומפורש נרפא לנו: כלנו כצאן תעינוי לחזר כל אחר אחר
1 הו 1 .11 17
הנאתו* ויי הפגיע בו את עון כלנו להתענות להסתגף ולחיאנק ולהחלות
על שברנוי כענין אם לא הפנעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האויב !
נגשי נרחק במכאובים וייסורים וכחרפות ובזיון וכליטות ורוק שמכלימין
וממין אותו' ולא יפתח פיו אלא מצדיק עליו את חדין: מעצר שחיה
עצור מפני טכליטיו ומחרפיו ומבזיו ומבקשי נפשו* וטמשפטי השפטים
והייסורים והמכאובות שעליוי כטעט לקח מארץ החיים ומתי ואת דורוי
הרעו וחולרותיו* טי ישוחח* בעודו בצרה מי יאטר שיראה זרע ויאריך
ימיםי ואת רורוי כמו רורי נסע ונגלה מטניי כי גמר ונפרש מארץ חיים
בעיני כל רואיוי נגע למוי נגע שחיה ראוי לחם : וכאשר הניע עד שערי
מות ויתן את רשעים קברו אמר כי רשע הוא בחטאו הוא מת ומות
רשעים יש לו למות בחטאו וחצדיק עליו את הריןי על לא הטפ עשה
שיחיה ראוי לירון בכך וחיה יכול לקרוא תגר ולהרהר אחר מדת דינו
של מקום: ואם תאמר אחרי שלא חטס עשה ולא מרמה בפיו למה
בא לירי כך וכך נאמר ויי חפץ דכאו והחלי אותו לנסותו ולצרפו ולבחכו
שחרי בעבריו לא יאטין וטכניסם לנסיון לצרפםי ונסהו שאם תשים אשם
נפשו אשם בעצמו להרשיע את עצמו ולהצריק רינו של סקום אז ירפאהו
ויחייחוי יהאה זרע יאריך ימים וחפץ יי' לעשות משפט וצדקה בארץ
ולשבר מתלעות עול לחציל עני מחזק טמנו תעני ואביון מגחלו בידו
יצלח' שיתן לו טמשלה וגרולה ושררה לשפוט עניי עם ולרכא עשק
לרין עטו בצרק \ענייו במשפט ; טעטל נפשו ומייסודי' שחיה פובל
לשעברי יראה זרע יאריך ישבע יטים* ברעתו יצדיק צדיק עברי לרבים
ויצול עני מחזק ממנוי ועונות הרבים שיהטא איש לאיש תיוותם הוא
יסבולי חכל תלוי עליו וחוא ישא טרחם וטשאם וריבם ועליו לתקן הכל
ב רעת ותורח יבקשו מפיהוי ועונותם לור פוּרְפָייט ' ;
אחלק לו עשר וכבורי אשר הערהי אש5וייףא** למות נפשו בשבילו.
ואת פשעים נטנחי בחולי וייסורי' כאילו הוא רשע וטחוייב בכך* וסבל
וחרשיע את עצמו והצריק את דינו' והוא הטא' הזב רבים נשא
וטכאוכם* ועל פושעים יפגיע ויתפלל בערם אלי לרחם עליהם א'ע'פי
שהוא לוקה על ירם : רניי זעקי רנהי אַשֶקרִיע*י ומשמש ועקת שמחה
.()0000₪004 ,7108:= 06701 .אָ0() ג[ווטצפ\. * | .)]4/זה) ץ] 1
.אשקריץ ,218 : אשקריא == אשקריע ,16 + .יחטא .18ג *
0 1
וו
ג. ו
4141 7. 4 146
וחלופה כגון ירא כל חעם וירנו* כי רבים יחיו בני שוממה יחידה
וגלטורה מבני בעולח שתמיר בעלה אצלה' כגו' אומות העולם שלא גלו
מארצם: הרחיבי מקום אהלך ופַני טקום לבנייך חרבים שבאים אלייךי
אל תחשוכיי אלא כמו שיותר תוכלי לנטותם ולפורסם תפרסי אותם*
האריכי טיתריך למתוח היריעות ברוחק' חזקי בארץ לתוקעם הימב:
4 39 תפרצי* בבנים: טרובים' יושיבו טרוב אדם: אל תיראיי בימחי בי כי
לא תבושי טמבמחךי ואל תכלטי' אל תהי נכלטת על שגלית בעונך לוס'
עור לא אשוב אל אישי הראשון' כי לא תחפירי טחקותך א'ע'ם' שאת
עכשיו כאשה אלמנח' כי בשת עלוטיך שבייש אותך על דרכי נעורותיך
תשכחי* כל כך ייטיב לך+ וחרפת * אלמנותיך שהרפוך אויביך איח
7 תשאת חרפה עליו: כי בועליך * שיבעלך ויקרבך אליו ויפרוש כנפו עליך
?2 הוא עושיך שעשאך תחלה ער שלא חיית בל שכן עכשיו שאת עשוה
6 ועומרת שיוכל לחקן עיותך ולגדלך* ונואלך עתה הוא קדוש ישר': כי
נאישה עזובה טאישה הגם ותעצוכת רוח על שהרעו לה הגם כן קראך
יי" אליו וקירבך כאילו לא המאת לו וכעס. עליך חנ ' וכאשת נעורים
האחובה שנמאפת* טאישה בשעה כעסו ואחר-כך זוכר אחבתה וטנהם
7 אותח ומדבר על לבה ומקרבה ! ברנע קטן* לא עזבתיך לארך יטים כי
8 אם טעט' כעניין כי רנע באפו* וברחמי' נרולים, וארוכים מאד : בשצף
9 קצמי בבחלת הקצף' ובהסר עולם שלא יפסוק" חילוף רגע ו כי טי נחי
צטו טי נח* זאת' ההבטחה שאני מבטיחך' ליי שלא. אשגה מוצא שפתי!.
1 כי החרים ימושוי אף אם. חתרים : פוערח' לגלות מאחל לאהל וטמשכן
למשכן' לא נחמח' נחמה קייטת שלא תסתערי עוד אלא אחר שמתגחטת
מרעח זו חוזרת ומסתערת באחרת' חנה אנכי טנחם אותך עתה באתרונה
נחמה קייטת לעולם* הנה אבי טרביץ בפוך וטיישב אבני בניינך שלא
תסתערי עוד לנלות ולנור באהלים ומשכנותי בפוך' ענין סיר הוא וגאה
וחזק הוא* כמו ותקרעי בפוך עיניך' וכלפי שתפס למעלה לשון אהל
ומשכן שהוא יישוב עראי וטלטול וצער בתחלת קבוץ בניה או' לנחטה .
5 אחרי כך בבניין* עולם שלא תצטער ותיטלטל עור : שמשותיך* חלונות
חרפת אשר חרפוך אויביך צורי חשב אל חיקם שבעתים .גת מכ 1
קים ' .0 ם40|נ₪ ₪ כו המא * .ואז ירדף צורריי
)גחו
.4 .ם--18 :ו 10
לאורה' וכל גבולך* ערי ארצך' לאבני חפץי כנון שיש: ואם תאמר מוז
יתרון בכל זה עור יחטאו ותיחרב ארצם לכך נא' וכל בנייך למודי *
ודרכיוי ואז ורב 'שלום מסביבי כענין ועמך כלם צדיקי' לעולם ירשו ארץ
שיברא להם לב חרש ורוה הרשה יתן בקרבם וטנדולם וער קטנם ידעו
את יי'! בצדקה שתעשו תכונגיי אֶשֶסְריץ אַרְצִידְאיי רחקי מעשקי
בטחי בלבך להתרחק מעשק אדם שלא יעשקוךי כי לא תיראיי כי אין
לך לירא אחרי שאת עושח צדקה ומשפט' וטמחתח מוסב על רחקי וכפל
על מעשק: חן נור יגורי אך רשות יחיח אל העושק וחמְהַתֶה והמיָרא
אותך לשעבר לגור אותך וגרים גרורים ושפלים יחיו בארצך ולא
עוד' אפס' רק שמאותי ומטני ינור הגרי אותו שאבחר ואחפוץ ולא
שישבו בפני עצמם בארץ כבראשונחי אלא טי שנר אתך עליך יפל ויחנהי
נופל לך בגי בית ופטליא שלך יחיו עכרים ושפחות ושאר גוים ומטלכות
אם יבאו עליך לערער בארצך : הנה אנכי בראתי כננדם חרש בל
וכראתי פחם וטפוח' נפה באש* כטו פחם לגחלים' ומוציא ונומר כלי
למעשהו כהפצוי ואנכי בראתי להם משחי' לחבל כליהם : שכל כלי
שיוצר ויחורד עליך לא יצלח' הנה המשל והטליצה י שכל לשון שתקום .
אתך למשפט תרשיעיי יתורי כמו חרבות צורים שפתרונו חרבות תדודים'
וצורי' שם דבר על ירי הדביקות' אף תשיב צור חרבו' חירוד חרבוי
זאת נחלת עברי יי" שאטר למעלה חנה ישכיל עברי וכל בנייך לטודי
יי" הצדקתם תכותם ! חוי כל צמאי שעתה מתים בצמאי לכו למימ'
כלו' לכו הדרך הטובה שלא תרעבו ולא תצמאו שתלכו על מבועי מים'
ואשר אין לו כסףי לא כענין וטים תתן לי בכסף ושתיתי* בלו' קרוב
אליך הדבר מאד' אינו צריך לקנותו בכסף אלא בפיך ובלבבך הדבר
חלוי: למח אתם הולכי' דרך רעה שאתם חסרים כל ואתם שוקלי' כסף
לקנות לחם ואינכם שכיעים* ואכלו טוב* חנם : ברית עולם* ברית קרטוני
שכרתי לכם וחסרי דור וכרית שכרתי לו הנאטנים לו לעולםי שאף אם
יחטאו בניו לא אסיר מעמו שאין ביטול טלכותו תלוי אלא בכם שאם
אתם תהיו צריקי' לפני וראוים לטלכות לא תיבטל מלכותו לעולם' ואם
תתחייבו גלות טעצטח תיבטל מלכותו שאס אין צאן אין רועה : שהרי!
והן' 6 8ת80== 801700006 (68)0108 .'60177) 1060702 1
תס 1)468 ו
3
14
5
16
7
₪ - ₪
-
ל
[
-
10 9 זז--5 .זז זוגז4אד
עדי מעיד ומתרה לאוטים נתתיוי כענין ועתה מלכים השכילו הוסרו
שפטי ארץ עברו את י" ביראהי פן יאנף ותאברו דרךי וחחק שאר
ומצוה לאומים : תן וי לא תדע 'הקרא לעוברך על ירי מלכותו שנתתי
גוים נחלתו ואחותו אפסי ארץ' נמצאתם נכברים (עליונים על כל נוי
הארץ על ירו: * דרשו יי' בהמצאוי על שטעו שטע אלי ועל הטו אזנכם
ולכו אלי מוסבי בהמצאוי בעורו מצוי אליכם |קרוב לכם וקורא לכם
לשוב אליכם : ומח היא הררישה' יעזב רשע דרכו כי ירבה לסלוח
יותר משתחיו ראוים: כי לא מחשבתיי כמחשבתיכם שאתם מכטיחים
ומתנחטי' ולא ררכיכם . כדרכיי לרחם ולעשות לפנים משורת חרי :.
כן. גבחו דרכי לטוב ולרחטים ולחסר ואמת: כי אם הרוה* אלא הרוה
את הארץ: כי אם עשהי 0 יק
תובלון* לארצכם' יפצחו לפניכם רנה בררך: תחת הנעצוץ* שאין
צל וחרר לישב תחתיוי יעלה לכם ברוש* יעלה הדסי לנעימות ולריה
לחשיב נפשי וסרפר טעין הרס ונעצוץ .מעין ברושי וחיה ליי" לשם'
שדבר חרש הוא זה: כי קרובה ישועתי לבא אם תשטרו ותעשו: יעשה
ואת' מה שספרש והולך: ואל יאמר בן הנכר שגר אתך ויפול עליךי
מה אישורים יש לו לאנוש העושה זאת' הלא הברל יברילני יי" מעל
עטו' ואל יאטר הפרים השוטר משטרתי חמיד וטם ולילה לפגי ואינו
מונה לביתו הן אני. עץ יבש שכל כך אני שוטר משטרת אלחים שאני.
בטל ספריה ורביה ובמה אני מאושר וטה בצע כי שמרתי טשטרתו*
מעירני על כל ספרי מלכותנו שכת' בהם אתן לוי וקרי להם* וטכל מקום
לו מוסב על כל אחר: ובני הנכר' אם אין להם חלק ונחלה בארץ ובכך
חם מוברלים מעל עמי: והביאותים אל הר קרשיי שלא יוכלו ישר'
לךתותם לאטר אין לכם חלק ביי' ובטקדשו אלא להתפלל ולהקריב קרכן
לפני כלם שוין בביתיי ושמחתים בבית תפלתיי לשמוע טהיכלי קולם
ואעשה משפטם' לכל העטים' כישר' כתפלת שלמה: עוד אקבץ עליו
מן הגוים שישובו אליי לנקבציוי של עטו אקבץ עור משָאר אומות'
לעברניי כל זה חייתי עושה לכם אם תשמרו משפט ותעשו צדקה:
אבל עכשיו שאינכם שומעי' אלי כל חיתו שביער אתיו לאכול* כל חיתו
שריי צאן ובקר שבשרות' ותגבר ירי. חאוטות עליכם ותחיו לאכול ולכי +י
1: 8 83
+ זנ1--10 .זץ1 זד\זג8ן 11
כענין חיח לאכלי כי אכל את יעקב: שהרי צופיו' הצופים שהעטדתי
עליחם טלכיחם שריהם כהניחם נביאיהם שחיה לחם להזתירם להציל
את נפשם בראותם הרעה הבאה עליהם וחית היער הבאה על הצאן
לטרפם' עורים הם כלם אינם רואים את הרעה הבאה עליהם שיזהירום
לחציל את נפשס טיד מורפיחם' לא ידעו ולא חרנישו ברעחי כלם כמו
חשטרים את העאן שחן אלמים שלא יכלו לנבוח בבא החיות
הטורפות על הצאן לחועיק ולחצילי הוזים כמו חוזים מושלכי' וטושבבי'
מחמת שכרות כמו שיוכיח למטהי אהבי לנום' ולא כענין ותרד שנתי
סעיני !. והכלבים עזי גפש שתן עזים וקשים ברוחם כנגר בני ארם וחיות
לנבח ולנשוך ולקפוץ עליהסי חן לא ירעו שבעה כל כך טרודי' באכילחן
שאינן יכולי' להיות שביעיםי וטתוך כך אינן משניחי" לטרוף הצאן לנבוח
בחיות הבאות לטורפם לחועיק ולחציל כי לטלא בטכם תפשם ישיטו את
עצטם' וחטה שרועים בצאן לא ידעו הבין מעצמם שיהא לבם אל הצאן
סנו: צופיחם ורועיחם אוטרים זה לזה אתיו נקחה "ין וגו'* והיח לחם
כזה יום מחרי חטיר: חן איש מהם שם על לב לאטר מה זה' הלא
צדיק היה זח' וחיה להם לחשוב כי מפני הרעה נאסף הצריקי כענין ולא:
חראינה עיניך ברעה+ לא אכיא הועה ביטיוי ואתה תבא אל אכתיך
בשלוםי ולכך טיחר הצדיק לטות בקתער יטים כרי שלא תראינה עיניו
ברעה וקרוכ לבא עת הרעה עליחם ויטיה לא ימשכו' באין טביןי שאין
13
.וו
= בחם מבין וטרגיש שטפני הרעה נאסף אלא אוכלי' ושותי' ושטחים! =
יבא שלום שיבא בשלום חצדיק אל אכותיוי יכוחו אנשי החסר על
המי כמו עיניך לנכח יביטו. ועפעפיך יישירוּ נגרך' שם ישר נכח עסו .
טישר דרכבם ותצליתו: ואתם* הנותרים אחריהם' קרבו הנה לטשפטי
בגי עוגנה ומכשמה לא תחיהי* זרע טנאףי שזנתה* אטכם המכשפת
תחת אישהי בכל סקום ות אצל כשפיטי כי יפתה איש בתולה'
מכשפה לא תחיהי עד זגוני אמך וכשפיה* המוכרת גוים בזנוניח ומלכים
הלך נכהו כמו נכח "' דרככם' ביישור הטקום דרככם' כלו' המקום .
1. 1%
בכשפיה' אף כאן עתנה ותה : על מי תתענגוי סבורים אתם שאי 4
.וסצס מ06ו1וחד 5 וחזנה 1
.
ו
11
+
4
ו
: 1
4
: ]
ג
4%
3
1
1
:
צָּ
.
1
וג ולא ינעת בעבודתם! את טי מהם דאנת ותי אי כי תכזבי
בבריתי* שמא מיראתם שהיו חזקי' וגרולים וטטני כיזבת לי ות
ואותי לא זכרת בעברך אתם לשום אל לגל שאנקם
מחשה ומחריש לשונאי ומעולם אני ואותי 72 תיראי
3 על כל ררכייך: לא יותעילוך צדקתך ומעשיך* 2קועקך
אותם אלוהות שקבצת אליך לעזרךי ואת כלם ישא :/ח ויקח הבל
4 לעצמם לא יתעילוי והחפה בי' שייבנע מלפגיי וישוב אי;
בי בראותו כי אכי אני הוא סלו סלו הססלה -פקלו ממען'
8
2
ו
טּ
11
4
.ג .1עץת--15 .זנטת זו\זגמו 133
מכשול' אותם האשירים והמזבחות וחמצבות והאלילים' טדרך עטי
שחן להם למכשול ולאבן נגף והיכנעו ושובו לאלהי השמים: כי כה 15
| אטר רס ונשאי טרום וקרוש אשכן' ועם דכא ושפל רוח הנכגע מפני
אשכן להחיות רוחו ולחזק לבו בצרה המרוכא מפגי אויביו: כי לא לעולם 6
אריב את הרשע כי בשובו אלי וחיחי כי רוח האדם מלפני יעטף' אני
נפחתי בו נשמת חיים ומעשי ידיי כלם* לכך אני מרחם עליהם ואיני
נוקם ווטר בשוכו אלי: בעון בצעו קצפתי עליו ואכהו הסתר ואקצף ?ו
להסתר פגי טטגוי ודרך כעם אולי ישים על לב לשוב ולא שם על לב
אלא הלך שובב ותועה בררך לבו התועה: וכאשר ראיתי דרכיו כי לכ 8ן
הותל הטהו ואילו אעשה לו כדרכיו אני טכלהו הראיתי לו כחי ונבורתיי
כי אני מחצתי והכיתי ואגי ארפא' וארפאהו ואנחתו מדרך לבו הרעה
לדרך הטובה וחישרה' ואשלם ניחוטים לו כאשר יימשך אחריי ללכת
בררכיי ולדבקה בי: בורא ניב שפתיםי אשר שם פה לאדם הוא שם 19
דכר בפי לקרוא להם לשלום מאתו ולנחמם'. לו ולאכליו לקרובים
ולרחוקיםי וגם רפאתיו טטכה שהכיתיו בקצפי: אכל הרשעים' שלא 50
נמשכו אחריי בנחותי אותם לררך המובה ומאטו והלכו להם בררך לבם
במרד ובטעלי כים שחוא* נגרש ומתפשט לעולם בגאו גליו לשטוף הכל' .1 .1
להם לא קרא אלחי לשלום : ותנר לעטי פשע' שסבורי' לחיות צדיקים .אוש
לפני וחמיחים שאיני מושיעם כמו שטמרש וחולך: וחרי אותי יום יום ג
ידרושון: על ידי נביאיי למח איני טושיעם טיד לוחציהם* ודעת דרכיי
סה זה על מה זה איני מושיעם טיר לוחציהם* כנוי אשר צרקה עשהי
כאילו עשה צדקה ומשפט ולא הטאי ישאלוני טשפטי צרקי על כך
שאחרי שחם עושים הטוב וחישר לטה אני טסתיר פני מהם* קרבת
אלהים יחפצון* לדבקה בו וללכת אחריו: וכן שואלים אותי למה צמנו
ולא ראית ואתה תשיכם מאתי אין לכם לתמוה על זאת* הן ביום
צוּמכם ' אינכס טקדשים צום אלא לערכיכם למצה) חפין נפשכם ושאלתכם
לינוש איש את רעהו להשיב את (שילי וכל עצבים שאתם נעצבים אל
-9
ביום צומכ' וכיום עצבכם המצאו הפצכם לנגש העַז 0 !
אתם נאספי" שביום מופב אעצבכם כמו אל ימות אל יהיי או תפרש
חן ביום צוט' תנגושו הפציכם וכל עצביכ'י הויתור לשון חפץ' ויתור פרויש
.בלע' (56סתק 15גו8 ==18גה)) מח שיתרון וטוב לכם אתם נונשים :
14 .1 11 :ו8414ך
לבכם על מעשיכם בצום ובעינוי גפש אתם נונשים איש את אחיוי שעל
ירי שאתם קוראי' צום להצטדק ולהשיב איש טמון חבירו אתם מוציאים
חובותיכם .תונשי' אף טי שאין לו וכובשי' אותם* נמצא וכל עצביכם
כפל על ביום צוטכם ותנגשו כפל על המצאו חפץ* ולשו' ממצוא המצך
4 יוכיח למטה על המצאו הפץ שחן טקרשי' צום למצוא הפציהם: ון
לריב ומצח תצומו ולהכות ריעיכם באגרוף רשע שאתם מריבים עטם
וטכים אותם על ממונכם שאינן משיבים' ולא תצומו כיום' וכיום כזה לא
היח לכם לצום ולזעוק אלי להשמיע במרום קולכם : הכזה שאתם צמים
ומתענים לפני יהיה צום שאבחרחו יום ענות ארם נמשו* בתמית*
איש כאנמון ראשו לפני בלבר ושק ואפר יציע בלברי בתמיה* חלזה
תקרא צום ויום רצון ליי'י אין הרבר תלוי בצום ובכמיפת ראש ובשק
6 ואפר אלא בשברון לב וככפיפת לב והכנעתו כמו שמפרש והולך : הלא
זה צום שאבחר בו פתח חגורי אזור רשע וקשריו והתר אגודות מוטה
מעל צוארי חביריכם העניים ושלח רצוצים ודחוקי' תחת יריכם עבריכם
ואמהותיכם העברים חפשים וכל מוטה שיש לכם עליהם או לעבדות או
על ידי חוב תנתקו מעליהם שטוט כל בעל משה ירו: הלא פרס
והושיט לרעב לחמך הוא שכר חצום* עניים מרוריםי קומְָלִיינֶץ יי תביא
8 בית לאכול ולשתות : כשחר' שמאיר והולך מתוך החשךי וארוכתך* כמו
הנני מעלה ארוכהי ההק שו
דרכיך בלי מכשולי וכבור .יי" יהא לך לטאסף טאחריך לשטרך מכל
9 רע: וו יענה ביום צום* מתוכך'י לכל ישר' מרברי מוטהי שלא
לכבוש איש את רעהו* ואם תסיר מתוכך לישלח אצבע ויר בעון ולדבר
און איש על רעהוי והוא שא' למטה כי כפיכם ננאלו ברם ואצבעתיכם
9 בעון שפתותיכם דברו שקר: ותפק [ל]רעב נפשך ותאות. לבךי שָמַה
שנפשך יודעת ומבקשת לנפשך כשאתה רעב אותו תפק לרעב* בהשךי
בצרה' ואפלתךי שהיתה לך בצהרים למשש בצהרים באפלה כעורי תורח
גו ותאיר לך: ונחך וניהגך תמיר וישס לבו עליך* בצחצחות* בצמאוןי כמו
והמונו צחה צמאי שכנו צחיחהי יחליץי יזרן איבריךי רוח ומושקהי
-
-:
קאז 0 * .\ .(קומפלייננץ - דז0ס) 2מ878!קמז20) 1
מתוכך מוטהי הן מחשבות רעות ואחר כך קריצות ורמיזות שאדם
קורץ בעיניו ורוטז באצבע' ודבר און הוא דיבור הלשון והפה וחזכיר ג'
.סרפורי רע שיש באדם לב
.5 .%--11 1 ,.ז4מ1 15
לעצמךי ולאחרי' תהיה כמוצא מים אשר לא יכזבו טייו שלעולם
תתברך ותצליח שלא תאטר חריני. חסר במה שאני נותן לאחרים' שאם
תזן אתה להם המקו' יתן לך ולא תספוק ברכח מביתך: וקורא לך
גודר פרץ על שנבנו ממך הרכות עולםי משובב נתיבות שחיו לבני ארם
ער עתה דרך הפרצות והחורבות לקצר ררכם ואתה בניתם ונסתלקו
כל הנתיבות לחוות יישוב לשבת בם אדם* כל שביבה שבמקרא הוא לשו"
אנריר וְאַשויִיר' שתולכי דרכים תועים על שיאברו ררכם: אם תשיב
כשכת רנלך מוסב על אז תתענני אם תשיב מפגי חשבת רגלך שלא
לצאת סטקוטך ולישב תחתיך ולשבות שאתה יוצא והולך עשות הפציך
תשקיך כנון לחביא פירות וכיוצא בו' ביום קרשיי ולפי שהוא יום פנוי
סעבורח וטמלאכה אתה טכוין *בו עסקיךי מעשות ררכיך: לצאת לדרך*
ממצא הפצךי כמו הן ביום צמכם תמצאו חפץ: אז תתענג על וי
לכקש ממנו תאות לבךי והרכבתיך על במתי ארץ שתשכן במחי והאכלתי''
משיטת ירכיבהו על במתי ארץ' ויאכל תנובת שדי' רכיבה ואכילה
בשניתם' וחוא שא" משה ואכלתם לשבע וישכתם לבטחי והוא שו
רוד חשם גבולך שלום חלב הטים ישביעך' כי פי יי'י כמו שפי י"'
הבטיחך : הן מה שאינכם נושעים שאיני רואה צוטכם ואיני יורע עינוי
נפשכם לא שקצרה. ידי טהושיע ולא שכבדה אזני משמע צעקתכם
כשתשמיעו במרום קולכם : אלא עונותיכם חיו מבדילי' ונו' וחטאתיכם
הם הסתירו מני אלהיכם מטכם : כי לא די שאינכם טרחמים על העניים
ועל הרעבים והצמאים וחערוטים אלא שאתם מריעים להם' כפיכם נגאלו
בדם: אין קורא לרעהו בצדק ואין נשפט את רעהו* בטוח על תתו'
חכו סבור שקוראו בצדק ונשפט עמו באמונה והוא בוטח עליו כסבור
שתוא אוהבו וחוא בטחון תתו ושוא לו שבפיו שלום את רעחו . ידבר
וכקרבו: מחשב עליו רעח* הרו עטל* היא המחשכה* והמעשה הוא הולר
און: הומין במחשבותיהם לתביריהם כאילו בקעו ותולירו להם ביצי
צפעונים וכאילו ארנו להם קורי* עכביש שהרואה ביצי צפעוני סבור
שיש בהם הנאת אכילהי והאוכל טביציהם ימות* והזגרה* כמו והזורה
כמו את מול את מול* ומחמם* מביציתם שסבור לבקע אפרוח תבקע
תוצפה ,888761 : (:ו0878 =-) שוהטפה ((ץ0עהק8 ==) תסקהק8ג. ו
ונטס ם1660זזו 18 וחזורה ורוגר 5 .קורא .418 *
13
101.
4
1 .צון
₪ (=
-
1841411 115. 6--1%. ₪. 16
6 אפעה שטטית את האדם: ונכקורי עכביש כן מבטחסי שקוריהם לא
7 יהיו לבגר ולא יתכסו בני ארם במעשה קודיהם:+ שר ושבר במסלתםי
9 לאחרים : על כן רחק משפט ממנוי שאין חמקום שופטינו מאויבט :
6 באשטנים אנו יושבי' כטתים אחרי שאין אנו יכולי' לצאת ולבא בלי
גג מכשול : חמיית חדובים והגא היונים בקרבם חח כמי שכואם ונוש
וגג מלבו: ירענום' ותכרנום על ידי הרעות הבאות עליו: תורו* כמו
הלה עטלי והונו מלבי מם רמלב מזקיקתנו לפרש חונו כמו הגו סינש
4 מכסף לשו היפוך והצאה* להוציא ולברות טלב דברי שקר: ונכוחהי
5 יושר: משתוללי בעיני הארם' כמו שוללי אשטורדיץ!* כמו אשתולט
6 אבירי לב : כי אין איש מנין על דורו* כי אין מפגיע בעדם וחרי הם
> ביתומים שאין להם אב ונכמרו החטיו שלא לכלותם ותושע לעטו זרת
זו וודקתו היא סמכתהו' לעטוי ולא בצדקתם וכיושר לבבם : וילבט
להושיעם בגרי נקם לנקום נקמת עטו* קנאה' לקנא לשמו הנקרא עליהם:
8 כעל נמולות' כראוי על גטולות הרעה שגמלו לעטיי כראוי על כך ישלפ
פו חמה לצריו נמול לאויביו: ו"ראו טטערב את שם יי" הנקרא עליהם
ולא יוסיפו עוד לנעת בעטו' כי אם יבא עליהם כנהר השוטף ער
לשטפם ולהנלותם מארצם רוח יי' נוססה וגובהה ונברה בצר מס.
ג להגביה המון גליו על עטי: ובא לציון גואלי לכנס נרחיהם ולחשיבם אל
ארצםי ולטיי ולשבי פשע ביעקבי וכך קצרוי כי אם יבא צר ובא מאל
גפ אחריו: ואני זאת בריתי אתם' אחרי שישובו אלי בכל לבם* ומח היא
| הבריתי רוחי אשר עליך ודברי" לא יטושו לעולם ספיך ומפי זרעך
ומפי זרע זרעך' וחיא הברית ההרשה שבירטיה' והיא הסרת לב
.תו האבן שביחזקאל ! ואז קומי אורי ציון אף' בהשך כמו שיוכיח. לטמה'
ג כי בא ואתא אורך הראשו : ואי ביאה זו לשו' ובא השמש לפי הענין
כי הנה ההשך יכסה ארץי דמיון ולכל בגי ישר' היה אור במטבתם:
4 ,3 והלכו גוים השרוים בהשך: כלם' הגוים והמלכים' בניך טרחוק יבאו
עמםי כאן מקלים תשועת ציון לקבוץ שאר נליות וכן בכל הנביאי':
5 תיראיי מתחלה שתחיי סבורה שבאין לטלהטה' וסוף תהרת* וואירו
6 פניך בשמחה: ופחרי תחלהי וסוף ורחב לבבך: בכריי כמו בכרה קלה:
8 ,ל אפארי מן הזהב והחמורות שיביאו לך: כעב וכיונים . שתעופינה אל
ה
*ו(ו2400 1
17 1841411 1%. 9--11. 7.
ארבותיחם כן ימחרו לבא: כי לי איים יקוו מצפים ומזמיני' עצמם
לחיות נכונים לעברני למצא חן בפני בעבורתם* כל אחר קופץ בראש
למחר לחביא *בגיך. מרחוק' וחוא לשו' בראשונ'י איים ואניות תרשיש
כל אחר בראשנה' לשם יי'* בשבילוי למצא חן* כי פארך* מכל נו'
ולכך יקפצו 0 חיל גוים ושללם של אותם שלא יעברוך* וטלכיהם
נהוגים בבבלי ברזל אליך על יד הגוים העוברים אותך: אליך יבא* על
יד חנוים: ואין עובר* עליך לשאול לשלום לךָ' עולס' רוּרְבְלש' ושוד'
מלשו' שריםי כפל על חלב נוים' וכן הוא כלה שור' וכן הוא משר
תנחוטיה : תחת הנחשת ותחת הברזל ותחת העצים. ותחת האבנים * כלם
שלבנין הם' פקרתך פקירים . המופקרי' עלירִי לשלום לך ולא ללחץי
ונוגשיך לצרקח ולא לעָול: וקראת'. ותקראי כמו וקראת אתכם הרעת'
הישועה תהא קוראה' ותהלה תהא קוראה בשעריך: בעתח' בבא עת
הישועה לא תאחר: רוח ארני אלחים עלי ולא טלבי שחרי משחני לנביאי
ועל ידי כך שלחני לבשר ענוים ושפלים שיריטם משפלותםי לחבש
לנשברי לבי לנחמותיוי פקח קוח' פיקוה והתרח' ותוא כמו בשפרפריוי
חברברותיו* חלקלקות* סהרחרי שהרחרתי אדטדם'* ירקרק: שנת רצוןי
עליכםי ויום נקם* מן האויב : שמן ששון ותענונ' תחת רוח כהה שהייתם
עוטים' אילי חצרק כפל על מטע י"'י סלשו' כי יבשו מאלים אשר
המרתם' 2 בם: חרבות עולם' קדם : ואתם* כל ישר'* כחני א'
תקראוי שלא יהא לכם טורח מלאכה ועבורה שהגוים עברים לכם'
ונם חיל גוים תאכלו ונבסיהם שישיבו לכם טנחת ודורון ושלל אויביכם
ובכבודם ובעשרם וטטשלתם תתיטרוי תהיו מרים ואדונים" כמו טרי
חלמא לשנאך. ועל מרא שמיא התרוממת' והיוד כמו של תתיפה:
\ תחת בשתכם שהובישו אתכם בשת משנה וכפול יותר טמה שקצפתי
עליכם לחורישכם ולהכחירכם מן הארץ' משנה אשלם לכם בארצם כמו
שמפרש והולך* ועל כלמה שהכליטו עטי ירנו עטי בחלקם ונחלתם
שיחיו להם מאתיי שלכן* על אשר הובישו והכלימו את עמי לגרשם
מנחלתם* בארצםי של אויביהםי וטקרא זה נותן טעם למקרא שלמעלה
שאוטר חיל נוים תאכלו לפי שתשרתוני שחיית או' חס ושלום שמא יש
עולה ומשוא פנים ברברי לכך או' תחת בשתכם שביישו אתכם משנת
.8 טכ ג
9
101. 4.
1
13
6 6>י
4, 6
-3
1:8 ג .דד --8 .ךז צד\זמך
חירשו בארצם' משנחי לאכול חיל גוים וכבודם ולא חגם תאכלותו:
8 בי אני יי" אחב משפט למשרתיי וכהגייי שנא מל בעולה* שאילו חיה
לחם חיל נוים חנם במל היו מקריבי' לפני זל אלא אתן פעלת עברתם
9 ושכר שירותם* באמתי בלי עול ונזל : שוש אשיש ביי'י ישר' אוטר כן' כן
ואו יי" אלחים יצטיח לי' וכך א' עלי: למען ציון הירודה וחשפלה לא אחשה
ולמען ירושלם העזובה ! וקרא לך שם חרש על שתחיי עטרת תמארת!
4 ולכך לא יאטר לך עוד עזובה אלא לך יקרא הפצי בהי וחוא שפי *
יקבנו שמאתו תחא הקריאהי הפצי שלי בח* ולארצך' שאר ערי הארץי
כי חפץ יי' בי לשכון בתוכך וארצך* שאר הערים* תבעל ותתישב טבניה
6 ולא תחא עור גלמודהן הפקרת' שוטרים* אז בעת ההיא כלו' הטיד
עיניי בך לחטיב לךְי לא יחשוי לא ישתקו מלהזכיר את ירושלם - לפני
שאטיב לחי והוא שאו' המזכירים את יי' חיבת ירושלם ושומטותיה שירחם
עליחי כענין עד טתי אתח לא תרחם את ירושלם רזכריהי אל דטי לכם'
לחתאפק ולפסוק טלחזכיר לו ירושלם ער שיטיב לה כל כך שיכתן
וישים אותח תחלה בארץ ו וחללו את שם יי' קרש חלולים לאכל ולשחות
בשמחה לפניו בחצרות קרשוי וחוא שאו' באביטלך כן גרעון ויבצרו את
5 כרמיחם ויבאו בית אלחיהם ויעשו חלולים : פנו דרך העם' לבא לארצפ",
על העטים בגובה למעלה שיראותו כל העטים ויביאו בניי ועמי מארץ
תפוצתם: השטיע אל קצה הארץי להביאם' אטרו לבת ציון הגה ישעךי
אלחי ישעך* שכרוי מה שנשתכר וחרויה בצאנו שפרץ לרובי שכרו
ִַיִיְרִיאָה יי ופעלתוי שבח צאנוי לפגיו' כרועה עדרו* וכן מוכיח אחריו:
וקראו להס* לצאנו ועמו שינחוג לפניו' ולך יקרא ררושה מאלחיה כלפי
1.\ווצ! שחיו קוראי' לך עזובהי ררושה' רְקִישָא*: חמוץן בגרי'י מפולק בגרים
.4.5 .1 שבגדיו מסולקי' למעלח כגבור שרוצה לחלחם* כמו כי יתחמץ לבביי*
יסתלק ויתר ממקומו' גם חמץ. מסולק תבוח הוא לטעלה על ידי בקעים
שבבצק' וכן תוכל לוט' אשרו חמוץ המפולק מן הרין על ידי שנסתחמו
טענותיו ודבריו' מפני בעל רינו שהוא אלם וחוא סעול ותומץ' זה הדוד
על מי מוסב לוט' מי זח הדור וטאוים בלבושו כגבור הנלחם' צועה
ורומט ודורך בא ברוב כחוי אני מדבר ומבטיח בצדקה וכאטת'* וקיימתי
3 רבריי לינקם נקמת עטי כמו שמפרש וחולך: ועוד שאלו מרוע ארום
₪
! 0. ? 6.
1 דא דוה זג8ך 19
ללבושיך* אם כן מדוע אדום ללבוש'י במקומות מקומות* ללבוטך ולא
כל לבושך* שאם כן יאמר לבושך* ובגדיך* מלמטה בשוליתם מגואלים
בדם כרורך בגת* שני גיאולים הללו למח ואם יש ללבושך אודם טלמעלה
דרך התזה זה דרך גבור הוא כשהורג באויביו אבל להינאל בגדיו ברם
בשוליו סביב סביב אין זח אלא דרך דורכי גת* ועל ובגדיך מוסב טדוע :
על זה משיבו פורה דרכתי לבדי כלו' פארות אדום ובצרה ואשכלותיהם
ררכתי לבריי ומעמיםי ומכל משפחות הננקטים אין איש אתי לסיעני
למען לא תגדל תפארתם להתפאר עלי לאטר ירגו הושיעה לנוי נם יש
לומ' לפי שאזלת ידם ואדרכם' לאדום ובצרה' ועל ירי רריכתם ורטיסתם
הגאלתי כל מלבושי בשוליהם' כי לא במכת חרב ניקמתי בהם שיז נצחם
בלבדר על בנרי אלא אף בדריכח ורטיסה מרוב אף וחמה שהיה לי
₪9
עליחם* ומלשו' באפי ובחטתי שתפס בדריכה תלמר שאין דרך גבור .
לררוך ולרמוס אלא לחכות ולכך שאלו מדוע: כי יום נקם היה שטור ,
בלבי עליהם : ואבימ* בעמי ואין להם עור מעטיהם כי אזלת יד ואויביהם 5
מגדילי' עליהם* ואשתומם* כמו שבעת ימים משמים בתוכם' בתמחת
ובשתיקה מצפה אם יש סמך ואין' ותושע לי זרועי* לינקם נקמת עמי'
וחטתיי שהיתה לי על אויביי* היא סמכתני במלחמה להנקם : בחמתיי
יין החמח הוא יורם נצחם וגבורתם : כעל* כראוי כל אשר גמלנו* ומה
הם החסדים: ואמר אך עמי המה ודבקו בִּי לעולם אושיעם אע'פ'
שחוטאין שאר עמי יחיו ולא יסורו מאחרי כאשר אושיעם* ולכך חייתי
להם לטושיע : בכל צרתם צר גם לו שהיח מיצר עליהם' וטלאך פניו'
הגדול המשרת את פניו שלח מאת פניוי באהבתו* להם* ובחטלתוי
עליהם* הוא בעצמו גאלם* שפגיו הלכו בקרב על אויביהם והוא שקורא
4
06
-(
מלאכו* טלאך פניוי כי עטו הוא ויי' שם חתר בהכות מלאכו את אויביוי =
וכן חוא ויוצאך בפניו* וינטלם וינשאם כל ימי עולם' אף כשחן חוטאי"
ולפי שהיח סבור אף עמי המה בנים אשר לא ישקרו המח בעיניו: מרן
ועצבו את רוח קדשוי טרוי לשו' טרת רוח וכעס* וכאשר ראה שאין
בם תועלת ובנים לא אמון בם הם ויהפך להם מן האהבח והחמלה לאויב
והוא בעצמו נלחם בם כלפי שהוא עצמו גאלם לשעבר: וכאשר הביא
עליהם רעות רבות וצרות נכנע לבו הערל ויזכר עמו ביום עניו ומרודיו
כל מחמודיו גבורות אלהיו ונפלאותיו ביטי עולם בימי משח לאמר על
אלהיו המעלם מים את משה רעה צאנו איה הוא* יבא ויושיעם ויעלם
10
100 .ג 1--13 .זדו1 זן4ז4מד
מתהוסות הארץ ככל נפלאותיו' ועל השס בקרבו את רוח קדשו ושכינתו
ו איה הואי לטה יתעם מדוכיו: \על המוליך ליטין טשה זרוע תפארתו
לחיות בוקע טים טפגיהם להושיעם* איה הוא שהיה מוליכם בתחומות !
5 תגיחנו'י כאויביו לשכון במח: ועל ידי גבורותיו ונוראותיו שזוכרים ימי
עולם טתחגנים אליו להושיעם גם עתה' הבם משטים' איה קנאתך
שחיית רניל לקנא לשמך' הטון טעוך ורחטיך שחיו הוטים עלינו לשעברי
6 עתה התאפקו אלינו טלהטות לנו: כי אתה יי' אבינו לכך חבט ויהמו
מעיך ורחטיך אלינוי כי אברהם שנשבעת לו לא ירענו בצרותינו להוזטם
עלינו כאב על בנים להושיענו' וישר' שקיימת בו שבועת אברחם לא
יכירנו ברעותגוי שטשמת ארם יכבדו בגיו ולא ידע יצערו ולא יבין למו*
ינ לול 0
בכל צרח טאלנו טעולם שטך נקרא בפינו; לטה תתענו יי" מדרכיךי
ל
8 תתענו: למצערי לשפל ודכאי ירשו צרינו את עם קדשך הקרושים
והעליונים להיות טשועברים להם' ופוף צרינו בוססו טקרשך ועל* עירך
כ היינו' ומח
שהיינו ביר צרינו וירשגו לא ה
שמך עליהם* לחיות לך לעם לוט' איכה יררף אחר אלף אם לא כי
צורם טכרם \י' הסגירם' ולא רגזו ופחרו אליך* אבל אילו קרעת שמים
ה
+.זוצו היו למים נחלים' כענין וימס לבב העם ויחי לטים: כקדה וכהרתיח אש
רברים חגמסים וכמו שהאש תבעה מים' דברים הנמטסים קורא טים*
כן הטסה ותחל הרים מפניך להודיע שמך לצריך שיר יי" עשתה זאת
לנוי אז מפגיך נוים ירגזו ויקבלוך למשול בם ויקראו שמך עליהם ולא
2 יאטרו ידנו רמה: הלא בעשותך . וראות ביטי משה לא חיינו כראיי
מחופרי אטנה חיינו* לא חיינו פקוים לנוראותיך אלא אטרנו המבלי
3 אין קברים וא'ע'פ' ירדת לישועתינו להוריע שטך לצריך: וטעולם בכל
ואת לא שטעו ולא האזינו ולשמך ולא לנו עשית ולא מפני שמצאו
כבחמה בבקעהי טקום שאין היות רעות מצויות שם' .קצומ ם10 *
.חרר כשלום לרעות' לעשות לך שם תפארת ולא לנו' כי לא חיונו כראיי
.געל .148 !
1.4 + צנ זדגד\ם: 141
אלוה אחר טוב טמך או כיוצא בך לא שמעו ולא האזינו אליך שהרי
עין לא ראתה בעולם שום אלחים זולתך שיעשה טוב למחכה לו במוך'
כשאתח פונע בדרכיך חישרים את שש לעשות צדק ששש על אמרתך 4
ועובדך בשטחה שיכרוך וידברו בך על חסריך ורחמיך ומחכים אליך
שתושיעםי וא'ע'פ' כן לא היינו מחכים ומקוים לישועתך ולנוראותיך
תתה אם אין* עשה לנו נוראות ולשמך ולא לנו* חן אתה קצפת עלינו
"ולפי שחטאנו בררכיך* שחיינו נושעי' בהם תשועת עולם: תהי כטמאי 5
ואין לנו זכות לפניך* עדים' חדוח* כענין הסירו הבגרים הצאים מעליוי
ולכך ונבל כעלה: ולפי שאין קורא בשטך טתעורר ברוחו: ועתה יי" 6,7
אבינו אתח: אין אנו טכירי' אב וטרחם אלא אתה* ומעשה ירך כלנו
ואל תשחיתנו: עד מארי לנמריי כפל על לער* חן חבט נא שעמך כלנוי 8
כלנו שבים אליך ומקבלים עול טלכותך עלינו: וגם חבט נא ערי קרשך 9
הקדושות חיו מדבר: העל אלה תתאפק י"* אם לא למעננו עשה לטען וז
רקה ה טק לרש ה הכלשה ה אא
ללא שאלוי א'ע'פ' שלא שאלתם אותי ולא בקשתם' אותי נמצאתי לכם'
פרשתי ירי לכם לחשיבכם ולקבלכם אולי תשובו כי חייתי חוטל על
עטי על מעני שלא יחרב* ועכשיו משגמרה גזירה ואתם רואים הצרות
באות עליכם אתם רוצים לחזור לבטל הגזירה* אי אימשר שלא אנקם
מן הפושעים וברותי טכם המרדים בי וטדותי פעולתם ראשונה אל חיקם
ואשלם נמולם בראשם תחילה ואחרי כן אשיב שבותכם ורחטתי אתכם
ולא אעשה אתכם כלה לחשחית הכל לטען עבריי שיבקשו פניי על זאת*
כך חשיטה הולכת' תשוב לפרש דברים שבעניןי לא קורא בשמיי
לבקשני ביום צרתם: סורר* רַשְטורְנְנְט '' כשחייתי פורש ידי אליהם 1
לחשיבם אלי פרו וילכוי ואם תאטר שדרך מובה היו הולכים לא כי
ההולכים הדרך לא טוב להם: חישבים בקברים* לזבוח זבתי מתים'
ובנצורים' טקומות המשוטריםי וטרקי כמו ואת המרק שפך: האמרים
קרב אליך* טמאים הם' המחזיקי' עצמם קרושי' בהתקרשם אל הגנות
ואו' לשאר העם בלכתם ביניהם קרב אליך* לצר עצמךי כי קדשתיךי
בבגריי שובחתי בהם אם תנע בי * כמו ולא יקרשו את העם בבגדיהם .ל .45 .וס
-
.8 ₪6 ם)וח אין 8000 ,218 6+ ב1 82806 %ת215 8 15 סת6מי 1
()מאמזנו06)0) +מפתזס12686 5 .תס מ1זשי 15 בהם *
1412 5 צאת זג זחן
שיצטרכו לכבפ בגרוחם לחעביר קרושתם ולא יחטאו בם לנתוג בקדושה
דרך חול* וכענין וטרק ושטף במים' על קדושה שבוי וכבוס הבגר שנתז
עליו דם הקרֶש וּפָרֶשי וכן הוא כל הנגע בחם יקדשי.כל חיום' הרי כמח
שנים טימות ירבעם : לא אחשה' איני יכול לשתוק שלא אפרע מהם'
הואיל ונגזרה נזירה ולא תתקרר דעתי כי אם שלמתי: פעלתםי שכרםי
ראשונה* תחלה' ואחרי כן אַוְּרֶש לנשארים בכם* כמו שמפרש והתולך:
8 כה אמר יי' כאשר ימצא התירוש באשכלי בבא האויב לחשחית עצי
חשרה מגריש ועד קמה וכרם' וא' איש לרעהו אל תשחיתהו לגרו עליו
גר כי מטנו'נאכל חותו לא נכרותי כן אעשה באחרות חימים. למע
. עבריי האבות הצריקים לבלתי השחית הכל א'ע'פ' רשעים : והוצאתי
מיעקב זרע של צדיקים באחרית חימים ולכך לא אשחית הכל א'ע'פ' שחן
0 רשעים* בחירייי אותו הדור שיחיו צדיקים : לעטי אשר דרשוני* בימים
וג האלה כשאתם חוטאי' לפני: ואתם עחבי יי" עתהי גר וטניי הן מן
4 השעירים אשר חיו זובחי' להם על פני השדה לפי העניין: וכלכם למבה
תכרעו* ולא תראו בטובה אשר אעשה.: לעטי כיתיא בפרשה זו מרשת
טרגלים שמשנמרה מירה דינו לשוב ולא. עלתה. בירם אלא הם המו
במדבר ובגיהם אחריהם ירשו את הארץ' :יען .קראתי ולא עניחם
1 וכשרציתי לא רציתםי ועכשיו שאתם רוצים אין אנונרוצה : הגה עברי
שברור חזה: לשכועה יתן "" אותי כפלתי* שיטיאך:"' אלחים. לא.
תראה בטובה\ ולעבדיו אשד לרשותו ולש שפרו בטרדם. כמווכם. קרע
6 שם אחר' לחשיבות' כענין חפצי בה: וכיוצא בו : על הטובה שייטיב
להם ויגרלם ועל ידי מח יקרא להם שם -אחר. לטובה אשר המתברך
בארץ יתברך באלהי אמן' ולמה יקראוחו אלָהי אמן לפי שטובתו קיימת
וכאמנת להם לעולם כי נשכחו הצרות הראשונות : שמים: חרשיםי לא
| חרשים ממש אלא בענין הרעיפו שטים מטעל ושחקים יזלו צדק תפתה
ארץ ויפרו ישעי מח שלא היח לשעברי וכענין שנ' אענה את השמים
והם יענו את הארץי לשכון אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו. מלי
ולשעבר חיה להם כברזל וכנחושה* וגם כשאדם רגיל ברעה וטתחרש
8 ומשתגה לו הזמן לטובה נראה לו כאילו הוא בעולם .חדש : אשר אני
סג בורא' על אשר אני בורא : כי הנער' שיחיו לו עונות נעוריםי והחוטאי
ג חוטא טמש מח שאו" יקול : ואחר ישב' שיטותו הבעלים בקוצר ימים :
1 לא יגעו לריק כי זרע ברוכי י" המח שבירכם בבל טעשח יריהם הואציהם
1%
₪-(
7
.4 .1--35 א צגז גד 158
ה תחש עפר לחמו' לעולם ולא ישוךי דטיון
כבקר יאכל תבן: חשטים כסאי והארץ חרום רגליי ומת אני צריך
לכסאכם ולהרום רגל שלכם' הלא את השמים ואת תארץ אני מלא
כי השמים ושטי חשמים בלבר לא יכלכלוני אף כי ביתכם' ואיזה בית
אשר תבגו לי לפי שכינתי ומנוחת כבודי: ואותם עצמם לא אחרים
עשאום אלא ידי עשתה חשמים ושטי השטים הארץ וכל אשר עליה
ועל פי היו ונתקיימו כלם וחיח לי להתכבר במעשיי ולשמוח בהם* ואל
זה מכם אביט ואראה לישא פניו אל עני ושפל תכנע מפני ונכה רוח
שלא יתגאה לפניי ויחא חרד על דברי: שאף שוחט השור לפני לובה
לכברני כאילו הוא רוצח ומכה אישי זובח השה לפני כאילו עורף כלבי
ומי שטעלה .טנחה לפני כאילו היא דם חזירי ולבונה שטעלה לפטי
לאזכרה כאילו מברך און שחרי גם המה המקטרים והמזכחים בתרו
בררכי עצמם לילך בדרכי לבם ובמראי עיניהם' ואיך יתקבלו בפני
לרצון כי בזמה ובשקוצים יביאום: ואחרי שכך הם * ארוקים בשקוציהם גם
אני אבחר בתעלוליהם וכף אני חפץ שיעשו דרכם בראשם נתתי כדי
לאבדם* ומגורתם שהם יגורום מטני ולכך זובחין זבחיהם לפני להחניף.
לי ובאים בביתי לזבוח ואומרים ניצלנו אכיא להם ולא תועילם עבורתם
וזבחיהם כלום'. יען קראתי ולא שבכו מדרכיתם ומעלליהם ! שמעו דבר
יי'י הנביא או' להם ממה שאומרים ונראה בשמַחִתכֶם' אטרו אחיכם
שהיה להם לאהוב ולקרב אתכם והן שונאיכם על שאתם מוכיחין אותם
ז.צאן
₪1 2
ומואסים מעשיהם' ולא עוד אלא מנדים אתכם ומתרחקין מכם כאילו :
אתם טכאין וחן קרושים . שאומרים לכם קרב אליך אל תגע בי כי
קרשתיךי אמרו בלבם שיכבר יי' בהם יותר 'מכם ואני אוהבם למען
שהן נשבעי' בשמי ולמען שתם קוראים ומזכירים בשטי ובכך חן בוטחין:
וסוף נראה בשמהתכם והם יבושו ממבטהם זה כי מבטה שוא הוא
לחוביר בשמי ולישבע בו בפשע ואון: ומה היא שמהתכם ומה הוא
בשתם' זה יתא בשתם' קול שאון מעיר שימותו. טמותי תחלואים וברעב
וחרב וברבר חו תהא שמהתכם: בטרם חחיל ילרה* עד שלא תגבר
עליכם הצרה תתרווחו: היוחל ארץ' עם מלכות אחת' אם יולד נוי
פעם אחת' כלידה אחת* שכלם חיו נטפרין לטבח תתרווחו* והריהן
באילו נולרו עכשיו וגבראו בריה חרשתי גם יש לוט" על קבוץ -נליות
לירושלם פתאום לתוכה* ושאר גליות לא פעם אחת יהא עטה כמו
14 5 .1 זד דמ
9 שמוכיחין כל הנביאים : חאני אשביר אשה בחבלים ותירים ולא אוליד
אותח שתתרווח ותלר כלומר כלום אני מביא צרה בלא הווחה או שמא
אני הוא המוליד ועלי לחביאה לירי לידח שתלר ותתרוח ואיני עושה מח
שמוטל עלי אלא אני עוצר את רחמה מלילר וממיתח כלומר כלום
חייתם זכאים לפגיי ולא חטיבותי לכם' חי של המוליד חזקיקתגו לפירוש
,6 זה: ובמה השישו עמח : למען שתינקו ושבעתם משוד מיניקת תנתוטיה'
לשון שרים' מזיז כבודח* ממוצא כבורה* רמיון החלב היתוא טן חשרים'
וכן הוא חיז שריי חיות גאות וטובות שחשרה מתויא ויתכן להיות לשן
ג הייה תריה ולשון החה: כבור נוים ועושרם: אשר אמו תנחמט'
כשחכהן אביו: וראיתם ירושלם בכבודת' תפרחנהי לשון לח ורטוב:
לחשיב אפו ולהניח כעסו בהמח שיכעוס על אויביו ולחשיב נערתו מכם
בלחבי אש על אוביוי כי כאשר יפרע טהם אז ישוב אפו ותתקרר
6 דעתו: כי באש ""' נשפט ומתוכח עמם ובחרבו נשפט עם כל בשר:
ג אל הנגות ולזבח ולקטר כמו שא' לטעלחי אחר אחר הגנים באמעיי
אחר הגן החצון ולפנים טמנוי בגן האמצע כל\' במבחר הגנים תן
8 מתקדשי' ומטחרי' לע' ולפני חן מטמאי" באכילת בשר החזיר: באת'
על טעשיהם ומחשבותיתם באה רעתם לפני ובאו חנוים וראו את כבודי!.
9 ואז ושמתי באויביי אות לעיני הגויםי ולטטה יפרש מה אות ישם
בפושעים להיות לזכרון לכל הגוים ולהתיסר אבל תחלה יפרש מה תתא
קבוץ הגוים וחלשונות וחוא שמפרש והולך* וטלחתי מהם פלטים טן
חטים הבאים על ירושלם אל הגוים והאיים הרחוקים אשר לא שמעו |
את שמעי גבורתי שעשיתי בגוים חבאים על ירושלם כמפורש בזכריה
בשני מקומות' ולא ראו את כבודי שנכברתי ונקרשתי בגוים ההם והגידו
ג הפליטים את כבודי ככל אשר ראו: ואז יתקבצו כל חגוים וחלשונות
אלי לירושלם והביאו את כל אחיכם מנחה ודורון ליי' למצוא חן בעיניו
.6.5 .01 בראוחם שהוא אוחבם כל כך שבשבילם *עשח גבורות ונפלאות גדולות
לחשטיר הגוים הבאים עליהם* בצבים' עגלות צב' כרכרות' כענין את =
ג הכרי ואת הרצים: לכחנים וללוים' לשרתם להיות חוטבי עצים ושואבי
4 מים לבית '": אשר אני עושה ומחרש עליכם לטובח* כן יעמד ויתקיים
זרעכם ושמכם לפניי לעולם שגם אתם ותקדשו כנשר נעוריכם ותחלימו
כח ותעלו אבר כנשרים: מדי חרש ושכתי. לפי שימים פנויים הן
המלאכה ומעבורה' כן מוכיחי' כל הנכיאים* יבא כל בשר חקרוב לירושלם
.4 .171 זד [מן 15
בתוך. חדש וההחוקים, לחדש ולשכת שיוכלו לבא : ואחרי השתחוותם 4
ויצאו וראו בפגרי האנשים ת'י כי תולעתם לא המות א'ע'פ' שתאש
ה רראן* ענין חרפות
הואי לכל בשר הרואים אוחם טדי. חרש בחרשו:
| אלעזר ברך'. למורה לך ררך+ ישרה משרך: בדברי בן אטון*
ופירש לך כפיוי להאכילך צופיוי בכל דברי צופיוי ותינק גם תמוץ!
6 4.
וק סיו חכ זק/, ,5 00065 ,15 סקוק
| 8 יז הצ002010ה *0/, ,3 ,7 ,18 ₪
לסמסי'1 01 עס גא זס ,(9040) קפ סמש[ 018 ,שירא.קס1' 000 ,1 7 ,82 5
ד
(10080 = )1,000 ון 34 א
תדה = זה .1.6 ,טמ התה 1,000 ₪
6 0001י) 00016מ0000 זט( 2 תו
)6 001 הב = 39
(פגול 9004 000005 [1000 מג טס זס/ ,2 ל
(601000 ,0001200 ) 0גו01פה 000 ,4
הו ההההחרום/1 פה וט ,המוהמהתותטקן ₪ המחמר-ב94 נפמצשוה
8980 :8 10[ ₪ מא אתא ₪ ממהחתוג
םג ₪1 ,קט ₪393 בגא ₪1 מהמממקו 05 ,אחסטסת
₪ סש קורו ₪ הכחמו אפ הגהה המוה ה
-סיוקטיז המסק הרהמא סוק מהפטוהטממחקן קהנוססטומה 00 פוש 005
ה-תוו הגהה מאותחוחה גו הקואק ,הותזהכו1 5 ₪1 04008
או קתאוהמ בו וקס סשש מקקאוה חול 000%
ההווגמו פב חוס קהטחחי א המחנה1 25 ]0 פסלזודמו
ול )6 5 בו פבש ,* תתה 0ב ]0 מסבונרוספקן
1 5 .זה אמט מה 4054 100% סמ פמפקן0+0
הגו גוו פח סגה םה ווה המה ,הבס ה פורוומו ה אתה
ו ג
או שומ פ ,ומוה סגו ; הסווהתותסוה בס הסט ₪ קמוס הפמו סד *
הו סורוס הוונ הוהול? ₪ אמות ספתו מוס ,הוקוו והל 0 מססט
0-00 כו םגו ההמוא הסובוו] גמ זוהוחוחקן ה דח ,וסט
יה סק הק
)2) הצג ,18 - -קשורצאו? .וה 5 המקרה המו ,(1454 .02
+ -; .00088058 120 ,וקו *
68 ה וקו הוחו ל קהווו ' הווה ' 000056 חר ,00 פד ?
8 ,000 )0 פוומהונווה מה המוחה ו ,ג סי חרק תס ה₪0900600
וטו 11 סבו ,סל סו 61 )וסט ו ,ססקט 61 00008 04001הוסה)או
6 ]סנב ,)הס )0 ו) 0ת) הו קומס [הץושסי 5 4מסזיו0המה 600 0קן
ו
-40006 0000 [הקמסצסיל1 4מ6 מפומסקה סי .החסו0ג) ]6 ההמוהָה)( הסל 140005
0/0 .6 .דג .244 .2/4 .גל .ו 200 .₪ 2006 |.ןא]סוטד\ 05| וק
צוצצ 000 סא יא
מסו)ופסקקטק פות) 10 .פוה 8150 ץ)ו[ולאלסינק [[8 מו סיז6זו סותזד
ץ 0 סוה[ 0)801088נ)/ 20[ תוסיו) ,זה6קקה 0[6זו 16 001606 6
מ0 208008 0)6ץח 6( 4226 |6:צ0ח |סותַהם-)88[ %0088 הו
0 5 116 .|סות1(8 ה ,פת[158 ,ץומסמ0ז0)ו126 ,0008א
*0)(6מ8 מו 0מ8 ,5 705 מ0 60)מסממתו00 6צא( 0+ מחסם%
8 40 8007100000 0)68ה 828010 806 סעתה *.1)8 מתס|00
.מספיוסק 0מזהה 6116 ץ!להלסמק ,(מבלננצי) טבלגתו +גצה6ו .א
8:החוסץ 0ת+ 60חוה!62 תג % מנסלב1138 00 [וקטק 3 הגח 116
(8' הזל \[1185) וו[ )0 :601600 6+ 0+ ז6)אאתו מגם ל 200708800
185 100)זהק ע4)!0זט) 0 .160430000 6+ מ0 יז8)מ6תזו סט
מ000ו[טטק 0+ 286+ 2000 18 16 .20009000 6עה 1/0[ פות
4 80 ||וזו .218 ם8ו1300[0 6טוףותנו 8 מזסיל) איזסזו )מספספקןך סג
6 .:6)פהג1 1800וקת0500 פם )0 |וקטק ץת)סזומנו סת מגזו 6
ונז מה ,דזה60 ה!6זו+ 606 הג 1866 ץ)ו!ולאססיזק !81 םג 60זנ1
המל 80 והזו 8יז8+0)ת6ום ומ 60 ה 6תסי1 !)יזמ )0 [8600 6+ מווון
-0מ10806 8[ )0 800 11981 )0 65תזפת 70986 6) על 6סיצגוסתסן
+6ה1 ]0 8קהטזח 0106 .068800 6דג 0+ וה 06 ץמ ,ותה
קמוסס ,[התוקוזס 0%ם 856 267) )טל ,)תה)62 [86 6:ה פתסם)מה
/ 00 :סז זס![ז08 )0 8ה10)!!קתנסס )יצחכ +08 616 זס) ומס
-המזחזהיוק )0 פתוהתוסיץ 6מוספ ,16וח 5 *ס) ,86[1 | .> 6מ[הצ 1016[
מ ,6 ו סל ,10 00 4ה2) 1180 ,15401 ]0 מסמקסוסס שמ 5
6 .170608 זסהו4( 6+ ה 19010 הס זזה מסמממוסס 0+ 108 מוסטסד א וק
הו נוסו 6הנגס 6+ ]0 58% הווחו ה מסקפטדוסס 18 .גו? .15 מו מטחת ]0 ה10/פהפוק ה
,10 01 תהק 6+ מו 46 8 .סיט [הססקו הסומזו 0 ,14 | .הו
6 ונס 0ז) 8 04 קמוס )טב ו0 0600107 ו קמוודסתי
ה של 64)סטף [ו50)הקיז ₪5 ד ופות6מומוסס פוב" -(ל .כ .000068 20 ,צמחע 5
סק 18 6ב ,303 0 ץקה מממוסס מזיס ג תו ,בהץ0זסת .ג (?) וקחק
00 ו 8216007 זל[!וב₪6 ,ז(1 506 .ול באה0) , דָזהולו,1 )הזוה 0) הו
.4% .16
.1 .1606 .00/01 110 ."254 .₪01 ,563 .48 .קקס 5
.24 .\\|צצע ב 4וחו1 מס ץזה)מסמומוסס פא 850 +
000 1 0 00000 ,224 .כ ,(1871) .זת206000. '0קו20) חן ,מסטהפטסון *
.וס בסה [ַמומוה)מסס .1083
ו ו | :ג
ה ,מה ,ששוגו)!) מו הלאו מ ]₪ אשמו פוא שואום ל
דר ד 7 דד ףא דה 1
-ה1/0 00 ,20 א ,אמוה2)] .רה ספותו פמם באש
א הומאוון שפה ₪ באגט פמאוש 85 המחלש 5 ,בוק
4 | רדט ₪ המו ו ₪1 מפסקדצומוה 05 009%
ה[ .ה)הומומוסס ההסההממ/טיי ה ממסל ססחן 45 פוהסקקה 105
מחס א )0 דוה)מטמומוסס ה מווממף 5 %אוש |4הפפטאק 05
1 סתתחס 0 מה ,הגוהו גומ ,המפגווזס,1 0ה20) מש
15 גו( 0 חס )סמה גמם 04201 חס פמט פמנה0חס6
6 וקו א הו ,1 61 00 4 המאו סל ,ואוקטסר ,המופ וז 1
זי ,בלגנצי' מ פוקתאק פמוסו הווסמ ,(1 סוה ,צצג סק 05ו) 003
9 ג ה הסקוואוס ז ומ ות 05 האוש ,אוו אס 00 פמוחו אבו ₪5 קפחה
--: ₪ חכ מש שסרר1 .0408ה0ק) )הפסטוקן
וההטעל אשר בו 'אתפאר. היהפאר הגרון (14 .צ 1). מאר.4 .סן .7
וכה פל חפט היהפאר הנרו על החוצב בור... לא עץ. שנם קרהו
המהוגר לאילן ונכסף ונוקף מאליו. וספה קרוא הסמח שאינו נוקף טאיליו
לעולם ואוטר שהמתפאר על מניפו רוסח לטבם המחבר לאילן ונוקף סאיליו,
ולסרים' שסרימיו אינם עושין כלוס. ואינם כסריסי ספה לא עץ כלו' ממה
.שאינו עם האילן. בלגנעי
ונהמרתם הל עיני (כ .מדג 108) ... ובלננצי סל" לוך .ות .48 .70
לולי ההתולים ה שעמרי שמתלצצים עלי והטרותס טשהס סטרים אות!
לולי הן תלו עיני בשינה ואנוה כסץטס
וכן על מח תכו עוד תוסיפו סרח (19.1.9). אס' בלננצי .נכה .4 .*64 .61
ל איוח אבר אוכל להכותכס עוד שלא לקיחם בו כי מכף רגל וער ראטי כ*
ובלגנצי פ" כהמר מקשח (]..ת .1) לשו' המווות ,תסר.4אה *פז 71
.וכורים ודמה הע"ז לאישפונמייל שעושין אצל סקשאות להנריח העופו
ומה טאמר.הכה' אחר עשר יום .(פאלממ 0 0 0 ג 70
מחורב (2 .| .0266) לא י"א יום אלא "א יום טסש כמו שנ' ויסעו פהר ה'
דרך שלשת ימים וחמתינו עד האסף מרים וביום "א נטעו מחצוות ויחנו
.במדגר סאון ושלחו סרגלים. בלננעי
זו מ0 ₪ )1 .1466 .110 .01 הלוו[ .)6 .ו .השס *
וה+ה! 56) ]0 0 0) סל זס0טוהתס >)\מוללחז ההחיו0) ה| הס\זט
1 0001-תמק 0 60 הלס ,0200017 |ההוק\וס 6+ 0פסהסוקטת וגה 1 .עזט)ה0
קוו ונ דוס סל 0 6 !! 0 מגו[ל וס הסוח ה]) 9 1 גה
.וס /0 הו 0\ זט ההסווה\וסזללה 06
וצצ אסזס פסתיזיא |
טס קמוזיס[01) םס 6מ6ל סיזסת |!861 ח66ל 6ג\[ 60 ,280 תו
0 ח00ל סצהם 0) 810 18 ז0ם)0)8מתק 115 .86080 6[קתווה 6ם!
]וו 5800סיזקן63 6דג\[ 88.60 פחסוץ פ!ג[ על 600מ6ו8ם1 סטמ
הס פום 66וזחסיז 60 ,16 6000(מדוסקן !)קתסז)8 ות 80 ,קתו!וד
6% 76 .מוסו() ת)1 06ת000708 מן 6סיזה)מסנתת 00
)קטיזסמוה11 00 ,הזה 1 1/2000 ,6160 3180 15 6 ₪8 ,יזס ,18000
600 80106 ; ז0[8ו[80 [6108טמז[ג'[' 8 5ה 106זד תה זג] סחה) 5חזו
68 ד 000 6 *0) ,חונ 63000 ק מומזהס[ \גוהק ₪ )0 150
6 61066 0) 85 06ת6[078 0ג₪ )וח 876 סומתיזג. 6+ מו
0 ץסחיווסן 8 00אג 6( מ6(ח גזע:] מ15 ]0 )מ6ממהנמס/נה
0 ו[ )0 מ0גו66נוף 010 4116 קגו 00%) ספה 116 | .6סתגץ7
,%טז30 מס 4168068 . 0מג 1/8586 סל 5המטכ1 01 6:168מז
[צפמטכ1 8חוה7ה ז19))0 606 ]0 08056 606 2מ:0מ0600 ץומזיזגזו
-00₪ 0ו(מצ\ ת6וח 110520 קתגוגץ)פו|11 )0 תו00פנו0 86סהח
0 0 קה00ת0ל ₪68 ,8[|:00ו0 ץ|[ 6600018 10[ ממספוהק
1 מ00ל 0צגת 60 ,10607 ,5מ800 116 .סתג)סזק
6ות 40 תה שו!קטסו![) המות8ק3 )0 8)[והסץ שס)ה[ 6ם) בונ
4 115 .6102088 )0 08056 6+ גג 1615 206 ץ|[208 0028
ת080[0)-0() 88 0( 6ה(6 ,)תס 7686 6ם0 ,תסצסחסת
- תוס 0011י1 הס מה :8000 12086 5 ,50 שסה 36% 209001
זס)ניזזו 60הוהח-)5ג1 15[+ 04 5ה10)המה!ק61 6+ )1 הסצל1 .סו
758 6סת עה 16080000 106 םס שזה)הסתזתז0ס 8ום מו
8[ 0008 0ם8 1608ח0002ע2 6[ 766 ,0/077ג/008ה8 ץ[חקטסזסת)
0 פוה 0)08טון) 116 .6צ6) 420 01 080010108ו0 מוה!ק61 60 568
0 <; [80000 נ[0חסיל'[ 04 606 )0 06008505סיקן 001840 הזמו
; 0י1הג[500- הו[ ]טוה מכ ו[000018) ,018 01 ז0ם080) עסת)סתג
8 סו[ * מסוזמ'1 מסתוס[30 ]0 הססוצ6| 6+ 0ת0ק06 )טס
6ח) )0 הקתו)!זזו 110 01 6חסת ה)ןח 660)תוהטף0ה ה260 6צגם 60
[קטסו[) הלל[ 12 ]0 0בסו[) )וחד תסצ6 06 ,802001 ה[מותהק3
גוון טמץט[84 מו ות דל מ)ת +
ל 8
[וה11 הספלח הר , חפט 11000408 סו 0 ומק
4 01 ךָנ)מתוהמסס הז נהתם\] ,60טפנטקן פה קת/מזה2|
4 קמגוג(טמהז) מו ומוס 6ץסוקמוס דמחמ 0מה ,0400
- הרוס 1)תה 0ו6מיז100) זה|מקה 118 .' פקמנורדוד ה קתונהוק טס
.אה[טקןסכן 60091308 ג 0 המו הד ו[ה אוטתו )וה
-0₪ס )0 אק 16() מו 11461 ]0 חפ]]0) ץפ)יסחמט סא
088 זז זסקמו6)מס6 ₪( וגח 2/5)0 26) מסקט קמ|)מסחז
6 .6דסלה 1000)ם6מ חיזת: מ00םוו8 06) )0 מס ,הזה א
010 800 והמו[ 1 ה 85 015000 הו0100 0 קַהושט
סד 0ב חס[ ₪0 :המו א תהת) !1 100 [|4 58
מ )תו 0 פטוסוצתה :סמ [11 88 מה ,מ88ז0ו21 0ת) /0
0 20% 010 116 .:6ממתתו \ינהחזס]) .הזוה 6ה5 6!קוהוה ₪
4 וקמוו1זח וו : מו מומ6ס |הה!קוזס אה )הת) בסטתז
4 ,8000)ה16 20[ מס זה סמומוסס הו 0 סוק ]0
וזו ,8קהזק0ו1180 0חה 68תקסל1 6+ חס דז)הסתוחוסט ₪ ]0
לס המוסקה !ה מה |מ010 \אסיון ₪ 0\ :|
הזוס פופו וג 67004 06מהז1ה 0001000 ₪ 406 6 |!ג\מ
.? מסווהוסיזכךוס )מו )0 6וקוסמ\וגן 6גי) ₪
-)תתיזק ססיזח) וגול ,ונגסל | או( קט 4%6) ס) 0084 ₪0 160% ומאת
ו ג תו 01 סןן0) 00ב( 0 הסטמזה3 החפ1 ,מסז)ו הט
,סט 10 -+00000 :גס\ סל יוו[ 0 06 ואה
הז ג ו קפווסס ,100 סה באס , (גתהמתהה11) 6 הסה
[0 11 0 המח האל 0תה 105 ה0 ץ זה הופנמוסט ג''זסה\
06 מס תחס 5 )0 ץג פוטס ג 040 0 0 ;0 סט
סדג 0 הזה וה הלוס פוה : !09( 419 \מה חן
1 יפסות 0 הו )המוגה 000400 6-מ \(ווה
-347 = חפה2 הו וחוכ ל קחתו חוחתו ₪ וא א *
הוסוטיותוההכ1 ה ץוההוחוחותר חרז 41% .ורגת תו ₪ .4 144 144 י
,התא -תוה] על המי ה תההגיון וו ההות :ל ג אל סממבואה
6 ןאר ,בב 1000
שב .א0סזסטפסי'יאז
1 8080 6ו!) פמוה!קצ6 מ0ל/0 תה ,0180681 18ג[ 84 8 6 תאמחו
6 2 :סח 118 .1פות6|הזוטן6 בסתסל1 על חסילס11 486
.מסותץ)תטס0 5ו קהסתוה זטסםס| 656מקות 6426 00מ:08
6 000 801 ,5הסתז80 זוס) תו מוות 10400 7080005
%ז800ה2 .קתו6800+ סו[סמק זו0) )0 800(606 506 08ת0ח פוג
0 תוב +הקט8) 80 ,8020015 תו6(+ 0)מו ונב 000000ע)תו
006 ; מוות 8010100 40100600ה1 16856 0+ מסץ5[ .מפ:0080
סי 00 6 קותז 6ו| 86ם+ 10018100 0820) 10507 ולסאז
דָזהתותוס6 1118 .5 0[08ת00) ]0 ב8[8)00ה9ז+ 1000ת1?) 6ם+ ]0
ד
ץמס דש תגו[) 406( .תוב 1800תזק םה 10660 סמ ,פתס)ה)
פון קחותוה|ק3ה )0 חסוצ 2 ווח ת66))ותח מ60ל 6צ12 8:%י0ח
| * קתוו
6 8 00 88 *8)0)מסתומוסס 8 8 סט|אצ פום )1
8 00₪ל 04 ץג 8םה))וז0) ,ה6תזץָז)תמט00 תחס פום זל
-8קו01 "וס 208 00 ה ,108 15 186מ000י 0+ 0807
ה'דץ.1 06 10200188 מסקנו דויצה[ 06 1/0000 .תזוג 0+ ₪0₪8
!8000 1084 + 1חה ,131516 456 )0 מסג)ג!תהי) פוב מו
6 8060088095 8ו( 0ה8 1ב1188 ]0 [80200 26+ תו 0סממחס)
0 סיו קַה09/1 ,815 60ימטר 60 %06 זט | .> 108805
.]ו )0 26ם) %0 28 [[0ש 8ב ,688ת0מ!א 008 60 ,60 מדוהכ1 .4 .וע !
קדס פהתחשו ה6מסיו1 20) 00 מסוקונססמחונ) 6+ זט 005550מו מזה 1 ,אוקסו .7
6 || ]0 מ601000 606קמוסס 5 קה!:הקטוק 15 ,10918 0 2080180) > 'זה2 הכ[ תו
: 05 ;וג תו גג דל 64ץ0[מזס פ1תסאי [סמפיץ
הו 00)מוסקקה 6+ פס 60 6קסססיק [פס!הוללגז +300)מ8 מה 60 קַהו0טן41/ +
0 [המוקווס 26 מו סו 6 60 סז )ה 6+ 04 (010)
.6 מו
.גו .כ .60זכן ,(84000/מ16 66 מס 11 /0 .64 8'ז6ה:\צ6נ *
16 60 חסטוק 6חוהה 45 ,0000008 * זט 0)2הקואט? זו6ם+ מוסל) || 80 5
ה הח 610 6+ ]0 [00תספ בסמסו 6 ]0 פאוסשו [הסו0טמו!19' חח 1051)סקסצס
11 הס 06015כן זס 100905 0 מדוס) 1:6 500% וגח ,400נמ) הפס קַמ:ססטסנום ]ו
.7 .ד ; 433 .וצצ ,וסתחיל2 18 :6 .1406 .1106 -006:ה)תטתתוסס
.א110סטפסתייאן ץואצ
וז )0 18 א זסזו 60מנהת-)195 156 .1 0ומו[1' התוחס| ₪407
ז![09ו)סאיזק 6ל 6[ט0זח [תחוקוזס 6ג) 8% 16 )טסת)וח ; סט[פצ
; 8806מ קמ [[801 15 6 8000648 108 וס .6ופוקו!1)מותט
4 1176/00 ,6זס)צגוכ 6ו[) ₪8 ₪0 ,180ה פתג1)פוזם?) ץתתתת
ה66] 6ד4ם ,מספו[סץ'1 6חה 1106 ש6תונ 860[ הו 6חה ,צסעקיזה?)
6 ₪8 0טת!ג'1 6+ )0 0ק00[חוסח: ₪000 זס) 16 40 ה00!סוספ
.* 8001100 סדג
או( מסקט 03500 ₪ סוהג] %0 ₪40 085/ה₪90 5 'וה5גו1 130%
6 []8 06807708 0[ תסו[ ס] 80 ,68נזה)מסתותזסס |ה6!פוט
1907 מ00ל פה 6סתהזמ6קקה )05 זוסת) ססתוה הסוח ספומזק
ו( מ[ .6:ו[8 765 0ת8 פחהוופוז0) דל מ6ג+ הס 50800800
0 6)ומט 40 %00%00ה00ת6 06 מסו)ה)6זק"6)הו ]0 תזס)8ץ8
חהו8-12815[ 10805 .0000688019ק 18[ )0 1041008 +ת0קיוסצו0
זס 46.20% 60 מ0ג0900) 1+ 01100000 4הו 80001 פומ הפ
2160801101 ; 8100 ק הותהסגמ (6ץ1)גיזנום6 ץ!!היז0מ0ק) [8חסו)1בי
הל הת800ם216 57 600ה6גומו ,0תהו[ זסו[06 6+ חס ,110100 חס
]26014 6ב 01 קמס 6[ טסו 86 1.484 הסל 5המטכ1 0חה איז50
6 605 )ל 0056 10016חז 8 4%08+ 1ו[5ה11 | .50ה₪0 ס|קחזום זס
.ול )0 ₪)1זסות 26) 6)ותגו 40 קַהועטסצה00ה6 ,05חוסיז)01 0ח)
6 ]0 פתסו)ופסקצ6 [ה0ו)0[ומוסת 6+ 006|קטת 04מ 110-0005
006 8 \[800 ץ1מ0 40-6200866 [טסיפס ג 6טל מוסטהו
8)גסיז) 16 8180 08מ0ק0! [8ת401)10:) 16[) ; 50ח86 0[קמוום 46 60
-024600 מה ,קתו)וחט ,קחוק 80111 ,קהוחזיזס)פתהיז) ,00001 )1
6 ,סוד תג פגה 6\[ 6אסקזוק 0ם) זס] [!גח 8וג[ 4 תוסת) קתנ
4 סממהה סו[) :0 .6צ6) פה 01 קהנתהסות 6+ 04 תסנ)הינופט[1
זההזוזהץק )חא וק 1600 08001008 16 1[ 8 ל0[קתת6 סת
(הזו[1381 11808 0ת8 תו!088 ) 478045 [הו\טטחז| 1' 0+ תס ץזה)תסהותזסס 8/]] :
.חונה על סמ 9 ]\[1198 0+ 88011508 08[ט\תטזו[0) 0נ[) | תס 1156 : טטו[אוו תג 10% 5פאי
.6 .355 ,288801)
.ק ,%פט2 +
וצצ אסזיסטכסאיזית
מקה 116 .0006 ה 0600000%סיכ | פה ,4641 6ם) מסקט
ץ[מס ה קטסו!) ,13016 2016[ 6 םס ₪|מסמומוסס מ40ו1ינוד הת 40
ג מה 1הג\ ]0 פקמגוויזוד 6 מו מוהמוסית מז6ג) ]0 8)מסמוקהזו
.. פיה 10980 זו6םקסם
,000 !)0 ש6)געח 10)0]ן 0ב) זה) על 306
מהפיזה) 0ם8 פזו6 0 על מסגוגזומונה ם)נזו סי |[₪1 סיגה פזסשו
,(040-1105ז) ' 10706 ]0 (119821) 10080 מס מסתוס301 ₪הזו
6 80071060 ל )פגגת ומסק 88060 התג 064גז[ה משס פום סי
ה 716150 ל 300 1 םה * 8 38807 85 ,00ם81ו)ה 0 00089
4-ל 1 הל התכ מה 801 מל מוסםסהמס)( 00 ,610005
מו900 084+ 06מ8+זסק\ ]0 5ז0)נינוד ץ!ה0 416 סיגה ,נהמנתוהיזק ו
8 ממוקסט וטל סזסזד 067)+ 00ב ,מזות 40 מזוסמ: מ00ל פצפת סו
0% סיק 106[ ה )0 את100[9) :סק 0 .₪00[0008 :01ם) מו
.8)מס:הק ₪ )0 08מום 0) מה 1809 )זול אב 61066
פנ ; 06תסתומו6 86סזק 0ב )0 1)6זזד ₪ ,18080 06 פהח "20
[\קט 8 8 סםח ,000םו81 0140 26) )0 א₪8)0 ₪ ,0ת)10
4 6ב +תת) ס[מהלסתק 18| 16 ,70081 םסל ב0ם8ת36) )0
זונס |[8 ; 1107068 84 5קָט )0 800 ,0817 0סויצנהתז ,צמגהו1 ה
-|ו) 118 *פטס[מ52] 6ל %0 זהסקקה 1/6 פוב ]0 )06
8 ; 06800 8 |[ 6טמנומסס 0מה ,160:סזומגו ות 06מ6ק
-06ק תק ,000181008 1631 תו מ800 6ל 0+ סעה 16 01 1166ומס
מה 2106 6וסתזו 606 66סמווא מס ץזה)מסמנתנסס ₪ 800 מנסץאזק
7 ,1 .3 ,110-5200800 מ! 4מה ,0 -ן ,דָד1,0 מו 00 620 800 ו
ו
₪ רש"י ם0וגודסוללה 6ג) 600סז:6)מ! קודה ]ו0)דט 600 426 )0 פסמפטף
.279 .כ 200006 ,תמו .ומסק מסל סתוס(ג8
* 30000, 1200002000010, 17.
.6 ,60קָהטקאָמה[ מקזס) )1 פסמה)מו הסה ,10דמ2) דםפ)צה פו( פה מסטה '
זס דתוסהסזופה ,020128 110016 ,מהנוו 1 ,1/0010 ,2100%) סמ חפמ 6 ץופהפסיוץ
.6 281-6 .קק ,אתט2 .6מו4
.א0סזזסטפסאז [וצצ
מו ₪ )ה ם800 )130 .ץזנ)הס0 61ז+ 426 0 61086 6+
6 ,078000ח0070 061088[ [80[000 16! ,806 |[ה[8 6זו פת
-008 85 81108)מ0מזתז0ס 04 ב0ג06נו0סיזקן 6ו[) פה עה) 80 ,866) הו
0ץ6זוסו[ פזה6ץ 200 )טסל 0 .)6318 40 068800 ,0000
,זט)מ06 )ח6ד6!6 406 ]0 0616ומ1 416 מוסי) ק מוסתסתותוסס
0 תסל מ60מזו5 10' .06מ6תומו6 01 מסות [6:8צ56 1₪000סיוק
1% 6ו[) (1050) 400 8 (ז0800:-870706הץ8 476 .0 .1) הזה א
חס 8ול0ץ פטס(צסיזק של 8מסו)התה|+6 308610 01 מ001100000 0
6 פותהא 8+ )00₪ .06ו(1 6+ )0 025))"סק פטס0וץהצ
8 ו[ ץ )0 00מזהתיט8 ,21665 )0 ו[7068 מל מוסהפו16)
6 ₪ 6)סי ו ,028111 6 01 ה 1 ' 6+ תזפנה08ט10 %0
ץ|מס ,מ6צ6חסת ,הסותח )0 ,0טמ[18' 26) מס עעה)הסהמוסס
סו 60 מתסץאחק [6:8צ80 8180 00)טל1ץ)תסס 6 ; הותתוסת 5)זאן
8)הוסקן םס 5ת060:₪0 ו )0 קתמתת םא ; [הג)1ז-0נקסקהמץפ
?0 6| ה אינהתוסי , ז0ד6זוסו| , 61607 15 6ב[ : 6ת62)8 [!561 זה זוה[
6 06ת) מה ממוז0/] 84 [01מ600 ₪ 0[60ממ8886 קתוצגון
-ז[ס ]0 מסגוולנו[סזק ₪ ,פמסו)א[וק0י )מ8)זסקתו! :סו!ו0 קחסמוה
,)136 ההק!\. 6ת+ 00200800 זוה2180 6ג)סיול 118 .שהזהק
.)וזסות 6008100"₪0[6 )0 ב62100[ 18[066?) מה *6ז1]00 ה
הל 10800 98 (1040-40) 10008 )8 זה ץסקת 00000 \/
זוו(קו ₪06 תקטסון) 160[סיז ₪ ,(618-ה130) מתס!2[ 105' [טתוה₪
סוסיק 01 :00110000 ה םה מחוץו [הט)\ץ )0 זס)\ 000
0 [8000 15ם) )0 ,זסצסשס\ ,086 1'!\6' | .8ה100180 [הסוהוססהיד
בו0ו[80ם210 85 *4)0)הסמ1ם 00 )0 סגמגת 6+ 700ע0080 !סי
-חסמז מ80ג511 46 )0 *סו!)סיזל ,(0(--1050) ביג 110100 חספ
זס) ,)הסיוק ₪06 5גזו 00₪0[זו0ת [ה10)החזח הזק 1118 .80070 60תסג)
סיס 0116 ג[14שו 400ת1הנו80 ץ[0 בהאו 106יזהיזסק 6046 פוה 10,116
.120016 ח6ל ו[88תט12 0ת8 800% ת6ל חז0 216000 ]0 5)קחזס))ג
4 סקמו 8 -00/ה 0:?06)ם1 40 2086 פות 616 6ג1 [8611 136
0 [0010[ונתסו[ שתגצוק ]0 1601 (זסממגות |הזט)הת
גצ סט סייא
הסיוס קַמסמזם מסמוס)6101 הטסוק ו!סת והסיוק 01 0זסכ ה וצח
0 6460001 06 0ם 0!זסז 626 )0 60 120 .אתהגומוזם 0
פטס )115 0+ 01066 108 6י0/01ל : 00104 הס 168 86 0000
6 )0 ז6ממ4ס 6!) םב ,)גוס 081101 200068/0[[7ו8 מ00 גת
08( .מו 760088[0 )0 8|![הח 16) ם0 666תג!ק 00086
-ו6דה0ס 6) 40 חסוץ ₪ גו1א תתגופוז0) תה 008 מ06ח60ט
8 מה ; 0000110800 6מ006ק] )0 6ת6ז ,זסתוס) 426 )0 הס₪
1015קו!61)מומנו 2608 סדג 6[ט0ז טמו[18 6+ 60 8[ה6קקה
₪ 1866[גוס 60 201100 תוס :זו 1078 0+ ,6)פנמסקה)תה זוסם)
[ת0סיוקיזס)ת1 ההו)פויז(0) 60 ד[ 0 06200 |גיזנה/ הת מה !מו
8 זג מ00 ]41161 10[ 86 ,תמוק \. .061ים)ק/יז8 שוסם) )0
8 [ןתסמפלסיו 1 ₪6 !)סם 4126 מ06זו66ל 8מ10)ה[סינ 16) [והה
6 )0 1200606 6+ 80 |[828 6 ,40המוגותג 6תסת 6מ001פל
6 )0 8)07%)מסתומוסס 106 .קהומפסיסת1 ץ!!הום1)מסס +10
8 80 0) קתוה68[ זוו[) קמ 6זוק 6זסתו 0מ8 6תסונ ם)זסמ
% ומ ,630810 )0 104200 19000ומוסת מ סננמווהו
+ ,0 הנה 06001006 מופנסנ)ננס +נסת+ ; 6מ0 16קתוגם 6תסמ ₪
ק0פס!ומק 8 0מג 62806 סיסמ 6קהנטקמג[ 16[) /0 6076[זוסמ
8 + 01000108ת0) 11086 .מזס\[+ תג 001009016 5סמוסססכ 6רזתקו
סו ,30 +סה 156% \[1086 04 מסותסקן 426 ג 6קוסג סמו
וקל 46 85 10068 ₪2 105 200% ,)מס 5 180664 וקד ה0 סטוה 4 1
(2ל .סא .1הכ)) זט 1 [ההסגופא! ומד 68 01 ,318 .4 ,דָנה)מפס 26) ]0 שומ
8 40 אַחוקָמס[6ל 65)טק0/0 פנוסוק!|סת )0 ז6כ!מוממ 5 פמ1ה)מסס ,יוכויף. המקנא ₪164
,ץמק01? ]0 מגמופא ,ה ]סמו 8 מה 109 ,1 שוש מ! ,דזמ) מס הוה
5 .ק ,1617 .0!קן 00% קפסי 6ב ,00066461 מהב)ו1 וס 006
-הו56 066 ,קנטלהג11 ₪5 ,2/8 ₪ מ! מטט)] 6ל 00 הצפק ם1 ,18 צזסזו 6מגפו וד
8 )0 )תטסססה 16) 50[ה 4866 .בס ,ז ,)014 מה ,176 .כ .020401 6005
וז .1200 .114 ,ונג )0 16ל6 1 .ה םק 10 .המומ 9 0 סקוו
-1ו תו ,מססמו8 סק :460( ה[ ]0 אק [0 סז)מסס 458 ]0 ;.0 806
זסמדוסצסקן 28) 0)0:6ל ססהוכן 00%+ מ6ומזו )טכ | 0 מה , החטק)/. ב/החוון
.41 ;הִַתלָ19 הקל 0908 .1 מה |מ9וצ0) [מפ 6660 מה ,6ממסטשוא
5 ונג
.108 דא א+
זו 60 0זו 61007 0+ סו הסקנו 060408 ג 6ח'ד' .8000006
₪0 זו6מ\ 67) 01מג ; תווחפגו0ג14 0מג ,0טמו!18' 6 ,131016 6ת)
4 7ק0|סמוץ) 6 0ם8 6תמ)0טז)8 080 ,סקהטקהה[ 806מ00₪
.1160 )0 ה1608010הקג 0מג זההומתחיוק 6ת) מסקט 17| ₪ זוסיום+
6 [!8 ; מסגוג|וקסק )מגיוסחקו תה דל 060הטסיזגום 6יסזו דַ6ם'
וו מה ; דָקזס!6 46 01 מה 6 הו הזו 087 זוסם) )0 קהומ:ס[
ההוופויזה?) 844000660 6דהו[ 0+ 66 יזס] 861008נו ה06 476ם [[טסזד
0 0 םסופפומוזסק 008100 פדגם 67ם) 00014 מ6דס ,800015
ג ם0 0100 סקז מוסג[) מן פת018000810 06) גת ,₪0
6 ₪ ה0ג₪ ,6008( מס מה , מוס[+ 0) הזוס \חטו 6קאנוקהג] 5
.זפ 0ם 4%6) 0010 6+ בסוה זו חן )ותנוזת 0 יגת
חס זו6ו[) מס 6ם0)0 ₪708 8 40 1620/0700[ ה אסאכ מחוסשג
64 0016 067) ,8000168 זו6ת) מו 080110600 1 1000010606
מוסיזקסיזק מגה 00מ6ק!|!60מ: 58136 426 621516 0+ 61200600 6
קמוחכ) .ג)₪0₪ 6+ )0 מ6זת)סעס זוסג[) 0סהפוגוקמנופו )0+
זָסם+ ,60זו[ 67ת+ בסוג מו מ180!900 6ז1)ה:הקמוסס 6+ 40
מ ,הזוהפפיו34 תה טמו[1' 46 60 מ000מ8006 טומ 00670400
-מ6 00 111081 זוסם) 0מ8 00 62004 0ע206)0) 4[גוסתה 6זו
א '1' .=קחנ)\ח 2086+ ]0 06ם6גו0תג 46 מוסי 06 06 6ניזה)
; 610086 6בו0פ 40 0886 6ו) 06 60 6מטס) 56 |!וזד , דָזונון)ה6 תס
4 סקוה %זסק )06ות 06) זס] סאה שֶסת) 4אם) |!8 עס) 6גל
-מונוסיזו0 0100000 0זו) 0 0206 .8מ081)00ק+6 :460 תו [היזג)אה
436 16 .)[80סע 08( 60 )ונמס דתג! המו 008תום
שס) 88 60008000 ץ!הקו( 80 06ם 6זסח 6סםא77 תזסת)זסם )0
4 סו םן %פן סה 4856 00110 1םה ,מסיזם)סזס הס )גוסה
0 40 806 1!גוס ₪06 קסד וו ,6הו1ו יזוס 01 קמ קספסווק
קוו 67ם) נ0ננ[ א 40 8190100105 018160010 16[) תוסיו 166 מוסת)
זנ 00 [)מ0ז6[0 26) ,810ק\, | .6מסזק 260 6דא1 00267086
7
אוצ .א10סטפסתייא
010086 ₪ קתו[ קקפ מו פַב ות 426 /0 ץוומזו] 06 על
60 פצזסח סופת ]0 ספמ 26) דל אהמממתמחק חסקסג1ן
טסוק )0 100666 66 םג 0 00 מס"
מה ,6מו30 ,1008 ,1155008 04 8מ10והז00ק 6סי1+ 6ם) על
000 6 0 מקה סז 100
(1160-1240) 31 פות) ]0 306ה)ה6מותו0ס 6'[' .קַמנוה[המהז)
405 סל 18005 ]0 11108מו0ר 46 מה ,150010080106 םס
ץקמ 0ם) ]0 066מה)פמ! 6זוקן ,600)ה)ה126 6+ מס \[0וה\
6 6ה) מה ; )וזו 0 םומ סק[ 6ב ]0
(114-1506) מהמקוקוס? ]0 361 מז8016מ310 הג נומגוס! ₪6 וד
הל \ד10 .13 850 ,(1315) בנהתהזל\, מ6ל \1,07 פטסמזה] 628
6 28700106 ]0 מ1,60 88 160 מזסםא , (131582) מו0נת6
סז 01008 ]0 פמ0ג)הםה!ק61 128 .1288 )טספ מזסל ומח
0 8 00ו!קקה [0608היזק פנו 4מ8 ,6!קתווה 0םה *0[09 006
מ 10400 8 ול ;8601 1:06 0817 04 6008(לנש
.56 חן 111500000 110800 מאנ[00)0פויד\. 56 01 016תזו 46
6 516 0 מ 00018 06 101016 6 060
וגל .)0 4100 )0 קַמותפסת מוהוק 426 ואוד 130611308 4מפ1סוד
6 !111 10[006ו8 16 ]0 ם10)ז0ק 6מספסזק 6ם) עסג)גוה מו
0 מן. שת דהה ]0 "0)!זז [ה61070)10 0ם 48
' .ות :0 8086 80001 ו בוו
סמל ]0 803001 מז6נ)זסת 426 40 מעמ)סת %0 סמוגו 3 16
לג פגח 8ו1' .26[0200 שסת)גה עט0 הסוםח 40 מוטסגד
68 ה 16 12066 מז0ע) 01066 ץזסץ 006006מ1 60
8000 /26) 14%6 .06מ076ל1 )0 7688 0ם) ]0 )סיק 66
6 )1 00 108מטמות001 011066 1/0016 31 16 ,ד ם8מ1ז36) )0
6 )1 06מ4)ה1הט80 0ם 5 8180 פעסל תוסח 108 ,6880 6ת) ]0
מ ןוה סמ 4886 0|נוסט מה ,11084016 זכ 6קַאנוקמה1 סול פד
ה 6+ דל 400מ1 מססט הח בסו זו זת סמו 0+ ]0
ד
ג ל
אסזיז ספסדאז \ולצ
או( )0 066 0006 6 084 סטיז) 6 דהגת 16 .₪606 8 סת)5!) שו
8 ו[₪10 ,00600880178קן 40101 )0 0180070710 406 40 0020|זוסת 1
6 )הבה) 81 *ס) !80 6מל ,תיפ0] ה15 ,נְאת8/) תפ1 ,11
סט 6 86וזה[טקסקן קהוצהה )0 מזונ! 160ה06 56 080806 00016
0 םסל קַמנדה\! 6ם8 ,ץק 1600 41 יזהמזותפיזק ז1000] ]0
. 46 60 ,מסמדיז)מ 00 8 ב קטסיות) ,מ16) 00006ז)ה1 40 8786
.58 010-000 26| 8180 6560818 ם1 .6קסיזמל1 01 660מ1681
צא[אתוקוזס מה 4076 6+ 187קו ₪04 מז 105ז8)ה6מומוסס 1108 .
זסם8 467 :0|6[המספ 0מה עה0|6 סאה ץ0ה) 6טל ,הט מל0)1
0 68 קתנסעס) )סוד קמותפסות 06 ה דרגה 60 הפוחד ₪
ות 118 .) ם: 00ם:8)מ00 ץ![68ת 04ם 6תה הסוח %02% 406
6 סמו הס 86 קהתז +9)0)הסתומוס0 0מה האוותננמותזק 85
מגו[) 680006 ססות 0צ:0690 07 )וטל ,60)היז דוו 40 מ66ם
.מוסו|) 0) מזוסת8 מ6סל 8סהז0)1נחספ פה
מפקסל ,ד קספס!וו! 4185 ]0 6ה\) ,06מ806ת1 יסו)סתה 06
מיזס )וספ 01 8ז00ה)מ6מומזסס 6+ דל !81 ל 40 סגוו) 8ות) +50
6 40 )10501 600)מס6סיק 086 10 מס|לספק 1120 .8סמא1
1 08|ק1טת1זק 6+ ]0 ה9010!|וסמסססי 400 .דד ,מופקה 00 6 ז\/
4 מוקוזס ג ,מהזס 6 מה ץ הקסוסוונק מגו[41180066 6+
סנתגת 26) ץ!|60008איזק 800 ; חוה|ה11 6+ )0 מו0)פץ8 406
-ונגק פטסויזפד 18 מן 1068מ0ממוה31 דל 0:60 0מט מסס 4פת
60|[ מא קטסזג) מוות ל 0010160 מה ,פאיזסזד [הסוהקסת
-018008 [₪800 ע0] 48506 \. | .807126008 6[6 ]0 ה0)8)10:קיוס)מ1
8 6+ על 10006 60ת1 000000:)ח1 ה6סל 084 פחסופ
14 ל מזנות הז ז00ינסל 66 + מסח זו
6 גח 36ם/7 .מוהק5 םג 2100805 6+ )0 01008נוססמיוסקן 66
' )0 * 0 1ותסחד* קמוץ)1מק₪ ץבק080!ו תכ 9680155010 צס 8001816 4 1
6מוזו) 6ם) קהו0תהקסת פת0)פסף 16 0006 5%6ת0 50טססל 08164 80 תה
6 זס ' +!)מאמו * 0+ 6מ8[0ז1גוף6 קַחוסל 88 זס ,6635ב סק 6[ 60 8011768800 (תסטו
.1 ₪000 ,335 .1 ,070068 004 0006 ; 111 .כ 62קה216/0 ,צמגוות
4 סייו
6 הטנומ 80 ד[לאלסיזק * 1|08הזה 1 16[ )0 06מ006ם1 6+ ספ
ץד 8 וג" .)גוס 46 /0 2086+ מסקנו 600% 6מוגא
06 )0 וקוק 8 56זסנוך106 ]0 מ60מו51 מ6ל מז5606ה216 חז
ג 8%!מזסז6[. תס 108זה)נוטמומוסס 66סיזד 111 תג סש ,ממא
6 )0 פצזסז 16) ג)נ 96)מוהטך0ה [[6 85 116 .[6016לת1
שחו ס![0) מ1 6)ביזטססה ץ[0ינ6ץ80 18 תג ,5תהויזהתונתגיזץ [פותגאק ₪
בס 06 ,4646 פוה ]0 קמומהסמם [08וקס! 0מ8 6[קמוו 26( 016
.310 46 00 669010₪8יזקז0)ם1 6ת+ קתומסנ)מ6חז
בח [80000 8ום) )0 שסועח מחסם\ 568 406 שמת
8 תן 6ל ץג 06מ6ם!מ0 118 .(1160-1235) ומְמות
6 סז ,סת)ג) ג )0 06ם000ת1 66 0+ 178000 8י0פהסתז
על מנגק3 מוסז) מסצנזכ! .0116206 )0 6|קתות62 000 5 תות
תג ב)וז |)[קטסזל 44 6 ,21012406 26) ]0 06מג:0!0)ת1 16+
5 חב התזמוגיזק )0 168ק1סמגיזק גוס 6מזסו זופת מוג] 60
]0 0[0026מ% 6+ 0) מו0ג+ 00006:)ת1 40 2686 פנ 010 תה
הג 0110₪00) מ80 6מ'1 .5 6ממסלזגו1 )8 ותטסלנקוסםת חפת מו
8 ,100918 )0 8)מה0לס 1 5+ 01060 6ל דבמ סו[ 006וותה:1 שמיך 1
0 (1) ]0 100008 6 סאסחו 8ס1קו0מונכן זמ[ .754 +מסץ 6+ 0006
9 )0 (2) ; + )0 סקמו מה 5 (5) 0 1 16 60 +ה6מו[קקטט ה (4) 9
.4 .1 10860 .180 26 מוסיל 1 8מומוו וס 0 ₪44 60 פולפות 28 ]0 ץו1וס)מט
,קז !)0 62005 [8ה1030 1 1 גה !גד" )60600( סמו 5
זוז מה ;התומומזן 6+ 60 4010 1006 דָל 6מו ל ץוחס [ומסס 4
7 ..
מגו 6 60 זה 6301908 סגוכפ )גול .918 ם! 80111 סנה 08106מ6מזנמסס 1108 *
,1856-7 1010600060 זט 0) 866 וזו ]0 )תטסססה מה ץ0? .23 .ק ,דַד16 תו
קתס] 6ד 60ם! 618 חוד 68 017/16 60 96 6ג) מססל סצאם 60 00/0 פ] פדן *
אהת ססידוסס 16[ מ המוק גומ 01ז6000ל 016 60 מה וסמם 476 מה
ממ )0 דוט 0 6 הדוה ספ[ 6 ; [גומו!ג1 6מ) מה ץוק פטקסקפתץט
100 6ל 40 0אסקקגק 60נ )ו ,עא!0ק-6ת *הק84 1118 .23 .כ 050006
]1 0 6 ; (402 .10) קזהתל 1 מסו)ה 16 מו אלשו קָל תשק) מפסל
,1 הל 88 גכ , אט 36 מ6ל מופה סה מו ]0 וסט 50 מ 00600308
( הסופת 1 ) ה 1040 0 00000 גיוהו-/ 2 התוא ,מום1' לססה. ותה
.>
5
.אסנסטפסמיזאת 4
6 6ת) ]0 סטמ קמרוה 0ם8 ,868 616 ]0 \[6הסי 0857 מות)נזד
0406 )וזו 04008 ומטמותנסס 'זוסה) ,16)תגה :ו0ח) מו 6תזג) 0+ ]0
ונד פיז ץם 00 500806 667 מה 6 מ6ט20) 0:6 00000108
[[8 6820018[[7 10:66 .8מ10)הת ש0ם)0 )0 60117 ץיזגסות 606
ותפ)יזסקותן 08 0+ 0401000 מ81ק5 מו קהומסקקהת אגא +08
6 מסנ) 4מ8 זתמזמוהזק] 26) 86תל[ .0ג) מסקט 08מ6ט00ת1
מ ץג זג6ם) 6מגו0] מסםוסיל פומפק5 וו ]0 ץמקספסונחק
סי 06/0176 ₪8 ,611 ,1016[) 1006 066 400% 0ם8 0סמ6זסיו1
.6 1 6קזסמו סיזסזד 8020018 60 46
ן₪00 6:[) מו 01620818 84-5111081 8)קנת8))0 )6821/08 6ם'ך
08 תג ,)ז0ם 6+ )0 088() 28 ,6תס 66תה?1 )0
6 .88ז2110 26 )0 מסגוהוסיוקיו)ם: |אמסווו0תז) 6+ ה)ואי
)סל 0גח ,6מתססזהו1[ ]0 מההפזגכ] - ה( 0106066 )0 שסתגת
)4 םה 6100651 ם0 0)066ת 410:88(10[ 0800קתז00 1050
סופת ,מ₪0 18( 17פאלסיזק ,100[080' ]0 מגמפזהכ - הו 1008
4. ,6מו[ פם) מו 066 ]0 %ת0ג)טה 85 ₪5 40 06800001
8 .ו א 0) תוהתוסץ 8אץ0ח זושת+ ]0 8)הסתוקגי) ץוחס
08 פחסקתו| ₪11 )וקה 6מאה 6ת1 .:(1488 )0 פקתתווזח
)סיל :6116 ,(1170-90) ובו 200606 )0 5קמטננח 6ת4 מו
הקטס) ,208072 ]0 80 מה ,12810 6016078000 זסתו 6+ )0
8 86ת% 800 ,הגותז60)[ ,ה"ע0] תס א6וזה)ה6ממתוסס פוו
ותזצ0] מ10 40 840100000 ד!קָהסיח 6 קהס| ₪ זס) 6ת6ח
.₪008 .0100266 6)נגון) 38 מ0)8010יקזס)ח 01 06200גת 066חזד
5 08 .6טקסצ סומו 6תוהס בו5)0ץ8 ?0ו[)0חה ,צסצסחוסת ,לה
84 9005 0תתת1ו00 מ'ז0)זסם )0 6317000108 |8!מץ6צסע)םסס 6+
,מ0נה)סיזקזס]ם1 )0 006 6!קמווט 8 קנ 4886 0+ מו6ם+ 01100קמס
וד 1006 מס א 000055 5 סתוץתסמג 5ם) )0 1001007 0+ 60 4 1
,(1878 ,25)02)) 200800 01 60100 8 טהל60ו2 860 ,מהתוזהכ] 210806 )0 0+
ווגד .ץ
ץצ .אס1עטפסתיאת
)0 ;[₪0(00 8 000מט0) 6( 6ת6תח הקְצֶקל1 בת 141
זו 067) סתסו|חו ,18006 מזסו)ט80 40 ז60י00 6ם+ 6208800
.06ם) 8010100 5מ10!הקסידק הט ההג 6ו1) כ 60במ0ס[סזד קוותזהזו
4 ([8סמ6צסיל] ז0) (סמסי'1 תיזסת)טספ 46 6ממג) מוג[) מוסי1
קתגו הת וצסיוקק ה תסל חונו 6מזספ זט 28 גמ זו 50/0015 בפותמקט
קחותיוסי 126/06 .600ותגו 6יוסז :00101 6801 40 סיסנ 1מ5 סמו
קהול זס)גום זנוס 10 או 60 ,06חאי'/ היזסה+וסם 01 [00 50 6מ) סו
6 סיו ]0 284) 0006 60 ץ1זסת5 [[6זד ₪6 [11חו ו
6 סיווס 6ה6ז1100) ז00מגו 8096 ,יזמסקקה 6[וסיו 16 ,פומ =
20 סז ,866 ץ!)מספסיזק !81281 6זו 88 וגח 1066[) מוסי
וס 26) [[8 )0 7:6 .מסתג)סעל מז6ם)זסת "וסת) ]0
סיזסתת ש[ל4לסתק 6ת6ז 00ז1ו[ 4167 גסנםש 6%מט 8מ00ו0מ00
8 5מ) 60 6120660 קמוס 01 80686ם1 זכ] ; ס[0אינוסדת
9017)זסקום! )גול סיזסזו סז ,ץ!וטסם 6ה6!גוליוט) ₪ ]0
08 40 6מו00 40 ץ[מ0 200000 4107 , )וזסתוגוה [הץסיז 6ת) 60
10 הגו פתסיזהל תה )תגוס 6מ40מ0ק00ם: 1081!7)ספיזקן 6ם) בוד
ה ,6230/1008 סיו 06 0 60 :16ינס מז ,11100 0+ ומסמזו
םג 86000105 זו0 + סגומנטק :0 200 נסמ) 40610 40 קזסטוו
וסט קת מזסת)טספ שו6ג) ,מנמקה ,מסם'1' .66ומטף מ יפוט[
8 )0 םסתסיצ1 66 תתח) מסוןו06קמו0 6857 6תסמז ₪ ]0 0ת0"
תוס) 80007 תה 6ה810 תוס) 096[ 40 11820600 סיסמז ,מוסמ
קהתזקט 406 417ה2005600) | .מזסו!) קמסמזה 68008217ק סנ 0
4 6+ מו 08 00 65[מנותומזסס )מה)יוסקממג מה דתהנ קט
4 5מ10)הקסזקהסס סקוה[ )0 7080 6 :ג)טסא 6ם) ]0 פמחס)
4 ,מפמקוקיז 1 ,10010086 ,6ג!01ק+מ40 ,13608 ,6המסמזגת
זוסנ1) מוסם] ע6יזהק 056 6ב) אס] קמוסל תח סבוק, :0006
ו 08 תן ,088ם1מטל ₪0 ₪06 זס) 0500107
1 .8007 ז0) 5ת0ו)הםו[0מ1 6+ 160120 40 01 6014
ה 5)ומו[ חסינגת 800 על 000מטסל 0886 ז60ם) תג 06 :ה"
0 ץהגמ קַמנצ1 .108ז)8 קמוס מזסם)זסם זנסם) 0 אבו
.א08זזס טסיא זוא
6 0686) 8076 8816 0() )0 5מ800סט) "0000 תה ,)צ+6)
68 ז++)צפק 0406 6ם'1 .06תה)זסקוו 8600008:7 ]0 605))התד
הסומ ץל 060ה65)מ! ,מסוקו[6ת [הט)וזוק8 8 6ל 60 8ו08מ4
6 )0 0026[אסם% 16) 4080 0+ 005מתה001 פטסותהצ 5)ו ]0
| 1080ותק מסקט 100%00 07 מ ; ק6ו6
80001 85 )18 וגול ,מסוסוקווטם 0ם )שד 8016506 [גינה)הת ה
.68 42656 קמו!/מז)פם[!! תה קת)זסקקטא 05?ה0%+ >ק[סון
8 61ת) \[10ג א מ10)ם8606 6טןפו[630 6+ 008106:00 קסמיד'
(4מנמז 16) 40 קמוקמו ז0 6ל 40 19 6ה) )0 1640 66 %0 וחק
68 סתסמ1 80 06%קו( 46 00%מום 0+ 66)ג[טס[08 הג
,160405 416 01 08מ84006 פט0[טקטיסם 06| :6 ]0 קםו0מהו:0חט
0 8010000 40 [68קקא 8ו) 8100700מ00 ,תבו 060 46 מס
ץוניזסם )ה 26) זסאט| 40 קמו0ם6) 6מה טסיזסקהה0 קותאות 6
8 65[ק|0מות 040% )0 200000102)ם1 6ם) של ,מ618010צ0? )0
פג[) מס 005ומ0מונהו2 )0 סוד 6ב .16 ת6גזו סז 681 )0
מגניזן)תה4101. 0ת) ]0 086 1666100160 6דתת 40 יזהסקקה +60[סנופ
.6 [מקןסמןזק ' 6) 15 סנב תסוםח ]0 ,[8000
אז םל1 )| ץ|0|080 822008 6[ 7082008 2656+ ה[
זו וול 60086 410-0600006 6101000 8קמגונצח 11 .1801
4 ₪ )06מו[ה 45 0100006ז | ; 016920017 ץָ0ץ 20001700
6 .0/1078 דל 67057 מהץ 88 6מתגול ,0מזספ דל ת00ה[6לסת
4 00מב)זסקתו1 )0 856[ 626 18 06%ומהמזוה)2 ]0 6מזתת
וקו[ 26+ 38 ,ת81ק 3 )0 סעט)הץ)!|[ ב76806 426 )גח
4מה 801008 ב76%[8 6ת) 010500 400808( 6ת+ 01 מופוסו)התה1
]ו 1006ת0ו2]8 : 800קות0 40 40800075 6() 0000]
107 06 ם! צ6)ג[ 0מגס) 18 תה ,10 60 86 6ת) 0008800
₪ .00 .₪0 200% ג 00 .א 35 .0 הזל \ הסט פוב 60 00| פד 1
6 40 פנהסקקה ,6מוטמסק 85 ,453 .11 100 קל 64+סף ,1850 ,16/16 ,קל מ8)מ10
17000 000005 ₪000 0תה ,15 .כ . טדוה00 2 ו'הו 4.0 865 .ההסתוקו
.סוק .זו
צ .א110%סטפסאת
הזל הו חן 06ת6מ:מו6 /0 66 חופת האמ 006600 15 0008 זסמ
,01060008 80)0[5 026 ,6%0%ח0ם ,הח 0*6ת7 .8007 )0
0 5 0160000 הב סח , (1100-60) 1:78 מל מזההגיול\
ומוס ]1 מ6צ6 )000 0מג 8015 פוב ץל 06ת806הו1 תה
4 + ]0 20085 פטסוזהץ 6+ מס 106ז8)ת6מותו00 0080026
6 86| ,60ד60יזסו ,116 .זס)ינחו 16718 םה פה 6הסתמתו08'/
067 מו 62081160 ,8200 00מ10)מ6מז 040
ק טס ,09016 00 84 000000 יסול מ66ל הת 16
קל 8000/08 [הסו0טמו[ג'1' 0+ וחק הזד מ10)ה0))ה ,6צופו[610
קתו תההומוסס 06 /0 מסגומסגת 6[ ומד גומ , מנפק 00 לפז
,(1135-12064) 008והסתזנה20 ,00 )0 ב6מגיוט ום+ תו פטותסקן
98 05(66% 6ח'1' .0ם6 |!\ח 8 0ג1 זוסנ) ]0 006ם %זסתם >
סג) בסוםח )0 ,פקתוווזח מטסיסנמטם פוה תג חסוץ מו 0את
8 ,הגה(2440 06) )0 מסגוהמה!קא:* 6ם) ת6ח )מף)סקותג
0 ו 0 6 60 10006)' |)תג ,8זס'1 מ6מהמו*
6 מ60זו)0ל הסונינה ק!!הגוהיזק הג בטוה זו גמסופנזו0 6+ [68ת
.14טמו['1 00 8020015 10617-808)00:00זו 80 6מ00מ0600מג
מסוקו[ץ ה 88 תנשו1008. הסקט 100800 11086 ]0 ב₪0000 0065
זז סב ,11000000 6|קתגם 0 בסגה זו )0 זה[ ₪ 5ה ,6000הזזכן /0
מו הסה או ]0 600048יזק 6+ ,800פסיוקההגיז) 26 +מקומת ,6)טחומז
0 .60ת0566 ץ![6810]0 28 0מג 0סתגה)ז8800 0)01!7י681 6
הפה 0ם) י0) פה טל ; )תוסק [בקנסמויזק 6ת) פהח פוח) ב6₪ם)
+ וס[ (מסזוןק מ6סל שצ18( 8(00!1 פתסג)סמט[ה: מסטם דמח
6 )0 00ג)זמה 10) \)08ת6ל דא[ קתוההסתו *0ק066 דהה
.1100 / .606 6+ דל 18260|לגוכן ,גודל 198 חס 1290 008 מ60!4ז ₪66 1
- 1876 ,100008
0ב וו מהקה, 050 00 8ַמ/00פ) 50) ם| 0006 6 שמונמ סמ "
00 6בג) /0תהחס) מזט8 ]0 40060[ 1[ )0 [הזגצקה 26) על 000 קמעה
6 ד ₪84 , דָזהם!גפסה )תהווסקתו] ה 05060 סמז ,מק פ'ההנוה 001
.5 ₪060 ,וו .ץק ,סל 869 -(30 .ו 1096 .152005 גוס ו על 000490
.סוס טפסעיזת וצ
ל 0008תו 6תוהפ 6ם) מו 06בת ז6\]ה 800 פה פפסו]ק]ססק
,(ההז 206 (\|הח|מל) ה (גם8ג) מ6ל הגם0. 061008400 6+
0 )00 600005 פסודסיוק |[ 860קינ זה] מססוצ6[ 2086
-מוהזק מ8 :0/ה)מסמומוסס 26) ,מופה!130 מ6ל 7008 . 6חוק
סל מ ;' א )0 ץזהז0קמוס)ם00 6קמטסץ 5 הבח ,מהרזמות
.והזו( ם6ל [80:006 מ6ס 40808[ 160[ סמוג) 6מוה8 606
6 ,₪000 )0 מתוזהמותנה זק מה 00))06מומו00 ₪ ,0000078 ]0
004 8|80 ה16' .11600 0)םו קָטדָה11 )0 <0)ג|8מתז)
ההז )0 !01 מ6ל ק1086 מס |0מ:30 ץופסמויוק 6תו
מ ץ)ו|זספ\| ססג[זו עָל , מגויזהמומוגיוק 1מה ,04טתו[1' ,066
4 מוגק8 )0 105 26 )0 8)מ00מוסיוגוף0ה זוסם 10) 0826
)0 מסמוץ'ז) מס 1180060 1605 :41060 60
+ 62061160 9)17סזק 108 \[פומאק₪ 6ת+ 7ז66סק פטסוקו!סת מ[
1 המהקסבמו80|0 6ל6ז 2008) 4סו[פוטקת8)1ו0 06 זוסת6
פע מל] 00608( ;(1088) ב)הך38) .אגו1 801 (1020-75)
1101 6ה) מו מורזק!\ן 8 ה 0160 סטש ,1,01-הת-ת08גו1 ; (1150)
-מסס ₪ ,%ו8800 מ6ל 20800 ,8017ה! ,מה ; (1150- 1080) 0ם.1
08 ו :ס) פממוץ11 -ז6)נזשו (60מזגת-)86! 20[ /0 ץיוגיוסק הו16
הופוה) (. )0 06/0006 26) ,ָ)06ק |הז0םת ,6טקסקַגמץפ 26! ]0
מו 436 :06 82008 ה6מוה! ,לק 0פס1גנק 00608 6פהותקה
א 115וז6) 6!) 00מ01] )[1000 מסמוץיזה00 +ו0) ]0 68תגו6
/ .0 ד 01 )0
קה ₪04 4008 [80200 תהק 8 20 636085 [101108. סי
,01מ6ל1 6ו[) 88 ם0)מ6))ה ץג[100)יופק 80 6610660 6צהת 40
ו וה ו 0 12006 5מ) 0 6 187 מו 1 על וט '
1 5 1' .)הבהאו 0044 8ם) |[ה מס 56)ת6מומוסס ץ!סהלסזק 6זן *
6 0 ,וסט 060מ1ה ,8)ה6נ קה 6קזה[ סז 6 קזהלפצט)ס] .₪6 00 ץזהזט0 1
8 ,ההו13000 28) ; פמו[9 6[ מס ]08| 06 מה ,האומקסו? 26 מס אוסווי
.1 מה 105 מס 768 5) 5 ,הפסוה /\ 6 ] למוסמסו 264 מה וו הטמו[ חס
.ו 04/01 28 ה\ ,140090 .84 04 .488 10:00 0% 4יוסקו ,זסגוהסגושון
.6 1 .זס\ ,00820406
1 .א10נטפסאדאז
+ חה ,פויזק1 6+ תה 05)היזקט5] 6 01 800015 [08ומוללהז
6 .םס0ו)9)סיקיוס)ם1 ]0 108ו[1ו01086 681[ 01 מסנוט[80 46 מוהק
-ז20) )0 6מסיז) 6+ 0+ 012 תו 111 מהחוג היז00 \. )0 80005805
ג דל מס1!היז0600 )0 5איזה 400 60 6608קמ1 ופסיק 8 0ץ8 הזס0
6 5 הו0[גגול 011 ח6[כף !16 03481 26) 04 6מ6בם 0113 מס
0 ₪107 426 40 008000 06מ8016 [ש6צ0 ]0 08ץ1)ה)ה6פסזקסת
680 ץס 2028 6ם/' | .ךָ|הץסכ:[ 060תמספהם פום סוחס
חו ,800 ,1ה11880 ח6ל 18800 סת0 אמח מקוסע גו תג ,70168 6ת%
קתסחזה 00םי1081 0+ 60פומסי)הכן 6 ,מקוסיסץס8 18| 00 הס1)גוומו
+ 0ת8 מגוזהתותתמזש 00[60/8/60 716 .ה6מוץז)מוסס פנת
וו( )0 6עהו8 [גו65000 ת8 0760[ה6 0₪וז80' תסל הז6ת0המ1/6
6 +108 001100017 6 806[ 8חה6ץ, 6תזסה 6 ,ת660010סין
מה ,1185081 קמוס 406 ,80068805 5 חסי) הק 15 01 סדה
מ6ל | בהמגו(1 ,[8ץוץ [8106088)0 6זסח ₪ ז0) קאז 6 הג 40 0
הא 6[ 0091 1068 426 60 106 פתזו |[ב1 15 ץ1לופפסקן ; ופיל 1
מסצוק 801088 מה!ק64 6) תו מופנוותיוה )1 ]0 0856 620 קתויזסם)זם
-עגו8 ם800 "6ץ0ח0[ 0ת6ח 5)ת600 ת[6ם' 1 .1 מססוצ6[ 8ום מו
,אצ00ז00) ]0 קַמץ118 10080 .7 ]0 פעזסח 26) על 860פאק
זס 110 [[8 8+ +00 קחו)מוסקן ]0 06016 66 18/1006 בנסו[או 60
-ח81[א6 ץ!)ק1י 01 מה ,10818%יז 0יח) 01 60מיזס) סיגה 8סד
)זג [[₪61 | .אהוי מס 00 08%זו 46 ]0 08 קמב[ 0ב קמל
0 )0 60/00 דג 866 פתהו:התומומזק 00/8 60217 ]0 )ממסססה מ צסץ ו
ל חסול116 0)ת! 8[8)66ה8:) ,אץ118 (ה100 .15 דל 60 1/1
חן ,מפזיז2/6 6[ה\ [מסל\,. תס \תט]2 על 8/1016 6ב) 50[ ; וצ ,כ :811
הק 6300 1 זוט/ל116 מס שגפ ט6צ1. על מה ,1850 זו 400176 4 01 תוס 6
.21 ₪שס) [00108זסכן 6מוחט 126 מל
6 הסוח על 65|מץ 06) ]0 )מהזסמק|! ה66ל 81 פמהונהתומומז] פמסוזסוץ *
אוזו"י 8)מההסהמסס 06016] 66 ]0 מ10010ו981ה 01 מסופסיזקקנום , הסגות)נומרוונן
06 ה! 0ב ,0005 )הסזס 01 060 00/00 0/5 6+ 11606 .660ל0ק ה
ץָל 006 88 ₪8 ,ץ!מ0 ז16)40 8מם מ6ל6 ז0 0ח6 ]0 או מסס מוס) 06פמ 8
.הזל \, הס 120710 מם 8078
08זזסס סא צ
6 שמוח 00 6/0165 4084 ,6סממז1 00 708 66 על 165 מסס
0 6 סדק 0 [[6זו פה 6ל [!וזו 16 ,1886 4686 00 ץיזס)פוגן
.ה!פםומסקן 66 04 מס 66תל 1/0060 6יזסתז יזוסח+ )0
100 426 :6/0 381 01 1678 20 00 מ00ו0ו60מ60 6מי
0 דל 8016 ה6לתנו ₪0 00י6מ6י מ06 ה 1 71 )0 מסנפהזחנ
[וצנזיזה 6+ 60ת01ס!6זו 67ת) )הת , ץ6ות18)פויזה?) 60 8ה0ופ6ץה 00
4 1010106 60 מ0880י 1 006 תנוס] מ800 מה ,08 הצת! 416 )0
6 6ח) 01 0ם6 6ה) 4ב ,1 מתהה8ו11 .שז6)פהו 01 6קת008 סת6
או 00 5ת0) )0 םג 8ד0י:זס?) םג 8000018 000000 ,ץזנו) חס
(8[80 7608 ,00006 סת ,0מ8) 5ת08פוזת?) ה6וו| מו פתסומומו40
סז 186062 6+ סו זו )0 מסנמפומיזסקן ה :'0ולהי41. הזה[ +מקותז
יה קהס[ 26/06 80 ,65ץ[80מ61(+ [והצה %0 חס|8 06ת
חסיז1100 מה |( 80 40 35 סקהנוקתג[ 40 6צס [)מהמזחז0ס 80
-ת8ד80 5טסמדוסמט חה 06ם:8ק 30 פממ'1 | .501107 [הט חווד
6 811 סינטז ץ|תס 1106 .06תה 7 ]0 מסית)ס:ל זוסת) זסצס 826+
0 ך6ת) )טל ,מז6ת+ 60 מ6ק0 - 180 6 קטסו!) להי ]0 69|)5
קמ !סי 8)6:)מו 08! מוסי] מסנוחד 6קהטקתה[ 8 06זוטף20
מה סתמ)סוז)8 06) מסקט ()תקו[ 086זק 5 חסעת) חסיסס11 60
8 קמסמתה קחוזו| 6ז|0פמוסם) 0ממ0) קסד .) ]0 ק;מותהסח
זו מס תה 858 086וש ה חנקוזס 0900 01 6!קססק
64 1067 .אמסושם![8 |תס!לול צתגום מוג!ק63 40 06
מטסיזה 8020018 416 םג 018008800 ץנ קספסונמק להיז\, 01 5ו60(לנופ
6 100 ב 866) ץ![הזט)הת [טסח 07() הסוח מ! וסם%
6זנג)8מ [08י0קיז00ם1 800 ,6586200 [הט)1זוק8 ,)ותו 406 85 הסטפ
-:0)תן 46 ]0 826)מ8ז8 5%6) 000[1 1207 .ץ)ו120 6ם) )0
הנק )0 פלחיו\ 6ת) ה60ח)0ל הס 64נצזהס פאה הסח ספיטס
6 )ו 08100 נמגותותת 00 ג 861708מ061) )טק 40 12856 6ת) תת
קת ג 40:08( 006 66 410208 068 מ0ג)המומו40 ה[ 06 .112 ,0006 1
.7 5 ,(1825)
.304 .1 7064504 .1 6ה0020:%00 ,108% 1
") סייא
6 ,680108 /0 800008810 קמס[ ₪ 000גו0סיק בסוה זו ,800015
ץ)הסטףסיו) 05%מ קנוסת)81 ה6ץצנציצטפ |8011 08468 6ב80 םג פאזסח
80 הותז+6 מה מוסי .1 160070700 6ל מה ץ[ח0 8סמזגת זוסם)
6 |!ז )ג ,5 60 מוהמוסץ [[501 85 5ת01ם) ]0 פקמו)ונח ג0ם8 ]0
8 6ג) 060/00 6218000 06ח0יז1100 06 הח ₪ 4ה) הקספ
0מג אללאץ ה%סמסי1 מזסמ)זסת 05חומז )0 8וולהג 0תג
0 200 סול 4067 08117גו120[1 | .08 מסצסיל] םג 89641660 42086 ]0
ץ₪100 07[ 8180 16520008 0600 ג 8 ,000):105 6מ0ז0180
הגתזז0) 46 4008 1)8/00ץק שסתמת0] 6ב .5 00100
,5 46 על 000ה110ה1 117)וסזסכן 6יזסזד 18400 00 ,00001
מ00ז)0ל 0180070000 126 | .16 1 00ק0מז אמוס דל 6000 תג
-סזק ל 185 16 4 :הנ 80 06 מ 18 50110018 20 66
6 5 00 606 ,10נומז!ג'[' 6 06 נתז0ל 10 0806
4 06חהי'1 ביזסה)יזסת )0 08 26) 4+ ץ[קמזן 05 0068 ג
4 מגנגק3 821 06מ6צסי1 04 20086 6185 01 ,09ת8010 סם
1 ססס 26 )0 קמומינהס[ 4116 486 )היז )גול ,0נותז[צ1' 56
; 80111008 10101811. תוסיו 10117001 נה ונומ[ 1 0 מסקגו 800 ו
8 פסנסוץהץ 16 |[ 180 011018000 04108 6ב )0 46
-0חג 16 .6 מגוסיזה 8000100 יקס קחגס סיתסזר בסוגחי
ץתגמו זס) 616 [סגומז 50 ]1086 806מו [80[200 8ומהק₪ 16 ]0 0006
0 קמס[ ₪ גוסו 6ל 60 8 ,- 48) .דצב ה6מסייק ם] 06 .104 .אוז1 חז '
+ ג )טל ,1046 הו וסנ 01 0209108 60 86 !ופ דל סכ פסמסלסות !
מה ץעל 8)60:ה80 6ת6ח 1688 [ה0מ6צ0ק] 8ב .1481 |61 06מל1 60 666\תט
מסיז! )סיל תזס!+ז סמ ?| ) ]0 6601510548 16+ מוסי ץו4תגוסט /0 486% קַמנמסדזא)תו
המה 0+ 4 +50 16 ל הזוס 18 מו קט 0 00 005 030פתס6 זומד
פסמפילץ] 60 00ו[כק הזז [ה גפ 6 ', +הג(קס202 * 168 מצ6+:סמ 126 )0 6מוסה פתו
6 -(16 .כ .206 1ח .000% .100 .6 .יוה ,0208901 = .קה 0016:ג 6מו מו
0 אחז ,סת!הסטה30 ]0 ו(1008. משל ל00פ1 ,שזט)מטס )מ1406+ 6+ ]0 604
( 7 + '--8878 ,4.100164, סל הסמס[80
-0[וו!ון |[ מוסל) )00|ה 90[706מו0ם+ 0[1ג 5)מה)ולמה! 26) בסובש ]0 דָז)תטסס 5
.7 .וצצ ,1466 ,1104 50007.5 [וס\ה טסו
.610%טפסייאת . גג
68 דל הסינטסדג! ץ[קוג| יתסא 08 426 (40--814) 11008 9+
0006 ,0000191 ה קת ₪ ; 102 ]מז פוב 6מ8 זסזסקמוס
ץג תה ,080י0ות1 זו0ם) 0690600 1000 18607 הת '
8 60 קמוס 6ת) )0 66ק 026 תוסע] 200[7] 479066 00016
(840-77) 12814 206 168ז8ת2) .6011 04 )מסתוקאקן )גוסם)נז 0607
שג 8פח ,ג8ו2000% ,79% 2 ; עטסזג] [8700/8 מזס() 0800ת8
.81090 8000נויז) פוב[ ,183 )6מופה ,80007 מא , מהוטופלק
)0 [8ז1צ0ע 2 0078705 0פ[טקתון תג]|\תוום 8 1016 ,%00 ,1617
ה 8:1 04 8000015 0+ סמוג) פו) 25006 : קמותיז8ס] [108ם1 לי
ץז 0 קמוחס!!0) 6) תג 6מג : 67(זל0010, יונו ס6תאיט 0
]0 הגוסמפץמק 5 ,0[0מ120 ומגתאזל\, מ6ל |8ה)5גם3
הס 0:25 שנב של )|פתוות 0סחפוטקתנ)8ו0 03)[7:₪ ,(80--913)
- סיו 10106 8 00ת00081 10ז ,8ת00001מו 0מ8 801006 [היזגו)הה
| 0400 חן 18000
8 06 )0 0001000 [גיז6)המ1 0+ מו 6מסמוסצסיוקמגו פותיך
ץןינפסת [11) * 8מ00)קטיזיזס)ה1 6מזסח !)1 0סתו000 06תבצע )0
ד \\)[0ז )סיק ו 4מה ה זט ת00 601 9ם) ]0 0ה0 פת+
גומ 8 קמנמ ק] מו 020006 17ק 98 01005
0 00058 0ם/י + .170000001 ,6000מ0פת8001 ,זסצסזוס\ ,566 .ץ[6ץ0)1סקסת
. 61000 +טס) 6+ 60 ₪8 [601+ 8'צ)4ז1)
4 ו תס .1868 ,ת1201 ,ת0106מ80ה8:01 ,137 זל ,12088010 866 ו
ומוס /\\ 60 6מסש 6מו0] ]0 5285681 מסל פסתוץמס[ה ץְזט)מסס )מ6[670 6+ ]0
ם0זוג) 0+ מ1 .4000506 01!המו[ג'1' 5 זבה / גוסל 118005 810000060 חם
6 )0 6076! הסמ 2 6סתו4ףסה 1+9|7 מח6|)טס8 008זמ₪)מ6ס [)מ60+זטס) מה
4 7ץ!68200181 6תסז 10817 ב)ז0ם תג 110[6גמ ; 66מ6צסל תוסיו 6תגו)8ז60![
.7 .ן ,80/08 1716/00 ,זסמ\[ז0 .8010168 |הסו0טמ!18' 60
: פנפגוקָט4 ק!11ם? 0מ8 81216 20+ 65|+םג[") +06םג 8מ0808)10מ00 88 800 3
ההספת6ק ץ)ז!ו[ '1 ,סתסצ80 ץצסץ 6ת0 01058008 8]86 0+ ם1 8!50 פקתו:00גום זוסם)
מוססכן \[0מ6ז קַמ561סינ0)ח! 66 866 ן 1288 מ! 0706 86 0-08-6)נום מ₪ מז [סמפחוסק
וז 0 06 .)11/0 .17/8 .6מו0ל] 85 זסגוהלגוסו? על (סל\תספתהז) ,6מ0צס 18+ מס
.475 .ווצא
,ץע)מסס ₪610 6] ת! גמ6ם) 0+ 60קמס[0ל סצמת 60 5816 15 פוזתק ||ה]] !
.5 \'צ ,5זגזג)
גוד .2108 סכ סייא
ץ[חס 5הח ,066 126 86 ,הוח ,ץָ)נתטמומוסס קחו0מס)סתטי תת
זט תה מל 0 6807 18 0 8000 0 0108400+
פהח ₪ :ו מסקט 1810 סי6ז [סוח זו 0608קקמוו צד8ס 6+ קתדנה6ל
|[ פה זו ק חות:60] 84) 086) 88 ה16וא 8מ0ג)ום00 ז6מנו 6סת
תפויזנו₪0 0+
תהוקתוץסןז9?) 426 00 6תוגו 4/6 [[1 60000ססיוק 8ז446ת פגות'ד'
הז[ 00 1078 10 זס] 60מזוה1 0878 640% הסמזו ה+פתהץ
6 1200006 00 078 6ה+ 40 00)מגיזק ץ סי[ 80 תוקד
-1ז008) ת80 פו\[ תה ,ץ)זסקסזק 000מג[ קתוזוטף0ה )0 6מקוז
א פה 11008 .7סו[0ק )מ6ק[00ת1 6מזפ8 6ו) סטפתטק סתקתתז
קמומיז8ס| 06[ )0 80008 |הקוסתוזק 6() )0 026 6מוג) פגמ%
קפתתינ) "670קות6 6ב) '787 מו ססגוק את) ממסי] תה
,צהנג)( 00 ,חסהק6ת 8 0תה 210808 המסא פוה תונח ,סמוקמסות1
המוז 0+ ₪00ם)מ00 מסום א 8020015 00ת6ק0 דָסת+ סתסת ₪
4 שמ )תה ,006080:8ו8 :ו0() )0 0820 0+ 06תמ
00[00 8816 26) %)ג/? .06ת17 מזסת)זסת )0 71678 6+
0 8 010760 0ג| סיוקמוס ג 60מ1 קחות:108 קמוסטסיצומו
6 םה ; 10ג[81-1188-תנויז118 0+ 86למו6 מה מ0 18486 60מומת
4 סה ,3180 .15 מוגג| )ספ 66פטוןסי ג 85 ,מקו[מג 1
6 זג 6נומז חסונ!ז ,6ממסליוהז1 86 01001 6מא+יוסקנתו תה
חפל ה1/84(8 ,050 06כה ,ז0)ה1 מסה ח 6פ!טקומו שש)בסיזק [[81 5
8 *00ם0 .65 )0 6קזה0 400% מהומס[ץ0ה/1 16+ 10880
:ת20 ל מסזון 5 ,7 1 06 1 ,4846 וקסוק 66 6 60 ופט פומ 1
.ד .(1871) 000 .4 .0000 ,0:0 | .פוסבו0
זה | 1 :ל 10 הסט 180010006 .ההיז 0 5 אסקות 206 ,דַד16 .ות\ +
8 846 66 ]0 )תטוסססם מג 0מגוט) 6ל |!וח ,066 80 111 .ד ,)זה מ[ .47
(ץָ!ל8לסזק) 850 ,1506 ה6ל 210866 ,1109161 , מהמ8ל! מס ג!:התומ3 ]0
6 זס) פה[ 60-0011004 :ה 460 1090מוס טסו 4120 ,00 10580 גוסכ מממופוך
[69% 2100001 2 על פתסתספוזק ת1%\6 .התט₪ 84 [80200 26| )0 >וסקקמט
תל [וחה ,115647 זו ההק ותמקה )גל ,019100 88 010 סתשזו דָת%
חספ (ץ!להלסינן) מה ,000108 תהטזוה:1 ,0יזו08) 84 608מ!מנס ]0 0+
.א010%טפסיא 1
6 .006ז ]00 )0 1305]ת000 [008צ86 6ם) תו בסטמו 60ותה ל
נסשמו 86 )1 6!טסהקטסץת) 808000500
5 ,0008000 090 106 )0 אתוזה 26) ע6צ6עסו[ח ,7108
4 06 00מ0מוםז0 )0 :068000 [008[ לתה )0 סמות 06)
קמנ)זהקותן 0%) 06000 מ0באמת0)ה1 6ת1' .₪ 0+ תח00
[ןמסמזסיז6ס 006 קהוץידנ8ס ק[גו0 זס) 8 ם00ו0טוז)פם: פט0וק0|1ד
; 80111006 :60860 ממסץ) 06%(700 ץ[10)ת6 8 008ת0080778
858 8066 )0 0010 0 ספ 680 26) ₪800 |לסהץ 680
ג ,מו( 1080200 8ג ומוה2))0+88 )מא 05טמ[18' 6ת) ]0
0 קפוג)עת8 800 00 ץ)0ם)8₪ )מ8000000 ]0 פ8ח 6מ0 סם
ג ם6זל] .0(6008ג8 2088+ ם0 0026[חסת:% )0 א8)00 6ם)
ו ,מא 0 מגת) *0)צסזק מ06ל 65תוג) 2086 ]0 קמומזהס1 סת)
6 סדג 60 )01/1001 7[םו610000 מ66ל 6צהב 1!וסז
ץוזסקסינק תה 5[ סתסתח !תטמס תג 80000[5 |אסומופטהז
1060 0 תווחא סעסמז 0ג[' .1688 ע0] פטסו:הססיזק ₪0 66זו
)וז )מסמנסגת ץמג 84 )םקות , )טס זה[טקסק ₪ 0 8ת6!גץ
הסט ,0084 04 )1 ,מ000808000 מה 64116 קמוזל , קמותיזג זו
ו
וה 0 מחו[ג1' 5ת) ]0 הושוז0 6) )0 )הטסססה 0תם 0)008מ00קא6 מה זסץק !
1 86 6 הקסיוק20) ,אומהכוסאך 005 ,מווו4וב
א0ז 0 זאז
6 ]0 0סמוזס) 56 ה 6)גמו)00 ענג) ₪ )גת) 00%תס א1
1166826 [הסוםולל8? בסמסי? 0817 )0 מ6תוו60ק₪ קמתחס|!ס)
6 |[ח 1 תאו[ 6ב) 8006 6מג) 8:86 6ם) זס) חסם ומח
8 סח מ0ג)גמזזס)מ1 6ת) 6מט00ס8 0ומ1 4%6) 40 זְזַ606888ת
6 מ 8)80005תוסינוס 6ב[) מ [0152088 פום 85 1ב סומח
קתוו ץזה)מסמתנמסס ס()מה עמ( .ם6))|תח 5" 16 בסנבח
6 מס 126 166[ 6טס חסעג) 0+ 6קטסם+ 56 מקגגסק
מ ,מ1פ6171 40 00687008 16 00168בקסימק 6ם) ]0 קמותפסמ
-100א10 זוסיז1100 00 ה 10 מו מסגוההזזס/תו )סיק סמ :080 60
,ת000810078020 ז16)עט] מס ,66 4מה (זהמותופזק 0ם8 דהקגזק
1 ססום שו ם6001)100 406 שַת\ז86 ב\ 086ז0)מו 56/00 ץמ
6 )0 +זגק *6))ה| 0(% 84 06תגי] תן 1080000 080 6102008
,מס 1 097[7 ]0 08ה8)000 10 .הץס עטס ]0 ץז מ06 6010
צתהות שמוץ!קקטפ 85 06מג)זסקתון ]0 6ל || 16 ,0200708
-06) ,000 18 16 .'6פ תו ה6ם) 0208 )0 פמעס) סנמסזה
8 165 פה קַת71ץ00ל 0 ,81000 6 חקו[ קתוזוס![0) 6+ 44 ,6יוס)
86 088 20 08508 [[8 מג 06 קגגת בסו[ 15ה01)אנ
8 06 87 ,070800 000מ6קק8 6ג+ )0 7080025 26+ 10
.)+ 20 000004010םנו
תסגש 6ת)) 16) )8 ,286+ ץזוטוףםס םס 6מטס) 06 | 16
4 )קט0ת+ 18ז101. ]0 פפסיזקסזק 6ם) ,0סחתיוהסקקה 108 116
גוו ז600060מ:20] 6מלפד\/ .31 00]מיוג 6דהב 6ם10ם | 00 פאקס סמי ו
06 ור 900 : דַזמ)מפס 6167061 6+ 00 פהיוסז מ6חסז 0 2000 מפ3) סוטמ
(90070400760, 201900088 0108 04008י41. מו הוסקסיץ הו מ ,146 .כ (ג 87 1) 6 ו
-3 .ץק .4 .10% ,2 6 םה וְדָ8 .םק ,? .מז ,2 6
9 3
:תע
,סגא .ה .2 פא ב .א וגה מה סוק .םה דפ מפזוהוהץ
ידונפתצווותט תחך 0ד פתתצאנהץ
08
39 תפלגת תחך א0
זת
71 07 תגכ2גתתת םת
1
18.18 ₪
.א אג11ססע מססזאס א אסגע כפעצזסת
אס 05זעסא א אעזאו
אומתותצע צונאעה פאג זסאפתץ .לא ופצ
ג
סא .שח אזזס1
צתוגתזת אגזתועסת פאך עס עונת\תתות-905
פתסצ+צ0 ,0012502 הסה 422 ₪029 שסנתמצ תד)1
.00 עא4 תתגא5 את1088
צפסעאאב.תע עאג. 24218 ,אספאס0
19
[ 0000000 והש 41 ]
.)גו 0ננהה 0מ% 3
מ זמאמע טאזאז\ד'אסס הפתתט א0 מפפדתתיז סש
4 אץ118 008ב10 .ג עם : התתדיק 1 מתתטסע פאג\
על 45500 [המוקוזס 6( הוס)) סז 110 סומ 170500 .6
שח ,3000 ₪ בסוג זי 60 ] 000005 ]0 ג!!1)ת11) 240868 .13
מז ,זסב)נוה סמתהס 20 על ,עסנ טצטעט<[ א0 מפול ,תת
הווקת מ הווש ,.068 ההו130010 מוסז) 001004 ; 15 מסל.4 על
.מה
,1870 ,100
.1100 1מה 400 ,189 מה ,דג .קק ; וקה ,147 חמה ,1111 .קק
גצ '
תוס 001001 ,וטוות \י' א\ידזה 8 4 07 פידאמוו תד
000 5 4מ1ה1ה)000 ,מ0ווסנו4סז)ם1 ה גוא .108 מג20060 ה
.120019 1מה ,התדן0כ1 ,11100:7 מ8)וזהמ39 /0
80 ,1874 ,מ00ם1/0
.הה)רנהתוהה ,64 .קק ; םו!!קממ1 ,172 1ומה ,וד .פק
.5 סו
4 ל דחמ מסגוסט0)מ1 426 וטל 6מוזק 01 +טס ₪ סצספה סם', 9
6 סוק ,ומת הכוסה
.הקשות 1% =
6 :אוזוע אד א0 צא\.צאאא 00 פיז צס\ .8
תו( 1מה ,100408 ,1ו0צצ00) 84 .3088 מוס) 663% 41800
0-8
אתב 07 בגלגמזט
== 30 \ גא 502 67
6 ץס 200ו0ום
0-8
תת 07 בגלגתזק
₪ 30 \ א 502 67
6 ץס 1010200
6 ץס 101200
6 ץס 101200
|
<p>I have a invoice journal table like <a href="http://i.stack.imgur.com/bHQrc.jpg" rel="nofollow">This</a> And I want the result to look like <a href="http://i.stack.imgur.com/Zuhzr.jpg" rel="nofollow">This</a> .What query should I use to retrieve the result like the example. I was trying to use group query and sum condition query but it still doesn't do what I want.</p>
<p>Thanks for help.</p> |
Ten Mile Junction LRT Station (BP14) is an LRT station in Singapore. It is along the Bukit Panjang LRT Line.
Services are provided at a lower frequency than other LRT stations. Trains only arrive every 20 minutes.
Timeline
6 November 1999: Station opened
10 December 2010: Station closed
30 December 2011: Station reopened
Former Codes
Formerly the code was: A14 (1999 - 2001)
Following Stations
Previous: Bukit Panjang (BP6/DT1)Next: N/A
Light Rail Transit (Singapore) stations |
7 Seconds is a hardcore punk band from Reno, Nevada. The band formed in 1979 as a hardcore thrash band.
The original members of the band were vocalist Kevin Seconds, bassist Steve Youth, drummer Troy Mowat and guitarist Bobby Adams. Seconds and Youth did most of the song-writing.
Between 1982 and 1987, the band released four EPs and three LPs. In 1988, they released "Ourselves" on the indie label Restless Records.
Adams left the band in 1987. In 1990, the band took 3 years off from touring and recording music. Adams rejoined the band when they reformed in 1993. They recorded a new album in 1993 which was called "Out the Shizzy".
They are sometimes classified as a straight edge band but the members refuse to embrace the label.
References
American punk bands
Musical groups from Nevada
1980 establishments in the United States
20th-century establishments in Nevada |
<p>I've got a servlet providing a JSP and I'm trying to output custom tags from a string from my session bean. The custom tags get printed out without being evaluated. If I add my custom tags to JSP it works like a charm but I cannot dynamically add them from the session bean.
I've tried the outputting straight from the session bean:</p>
<pre><code><%= sessionBean.getTags() %>
</code></pre>
<p>and</p>
<pre><code><% out.print(sessionBean.getTags()); %>
</code></pre>
<p>I've tried creating a custom tag that accepts a string as it's attribute:</p>
<pre><code>public class JSTLOut extends TagSupport {
String value;
public void setValue(String value) {
this.value = value;
}
public int doStartTag() {
try {
JSPWriter out = pageContext.getOut();
if (value != null) {
out.print.(value);
}
catch(IOException ioe) {
// TODO: handle
}
return(SKIP_BODY);
}
}
</code></pre>
<p>I've tried using <a href="http://www.servletsuite.com/servlets/evaltag.htm" rel="nofollow">Eval taglib</a></p>
<p>This taglib caused a LinkageError, obviously not playing nice with websphere. Could anyone point me in the right direction?</p> |
Hanan Tobias Simpson Menzies (born 7 March 1974) is an English actor. He is best known for playing Frank and Jonathan "Black Jack" Randall in STARZ's Outlander. He also starred as Edmure Tully in HBO's Game of Thrones. Menzies also portrayed Prince Philip, Duke of Edinburgh in the third and fourth seasons of Netflix's series The Crown.
References
1974 births
Living people
Satellite Award winners
English movie actors
English television actors
English stage actors
English voice actors
Actors from London |
<p>I am trying to create a serverless processor for my chron job, In this job I receive a zipped file in my S3 bucket from one of my clients, file is around <code>50MB</code> in size but once you unzip it, it becomes <code>1.5GB</code> in size and there's a hard limit to the space available on AWS Lambda which is <code>500MB</code> due to which I cannot download this file from S3 bucket and unzip it on my Lambda, I was successfully able to unzip my file and stream the content line by line from S3 using <code>funzip</code> in unix script.</p>
<pre><code>for x in $files ; do echo -n "$x: " ; timeout 5 aws s3 cp $monkeydir/$x - | funzip
</code></pre>
<p>My Bucket Name:<code>MonkeyBusiness</code>
Key:<code>/Daily/Business/Banana/{current-date}</code>
Object:<code>banana.zip</code></p>
<p>but now since I am trying to achieve same output using boto3, how I can stream the zipped content to sys i/o and unzip the stream save the content in separate files divided by 10000 lines each and upload the chunked files back to S3.
Need guidance as I am pretty new to AWS and boto3.</p>
<p>Please let me know if you need more details about the job.</p>
<p>Below given suggested solution is not applicable here because zlib documentation clearly states that said lib is compatible for gzip file format and my question is for zip file format.</p>
<pre><code>import zlib
def stream_gzip_decompress(stream):
dec = zlib.decompressobj(32 + zlib.MAX_WBITS) # offset 32 to skip the header
for chunk in stream:
rv = dec.decompress(chunk)
if rv:
yield rv
</code></pre> |
was a Japanese women's football team which played in Nadeshiko League. It founded the league back in 1989. The club was disbanded in 1999.
Club name
Fujita Tendai SC Mercury : 1990 - 1994
Fujita SC Mercury : 1995 - 1999
Results
Honors
Domestic competitions
Empress's Cup
'''Champions (1) : 1995
Other websites
1990 establishments in Japan
1999 disestablishments in Japan
Japanese football clubs
Kanagawa Prefecture |
Ilyushin Il-12 (Russian: Ильюшин Ил-12; NATO reporting name: Coach) was a Soviet twin-engine cargo aircraft for small and medium-haul airline routes and a military transport, produced by Ilyushin.
Soviet & Russian aircraft
Civil aircraft |
Kenton is a town in Kent County, Delaware, United States.
Towns in Delaware |
The 2020–21 EFL Championship (known as the Sky Bet Championship for sponsors) was the 17th season of the Football League Championship under its current title and the 29th season under its current format.
Teams
Stadium and locations
Personnel and kits
Managerial changes
League table
Play-offs
First leg
Second leg
Final
Results
Season statistics
Scoring
Top scorers
1 Includes 1 goal in The Championship play-offs.
2 Includes 2 goals in The Championship play-offs.
Hat-tricks
Most assists
1 Includes 1 assist in The Championship play-offs.
Clean sheets
1 Includes 1 clean sheet in The Championship play-offs.
Discipline
Players
Most yellow cards: 12
Nathaniel Chalobah (Watford)
Michael Ihiekwe (Rotherham United)
Jefferson Lerma 1 (Bournemouth)
Most red cards: 2
Emiliano Buendía (Norwich City)
Kyle McFadzean (Coventry City)
1 Includes 1 yellow card in The Championship play-offs.
Club
Most yellow cards: 80
Rotherham United
Watford
Most red cards: 7
Sheffield Wednesday
Monthly awards
References
2021 in sports
2020 in sports |
<p>Im using a function to get vimeo data, but its throwing out a the following notice: </p>
<p>Notice: Undefined index: url in /Users/admin/Dropbox/Sites/wordpressSkeletonFog/wp-content/themes/skeleton/page-watch.php on line 117</p>
<p>Line 117 in my code block refers to code below
// Get the video url from the url, or use default</p>
<p>Any Ideas? Many thanks</p>
<pre><code> <?php
function curl_get($url) {
// is cURL installed? If not die
if (!function_exists('curl_init')) die('cURL is not installed!');
// Create new cURL resource handle
$curl = curl_init($url);
//Return or print out the data (1 = return, 0 = print)
curl_setopt($curl, CURLOPT_RETURNTRANSFER, 1);
//Set Timeout in Seconds
curl_setopt($curl, CURLOPT_TIMEOUT, 30);
//Download the URL, and return the output
$output = curl_exec($curl);
// Close the cURL resources
curl_close($curl);
return
$output;
}
// Hard-coded endpoint
$oembed_endpoint = 'http://vimeo.com/api/oembed';
// The Vimeo video to be embedded
$id = get_post_meta($post->ID, '_format_video_embed' , true);
// Get the video url from the url, or use default
$video_url = ($_GET['url']) ? $_GET['url'] : 'http://vimeo.com/' . $id;
// Create the url
$xml_url = $oembed_endpoint . '.xml?url=' . rawurlencode($video_url) . '&width=640';
// Load in the oEmbed XML
$oembed = simplexml_load_string(curl_get($xml_url));
?>
<?php
// oEmbed Result
echo html_entity_decode($oembed->html);
?>
<?php
echo $oembed->title
?>
<?php
echo $oembed->author_name
?>
<?php
echo $oembed->description
?>
<?php endwhile; ?>
</code></pre> |
John Cabell "Bunny" Breckinridge (August 6, 1903 – November 5, 1996) was an American movie, television actor, and drag queen. He was best known for his role as The Ruler in Ed Wood's movie Plan 9 from Outer Space. That was the only movie role in his career.
He was born in Paris, France to an American family. Breckinridge was gay and talked about having a sex change operation but never had it. He died on November 5, 1996 in San Francisco, California from natural causes, aged 93. In the 1994 movie Ed Wood he was played by Bill Murray.
References
Other websites
Bunny's Obituary
1903 births
1996 deaths
Actors from San Francisco
Actors from Paris
American movie actors
American television actors
Deaths from natural causes
Drag queens
Gay men
LGBT actors
LGBT people from California |
Edmund N. Ansin (March 9, 1936 – July 26, 2020) was an American billionaire. He was co-founder of Sunbeam Television. Ansin was born in Worcester, Massachusetts. In March 2014, his net worth was $1.4 billion.
Ansin died on July 26, 2020 in Miami Beach, Florida at the age of 84.
References
1936 births
2020 deaths
American billionaires
Businesspeople from Massachusetts |
Froilan Cruz Tenorio (September 9, 1939 – May 4, 2020) was a Northern Mariana Islands politician. He was a member of the Democratic Party. From 1984 to 1990, he was a Resident U.S. Representative. He was the 4th Governor of Northern Mariana Islands from 1994 to 1998.
Tenorio died on May 4, 2020 in Fort Worth, Texas at the age of 80.
References
1939 births
United States representatives
Governors of the Northern Mariana Islands
Living people
US Democratic Party politicians |
Pinar del Río is the capital city in Pinar del Río Province in northwestern Cuba. The city has over 159,000 people living within its boundaries according to the 2021 estimates.
The region where the city was later founded was originally named Nueva Filipina (New Philippines). Its name was changed to Pinar del Río in the 1770s.
References
Establishments in the Caribbean
18th-century establishments in North America
Cities in Cuba |
Andrew B. Bachelor (born June 26, 1988), better known as King Bach, is a Canadian-American internet personality, actor, and comedian. He was the most followed user on the video sharing service Vine with 11.3 million followers.
References
1988 births
Living people
Canadian comedians
Comedians from Florida
American movie actors
American television actors
American voice actors
Canadian movie actors
Canadian television actors
Canadian voice actors
Actors from Toronto
Actors from Florida
Naturalized citizens of the United States
Internet celebrities |
On December 25, 2020, a recreational vehicle (RV) exploded in downtown Nashville, Tennessee, United States, injuring three people and damaging many buildings.
Human remains were found at the site of the explosion. The explosion took place at 166 Second Avenue North between Church Street and Commerce Street at 6:30 am.
Many people heard gunshots, and loudspeakers on the vehicle telling people to evacuate before the explosion happened.
The explosion was felt many miles away from the crime site. The Federal Bureau of Investigation (FBI) is leading the investigation.
Authorities said the next day that the attack was likely a suicide bombing. The FBI named a 63-year-old man as a person of interest in the investigation. The FBI searched his home in Nashville on December 26. However it was later confirmed that the perpetrator of the bombing, Anthony Quinn Warner, was killed in the explosion.
References
2020 crimes
2020 in the United States
2020s in Tennessee
Attacks on buildings and structures in the 2020s
Building bombings in the United States
December 2020 events
Explosions in 2020
2020 bombing
Suicide bombings in the 2020s
Suicide car and truck bombings
Suicide in 2020 |
Bank of America Plaza is a 72-story, late-modernist skyscraper in Dallas, Texas, United States. It is the tallest skyscraper in the city, the 3rd tallest in Texas and the 40th tallest in the United States.
Construction began in 1983 and the tower was completed in 1985.
References
Skyscrapers in the United States
Buildings and structures in Texas
Dallas, Texas |
<p>In my app there are multiple images in different folders (5 altogether). How can i put these folders into the document directory? </p>
<p>Then how do I to get the count and the images' name from a particular images folder?</p> |
Lasswade is a town in Midlothian, Scotland, UK. It is between Loanhead and Dalkeith. It merged (joined) with Bonnyrigg in 1929.
Towns in Scotland
Midlothian |
Zachary Levi Pugh, known as Zachary Levi, (b. September 29, 1980) is an American actor. He is best known for playing Chuck Bartowski in the television series Chuck and Captain Marvel in Shazam! and its upcoming sequel Shazam! Fury of the Gods. He has also acted in Alvin and the Chipmunks: The Squeakquel and Tangled. Levi was born in Lake Charles, Louisiana.
Levi played Captain Marvel in the 2019 DC Extended Universe movie Shazam!
References
1980 births
Living people
Actors from Louisiana
American television actors
American movie actors
American voice actors
Singers from Louisiana |
Pentagon bus station was the main bus station in Chatham, Kent, South East England. It was part of the Pentagon Shopping Centre.
It was replaced by Chatham Waterfront bus station in 2011.
Related pages
Pentagon Shopping Centre
Chatham Waterfront bus station
References
Medway
Bus transport
Public transport in the United Kingdom
Buildings and structures in England |
Flacourtiaceae was a family of flowering plants, whose former members have been scattered to various other families, are now divided into other families like the Salicaceae, in the willow family.
flowering plants |
<p>I want to implement pretty print using jquery and html. if any div with .section class is in bottom of A4 page (my A4 body width is 595px and each page height is 842px) i add margin for push this section in next page. here is my code:</p>
<pre><code> $(".section").each(function () {
//add element offset top to detect element page number
//for example if element top is 1400 then it is in page 2 (842*2 > 1400)
$(this).attr('data-top', $(this).offset().top);
});
$(".section").each(function () {
$elementTop = $(this).data('top');
if (parseInt($elementTop) > ($currentPage * $A4PageHeight)) {
if (!$(this).hasClass('rendered')) {
$(this).css('margin-top', ($elementTop - ($currentPage * $A4PageHeight)) + 'px');
$(this).addClass('rendered');
$(this).addClass('page-'+$currentPage);
}
$currentPage += 1;
}
});
</code></pre>
<p><a href="https://i.stack.imgur.com/MV2EB.jpg" rel="nofollow noreferrer">enter image description here</a></p> |
Entrena is a municipality in the autonomous community of La Rioja, Spain. The population of the town is 1.488 (2009). Entrena is located near Logroño.
Municipalities in La Rioja (Spain) |
Pleß is a municipality in Unterallgäu in Bavaria, Germany. The town has a municipal association with Boos, Bavaria.
References
Unterallgäu |
<p>I'm trying to open Facebook Messenger programmatically for specific user using his user ID.</p>
<p>Here's my code:</p>
<pre><code>AlertDialog.Builder dialogBuilder = new AlertDialog.Builder(mContext);
LayoutInflater inflater = (LayoutInflater) mContext.getSystemService(Context.LAYOUT_INFLATER_SERVICE);
android.view.View dialogView = inflater.inflate(R.layout.dialog_right_swipe, null);
dialogBuilder.setView(dialogView);
TextView contactForBuyingTxt = dialogView.findViewById(R.id.contact_for_buying_txt);
contactForBuyingTxt.setText("Would you like to contact " + mProfile.getPosterName() + " for buying this product?");
dialogBuilder.setPositiveButton("YES", new DialogInterface.OnClickListener() {
public void onClick(DialogInterface dialog, int whichButton) {
Intent intent = new Intent(Intent.ACTION_VIEW, Uri.parse("fb-messenger://user/"+mProfile.getPosterID()));
intent.addFlags(Intent.FLAG_ACTIVITY_NEW_TASK);
mContext.startActivity(intent);
}
});
dialogBuilder.setNegativeButton("Cancel", new DialogInterface.OnClickListener() {
public void onClick(DialogInterface dialog, int whichButton) {
//pass
}
});
AlertDialog b = dialogBuilder.create();
b.show();
</code></pre>
<p>Here's Profile.java:</p>
<pre><code>public class Profile {
public Profile() {
}
@SerializedName("imageUrl")
@Expose
private ArrayList<String> imageUrl;
@SerializedName("pDescription")
@Expose
private String pDescription;
@SerializedName("pUsedDuration")
@Expose
private String pUsedDuration;
@SerializedName("pPrice")
@Expose
private String pPrice;
@SerializedName("postedAt")
@Expose
private String postedAt;
@SerializedName("pName")
@Expose
private String pName;
@SerializedName("pImage")
@Expose
private String pImage;
@SerializedName("pID")
@Expose
private String pID;
@SerializedName("listingID")
@Expose
private String listingID;
public Profile(ArrayList<String> pImageUrl, String pDescription, String pDuration, String pPrice, String postedAt, String pName, String pUrl, String pID, String listingID) {
this.imageUrl = pImageUrl;
this.pDescription = pDescription;
this.pDuration = pDuration;
this.pPrice = pPrice;
this.postedAt = postedAt;
this.pName = pName;
this.pImage = pImageUrl;
this.pID = pID;
this.listingID = listingID;
}
public String getPDescription() {
return pDescription;
}
public void setPDescription(String pDescription) {
this.pDescription = pDescription;
}
public ArrayList<String> getImageUrl() {
return imageUrl;
}
public void setImageUrl(ArrayList<String> imageUrl) {
this.imageUrl = imageUrl;
}
public String getPDuration() {
return pDuration;
}
public void setPDuration(String pDuration) {
this.pDuration = pDuration;
}
public String getPPrice() {
return pPrice;
}
public void setPPrice(String pPrice) {
this.pPrice = pPrice;
}
public String getPostedAt() {
return postedAt;
}
public void setPostedAt(String postedAt) {
this.postedAt = postedAt;
}
public String getPName() {
return pName;
}
public void setPName(String pName) {
this.pName = pName;
}
public String getPImage() {
return pImage;
}
public void setPImage(String pImage) {
this.pImage = pImage;
}
public String getPID() {
return pID;
}
public void setPID(String pID) {
this.pID = pID;
}
public String getListingID() {
return listingID;
}
public void setListingID(String listingID) {
this.listingID = listingID;
}
}
</code></pre>
<p>Please consider this: There are different listings like things in which <code>mProfile.getPosterName()</code> is the name of one who posted the listing and <code>mProfile.getPosterId()</code> is his facebook id.</p>
<p>This is opening up the chat head but it is not opening it up for a specific user and rather the chat head shows 'Facebook User' as name.</p>
<p><code>AccessToken.getCurrentAccessToken().getUserId()</code> one look like this:</p>
<p><code>1493******22153</code></p>
<p>and findmyfbid.com one look like this:</p>
<p><code>1000******00783</code></p>
<p>Why is this happening and please let me know how can I open chat head for the specific user?</p> |
The Australian National University (ANU) in Canberra, Australia, is the only university set up by the Federal Government of Australia. The law to start the university was passed in 1946. It was set up to be a research university for subjects of national importance. These included physics, medicine, social sciences and Pacific studies. The university started undergraduate courses in 1960.
Nobel prizes
ANU has had five Nobel Prize winners:
Sir Howard Florey (1946) who was Chancellor of the University 1965—1968
Professor John Eccles (1963) - first Professor of Physiology at the John Curtin School of Medical Research
Professor John C. Harsanyi (1994) - economics teacher at ANU from 1958—1961
Professor Rolf Zinkernagel and Professor Peter Doherty (1996) - researchers at the John Curtin School of Medical Research.
Brian Schmidt (2011) - astrophysicist
Related pages
Mount Stromlo Observatory
Siding Spring Observatory
References
Colleges and universities in Australia
Buildings and structures in Canberra
1960 establishments in Australia |
<p>I am practicing to make a marks sheet where I want to assign subjects grade in a variable using an <code>if</code> condition.</p>
<p>Here <code>eper</code> is subject percentage that I want to check and store it accordingly in a variable.</p>
<pre><code>if(eper >=80){
geng = "A";
}
</code></pre>
<p>Please do not confuse me with arrays and loops as I am in a learning phase and I am still at beginners level and have not studied loops and arrays yet.</p> |
Jovito "Jovy" Reyes Salonga (June 22, 1920 – March 10, 2016) was a Filipino statesman and lawyer. He was known as a leading opposition leader during the regime of Ferdinand Marcos. He served as the opposition leader from 1972 until the People Power Revolution in 1986, which removed Marcos from power. Salonga was the 14th President of the Senate of the Philippines serving from 1987 to 1992.
Salonga died in March 10, 2016 from cardiac arrest in Quezon City. He was aged 95.
References
1920 births
2016 deaths
Deaths from cardiac arrest
Presidents of the Senate of the Philippines |
<p>I have a <strong>cube</strong> of shape (x,y,t). I need to shift each (x,y) indices of a varying number of position <strong>along the t axis</strong>. Basically I have something like:</p>
<pre><code>roll_matrix = [[0,5,9,0], [3,2,0,0]]
</code></pre>
<p>The roll_matrix specifies, for each (x,y) position how much to shift along the remaining axis <strong>(axis=2)</strong>. I never need to roll along other axis.</p>
<p>For example, cube[1,0] must shift 3 position, cube [0,0] must stay as-is, etc. I don't care too much what happens with the rolled values - ideally just move them form the front to the end of the array along the time axis. But I could pad with neutral values, in case some slicing notation would do the trick.</p>
<p>I care more about speed than what happens with rolled over values, in other words.</p>
<p>I currently have a for-loop that takes forever. I need an optimized notation to accomplish this instead. I looked up numpy.roll(), however it only allows you to roll along more than one axis, not to perform different roll values along the same one....</p>
<p>Any ideas?</p>
<p>EDIT: </p>
<p>The current for loop:</p>
<pre><code>import numpy as np
cube = np.linspace(0,39,40)
cube = cube.reshape((2,2,10))
roll_matrix = np.array([[4,0],[3,2]])
print(cube)
print("")
def roll(cube, roll_matrix):
cp_cube = np.copy(cube)
Rawf = cube.reshape(cube.shape[0] * cube.shape[1], cube.shape[2])
ThPosf = roll_matrix.reshape(roll_matrix.shape[0] * roll_matrix.shape[1])
RawThf = Rawf
for i, trigger_value in enumerate(ThPosf):
RawThf[i, :] = np.roll(Rawf[i, :], -trigger_value)
RawTh = RawThf.reshape(cube.shape[0], cube.shape[1], cube.shape[2])
return RawTh
ans = roll(cube, roll_matrix)
print(ans)
</code></pre>
<p>While yields:</p>
<p>Initial data:</p>
<pre><code>[[[ 0. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9.]
[10. 11. 12. 13. 14. 15. 16. 17. 18. 19.]]
[[20. 21. 22. 23. 24. 25. 26. 27. 28. 29.]
[30. 31. 32. 33. 34. 35. 36. 37. 38. 39.]]]
</code></pre>
<p>Rolled data:</p>
<pre><code>[[[ 4. 5. 6. 7. 8. 9. 0. 1. 2. 3.] #shifted 4
[10. 11. 12. 13. 14. 15. 16. 17. 18. 19.]] # no shift, 0
[[23. 24. 25. 26. 27. 28. 29. 20. 21. 22.] #shifted 3
[32. 33. 34. 35. 36. 37. 38. 39. 30. 31.]]] # 2
</code></pre>
<p><code>roll_matrix</code> isn't being used other than here - it's the output from a calculation that tells me how much each to move to be aligned along the time axis. Basically the data obtained is misaligned and I need to align them properly along the time axis.</p> |
Paris Underground, also known as Madame Pimpernel, is a 1945 American World War II drama movie directed by Gregory Ratoff and was based on the memoir of the same name by Etta Shiber. It stars Constance Bennett, Gracie Fields, Kurt Kreuger, Leslie Vincent, Eily Malyon, Gregory Gaye, George Rigaud, Vladimir Sokoloff, Richard Ryen and was distributed by United Artists. It was nominated for an Academy Award in 1946.
Other websites
1945 movies
1940s war movies
1940s drama movies
American war movies
American drama movies
Movies based on books
Movies directed by Gregory Ratoff |
VOYAGE
AUTOUR DU MONDE,
Exécuté par Ordre du Roi.
- doH ud v0 3n
IMPRIMERIE DE FIRMIN DIDOT,
is e x
IMPRIMEUR DU ROI, RUE JACOB, N° 24.
VOYAGE
AUTOUR DU MONDE,
Créruté par Ordre du Roi,
Sur la Corvette de Sa Mente, Læ Coquille J rendant
72 annees 1822, 1823, 18274 el 1825,
SOUS LE MINISTÈRE ET CONFORMÉMENT AUX INSTRUCTIONS DE S. E. M. LE
DE CLERMONT-TONNERRE, MINISTRE DE LA MARINE;
MARQUIS
€t publié sous Les auspices
DE SON EXCELLENCE M* LE C* DE CHABROL,
MINISTRE DE LA MARINE ET DES COLONIES,
PAR M. L. T. .DUPERREY,
CAPITAINE DE FRÉGATE, CHEVALIER DE SAINT-LOUIS ET MEMBRE DE LA LÉGION D'HONNEUR,
COMMANDANT DE L'EXPÉDITION.
eee 60 >
Botanique ,
- Par MM. D'UR VILLE, SECOND DE L'EXPÉDITION,
BORY.DE Si-VI NCENT £T AD. BRONGNIART.
= 0 9 00 0 À—
22 271 7
Blanétrogamir. Pav Mo. a. UStonquiars…,
PARIS.
ARTHUS BERTRAND, LIBRAIRE-ÉDITEUR,
RUE HAUTEFEUILLE, N° 23.
VOYAGE
AUTOUR DU MONDE,
PENDANT LES ANNÉES
1822, 1823, 1824 et 1825.
BOTANIQUE.
SECONDE PARTIE : PHANÉROGAMIE.
INTRODUCTION.
Sı les Flores locales sont d'un grand intérêt pour la Botanique
lorsqu'elles sont assez complètes pour donner une juste idée
de la végétation d'un pays, les catalogues, fondés sur des col-
lections faites pendant de courtes relâches avec rapidité et sou-
vent dans unc saison défavorable, ne peuvent donner qu'une idée
très-imparfaite de la nature de la végétation de ces contrées,
surtout lorsqu'ils n'ont pas pu étre rédigés par le naturaliste
‘qui a parcouru lui-même ces régions, et dont les souvenirs
se combinent aux restes matériels quil a rapportés de ses
voyages.
Laissons donc aux voyageurs qui ont exploré eux-mémes ces
zónes diverses le soin de nous faire connaitre l'ensemble de leur
végétation : c'est surtout de ceux qui ont observé plusieurs
fois les mémes régions, qui les ont visitées à diverses époques
Voyage: de la Coquille, — Botanique. Part, 11. 1
#
2 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
de l'année, que la Botanique peut attendre ces résultats im-
portants. Espérons que M. d'Urville, de retour d'une longue
navigation dans les mêmes parages que la Coquille a visités,
combinera les matériaux recueillis durant ces deux voyages
pour nous faire connaitre la géographie botanique de ces vastes
régions. $
Pour nous, devant nous borner à l'étude et à la publication
des collections botaniques formées durant la circumnavigation
de la Coquille, il nous à paru inutile d'énumérer toutes les
plantes recueillies pendant ce voyage. L'ensemble de ces plantes,
provenant des points les plus éloignés du globe, n'aurait eu
aucun intérêt géographique général, et plusieurs des relâches
ont été trop courtes ou faites dans des saisons trop défavorables
pour fournir des données importantes de géographie botanique
spéciale : cependant quelques-unes d'entre elles présentant des
résultats intéressants sous ce rapport, nous donnerons, à la fin
de la partie descriptive, des catalogues des végétaux qui y ont
été recueillis.
Nous nous bornerons donc à décrire les plantes nouvelles
rapportées de ce voyage, et celles qui, imparfaitement connues
jusqu'à ce jour, nous ont paru mériter d'être étudiées avec plus
de soin, ou dont il n'existait encore aucune bonne figure. Nous
citerons simplement celles qui, déja bien décrites, ont été `
trouvées dans de nouvelles localités où on ne les avait pas en-
core signalées. Nous passerons souvent au contraire sous silence
celles qui, bien connues sous le rapport botanique, ont été re-
cueillies dans des localités où elles avaient déja été observées,
surtout lorsque l'état incomplet des échantillons nous permet-
trait difficilement de les déterminer avec précision.
La plus grande partie des collections botaniques est dué à
M. d'Urville : mais nous avons recu aussi de M. Lesson, mé-
decin de lexpédition, un grand nombre d'échantillons, dont
BOTANIQUE. j 3
plusieurs n'existaient pas dans l'herbier formé par M. d'Urville,
et dont les autres ont souvent complété nos matériaux. Enfin,
M. Garnot , chirurgien de /a Coquille, ayant fait naufrage sur
la côte australe d'Afrique à son retour en Europe, n'a pas né-
gligé la Botanique, et nous a remis quelques plantes que nous
citerons à leur place.
L'examen des plantes recueillies durant ce voyage nous a
souvent conduits à vérifier et à modifier le diagnostique des
espéces voisines, et, dans ce cas, nous avons cru devoir joindre
à la description des espèces nouvelles ou mal connues, des
annotations sur les plantes des mémes régions que nous avions
étudiées dans d'autres collections, ou sur celles de pays souvent
très-différents qui s'en rapprochent. Nous avons mis un soin
particulier à comparer les échantillons de ce voyage avec ceux
des mémes espéces provenant de régions très-éloignées, telles
que les plantes des Malouines ou du Chili avec les plantes d'Eu-
rope; et ce n'est qu'après l'examen le plus scrupuleux que nous
avons admis leur identité, ou indiqué les légères différences
qu'elles présentent. Dans un travail qui ne comprend qu'une
bien petite partie du régne végétal, nous n'avons pas cru de-
voir donner une grande importance à l'ordre des familles entre
elles, et à la disposition des genres dans les familles. Nos séries
de familles, de genres et d'espèces, sont trop incomplètes pour
qu'on puisse y introduire les perfectionnements qu'on pourrait
tenter dans un ouvrage plus général.
Nous avons cru cependant devoir séparer les deux familles
des Conifères et des Cycadées, tant des Monocotylédones que
des Dicotylédones. Les observations de Richard, celles de
MM. Mirbel et Rob. Brown sur ces familles, et les recherches
que nous avons faites nous-mémes sur le développement de la
graine et de l'embryon des Coniféres, et sur la structure des
tiges de ces deux familles, nous semblent les isoler complète-
I.
4 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
ment des végétaux phanérogames, et en former le lien entre
les Cryptogames et les véritables Phanérogames; elles sont pla-
cées, pour ainsi dire, au sommet des Cryptogames, telles que
les Fougéres et les Lycopodes, et à l'embranchement des deux
grandes classes des Monocotylédones et des Dicotylédones.
L. C. Richard avait déja bien senti les différences nombreuses
qui séparent ces familles des autres végétaux, et il en avait fait
une division de méme ordre que celles des Monocotylédones et
des Dicotylédones, sous le nom de Synorrhizes; mais en fondant
cette distinction sur l'adhérence de la radicule à l'endosperme,
il avait donné une valeur fausse à ce caractére , qui se retrouve
dans beaucoup d'autres plantes, et qui existe méme toujours
dans les embryons trés-jeunes. Nouvelle preuve que, dans la
méthode naturelle, les divisions, de quelque ordre qu'elles
soient, classes, ordres, familles ou genres , ne doivent jamais
étre fondées sur un seul caractére, mais sur un ensemble de
caractéres.
BOTANIQUE. 5
PHANÉROGAMES GYMNOSPERMES.
CONIFÈRES, CONIFERÆ.
GNETUM.
GNETUM, L., et THOA, Aus.
Frons amentacei, monoici vel dioici, circa axim
nodosum verticillato-spicati; verticillis interruptis,
singulis involucro urceolato multifloro axim cingente
obvolutis. Flores vel masculi et feminei in eodem in-
volucro ( marginalibus masculis, centralibus prope
axim femineis), vel in distinctis amentis (an in diversis
arboribus ?), pilis fasciculatis, numerosis, articulatis,
submoniliformibus , intermixti.
Flores masculi. Carvx ( vel involucrum proprium )
turbinatus, undiqué clausus, subbivalvim dehiscens;
STAMEN unicum, filamento exserto, antherà biloculari,
loculis distinctis ovatis, rimå longitudinali dehiscen-
tibus.
Flores feminei. Ovura nuda, erecta, tribus membranis
involuta; utrisque ad apicem foramine apertis; interior
nucleo inferné adnata, superne in tubulo filiformi
exserto producta.
6 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Sema nuda, tegumentis duobus exterioribus rigidis
coriaceis , interiori membranaceo, endospermio magno
carnoso. Exsnvo parvus ad apicem seminis, radiculà
superiori cylindricà, membranæ endospermicæ adnatà.
Corpus cotyledoneum ovatum, subintegrum , apice bi-
dentatum.
Arbores vel frutices scandentes, ramis articulatis, Jolis
oppositis glaberrimis lucidis, amentis axillaribus vel ter-
minalibus.
GNETUM GNEMON, pl. I.
G. caule arboreo erecto ; foliis Gate lance le tres acutis, inte-
gerrimis, coriaceis, breve SEULE amentis Eq verti-
es approximatis, androgynis; seminibus ovato-oblongis, testà
carno$à, fibris prurientibus non mixtà.
Gnetum Gnemon , Liny. , Mant., 125; Wiirp., Spec. Plant.,
5, p. 591.
` Gnemon domestica, Woxrn., Herb. Amb., 1, p. 181, t. LXXI
et LXXII.
ARBOR, ramis artieulatis, ad articulos nodosis, cylindricis, levibus;
Forta opposita, breve petiolata, ovato-lanceolata vel ovato-oblonga, acuta,
integerrima ; nervis pinnato-reticulatis. Amenta axillaria solitaria, breve
pedunculata, articulata. Fronzs circa axim nodosum verticillati ; verticillis
multifloris; androgynis, involucro integro urceolato obvolutis ; floribus
masculis circiter 3o Eties femineis subduodecim, circa axim
insertis; pilis numerosis, fasciculatis, articulatis, submoniliformibus,
` flores æquantibus et. intermixtis.
Flores masculi. Caryx, vel involucrum proprium, obconicus truncatus;
muiuà pressione obpyramidatus , undiqué clausus , irregulariter vel sub-
bivalvim dehiscens. SramMEN unicum, calyce primó inclusum, filamento
brevi, deinde, calyce rupto, exsertum, filamento elongato superiüs incras-
BOTANIQUE. 7
sato. ANTHERA bilocularis, loculis discretis, terminalibus, ovatis, rimàlongi-
tudinali superné dehiscentibus. Porten tenue, ovatum vel subglobosum
pellucidum, non distincté rumpens, granula minuta sphærica emittens.
Flores feminei. Ovurum nudum, erectum , ovatum , apice in junioribus
laté apertum ; foramine inadultioribus contracto , vix distincto; membrana
externa (testa; primina, Mis.) interná crassior, fusca, striata; interna
( secundina , Mirs. ) tenuissima , deinde crassior evadens, supernè in collo .
constricta, ore aperto ; intima seu membrana nuclei (tertina , Ming.) basi
nucleo adnata, superné producta, in ovulis magis evolutis ad anthesim
aptis, in tubulo filiformi, longè exserto, styliformi, ore bi-seu tridentato.
Nucleus spongiosus, mamillo conico incluso superatus, deinde (in se-
minibus imperfectis) medio excavatus, embryonisque rudimentum , ad
apicem cavitatis suspensum , includens.
SEMINA matura non vidi.
Locartré : Amboine ( d'Urville ).
Obs. La description précédente et les figures qui l'accom-
pagnent suffisent pour prouver que cette plante, placée jusqu'à
présent parmi les Urticées, appartient à la famille des Conifères,
malgré les différences très-grandes qui existent entre son port
et celui des autres genres de cette famille ‘.
La structure de ses fleurs mâles (fig. 2 à 5) etle prolongement
en forme de style de la membrane intérieure de l'ovule (fig. 8)
rapprochent particulièrement ce genre de l'EpxEpra, et ses
rameaux articulés à feuilles opposées en croix l'éloignent moins,
pour le port, de ce genre que d'aucun autre dela méme famille.
La structure des feuilles est le caractére des organes de la
végétation qui établit entre ces plantes les différences les plus
marquées. Le GxErUx est, en effet, le seul genre de Conifères
* M. R. Brown, dans son Mémoire sur la structure de l'ovule, considére les
fleurs femelles de ce genre et celles des Coniféres et des Cycadées comme des ovules
nus; mais il n'établit pas que ce genre doive, par cette raison, être réuni aux
Conifères : ce que nos observations nous paraissent. mettre hors de doute.
8 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
à feuilles larges dont les nervures soient pinnées et anastomosées.
Dans d'autres genres, on trouve également des feuilles larges
ovales ou lancéolées; tels sont les Dammara et plusieurs Pono-
CARPUS : cependant les nervures y sont toutes paralléles, et
rapprochent ainsi ces feuilles de celles des Coniféres ordinaires.
Mais la structure habituelle de ces feuilles est bien plus celle
des pétioles foliacés ou phyllodes que celle des vraies feuilles;
et ne pourrait-on pas présumer que les feuilles de beaucoup
de Conifères ne sont que des feuilles dépourvues de limbe?
L'anomalie que le port de cette plante établit dans cette fa-
mille disparaitrait ainsi, ou plutót se rapporterait à une mo-
dification trés-singuliére sans doute, mais dont on connait
déja plusieurs exemples parmi les Légumineuses, les Ombelli-
feres, etc.
On sait par les recherches anatomiques de Kieser que la
structure des tiges des Conifères présente des caractères très-
particuliers , caractères qui paraissaient d'abord propres à cette
famille, et que j'ai prouvé, dans un Mémoire récent t, être com-
muns, dans leurs principaux points, aux Conifères et aux Cy-
cadées, c'est-à-dire à la classe des végétaux Phanérogames
gymnospermes.
Ces caractéres consistent principalement dans l'absence des
vraies trachées et dans la nature des fibres qui composent le bois,
qui sont toutes, ou la plupart, des fibres percées de pores bien
distincts, peu nombreux et fort différents de ceux qu'on a cru
voir sur les vaisseaux des vrais arbres dicotylédons. J'ai cherché,
par l'examen au microscope des rameaux des GNETUM, à m'as-
surer si ce caractére existait également dans ce genre, et Jy ai
trouvé exactement la méme organisation que dans les rameaux
* Recherches sur la structure des tiges des Cycadées, ‘Annales des sciences na»
turelles, t. XVI, p. 389, pl. XX, XXI et XXII; avril 1829.
BOTANIQUE. . 9
des Eenzpna, c'est-à-dire que le bois n'y est pas composé entière-
ment de fibres poreuses, toutes à peu prés de méme diamétre,
comme dans les Pins, les Sapins, les huya et les autres vrais
Conifères; mais qu'il est formé en partie de fibres remarquables
par leur grosseur, évidemment percées de trous arrondis en-
tourés d'une sorte de bourrelet, et de fibres plus étroites, plus
minces et simplement ponctuées par la présence de petits gra-
nules (Pl. I, fig. 11, 12); du moins dans ces dernières, je n'ai
jamais pu voir de vrais trous ni ce renflement annulaire qui
entoure les pores des Conifères et des Cycadées : cette structure
est tout-à-fait la méme que celle de l'Ephedra distachya:
Jai également observé ces fibres poreuses dans le bois. des
rameaux du Gnetum nodiflora, espèce originaire de la Guiane,
mais différente du 770a urens d'Aublet. On voit par conséquent
que ce genre se rapporte à la famille des Coniféres , aussi bien
par la structure de ses organes de la végétation que par celle de
ses organes reproducteurs. Et l'on doit s'étonner que Richard, qui
s'était occupé spécialement de cette famille, et qui avait étudié
la plupart des genres de. la Guiane, n'y ait pas rapporté le `
Tunoa d'Aublet, qui ne diffère pas génériquement du Gneruw,
ainsi que M. de Jussieu le présumait déja, et que M. R. Brown
l'a annoncé dans le Mémoire déja cité.
Je nai pas pu observer de graines müres du Gnetum Gnemon,
ni des autres espéces asiatiques de ce genre; mais l'examen de
l'ovule, à diverses périodes de son développement (PI. L, fig. 6à 10),
ne me laissait aucun doute sur sa ressemblance avec celle des
Coniféres. En effet, en comparant ces ovules, à des époques
correspondantes de leur accroissement, avec ceux du Pin pignon
(Pinus pinea), par exemple, on y reconnait toutes les mêmes
parties, et, dans les ovules les plus avancés, on voit déja l'en-
dosperme trés-développé, laissant dans son centre une cavité
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11. 2
10 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
au sommet de laquelle est suspendu un petit corps qui parait
le rudiment de l'embryon (fig. 9, 10). :
Des graines müres du Gnetum Thoa (Thoa urens, Auster)
(fig. 13) ont complété ce quimanquait dans les graines non müres
du Gnetum Gnemon. Cette graine oblongue, cylindrique, pointue
à son sommet, est formée d'une double enveloppe (fig. 14): l'une
externe brune plus épaisse renferme des fibres longitudinales,
aigués, piquantes , qui ont fait donner à cette espéce le nom de
urens.Lamémeorganisation se retrouve dansle Gnemon sylvestris
de Rumphius (Gnetum ovalifolium, Poer), dont j'ai vu des fruits
dont l'amande était imparfaite. Sous cette enveloppe externe se
trouve un autre tégument coriace, cassant, noir et veiné extérieu-
rement. Enfin, plus intérieurement, on rencontre une membrane
mince, adhérente inférieurement au tégument interne, et supé-
rieurement à l'endosperme : c'est la troisième membrane de
l'ovule. L'endosperme, très-épais, est charnu et traversé, dans
presque toute sa longueur, par une cavité étroite dont la partie
supérieure est occupée par l'embryon, qui est renversé, et dont
© la longueur est à peu près égale au quartde celle de l'endosperme;
cet embryon (fig. 15) présente une tigelle cylindrique qui se ter-
mine par une pointe radiculaire aigué, fixée au sommet de la
cavité centrale de l'endosperme, sous lemamelon de l'amande; le
corps cotylédonaire est renflé, formé d'une masse unique, résul-
tant probablement de la soudure compléte des cotylédons, et se
termine par deux petites dents qui correspondent aux sommets
libres des cotylédons. En admettant que lerenflement, qui forme
la partie supérieure de l'embryon, est constitué parles cotylédons
soudés, il faut supposer que leur union est bien intime; car, en
coupant transversalement cette partie de l'embryon, et l'exami-
nant au microscope, on n'y reconnait aucune trace dela réunion
de deux corps distincts : la coupe est plutót celle d'une tige, et
BOTANIQUE. yg
peut-étre devrait-on considérer cette partie comme dépendant
de la tigelle, et les deux dents terminales comme formant les
cotylédons tout entiers. — ;
La distinction des espèces de ce genre est encore très-obscure.
Rumphius en distingue quatre : deux qu'il place parmi les
arbres, liv. I“, chap. 61 et 62; et deux qu'il range parmi les
arbrisseaux grimpants, liv. VIT, chap. 7 et 8. Les deux pre-
miéres seules ont été admises dans le genre GNErum, l'une
par Linné, et l'autre par M. Poiret : les deux autres plantes
qui, d'aprés les descriptions et les figures, paraissent bien appar-
tenir à ce genre, ne sont citées par aucun auteur; la seconde
parait se rapprocher de l'U/a de Rheede, ou Thoa edulis de
Willdenow; mais on ne saurait cependant les confondre.
. On peut encore douter si les deux variétés du Gremon domes-
tica, de Rumphius, désignées par lui sous les noms de mas et
de feminea, sont de simples variétés ou des espéces : ce ne sont
évidemment pas des différences de sexe, puisque celle considérée
comme mäle par Rumphius porte des fruits et des étamines.
Je présume que les échantillons rapportés par M. d'Urville
appartiennent au Gnemon mas de Rumphius, et que la plupart
des échantillons déja existants dans les herbiers, et d'après les-
quels sont faites les figures B, 4, 8, 9 et 10 de notre planche, se
rapportent à la variété feminea du méme auteur, qui se distingue
par ses chatons formés de verticilles moins rapprochés.
Les espéces asiatiques de ce genre sont donc probablement
au nombre de cinq à six. En Amérique, le Thoa urens d'Aublet
constitue une espéce bien distincte du méme genre, et on doit
y ranger aussi une plante recueillie à la Guiane par M. Poiteau,
et bien différente spécifiquement de celle d'Aublet. On peut
donc résumer ainsi ce que nous savons sur les espèces de ce
genre singulier, et qui mérite de fixer l'attention des voya-
geurs.
12: : VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
1.' GNerux GNEMON; L.
Gnemon domestica, Rumpu., Herb. Amb., I. p. 181, tab. 71 et 72:
2. GNETUM SYLVESTRIS, caule erecto; foliis ovato - oblongis, acutis,
integerrimis, membranaceis; amentis simplicibus, verticillis contiguis,
monoicis; seminibus testà carnosá , fibris prurientibus mixtá.
Gnemon sylvestris, Ruwrx., Herb. Amb., I, p. 183, tab. 73.
Gnetum ovalifolium, PornET, Encycl., Suppl., II, p. 810.
Hab. in insulis Moluccis. i
3. GNETUM FUNICULARIS, caule scandente; foliis ovatis, acutis; amentis
solitariis ramosis, verticillis approximatis; seminibus ovatis, parvis, ra-
cemosis, testà fibris prurientibus mixtá.
Gnemon funicularis, Rumpu., Herb. ÆAmb., tom. V, p. 12, tab. 8.
Hab. in insulis Moluccis. i
4. GwETUM Ura, caule scandente; foliis oblongis, acutis; amentis fas-
ciculatis, subternis, simplicibus, verticillis approximatis; seminibus
ovatis, racemosis.
Ula, Rarene, Hort. Malab., VII, p- 41, tab. 22.
Thoa edulis, Wirrp., Spec. Plant., tom. IV, p. 477.
Hab. in Indià orientali.
5. Gnerum Tuoa, caule subscandente; foliis ovato-oblongis, acutis,
integerrimis ; ramis florentibus dichotomis, floribus masculis amentaceis,
verticillis approximatis, femineis in axillis solitariis sessilibus; seminibus
test fragili siccá, fibris prurientibus mixtà.
Thoa urens, Aug. Guian., tom. IT, p. 874, tab. 336; Wirrp., Spec.
Plant., tom. IV, p. 476.
Hab. in Guianà.
6. GNETUM NODIFLORA, caule...... foliis obovato-oblongis, acutis,
integerrimis; amentis masculis 4-5 pollicibus longioribus, verticillis glo-
bosis, pollice distantioribus; floribus femineis. .. . . .;seminibus......
Hab. iu Guianá. (Porrzav).
7. GNETUM GNExONOIDES, caule scandente; foliis ovatis, acutis; semi-
nibus solitariis, testá carnosá; nuce acutá striatá.
Funis gnemoniformis, Rumen., Herb. Amb., tom. V, p. 11, tab. 7.
Hab. in Moluccis insulis.
BOTANIQUE. 13
PHANÉROGAMES MONOCOTYLÉDON ES,
GRAMINÉES, GRAMINEÆ.
STI PA. Liny.
1. STIPA BICOLOR.
Stipa bicolor, CAVAN. ; Icon, tom. V, p. 41, tab. 466, fig. 2.
LocaziTé : La Conception du Chili.
ARISTIDA. Lin.
1. ARISTIDA RAMOSA.
Aristida ramosa, R. Brown, Prodr. Flor. Nov. -Holl. »p-173.
Loc.: Le Port-J ackson à la Nouvelle- Hollande; le havre
d'Offak à l'ile Waigiou, l'une des iles des Papous.
2. ARISTIDA VAGANS.
- Aristida vagans; Cavan., Zc., tom. V, tab. 471, fig. 1; R. Bn.
Prodr., p. 173.
Loc. : Le Port-Jackson.
3. ARISTIDA PALLENS.
E A Cav., 1c., tom. V, tab. 468, fig. 2.
Loc. : La Conception au Chili.
4. ARISTIDA ADSCENSIONIS.
A. culmis fasciculatis; foliis setaceis, acutis, paniculam coarc-
tatam spiciformem vix nr pre subæqualibus, paleas
æquantibus; aristis æqualibus, sn dupló longioribus.
14 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Aristida Adscensionis, Swartz. Obs. 40; Wiro., Spec. I,
p- 458.
Curmi erecti, coespitosi, semipedales, glaberrimi. Forra erecta, filiformia,
setacea , acutissima, rigidiuscula, convoluta, margine denticulatá; ligulà
brevi, filamentosáà; vaginà subtrinerviá, fisså , margine scariosá. PANICULA
filiformis,- 3-4-pollicaris, coarctata, subspiciformis; ramulis brevibus
erectis, paucifloris.
Smicurz multifloræ, glumis subzequalibus, lanceolatis, acutis, uninerviis,
carinatis, dorso denticulatis; flore brevé pedicellato, pedicello ‘piloso.
Para exterior, convoluta, oblonga, trinervia, carinata, carinå denticu-
latà, nervis apice in tres aristas desinentibus compressas, æquales, con-
tinuas (nec articulatas), marginibus denticulatis. Parea interior, brevis-
sima, superiori quadruplò brevior, inclusa, oblonga, binervis, truncata.
SovawuLE dus obovato-cuneatæ, enerves, palez interiori oppositze, et
paululüm breviores. Sramına 3, antheris oblongis. Ovarium oblongum.
Sosa j
Loc. : L'ile de l'Ascension.
SPARTINA. Scunzs.
i. SPARTINA DENSIFLORA.
S. spicà cylindricá, subfusiformi, ramis undiqué imbricatis
adpressis; spiculis lanceolatis, coriaceis, glaberrimis, lucidis,
carinis denticulatis.
PrawTA glaberrima. Curwus bi-tripedalis, erectus, rigidus, cylindricus.
Fori numerosa, approximata, spicà paulo breviora; vaginis dorso striatis,
antice fissis; ligulà brevi, fimbriatä; laminá angustá, subulatá, acutá,
convolutà, rigidà, apice subpungente. Spica vaginæ superiori approxi-
mata, cylindrico-fusiformis , sexpollicaris, ramulis approximatis, undiquè
arcté imbricatis, adpressis, oblongis, erectis, non contortis.
SricuLæ unilaterales, biseriatim et distiche imbricate, sessiles, basi
dentibus racheos compressæ articulatæ, unifloræ, coriaceæ, lanceolatæ,
compresse, lucide. Gru valdè inæquales, coriaceæ, rigidæ, splen-
dentes : exterior duplo brevior, linearis, carinata, dorso denticulato-
BOTANIQUE. 15
ciliata; interior lanceolata, obtusiuscula, carinata dorsoque denticulata.
Parzz glumis subæquales : exterior coriacea, uninervia, lanceolato-cari-
nata, dorso denticulata; interior membranacea , binervia, obliqué com-
pressa. Souamurm nulle. SrAwiwA tria, filamentis basi bulbosis; anthe-
ris.... Ovarium (semi-maturum) glabrum, oblongo-fusiforme, obliquum,
Semine in pericarpio libero, latere basique affixo. Srvri duo filiformes,
basi connati. STIGMATA oblongo- cylindrica, undiquè densè fibrillosa ,
fibrillis simplicibus, brevibus, approximatis.
Loc. : Prés de la Conception du Chili.
Obs. Cette espèce se rapproche du Spartina glabra de Muh-
lenberg (Spartina levigata, Link), qui en diffère par ses épis
moins compactes, formés de rameaux plus allongés, plus gréles,
et moins exactement imbriqués, et par ses épillets, beaucoup
plus allongés et plus aigus.
2. SPARTINA CILIATA. PI. II.
S. spicà cylindricà, elongatà; ramulis undiqué imbricatis, con-
tortis; spiculis brevibus, glumis lanceolatis, acutis, patentibus,
dorso ciliatis ; foliis filiformibus, convolutis, patenté flexuosis.
Curuus erectus, tripedalis et ultrà, cylindricus. Forra glaberrima, in-
fernè approximata ; vaginæ striatæ , longissimæ, usque ad basim fissæ,
convolutæ, margine scariosæ; ligula brevis, pilosa; lamina contracta,
convoluta , filiformis, longè acuminata, flexuosa, spicam subæquans, co-
riacea, inferiüs striata. Spica vagin superiori approximata, cylindrica,
elongata, pedalis, apicibus glumarum aspera; ramulis undiqué imbri-
catis, arctè adpressis , contortis.
Seicurx unifloræ, unilaterales, biseriatim imbricatæ, sessiles dentibus-
que racheos compressæ insertæ ; glumis interioribus sese mutud obtegen-
tibus, adpressis, exterioribus patentibus, respectu axis ramulorum quo-
que exterioribus, GLumx inæquales, membranaceæ, complicato-carinatæ,
uninerviæ, cariná rigidà coriaceà dorso ciliatà, patentes, paleas non
involventes : exterior brevior, linearis, angusta, compressa, incurvata,
16 VOYAGE. AUTOUR DU MONDE.
-dorso marginequeciliata; interior dimidid longior, lanceolata, acuminata,
dorso ciliata.. Pareæ subæquales, glumà exteriori breviores, membra-
naceæ:exterior paululüm brevior, complicata, uninervia, valdé carinata,
.carinà rigidà ciliatà; interior convoluta , membranacea, binervia. Squa-
Mur nulle. SrAwiNA tria, filamentis filiformibus, basi bulbosis ; antheris
oblongo-linearibus, bilocularibus ; loculis rimà longitudinali exteriori
dehiscentibus. Ovaniux oblongum, obliquum. Srvrus basi simplex, apice
bifidus. Sricmara oblonga, cylindrica, undiquè fibrillis simplicibus
approximatis obtecta.
Loc. : Recueillie dans l'ile Sainte-Catherine près la côte du
Brésil.
Praxocnr II. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet grossi; fig. 2, pistil
entouré des étamines; fig. 3, coupe transversale de l'épillet indiquant les rapports
de position des divers organes.
ALOPECURUS. Lixx.
1. ALOPECURUS ANTARCTICUS.
A. culmo erecto, glabro; foliis planis, brevibus; spicä ovatà,
glumis hirsutis; paleà dorso aristatà, aristà glumis longiore.
Alopecurus antarcticus, Vant, Symbol. 2, p. 18; Wirrp.,
Spec. Plant. 1, p. 357.
Alopecurus magellanicus, Lamg., Encycl., tabl. method. 1,
p. 168.
Var. a. Foliis, vaginà inflatå , limbo plano brevi.
Var. p. Foliis, vaginà cylindricà , limbo convoluto.
Corus simplex, erectus, glaberrimus. Fora rara, distantia, glabra, in
var. a (an plant juniori?) , vaginä inflatà, limbo plano, spicam æquante,
in var. 8 (an plantà vetustiori?), vaginà cylindricá, adpressä, limbo convo-
luto, spicà longè pedunculatà breviori. Spica ovato-oblonga, pollicaris,
villosa, aristisque hirta.
Sricur x subternæ unifloræ. GLumx æquales, usque ad basim libere,
carinatæ, naviculares, obtusiuscule, trinervie, villosissimæ. | Paz
unica , glumis subæqualis, cymbæformis, acutiuscula, marginibus inferne
BOTANIQUE. 17
coalitis, supernè dorsoque ciliatis; arista infrà medium inserta, elumis
longior, denticulata. SQUAMULÆ nulle. Stamina tria, antheris oblongo-
linearibus. Ovarrum ovatum, glabrum. Srvrus simplex. SriGwA infernè
simplex, compressum, membranaceo-fibrillosum, superné bifidum, ramis
fibrillis tectis.
Loc. : Var. a, iles Malouines. Zar. p, la Conception au Chili.
Obs. M. de Lamark donne pour caractére à son Alopecurus
magellanicus, vagin@ superiori aphyllá : dans nos échantillons,
le limbe de la feuille supérieure existe, quoique assez court; mais
il se distingue à peine de la gaine renflée
SPOROBOLUS. R. Bx.
1. SPOROBOLUS DIANDRUS.
Agrostis diandra, Rxrz, Obs. 5, p. 19.
Loc. : Dans l'ile Bourou, l'une des Moluques.
2. SPOROBOLUS ELONGATUS.
Sporobolus elongatus, R. Br., Prod. FI. Nov.-Holl., p- 170.
Loc. : Port-Jackson à la Nouvelle-Hollande.
3. SPOROBOLUS TENACISSIMUS.
F'ilfa tenacissima, Kunta, Nov. , Gen., I, p. 138.
Agrostis tenacissima, Tan. ; Wiro., Spec. 1, p. 374.
Loc. : La Conception au Chili.
4. SPOROBOLUS VIRGINICUS.
Vila virginica, Kunta., Lc ps137. : ;
Agrostis virginica, LiNx.; Win., Spec. PL,I, p. 373; Last., .
Nov.-Holl., I, p. 20, tab. 23; R. Br., Prodr., p- 170.
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11.
3
18 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Loc. : Lima au Pérou.
5. SPOROBOLUS DURUS. PI. 4.
S. culmis erectis, ramoso-fasciculatis; foliis lineari-subulatis $
rigidis, convolutis; panicula contracta, ramulis fasciculatis
erectis; glumà interiore paleas subæquante.
` Curmus pedalis et ultrà, glaberrimus, compressus , ramosus, ramis e
basi nascentibus, fasciculatis, erectis, nodis glabris. Fori4 paniculà bre-
viora, rigida, dura; vagina lucens, dorso carinata; ligula brevissima ,
fimbriata; lamina linearis, longè subulata, basi ciliata, margine acutè
denticulata, convoluta. PA NICULA contracta, ramis semi-verticillatis, erectis,
fastigiatis ; spiculis pedicellatis, ternis vel binis, lanceolatis, acutis.
Gruwx inzquales : exterior dupló brevior, enervia; interior paleis
æqualis, uninervia, carinata, acuta, dorso denticulata. PALE® inæquales :
exterior longior acuta, uninervia, membranacea, mutica; interior obtusa,
binervia. SouawuL x duæ truncato-emarginatæ. SramINA antheris oblon-
gis. Ovarum obovatum. Sryrı breves, basi connati, Sricwara ovata,
subplumosa, fibrillis longis, approximatis, simplicibus | denticulatis.
Fnucrus, pericarpio membranaceo, rimá longitudinali interiori dehiscente,
et semen ovatum fuscum basi affixum emittente.
Loc. : L'ile de l'Ascension.
Prancae IV. Plante de grandeur naturelle. Fig. r, un épillet ouvert naturelle-
ment au moment de la floraison, les anthères sont tombées; fig. 2, une des écailles ;
fig. 3, une étamine avant la dispersion du pollen; fig. 4, pistil avec les filaments des
étamines à la base; fig. 5, fruit mûr formé d'un utricule membraneux élastique,
S'ouvrant régulièrement par une fente longitudinale à sa face interne, et lancant la
graine au dehors lorsqu'il est humecté.
AGROSTIS. Lixx.
1. AGROSTIS OVATA.
Agrostis ovata, Lasur., Nov.-Holl., I, p. 19, tab. 21; R. Br.,
Prodr., p. 171. ;
BOTANIQUE. ‘19
Loc. : Port-Jackson.
2. AGROSTIS DECIPIENS.
Agrostis decipiens, R. Br., Prodr. Fl. Nov. -Holl., p 172.
Loc. : Port-Jackson.
3. AGROSTIS BILLARDIERI.
Agrostis Billardieri, R. Brown, Prodr., Dre
Avena filiformis, Lasix., Nov.-Holl., I, p- 24, tab. 21. (excluso
Syn. Forsteri, secundum cel., R. Brown.)
Loc. : Port-Jackson.
Obs. Cette espèce forme le passage au genre DEYEuxIA par
la présence d’une petite soie à la base de la balle interne, petite
soie qui représente un rudiment de pédicelle. d’une. seconde
fleur.
4. AGROSTIS VULGARIS.
Agrostis vulgaris, Linn.
Loc. : Ile Sainte-Hélène.
POLYPOGON. Desr.
1. POLYPOGON AFFINE.
P. culmo ascendente, foliis planis, nervosis, scabris ; paniculà
subeffusà, pyramidalis, pedicellis pubescente scabris; glumis ex-
terné asperis, uninerviis, acutis, paleis longioribus, in aristà
brevi desinentibus ; paleis valdè RAT exteriore quadri-
dentatà, inter deitas aristatà , aristà glumis longiore.
Curwus pedalis vel sesquipedalis, levis, ascendens, ad nodos inferiores
geniculatus. Fori glabra, vaginis internodos superantibus, fissis; laminis,
planis, striatis, nervis approximatis scabris; ligulà brevi, membra-
naceà, erosà. Panicura tripollicaris, subeffüss; pedicellis semi-verticil-
S}
20 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
latis, pubescente-scabris. Gruw;x æquales, ovato-lanceolatæ, acuminatze,
apice in aristà brevi desinentes, uninerviæ, carinatæ , externe pilis bre-
vibus rigidis scabræ; carinà denticulato-ciliatà.
Fros brevissimé pedicellatus, pedicello piloso, bipaleacea. Parea exte-
rior obtusa, quadridentata, convoluta, sub quinque nervia ; nervis tenuis-
` simis; aristå inter dentes medios insertà, glumis longiore, denticulatà.
Parra interior brevissima , ovata, membranacea. Souawur duæ ovatæ ,
acutæ, basi connatæ, STAMINA tria, antheris ovatis bilobis. Ovariu ovato-
oblongum. Sryur......
Loc. : La Conception du Chili.
Obs. Cette espéce est trés-voisine du Polypogon elongatum;
elle en diffère par la briéveté des arétes des glumes, et par la
petitesse de la balle interne, qui est à peine plus grande que
les écailles et qui pourrait étre prise pour une troisiéme écaille.
2. POLYPOGON ELONGATUM.
P. culmo erecto, simplici, foliis scabris; paniculà ramosá ,
verticillatà , nutante, diffusà; glumis scabris, lanceolato-subu-
latis, in aristam glumà breviorem desinentibus; paleis inæqua-
libus, exteriore aristatà , aristà glumis longiore.
Polypogon elongatus, Kunta, Nov. Gen. 2115 p. 134:
Loc. : Près de la ville de Lima.
Obs. La plante recueillie par M. d'Urville, probablement a
peu d'élévation au-dessus du niveau de la mer, convient parfai-
tement à la description de celle recueillie par M. de Humboldt
dans la province de Quito, à 1350 toises d'élévation.
3. POLYPOGON INTERRUPTUM.
P. culmo erecto, simplici, foliis scabris; paniculà coarctatà,
subverticillatà , interruptà ; glumis oblongis, obtusis , scabris,
BOTANIQUE. at
aristatis; aristà glumis breviore, vel subæquali; paleà exteriore
glumis dupló breviore, aristatà ; aristà paleam æquante.
Polypogon interruptus, Kunta, Nov. Gen., Y, p. 134, tab. 44.
Loc. : Prés de Lima.
Obs. Les échantillons des environs de Lima ne paraissent
différer de ceux des bords de lOrénoque que par leur taille.
plus grande dans toutes leurs parties, et par les arêtes des
glumes, qui sont plus courtes que les glumes elles-mêmes.
4. POLYPOGON AUSTRALE.
P. culmo erecto, simplici; foliis planis, scabris, brevibus; pa-
niculà oblongà, coarctatà ; glumis acutis, integris, pubescente-
£ t
scabris, aristis glumas quadrupló superantibus; paleà exteriore
truncato-quadridentatà, aristatà ; aristà terminali elumis dupló
, longiore.
Loc. : Prés de la ville de la Conception au Chili.
Obs. Cette espéce parait voisine du Polypogon tenellum du
Prodromus Flore Nove-Hollandic, qui, suivant le caractére que
M. Brown en donne, s'en distingue cependant par ses glumes
trés-velues, et surtout par l'aréte de la paillette, deux fois plus
longue que celles des glumes. Le port de cette plante est tout-
à-fait celui du Polypogon monspeliense, et les caractères spéci-
fiques de cette espèce et du Polypogon maritimum, tels qu'ils
sont tracés, ne me paraissant pas renfermer les traits qui distin-
guent essentiellement ces plantes, je vais rapporter ici leurs
caractères comparatifs, tracés sur un grand nombre d'échan-
tillons de diverses localités.
Porvprocox MONSPELIENSE.
P. culmo simplici , erecto ; paniculà oblongá , coarciatà; glumis pubes-
cente-ciliatis, bilobis, lobis obtusis, aristis glumas tripló superantibus;
E 6s VOYAGE AUTOUR DU MONDE. E
paleä exteriore truncatá subquadridentatà, aristatá; aristà paleam æquante,
glumas vix superante.
POoLYPOGON MARITIMUM.
P. culmo simplici, erecto; paniculâ coarctatà, spiciformi ; glumis valde
pubescentibus, dorso ciliato-aculeatis, bilobis, lobis acutis; aristis glu-
mas triplo superantibus; paleà exteriore, glumis dupló breviore, truncatà,
quadridentatà, omnino muticàá.
On voit que la principale différence entre ces deux espèces
et le Polypogon australe consiste dans la proportion ou l'absence
de l'aréte de la balle externe.
5. POLYPOGON TENUE.
P. culmo erecto, simplici ; foliis angustis, convolutis, rigidis;
paniculà pauciflorà, spiciformi; glumis pubescentibus, apice sub-
integris, aristis longissimis (glumis sextuplo longioribus);
paleà exteriore profundé bidentatà , dentibus acutis, aristatà ;
aristà glumis duplo longiore.
CvrxüUs erectus, tenuis, levis. Forra erecta, culmo breviora, glaberrima;
vaginà striatà, fissà ; ligulà ovato-oblongá, membranaceá, integrà ; laminà
angustà, lineari, convolutà, acutà , rigidá.
Paxicura pauciflora, spiciformis, flavescens ; spiculis raris, distantibus ,
lougiüs pedicellatis. GLumæ dorso et margine ciliatæ, non scabrz , mem-
branaceæ, dorso viridescentes, æquales, apice subintegræ vel vix emar-
ginatze; aristà filiformi , glumis sextupló longiore. Parea exterior aristata,
glumis subæqualis, ovata, profunde bifida, lobis subulatis acutis; arista
e sinu nascens, aristis glumarum brevior, sed palea triplo vel quadrupló
longior. Palea interior ovato-lanceolata, enervia, vel subbinervia. Sra-
INA antheris ovatis, inclusis. SouAwUr x duæ lanceolatæ, acutæ, ovarium
æquantes. Ovarium ovatum. Sryrı breves, basi approximati; fibrillis
stigmatis simplicibus, raris.
Loc. : L'ile de l'Ascension.
BOTANIQUE. 33
D EY EU X I A. P. Beauv.
1. DEYEUXIA SPLENDENS.
D. culmo erecto, foliis planis, apice vix convolutis, acutis;
paniculà ramosissimà, subcoarctatá , splendente; glumis acutis,
lucidis, dorso denticulatis , paleis subdupló longioribus; paleà
exteriore aristatà, aristà glumas subæquante; rudimento pedi-
celli floris sterilis paleis tripló breviore.
Prawra glaberrima, erecta, tripedalis; radice fibrosá , durá; culmis 2-3
basi fasciculatis, simplicibus. Foris, vaginà longá, fissá, convolutá, striatà ;
ligulà brevi, membranaceá , truncato-erosá ; laminá planá, striatá , acutà,
vix apice convolutá ; foliis superioribus paniculam subæquantibus.
Paxicura pedalis, ramosissima , coarctata (paniculam Agrostidis spicæ-
venti æmulans), viridi - flavescens , splendens; ramis semi - verticillatis ,
erectis, fastigiatis; spiculis in ramulis fasciculatis , brevé pedicellatis. Spr-
cuLÆ uniflorze et rudimento floris sterilis preditæ. Grow x æquales, lineari-
lanceolatæ , acuminatze , uninerviæ, dorso denticulatz, nitentes.
Fros rEnTILIS. sessilis. PALE Æ æquales, glumis dimidiò breviores : exte-
rior, lanceolata, convoluta, dorso aristata , aristà suprà medium dorsi
insertà, glumas subæquante; interior binervia, apice truncata, ad nervos
denticulata. Squamuzx duo ovatæ, acuminatæ, basi connatæ. STAMINA
tria, antheris ovatis, bilobis. Ovarium oblongum, glabrum. Sryri basi
approximati, breves. Sricmara brevia, fibrillis raris, albis.
RUDIMENTUM FLORIS STERILIS, pedicellum filiforme, apice vix pilosum ,
basi paleæ interioris insertum, paleisque triplo brevius.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine au Brésil.
AIR A. Lixx.
1. AIRA FLEXUOSA.
Aira flexuosa, Linn..
Var. montana. Planta coespitosa , humilior, vix pedalis; foliis brevibus,
rigidis; paniculá coarctatä, non flexuosá. An junior? À
24 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Loc. : Les iles Malouines.
2. AIRA CARYOPHYLLEA.
Aira caryophyllea, Linn.
Var. a minor, pedicellis levibus,
Var. & major, paniculà spiculisque majoribus, pedicellis asperis.
Loc. : La variété «, parfaitement semblable à celle d'Europe,
croit aux iles Malouines; la variété 8 a été recueillie auprès
de la Conception au Chili.
ERIACH NE. R. Br.
1. ERIACHNE SQUARROSA. PI. 3.
E. paniculà pauciflorà vix ramosà, ramis brevibus, bi-trifloris,
approximatis ; glumis hispidis, acuminatis, flosculis longioribus ;
aristis glumas superantibus, flexuosis; foliis vaginisque piloso-
scabris; nodis barbatis.
Errachne squarrosa, R. Brown, Prodr. Flor. Nov,- Holl. ,
p. 183..
Curmi erecti, ramosi, cylindrici, striati, asperi, infrà nodos hirsuti;
nodis valdé pilosis, barbatis. Forra paniculà breviora; vaginis fissis
convolutis , margine scariosis , externè scabris , pilosis; ligulà brevissimá,
pilosá; laminá lineari-lanceolatá , acutá , paginà inferiore scabrá , pilosius-
cul, superiore subglabrä. PAxicurA longè pedunculata pauciflora , ramulis
approximatis, brevibus, duas vel tres spiculas sustinentibus.
SricuLÆ brevè pedicellatæ, biflorz, floribus subsessilibus. Gnuw;x æqua-
les, ovato-lanceolatæ, acuminatæ, 7-9 nerviæ, flores superantes, hispideæ ;
pilis albis, rigidis, basi bulbosis. ParEx coriaceæ, ovato - oblong:e ,
acuminatæ, externè sericeo-pilosæ : exterior uninervia , aristá terminali,
interné canaliculatá, scabrà, flexuosá, glumis tripló longiore; interior
binervia , apice biaristata, aristis parallelis approximatis, pale dimidio
X BOTANIQUE. ; 25
brevioribus. SouAwur duse membranaceæ, cuneatæ, nervosæ. STAMINA
tria, filamentis capillaribus, antheris ovatis, bilocularibus. Ovanruw
ovato-oblongum. Srvri basi distantes, filiformes, Sricmara cylindrica, stylis
triplo longiora, fibrillis densis, brevibus, simplicibus.
Loc. : Recueillie à Bourou, l'une des îles Moluques.
2. ERIACHNE GRACILIS.
"
E. spicà pauciflorá, ramis distantibus, gracilibus, erectis,
3-4 floris ; glumis acutis, paleas vix æquantibus, glabriusculis;
paleis sericeo-villosis , aristatis, aristas subæquantibus ; culmo,
vaginis foliisque glabris, ligulà foliisque margine ciliatis.
An varietas Errachnes ciliate? R. Brown, Prodr., p. 184.
Curr basi vix ramosi, erecti, simplices, graciles, cylindrici, leves;
nodis fuscis , glaberrimis. Forra glaberrima, brevia , vaginis fissis, convo-
lutis, internodiis dupló brevioribus; ligulà vaginàque margine ciliatis;
laminà angustá , convolutà, subulatà , margine subciliatà. PANicuLA pauci-
flora, ramis alternis, distantibus, gracilibus , erectis, adpressis, tres vel
quatuor spiculas brevé pedicellatas subsecundas sustinentibus.
Sricorz bifloræ. Grow æquales, ovatæ, acutæ, margine scariosæ,
7-nerviæ, vix pilosæ, pilis adpressis. Froscuri paleæque æquales, externè
pilosi, pilis sericeis, adpressis. PALEA exterior ovata, concava, crustacea ,
5-nervia, aristata , aristà terminali subulatà, paleam æquante vel paululüm
superante; interior oblongo-lanceolata, dorso planiuscula , crustacea,
binervia, apice biaristata, aristis brevibus, parallelis, contiguis. SQUA-
MULE.... STAMINA. ... SrIGMATA.... CARIOPSIS fusiformis, fuscus , gla-
berrimus, non sulcatus.
Loc. : Trouvée à l'ile Bourou, l'une des iles Moluques.
Obs. Cette plante convient, à plusieurs égards, aux caracteres
que M. R. Brown donne de F Zriachne ciliata dans son Prodro-
mus Flore Novæ-Hollandie. Cette dernière espéce me parait
cependant en différer par ses glumes acuminées et par ses feuilles
Voyage de la Coquille, — Botanique. Part. IL. 4
26 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
et ses gaines hispides, caractères qui n'existent pas dans la plante
recueillie par M. d'Urville. Cependant la phrase donnée par
M. Brown est trop courte pour qu'on puisse être sûr de la dis-
tinction des deux plantes avant de les avoir comparées.
AVENA. Lan.
1. AVENA PHLEOIDES.
A. culmo erecto, coespitoso, villoso ; foliis subulatis, acutis,
densé pubescentibus; paniculà cylindricá, spiciformi; glumis
paleas superantibus, lanceolatis, acuminatis, subaristatis, dorso
margineque ciliatis; paleis exterioribus acuminatis, apice bi-
dentatis , aristà suprà medium insertà, glumis dupld longiore.
Avena phleoides. D'Urvirze, Flor. des Malouines *, p. 30.
An varietas Avenæ subspicatæ ? lax , Hort. Berol., I, p. 117
( Aira subspicata, Linn. ).
Curur erecti, pedales , cæspitosi, simplices, infernè subglabri, superiùs
villosi. Fozra ad basim culmi approximata , superiora distantiora, vaginis
longioribus; vaginæ cylindricæ, striatæ, convolutæ , inferiùs glabræ, su-
periùs densè pubescentes; ligula brevis, membranacea, triangularis,
margine fimbriata; lamina lineari-subulata, acuta, rigida, subplana,
dorso carinata, inferiùs villosa margineque ciliata. PANIGULA tripollicaris,
cylindrica , spiciformis, flavescens, rachi pedicellisque villosis; spiculis
approximatis, imbricatis , glaberrimis.
SrıcuLæ bi-trifloræ. GLumæ subæquales , lanceolatæ , carinatæ, acutæ,
subaristatæ : inferior paululùm brevior, uninervia; superior major tri-
nervia. Fronzs decrescentes , pedicellati, pedicello piloso : superiores mi-
nores abortivi vel masculi; inferiores hermaphroditi. Pareæ membra-
naceæ : exterior carinata , acuta , supernè binervia, subbidentata; aristå
paleà duplò longiore, in medio dorso insertà, rigidå , rectå vel geniculatâ;
* Insérée dans les Mémoires de la Société linnéenne de Paris, t. IV.
D
: BOTANIQUE. 27
interior paululüm brevior, binervia, acuta. SovAwULE dus, cuneatæ,
truncato-erosæ. SrAMINA tria, antheris oblongo-linearibus. Ovaniuw ova-
tum, glabrum. Srxrr duo e basi divergentes, breves. SriGwATA ovato-
oblonga , fibrillis approximatis, simplicibus.
Loc. : Assez fréquente dans les lieux sablonneux des îles Ma-
louines.
Obs. Cette plante est tellement voisine de l’ Avena subspicata
(Aira subspicata, Linn.; Avena airoides, Decand.), que j'ai
hésité long-temps si je la considérerais comme une simple va-
riété de cette espéce. Cependant, en comparant les échantillons
assez nombreux rapportés par M. d'Urville, et tous parfaite-
ment semblables entre eux, avec des échantillons de l'espéce
que je viens de citer, provenant de localités très-différentes, des
Alpes, de la Laponie et du Groenland, j'ai trouvé que la plante
de notre hémisphére se distinguait toujours par ses glumes
beaucoup moins aiguës, sans aucune aréte terminale, par ses
balles également moins aigués, et par sa panicule spiciforme
plus courte et d'une couleur violette ou dorée; tandis que l'es-
pèce australe a les glumes très-pointues, se terminant en une
aréte courte, et la panicule plus alongée, d'un jaune verdátre
très-pâle. Mais il me parait difficile de décider si ces caractères
suffisent pour distinguer deux espéces, ou si on ne devrait pas
. considérer ces plantes comme deux variétés de la méme espéce.
DANTHONIA. R. Br.
1. DANTHONIA LONGIFOLIA.
Danthonia longifolia , R. Brown, Prodr., p- 176.
28 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
ARUNDO. Brauv.
ARUNDINIS Spec., Linn. Paraëmires, TRIN., LINK:
Sricuzæ bi-quinquefloræ, flore inferiore sæpiùs
neutro. Grumæ inæquales vel subæquales, floribus
breviores. Pareæ dus valde inæquales, pilis longissimis
involucratæ : exterior longior, acuminata, convoluta,
uninervia; interior inclusa, membranacea, binervia,
integra. SovauuLx glabræ, membranacez. Ovarium ova-
tum, glabrum. Srvu graciles, stigmatibus equales vel
longiores. Sricuara oblonga, undiquè papillosa.
1. ARUNDO PHRAGMITES.
Arundo phragmites, Linn.
Phragmites communis, Linx , Hort. Berol., Y, p. 135.
Specimina chilensia, spiculis 3-4 floris, pilis raris.
Specimina peruviana, spiculis junioribus.
Specimina e Novä-Hollandiä, spiculis sub-trifloris; foliis ri-
gidis, convolutis , acutis.
Loc. : La Conception au Chili; Payta au Pérou; le Port-
Jackson à la Nouvelle-Hollande.
Obs. Les différences que présentent les échantillons de ces
diverses localités, tant lorsqu'on les compare entre eux qu'avec
ceux recueillis en Europe, sont moins grandes que celles qu'on
peut observer entre des échantillons de divers lieux de la France:
cest un des exemples les plus frappants de l'identité d'une méme
BOTANIQUE. 29
espèce sous des latitudes différentes et à de’ trés-grandes di-
stances. :
2. ARUNDO FLEXUOSA. Pl. IV.
A. culmo cylindrico, erecto; foliis planis; paniculà flexuosà ;
pedicellis filiformibus, æqualibus ; spiculis bifloris; flore infe-
riori neutro; paleà exteriori subulatà, convolutà , interiorem
glumasque valdé superante; pilis tenuissimis, paleis brevio-
ribus.
Curuus cylindricus, glaberrimus , erectus. Forra erecta, spiraliter in-
serta et undiqué versa ; vaginà cylindricà , convolutá, glabrá; ligulà brevi ,
pilosá ; laminà planá, pollice latá , lineari-subulatá, apice longè acumi-
natà, striatà ; nervis tenuissimis, æqualibus. Panicura effusa, pedicellis
filiformibus , raris, flexuosis, spiculas distantes sustinentibus.
SrıcuL Æ biflorz; glumis inæqualibus, angustis, trinerviis, paleis bre-
vioribus. Fros ixrerior subsessilis, bipaleatus , neuter ; palea inferior con-
voluta, acuta, oblongo-subulata, trinervia; superior multó brevior,
oblonga, binervia, nervis marginalibus; ovarii rudimentum minimum.
Fros superior pedicellatus; pedicello pilis albis, flore dimidio brevioribus,
obtecto; paleis ut in flore sterili, longioribus. Stamina. ... (an nulla?).
SquanuLæ du: membranaceæ, cuneatæ. OvarIum ovato-oblongum. STYLUS
bifidus. SriGwATA duo ovata, paleæ superiori subæqualia, fibrillis simpli-
cibus approximatis undiqué tecta.
Loc. : Bourou dans les Moluques.
PLANCHE V. Partie supérieure de la plante, de grandeur naturelle. Fig. 1, un
épillet grossi; fig. 2, balle inférieure de la fleur fertile, avec le pédicelle de cette
fleur; fig. 3, balle supérieure, même grossissement que la figure précédente; fig. 4,
pistil avec les deux écailles qui l'accompagnent, beaucoup plus grossis.
q +) D
3. ARUNDO MINUTIFLORA.
A. culmo cylindrico, erecto; foliis unilateralibus, planis, ner-
30 : VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
vosis , scabris; paniculà fastigiatà ; ramulis virgatis, longissimis,
filiformibus; spiculis minutis, lateralibus, brevé pedicellatis,
bifloris; glumis brevibus, obtusis; paleis exterioribus, ovato-
lanceolatis, acuminatis.
Curwus erectus, simplex, cylindricus, pennæ anserinæ zequalis , glaber-
rimus. Forra eodem latere spectantia, erecta; vaginis striatis, convolutis
et spiraliter contortis ; ligulà brevissimà , membranaceà , fuscà , truncatà ;
laminá lineari, lanceolatá, acuminatá, basi subcordatá, planà, superne
scabrà ; nervo medio infernè valdé notato, nervisque lateralibus distinctis,
distantibus. PanicuLa magna, sesquipedalis; ramis fastigiatis, solitariis
alternis, supernè ramosis ; ramulis filiformibus, erectis; pedicellis unila-
teralibus , paucifloris.
Sricuzæ minime, pedicellatæ, basi articulatæ, biflorze. GLumæ duc
subæquales, ovatæ, concave, obtuse, membranaceæ. FLOS INFERIOR
neuter, unipaleaceus; palea flore superiore longior, lanceolata, acuta.
FLos superior bipaleaceus : paleà exteriori ovato-lanceolatà , acutá, sub-
mueronatá, dorso pilosà, pilis paleà brevioribus; paleà interiore inclusà,
breviori. STAMINA tria. Ovaniuw....
Loc. : L'ile Bourou, l'une des iles Moluques.
Cette plante, quoique dans un état de floraison trés- peu
avancé et par conséquent assez incomplet, me semble consti-
tuer une espéce bien distincte de celles déja décrites. La seule
dont elle paraisse se rapprocher à quelques égards est l'/Zrundo
Karka de Retzius ( Obs. bot. Fasc. 4, p. 21); mais, indépen-
damment des différences dans la structure des épillets que
Retzius décrit comme uniflores, ce qui pourrait dépendre de
quelque erreur dans l'observation, la disposition des feuilles et
de la panicule me parait distinguer suffisamment ces deux
plantes, les fleurs étant longuement pédicellées dans Arundo
Karka et presque sessiles dans notre plante.
BOTANIQUE. 3x
AMPELODESMOS. Lixx.
SprcuLE bi-multifloræ, floribus fertilibus. GLUME sibi
æquales, acute, uninerviæ. PALE® subæquales : exterior
1-5-nervia, acuta >. apice integra, acuminata ; quando-
que in aristà compressà tied desitelis: interior bi-
nervia, apice profunde bidentata, dentibus divergen-
tibus. Pru dorso palez exterioris pedicelloque inserti,
sparsi, erecti. Souamuræ dus ovato- oblongæ, memba
naceæ, pilosæ. Ovarrun obovatum, sæpiùs villosum.
STYLI aes SriGmATA fibrillis raris, sparsis vel
subdistichis.
1. AMPELODESMOS AUSTRALIS.
A. culmo simplice, foliis convolutis, filiformibus; paniculà
coarctatà, oblongá; spiculis uU AE glumis acuminatis;
paleis exterioribus Re basi valdè pilosis, apice longè
aristatis.
Arundo pilosa, D'Urvize, Flor. des Malouines, p. 33.
Curmi cœspitosi, simplices, subpedales, rigidi, foliosi. Forra glaber-
rima, paniculam superantia ; vagina longissima, fissa , convoluta, striata;
ligula pilosa; lamina lineari-subulata , acuta, colto Sce, tena-
cissima. Paxicura contracta , ovato-oblonga; spiculis approximatis , breve
pedicellatis, violaceis valdéque pilosis.
SPricurnz sub- -quinqueflore , compress; glumis paleisque patentibus.
Gruxz equales, paleis longiores, lanceolatæ , longè acuminatæ, carinatæ,
uninerviæ, levissimæ. PALEx subæquales, membranaceæ, TT
exterior etat lanceolata, uninervia, desinens in aristam rigidam ,
planam, subulatam, margine ESTEE , paleæ æqualem; interior bi-
32 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
nervia, bicarinata, apice profundè bidentata, dentibus acutis divergen-
tibus. Pili paleis æquales, dorso paleæ exterioris pedicelloque inserti ,
numerosi, albicantes, erecti. Souawur E duæ, ovato-lanceolatæ , obtusæ ,
apice pilosæ; pilis brevioribus, rigidis, divergentibus. Srawrwa tria, fila-
mentis filiformibus, antheris oblongo-linearibus. Ovarium ovato-ob-
longum, glabrum. Srxri duo basi distincti. Srıremara oblonga, plumosa ;
fibrillis brevibus, approximatis , distichis.
Loc. : Les iles Malouines.
Prancne VI. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet isolé et grossi ; fig. 2,
une fleur isolée, dont les deux balles sont écartées artificiellement; fig. 3, une des
écailles; fig. 4, une étamine; fig. 5, le pistil entouré des filets des étamines qui
s'insérent à sa base. :
Obs. Cette plante, quoique différente à quelques égards des
deux espèces ou variétés d'AuPrroprswos d'Europe, me parait
cependant mieux placée dans ce genre que parmi les Donax.
Elle se distingue des vrais Å MPELODESMOS par la texture mem-
braneuse des glumes et des balles, par la longue aréte de la balle
externe, et par la forme de ses stigmates; mais elle diffère aussi
des Dowax par plusieurs de ces caractères, et en outre par la
forme des balles et des écailles, qui sont au contraire tout-à-fait
semblables dans cette plante et dans les AmPEropEesmos.
FESTUCA.
§ 1. Fasciculi duo pilorum sub quoque Jlore inserti; palea
exterior acuta, non aristata. ( An genus proprium?)
1. FESTUCA ALOPECURUS.
F. foliis distichis, flabellatis, basi latè vaginantibus, planis,
mucronatis; paniculà contract, oblongà ; spiculis com pressis,
BOTANIQUE. 33
imbricatis; pilorum fasciculis longis; floribus approximatis,
paleà exteriori acutà , muticà.
Arundo alopecurus, GAupnicHAUD; b Ury., Flor. des Malouines »
p. 32.
Curs erectus, simplex , bi-tripedalis. Forra ad basim culmi conferta,
disticha, erecta, subflabellata, paniculam subæquantia; vaginæ latæ,
patentes, culmum non amplexantes, carinatæ, a laminâ vix distinctæ,
nisi ligulà et margine scariosá, glaberrimæ, striatæ; ligula membranacea,
ovata , subintegra ; lamina subplana, tribus vel quatuor lineis lata, su-
perné scabra, linearis, apice mucronata, pungens. Panicura 4-6 pol-
licaris , ovato-fusiformis, contracta; spiculis compressis, imbricatis, albidis,
nitentibus.
Sricurz compress; , magnæ, subsexfloræ, nitidæ. GLumx subæquales,
lanceolatæ, acutæ, carinatæ, carinà margineque ciliatæ; inferior uni-
nervia; superior trinervia, paululüm longior. Fronzs approximati, rachi
glabro. Piri tenuissimi, molles, paleis breviores, replicati , callo floris in
duobus fasciculis inserti, et circum florem involucrum subefformantes.
Parr inæquales : exterior longior lanceolata, acuta, trinervia, dorso
ciliata; interior lineari-anceolata, acuta, integra, binervia, bicarinata,
carinis ciliatis. SouAwur.E duæ membranacez, ovario longiores, ovatæ,
bilobæ, lobis acutis, inæqualibus. Sramına sæpiüs abortiva, squamulis vix
longiora; antheris minimis, ovato-oblongis. Ovarium obovato-turbinatum,
glabrum. Srvri basi distincti, breves. SricwarA elongata , fibrillis raris,
elongatis.
Loc. : Les iles Malouines, dans les sables des bords de la
mer.
Obs. Cette plante et la suivante constituent une section par-
ticulière dans les Festuca, et se rapprochent par plusieurs ca-
ractères des AmPeLonesmos : aussi MM. Gaudichaud et d'Urville
les avaient-ils considérées comme des Anuxpo. Cependant elles
ne différent essentiellement des Fesruca que par les deux petits
5
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11.
34 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
faisceaux de poils qui sont insérés au-dessous des fleurs sur le
pédicelle, l'un au-dessous de la bale externe, et l'autre du côté
opposé; mais ces poils mols, repliés, n'ont aucune analogie
avec les poils soyeux.et roides des Anuxpo, des AMPELODESMOS
ou des Doxax. Ce léger caractére distinctif se retrouve méme
dans quelques Fesruca et Poa d'Europe; et tous les autres ca-
ractères étant ceux des FEsruca , nous avons cru devoir retirer
ces plantes des Anuxpo pour les placer dans ce genre. L'étude
de toutes les espèces de ce genre nombreux serait nécessaire
pour déterminer si ce caractére, combiné avec quelques autres
légères différences, suffit pour séparer ces plantes des Festuca
et en former un genre distinct.
2. FESTUCA. ANTARCTICA.
F. foliis erectis, longé vaginantibus, angustis, linearibus,
rigidis, acutis; paniculà contractà, oblongà, basi interruptà;
spiculis compressis, patentibus; fasciculis pilorum raris, bre-
vibus; paleà exteriori acutà, muticà.
Arundo antarctica, n Unv., Flor. des Malouines, p. 32.
Curmi cœspitosi, erecti, pedales vel sesquipedales, cylindrici , rigidi.
Fori numerosa, culmum undiquè involventia, paniculam æquantia, gla-
berrima; vaginæ laminà longiores, basi tantüm culmum amplexantes,
et margine scariosæ, supernè patentes, striatæ, carinatz; ligulæ mem-
branaceæ, oblongæ, integre; laminæ anguste, lineares, vix convolutæ,
rigidæ, apice acutæ, pungentes. PAxicurA oblonga, contracta, basi inter-
rupta; ramulis semiverticillatis, erectis, inæqualibus ; spiculis compressis ;
patentibus, villosis.
SricuLæ sub 4-floræ, compressæ , glabrze, floribus distantibus, paten-
tibus; rachi glabro; fasciculi duo pilorum tenuissimorum, mollium, re-
plicatorum, rachi inserti, alter sub paleä exteriori, alter brevior, oppo-
situs. GLUME æquales, lanceolatæ, acutæ, carinatæ, carinâ apicem versus
BOTANIQUE. ‘ 35
denticulatà ; inferior. uninervia; superior trinervia. Pareæ inæquales :
exterior lanceolata, acuta, carinata, trinervia, carinà denticulatà; interior
lineari-lanceolata, acuta, integra, binervia, bicarinata. Squamuræ duie
membranaceæ, basi crassiores , ovatz, bifidæ; laciniis acutis, inzequalibus,
interiori majori. SrAMINA tria, filamentis capillaribus , antheris oblongis.
PrsriLLUs nullus in pluribus speciminibus (planta dioica).
Loc. : Les iles Malouines.
$ 2. Pili nulli ad basim cujusque floris; palea exterior acuta,
non aristata.
3. FESTUCA ARENARIA.
F. glaberrima, foliis convolutis, pungentibus, inferioribus
æqualibus, patentibus, flabellatis; paniculà contractá, ramis
distantibus, fastigiatis; spiculis compressis, subtrifloris; glumis
æqualibus ; paleis exterioribus acutis, muticis.
Festuca arenaria, Lamr., Illustr. des genres, Y, p. 19r.
D'Unv., Flor. des Malouines, p. 32.
RuizowA repens, cylindricum, leve. Curmi erecti, glaberrimi, pedales
et sesquipedales, foliis, basi numerosioribus, omnino obtecti. Forra ad
basim. approximata, distiché et flabellatim disposita, subæqualia, gla-
berrima; vaginz inferiores patentes, membranaceæ, subscariose , levis-
simæ; superiores culmum involventes; ligula brevis, membranacea,
truncata, fimbriata, et in margine. vagin: decurrens; laminæ culmo
dimidio breviores, vaginæ subæquales, lineares, convolutæ, rigidæ,
acutæ, submucronatæ, apiceque pungentes. PanicuLa vaginæ superiori
approximata, subinclusa, quadripollicaris, glaberrima , flavescens , ra-
mosa; ramis erectis , fastigiatis.
SpicuzÆ subtriflore, compresse, floribus semipatentibus. Grumx
æquales, lanceolatæ, acuminatæ, carinatæ, margine ciliatæ, inferiori
uninerviá, superiori trinervià. Frores distantes, rachi glabro filiformi.
Parzgz inæquales : inferior longior, lanceolata, trinervia, glaberrima;
superior paululüm brevior, lanceolata, binervia , bicarinata, carinis ci-
5.
36 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
liatis. SgQuamuræ duæ, menibranacez , lanceolatæ, integrze, glabræ. Sra-
mina, filamentis filiformibus , antheris oblongis. Ovaniuw oblongo-fusi-
forme, superné in collo constrictum. Sryzi duo brevissimi. Sriemara
plumosa, fibrillis simplicibus, raris , gracilibus.
Loc. : Dans les sables, sur les bords des torrents, aux iles
Malouines. ; :
Obs. Cette espéce ressemble beaucoup par son port, la forme
de ses feuilles et de sa panicule au Festuca arundinacea, Dr-
cand. (Flor. fr., n° 1580): quelques-uns des caractères de la
fleur sont même assez analogues; mais les épillets de la plante
de France sont composés d'un plus grand nombre de fleurs, de 5
à 6, les glumes sont irés-inégales, et la bale externe est terminée
par une arcte courte, il est vrai, mais bien distincte: malgré ces
différences, nous croyons que ces deux plantes doivent étre
placées trés-prés l'une de l'autre.
4. FESTUCA FLABELLATA:
F. foliis glaberrimis, convolutis, acutis, rigidis, inferioribus
flabellatim distichis; paniculà , oblongà , densà, coarctatà ; spi-
culis compressis , subquinquefloris; glumis subzqualibus; paleis
inequalibus , exteriore acuminatà subaristatà.
Festuca flabellata, Lams., Encycl. méth. IT, p. 462; »'Unv.,
Fl. des Malouines, p. 32.
Coran coespitosi , erecti, 4-6 pedales, compressi , glabri , supernè sub-
nudi, inferne foliis involuti. Forra ad basim approximata, disticha ,
glaberrima; vaginæ cylindricæ, striatæ; ligula cuneata, membranacea , .
magna, laceráta; laminæ lineari-subulatæ, convolutæ, acute, rigidæ:
PanicuLa ovato-oblonga, contracta ; densa; ramis semi-verticillatis, erectis;
revibus; spiculi : RAP gutes 2
b evibus ; spiculis: compressis , confertis, imbricatis, flavescentibus,
glabris. .
BOTANIQUE. : 37
SPICULÆ compressæ, sub quinque-floræ, floribus patentibus. GLunx
floribus breviores, subæquales, acutæ, lanceolatæ, carinatæ; inferior
uninervia; superior trinervia. PALE® inæquales : exterior longior, ob-
longa, quinquenervia, acuminata, subaristata, carinata, dorso denti-
culata; interior binervia, bicarinata , carinis ciliatis. Sovauurx duæ, mem-
branaceæ, lanceolatæ. STAMINA tria, antheris lineari-oblongis. Ovarium
oblongum, glabrum. Sri filiformes , basi approximati, distincti. Sric-
MATA oblonga, subplumosa , fibrillis approximatis, subdistichis ?
.. Loc. : Croit dans les iles Malouines, où elle forme de grosses
touffes arrondies , particulièrement dans l'ile des Pingouins.
$ 3. Pili nulli ad basim.cujusque Joris. Palea: exterior aris-
tata.
5. FESTUCA ERECTA, pl. VIT.
F. foliis setaceis, erectis, glaberrimis, subpungentibus , pa-
niculam subspicatam, fastigiatam , secundam æquantibus; spi-
culis ovato-lanceolatis, 3-4-floris ; floribus erectis, approximatis;
glumis paleisque inæqualibus; paleà exteriore acuminatà, breve
aristatà.
Festuca erecta, v'Unv. , Flor. des Malouines, p. 3x.
Curwr cœspitosi, erecti, rigidi, subpedales, vaginis foliorum tecti:
Fori erecta , rigida, subpungentia, paniculam æquantia vel superantia;
vaginæ scariosæ, convolutz , laminá latiores; ligulæ brevissimæ, mem-
branacez, truncatæ ; laminze setacez, rigidæ, convolutæ, acutze , glaber-
rim: , margine subciliate. PanicurA stricta , subspicata , secunda , ramulis
brevibus erectis paucifloris, triangularibus , angulis ciliatis, spiculis su-
perioribus subsessilibus.
SPICULÆ 3-4-floræ, ovato-lanceolatæ, floribus imbricatis, erectis,
non patentibus. Gruwx acute , lanceolatæ, carinatæ, inæquales, dorso
eiliatze : inferior uninervia; superior trinervia, pauló longior. Parr in-
38 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
zequales : exterior longior, lanceolata, acuminata, brevè aristata, quinque-
nervia, vix carinata, externè pubescens ; interior lanceolata., integra,
binervia, bicarinata, compressa, carinis ciliatis. SQUAMULÆ duæ, mem-
branaceze , ovato-cuneatæ, bilobæ. SrAwrNA tria , antheris ovato-oblongis.
Ovarium obovatum, glabrum. Srvrr basi distantes, subulati. STIGMATA
oblonga, fibrillis brevibus , sparsis.
Loc. : Trés-commune dans les iles Malouines.
Praxome VII. Plante de grandeur naturelle. Fig. r, un équillet isolé grossi;
fig. 2, une fleur isolée dont les bales sont légèrement écartées; fig. 3, pistil entouré
des étamines et des écailles dans leur position naturelle.
6. FESTUCA MAGELLANICA.
F. folis pubescentibus, setaceis, rigidis; paniculà strictà ,
secundà, subspicatà; spiculis subquinquefloris; glumis sub-
æqualibus; paleis patentibus, distantibus, aristatis, aristà rectà,
paleis breviore.
Festuca magellanica, Law. , Encycl., t. IL, p. 461; p Unv.,
Flor. des Malouines, p. 31.
Curmı coespitosi, erecti, 4-6 pollicares, foliis undique involuti. Forra
ad basim culmi conferta, erecta, culmo paulò breviora, pube brevi
cinerascente tecta; vaginæ inferiores laxæ, margine scariosæ, culmum
semi-involventes; superiores convolutæ; ligula membranacea, brevis, trun-
cata, ciliata; laminæ anguste, convolutæ, setaceæ, acutæ, rigidæ. PANI-
CULA vaginæ superiori semi-inclusa , stricta , secunda, subspicata, ramulis
brevibus, distantibus, paucifloris.
Sricuzæ subquinquefloræ, compress, floribus distantibus, patenti-
bus, rachi pubescente. Grumæ inzquales , lanceolatæ, acutæ, uninerviæ ,
margine subciliatæ, inferiore paululàm breviore. Pareæ subæquales :
exterior ovato-lanceolata, acuta, quinquenervia , carinata, apice aristata ,
aristà paleà breviori, ciliatà, rectà; interior binervia, compressa, margine
nervisque ciliatis. SQuamuzæ dux, membranaceæ, profundè bifidæ, gla-
BOTANIQUE. 39
bérrimæ. SrAwiNa tria, antheris oblongis. Ovarium obovatum, glabrum,
SryLi basi distantes , breves. Sricmara oblonga, plumosa , fibrillis raris
?
tenuissimis, simplicibus.
Loc. : Fréquente aux iles Malouines.
7. FESTUCA BROMOIDES.
Festuca bromoides, Linn., Spec. PL, 110; Lams., /Zust.,
tab. 55, fig. 4.
Loc. : Iles Malouines sur le bord de la mer.
Obs. Cette plante est parfaitement identique avec les échan-
tillons d'Europe.
GLYCERIA. R. Br.
1. GLYCERIA FLUITANS.
Glyceria fluitans, R. Brown, Prodr. p. 179.
Festuca fluitans, Linn. ; Poa fluitans, Decano., F7. Jr., t. IH,
p. 57.
Loc. : La Conception au Chili.
Obs. Le seul échantillon de cette plante rapporté du Chili
ne différe nullement de ceux qui croissent en Europe, avec
lesquels je l'ai comparé.
PO A. Lin.
I. POA THALASSICA.
P. culmis ramosis, prostratis, repentibus; foliis planis, bre-
vibus, acutis, pungentibus, margine scabris, distichis ; paniculà
4o VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
coarctatà, ovatà, densà; spiculis imbricatis, oblongis, com-
pressis, subdecemfloris, dioicis; glumis paleisque exterioribus
glabris, acutis, coriaceis , externé striatis, trinerviis.
Poa thalassica, Kuntu, Nov. Gen., I, p. 157.
Loc. : La Conception au Chili; Payta au Pérou.
2. POA PROSTRATA.
P. culmis ramosis, prostratis, repentibus; foliis distichis ,
lineari-setaceis, convolutis, pungentibus, externè vaginisque
pilosiusculis; spiculis subquaternis, alternis, approximatis,
erectis, oblongo-lanceolatis, suboctofloris; floribus dioicis;
glumis paleisque glabris, acutiusculis; paleà exteriori striatà
tri-quinquenervià.
Poa prostrata, Kunta, Nov. Gen., I, p. 157.
Loc. : La Conception au Chili.
Obs. J'ai rapporté cette plante au P. prostrata, quoiqu elle
paraisse en différer par quelques caractères, ainsi qu'on peut le
voir en comparant la description précédente avec celle des
Nova Genera plantarum orbis novi ; mais elle me semble devoir
seulement constituer une variété de cette espéce. La différence
la plus notable consiste dans les feuilles convolutées et dans les
bales externes à trois ou cinq nervures, et non pas à neuf,
comme M. Kunth l'indique dans sa description; et, à cet égard,
je dois faire remarquer que cette bale présente extérieurement
des stries assez distinctes, quon peut prendre pour des ner-
vures, mais que, vue par transparence, elle n'offre que trois
nervures bien nettes et deux moins marquées.
BOTANIQUE. 4i
3. POA UNIOLOIDES.
P. culmo simplici, erecto , nodisque glabris; foliis distantibus,
linearibus, acuminatis, planis, glabris; paniculà pauciflorá;
ramis alternis, patulis , distantibus , brevibus, rigidis ; spiculis
compressis, ovato-lanceolatis, inferioribus paucifloris, superio-
ribus subdecemfloris, paleis exterioribus trinerviis.
Poa unioloides? Rerzius, Obs. V; p. 19.
"Curwus simplex , erectus, lævis, foliis abortivis basi squamatus, nodis
fuscis glabris. Forra pauca , distantia, erecta, glaberrima; vaginà cy-
lindricà, striatà; ligulà, subpiloså; laminá lineari, planá, subulatá. Pa-
NICULA erecta, ramis alternis, distantibus, brevibus, patentibus, spiculis
subsessilibus, approximatis, glabris; inferioribus paucifloris (4-5 floris);
superioribus compressis, ovato-lanceolatis, 8-10 floris, floribus imbri-
catis. Grow inæquales, uninerviæ, lanceolatz, acutæ, carinatze, dorso
denticulatæ. Part;E æquales; exterior ovata, acuta, trinervia; interior
oblonga , binervia, bicarinata, carinis denticulatis. SquAwUr x duæ, cu-
neatæ, truncatze, carnoso-membranaceæ. SrAwINA. tria, antheris ovato-
oblongis. Ovaniux obovatum, læve. SryLı è basi divergentes, filiformes.
STiGmarA fibrillis raris, simplicibus, fastigiatis.
Loc. : Bourou , une des iles Moluques.
Obs. Il est presque impossible, d'après la description incom-
plète de Retzius, d’être certain que la plante que je viens de
décrire est son Poa unioloides. Cependant le peu de caractères
qu'il indique peut convenir à notre plante, et particuliérement
la différence de nombre des fleurs des épillets inférieurs et
supérieurs.
4. POA RUBENS.
P. culmo ramoso, ascendente, nodisque glaberrimis; foliis
planis, lineari-lanceolatis, nervosis, pilosiusculis; paniculá
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 1I.
42 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
erectà, ovatà; ramulis patentibus brevibus; spiculis glabris ,
multifloris (6-24 floris), compressis, ovato-oblongis; floribus
rachi subperpendicularibus, paleis exterioribus trinerviis ca-
ducis. l
Poa rubens, Lau., Allustr., L, p. 184, tab. 45, fig. 2; Porrer,
Encycl. meth., V, p. 84; non Wirrp.
An Poa amabilis Linn., Flor. Zeyl., 46?
Curwus ascendens, basi repéns radicans, glaberrimus, compressus,
nodis fuscis nitidis. Fora lætè virentia, vaginis fissis, inferioribus in-
flatis, superioribus cylindricis, striatis; ligulá. pilosá; laminä planá,
quatuor lineis latá, lineari-lanceolatá, brevi, pilosiusculá, striatá;
nervis æqualibus, valdé notatis. PANICULA erecta, pedunculata, bi-tri-
pollicaris, subovata, ramulis brevibus, flexuosis, patentibus,
SPICULÆ compresse, ovatæ vel ovato-oblongæ, obtusæ, glabræ, in-
ferioribus paucifloris (6-8), superioribus multifloris (18-24); floribus
imbricatis, rachi subperpendicularibus. Grow: inæquales, inferiore bre-
viore, uninervie carinatæ, Parr; æquales : exterior ovata, acuta,
cymbiformis, carinata, membranacea, trinervia, nervis valdé notatis,
caduca; interior ovata, compressa, bicarinata, carinis ciliatis. SQUAMULÆ
duæ, minimæ, truncatæ; CARYOPsIS obovata, lzvis.
Loc. : Amboine, dans les Moluques.
5. POA PURPURASCENS.
P. culmo compresso, nodisque glaberrimis; foliis lineari-
subulatis, convolutis, erectis, rigidis; vaginis striatis, fauce
pilosis; paniculà amplà , laxà, patulà, pedicellis capillaribus;
spiculis subduodecimfloris lineari- lanceolatis , paleis exterio-
ribus trinerviis.
Eragostris purpurascens, Sen£xce ; Linx, Hort. berol. L, p. 190;
Nixs, Agrost. bras., p. 506.
Curuus tripedalis, ascendens, lzevis, compressus , ad nodos genicula-
tus, superné nudus. Fori glaberrima, convoluta, lineari-subulata, ri-
BOTANIQUE. 43
gida, margine ad basim piloso; vaginæ internodis breviores, striatæ;
ligula brevissima, truncata, fimbriata. PAwicura glaberrima, ampla,
semipedalis, patula; ramis alternis, solitariis, ramosis, filiformibus, .
scabris.
Sricuzæ lineari-lanceolatæ, compresse, atro-virentes, multifloræ
(10-16 floræ), floribus approximatis, imbricatis, obliquis. Gruwx in-
æquales , carinatæ, acutæ, PaLEæ subæquales: exterior ovata, subacuta,
trinervia, nerviis valdè notatis, carinà denticulatá; interior ovata, ob-
tusa, complicata, binervia, bicarinata , carinis ciliatis. Souawur breves,
truncatz, carnosæ. SrAwINA tria, antheris ovatis. Canvorsis elliptica,
levis, fusca, non sulcata nec raphe notata.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine, prés la cóte du Brésil.
Obs. Cette plante me parait différer du Poa eragrostzs d'Eu-
rope par sa panicule trés-láche à rameaux longs et gréles,
portant des épillets peu nombreux, plus larges et plus courts
que ceux du P. eragrostis , à fleurs exactement imbriquées, et
dont la balle externe n'offre pas des nervures latéràles aussi
marquées que dans cette espéce; les feuilles sont plus longues,
enroulées et presque filiformes; les mémes caractéres et sur-
tout la forme des épillets la distingue du Poa pilosa qui a des
épillets linéaires à fleurs assez éloignées; par la forme de ses
épillets et de ses feuilles cette plante se rapproche du Poa
squamata Lamk., également du Brésil; mais dans cette espéce
la panicule est oblongue, à rameaux courts et nombreux , et la
plupart des épillets sont à fleurs beaucoup plus nombreuses.
6. POA CAPILLARIS.
P. culmo erecto, glabro; foliis lineari-lanceolatis , vaginisque
pilosis; paniculà amplà, patulà, glaberrimä; ramulis capilla-
ribus rigidis, erectiusculis; spiculis ovato-oblongis; vix com- :
pressis, subquinquefloris; paleis exterioribus ovatis, acutius-
culis, trinerviis , carinatis.
44 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Poa capillaris, Linn., Spec. plant. 100; Wixi». , Spec. plant. I,
p- 394.
Loc. : La Concepcion, au Chili.
7. POA TENELLA.
P. culmo ramoso, glabro, geniculato; foliis lineari-lanceo-
latis, acuminatis, glabris , ad faucem pilosis ; paniculà oblongà,
ramis subverticillatis, patentibus; spiculis subsexfloris, minu-
üssimis, divaricatis; paleis exterioribus trinerviis, margine
ciliatis.
Poa tenella , Linn., Spec. plant. 101; Wiro., Spec. plant. I,
p. 395. :
Gramen paniculatum, locustis tenuissimis, subrotundis, Bunw.,
Thes. zeyl., vxo, tab. 47, fig. 3.
Gramen fumi, Rumen., Herb. amb., VI, tab. 4, fig. 3.
Loc. : L'ile Bourou, l'une des Moluques.
8. POA ALPINA.,
Poa aipina, Linn., Spec. 99; Engl. bot., tab. 1003.
Poa compressa, n'Unv., Flor. des Malouines, p. 30; non Linn.
. Loc: Iles Malouines.
9. POA ANNUA.
Poa annua, Linn. Spec., p. 99; D Unv., Flor. des Mal., p. 30.
Loc. : Fréquent autour des anciennes habitations, aux iles
Malouines,
CENTOTHECA. Desv.
1. CENTOTHECA LAPPACEA.
Centotheca lappacea , Desv., Journ. bot., 1813, p. 70; BEAUV.,
BOTANIQUE. 45
Agrost., p. 69, tab. 14, fig. 7 ; Kunta., Revis. des Gram., p. 317,
tab. 7o.
Cenchrus lappaceus, Linn., Spec., 1488; Wirio., Spec. plant.,
I, p. 316. ;
Loc. : Amboine et Bourou dans les Moluques; havre d'Of-
fack à l'ile Waigiou, l'une des iles des Papous; Taiti, archipel
de la Société ; Oualan, iles Carolines.
Obs. D'après le nombre des localités où cette plante a été
recueillie par MM. d'Urville et Lesson , il parait qu'elle est ex-
trémement répandue dans les iles du grand Océan; l'excellente
description qu'en a donnée M. Kunth, dans l'ouvrage cité ci-
dessus , rend inutile une nouvelle description de cette plante.
BROMUS. Liny.
1. BROMUS STRICTUS.
B. culmo paniculâque strictis; foliis planis asperis, vaginis
( presertim inferioribus) valdé pilosis, ligulà oblongà, truncatà;
paniculà contractà, ramis alternis solitariis vel geminis; spi-
culis solitariis vel in ramis inferioribus paucis alternis subsessi-
libus, lanceolatis, compressis; glumis paleisque inferioribus 7-9
nerviis acutis, paleis apice brevissime aristatis, glumas dupló
superantibus. 1
Raoix fibrosa. Curwus sesquipedalis, erectus, vaginis foliorum in-
volutus. Forra inferiora longiora, vaginis brevioribus valdé pilosis;
limbo pilosiusculo vel margine ciliolato, plano, lineari, obtuso; ligulà
oblongä, truncatà, integrá, membranaceá. PAx1cuLA erecta, ramis stric-
tis; superioribus brevissimis, alternis, unifloris, inferioribus geminatis,
longioribus, inæqualibus, multifloris; spiculis alternis, subsessilibus.
Sricerz lanceolatæ, 8-9 lineas longitudine æquantes, compressæ, gla-
bræ et subasperæ, cinerascentes, 3-4 floræ. Grumæ subinæquales, spiculà
dimidio breviores, sub 7-nerviis, acutæ, dorso ciliolatæ, margine membrana-
ceæ, integerrimæ. Parra inferior, 8 lin. longa; lanceolata, carinata, 7-9 ner-
46 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
via, acuta etapice inaristam brevissimam denticulatam desinens, margine
scariosa, integerrima. Parea superior, inferiore tripló brevior, lanceo-
lata, subtruncata, complanata, binervia, nervis lateralibus, rigidis,
carinatis, ciliatis. SouAwULIE dus, breves, basi subcarnosæ, cuneatæ,
obliquè truncatæ. SrAwiNA tria brevia, paleam superiorem paululüm
excedentia , antheris oblongis, parvis. Ovarium oblongum , paleam supe-
riorem æquans, apice hirsutum, pilis longis, rigidis. SricwarA duo
subdisticha, basi distantia, infrà apicem ovarii inserta , ovarioque duplo
breviora.
Loc. : Ile Sainte-Catherine, prés la cóte du Brésil.
Obs. Cette plante a des rapports trés-marqués avec celle que
M. Nèes d'Esenbeck a décrite sous le nom de Festuca fimbriata,
et qui croit aux environs de Monte-Video. Ce savant doute en
effet si cette plante, dont il n'a pu observer que des échantillons
imparfaitement développés, n'est pas un Bromus plutôt qu'un
Festuca; la forme de l'ovaire, les poils qui le surmontent,
l'insertion et la forme des stigmates, ne laissent pas de doute
sur la position de notre espèce dans le genre Bromus. Le Festuca
fimbriata me parait différer en outre de l'espèce que nous dé-
crivons par ses feuilles dont les gaines sont glabres, dont la
ligule est fimbriée et trés-courte, et le limbe plus large et lan-
céolé; par sa panicule penchée, par ses épillets qui n'ont que
cinq lignes de long, tandis que ceux de notre plante en ont au
moins huit.
». BROMUS MOLLIS.
Bromus mollis, Lixx.; Hosr., Gram., L, p. 16, tab. 195 N&rs,
Agr. bras., p. 468.
Loc. : La Concepcion, au Chili.
Obs. Les échantillons s'accordent trés-bien avec ceux d'Eu-
rope; ils sont en général un peu plus élevés.
* Agrostographia brasiliensis, p.472.
BOTANIQUE. 47
3. BROMUS UNIOLOIDES.
Bromus unioloides, Kuntu, Nov. gen. et Spec., I, p. 151; Nes,
Agr. bras., 470.
Ceratochloa unioloides, Dzcano., Catal. hort. monsp., 1813,
p. 92. ;
Loc. : Dans l'ile Sainte-Catherine, sur la côte du Brésil.
DACTYLOCTENIUM. Wu».
1. DACTYLOCTENIUM ÆGYPTIACUM.
D. culmo geniculato, compresso, foliis undulatis, linearibus,
inferiùs asperis, margine longè ciliatis; spicis quinis patentibus,
digitatis, rigidis, apice in mucronem brevem nudum desi-
nentibus; glumæ superioris, extrorsùm versæ, aristà glumam
æquante; paleis exterioribus acutis, mucronatis, non aristatis.
Cynosurus ægyptius, LINN., Spec., 106.
Eleusine ægyptiaca, Pers., Syn., I, 87.
Dactyloctenium ægyptiacum, Wizo., Enum., 1029; LINK.,
Hort. Berol., 1, 59.
Loc. : Bourou, dans les Moluques.
ELEUSINE. Gznrx.
1. ELEUSINE INDICA.
E. culmo compresso, basi repente, ramoso, vaginis ore sæ-
piüsque margine villosis, spicis 3-5 digitatis, strictis, vel
rariüs solitariis vel geminis; spiculis 4-6 floris, paleis externis
lanceolatis, carinatis, dorso denticulatis; pericarpio oblongo-
trigono, semine transverse TUgoso.
48 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Eleusine indica, Gærrn. , de fruct. , I, p. 8; Wur., Enu-
mer., p. 113; Linx., Hort. Berol., I, 60; Kunru, Nov. gen., I,
p.135; Nies, Agr. bras., p. 439.
Cynosurus indicus, Linn., Spec. pl. , 1, p. 106.
Var. a, spicis geminatis vel 3-5 digitatis, culmo geniculato , ramoso.
Var. B, spicis solitariis, culmo simplici , erecto. i
Loc. : Var. a, ile Sainte-Catherine, au Brésil; Amboine,
dans les Moluques; Borabora et Taiti, archipel de la Société ;
Oualan , l’une des iles Carolines.
Var. £, ile de Taïti.
LEPTOCHLOA. Bravv.
1. LEPTOCHLOA PROCERA.
L. vaginis foliisque glabris, asperis, ligulà membranaceà,
oblongå; paniculà laxiusculà , ramulis virgatis; spiculis subses-
silibus, 3-5 floris, glumis inæqualibus, paleà inferiore obtusá ,
subtruncatà , muticà, vel brevissimé mucronatá.
Far. a, major, caule frutescente , foliis maximis fasciatis, planis.
Leptochloa procera, Nkss, Agrost. bras., p. 43r.
Var. 8, minor, caule vix pedali (an planta junior? ), foliis angustis,
rigidis , convolutis.
Loc. : Var. 8, environs de Lima.
Obs. A l'exception de la grandeur des feuilles et de la tige, la
description détaillée que M. Nèes donne de cette espèce, con-
vient si bien à notre plante, que nous ne pouvons la considérer
que comme une variété ou un individu jeune.
Le genre Leptochloa diffère à peine des Eleusine, surtout si
on y admet les espéces dont les balles, comme celles de cette
espéce, n'ont pas d'arétes; les épillets portés sur un court pé-
BOTANIQUE. 49
dicelle, non comprimés, presque cylindriques, la petitesse de
la balle supérieure, si elle est constante, et le mode d'inflores-
cence, seraient alors les seuls caractéres, et il est certain que
cé dernier donne à ces plantes un aspect trés-différent des
ELEUSINE.
LOPHATHERUM.
Sricuz multifloræ, flore inferiore fertili, bipaleaceä,
superioribus neutris. Growx inzquales, exteriore bre-
viore, obtuse, 5-7-nerviz. Froscurus ivrertor fertilis,
sessilis; palea exterior ovato-oblonga, glumis longior,
convoluta , 7-nervia, apice in aristà brevi rectá, rigidà ,
desinens; interior angusta, oblonga, obtusa, binervia,
nervis marginalibus. Squamuzæ due, membranaceæ,
breves, truncatæ, venosæ; SrAwmA 3; Ovarium acu-
minatum, glabrum; Sryrı duo filiformes ; SricwaTA......
Froscurr superiores pedicellati, steriles, subunipalea-
cei, unilaterales, absque rudimento staminum vel
pistilli; palea externa ovato-oblonga, 7-nervia, apice
aristata, aristà rigidà, rectà; palea interior binervia,
exteriore brevior, membranacea, in floribus superio-
ribus subabortiva. Amisrz penicellatæ et, apice spi-
cula incurvato, radiantes.
Gramen foliis lanceolatis, limbo petiolato, ligulá brevis-
sim& pilosá, vaginá patente; paniculá ramulis alternis
simplicibus , distantibus, spiculis sessilibus , subuntlatera-
libus.
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11. 7
50 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
1. LOPHATHERUM GRACILE.
L. paniculà glaberrimà, gracili, longè stipitatà, ramulis sim-
plicibus distantibus; spiculis approximatis, sessilibus, lanceo-
latis, aristis spiculà dupló brevioribus, uno latere versis ;
foliis vaginà patente glabrà, limbo lanceolato acuto, basi in
petiolo angustato, paginà superiore pubescente.
Cuzmus bipedalis (et forsàn ultra; pars inferior, radicalis, in specimine
nostro unico deest), erectus, simplex, glaberrimus ; nodis inferne approxi-
matis, superné distantibus. Forra, vaginis glabris, inferioribus paten-
tibus, limbo brevioribus , superioribus longioribus, culmum amplexan-
tibus; ligulà brevissimá, pilosá; limbo lanceolato, acuto, striato, uninervio,
superné pubescente, basi in petiolo brevi (6 lineis longo), contracto.
PawicULA culmo superné nudo gracili stipitata, ramulis alternis sim-
plicibus, distantibus, inferioribus longioribus remotioribus. Spicur.x
sessiles, approximatæ, uno latere ramulorum biserialiter insertæ, lan-
ceolatæ, non compresse , glumis paleisque externis convolutis, obtusis,
uno latere imbricatis, supernè aristis palearum superiorum fascicula-
tis et radiantibus, coronatz; aristis spiculà dupló brevioribus. GLumæ
duæ inæquales, ovato-oblongæ, concavæ, obtuse, 5-7 nerviæ, spiculà
dupló breviores. Froscurus INFERIOR hermaphroditus, fertilis, bipaleaceus,
glumis longior, paleà exteriore 7-uerviá , oblongá , convolutá, apice in
aristà brevi rectà rigidà desinente; interiori angustá oblongo-lineari,
membranaceä, ad marginem binerviá, superiüs obtusá, integrà vel
emarginato-erosá. SoquawuLE duæ membranaceæ, truncatz, subqua-
dratæ, margine sinuosæ, venosæ. Sramina 3, filamentis capillaribus. Ova-
RIUM ovatum, acuminatum. SryLı duo filiformes (Stigmata et Antheræ
decidua).
Froscur: superiores neutri, omnind vacui, ab inferiore distantes, bipa-
leacei; paleis exterioribus ovato-oblongis, 7-nerviis, uno latere insertis,
imbricatis, apice aristatis, aristis rectis rigidis, racheos apice arcuato,
radiantibus ; paleis interioribus membranaceis, binerviis, exterioribus
brevioribus, in floribus superioribus abortivis.
Loc. : Amboine, dans les Moluques.
BOTANIQUE. 5i
Obs. Ce nouveau genre doit être placé près de l'Ecrnosra de
M. Brown, dont il se rapproche par les caractères les plus es-
sentiels. En effet, dans ce genre, comme dans le LopHATHERUM, la
fleur inférieure seule est fertile; les supérieures, au nombre de
4 à 6, sont stériles et longuement aristées; mais ces fleurs sont
distiques, éloignées, étalées, et la balle externe de la fleur infé-
rieure n'est qu'à trois nervures, tandis que toutes celles du
LoPHATHERUM sont à 7 nervures; ce caractère, joint à la dispo-
sition particulière des fleurs stériles et de leurs arétes, carac-
térise suffisamment ce nouveau genre.
Prancne VIII. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, épillet entier; fig. 2, glume
externe; fig. 3, glume intérieure; fig. 4, épillet dépouillé de ses glumes, et dont la
fleur inférieure a été légèrement écartée desautres artificiellement ;fig. 5, balle interne;
fig. 6, ovaire surmonté de la base des styles, et entouré par les filets des étamines et
par les écailles; fig. 7, les deux écailles un peu adhérentes par leur base; fig. 8, une
des balles externes des fleurs supérieures stériles.
CHLORIS.. Swartz.
i. CHLORIS RADIATA.
C. culmo geniculato, compressiusculo; foliis linearibus,
planis, acutis, margine denticulatis, superiüsque pilosiusculis ;
spicis numerosis ( 12-15), fasciculatis, erectiusculis; spiculis
imbricatis, bifloris, glumis inæqualibus, patentibus, acutis,
muticis; flosculi inferioris paleà exteriore lanceolatà, trinervià,
longè aristatà, nervis lateralibus apicem versus longè ciliatis,
aristà paleà subtriplo longiore; flosculo superiore minimo pedi-
cillato, aristato, aristà breviore.
Chloris radiata, SwAwrz, Fl. Ind. occ., I, p. 201.
Loc. : Environs de Lima, au Pérou.
52 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
2. CHLORIS PYCHNOTRIX.
C. culmo basi repente, compresso, ancipite, superné nudo;
foliis planis , obtusis, asperis, glabris , ore vaginarum barbatis ;
spicis digitatis 6-7 , maturis patulis; spiculis imbricatis; glumis
lanceolatis, acuminatis, subbrevé aristatis, superiore dupló lon-
giore; flosculi hermaphroditi paleà exteriore lanceolatà, vix
margine ciliatà, aristatà; aristà sexies paleà longiore; flosculi
superioris rudimento minimo, aristato, aristà florem inferio-
rem vix æquante.
Chloris pychnothrix, Trin., Gram. unifl. et sesquifl., p. 234;
Nèes, Agr. bras., p. 423.
Chloris radiata, Ranni, Agr. bras., p. 52 (excl. synon.).
Loc. : Ile Sainte-Catherine, sur la cóte du Brésil.
Obs. La plante dont M. d'Urville a rapporté un échantillon
de cette localité convient bien à la plus grande partie de la
description donnée par M. Nées, dans l'ouvrage cité ci-dessus;
elle en différe seulement par la longueur des arétes; celle de la
glume interne est presque nulle; la glume est seulement trés-
aiguë; celle de la balle de la fleur inférieure n'est que 6 fois et
non 8 fois aussi longue que cette balle, et n'a que 5 à 6 lignes
de long au lieu de 7 à 8; enfin celle de la fleur stérile n'a guére
qu'une ligne de long au lieu de » à 4 lignes que présentait celle
de la plante décrite par M. Nées. Mais ces légères différences
suffisent-elles pour distinguer ces deux plantes comme deux
espèces ? c'est ce que je ne pense pas, tout le reste de leur des-
cription s'accordant parfaitement.
BOTANIQUE. 53
CYNODON. Rics.
i. CYNODON DACTYLON.
C. culmis repentibus , subcompressis ; foliis distichis , glaucis,
acutis, basi ligulâque ciliatis; spicis digitatis, quaternis qui-
nisve; spiculis unilateralibus , alternis; glumis lanceolatis, cari-
natis, acutis, paleis brevioribus, inferiore superiorem. non
æquante; paleà inferiore complicatà, ovatà, dorso ciliatà, vel
ciliato-villosà, obtusà, muticà, vel infrà apicem aristà brevi
prædità.
Cynodon Dactylon, Racu., in Pers. syn., À, p. 85; Dec. et
Dus., Bot. gall., Y, p. 501; Kuntu, Rev. gram., p. 87.
Cynodon dactylon et C. maritimum, Kunta , Syn. pl. orb. nov.,
I, 230.
Cynodon maritimus, Nkrs , Agrost. bras., p. 425.
Far. a, paleà inferiore dorso villoso-ciliatà, brevissimè aristatá, spi-
culis pallidé violaceis.
Cynodon dactylon, KvowrH, syn. I, p. 130.
Far.,paleá inferiore obtusà, muticà, dorso subglabrà, vix pilosä,
spicis violaceo-purpureis, foliis pilosis. -e
Var. y, Paleà acutiusculà, muticá, dorso vix ciliatà, spicis flaves-
centibus.
Far. 3, paleà acutiusculà, muticá, dorso villosà , spicis flavescentibus,
spiculis approximatis, densè imbricatis.
Cynodon maritimum, Kunta, |. c.
Loc. : Var. «, sur les bords de la mer, en Italie; var. Q, sur
les cótes occidentales de France et à la Nouvelle-Hollande, prés
54 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
le Port-Jackson ; var. y à l'ile Sainte-Catherine, au Brésil; et à
l'ile de Taiti; var. 8, environs de Payta, sur la côte du Pérou.
Obs. Les légers caractéres qui distinguent ces variétés ne me
paraissent pas suffisants pour en faire des espéces. Si on consi-
dérait l'absence ou la présence de la petite aréte comme suffi-
sante pour distinguer la premiére variété des trois autres, le
Cynodon maritimum, serait alors beaucoup plus fréquent en
Europe que le C. Dactylon.
HORDEUM. Lin.
1: HORDEUM -CHILENSE.
H. spicis cylindricis, gracilibus, glumis subulatis, subæqua-
libus, scabris; flosculorum lateralium glumä interiore basi lan-
ceolatà, non membranaceä; flosculis lateralibus pedicellatis,
neutris , parvis, univalvibus, paleà exteriore muticà; flosculo
medio fertili, paleà exteriore lanceolatá, apice subulato-aristatà,
aristà glumas æquante; folis brevibus subulato-lanceolatis,
erectis, apice convolutis, glaberrimis.
Curuus ascendens, basi geniculatus, tenuis, pedalis et ultrà. Forra
disticha, brevia, glaberrima , vagin internodos æquante, striatà non
asperá; ligula brevis, membranacea , truncata; lamina subulata, plana,
apice convoluta, rigida, subpungens; folia superiora laminà brevissimá,
vaginà contrà longiore, culmum usqué ad basim spice amplexante.
SricA. cylindricä, bi-tripollicaris, gracilis, aristis filiformibus, spicä
multó brevioribus, undiquè hirta. SPrcurm ternæ: intermedia sessilis
fertilis; laterales ARTES abortivæ, neutrze, pedicellis e basi spiculæ
ipsemet nascentibus.
Gruxx æquales: spiculæ mediæ subulato-filiformes, complanatæ, mar-
gine scabræ ; spicularum lateralium dissimiles: exterior (respectu spiculæ
medic) subfiliformis; interior basi lanceolata, apice subulato-filiformis.
Frores laterales, supra glumas pedicellati , univalves; valvula convo-
luta, vacua, mutica /'acutiuscula, flosculo fertili dupló brevior.
BOTANIQUE. 55
Fros meprus : PALEA EXTERIOR lævissima, convoluta, lanceolata, acumi-
nata, trinervia; nervis. vix distinctis, apice in aristam subulatam desi-
nens, glumis æqualem. Parra INTERIOR convoluta, oblonga, obtusa; bi-
nervia, exteriore brevior. SquawuLE duæ, membranaceæ, ovatæ, bilo-
bæ, margine ciliatæ. SrAwiNA tria, antheris ovato-oblongis. Ovamux
oblongum, inferiüs angustatum, superne villosum compressum cellulosum
bicorne. Sricwara duo, angulis ovarii affixa, brevia, longè fibrillosa.
Loc. : Prés de la ville de la Concepcion, au Chili.
Obs. Cette plante se rapproche particulièrement de l Hor-
deum maritimum et de Y Hordeum secalinum ; elle diffère du
premier, soit des échantillons d'Europe soit de ceux du Brésil
décrits par M. Nées d'Esenbeck, 1° par son épi cylindrique,
étroit, gréle, formé d'épillets dont les arétes sont beaucoup
plus courtes et plus fines par rapport à la longueur de l'épi;
2° par la consistance beaucoup moins roide de toutes les par-
ties des épillets, et surtout des glumes; 3° par les fleurs laté-
rales qui n'ont que la balle externe qui est tout-à-fait mutique,
tandis que dans l'Zordeum maritimum les deux valves exis-
tent, et l'externe se termine par une aréte courte ; enfin, par
légalité de longueur des six glumes appartenant aux trois
épillets, tandis que dans l'espéce que je viens de citer celles de
la fleur nfoyenne sont beaucoup plus courtes.
L'Hordeum secalinum diffère de cette espèce par la balle
externe des fleurs latérales terminées en une courte aréte, et
parles glumes de ces mémes fleurs qui sont toutes les deux
filiformes. Mais il sen rapproche beaucoup par le port et par
plusieurs caractéres, et peut-étre ne doit-on considérer ces deux
formes que comme des variétés.
2. HORDEUM MURINUM.
Hordeum murinum, Lan. ; Host, Gram., 1, tab. 32:
56 VOYAGE AUTOUR DU MONDE. :
Var. chilensis. Spicà breviore subovatá, spiculis rigidioribus, aristis
brevioribus, aristá pale: spicule medie lateralibus breviore vel sub-
æquali
Loc. : La Concepcion, au Chili.
Obs. Cette variété diffère de l Hordeum murinum d'Europe
par son épi plus court et plus dur, et surtout par l'aréte de la
balle de la fleur moyenne qui est plus courte que celles des
fleurs latérales, tandis que dans la plante d'Europe elle est
beaucoup plus longue. Est-ce une simple variété ou une
espèce ?
TRITICUM. Lin.
1. TRITICUM REPENS.
Var. pungens, spicà subdistichâ, glumis subacuminatis, paleis ex-
térnis acutis.
Triticum pungens, Pers., Syn., I, p. 109.
Triticum glaucum? »'Urv., Flor. des Malouines, p. 31.
Loc.: Commun aux iles Malouines dans les lieux sablonneux.
LOLIUM. Linn. ?
1. LOLIUM TEMULENTUM.
L. spiculis 4-6 floris, glumam subæquantibus; paleis exterio-
ribus aristatis, aristis paleà sublongioribus; culmo ramoso
superne foliisque scabris.
Lolium temulentum, Linn.; Nëes ab Esenbeck, Agrost. bras.,
P- 444.
Loc. : La Concepcion, au Chili.
BOTANIQUE. 55
Obs. Les échantillons de cette localité ne différent de ceux
d'Europe que jai pu leur comparer que par leur chaume
rameux supérieurement, et portant ainsi 4 à 5 épis.
2. LOLIUM PERENNE.
L. spiculis multifloris (10-12), compressis, glumà duplo lon-
gioribus; paleis externis muticis, obtusis, margine et apice
scariosis, culmo levi.
Lolium perenne, Lan. Spec. pl. , p. 122.
Loc. : Iles Malouines.
LEPTURUS. R. Brown.
SPica subtretragona articulata. SprcuLæ in quolibet
articulo solitariæ, alternæ, excavationibus racheos im-
mersæ, glumáque longiore unicà coriaceà, rachi op-
posità, tectæ, biflorz; flosculo inferiore hermaphrodito
bivalvi, rachi applicato; superiore pedicellato univalvi
neutro, glumæ adpresso. Parra flosculi hermaphroditi
subæquales, glumä breviores, membranacez; inferior
trinervia; superior binervia. Sovauurx duc subtruncatz.
STAMINA tria. Ovarium obovatum, glabrum. Srvu basi
distantes. STIGMATA elongata plumosa.
1t. LEPTURUS REPENS, PI. XVI.
L. culmo repente, surculis simplicibus vel ramosis, ascenden-
tibus, glaberrimis; foliis distichis, strictis, brevibus, lineari-subu-
latis, acutis; vaginis adpressis, ore barbatis; spicis pedunculatis,
subbipollicaribus, glaberrimis; glumà oblongá, acuminato-subu.
latà, setigerá; setà glumam articulosque racheos æquante.
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 77. 8
58 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Lepturus repens, R. Bm. Prod. Flor. Nov.-Holl., p. 207;
Kunta, Rev. Gram. 152. : ;
Rottbællia repens, Forst., Prod., n° 151.
Curmus glaberrimus, compressiusculus, vel repens geniculatus, è nodis
geniculatis radices numerosas surculosque simplices proferens, vel obli-
qué ascendens, ramosus , non radicans. Fori lineari-lanceolata , apice
subulata, plana vel margine convoluta , glaberrima ; vaginis inferioribus
scariosis , carinatis, subpatentibus; superioribus culmum involventibus,
longioribus, striatis, ad orem pilosiusculis. Spica simplex, terminalis,
pedunculo magis minusve elongato suffulta, bipollicaris; rachi tetragonà
sinuosà articulatá, alternatim lateribus oppositis excavatà. Sricura dis-
üchæ, alternæ, solitariæ in quolibet articulo, excavationibus racheos im-
mersæ, bifloræ. Gruma unica, crassa, coriacea, nervosa, planiuscula,
oblonga, apice subulato-setigera; parte inferiore oblongá, excavationem
racheos flosculosque tegente, rachi adpressá; parte superiore subulatà et
in setà articulo æquali desinente, patente. Froscurus INFERIOR herma-
phroditus, bivalvis, rachi applicatus glumæque oppositus, sessilis. PALE Œ
membranaceæ, subæquales; inferior, rachi adpressa, lanceolata , acuta,
trinervia; superior binervia, nervis pubescentibus. Squamuzæ duce oblon-
gæ, truncatæ. SrAwINA tria, filamentis stipiti ovarii insertis. OvaRIUM
obovato-turbinatum, glabrum. Srvui basi disjuncti, incrassati. STIGMATA
elongata, angusta , fibrillis brevibus, simplicibus, subdistichis. Froscu-
LUS SUPERIOR inferiore brevior, pedicellatus, univalvis; paleà exteriore
solà, glumæ adpressá, lanceolatá.
Loc. : Borabora , l'une des îles de la Société; Oualan , dans
l'archipel des Carolines.
Pranone XVI. Fig. 1, deux articles de lépi grossis; fig. 2, l'épillet dépouillé de
la glume, vu par son côté externe; fig. 3, coupe transversale montrant la position
respective des diverses parties de l'épillet entre elles et par rapport au rachis; fig. 4,
fleur avortée vue par la face interne; fig. 5, bale inférieure de la fleur fertile; fig. 6,
bale supérieure de la même fleur; fig. 7, les deux écailles ; fig. 8, une étamine; fig. 9;
le pistil cton des filets des étamines; fig. 10, caryopse; fig. 11, la même, coupée
longitudinalement.
BOTANIQUE. 59
Obs. Ce genre me parait beaucoup plus voisin des Lorum
que des Rorrsogrri. Dans les genres du groupe des Rottboel-
léacées, si rapproché des Axpnorocon et surtout des Iscrogwv,
les épillets sont toujours géminés sur chaque article du rachis,
et quoique l'épillet pedicellé soit sujet à avorter plus ou moins
complétement, il.en reste toujours quelque trace; en outre
cest toujours la fleur inférieure de l'épillet fertile qui avorte,
et jamais on ne voit de trace d'une fleur supérieure stérile et
pédicellée. Au contraire, si on se représente un Lorruw dont
l'épillet serait réduit à sa fleur inférieure et à un rudiment de
la seconde fleur, ces parties étant recouvertes par la glume
deviendront plus minces, et on aura exactement la fleur. du
Lepturus repens. L'analogie entre ces deux genres n'est pas
fondée seulement sur cette disposition semblable des parties
florales, mais aussi sur la forme de lovaire et des stigmates
qui se rapproche beaucoup de celle des Lorum. Cette ressem-
blance est encore plus marquée dans le Lepturus subulatus, la
seule espéce qu'on puisse, à ce qu'il nous semble, associer au
Lepturus repens.
Les Lepturus incurvatus, filiformis et pannonicus, dont les
épillets sont à deux glumes, doivent constituer un genre dis-
tinct qui diffère du précédent comme les Lorruw différent des
Triticum. Du reste, ce genre, auquel on pourrait appliquer le
nom de Proriunus , que Trinius avait donné à un genre qui ne
comprenait que la dernière de ces trois espèces, appartient
comme les vrais Lerrurus à la tribu des Hordéacées, tant par
la symétrie générale de ses épillets que par la structure des
organes sexuels.
Quant aux vraies Rottboclléacées, elles ne nous paraissent pas
mériter de former une tribu distincte, tant elles se lient graduel-
lement aux Andropogonées ou Saccharinées par les Iscormum.
60 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
HEMARTIHRIA. R. Brown.
Sprca articulata, articulis difficile solubilibus. Srrcurx
in quolibet articulo geminæ, conformes; alterà infe-
riore sessili, in concavitate inter rachim et pedicellum
receptá, glumà superiore parietibus arcte adpressà
(nec agglutinatà); alterà superiore, pedicello rachi ad-
nato, subsessilis, glumà rachi laxè applicatà. Grow
duæ; inferior (externa) coriacea, planiuscula, superior
(interna) chartacea, convexa, trinervia. .
Froscurr duo; inferior (exterior) neuter, univalvis,
superior (interior) hermaphroditus, bivalvis, paleis mu-
ticis subenerviis. Squamuzæ dus truncate. STAMINA
tria, antheris oblongis. Ovarium oblongum, glabrum.
Srvu basi approximati, filiformes. SricwarTA oblonga,
undique fibrillosa.
Obs. La glume interne de la fleur inférieure parait, il est
vrai, adhérer au rachis, mais elle est simplement appliquée
trés-exactement contre la surface de la cavité formée par le
rachis et le pédicelle adhérent de l'épillet supérieur. Si on l'en
éloigne , on voit qu'il n'y a eu aucun arrachement.
Les articles de l'épi ne se séparent pas aussi facilement que
dans les autres plantes de ce groupe, parce que le pedicelle qui
supporte le second épillet et qui adhère au rachis, étant un
peu plus long que l'article méme de ce rachis, adhère dans une
petite étendue à l'article placé au-dessus, et concourt à les unir
entre eux.
BOTANIQUE. 61
1. HEMARTHRIA UNCINATA, Pl. XV.
H. culmo repente, glabro, surculis erectis subsimplicibus,
basi vaginis scariosis pubescentibus tectis; foliis lineari-fili-
formibus, carinatis, glaberrimis; spicis terminalibus, simplici-
bus, cylindricis , 3-4-pollicaribus ; glumis oblongis, acuminatis,
interiore spicularum superiorum cujusque articuli apice subu-
lato-uncinatà , inferiorum acutà, tenuiore, rachi subadnatà.
Hemarthria uncinata, R. Brown, Prod. Flor. Nov.-Holl.,
I7 D3297:
Curuus subterraneus, repens, striatus, compressus, vaginis aphyllis
scariosis tectus, è nodis radices subsimplices ramosque erectos, versüs
apicem presertim emittens. Rami glabri, compressi, simplices, vel ramu-
lum unum alterumve spicigerum è vaginis superioribus producentes.
Fori ad basim ramorum ascendentium crebriora; vaginis inferioribus
laxe adpressis, imbricatis, subdistichis, supernè propè ligulam molle
pubescentibus; superioribus culmo arcte adpressis , striatis, glabris. Li-
gula brevis, lacerato-fimbriata. Lamina linearis angusta, lineam vix lati-
tudine excedens, striata, ad nervum medium complicata , in foliis infe-
rioribus longior, sexpollicaris.
Sricz simplices, cylindricæ, articulate, subquadripollicares, pedun-
culo brevi, vaginà superiore subincluso, suffultz. Sercur.x in quolibet ar-
ticulo duæ, alterá inferiore, alterá superiore (pedicellatà, pedicello rachi
agglutinato) inferiori articuli superpositi opposità, in seriebus quatuor
longitudinalibus dispositæ, duce collaterales è spiculis inferioribus, duæ
è spiculis superioribus altero latere spicæ collaterales; spiculæ omnes
subconformes, bivalves, bifloræ, glaberrimæ, rachi adpressæ ejusque exca-
vationibus semi-inclusæ. GLumx duæ subæquales, oblongæ, acuminatæ;
inferior (externa) dorso plana, coriacea, lævis, subenervia, acumine pau-
lulùm obliquo; superior chartacea, trinervia, concava, dorso rachi ap-
plicata et, in spiculis inferioribus, in depressione inter rachim et pedicel-
lum agglutinatum recepta parietibusque arcte adpressa nec adnata, apice
acuminata, subaristata ; acuminis apex in spiculis superioribus (pedicellatis)
uncinatus , hamæformis, paululim ongior.
FLOSCULUS INFERIOR univalvis , neuter, paleà oblongå , trinerviå.
62 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Fzoscurus superior bivalvis, hermaphroditus, paleis inæqualibus
enerviis; inferior longior, ovato-oblonga, obtusa; superior dupló bre-
vior, lanceolata. SquawurE dus cuneate, truncatæ. Sramına tria, fila-
mentis capillaribus, antheris oblongis. Ovarum oblongum, glabrum.
Sryri basi approximati filiformes. Sriemara oblonga, fibrillis simplici-
bus undique patentibus.
Loc. : Port Jackson à la Nouvelle-IIollande.
Pranomr XV. Fig. 1, une portion de lépi grossie comprenant deux articles , a
épillet inférieur de l'article supérieur, à épillet supérieur du même article; db’ épillet
supérieur de l'article inférieur, l'épillet inférieur du même article est caché et pres-
que opposé à l'épillet 2" qui appartient à un article plus inférieur; fig. 2, un des
épillets supérieurs détaché et vu de côté, les glumes étant écartées; fig. 3, la fleur
fertile vue par le côté dela bale supérieure, a bale inférieure, à bale supérieure;
fig. 4, les deux écailles et les trois étamines; fig. 5, pistil; fig. 6, coupe transversale
d'un épillet indiquant les rapports des divers organes entre eux et avec le rachis.
ROTTBŒLLIA.
Srrca articulata , articulis facilé solubilibus. Sricur#
in quolibet articulo geminatæ, alterá inferiore sessili
fertili, alterà superiore sessili, pedicello margini foveolæ
racheos agglutinato, tabescente, neutrà. SPrcura IN-
FERIOR fertilis, biflora. Grow dus : exterior planius-
cula, coriacea; interior chartacea, concava, trinervia.
Froscurr inclusi paleis tenuissimis muticis; exterior bi-
valvis, neuter, staminibus imperfectis; interior bivalvis,
hermaphroditus , paleà inferiore. trinervià,. superiore
binervià. SQuamuræ dus truncatæ, venosa. STAMINA tria,
antheris oblongis. Ovarium oblongum, glabrum. Styxi
approximati, filiformes. Sricwara elongata. Spicura
SUPERIOR minor, biglumis, neutra, paleis minimis
vacuis.
BOTANIQUE. 63
1. ROTTBOELLIA FASCICULATA.
R. culmo vaginisque ‘striatis glabris; foliis planis, nervosis,
linearibus, basi cordatis, margine vaginisque rigide ciliatis;
spicis cylindricis, bipollicaribus, simplicibus, pedunculatis ,
pedunculis fasciculatis, vaginà spathaceà ciliatà semiinvolu-
tis; spicule fertilis glumá exteriore oblongà, obtusà, rachi
€xcavato arcte applicatà, levi; spiculà abortivà fertili qua-
druplo minore , eàdem foveolà racheos inclus.
Curxus erectus, foliosus, bipedalis et ultrà , cylindricus, striatus , gla-
ber, ramis floriferis è vaginis superioribus fasciculatim exeuntibus, erec-
tis subcorymbosis vaginisque aphyllis propriis basi involutis. Forra cau-
lina, erecta, glabra ; vaginis valdè striatis supernè dilatatis convolutis,
margine externo rigidè ciliatis; ligulà brevi, membranaceá, truncatà ;
laminà lineari, planá, subpedali, octo lineis latà , rigidá, striatá, margine
arguté rigidéque ciliatà, basi ad ligulam cordatá, apice acuminatä. Folia
ramulorum spiciferorum, limbo abortivo, ad vaginas acuminatas convolu-
tas, spicas juniores vel pedunculos involventes , redacta.
Spic solitariæ ad apices ramulorum axillarium , pedunculatæ, subco-
rymbosæ, simplices; exacte cylindricæ, sesquipollicares. RAcurs articu-
lata, articulis facile solubilibus, cylindrica, altero latere foveolis oblon-
gis, glumis spicularum occlusis, excavata; spiculæ fertiles, uno: latere
biseriales, spiculis abortivis ad partes exteriores serierum adnexis. Spr-
CULæ in quolibet articulo geminæ, in eádem foveolà racheos immersæ ;
altera fertilis, ad basim foveolæ sessilis, oblonga, foveolæ longitudinem
æquans ; altera ad latus exterius foveolæ propé apiceni affixa (pedicellata,
pedicello margini foveolæ agglutinato), abortiva , minima.
SPICULÆ FERTILES biglumæ, bifloræ. GLuux duce oppositæ; exterior
(inferior) oblonga, apice obliqua, obtusa, coriacea, dorso subplana
(convexitati racheos conformis), lævissima, margine crassiore integra;
interior (superior) oblonga, obtusa, concava , chartacea, trinervia. FLos-
CULI duo inclusi, paleis. tenuissimis , enerviis, muticis, longitudine
subæqualibus; exterior (inferior) bivalvis, neuter, stamina tria abortiva
includens, valvulá superiore breviore; interior (superior) bivalvis, her-
maphroditus , paleà inferiore subtrinervià , aliis paululüm longiore. Squa-
64 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
MuLÆ duæ magne, truncatæ, venosæ. Sramina tria, antheris oblongis.
Ovarrum subulatum. Srıcmara elongata (juniora in specimine meo).
Sricuzæ neutræ, bivalves, glumis carinatis rachi inversis. Pang mi-
nima, Vacuæ,
Loc.: Ile de Bourou dans les Moluques.
Obs. Cette plante a tellement l'aspect du Cælorachis mu-
ricata qu'elle peut, à la première vue, n'en paraitre qu'une
variété à feuilles rudes et ciliées; mais un examen plus atten-
tif prouve qu'elle en diffère beaucoup par la disposition des
épillets qui sont représentés pl 14, fig. A, et qui rangent
cette plante dans le véritable genre Rottboellia, tel qu'il a été
défini par M. R. Brown, et dont le caractére essentiel est d'a-
voir le pédicelle de la fleur avortée soudé au rachis.
Parmi les espéces décrites, je n'en connais aucune à laquelle
on puisse rapporter cette plante.
COLOR ACHIS.
SricÆ articulatæ, spiculis in quolibet articulo gemi-
natis, unilateralibus, rachi applicatis nec immersis,
alterà sessili fertili, alterà. pedicellatá neutrà.
SricurA fertilis, biflora. Gruw duæ; exterior (infe-
ferior) dorso plana, multinervia, coriacea; interior
concava, carinata, chartacea. Froscum inclusi paleis
tenuissimis muticis; inferior glumæ exteriori adpres-
sus, bivalvis, neuter, vacuus vel squamulas includens;
superior (seu. interior) bivalvis, hermaphroditus, pa-
leis. subæqualibus, inferiore subtrinerviá , superiore
binervià. SquawurLE dus truncate, venosæ. STAMINA
tria, antheris oblongis. Ovarıum oblongum, glabrum.
BOTANIQUE. 65
Sryur basi proximi, filiformes. Srremara oblonga, un-
dique fibrillosa.
SPICULA PEDICELLATA biglumis vacua, pedicello à rachi
soluto, plano.
Gramma exaltata, rigida; foliis planis, nervosis; pe-
dunculis terminalibus et axillaribus, sæpè fasciculatis,
erectis, spicis simplicibus.
Obs. Ce genre est intermédiaire entre les IscHoEwUw et les
Rorrsoszzra. Il diffère des premiers par son épillet pédi-
cellé complètement avorté, par l'absence d'aréte à la -bale
inférieure de la fleur fertile, par sa fleur avortée sans éta-
mines, enfin par son port plus voisin de celui des Rorrsorrrn.
Il ne diffère de ce dernier genre que par le pédicelle de
l'épillet stérile qui n'est pas soudé au rachis, et par la forme de
ce rachis qui ne présente pas d'excavation pour recevoir les
épillets. Outre l'espéce suivante qui me parait convenir en
méme temps à la description que Retzius donne de son Rott-
bœllia muricata et au caractère attribué par M. R. Brown à son
Ischaemum, Bottboellioides, on doit rapporter à ce genre le Rott-
bællia Cœlorachis de F orster, si on en juge toutefois d'aprés la
figure et la description que M. Labillardiére en a données ^ et le
Rottbællia hirsuta de Wahl dont les caractéres essentiels sont
exactement les mémes que ceux de l'espèce que nous décri-
vons ici.
1. COELORACHIS MURICATA. Pl. XIV.
C. culmo semi-cylindrico, levi; foliis lineari-lanceolatis,
planis, nervosis, glabris, basi et ligulà ciliatis; spicis bipolli-
caribus , semi-cylindricis, longé pedunculatis, pedunculis fasci-
1 Sertum austro-caledonicum , p- 15, t. 20.
Voyage de la Coquille.— Botanique. Part. II.
66 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
culatis, axillaribus, medio vaginatis; spiculæ sessilis glumà ex-
ternà planá, apice alatà, basi margine denticulatà ; spiculà
pedicellatà complanatà, sessili dimidio breviore, neutrá.
Rottbællia muricata , Rm, Obs., HI, p. 12; Warp., Spec.
plant., Y, p. 466.
Ægilops muricata,Rerz, Obs., I, p. 27.
An Zschæmum Rottbællioides, R. Br., Prod. Flor. Nov.-Holl.,
p. 205?
Curwus bipedalis et ultrà, erectus, glaberrimus, lævis, ad nodos vix
pilosus, articulis inferiüs latere altero planis, superiüs subcylindricis ;
ramis é vaginis superioribus fasciculatim emergentibus, erectis, subco-
rymbosis, 8:10 pollicaribus, medio articulatis, articulo inferiore com-
planato, superiore inferiùs vaginato, superiüs nudo cylindrico, spicigero.
Fozia erecta, glabra; vaginis convolutis, adpressis, substriatis, margine
ciliatis, ramulorum subaphyllis pedunculos basi involventibus; ligulà
brevi, ciliatà; limbo plano, in foliis inferioribus pedali , in superioribus
breviore, pollice lato, nervoso, glaberrimo, levi, margine denticulato,
ad basim ciliato.
Sricæ solitariz ad apices ramulorum axillarium, graciles , bipollicares,
semicylindricæ, spiculis uno latere in quatuor seriebus dispositis , me-
diæ è spiculis sessilibus fertilibus , laterales è spiculis pedicellatis neutris
compositæ. Rachis articulata , articulis solubilibus, superiüs incrassatis,
latere plano, altero convexo. SPrcurz in quolibet articulo geminze; al-
terà sessili, fertili, majore; alterá pedicellatà externà, tabescente ,
neutrà, pedicello à rachi soluto.
SPICULE SESsILES fertiles, biglumæ, bifloræ, paleis tenuissimis muticis.
Grumæ dux; exterior, seu inferior, planiuscula, lævis vel vix puberula,
coriacea, sub 9-nervia, nervis externé vix distinctis, margine crassiore
inferiùs denticulato, denticulis acerosis recurvis, lente tantüm distinctis ,
muricato (undé Retzius nomen ducit), apice alato, alis cristæfor-
mibus, inzqualibus, fuscis; interior coriacea, albida, concava, rachi
adpressa, trinervia, carinata, carinà superiüs cristatà. FLOSCULUS INFE-
RIOR (exterior) bivalvis, neuter. Parea inferior lanceolata, aliis longior,
enervia vel subtrinervia; superior minor, binervia; squamulorum rudi-
BOTANIQUE. 65
menta. FrLoscuLUs SUPERIOR (interior) bivalvis hermaphroditus, paleis
lanceolatis, inferiore longiore uninerviá , superiore binerviá. SQUAMULÆ
duæ oblongæ, cuneatæ, venosæ, apice denticulatæ, basi connatæ. Sra-
MINA tria, filamentis capillaribus. Ovanuw ovato-acuminatum, glabrum.
Sri duo basi approximati divergentes capillares. STIGMATA...
Loc. : Bourou, dans les Moluques ( d'Urville ); Amboine
( Herb. V. entenat).
Obs. Cette plante convient bien à la description fort incom-
pléte.que Retzius en a donnée; d'un autre côté, si on récapitule
les divers caractéres que M. Brown donne au genre Iscuok-
MUM, à la troisième section de ce genre, et à l'IscHokewuM ROTT-
BOELLIOIDES, qui occupe seule cette section, on jugera que cette
plante doit étre extrêmement voisine de celle que nous venons
de décrire, si toutefois elle en diffère spécifiquement. La figure
que nous publions est faite d'après l'échantillon de Ventenat,
beaucoup plus complet que ceux recueillis par M. d'Urville.
Prawcue XIV. Plante entière de grandeur naturelle. Fig. 1, portion d'un épi
comprenant deux articles et montrant la disposition des épillets sessiles fertiles et
des épillets pédicellés avortés; fig. 2, un épillet fertile et l'épillet pédicellé stérile qui
l'accompagne vus par la face interne; fig. 3, fleur inférieure neutre; fig. 4, bale infé-
rieure de la fleur fertile; fig. 5, bale supérieure de la méme fleur enveloppant les
écailles et l'ovaire; fig. 6, le. pistil entouré des filets des étamines et des deux
écailles ; fig. 7, les écailles isolées.
1S CH ŒMU M.
Ischaemum , Lins. ; R. Brown.; Kunta.
Ischæmum et Meoschium, Par. Beauv.
SricÆ rachi articulatà. Spicuræ in quolibet articulo
geminæ subconformes; altera sessilis, vel brevissimé
pedicellata | altera longiüs . pedicellata; utraque bi-
=
68 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
flora, fertilis. Grow duæ multinerviæ, coriaceæ; in-
ferior spicularum sessilium dorso planiuscula, bicari-
nata, obtusa, in spiculis pedicellatis superiori confor-
mis; superior acuminata, carinata, quandoque brevé
aristata. FroscuLus INFERIOR masculus, bivalvis; squa-
mule duz; paleæ muticæ; stamina 2-3. Froscurus
surertoR hermaphroditus , bivalvis ; palea inferior |
aristata, aristà interdum inclusà presertim in spicu-
lis pedicellatis. Squamuzæ dux in utroque flosculo,
cuneatæ, truncatz, venosz. Sramına tria. Ovarium gla-
brum. Srxix. duo capillares, basi approximati. STIG-
MATA elongata, undique fibrillosa. , Canvorsis ovata,
glabra; apice bicornis.
Gramna foliis. planis, spicis rariüs simplicibus ,
sæpissimè geminatis, quandoque ramosis subfasci-
culatis, rachi pedicellisque trigonis, spiculas sessiles
amplexantibus. - ,
$ 1. Distachya, spicis geminatis.
1. ISCHOEMUM MUTICUM.
I. culmo erecto, subramoso; foliis lanceolatis, acutis, gla-
bris; vaginis margine oreque pilosis , geniculis glabris , superio-
ribus vix pilosis; spicis geminis, vaginà superiore aphyllà
spathaceà primd inclusis, dehinc brevé pedunculatis; spiculis
arcte rachi glaberrimo adpressis ; glumis lævissimis ; aristis bre-
vibus, inclusis.
Ischaemum muticum, Linn., Spec. pl., 1487; WiLLD., Spec.,
IV, p. 939; Rerz., Obs., VI, p. 34.
Tagadi Rusxp., Hort. Mal., XII, p. 91, tab. 49,
BOTANIQUE. 69
Loc. : Amboine, dans les Moluques; Offack, ile de Waigiou.
2. ISCHOEMUM URVILLIANUM, PI. XII.
I. culmo humili, procumbente, geniculato, ramulis ascen-
dentibus, superné nudis, floriferis, geniculis villosis; foliis
lanceolatis vaginisque glabris, propé ligulam truncatam tan-
tüm pilosis; spicis geminis, racheos pedicellorumque angulis
ciliatis; spiculis glaberrimis, laxé imbricatis, glumarum carinis
cristatis; aristà spicularum sessilium pauló exsertà , pedicella-
tarum inclusà, tenuissimá , rectà.
Ischæmum urvilleanum , Kuntu, Rev. Gram., p. 167 (absque
caractere.)
Curwus glaber, ad nodos villosus, repens, surculis sexpollicaribus,
ascendentibus, basi geniculatis foliisque approximatis tectis, superné nu-
dis spicigeris. Forra lanceolata, acuta , glabra; vaginis inferne imbricatis
distichis, superné elongatis culmum involventibus, glabris, margine et
circüm ligulam pilosis; ligula brevis, truncata, denticulata. Spicæ conju-
gate, erectæ, pedunculo communi nudo magis minüsve elongato suf-
fult: , rachi spicularumque pedicellis triangularibus, angulis brevé
ciliatis.
SrICULÆ erectæ, non arcte adpresse, ovatæ, glaberrimæ, in quolibet
racheos articulo geminæ, alterà sessili vel brevissime pedicellatá, alterá
longiüs pedicellatä, formá glumarum et longitudine aristarum tantüm
diverse, omnes bifloræ. GLumæ dus subæquales, glabræ, coriaceæ; in-
ferior in spiculis subsessilibus, ovata, obtusa, superiore brevior, dorso
planiuseula , lateribus bicarinata, carinis cristatis, subtredecimnervia, in
spiculis pedicellatis ovata, acuta , carinata , unicristata , superiori æqua-
lis et subconformis. Superior in utráque spiculà ovato-lanceolata, acuta,
subnovemnervia , in sessilibus magis acuminata, dorso cristata.
FroscuLus INFERIOR masculus, bivalvis, paleis æqualibus, tenuissimis,
muticis, paleas flosculi superioris superantibus; inferior uninervia;
superior binervia, nervis denticulatis. SquamuLæ duce cuneate, an-
gustæ, truncatæ, venosæ. Sramına tria, filamentis capillaribus, antheris
oblongis.
70 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Froscurus superior hermaphroditus, bivalvis, paleis æqualibus tenuis-
simis; inferior uninervia, aristata, aristà tenui rectá in spiculis sessilibus
glumas paululüm excedente, in pedicellatis brevissima inclusa ; superior
binervia, mutica. SquawmuL duse latæ, cuneatæ, truncatæ, angulo exte-
riore porrecto. Srawiwa tria. Ovarium oblongum, acutum; glabrum.
Svvri duo filiformes, breves, basi approximati. Sriemara elongata, un-
dique fibrillis simplicibus tecta.
Loc. : Ile Sainte-Catherine, au Brésil. ( Cest par erreur que
M. Kunth a cité cette plante comme recueillie par M. d'Urville
au Chili.)
Prancue XII. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, deux épillets portés sur le
méme article du rachis (le graveur a oublié les cils assez courts qui sont aux angles
du rachis et du pédicelle); fig. 2, un épillet pédicellé plus grossi; fig. 3, l'une des
glumes d'un épillet pédicellé; fig. 4, la glume inférieure d'un épillet sessile; fig. 5
et 6, la glume supérieure du méme épillet; fig. 7, les deux fleurs, l'une mâle et
l’autre hermaphrodite, dont les anthéres sont tombées, dépouillées des glumes;
fig. 8, une des écailles de la fleur mâle; fig. 9, une des écailles de la fleur herma-
phrodite; fig. ro, le pistil entouré des filets des étamines et des écailles.
Cette plante diffère bien sensiblement de l’Zschæmum muti-
cum par sa taille beaucoup moindre, les nœuds de sa tige
très-velus , ses épillets qui ne sont pas lisses et exactement ap-
pliqués contre le rachis, et par l'aréte des épillets sessiles qui
dépasse les glumes; mais ces caractéres la rapprochent extré-
mement de ceux donnés par M. Brown à son Zschaemum triti-
ceum, qui en diffère cependant par ses gaines supérieures velues
et par sa taille plus élevée, caractères qui, joints à la grande
différence des localités, me font présumer que ces deux plantes
offriraient d'autres signes distinctifs si on pouvait les comparer.
5
$ >. Polystachia, spicis pluribus basi ramosis fasciculatis.
ISCHOEMUM DIGITATUM, PI. XIII.
I. culmo erecto simplici, nodisque glaberrimis; foliis lineari-
BOTANIQUE. "d
lanceolatis, acutis, planis, margine asperis, vaginisque glaber-
rimis; spicis 5-6 approximatis, subdigitatis, erectis, glaberrimis,
racheos pedicellorumque angulis interioribus (spiculæ sessili
adpressis) tantüm ciliatis; spiculis pedicellatis patentibus, glu-
mis acutis, superiori brevé aristatà , carinis vix cristatis; aristà
paleæ exsertà, spicula subæquali, rectà.
Curmus erectus, simplex , bipedalis et ultrà, cylindricus nodique gla-
berrimi, vaginis foliorum ferè usque ad apicem tectus. Fori glaberrima;
laminä octopollicari, lineari-lanceolatá, acutá, decem linearum latà, planá,
margine denticulato-asperá ; vaginà internodiis æquali Striatà, subcari-
natá, margine scariosá, glabrà, superné biauriculatà ; ligulà membrana-
ceà, brevi, truncatá, denticulatà. Spicx 5-6, é ramulis duobus approxi-
matis, brevibus, bi- vel trifidis, nascentes , subtripollicares , usque ad
basim spiculiferæ ; rachi pedicellisque triangularibus, angulis exterioribus
glabris, interioribus spiculam sessilem amplexantibus ciliatis.
Sricuræ in quolibet articulo du, altera sessilis, altera pedicellata, -
subconformes, glumarum formá tantüm diverse, utraque biflora, fertilis,
Gruma duæ glaberrimæ, coriaceæ, fuscæ, in spiculis pedicellatis æqua-
les et conformes, in sessilibus inæquales et dissimiles; inferior, in spiculis
sessilibus, superiore brevior, dorso convexiuscula, basi ventricosa, sub-
tredecimnervia, nervo secundo à margine utriusque lateris cristà mem-
` branaceá ornato, in spiculis pedicellatis superiori similis et subæqualis ;
superior 5-nervia, valdé convexa, subcarinata, oblonga, acuminata, apice
breve aristata, nervo medio superiüs cristato.
Froscurus INFERIOR masculus , bivalvis, paleis æqualibus; inferior te-
nuior, ovato-oblonga, trinervia, apice mucronata ; superior oblonga, bi-
nervia, bicarinata. SouAwUur duæ truncatæ. Sramtva tria.
Froscurus superior bivalvis, hermaphroditus; paleis æqualibus; infe-
rior ovata, profundé emarginata, trinervia, nervis superiüs in aristá
confluentibus è scissurá paleæ nascente, in spiculis sessilibus, paleà duplo
longiore et dimidià parte glumas superante, in spiculis pedicellatis in-
clusá ; superior lanceolata, acuminata, binervia. Squamuræ duæ cuneatze,
truncatæ. SrAwINA. tria abortiva. OVARIUM oblongum, glabrum; Sryrz fi-
liformes erecti basi approximati; SricwATA elongata undique fibrillosa.
Canvopsts ovatum, glabrum, apice bicorne.
72 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Loc. L'ile de Bourou, dans les Moluques.
Prancme XIII, Fig. 1. Deux articles du rachis portant un épillet sessile et un
épillet pédicellé; fig. 2, un épillet sessile vu de côté; fig. 3, glume inférieure 3b
cet épillet; fig. 4, glume supérieure du méme épillet; fig. 5, les deux fleurs sorties
des glumes ; fig. 6, la bale inférieure de la fleur mâle; fig. 7, la bale supérieure de
la même fleur; fig. 8, une des étamines; fig. 9, les deux écailles; fig. 10, bale in-
férieure de la fleur femelle; fig. r1, bale supérieure de la méme fleur ; fig. 12, pistil
à ^
entouré des étamines avortées ; fig. 13, caryopse mûre.
Obs. Cette espéce et les deux suivantes forment, dans le
genre IscroEwuw, un petit groupe tout-à-fait distinct des espèces
déja connues. Z'/schamum latifolium de M. Kunth(Aev. Gram.,
p- 371, pl. IC), s'en rapproche par son port et la disposition
de ses épis fasciculés; mais dans les trois espéces de l'ancien
' continent que nous décrivons ici, la disposition du rachis et
des pédicelles est comme dans les vrais Iscnorwuw , c'est-à-dire
que ces parües sont triangulaires et embrassent exactement
'épillet sessile. La bale inférieure de la fleur hermaphrodite a
une forme toute spéciale qui n'existe pas dans les autres IscHor-
Mu que jai étudiés; elle est trés-profondément bilobée, et '
cest du fond de cette échancrure que nait l'aréte qui varie de
longueur dans les trois espéces.
Ces trois espéces ont tant de caractéres communs qu'on pour-
rait étre tenté de n'en faire qu'une seule; cependant la forme
des glumes et leur villosité, sépare complètement la troisième
(Zsch. fasciculatum) des deux précédentes, tandis que la longueur
de l'aréte, la villosité du rachis et des nœuds du chaume sépa-
rent la seconde de la première.
Íl est certain cependant que l'espèce suivante (/scA. interme-
dium) est réellement intermédiaire aux deux autres, participant
également aux caractéres de toutes les deux.
BOTANIQUE. 73
4. ISCHOEMUM INTERMEDIUM.
I. culmo erecto, simplici, glabro, nodis barbatis; foliis linea-
ri-lanceolatis vaginisque glabris, laminà ad basis marginem
tantum longè pilosá; spicis 4-5 fasciculatis, pollicaribus, ra-
cheos pedicellorumque angulis ciliatis ; glumis ovatis, acutis,
glabris, carinis brevé cristatis; aristis basi contortis, spiculis
duplo longioribus; flosculis masculis triandris.
CuLmus pedalis et ultrà, simplex, erectus, cylindricus, glaber, nodis
villoso-barbatis , vaginis foliorum tectus. Forra glabra, laminá lineari-
lanceolatà , sexpollicari et semi-pollicis latà, margine asperá, ad basim
propé marginem sursim pilis raris, longis et albicantibus, aspersá; ligulà
membranaceà, truncatá , glabrá; vaginá glaberrimá, striatà, internodiis
aequali, superné angulis extensis subbiauritä. Sprcæ 5-6 fasciculatæ, erectze,
approximate, rachi pedicellisque trigonis, angulis ciliatis, pilis versüs
apicem articulorum longioribus. Spicurx geminz, alterá sessili, alterà
pedicellatà: Gruw ovatæ, glabra, coriaceæ, nervos; inferior spicula-
rum sessilium bicarinata, bicristata , in spiculis pedicellatis superiori
conformis; superior convexa, carinata, apice cristata.
Froscurus rvrERIOn masculus, bivalvis; paleæ æquales, lanceolatæ, acutæ,
inferiore uninerviá, superiore binervià, valdè concavà. SQUAMULÆ duæ
truncatæ, subemarginatæ. Sramia tria, antheris lineari-oblongis.
FLoscurus superior hermaphroditus, bivalvis, paleà inferiore oblongä,
profundé bilobá, basi trinervià, & scissurá longè aristatà, aristà glumis
duplo longiore, basi contortà ; paleà superiore lanceolatä, acutá, biner-
vià. SouAMULA duæ subquadratæ, venosæ, angulo externo extenso. Sra-
MINA tria filamentis capillaribus. Ovarium ovatum, glabrum. Sryzr duo
basi. approximati capillares. STIGMATA oblongo-elongata , fibrillis simpli-
cibus rariusculis.
Loc. : Oualan, l'une des iles Carolines.
5. ISCHOEMUM FASCICULATUM.
I. culmo erecto, simplici, compresso, glabro, nodis (præser-
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11. 10
74 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
tim superioribus) villosis; foliis lineari-lanceolatis, acutis, utrin-
que pilosis, vaginis villosis; spicis 4-5 fasciculatis, pollicaribus,
racheos pedicellorumque angulis barbatis; glumis oblongis,
acutis, carinis haud cristatis, dorso longè villosis (spicularum
sessilium subglabris); aristis spiculis tripló longioribus, basi con-
tortis, patentibus, rigidis, violaceis; flosculis masculis diandris.
Curmus subpedalis, compressus, erectus, glaber, tenuior quam in
duobus speciebus præcedentibus, nodis villosis, presertim superioribus,
inferioribus subglabris. Fori, vaginis inferioribus laxis, superioribus
culmum involventibus, basi glabris, superné villoso-sericeis , carinatis;
ligulà membranaceá, truncatá; laminá lineari-lanceolatá, subquadripolli-
cari, utrinque pilosá, margine levi. Sercm 4-5 fasciculatæ, erectæ,
rachi pedicellisque trigonis , angulis et presertim infrà articulationes
longè barbatis, pilis candidis. Spicurxæ geminæ, alterá sessili, alterá
pedicellatà, subconformes, lanceolatæ, acute. GLUMÆ spicularum pe-
dicellatarum longé barbatæ, spicularum sessilium gluma inferior dorso
sparsè breviüsque pilosa, superior glabra; gluma inferior in spiculis
sessilibus oblonga, bidentata, undecimnervia, dorso plana, lateribus
bicarinata, carinis superiüs cristatis ; superior lanceolata, 7-nervia , acu-
minata, subaristata, convexa, carina denticulata non cristata. Glumæ spi-
cularum pedicellatarum conformes, lanceolatæ, acutæ, convexo-carinatze.
FroscuLus INFERIOR : PALE® æquales, lanceolatæ, angustæ, muticæ, in-
feriore uninerviá, superiore binerviá. SQuamuræ duæ oblongæ, truncatæ,
emarginatæ. SrAuINA duo, filamentis basi connatis, antheris oblongis.
Froscurus superior : PALEA INFERIOR oblonga, profundé emarginata,
biloba, basi trinervia , è scissurà nervisque confluentibus longè aristata,
aristà glumis triplò longiore, basi contortá . rigidà, violaceá. PALEA suU-
PERIOR lanceolata, acuminata, binervia. Squamuræ dus truncatæ, subqua-
dratæ, venosæ, angulo externo extenso, STAMINA tria, filamentis capilla-
ribus , apice exsertis. Ovarium oblongo-ovatum, glabrum. Sryzi duo basi
approximati. Sricmara elongata, fibrillis simplicibus rariusculis, undique
insertis? vel distichis?
Loc. : Ile Maurice.
BOTANIQUE. 75
APLUDA. Liny.
SrricuLE ad apicem ramorum solitariæ, nudæ fer-
tiles, vel in ramulis lateralibus ternæ, spathà bractei-
formi suffultæ, duæ inferiores, alterà sessili fertili,
alterà pedicellatà tabescente , tertià terminal; pedicel-
latá, hermaphrodità vel mascula.
SPICULÆ FERTILES biglumze, bifloræ. Grow coriacea,
equales, muticæ, paleis longiores, exterior in Spiculis
sessilibus obtusa, dorso planiuscula. Froscurus INFERIOR
imperfectus , paleis qualibus, muticis, exteriore uni-
nervià, interiore binervià; SovAwuLE duse; STAMINA
tria, antheris minoribus; ovarium imperfectum vel nul-
lum. Froscurus superior hermaphroditus, fertilis; pa-
leis inzqualibus, inferiore longiore, mucronato vel
aristato in spiculis inferioribus. SQUAMULÆ duz trun-
cate. STAMINA 1-3, perfecta. Ovarrum oblongum, gla-
brum. Srvu breves, basi divergentes. STIGMATA oblonga,
undique fibrillis densis tecta.
SPICULÆ abortivæ, pedicellate; Gruwx dus plana,
minima, vacuae.
1. APLUDA MUTICA.
A. glaberrima ; culmo erecto, lævi; foliis lineari-lanceolatis ;
ramulis floriferis axillaribus, ramosis, foliosis vel bracteatis;
flosculo superiore utriusque spiculz fertilis “hermaphrodito,
paleà inferiore muticá vel mucronatà nec aristatà.
ÆApluda mutica > Linn., Spec. plant., 1486; Wur., Spec.
plant. IV, p. 938; GoEn'N , de Sem. plant., IL, p. 466, tab. 175.
IC
76 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Calamina mutica, Par. Beauv., Agrost., p. 129. An Calamina
gigantea? Par. Beauv., Agrost., pl. XXIII, fig. 1 (exclus. syn.
Anthistiriæ giganteæ, Cax.).
Apluda geniculata? Roxs., FI. ind., Y, p. 327.
Curmus erectus, levis, semi-cylindricus, nodis glabris distantibus.
Foru inferiora....., superiora ramos.floriferos involventia , vaginà
striatà, margine scariosà; ligula membranacea, oblonga; lamina
plana, lineari-lanceolata, acuta, basi angustata, brevè petiolata , glaber-
rima. Rawr axillares, basi ramosi, è vaginis foliorum subfasciculatim
emergentes, foliis brevioribus et versüs apicem vaginis subaphyllis
præditi. Seicur bracteis involutæ, in axillis foliorum ramulorum fasci-
culatæ, quædam terminales, solitariz , nudæ, pleræque axillares, ternæ,
bracteis spathæformibus stipatæ, heterogeneæ; intermedia sessilis, bi-
flora, flosculo inferiore masculo, superiore hermaphrodito; laterales pe-
dicellatæ; altera spiculæ sessili adstans, minima, bivalvis, glumis mini-
mis, planis, omninó vacuis; altera racheos apicem superans, spiculæ ter-
minali ramulorum subconformis, biflora, flosculo inferiore masculo vel
neutro , superiore hermaphrodito; in utráque spiculà paleæ membrana-
ce: , tenuissimæ, glumis coriaceis includuntur, Mt
SPICULA INTERMEDIA ; GLUMÆ duc; inferior, respectu inflorescentiæ exte-
rior, dorso subplana, rigida, 5-nervia, nervis lateralibus magis notatis; su-
perior concava, subventricosa , apice carinata, 5-nervia, nervis vix dis-
tinctis. FLOSCULUS INFERIOR masculus? Parg x æquales, inferiore carinatá,
uninervià , superiore planà , binervià. Squamuræ duæ truncatæ, membra-
nacez. SrAwINA tria, antheris minoribus quam in altero flosculo. Ova-
RUM minimum. SrvLr duo. SriGmaTa breviora, inclusa, fibrillosa (an
flosculus hermaphroditus nondüm perfecte evolutus?). FroscuLus supr-
RIOR hermaphroditus : PaLeæ inzequales; inferiore concavá, carinatá, uni-
nervi, nervo apice in mucrone brevi desinente; superiore dupló breviore
truncatà, subbinervià. SouAwur x duz truncata, STAMINA tria, antheris ma-
joribus, polline plenis. Ovarrun obovatum. Sryr.1 duo breves, basi approxi-
mati, divergentes. SriGmara aspergilliformia, oblonga, fibrillis densis fulvis.
SPICULA RACHIM SUPERANS : Differt glumis conformibus, angustioribus
et magis acuminatis, flosculo inferiore subneutro, ovario nullo, antheris
minimis; floseulo superiore omninó mutico,hermaphrodito, diandro.
BOTANIQUE. 77
SPICULA sorrranra ad apicem: ramulorum aspectu exteriore formáque
glumarum præcedenti similis, structurá interiore spiculæ sessili confor-
mis; non differt nisi paleis flosculi superioris paululüm inæqualibus ,
omnino muticis, stamineque unico.
Loc. : Bourou dans les Moluques.
ANDROSCEPIA ',
SPICULÆ spicatæ, dissimiles ; quatuor inferiores ses-
siles, geminatz, approximate, subverticillatæ, masculæ,
involucrum quadrivalvem fingentibus; superiores quin-
que-septem geminatæ vel terminales ternæ, distantes,
alterà sessili hermaphroditä , alterá vel duobus pedi-
cellatis, masculis.
SPICULÆ HERMAPHRODITE : Grow E duse coriacea, con-
volutæ, exteriore multinervià. Froscuti duo; INFERIOR
neuter, univalvis; superior bivalvis, hermaphroditus,
valvulà inferiore trinerviá, muticà, superiore subener-
vi. SouAwULE du: truncatæ, emarginata. STAMINA tria,
antheris oblongis. Ovarium ovatum , glabrum. Sryri
duo filiformes. Sricmara elongata, plumosa.
SPICULE MASCULE inferiores vel superiores. GLUME
duz, exteriore planiusculá, multinerviá, scepiüs. hirtà,
interiore convolutà, trinervià. Froscuri duo: INFERIOR
neuter, unipaleaceus; suPERIOR bivalvis, paleis inæqua-
libus, muticis. SovAwurE dua truncata. STAMINA tria.
Genus habitu AwrmrsrIRLE à quo differt spiculis 5-7
superioribus (nec 3) quatuor inferioribus involucra-
RAT TUR TEENE T 1 E í
Av, ävèpôs; vir (seu masculus), Xxéz, tegumentum, involucrum.
78 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
tis; spiculis hermaphroditis, masculisque bifloris nec
unifloris (in Anth. ciliatä speciebusque affinibus, flos-
culus inferior utriusque spiculæ semper deest); deni-
que paleà inferiore flosculi hermaphroditi membrana-
ceà, muticà, trinervià, nec mutatà in aristà coriaceà,
basi tantum compressà nec membranaceà.
1. ANDROSCEPIA GIGANTEA.
A. culmo lxvi, farcto; foliis planis, linearibus vaginisque
glabris, asperis; paniculà maximá, partialibus axillaribus peda-
libus; spicis laxé fasciculatis, vaginis spathaceis glabris semi-in-
volutis; spiculis masculis involucrantibus lanceolatis, acutis ,
externé densé hirtis, superioribus acuminatis, hispidis, herma-
phroditis muticis, villoso-sericeis , fuscis.
Var. a, foliis angustis, sesquilinearibus, margine denticulatis , vaginis
dilatatis, brevibus; spicá è septem spiculis constante, spiculà herma-
phrodità solitariá.
Anthistiria gigantea, Cavan. , Icon., V, p. 36, tab. 458.
Far. 8, foliis latioribus, 4-5 lineis latis, margine et utráque paginá
asperis; vaginis longioribus, angustis; spicá è 9-11 spiculis compositä,
spiculis hermaphroditis 2-3 in quálibet spicá.
Var. 6, Cuzuus exaltatus, medulá farctus, lævissimus, subcylindricus, su-
pernéalterolatere plano vel subcanaliculato, ramulis axillaribus compresso.
For : vaginæ (in superioribus) tribus pollicibus longiores, subcarinatæ,
anguste, glabræ, supernè aspere; ligula brevissima, truncata; lamina
coriacea, linearis, elongata (incompleta), plana, 4-5 lineis lata, nervo
medio rigido prædita, margine denticulato-aspera, revoluta, utráque
paginà aspera.
Panicuza maxima è paniculis partialibus axillaribus composita, infe-
rioribus pede longioribus, superioribus sensim decrescentibus; ramuli
foliis latè vaginantibus lamináque brevi præditis stipati; ultimi spicas
BOTANIQUE. 79
fasciculatas sustinentes, vaginis aphyllis spathaceis, spicis longioribus,
involuti. 9. 5l
Sricz ovato-oblongæ,compressæ, è spiculis novem vel undecim constan-
tes, inferioribus geminatis, ultimis ternis; paria duo inferiora sessilia, sub-
opposita, spiculis subverticillatis masculis, extern valdé hirtis; paria supe-
riora duo vel tres , spiculà alter sessili hermaphrodità, alterà pedicellatà
mascylà (vel duobus pedicellatis hermaphroditam superiorem stipan-
tibus), masculis inferioribus subconformi , angustiore, minüsque hirtà.
Sricuræ wascuLE biflore. Grumæ dus; inferior (exterior) longior,
rigidior, lanceolata, acuminata, dorso plana, undecimnervia, valdé
hirsuta, pilis patentibus , rigidis, pellucidis, fulvis, basi bulbosis; supe-
rior brevior, lanceolata, acuta, membranacea, trinervia, concava, gla-
bra. FroscuLus iwrERioR neuter, unipaleaceus; paleà membranaceá ,
lanceolatà, uninervià. Froscurus superior masculus, bivalvis; paleà
inferiore paleæ flosculi neutri æquali et simili, uninerviá; superiore bre-
vissimä, lanceolatà, bifidá, enerviá. SquAwurx dus, truncatæ, carnosæ.
STAMINA tria, filamentis brevibus, basi approximatis, antheris linearibus.
Ovanr vestigium nullum.
SPICULÆ HERMAPHRODITÆ bifloræ. GLumæ dus coriaceæ, convolutæ,
ovato-oblongæ, obtusæ, æquales; exterior latior, interiorem involvens;
utráque externé pilis atro-fuscis, sericeis, adpressis, densé tectá. Fros-
CULUS INFERIOR neuter, univalvis, paleà lanceolatà, uninervià. FLoscurus
SUPERIOR hermaphroditus, bivalvis; paleà inferiore lanceolatá, acutá,
trinervià; superiore dupló breviore, binervià. SouAwUL duc carnosio-
res, cuneatæ, emarginatæ. SrAMINA tria perfecta ut in flosculis masculis.
Ovarium turbinatum, glabrum. Sryri duo breves, erecti, approximati.
SricuaTA elongata, sublinearia, plumosa, fibrillis simplicibus.
Loc.: Var. 8, Amboine dans les Moluques. Java (herb. de
Ventenat). j
Obs. L'échantillon recueilli à Amboine par M. d'Urville et
celui de Java de l'herbier de Ventenat ne différent que par le
nombre des épillets qui est de neuf dans la première de ces
plantes et de onze dans la seconde. La plante décrite par Ca-
vanille s'en éloigne davantage, non-seulement parce que cet
80 - VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
auteur ne lui attribue que sept épillets dans chaque épi, c'est-
à-dire une seule fleur fertile, et six mâles comme aux vrais
ANTHISTIRIA; mais aussi par ses feuilles beaucoup plus étroites,
; I
denticulées , s'élargissant à la base en une gaine plus courte et
) 5 5
A . .
plus ouverte. Peut-être ces deux plantes doivent-elles constituer
deux espèces distinctes du nouveau genre que nous proposons
8 q
pour les Awrursrin1A à fleurs mutiques.
ANDROPOGON. Kunta.
Andropogon et Holcus , Wirt. ; R. Brown.
Sricuzæ laterales geminæ; alterå sessili herma-
phrodita, plerümque biflorà ; alterà pedicellatà neutrâ,
uni- vel bivalvi; terminales ternæ, .spiculis duobus
pedicellatis, neutris. :
SPICULÆ HERMAPHRODITÆ : Grumæ dui; exteriore dorso
planiusculà, bi-multinervià, nervis lateralibus magis
notatis; interiore uni-trinervià, convexà vel carinatà.
Froscurus iwrERTOR neuter, ünipaleaceus , quandoque
nullus. Froscurus superior hermaphroditus, bivalvis.
Parra INFERIOR, vel membranacea, integra seu biloba,
uninervia, nervo apice in aristà. desinente, vel- coria-
cea, angusta, basi aristæ crasse contortæ continua.
Parea superior brevior, enervia vel binervia. SQua-
MULE duæ truncatæ. Srawiwa tria, antheris oblongis.
Ovarium glabrum. Srvrr basi approximati, filiformes.
Sriemara oblonga, undique fibrillosa.
Obs. Je n'ai pas adopté ici les genres formés aux dépens des
Andropogon, quoique ce genre me paraisse offrir des différences
BOTANIQUE. 81.
assez notables pour être divisé en quelques genres; mais un
examen de la plupart des espèces serait nécessaire pour les bien
définir, et pour réduire le nombre considérable qu'on en a indi-
qué à ceux fondés sur des caractères réellement essentiels et
constants. D'après les espèces que j'ai étudiées, les caractères gé-
nériques les plus importants me paraissent être, 1° le nombre
des nervures des glumes, tantôt réduites à deux sur la glume
externe, et à une seule sur la glume interne ; tantôt beaucoup
plus nombreuses, 5 à 13 sur la valve externe et 3 à 7 sur l'in-
terne; 2° la nature de la bale inférieure de la fleur fertile,
membraneuse dans certaines espèces et alors mutique ou termi-
née par une aréte assez grêle, qui est la continuation de la ner-
vure; coriace et étroite dans d'autres espèces et se continuant
tout entière avec l'aréte qui est alors plus épaisse et fortement
contournée.
$ 1. Spiculis spicatis geminatis (Annrorocon, R. Bn.).
1. ANDROPOGON TRITICEUS.
A. culmo superné ramoso, lxvi, ramis erectis, semiteretibus;
foliis planis, setaceo-acuminatis , vaginisque glaberrimis; spicis
solitariis cylindricis; spiculis geminis, inferioribus omnibus
masculis, arcte imbricatis, glumis externis planis , marginatis,
lævibus oblongo-acutis; spiculà supremä solà ( an quandoque
superioribus pluribus) hermaphrodità, longé aristatà; aristà
contortà , pubescente , spicà longiore.
Andropogon triticeus, R. Br., Prod. flor. Nov. Holl. , p. 201.
Curuus tripedalis et ultrâ, lævis, nodis glabris pede distantibus, su-
perné ramosus, ramis erectis semiteretibus. Forra plana, setaceo-acu-
minata vaginæque glaberrima ; laminá brevi et vaginá dilatatà longiore in
superioribus. SPrcu cylindricæ, simplices, ad apicem ramorum soli-
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11. IL
82 : VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
tariæ, bipollicares, spiculis subquadragenis, obliqué imbricatis, in
quolibet articulo racheos alternatim geminatis, utrâque masculà, mu-
ticà; spiculà terminali cujusque spicæ tantüm hermaphroditá , fertili,
aristatà. x
SPICULÆ MASCULÆ geminatæ, inæqualiter et brevissime pedicellatz;
superiores basi pedicelli communis fasciculo pilorum fuscorum brevium
stipati. Grumæ dus oblongæ, acutæ, flavo-virides; exterior rigidior,
dorso plana, margine in alà membranaceá extensa, glaberrima ; inte-
rior paululùm brevior, membranacea., pellucida , carinata, trinervia,
margine ciliata. Froscuri duo : inferior neuter, univalvis, paleà lanceo-
latà, carinatà, unjnerviá, margine ciliatà ; superior masculus, bivalvis.
PALEA INFERIOR spathulata, uninervia, ciliata ;; SUPERIOR subquadruplò
brevior, ovata, longè ciliata. Squamuræ duæ oblongæ, truncatæ, gla-
bræ, paleæ superiori æquales. SrAwiwA duo.
SPICULA HERMAPHRODITA unica, terminalis, solitaria nec spiculà masculå
stipata, pedicello longiùs hirsuto, pilis castaneis. Grumæ duæ fuscæ,
convolutæ, glaberrimæ; EXTERIOR truncata, multinervia ; crustacea ; IN-
TERIOR trinervia, margine teneriore convoluta. FLOSCULUS INFERIOR... ?
FroscuLus superior hermaphroditus, bivalvis. PALEA INFERIOR : arista
basi paululüm dilatata, canaliculata, glabra, supernè pubescens, contorta,
fusca, spiculà multoties longior spicáque integrâ major. PALEA SUPERIOR
minima, membranacea, truncata, basi binervia, ciliata. SouAwurL x duce
oblongæ, truncatæ, membraná carnosá, glabræ. Sramına tria; Ovaniuw
oblongum, glabrum. Sryrı duo, basi approximati. Sriemara oblonga,
aspergilliformia, fibrillis simplicibus, densis , undique patentibus.
Loc. : Ile de Bourou, l'une des Moluques.
2. ANDROPOGON SERICEUS.
A. culmo erecto subsimplici, lxvi , nodis barbatis ; foliis se-
taceo-acuminatis vaginisque glabris, ore tantüm pilosis; spicis
3-6 , fasciculatis erectis, villoso-sericeis; spiculà pedicellatà uni-
valvi; glumis exterioribus utriusque spiculæ oblongis, truncatis,
planis, villosis, apiceque longé barbatis.
Andropogon sericeus , R. Br. Prod. Jor. Nov. Holl. , p. 201.
BOTANIQUE. 83
Curuus erectus, subsimplex, bipedalis, teres, lævis, nodis barbatis.
Form setacea, acuminata, margine revoluta, glabra, ad basim prope
ligulam tantüm pilosa; vaginà lævi; ligulà membranaceá , truncatä. Sricæ
3-6 fasciculatæ, erectæ, villoso-sericeæ, rachi pedicellisque ciliatis. Spr-
cuLzÆ geminatæ; alterà sessili, hermaphrodità, bivalvi; alterá pedicellatä,
uniglumâ, vacuà, glumæ inferiori spiculæ sessilis conformi. Sricura
sessicis : GLUMÆ duæ; inferior plana, oblonga, truncata, 5-nervia, ner-
vis lateralibus carinatis, dorso pilosiuscula, margine et versüs apicem
longé barbata, pilis sericeis albicantibus; superior trinervia, carinata,
acuta, glabra. Froscurus INFERIOR nullus. Froscurus suPERIOR in glumá
superiore receptus, bivalvis. Parra INFERIOR: arista rigida, glumis quin-
tupló vel sextupló longior, fusca, splendens, aspera, basi complanata et
paululüm dilatata. PALEA superior membranacea, glumis tripló brevior.
SovauuL x duæ truncatæ. SramINA tria, antheris..... Ovaniuw oblongum,
glabrum. Sryur basi connexi superiüs divergentes, filiformes. STIGMATA
oblonga, fibrillis simplicibus approximatis, distichis?
Loc. : Port-Jackson, à la Nouvelle Hollande.
3. ANDROPOGON ARGENTEUS.
A. culmo simplici, lævi, nodis barbatis, vaginis glabris; foliis
linearibus, acuminatis, inferius hirsutis, suprà pilosis; pani-
culà oblongà, coarctatà, rachi ramisque glabris, ramulis pe-
dicellisque longé barbatis; glumis vix ad nervos ciliatis, lan-
ceolatis ; aristà flosculi hermaphroditi glumis triplo longiore,
tenuissimà , rectà, pilis equali; spiculà pedicellatà univalvi,
subulatà, neutrà.
Andropogon argenteum., Droanv., Catal. hort. monsp., p. 77 ;
Kunta, Nov. gen., L, 188.
Saccharum argenteum, Brousson., El., p. 50; Jacq. Æcl.gram.,
fasc. I, tab. 5.
Trachypogon argenteus , Nkss, Agrost. bras. , p. 348.
Loc. : Lima, au Pérou.
84 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
4. ANDROPOGON LEUCOSTACHYUS.
A. culmo ramoso, vaginis foliisque glabris, ramis fastigiatis ;
foliis linearibus, acutis, margine scabris, culmo brevioribus ; va-
ginis superioribus dilatatis spathaceis; spicis 4-5 fasciculatis ,
extra spatham effusis, rachi pedicellisque longè albo-plumosis;
spiculà pedicellatà, univalvi lanceolatà ; flosculi fertilis paleà
inferiore lanceolatà, aristatà; aristà tenui rectà, glumis duplo
longiore, pilis multo breviore, quandoque nullà.
Andropogon leucostachyus, Kuntau., Nov. gen. plant., L,
p. 187.
Anatherum virginicum, var. 8, Nies, Agr. bras., p. 322.
Loc. : Ile Sainte-Catherine, sur la cóte du Brésil.
Obs. Cette plante convient bien dans presque tous ses points
à la description de M. Kunth; mais la bale inférieure de la
fleur hermaphrodite est presque constamment aristée; je crois
méme que ce n'est que par accident que l'aréte manque. Cette
aréte est trés-fine , droite, et surmonte une bale membraneuse
lancéolée à une seule nervure. Elle diffère ainsi beaucoup de
l'aréte épaisse et contournée de la plupart des Axpnopocox,
dont la base aplatie constitue à elle seule toute la bale; la
bale supérieure dela méme fleur est trés-courte, tronquée, sans
nervures. La fleur inférieure est à une seule valve et neutre.
5. ANDROPOGON CONDENSATUS.
A. culmo ramosissimo levi, ramulis fasciculato-congestis,
fastigiatis; foliis linearibus glabris; vaginis levibus, superio-
ribus aphyllis , spathaceis , spicas solitarias involventibus, rachi
pedicellisque pilosis; spiculis pedicellatis, univalvibus subu-
latis; sessilibus lineari-subulatis, glumis acutis , flosculis uni-
BOTANIQUE. 85
valvibus , inferiore quandóque aristato , superiore paleà pro-
fundé bilobå , longiüs aristatà ; aristà glumis duplo longiore.
Andropogon condensatus, Kunta, Nov. gen. , I, p. 188.
Schizachirium condensatum, Ns, Agr. bras, p. 333.
Loc. : Ile Sainte-Catherine, sur la côte du Brésil.
Obs. Cette plante convient bien aux descriptions des auteurs
cités ci-dessus, et particuliérement à la description générique
que M. Nèes a donné de son genre Schizachirium , c'est-à-dire
que chacune des fleurs de l'épillet sessile est univalve , et que
la valve de la fleur supérieure est profondément bilobée jus-
que prés de sa base, l'aréte sortant du fond de cette échancrure ;
mais elle en diffère en ce qu'elle m'a toujours offert trois éta-
mines et pas d'écailles, tandis que M. Nèes attribue des écailles
à toutes les espéces de ce genre et une seule étamine à cette
espèce. Un caractère assez remarquable que j'ai observé dans
beaucoup d'épillets de cette plante, c'est que la valve qui con-
stitue la fleur inférieure, et qui est lancéolée et uninerviée, se
termine souvent en une arête presque aussi longue que celle de
la fleur supérieure.
§ 11. Spiculis paniculatis plerümque ternis ( Horcus, R. Br.).
6. ANDROPOGON TROPICUS.
A. culmo simplici erecto (tripedali ), cylindrico, lævi, nodis
villosis; vaginis elongatis , margine ciliato- barbatis; foliis li-
neari-subulatis, planis, denticulatis, nervo medio albido; pa-
niculà elongatà, ramulis verticillatis simplicibus brevibus;
spicis. 8-10-floris; spiculis hermaphroditis, .ovato-oblongis,
fulvis, externé pedicellisque villosis, glumis muticis; paleà infe-
86 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
riore flosculi hermaphroditi membranaceà, profundé bilobà,
aristatà; aristà spiculà quadruploó longiore, glabriuseulà , con-
tortà , fuscà.
Andropogon tropicus, SPRENGEL; KUNTH, Ra des Gram.,
p- 367, tab. 97.
Holcus fulvus, R. Br., Prod. fl. Nov.-Holl., p. 199.
Loc. : Bourou , une des iles Moluques.
Obs. Le seul caractère par lequel les échantillons de cette
localité paraissent différer de ceux figurés par M. Kunth con-
siste dans les longs poils qui garnissent les bords des gaines, et
dans la forme plus atténuée vers leur extrémité des feuilles.
7. ANDROPOGON SACCHARATUS.
A. culmo simplici, cylindrico, nodis pubescentibus; foliis
lineari-lanceolatis vaginisque glabris, margine scabris , laminà
ad basim (post ligulam ) inferius villosà; paniculà maximá,
ramulis patulis , basi incrassatis, villosis, ramosis; spiculis ovato-
lanceolatis, acutis, externé villosis, aristatis vel muticis.
Far. «, spiculis majoribus, plerisque aristatis.
: Andropogon saccharatus, Kunta, Rev. gram. 164.
Holcus saccharatus, Lann., Spec. pl., p. 1484; Wirrp., Spec.,
IV, p. 930.
Var. 8, spiculis paululüm minoribus, omninò muticis, fuscis.
Andropogon decolorans ? Kunta, Nov. gen., T, p. 190.
Holcus decolorans? Witro., Spec. IV, p. 931.
Loc.: Var. œ, les Indes orientales, lile Maurice; var. 6,
Bourou, dans les iles Moluques.
BOTANIQUE.
Obs. Les Androposon ou Holcus halepensis, saccharatus et
Sorghum, sont tellement voisins qu'il est difficile d'établir des
limites nettes entre ces espéces, et je pense méme que les deux
dernières ne différent que comme la plupart de nos variétés
de céréales, par suite de la culture. L'absence ou la présence
de l'aréte est dans ces plantes un très-mauvais caractère pour
distinguer les espèces, car elle varie de longueur et disparait
dans la méme panicule ; la panicule lâche, étalée, comme dans
lA. saccharatus, ou dense et serrée, comme dans IA. sorghum,
ne sont pas, Je crois, des caractéres plus importants, car on
trouve tous les intermédiaires : enfin, plus la panicule est ser-
rée et plus les épillets deviennent courts et larges et les glumes
obtuses.
Des caractéres plus constants me paraissent exister dans les
feuilles qui sont étroites et réellement linéaires dans l4. hale-
pensis, et glabres à leur base, tandis qu'elles sont plus larges,
lancéolées, allongées, acuminées, et présentent à leur base,
derriére la ligule, sur leur surface externe, une bande velue
trés-marquée dans 14. saccharatus; les rameaux de la panicule
sont presque glabres à leur base dans 14. halepensis, trés-velus
dans I A. saccharatus. Ces caractères sont communs aux 4. sac-
charatus et Sorghum.
8. ANDROPOGON ACICULARIS.
A. culmo compresso, basi repente, ascendente, subsim-
plici; foliis lineari-lanceolatis, subradicalibus, obtusis, vagi-
nisque glabris; paniculà contractà, ramulis simplicibus fasti-
giatis , superne villosis ; spiculis terminalibus ternis, lanceolatis,
acuminatis; sessili hermaphrodità aristatà; pedicellatis mas-
culis muticis; glumis glabris, carinis denticulatis, interiore
brevé aristatà ; paleis lanceolatis, inferiore flosculi hermaphro-
diti aristatà; aristà spiculà duplo longiore capillari.
88 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Andropogon acicularis, Wirio., Spec. plant., IV, p. 906;
Retz, Obs. V, p. 22.
Andropogon aciculatus, Roxs., Fl. ind., 1, 266.
Gramen actculatum , Wuwrn., Amb., VI, p. 13, tab. 5, fig. I.
Loc. : Amboine, dans les Moluques; Offack , ile Waigiou.
POGONATHERUM. P. Bzavv.
SPICULE geminatæ, inzqualiter pedicellatæ, omnes
fertiles, conformes, uni vel sesquifloræ. Grumæ duæ
subæquales, inferiore subbinerviàä, superiore uni-
nervià, longè aristatà. FLoscuLus INFERIOR neuter, uni-
valvis vel nullus. Froscurus superior bivalvis, paleis
membranaceis, inferiore uninervià, longissimé aristatá,
superiore enervià, muticá. Sovawurxe nullae. SrAwEN
unicum. Ovarium oblongum, glabrum. Srvrx basi ap-
proximati. Sriemara oblonga, undique fibrillosa.
S 1. Ælosculus infertor univalvis ; flosculus superior,
paleis æqualibus, membranaceis , inferiore latá emargi-
natá, arist& è scissurá nascente. (POGONATHERU.)
1. POGONATHERUM CRINITUM.
P. culmo erecto, ramoso, glabro; foliis erectis, planis, li-
neari-lanceolatis, vaginis striatis, ore ciliatis; spicis numerosis,
ad apicem ramulorum gracilium solitariis, pollicaribus; spiculis,
basi pilis, glumis longioribus, involucratis, alterà sessili, alterà
pedicellatà; aristis glumæ et paleæ gracilibus, æqualibus, glabris,
spiculis sextiés longioribus; aristà palez vix basi contortà.
BOTANIQUE. 89
Pogonatherum crinitum, Kunta, Rev. gram., p. 159.
Homoplitis crinita, Txın., Fund. Agrost., 166.
Pogonatherum saccharoides, P. Beauv., Agrost, p. 56.
Pogonatherum polystachyum, Rogw.et Scnurr, tom. II, p. 497.
Saccharum paniceum , Lamk., /llust.; tab. 4o, fig. 3.
Andropogon crinitus , Tuuns., Flor. Jap., p. 4o.
GnaxEx pulchellum, culmo erecto, 6-8 pollicari, glabro , pluries ra-
moso, cylindrico. Fori erecta, glabra; vaginis striatis, margine superne
liguláque brevi ciliatis, limbo lineari-lanceolato , acuto, plano vel apice
convoluto, 1-2 pollicari, in foliis inferioribus brevissimo. Spıcæ nume-
rosæ, ramulis gracilibus, superné nudis vel vaginà spathæformi involu-
tis, sustentæ, patentes, pollicares; rachi articulato, solubili. Sercur unie
laterales, approximat:e, imbricatæ, geminatz in quoque articulo racheos,
alterá sessili, alterà pedicellatä, pilisque spiculà sublongioribus involu-
cratæ, omnes conformes, biflore. Grumæ duse subæquales, superiore
quandóque paululim longiore, externè et superné pubescentes; inferior
oblonga, obtusa, versüs apicem binervia; superior oblonga, acuta, uni-
nervia, ex apice setigera; aristà spiculà sexties longiore, gracili, rectá,
vix basi puberulà. FroscuLus INFERIOR univalvis, neuter; paleà lanceola-
tà, ciliatà, glumis dupló breviore. FLoscurus superior hermaphroditus,
bivalvis, paleis subæqualibus, glumis duplo brevioribus; inferior mem-
branacea, obovata, emarginata, uninervia, è scissura setigerá; aristà te-
nuissimá, vix asperà, rectà vel basi contortà, crassitudine et longitudine
aristæ glumæ æquali ; superior obovata, emarginata, enervia. SQUAMULÆ
nulle. SrAwEN unicum , filamento filiformi, inter ovarium et paleam in-
feriorem posito; anthera oblonga, quandoqué abortiva ovata mini-
ma. Ovarium ovatum, glabrum. Srvr1 basi subconnexi. SricmaTa oblonga,
undique dense fibrillosa. Canvorsis obovato-oblonga.
Loc.
$ 2. Flosculus inferior nullus ; flosculus superior pa-
leis inæqualibus ; inferiore lanceolatá , coriaceá , à basi
aristæ vix distinctá; superiore minimá (DIPLATHERUM).
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 17. 12
90 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
2. POGONATHERUM CONTORTUM. Tab. XVII.
P. culmo simplici, erecto, glabro; foliis linearibus, filifor-
mibus, inferius margineque pilosis; spicis 5-6 fasciculatis,
erectis , subbipollicaribus ; spiculis geminatis, inæqualiter pedi-
cellatis, pedicellis medio oblique articulatis, rachique pilosis ;
glumis villosis, coriaceis, subenerviis; glumæ aristà triplo,
paleæ subquindeciés spiculis longiore; paleæ aristà inferiüs
pilosà , contortà.
Gnawzw radicibus fasciculatis, culmo simplici, erecto , sesqui vel bi-
pedali, cylindrico, glabro, penná corvinà tenuiore. Forra radicalia,
filiformia patentia, vaginis scariosis, 4-6 pollicaria; culmea subpedalia,
basi erecta, linearia, angusta, vix lineæ lata, apice convoluta, filiformia,
flexilia, patentia, inferius margineque pilosa; vaginis lzvibus, glabris,
ad ligulam tantüm pilosis.
Sricæ 5-6 approximate, ad apicem culmi fasciculatæ, erectæ, rachi
pedicellisque sericeo-villosis; pedicellis geminatis, inæqualibus, supra
medium obliquè articulatis, articulo superiore spiculæ continuo, villoso,
pilis glumis dupló brevioribus, nec involucrum efformantibus. Sprcuræ
omnes conformes, unifloræ, floseulo inferiore omninó abortivo. GLUMÆ
dux coriaceæ, subæquales; inferiore paululüm longiore, oblongá , apice
emarginatà , subbinervià, nervis vix distinctis non carinatis; superiore
uninerviá, lanceolatá, aristatá; aristà glumá tripló longiore, rectá, fili-
formi, vix scabrá, pallidá. Froscurus superior bivalvis, hermaphroditus.
PALEA INFERIOR in glumá superiore recepta , lanceolata, coriacea , crassa,
vix à basi ariste distincta; arista ex apice paleæ continua, subcylin-
drica vel potiüs è laminà convolutá, fasciculos quinque fibrosos invol-
vente, composita, spiculà quindecies ad octodecies longior, parte inferiore
contortà, valdéque pilosá, versüs apicem vix pubescens, recta. PALEA
SUPERIOR brevissima, cuneiformis acuminata, enervia. SQuAMULÆ nullæ.
SrAuEN unicum (filamentum tantüm vidi). Ovarium semi-maturum, oblon-
gum, basi stylorum coronatum. STIGMATA...
Loc.: Bourou, dans les iles Moluques.
BOTANIQUE. 91
Obs. Quoique cette plante se rapporte, par ses caractères les
plus essentiels, au genre PoconarnrRuȚ, cependant elle en dif-
fère beaucoup par la nature coriace de ses glumes et de ses
bales, parties qui sont minces et membraneuses dans l'espèce
précédente, véritable type de ce genre. J'ai considéré la seconde
bale comme appartenant à la fleur fertile, et non comme la
bale inférieure d'une fleur neutre, parce qu'elle est appliquée
immédiatement contre l'ovaire, et que dans l'espéce précédente
cette valve est beaucoup plus développée que celle de la fleur
inférieure, qui parait plus disposée à avorter complétement.
Peut-étre ces caractéres joints à l'absence d'un involucre de
poils réguliers et au singulier mode d'articulation des pédi-
celles, seraient-ils suffisants pour constituer de cette plante un
genre distinct.
Pranxcne XVII. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, deux épillets avec leurs
pédicelles articulés; fig. 2, un épillet dont on a coupé l'aréte de la bale vers sa
partie inférieure; fig. 3, glume externe; fig. 4, glume interne; fig. 5, bale infé-
rieure avec la base de l'arête qui la surmonte; fig. 6, bale supérieure; fig. 7,
ovaire à moitié mûr et filet de l'étamine.
EULALIA. Kunta.
SricULE geminz, alterá sessili, alterá pedicellatà,
conformes, subbifloræ; flosculo inferiore planè abor-
tivo, superiore hermaphrodito, bipaleaceo. Grow
duæ subcoriaceæ, muticæ; exterior concava; superior
carinata, acuta, quandoque subaristata. Par mem-
branaceæ, tenuissima, glumis breviores; inferior longe
aristata. SquawuLE dus truncatæ (in speciebus infrà
12.
92 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
descriptis, nulle in Æ. aureá ex clar. Kunth). Sramwa
tria. Ovarium glabrum. Sryix duo, basi approximati,
filiformes. Sriemara elongata, subplumosa.
Obs. Les deux espéces nouvelles que nous rapportons à ce
genre ne different du caractére que M. Kunth lui a assigné que
par la présence des deux écailles qui sont méme fort dévelop-
pées; du reste, la similitude des épillets sessiles et pédicellés, et
l'avortement complet de la fleur inférieure de chaque épillet
distingue ces plantes des AxpnoPocox et des EniANTHUS, et ne
permet pas de les éloigner du genre Eurarra.
1. EULALIA. ARGENTEA.
E. culmo simplici erecto, nodisque lævissimis ; foliis lineari-
filiformibus, planis, longissimis, supernè pilosiusculis, vaginis
carinatis, fauce barbatis; spicis terminalibus fasciculatis , rachi
pedicellis nervisque glumæ exterioris sericeo-villosis , albican-
tibus; glumis crustaceis, oblongis , fuscis, exteriore binervià,
interiore subenervià, obtusá ; aristà fuscá , spiculà subquintupló
longiore.
Cuzmus sesqui vel bipedalis, simplex, erectus, cylindricus, lzvissimus,
pennam corvinam vix æquans ; nodi fusci glaberrimi. Fori inferiora,
vagináà brevi, angustà, laxà ; laminà subpedali, lineari, angustissimà (vix
lineå latiore), planâ, acuminatà, superne pilosiusculà, inferius glabrà,
nervo medio albido crasso notatá; superiora, vaginà elongatà culmum
involvente, laminâ breviore. Faux vaginarum longè barbata. Ligula bre-
vis, pilosa. Sricæ apici culmi fasciculatæ ( pleræque in speciminibus nos-
tris deciduz), rachi articulato , facillime solubili, sinuoso, pedicellisque
villosis et sub articulationibus longius barbatis.
SricuLæ geminatz , conformes, oblongo-lanceolatæ, alterà sessili, al-
ter pedicellatà. GLumæ «equales, fuscæ, lævissimæ, crustaceæ; exterior
BOTANIQUE. 93
binervia; dorso planiuscula, nervis carinatis, longè villosis; interior ca-
‘rinata, subenervia, nervo medio tenuissimo, obtusa, truncata , subemar-
ginata, apice lacerata, margine ciliata. FLoscurus INFERIOR nullus. Fros-
CULUS SUPERIOR hermaphroditus, bipaleaceus. PALEA INFERIOR membrana-
cea, biloba, uninervia, nervo in aristà rigidà, fuscá, contortà, basi
levi, apice asperá, desinente, spiculà quadruplò vel quintuplò longiore.
Parr SUPERIOR glumis pauló brevior, enervia, basi crustacea , apice
membranacea tenuior, lacerata, complanata, subbinervia. Squamuzæ duæ
truncatæ. SrAwINA* tria, antheris oblongo-linearibus. Ovarium obovato-
oblongum, glabrum. Sryr1 duo, basi approximati, filiformes. SriGwATA
elongata , linearia, fibrillis simplicibus, subdistichis.
Loc. : Amboine et Bourou , dans les Moluques.
2. EULALIA GLABRATA. Tab. XIX.
E. culmo levi, ramoso, nodis radicantibus, foliisque gla-
berrimis, vaginis margine ciliatis ; laminis lineari-lanceolatis ,
acutis, planis; spicis 5-6 fasciculatis, gracilibus, rachique gla-
bris, nervis tantüm asperis; spiculis lanceolatis, glumis acutis,
éxteriore 5-7 nervià, interiore uninervià, brevé setigerà ; aristà
flosculi tenuissimà, spiculà subquadrupló longiore.
Curuus pedalis, ramosus, basi geniculatus, cylindricus, lævissimus,
è nodis radicans. Forra approximata, vaginis internodis paululüm lon-
gioribus, striatis, subcarinatis, glabris, margine ciliatis; ligula membra-
nacea, truncata, glabra; lamina lineari-lanceolata, acuta, plana, mem-
branacea, glaberrima.
Sricæ 5-6 terminales, fasciculatæ, erectæ, vaginà SUPETIOI suffultæ,
graciles; rachi sinuoso, tenui, glabro.
SricuzÆ geminatæ; altera subsessilis, brevissimè pedicellata; altera
pedicellata, in parte inferiore spicarum sessili conformis, in parte supe-
riore magis minusve imperfecta evadit; primo paleà superiore caret, sta-
minaque antheris minutis vacuis superantur, denique in parte supremá
omninó abortum patiuntur vestigiaque glumarum tantüm supersunt.
94 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
SPICULÆ FERTILES lançeolatæ, acute, Grumæ duc subæquales; exterior
paululàm brevior, oblongo-lanceolata, dorso subplana, apice bidentata,
5-7 nervia, nervis mediis vix distinctis, lateralibus majoribus subcari-
natis, superné denticulato asperis; interior lanceolata, acuminata, brevè
setigera, carinata, uninervia , margine scariosa ciliata.
Froscurus INFERIOR nullus, Froscurus superior in glumá superiore re-
ceptus, bivalvis, paleis tenuissimis, glumis tripló brevioribus. Parea
INFERIOR angusta, lanceolata , uninervia, integra, in aristà filiformi te-
nuissimå, spiculà triplò quadruplòve longiore desinehs. PALEA SUPERIOR
inferiori subæqualis, oblonga , planiuscula, margine complicata, sub-
binervia, obtusa, sub ovario immediatè inserta. SQUAMULÆ dus cuneatæ,
truncatæ, ovario subæquales, membranaceæ. Sramina tria, filamentis te-
nuissimis, glumis brevioribus, antheris oblongis. Ovarium oblongum,
læve. Sryzi duo, basi approximati, paralleli. SriauaTA oblonga, undique
fibrillis simplicibus densis tecta.
B
Loc. : Borabora, l'une des iles de la Société.
Prance XIX. Plante entière de grandeur naturelle. Fig. r, deux épillets et
l'article du rachis à la base duquel ils sont insérés; fig. 2, glume externe; fig. 3,
glume interne; fig. 4, fleur dépouillée des glumes vue de côté, a bale inférieure,
` b bale supérieure; fig. 5, les deux écailles; fig. 6, le pistil isolé.
ERIANTHUS. Ricu.
Ripidit et Andropogonis spec., Trin.
Sacchari spec., laww.; Pers.; WILLD. ; LABILL.
SPICULE in rachi articulato geminæ, basi pilis lon-
gissimis cinctæ, conformes, omnes hermaphroditæ,
subbifloræ. Grumæ æquales; exteriore dorso planâ, bi-
trinervià, nervo medio sæpiùs evanescente; interiore
BOTANIQUE. o5
carinatà, 1-3-nervia. FLOSCULUS INFERIOR neuter, univalvis.
Froscurus superior hermaphroditus, bivalvis, paleà in-
feriore carinatá, uninervià, longé aristatá, superiore
enervià. SovawuLE duz truncata. STAMINA sæpiùs tria.
Ovarium glabrum. Srvu basi connati. SricuaTA oblonga
undique fibrillosa, aspergilliformia.
1. ERIANTHUS ASPER.
E. culmo vaginis foliisque glabris, nodis brevè barbatis;
foliis linearibus, basi angustatis et superné ciliato-villosis; pani-
culà elongatà, erectà, contractá, rachi villoso; spicis articu-
latis, pedicellis longè pilosis, articulos racheos æquantibus;
involucello spiculas vix superante ; glumis fuscis , glabris ; aristà
spiculà dupló longiore.
Erianthus asper, Nkxs, Agrost. bras., p. 317.
Curwus tri-quadripedalis , crassitudine pennæ anserinæ æqualis, in-
fernè glaber, sub paniculá sericeo-villosus, ad nodos pilis brevibus, erectis,
splendentibus cinctus. Vaginæ elongate; inferiores breviores, angustz,
patentes, culmum imperfecté amplexantes; superiores longissimæ, subpe-
dales, eulmum arcte involventes, glabrz, vix asperæ (quo caractere
solo a descriptione clar. Nrrsu differunt specimina nostra). Forra
linearia; inferiora subradicalia, in petiolo longo gracili angustata;
caulina basi tantüm angustiora, striata, nervo medio valido albo, supernè
aspera, basi prope ligulam superné villosa; ligula longè pilosa. PAxicULA
elongata, 6-8 pollicaris, rachi ramulisque primariis paucis erectis, se-
riceo-villosis, haud articulatis; spicis secondariis, rachibus pedicellisque
articulatis, facillimé solubilibus, subtriquetris, angulis apiceque longè
villosis; spiculis geminis vel apice spicarum ternis, alterá sessili ; pedi-
cellis articulis racheos æqualibus. Seicure lanceolatæ, glaberrimæ, pilis
numerosis, cinereis, spiculam vix superantibus, involucrate. GLumæ duæ
96 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
æquales, oblongo-lanceolatæ, glaberrimæ, apice angustatæ, truncatæ,
trinerviæ vel subbinerviæ, nervo medio glumæ inferioris sub apice eva-
-nescente. FLoscuzr duo:1Nrerior neuter, univalvis, paleà lanceolatà,
integrá, glumis paululàm breviore, uninerviá; superior bivalvis, herma-
phroditus; Parr EXTERIOR lanceolata, uninervia, longè aristata , aristá
rectà, rigidà, glumis dupló longiore; PALEA INTERIOR brevior, lanceolata,
plana, subbidentata. SrAwiNA tria, antheris oblongis, inclusis. SQUAMULÆ
duæ truncatæ (ex clar. Neés; in speciminibus meis frustrà quaesivi). Ova-
Run oblongum. Sryrı basi approximati. Sricmara elongata, cylindrica,
undique papillosa.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine, au Brésil.
2. ERIANTHUS FLORIDULUS.
E. culmo vaginis foliisque glaberrimis , ligulà tantüm pilosà;
foliis planis, linearibus, latis, margine asperis; paniculà effusà,
flexuosà, spicis elongatis, simplicibus , semi-verticillatis, rachi-
bus pedicellisque glabris; spiculis acutis, distantibus, gla-
berrimis, pilis raris involucelli vix superatis; aristà subgeni-
culatà, spiculis dupló longiore.
Saccharum floridulum, Lai, Sert. austro-caled., p. 13,
tab. 18.
Curaus erectus, glaberrimus, etiam ad nodos, crassitudine pennæ an-
serinæ æqualis. Vacınæ glaberrimæ, striatæ, 8-12 pollicares; ligula bre-
vis, membranacea , truncata, pilisque externé vestita. Forra plana, ner-
vosa, pollice lata, basi vix angustata, ad ligulam cartilaginea margineque
undulata aspera, nervo medio crasso albido. PanicuLA ovata, laxa, rachi
glabro, ramis primariis é basi divisis in ramulis simplicibus subsemi-
verticillatis, elongatis, gracilibus, flexuosis, spicatis, articulatis; spiculis
distantibus, ad articulos geminatis vel inferiüs ternis, alterá sessili, al-
terá vel duobus pedicellatis, pedicello articulis racheos breviore, articu-
lis difficilé solubilibus; rachis pedicellique glabri; trigoni, angulis vix pu-
bescentibus. INvoLucELLUM, pilis tenuissimis spiculà pauld longioribus,
BOTANIQUE. 97
aristà brevioribus. Seicurx lanceolatæ, glabræ, patentes, articulis ra-
cheos breviores. GLumx duc, æquales, glaberrimæ; exterior binervia,
lanceolata , subbidentata , nervis distantibus asperis; interior uninervia,
carinata, lanceolata.
Froscuu duo : INFERIOR univalvis, neuter; palea lanceolata, obtusa,
enervia, margine ciliata, glumis brevior; SUPERIOR bivalvis, hermaphro-
ditus, paleis subæqualibus; exterior uninervia, lanceolata, apice in aristà
rectiusculà , denticulatá , desinens, spiculà dupló longiore; inferior ener-
via, lanceolata, margine ciliata. SguamuLæ dus truncatæ. STAMINA tria,
antheris oblongis. Ovarium ovatum, glabrum. Sryrı basi approximati,
distincti, breves. STIGMATA elongata, stylis longiora, cylindrica, undique
fibrillosa.
Loc. : Ile de Taiti, archipel de la Société.
3. ERIANTHUS MAXIMUS.
E. culmo maximo, vaginis foliisque latis, planis, margine
denticulatis, glaberrimis, ligulà villosà; panicula vaginà supe--
riore maximà subinclusa, effusa ; racheos articulis pedicellisque
facilè solubilibus, glaberrimis ; involucellis spiculis dupló lon-
gioribus, aristamque superantibus; glumis virescentibus, gla-
bris, nervis lævibus ; stigmatibus ovato-oblongis.
Curuus digiti crassitie, exaltatus (pars superior dessicata bipedalis,
paniculaque pedalis). Vaaixz: glabræ, convolutze, pedales et ultrà ; supe-
rior dilatata, partem inferiorem paniculæ involvens; ligula brevissima,
truncata, cartilaginea, externé ornata pilis sericeis longioribus, basi
folii insertis. Foris plana, nervosa, rigida, glaberrima, apice attenuata
filiformia, basi non angustata, pollicis lata, nervo medio crasso, rigido,
lutescente, margine acutè denticulato; superiore breviore, apice filifor-
mi paniculam superante. PANICULA maxima, subpedalis, vaginá' folii su-
perioris semi-inclusa , supernè effusa, é ramulis elongatis, spicatis, fa-
cilé solubilibus; articulis pedicellis dupló longioribus, spiculis æqua-
libus, glaberrimis, tenuissimis. SPicuzæ geminatæ, alterà pedicellatà ,
conformes, lineari-lanceolatz, Involucellum è pilis albicantibus seri-
ceis splendentibus, spiculà dupló longioribus, aristamque superanti-
Voyage de ga Coquille. — Botanique. Part. II. 13
98 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
bus. Grumæ dux subæquales, lanceolatæ; exterior paululüm. longior,
dorso complanata, bi-trinervia, nervo medio evanescente, apice atte-
nuata, subemarginata, glaberrima, nervis levibus; interior acuta,
uninervia, carinata, margine ciliata. FLoscurus INFERIOR univalvis, neu-
ter; palea glumis subæqualis, tenuissima, lanceolata, uninervia, margine
ciliata. Froscurus superior bivalvis, hermaphroditus. PALEA INFERIOR
glumä subdupló brevior, angusta, emarginata, ciliata, uninervia, longè
aristata; arista ex apice nervi nascens, exserta, dimidià parte spiculam
superans. Parra SUPERIOR, paleá flosculi neutri dupló brevior, oblonga,
obtusa, ciliata, enervia. SQuamuLæ dux, ovario subæquales, quadratæ,
truncatæ, angulis acutis, ciliatis. SramiNa tria, filamentis brevibus,
antheris oblongis. Ovartum oblongum, apice attenuatum. Srvzr basi
connexi, breves. SriGmara ovato-oblonga, undique densé fibrillosa.
c. : Ile de Taiti.
SACCHARUM. Par. Beauv.
SricÆ paniculatæ, articulate, articulis facillimè so-
lubilibus. Sercure geminæ, conformes, bifloræ; alterá
sessili, alterà pedicellatä, pilis sericeis, ex apice ar-
ticuli nascentibus, involucrate. Gruwx dux æquales,
mutice, membranacez, extériore binervià. Froscurus
INFERIOR univalvis, neuter. FroscuLus superior bipalea-
ceus, hermaphroditus, paleis tenuissimis, muticis.
SQUAMULE due truncatz. SrAwrNA tria, antheris oblon-
gis. Ovarium glabrum. Sryrt basi approximati. Sric-
MATA oblonga, undique densè fibrillosa.
GRAMINA plerique altissima, arundinacea, sub-
simplicia; paniculis maximis, pilis candidis spenden-
tibus vestitis; foliis latis, planis.
BOTANIQUE. 99
1. SACCHARUM INSULARE.
S. foliis angustis, revolutis, apice subulatis, margine denti-
culatis, nervo medio albido, crasso, canaliculato ; paniculà bipe-
dali , oblongà, ramis verticillatis , pluriès ramosis, striatis, longè
sericeo-villosis; rachi spicarum gracili , pilis aliquot longissimis
aspersà, articulis spiculas pedicellatas superantibus; involucris
pilis tenuissimis, spiculis quadrupló longioribus; glumis lan-
ceolatis , acutis, glabris; paleà inferiore flosculi hermaphroditi
lineari angustissimà, superiore brevi truncatà.
.
Cursus simplex quadripedalis (cum paniculà), lævis, vaginis foliorum
tectus, digiti minimi crassitudine. Fori glaberrima, tripedalia (supe-
riore subpedali), linearia , apice attenuata, filiformia, basi pollice lata,
revoluta (an siccitate), superiüs aspera, margine acerosè et tenuissimè
denticulata, nervo medio crasso, lineis 2-3 lato, albido, canaliculato;
vaginæ suboctopollicares, rigidæ, glabræ; ligula truncata, brevis, pilis
candicantibus postice ornata. Panicuza maxima, sesquipedalis, oblonga,
fastigiata; ramis verticillatis, pluries ramosis, striatis, pilis longis se-
riceis, densé applicatis, undique tectis; rachibus spicarum gracilibus,
pilis aliquot longissimis aspersis, articulis subeylindricis, spiculis sub-
tripló longioribus, spiculam pedicellatam superantibus. Ixvorucrun apice
articulorum pedicellorumque insertum, è pilis tenuissimis candidis splen-
dentibus, spiculà quadrupló longioribus compositum , patens.
Sricorz distantes, geminæ, conformes, alterà sessili, alterá pedicel-
latà, pedicello spiculæ subæquali, glabro.
Gruxz duæ æquales, lanceolatæ, acutæ, muticæ, glaberrimæ; exte-
rior dorso plana, binervia, nervis apicem versüs breve ciliatis; interior
uninervia, convexa, acuta, margine longe ciliata. FLoscuri duo, paleis
membranaceis, tenuissimis. INFERIOR unipaleaceus, neuter; paleà lanceo-
latà, latâ, concavà, enerviá, margine ciliatà, flosculum hermaphroditum
involvente. SUPERIOR hermaphroditus, bivalvis; paleis valdè inæqualibus;
exterior angustissima , linearis, margine ciliata, glumæ subæqualis ; inte-
rior brevissima, lata, truncata, ciliata, in paleà flosculi neutri inclusa.
i 13.
100 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
SQUANULE duæ collaterales, subadnatæ, truncatæ, glaberrimæ, ru-
bescentes. Sramına tria, filamentis brevibus, antheris oblongis. Ovaniuw
ellipticum, acutum, glabrum. Sryri basi approximati , breves. STIGMATA
oblonga, fulva, undique densé fibrillosa , fibrillis simplicibus.
Loc. : Sauvage dans les lieux frais prés des ruisseaux de l'ile
Oualan, l'une dés iles Carolines. ( Lesson.)
Obs. Cette plante ressemble beaucoup à la canne à sucre
cultivée, qui en diffère cependant 1° par sa taille beaucoup
plus élevée et par ses feuilles plus larges et planes; 2° par l'axe
et les rameaux de la panicule, parfaitement glabres; 3* par les
articles du rachis des épis, plus épais, anguleux, et plus courts
que l'épillet pédicellé; les épillets se trouvent ainsi beaucoup
plus rapprochés; 4° par l'absence complète de la bale inférieure
de la fleur fertile, dont je me suis assuré sur des échantillons
cultivés de diverses localités; les deux bales, l'une appartenant
à la fleur stérile et l'autre à la fleur fertile étant situées du
méme cóté.
Cette espéce me parait aussi différer par ses caractéres de
toutes celles décrites par Roxburgh.
IMPERATA. Crnn.
SPicÆ paniculatæ, articulate, articulis facilé solubi-
libus. Sricurx geminatæ, conformes, bifloræ, pilis
sericeis involucrate, alterá sessili, alterâ pedicellatà.
Giumx dus equales, muticæ, membranaceæ, exte-
riore trinervià. FLoscurus inferior univalvis, neuter.
Froscurus superior bipaleaceus, hermaphroditus, pa-
leis muticis. SQuamuzæ nullae. SrawEN unicum, rariüs
duo. Ovarium glabrum. Sryu approximati. STIGMATA
elongata, fibrillis brevibus undique insertis.
BOTANIQUE. 101
Gramna saccharis humiliora, paniculà elongatàá,
effusà vel densà, argenteo-sericeà; foliis anc
rigidis.
1. IMPERATA EXALTATA.
I. culmo simplici, tereti lævi, vaginis longissimis involuto,
laminà (in foliis superioribus brevissimà ) convolutà , subulatà ;
paniculà sesquipedali, elongatà, effusà e racemis laxis, æqua-
libus, patentibus; involucro patente, spiculis subulatis subtripld
longiore, tenuissimo; glumis pilosis.
Saccharum exaltatum , Roze , Flor. znd., L, p. 249.
Kerpa, Rarev., Hort. mal., XII, p. 85, tab. 46.
CuLrmus erectus, elongatus, gracilis, supernè pennæ corvinæ æqualis,
glaber. Forra linearia, angusta, glabra; superiora, vaginis longissimis,
sesquipedalibus, applicatis, laminâ brevissimá, subnullá. Pawıcura elon-
gata, sesquipedalis, angusta, laxa, è racemis geminatis, æqualibus, effu-
sis composita. Racemi spicis brevibus, approximatis, alternis, laxis,
constantes; rachibus gracilibus, glabris. Spicuzx geminæ, conformes,
subulatæ; altera sessilis, altera pedicellata; utraque pilis tenuissimis,
spiculà subtripló longioribus , involucrata.
Grumæ du: lanceolatæ, acutæ, trinerviæ, dorso longè pilosæ ; nervo
medio in glumá exteriore minüs notato. Froscuri duo ; INFERIOR univalvis,
neuter; palea ovata, acuta, glumá brevior, uninervia; SUPERIOR bivalvis,
hermaphroditus; paleà inferiore lanceolatä, subulatá, glumis pauld bre-
viore, uninervià; superiore dupló breviore, latà, truncatá, erosá, ciliatà,
enervià. SouawuLE nulle. SrAwEN unicum. Ovarium subulatum, stylis
filiformibus basi coalitis cuspidatum. SricmarTa elongata, gracilia, un-
dique fibrillosa, fibrillis brevibus, denticulatis.
Loc. : Havre d'Offack , ile de Waigiou.
102 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
2. IMPERATA ARUNDINACEA.
I. culmo simplici, tereti, lzvi ( vel ad nodos villoso); foliis
linearibus, planis, apice subulatis convolutis; paniculà ob-
longà, tereti, contractà; pilis involucrorum adpressis longis-
simis , candidis; glumis longè pilosis.
Imperata arundinacea , Cxrizz., Ic. rar. fasc., IL, tab. 2;
R. Br. Prod. Flor. Nov.-Holl., p. 204; Kunta, Rev. gram.,
p. 159.
Saccharum cylindricum , Lamx., Encycl., Y, p. 588, tab. 4o,
fig. 2; WiLrD. , Spec. plant., Y, p. 323.
Lagurus cylindricus, Linn., Spec. plant. 120.
Var. 8, nodis villosis.
Saccharum Kænigii , Rerz. , Obs. fasc., V, p. 16.
Loc.: Var. a, Chili, près la Conception; var. B, Bourou,
dans les Moluques.
Obs. Les échantillons du Chili ne me paraissent différer en
rien de ceux d'Europe; ceux des Moluques répondent parfaite-
ment à la description que Retzius donne de son Saccharum
Kænigit, mais ne sont qu'une légère variété de lZ/mperata
arundinacea.
GYMNOTRIX. Par. Beauv. Kunta.
Penniseti Spec., R. Bn.
Ixvorvcnuw spiculam solitariam cingens, è setis sim-
plicibus, liberis, non plumosis compositum, cum spi-
BOTANIQUE. 103
culà deciduum. Sricura biflora, lanceolata, mutica.
Giumx duæ inæquales, spiculà breviores,. inferiore
minima. FLOSCULUS INFERIOR neuter, univalvis, supe-
riori subæqualis. FLOSCULUS SUPERIOR hermaphroditus,
bivalvis; paleis convolutis, membranaceis, muticis.
SQUAMULÆ duæ cuneatæ, minimæ vel nulla. SrAwINA
tria. Ovarium glabrum, acutum. Sryrı duo basi con-
nexi. SriGmATA elongata, cylindrica, undique fibrillosa.
1. GYMNOTRIX COMPRESSA, tab. IX.
G. culmo compresso, glabro, erecto; foliis linearibus, an-
gustis, convolutis, culmum superantibus, vaginisque glaberri-
mis, striatis; spicà tripollicari, erectà, violaceà, setis rigidis,
asperis, inæqualibus, fastigiatis; spiculis fusiformibus, glumis
paleisque obtusis.
Pennisetum compressum, R. Br., Prod. Flor. Nov.-Holl.,
p. 195.
Curuus erectus, glaberrimus, compressus, subbipedalis. Fori linea-
ri-setacea , convoluta , angustissima, culmo longiora, glabra; vagin: di-
latatæ, carinatæ, striatze, lævissimæ, culmum inferiüis obtegentes ; ligula
brevissima, pilosa. Spica terminalis, culmo superné nudo suffulta, tri-
pollicaris, hordeiformis, rachi striatà, pubescente. Spicur. approximate,
erectæ, glaberrimæ, fusiformes, valvulis valdè nervosis. Involucellum
completum, setis raris, 15-20, violaceis, inzequalibus , rigidis, tenuissimè
denticulatis, asperis, interioribus 3-5 externis spiculàque. quadrupló
longioribus.
Grow duæ inæquales; inferior superiori triplo brevior, ovata vel sub-
rotunda, obtusa , squamulæformis, subenervia ; superior ovato-oblonga,
obtusa, subtrinervia, nervis lateralibus evanescentibus, spiculà triplo
brevior. FroscuLus INFERIOR neuter, univalvis, superiori subzqualis;
palea lanceolata, obtusa, convoluta, undecimnervia, nervis rigidis, valdè
104 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
notatis. Froscurus SUPERIOR hermaphroditus, bivalvis; palea inferior
lanceolata, convoluta, novemnervia; palea superior æqualis, lanceolata,
binervia. SquamuLæ dus cuneatæ, membranaceæ. STAMINA tria ; filamen-
tis basi dilatatis; antheris oblongo-linearibus. Ovarıúm oblongo-subula-
tum, acuminatum., glabrum. Srytı basi connexi, filiformes. STIGMATA
elongata, cylindrica , fibrillis brevibus, simplicibus, undique patentibus.
Loc. : Port-Jackson, à la Nouvelle-Hollande.
Obs. Cette plante se rapproche par plusieurs de ses carac-
tères du Gymnotrix thuarsii de Pal. Beauvois, mais elle diffère
de la figure que cet auteur en a donnée dans son 4grostogra-
phie, pl. XIII, fig. VI, par la disposition des soies de ses invo-
lucres qui dans le G. thuarsi sont toutes égales, à l'exception
d'une seule, beaucoup plus grosse et plus longue que les autres.
Le synonyme du Prodrome de la flore de la Nouvelle-Hollande
est certain, M. Brown ayant lui-méme examiné mes échan-
tillons; mais il me parait douteux si quelques-uns des syno-
nymes rapportés au Gymnotriz cenchroides ne devraient pas
appartenir à cette plante.
PraAxcue IX. Gymnotrix compressa, de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet
isolé et entouré de son involucre; fig. 2, coupe idéale de la fleur fertile indiquant
les rapports de position des diverses parties; fig. 3, épillet dépouillé de son invo-
lucre; fig. 4, glume inférieure; fig. 5, glume supérieure; fig. 6, bale de la fleur
inférieure; fig. 7, bale inférieure de la fleur supérieure; fig. 8, bale supérieure de la
méme fleur; fig. 9, ovaire accompagné des deux écailles et d'un des filets des éta-
mines; fig. 10, une des écailles.
2. GYMNOTRIX MACROSTACHYS, tab. X.
G. culmo geniculato, ascendente, cylindrico, glabro; foliis
lineari-lanceolatis, acuminatis, planis, vaginisque glabris, pa-
tentibus, margine asperis; spicà octopollicari, nutante, rufes-
cente, densà ; spiculis approximatis, glumis paleisque acumi-
BOTANIQUE. 10)
natis; involucro patente, setis subæqualibus , tenuissimis,
splendentibus, vix scabris.
Corus bi-tripedalis, ascendens, basi geniculatus, cylindricus vel altero
latere canaliculato, glaberrimus: Fori, vaginà convolutà, laxá, margine
scariosá, tripollicari , striatà, glabrâ; ligulà brevissimä, truncatà; laminá
lineari-lanceolatá, apice acuminato- subulatà , subpedali, planà, lineis
6-8 latà, striatá, glaberrimá, margine asperá. Sprca nutans, inflexa, sex
vel octopollicaris, cylindrica, densa ; spiculis approximatis, setisque pa-
tentibus, fulvis. Invorucra completa; setis numerosis, subæqualibus ,
spieulà quadrupló longioribus, capillaribus, scabriusculis, fulvis et splen-
dentibus.
Sricurz fusiformes, acutæ, glaberrimæ, bifloræ. Gru x due; inferior
subenervis, scariosa, obtusa, superiore dupló brevior; superior ovato-
lanceolata acuta, uninervia, spiculà dupló brevior. FroscuLus INFERIOR
neuter, univalvis; paleà lanceolatà, acuminatá , 5-nervià, flosculo supe-
riori subæquali. Froscunus superior hermaphroditus, bivalvis. Parks
INFERIOR 5-nervia, lanceolata, acuminata, brevéque aristata , convoluta ,
chartacea; superior subæqualis, binervia, lanceolata, convoluta. Soua-
MULA nulle. SrAwiNA tria, filamentis filiformibus, antheris oblongis.
Ovarium oblongum, apice acuminatum, glabrum. Srvia duo, basi connexi,
superiüs liberi, filiformes. STIGMATA elongata , angusta, linearia; fibrillis
brevibus, simplicibus, undique insertis.
Loc. : Bourou, dans les Moluques.
Prancue XI. Gymnotrix macrostachys, de grandeur naturelle. Fig. r, un épillet
entouré de son involucre; fig. 2, une portion d'une des soies de linvolucre très-
grossie; fig. 3, un épillet dépouillé de son involucre; fig. 4, glume inférieure;
fig. 5, glume supérieure; fig. 6, bale de la fleur inférieure; fig. 7, bale inférieure
de la fleur supérieure; fig. 8, bale supérieure de la méme fleur; fig. 9, pistil en-
touré des étamines.
CENCHRUS. R. Bnowx.
Nvorucrum spiculas 1-3 includens, è setis crassio-
ribus, pluribus seriebus dispositis, sæpius complanatis,
F'oyage de la Coquille, — Botanique. Part. 11. 14
106 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
basi coalitis, compositum, submonophyllum. Sricurx
bifloræ, acutæ, mutice. Grow dus inæquales, infe-
riore quandoque. deficiente. Froscurus INFERIOR bi-
valvis, masculus vel neuter, paleis sæpiüs inzqualibus.
FLoscurus surERIor hermaphroditus, paleis subæquali-
bus, acutis, membranaceis, convolutis. SQUAMULÆ nul-
læ. Sramma tria. Ovarium oblongum, glabrum. Srvu
duo basi subconnexi. Sricmara elongata, undique
fibrillosa.
$ 1. Gluma unica; spicule subternæ in eodem in-
volucro.
1. CENCHRUS ECHINATUS.
C. culmo ascendente, basi geniculato, compresso, glabro;
foliis linearibus, vaginisque glabris; spicà sesquipollicari, invo-
lucris approximatis, setis externis setaceo-filiformibus , retror-
sùm scabris, erectis, interioribus lanceolatis, coalitis, intror-
sum flexis , basi vix pubescentibus ; spiculis ternis; glumà acutá,
flosculo inferiore neutro.
Cenchrus echinatus, Cavan., Icon., V, p. 39, tab. 462; Vanr.,
Enum., IL, p. 395; Wur., Spec. plant., 1, 317; Kuwrn, Nov.
gen. et spec., I, p. 114.
Loc. : Bourou, dans les Moluques.
2. CENCHRUS PUNGENS.
C. culmo ascendente, basi geniculato, compresso; glabro;
toliis. lineari-lanceolatis, acutis, planis, vaginisque glabris;
BOTANIQUE. | 107 -
spicà pollicari , involucris approximatis , setis erectis , externis
setaceis, interioribus subulatis basi coalitis villosis, margine
longè ciliatis; spiculis subgeminis, glumà obtusà, flosculo in-
feriore masculo vel neutro.
Cenchrus pungens, Kuntu, Nov. gen. et spec: l, p. 115;
Niers, Agrost. bras:, p. 288.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine, au Brésil.
3. CENCHRUS ANOMOPLEXIS.
C. culmo erecto, compressiusculo, glabro; foliis. lineari-
subulatis, planis, vaginisque asperis; spicà sexpollicari, an-
gustà, cylindricà , rachi villoso; involucris patentibus, inferiüs
distantibus, setis erectis, subulatis, retrorsüm denticulatis , inte-
rioribus basi longè ciliatis, alterà longiore; spiculis subternis,
glumà acutä, flosculo inferiore bivalvi masculo.
Cenchrus anomoplexis, Lastr., Sert. austro - caled., p- 14,
tab. 19.
Loc. : Iles de Taiti et de Borabora, archipel de la Société,
$ 2. Glume due; spicule subsolitarie.
4. CENCHRUS MYOSUROIDES.
C. culmo ascéndente, basi geniculato , conpressiusculo ,
glabro; foliis linearibüs, vaginisque stratis, asperis, laminà
superne pilosiusculà ; spicà cylindricà, quadripollicari angustà,
involucris approximatis, parvis, setis subulatis, numerosis, li-
beris, exterioribus patentibus, interioribus erectis, asperis,
glabris; spiculà solitarià, glumis acutis, flosculo iuferiore neu-
tro bivalvi.
14.
108 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Cenchrus myosuroides; Kuntu , Nov. gen. et spec., T, p. 115,
tab. 35.
Loc.: Les environs de Lima.
5. CENCHRUS TRIBULOIDES.
C. culmo humili, basi procumbente, geniculato , compresso,
glabro; foliis lineari-subulatis, glabris, vaginis dilatatis mar-
gine pilosis; spicà pollicari, pauciflorà; involucris laciniis
compressis, basi coalitis, apice liberis, subulatis , rigidis, pun-
gentibus, exterioribus patentibus, interioribus 4-5 erectis;
spiculis subgeminatis, glumis acutis, flosculo inferiore neutro.
Cenchrus tribuloides, Linn., Spec. pl., p. 1489; Nes, Agrost.
bras., p. 288. 1
Loc. : L'ile Sainte-Catherine, sur la côte du Brésil.
SETARIA.
Sricucæ bifloræ. Giuux dus, sepius inæquales ner-
vosæ. Froscuzus INFERIOR bivalvis, neuter, paleis mem-
branaceis. l'LoscurLus superior hermaphroditus; bivalvis,
paleà inferiore crustaceà induratà, muticà. SQUAMULÆ
truncatze carnosæ. Sriemara aspergilliformia. Canvorsrs
paleis induratis inclusa. Ixvorucnuw è setis fasciculatis
spiculam. cingentibus, persistentibus nec cum ea- ca-
ducis,
1. SETARIA GLAUCA.
S. racemo spicato cylindrico, involucellis spiculis longio-
ribus patentibus; glumá superiori dimidiam partem flosculi
BOTANIQUE. 109
hermaphroditi vix obtegente ; paleà flosculi hermaphroditi
transversé rugosá; culmo ascendente ramoso , Superné angu-
loso; foliis ERES Ru JG cette basi barbatis.
M glaucum, Wir. Spec. pl., Y, p. 735; Scunap., Fl
germ., I, p. 241; Dec., F. fr. HI, p. 13; Nkzs., Agr: bras., p: aoi
Setaria glauca, Wokw. et Sd Spec., IL, p. 490.
Loc.: Bourou et Amboine dans les Moluques.
Obs. Les échantillons de ces localités ne different de ceux
d'Europe que par leurs tiges souvent plus élevées, et leurs épillets
plus petits et un peu plus pointus. Les soies de l'involucre sont
généralement un peu plus longues, plus fines et moins rudes.
2. SETARIA IMBERBIS.
S. racemo simplice cylindrico angusto , involucellis spi-
culis longioribus erectis; glumà superiori flosculum herma-
phroditum subæquante; paleà inferiore flosculi hermaphroditi
transversé rugulosà ; culmo erecto apice ancipite ; foliis culmo
brevioribus, linearibus, angustissimis, nudis vel pilis longis in-
spersis.
Setaria imberbis, Ww et Scu., Spec., II, 891.
Panicum herbe. Porr., Enc. suppl., IV, p. a7as diss, Agr.
bras. p. 239.
Loc. : Près de la ville de la Concepcion, au Chili.
Obs. Cette espèce a tout-à-fait l'aspect du Setaria purpu-
rascens, Kunth (Nov. Gen., I, p. 110), qui en diffère cependant
par ses feuilles planes et larges, et par sa glume supérieure
plus courte.
VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
PANICUM. Par. BEAUV.
Spicurg bifloræ, flosculis dissimilibus. Gruw duæ
inæquales vel subæquales, multinerviæ. FrLoscurus
INFERIOR masculus vel neuter. Parea iwrERIOR multi-
nervia, mutica, glumæ superiori æqualis et similis;
Parra superior membranacea vel nulla. Froscurus svu-
PERIOR hermaphroditus. Pareæ coriaceæ in fructu indu-
ratæ; inferior valdè concava mutica; superior pla-
niuscula. SQuamuLæ carnosa , cuneatæ, truncatæ , apice
sepiüs erosæ. SrawiwA tria. Ovarium glabrum ovatum.
Sryu duo, basi approximati, graciles. Sriemara ovato-
oblonga, aspergilliformia : Canvorsrs paleis induratis
tecta.
t Glumæ inæquales, superiore duplo longiore;
* Spica solitaria cylindrica.
1. PANICUM! PHLEOIDES.
P. spicà cylindraceo - oblongá, floribus imbricatis, ovatis,
acutis , pubescentibus, foliis planis, culmoque glabro basi ra-
moso. R. Br., Prod: flor. IVov.-Holl., p. 189.
Loc. : Amboine.
2. PANICUM MYOSUROIDES.
P. spicà cylindraceá , floribus imbricatis, ovatis, obtusius-
culis, foliisque glabris planis, culmo repente, R. Br., 4. c.,
p. 189.
BOTANIQUE. ; IIÍ
Loc. : Port Jackson; à la: Nouvelle-Hollande.
** Spice alterne indivisæ; spiculis unilateralibus.
3. PANICUM GRACILE.
P. culmis fasciculatis erectis foliisque glabris , laminis se-
taceis convolutis, vaginis margine villoso-ciliatis; spicis al-
ternis distantibus, rachi adpressis , subsessilibus, brevibus, ra-
chibus apice nudo brevi aristæformi, spiculis ovatis glabris,
glumis 5-nerviis ovatis acutiusculis, flosculo hermaphrodito te-
nuissimè rugoso acuto; paleà flosculi inferioris brevissime
mucronatà.
Panicum gracile, R. Br., Prod. flor. Nov.-Holl., p. 190.
Loc. : Port Jackson, à la Nouvelle-Hollande.
4. PANICUM AFFINE.
P. spicà composità , partialibus alternis imbricatis, muticis,
'spiculis bifariis ovato-ventricosis, glumá inferiore brevissimá
truncatà, superiore obovatà rotundatà flosculis parum bre-
viore, flosculo inferiore masculo bivalvi; caryopsi ovatà acutàá
læviusculà; culmo vaginato foliisque lineari-attenuatis glabris.
Panicum affine , Nkxs , Agr. bras., p. 118, (desc. optima).
Panicum brizoides , Lamg:, Il. gen. T, p. 170, (non Linn.)
Digitaria affinis, R. et Sch:, Sp. , IT, p. 470.
Panicum paspaloides, Ranni, Agr. bras., p. 45.
Loc. : Lima et Payta sur la côté du Pérou.
112 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
*"** Spicule paniculate.
5. PANICUM MAXIMUM.
P. paniculà racemosà decomposità, verticillatà , erectá , pa-
tulà, pedicellis nudis vel subflore piligeris ; spiculis ellipticis
obtusis cum mucrone, glabris, lzvibus; glumà inferiore ovato-
orbiculatà obtusà vaginante; flosculo masculo bivalvi; caryopsi
rugulosà; culmo erecto, nodis paniculeque ramificationibus
subsericeo - villosis, vaginis subgranulatis foliisque planis gla-
briusculis vel setulosis. Nkrs.
Panicum maximum , Nëèes, Aer. bras., p. 166; Jacq. coll.,
I, p. 76; Zcon. rar., I, 13; Win., Spec. pl., I, p. 349.
Loc. : Bourou, dans les Moluques.
6. PANICUM CONVOLUTUM.
P. paniculà racemosà angustà, ramis alternis contractis
flexuosis, spiculis ovatis, acutis, glabris, nervoso-striatis; glumà
inferiore minimä rotundatà; caryopsi levi; culmo erecto,
stricto, nodisque glabris; foliis strictis, convolutis, acutis,
superius pilosis , basi vaginisque margine molliter villosis.
Panicum convolutum, Par. Bravv., In herb. Willd. Nies,
Agr. bras., p. 173.
Curwus glaberrimus , erectus, cylindricus. Fori setacea convoluta ,
erecta , subpungentia, supernè margineque pilosa , inferiüs glabra ;
vaginis margine villosis. PawicULA ramosa, ramis erectis, alternis.
SPICULÆ sæpiùs geminatæ, inæqualiter pedicellatæ, ovatæ, glaberrimeæe.
Grumæ duc valdé inæquales; inferior minima, scariosa, enervia, vel basi
5-nervia, subrotunda obtusa ; superior ovata, glaberrima, 9-nervia, mutica.
FroscuLus INFERIOR masculus bivalvis; PALEA EXTERIOR, glumæ superori
æqualis et omninó similis. SUPERIOR lanceolata, binervia, complicata „
BOTANIQUE. 113
stamina involvens; SQuamuLæ duæ minimæ, emarginatæ, ad basim utrius-
quelateris filamenti staminis medii. SrAwiNA tria, antheris linearibus dorso
affixis. Ovarium nullum. Fros superior bivalvis, paleis æqualibus , glumà
paleâque flosculi sterilis brevioribus, coriaceis. PALEA INFERIOR seu exterior
ovata, concava, coriacea; enervia. SuPERIOR ovato-lanceolata, complanata,
stamina pistillumque involvens. SQquamuræ duæ, cuneatæ, truncatæ, mem-
branaceæ, enerviæ. Sra{mına tria, filamentis capillaribus, antheris oblongo-
linearibus. Ovarium minüs oblongum glabrum. Srvri duo filiformes ex
apice ovarii nascentes. SriGmATA ovato-oblonga, aspergilliformia , papillis
elongatis, densè et undiqué patentibus.
Loc. : Bourou dans les iles Moluques.
7. PANICUM BICOLOR.
P. paniculà lanceolatà ; ramis patentibus , gracilibus, strictis,
parüm divisis; ramulis paucifloris; spiculis distantibus, ovatis,
acutis, glabris; flosculo neutro, bivalvi; hermaphrodito, gla-
berrimo , nitido; foliis superné villosiusculis , linearibus, apice
convolutis , acutis.
Panicum bicolor, R. Br., Prod. flor. Nov-Holl., p. 191.
Loc. : Port-Jackson.
8. PANICUM SABULORUM.
P. culmis erectis, glabris, superné pubescentibus; foliis li-
neari-lanceolatis, erectis, rigidis, acutis, margine convolutis,
basi vaginisque ciliatis; paniculà lanceolatà, ramulis divisis,
brevibus, patentibus , pubescentibus; spiculis obovatis, obtusis,
altero latere gibbosis, puberulis; glumis ovatis; flosculo her-
maphrodito lævi; flosculo inferiore bivalvi, neutro.
Panicum sabulorum , LAwx., Encycl., IV, p. 74 (ex specimi-
nibus in herb. mus. Parisiensis).
Voyage de la Coquille, — Botanique. Part. II.
15
114 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Curt pedales, basi ramosi, ascendentes, glabri, cylindrici, sub paniculà
puberuli. Forra arctè vaginantia , erecta , rigida, glabra, laminá lineari-
lanceolatà, apice setaceá, rigidà, paululim convolutá; basi vaginisque
margine villoso-ciliatis. Panicuza lanceolata, ramis ramosis patentibus,
puberulis. Seicur.i obovatæ obtusæ, glabræ vel:vix pubescentes. GLumx
inæquales ; inferior subduplo brevior, ovato-subrotunda, trinervia, glabra;
superior ovata, concava, 7-nervia, obtusa, externe pubescens. Froscurus
INFERIOR bipaleaceus, neuter. PALEA EXTERIOR ovata, 7-nervia, vix externe
pubescens , obtusa. IwrEnron plana , binervia , membranacea, lanceolata,
acuta, exteriori subæqualis. Froscurus suPERIOR hermaphroditus , paleis
coriaceis levibus. PALEA INFERIOR ovato-subrotunda , concava, non latere
compressa, enervia, margine convoluta. PALEA SUPERIOR, subplana, con-
voluta , enervia, margine et basi subauriculata. Souawur x duc cuneatæ,
carnosæ, truncalz , enerviæ. STAMINA tria, antheris ovato-subrotundis,
didymis. Ovanrun ovato-oblongum, glabrum. Srvri duo basi approximati
filiformes. SricwarA aspergilliformia, fibrillis approximatis, subdisti-
chis, simplicibus.
Loc. : Près de la Conception, au Chili.
9. PANICUM PUBESCENS.
P. culmo erecto, ramoso, vaginis foliisque mollé villosis ; fo-
liis lanceolatis, acutis, erectis, margine convolutis; paniculis
vix exsertis, brevibus, rachi ramulisque tomentosis; spiculis
subgeminatis, brevé pedicellatis, pubescentibus, ovatis, obtu-
sis; glumà inferiori spiculà quadrupld breviore.
Panicum pubescens, Micu., Flor. Am. bor., 1, p. 49; LaMK.,
Ene., IV, p. 748; Pers., Syn., I, p. 84; Nes, Agrost. bras.,
p. 228.
Var. p. Paniculis angustioribus, ramulis crassioribus brevioribus,
glumä inferior spiculà, dimidio breviore.
Curmi fasciculati, stricti , ramosi, striati, mollé villosi , cinerascentes.
Form erecta, rigida, lineari-lanceolata , acuta, inferiüs vaginaque
BOTANIQUE. 115
striata, undiquè villosa. Payıcuræ paucifloræ, lanceolatæ, ramulis bre-
vibus erectis pubescentibus. Spıcuræ obovatæ, obtuse, pubescentes,
viridescentes, Grows duæ inæquales; Exrerior dupló brevior, ovata,
obtusa, uninervia, vix pilosiuscula. IxrERIOR ovata, obtusa, 7-nervia,
externé pubescens. FLoscurus INFERIOR bipaleaceus neuter. Parea exterior
glumæ superiori similis; interior angustissima , membranacea, enervia.
FrLoscuLus superior hermaphroditus. PALEA INFERIOR ovata, concava,
convoluta , non compressa, enervia, crustacea. PALEA SUPERIOR subplana,
convoluta, margine subauriculata , enervia. SQuAMULÆ duæ, cuneatæ,
truncatæ , carnosæ. SramINA tria, antheris ovatis. Ovarium oblongum,
glabrum. Sryri duo basi distincti, approximati, divergentes, filiformes.
Srıcmara brevia, aspergilliformia, fibrillis densis simplicibus.
Loc. : Ile Sainte-Catherine, sur la cóte du Brésil.
10. PANICUM SCIUROTIS.
. P. culmo ramoso, basi repente, nodis hirsutis; vaginis cilia-
tis, basi é tuberculis hirsutis; foliis cordato-oblongis, acuminatis,
utrinque subvillosis ; paniculà capillari obovatà, rachi ramisque
patenté hirsutis, ramis erecto-patulis, é basi densé fasciculato-
ramosis; pedicellis unifloris; spiculis oblongis, acutis, glabris;
flosculo neutro, bivalvi; caryopsi lzvi. Nirs.
Panicum sciurotis, Nèes, Agr. bras., p. 209 (desc. optima).
Loc. : L'ile Sainte-Catherine, au Brésil.
11. PANICUM MULTINODE.
P. culmo repente, ascendente, geniculis crebris, glabris; va-
ginis internodiis brevioribus, margine piloso-ciliatis; foliis
lanceolatis, acutis, planis, utrinque pilosis; paniculà lanceolatà,
glaberrimà, ramulis fastigiatis, capillaribus; spiculis obovatis,
obtusis, obliquis, gibbis, flosculo inferiori neutro bivalvi, fer-
tili nervoso levi; glumá inferiori ovatà, spiculà duplo bre-
viore.
15.
116 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Panicum multinode, Lawx., Enc., IV, p. 747.
Curwr semipedales, graciles, basi repentes, geniculati, nodis crebris,
æquidistantibus, glaberrimis, cylindricis. Forra, vaginis internodiis bre-
vioribus, glabris, margine piloso-ciliatis, laminis lanceolatis acuminatis,
planis, utrinque pilosis. PanicurA lanceolata, angusta, tripollicaris, ra-
mulis capillaribus flexuosis, fastigiatis, glaberrimis. Sricuzæ obovatæ,
obtusæ, obliquæ, bifloræ, glaberrimæ. Gruw x dux inæquales , insertione
distantes. INFERIOR minor, ovata, trinervia. SUPERIOR obovata , concava ,
navicularis, 5-nervia, margine scariosa. Froscurus INFERIOR neuter, bi-
valvis. PALEA INFERIOR ovata, concava, convoluta, 5-nervia, membrana-
cea, fusca, glumæ superioris subsimilis et equalis. PALEA SUPERIOR angusta,
lanceolata, membranacea, binervia, stamina abortiva involvens. Fros-
cULUs SUPERIOR hermaphroditus , ovatus, latere compressus. PALEA infe-
rior obtusa, valdé concava, latere compressa, coriacea, 5-nervia. PALEA
superior binervia, ovato-lanceolata, obtusa , convoluta. SquanuLx duæ
minimæ, cuneatæ, truncatæ , carnosæ. STAMINA tria. Ovarium obovatum ,
glabrum. Sryrı duo e vertice ovarii nascentes, basi divergentes, forcipi-
formes. STIGNATA juniora.
12. PANICUM MURICATUM.
P. culmo basi .geniculato nodisque glaberrimis; foliis li-
gine
ciliatis; paniculà maximà patente, ramis distantibus , capilla-
neari-lanceolatis, patentibus, planis, vaginisque glabris mar.
ribus, ramosis ; spiculis raris, longè pedicellatis, obovatis, obtu-
-sis, gibbosis; glumà superiore trinervià, paleàque flosculi infe-
rioris tuberculato-hirtis.
Panicum muricatum , Retz, Obs. , IV, p. 18; Wir». , Spec.
pl. Y, p- 348; Nies, Agr. bras., p.207.
Curmi sesquipedales, erecti, geniculati, flexuosi, cylindrici, læves,
nodique glaberrimi, frequentes. Forra, vaginis internodiis brevioribus,
glabris, striatis, margine externà ciliatis, laminis inferioribus lanceolatis,
superioribus lineari-lanceolatis, acutis, planis, ad basim denticulato-
BOTANIQUE. 117
ciliatis; ligulà membranaceä rotundatá. PAxicULA subpedalis, lanceolata,
laxa, ramis alternè fasciculatis, elongatis , erectis, patentibus , ramosis,
capillaribus, glaberrimis, ultimis flexuosis. Spicuzæ obovatæ, subcunei-
formes, obliquè truncatæ, glumis paleáque flosculi sterilis externe tuber-
culosis, sparse pilosis. Gro x duce, inferior duplo brevior, ovata, acuta,
trinervia, glabra; superior obovata , concava , obtusa, trinervia, externè
tuberculata, rigidè pilosa. Froscurus INFERIOR neuter, bipaleaceus. PALES
INFERIOR obovata, glumæ superiori similis, trinervia. PALEA suPERIOR mi-
nima, membranacea. Froscurus supertor hermaphroditus, paleis lævibus,
crustaceis, obtusis; inferior compressa , valdé concava, navicularis, 3-ner-
via, apice tuberculosa; superior planiuscula, binervia , convoluta, ovato-
lanceolata, obtusa. Sramına tria. Ovániuw ét STIGMATA juniora.
Loc. : Bourou, dans les Moluques.
Tt Glumeæ subæquales multinerviæ.
13. PANICUM URVILLIANUM. PI. IX.
P. paniculà racemosà, ramulis elongatis, erectiusculis, rachi-
que villosis; spiculis solitariis vel geminatis, subsessilibus, ova-
tis, sericeo-villosis; foliis linearibus, superioribus filiformibus,
apice setaceo convoluto, vaginisque superioribus retrorsüm
villoso- sericeis ; vaginis inferioribus dilatatis, aphyllis, glabris,
scariosis , laxis.
SURCULI repentes, culmos emittentes ascendentes; undiqué vaginis fo-
liorum tectos, basi vaginis latis, scariosis, laxis, albidis, limbo destitutis,
involutos. Cursus in partibus non vestitis , villosus, pilis retrorsitm spec-
tantibus. Fora inferiora vaginis laxis, superiora adpressis, laminá in
inferioribus superioribusque breviori , in intermediis longissimä ( panicu-
lam superante), angustà, lineari, apice convolutá, filiformi , utrisque pa-
ginis, sed præcipuè inferiori , vaginisque dense retrorsüm sericeo-villosis.
PaxicULA racemosa, subsecunda, ramulis distantibus , inferioribus elon-
gatis filiformibus, superioribus brevioribus subpatentibus, omnibus ra-
chique villosis. SPrcurx inferiores geminatæ, superiores solitariæ, sub-
sessiles , pedicellis brevibus villosis, apice villis longioribus cinctæ, ovatæ.
Grumæ subæquales, ovatæ, acute, subundecimnerviz , externè hirsutæ ;
118 ; VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
margine: membranaceà convolutà, bifloræ. FroscuLus ivrerior bivalvis,
masculus. Palea inferior acuta, sub-novemnervia, dorso sublævis, ad
marginem pilosa, glumis æqualis; superior subæqualis, membranacea,
glabra, binervia. SquanuLæ duæ et Sraxiwa tria, ut in flosculo herma-
phrodito. Froscurus superior inferiore brevior, hermaphroditus. Parea
EXTERIOR coriacea, convoluta, glaberrima, lævis, margine ciliata; INTE-
uon planiuscula, glabra, marginibus complicatis, tenuioribus, subauri-
culatis. Squamuzæ dus, conicæ, infundibuliformes, carnosæ, margine
denticulatà erosá. Stamina tria, antheris oblongo-linearibus, atro-fuscis.
Ovaniuu ovato-oblongum, glabrum. Srvr: duo filiformes. SriGuarA ovata.
Loc. : La Conception, au Chili.
Prance IX. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet grossi; fig. 2,
une des glumes; fig 3, bale externe de la fleur inférieure; fig. 4, bale externe de la
fleur supérieure; fig. 5, bale interne de la fleur inférieure; fig. 6, une des écailles;
fig. 7, une des étamines; fig. 8, bale interne de la fleur fertile enveloppant les or-
ganes reproducteurs; fig. 9, pistil.
ICHNANTHUS. Par. Beauv.
SricuzÆ bifloræ. GLuux duæ subæquales, 5-7 nervis,
muticæ. FLoscuLus iNFERIOR sessilis, bivalvis, masculus
vel neuter, paleà inferiore 5-nervià. FLOSCULUS SUPERIOR
pedicellatus, pedicello interius duabus laminis membra-
naceis oblongis aucto. Pareæ coriaceæ; inferior con-
cava, margine convoluta, 5-nervia; superior plana,
binervia. SQuamuLÆ duæ carnosæ, obconicæ. STAMINA
tria. Ovariüum ovatum, glabrum. Sricwama....
1. ICHNANTHUS FASTIGIATUS. PI. XVIII.
I. culmo erecto pilosiusculo ; foliis , vaginisque glabris,
lanceolatis, acuminatis, margine calloso, revoluto, pubescente;
BOTANIQUE. 119
paniculà erectà, fastigiatà , glabrà, spiculis solitariis vel gemi-
nis, oblongis acutiusculis, glumis subæqualibus 5-7 nerviis,
flosculo inferiori bipaleato masculo vel neutro.
Curwus erectus , striatus , pennà corvinà pauló crassior, pilosiusculus.
Foris vaginis angustis, adpressis, usque ad basim fissis, culmumque im-
perfecté involventibus , sursùm biauriculatis, margine villosis; ligulà bre-
vissimá, pilosà; limbo lanceolato vel oblongo-lanceolato, acuminato, basi
angustato, patente, plano, nervoso, margine calloso reflexo, pilis bre-
vibus albis tecto. Paxicura ampla, 8-10 pollicaris fastigiata, glaberrima,
ramis ternis, binis vel solitariis , alternis, erectis, ramosis, ad basim non
pilosis, ramulis alternis adpressis, spiculis solitariis vel geminatis, altero
pedicellato , ovato-oblongis. GLuux duæ æquales vel subæquales, inser-
tione paululüm distantes , inferior ovato-lanceolata, acuta , 5-nervia ; supe-
rior ovato-oblonga, 7-nervia. FLoscULUs INTERIOR sessilis, bipaleaceus,
masculus, vel potius staminibus imperfectis neuter. Parea inferior glumis
similis et æqualis, 5-nervia ; superior pauló brevior, angusta, membra-
nacea , binervia. Sramına 3, antheris minimis, oblongis, imperfectis. FLos-
CULUS SUPERIOR distincte pedicellatus, pedicello interiüs aucto processubus
duobus auriculæformibus, lanceolatis, membranaceis , obtusis, enerviis,
| inter flosculum hermaphroditum et neutrum positis. PALEx æquales, ob-
tuse, glaberrimæ, coriacez; inferior concava, margine convoluta, 5-nervia;
superior complanata, margine replicatà , binervia. SovawuL duæ obco-
nicæ, Carnosæ, apice concavæ. SrAwINA 3, antheris linearibus. OvaniUM
ovatum, glabrum. STIGMATA...
Loc. : Ile Sainte-Catherine, au Brésil.
Obs. Cette espéce se distingue facilement de l'zchnanthus
panicoides, Pal. Beauv., par ses feuilles plus étroites, par sa pani-
cule à rameaux dressés, fastigiés, très-rapprochés, par ses épil-
lets dont les glumes sont oblongues, presque égales, moins
aiguës. La comparaison des échantillons de cette: espèce con-
servés dans l'herbier du Muséum ne laisse aucun doute sur leur
distinction.
Outre le caractére spécial qui distingue ce genre, cette es-
120 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
pèce me parait encore différer sensiblement des Panicum ,
avec lesquels on pourrait la confondre au premier aspect ;
ce sont particulièrement les Panicum glutinosum , isocaly-
cinum , Mey , et Phragmites, Nèes, qui ont beaucoup de res-
semblance par leur port, mais qui se distinguent, les deux pre-
mières par leurs feuilles ciliées et par les rameaux de la
panicule étalés et barbus à la base, et la dernière par ses feuilles
linéaires lancéolées hispides, et par la fleur neutre de ses épillets
univalve. Enfin les deux appendices qui caractérisent le genre
Ichnanthus,ne sont indiqués dans aucune de ces espéces par
les auteurs qui les ont décrites.
Quant à ces appendices, on leur a peut-étre accordé trop
d'importance en les considérant comme fournissant un ca-
ractére générique. M. Palisot-Beauvois les a regardés à tort
comme représentant une troisième fleur avortée. Ils ne me
paraissent être que des lames membraneuses dépendant du
pédicelle ou de laxe commun de lépillet , et tout-à-fait
semblables à ceux qui existent des deux cótés de laxe des
épillets d'une espéce de Maniscus de lile de l'Ascension que
nous décrirons plus loin. i
Prancue XVII. /chnanthus fastigiatus, de grandeur naturelle. Fig. 1, épillet
entier ; fig. 2, le méme, dont les parties ont été écartées artificiellement ; aa les deux
glumes; 2 fleur inférieure; c fleur supérieure; fig. 3, la fleur supérieure détachée,
montrant à sa base ses deux appendices membraneux , lancéolés, insérés sur le pédi-
celle de cette fleur.
UROCHLO A. Par. Bravv.
SPICULE bifloræ. GLumæ duæ inæquales, acutæ, 5-ner-
viæ. FLoscurus inrertor masculus vel neuter, paleis in-
zqualibus; exterior membranacea, nervosa, 5-nervia,
BOTANIQUE. 121
acuta, glumæ superiori equalis, interior brevior, bi-
nervia. FLOSCULUS SUPERIOR, paleis æqualibus, crustaceis,
subenerviis, externe rugosis, obtusis; exterior concava,
apice aristata , aristá rectà, rigidà, brevi; interior com-
planata, mutica. Squamuzæ 2 cuneiformes, truncatæ.
STAMINA tria. OvARIUM ovatum, glabrum. Srvrx duo, basi
approximati. STIGMATA aspergilliformia, oblonga, densa.
1. UROCHLOA GLABRA.
U. spicis ternis erectis; spiculis ovatis, acutis, glaberrimis, uno
latere alternatim geminatis, rachi pedunculisque angulosis sca-
bris; pedunculis apice dilatatis nudis(involucro setoso nullo )r
longiori flosculum subæquante; glumà inferiore superiore pauló
breviore; paleis flosculi inferioris neutri valdèinæqualibus, inte-
riore minimà ; paleis flosculi hermaphroditi obtusis æqualibus,
externé rugosis; caule debili, foliis pilosis.
Curuus gracilis sesquipedalis vel bipedalis, glaberrimus, levis, ad
nodos villosus. Forza linearia, acuta, plana, utriusque lateris pilosa ; va-
ginà elongatá, striatá, glabrá, margine ciliatå ; ligulä e pilis densis rigidis.
INFLORESCENTIA spicis 3-4, alternis erectis, rachi triangulari ad an-
gulos asperá et subciliatà : spiculis geminatis, pedunculis inæqualibus
angulosis, ad angulos asperis , apice dilatatis, longiore spiculas æquante ;
pilis rigidis nullis sub spiculas,
SPICULEÆ ovatze-lanceolatze, acutæ, nervosæ, glaberrimæ, bivalves, biflorze.
Gru duæ, lanceolatæ, 5-nerviæ, concavæ, non carinatæ, vix inæquales,
exteriore paululüm breviore. FLos iNFERIOR neuter subunipaleaceus. Pa-
LEA exterior glumæ interiori aequalis, lanceolata, 5-nervia ; superior bre-
vissima, subrotunda, binervia. FLos surerion fertilis, paleis coriaceis,
paleà flosculi inferioris involutis et omninó inclusis , etiam aristà. PALEA
EXTERNA ovato-oblonga, concava, enervia, margine coriaceo, externè
rugosa, apice breve aristata , aristà setaceà , rectà, rigidà. PALEA INTERNA
Foyage de la Coquille. — Botanique. Part, IL 16
VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
122
exteriori æqualis, plana vel vix concava et paleæ exteriori valdé
adpressa: SquamuLæ 2 truncatæ. OvaRIUM ovato-oblongum. STamINa et
SricuaTA delapsa.
Loc. : Bourou , dans les Moluques.
Obs. Cette espèce diffère de l Urochloa panicoides, figurée par
Palisot de Beauvois, et des échantillons conservés dans l'herbier
du Muséum , r? par les glumes et les bales de ses épilletspar-
faitement glabres ; 2° par l'absence des soies roides qui, insérées
sur le sommet des pédoncules, environnent chacun des épillets;
3 par la glume inférieure qui égale presque la glume supé-
rieure, tandis que dans l Urochloa panicoides, elle est beaucoup
plus courte.
ECHINOCHLOA, Par. Bravv. :
Spicurx biflore. GLumæ duæ valdè inæquales, supe-
riore longiore acuminatá vel aristatà. FLoscuLus INFERIOR
neuter uni vel bivalvis, paleis membranaceis, inferiore
nervosá , in aristam elongatam denticulatam desinente.
Froscurus surerror hermaphroditus, bivalvis, paleis
chartaceis, in fructu induratis, muticis, inferiore
quandoqué mucronatà.
1. ECHINOCHLOA CRUS-GALLI.
Echinochloa crus-galli. Koew. et Scauur., Spec. , Il, p. 478.
Panicum crus-galli, Linn., Flor. suec. spec. 55; R.Br. Prod.
flor. Nov.-Holl., p. 191; N&rs , Agr. bras., p. 255.
Loc. : Port Jackson, à la Nouvelle-Hollande.
t
BOTANIQUE. 123
OPLISMENUS. Par. Bravv.
Orthopogon , R. Br. Panici Spec. Liny.
Sricuzx biflore. Gruwx duæ subinæquales acumi-
nato-setigeræ, inferiore minore longius aristatà. Fros-
CULUS INFERIOR neuter vel masculus, uni-bivalvis, paleà
inferiore apice sæpius mucronatà vel brevé aristatà ;
SUPERIOR hermaphroditus, paleis chartaceis muticis, in
fructu.induratis ; squamulz obovata.
1. OPLISMENUS SETARIUS.
O. culmo compresso, foliis lanceolatis glabris; spicis alternis,
brevissimis, sessilibus, rachi spiculisque vix pubescentibus;
glumis aristatis, inferioris aristà spiculis triplo longiore, su-
perioris brevissimà.
Oplismenus setarius, Roew. et Scnuzr., Spec., IL, p. 481.
Panicum setarium , Pers., Syn., I, p. 825 Law. , Ziustr.,
p. 170 ; Porn. Ænc. méth., IV, p. 741.
Curwus basi repens geniculatus et radicans, apice ascendens, levis,
compressus. Forra lanceolata, plana, glabra vel vix superiüs pilosa, va-
ginis brevibus laxis, basi inflatis. INFLORESCENTIA, spica composita uni-
lateralis, longè pedonculata, gracilis, spicis brevissimis, distantibus,
sessilibus, è spiculis 2 ad 3 approximatis.
Seicurz ovatz, bifloræ ; glumis paleáque inferiore flosculi sterilis pubes-
centibus. Grow duæ paululüm inæquales, spiculà breviores, ovato-lanceo-
latæ, aristatæ, 5-nerviæ, margine ciliatæ; inferior brevior, longiüs aristata,
aristà spiculà duplò longiore; superior major, aristà brevi spiculam sub-
æquante. FLosc. INFERIOR masculus. PALEA externa ovata , acuta , mutica ,
7-nervia, viridis; externé pubescens margineque ciliata, inferiorem fo-
vens membranaceam oblongam, binerviam, apice pubescentem. Squa-
16.
124 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
wur nullæ. SramiNA 3, antheris linearibus. Frosc. SUPERIOR hermaphro-
ditus, paleis coriaceis, convolutis, albidis, glabris, subenerviis (nervis
versus apicem solummodo distinctis, 5 in valvulà externá, 2 in internä).
PALEA EXTERNA ovata, acutiuscula , margine convoluta. PALEA INTERNA lan-
ceolata, convoluta. SquawurE dus cuneiformes, truncatæ. STAMINA 35
filamentis basi dilatatis. Ovarium oblongum, acutum. Srvri duo basi
approximati. STIGMATA aspergilliformia, fibrillis simplicibusundiquèdensè
insertis.
Loc. : Ile de Taiti, pointe de Vénus.
2. OPLISMENUS HIRTELLUS.
O. culmo geniculato compressiusculo, foliis lanceolatis gla-
bris, vaginis longé ciliatis; spicis alternis elongatis; spiculis uno
latere geminatis, sessilibus, ad basim pilis brevissimis cinctis;
glumis aristatis , glabris , margine ciliatis , inferiore longiüs aris-
tatà.
Oplismenus hirtellus, Rorx. et Scmurr., Spec., IT, p. 181.
Orthopogon hirtellum , R. Bx., Prod., p. 194.
Panicum hirtellum , LixN.; Swartz, Obs., p. 35; Wirin., Spec.,
I, p. 340.
Curwus repens, geniculatus, ascendens, striatus, compressiusculus ,
uno latere canaliculatus, glaber; Forra lanceolata , acuminata, glabra,
vaginis margine longè et dense ciliatis. [xrLonzscEvTIA folia vix superans,
è spicis alternis elongatis composita; spicæ unilaterales, spiculis distan-
tibus, geminatis,
SPicüuLx geminatæ, sessiles, lanceolatæ, ad basim pilis brevibus cinctæ,
aristis inæqualibus. GLumæ subæquales, spiculà breviores , glabræ, mar-
gine ciliatæ. [xrertor lanceolata, 5-nervia, apice subulata, longè aristata ,
aristá glumà duplo longiore. Superior ovata, acuta, 7-nervia ,aristá brevi
paleam floris. sterilis. vix æquante. FLosc. INFERIOR sterilis, neuter,
omnino vacuus, paleà exteriori ovato-lanceolatà , acutá, viridi, 7-9 nervià,
externé pilos, interiori angustá, brevi, membranacea , subenervi. FLosc.
SUPERIOR hermaphroditus, inferiori brevior, paleis coriaceis glabris, con-
BOTANIQUE. 125
volutis, externá ovato-lanceolatà, interná lanceolatà. Squamuræ minime;
truncatæ. STaMINA tria, antheris oblongis. Ovarium oblongum. Srvr1 duo.
STIGMATA aspergilliformia.
Loc.: Offack, ile Waigiou.
3. OPLISMENUS BURMANNI.
O. culmo compresso, lavi; foliis lanceolatis, pilosis; inflo-
rescentià terminali lateralibusque longé pedunculatis, gracili-
bus, spicis alternis, oblongis, compositis; rachibus setis albidis,
elongatis, spiculas involucrantibus , hirtis; spiculis geminatis,
alterá sessili, abortivà, alterà brevi pedicellatà, fertili; glumis
pilosis, aristatis, aristà exteriore spiculà quadrupló longiore;
interiore brevissimà.
Oplismenus Burmanni , Kunta., Nov. gen. et Spec., I, p. 106.
Oplismenus Burmanni et Oplismenus humboldtianus, Nèrs.
Agr. bras., p. 264. ;
Panicum bromoides, Lamk., Ill., 1, p- 170.
Orthopogon Burmanni, R. Br., Prod., p. 194.
Panicum hirtellum , Burm., Fl. indica, p. 24; tab. 12, fig. 1.
Panicum Burmanni , Rexz; Obs., III, p. 10; Wiuro, Spec.,
I, p. 339.
Curuus levis , gracilis , compressus, geniculatus. Foxia lanceolata , acu-
ta, pilosiuscula, vaginis brevibus, margine brevi ciliatis. INFLORESCENTIA
terminalis et lateralis axillaris, pedunculis gracilibus, elongatis, suffulta ,
spicis alternis oblongis composita. Spicæ unilaterales, rachi plano setis
basi tuberculosis, albidis vel fulvis, spiculis longioribus , inferrüs hirto.
SPICULE geminatæ, alterá sessili, alterá brevissime pedunculatá ; sessili
abortivà vacuà, pedunculatà fertili biflorà; rachis pedunculique pilis
longissimis, rigidis, hirti, involucrum mentientibus. SPICULÆ FERTILES
biglumæ, biflorz. GLuwx subæquales, paleis breviores, ovatæ, 3-5 nerviæ,
margine dorsoque pilosze, apice subemarginatæ, aristatæ, aristæ sub
126 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
apice glumz insertæ, filiformes, asperæ, inæquales ; arista glumze exterioris
spiculà quadrupló longior, interioris spieulam pauló superante. Fros
INFERIOR unipaleaceus, vacuus, paleà interiori nullà; palea externa
glumacea, virescens, superné longé pilosa, 5-nervia, subapice brevi
aristata. Fros superior bipaleaceus, paleis coriaceis, albidis, glabris,
convolutis, subenerviis, externa 5-nervia, interna binervia. STAMINA 3,
imperfecté evoluta. Ovarium minimum oblongum. Sryr1 2. STIGMATA
nulla. (An delapsa? an flos masculus et planta dioica? Stigm. deerant in
floribus etiam junioribus.)
Loc. : Bourou , dans les Moluques.
Obs. Les légéres différences sur lesquelles M. Nées s'est fondé
pour distinguer l'espéce américaine de celle de l'ancien conti-
nent ne me paraissent pas suffisantes pour établir deux espéces.
En effet, nos échantillons ont déjà la taille élevée et les épis
nombreux (5 à 9), indiqués comme un des caractères de l’ Opirs-
menus humboldtianus, is n'en diffèrent que par le rachis com-
mun, glabre vers sa base, mais trés-cilié vers son extrémité.
ISACHNE. R. Bn.
SricuLÆ bifloræ. Grumæ duæ, æquales, membranaceæ,
obtusæ. Froscurr æquales , bivalves, chartacei, obtusi,
mutici. INrerror masculus, Superior brevé pedicellatus,
hermaphroditus, paleis rigidioribus. Squamuræ duæ car-
nose truncate. STAMINA tria. Sryzr duo. SricMaTA
oblonga aspergilliformia, fibrillis longis. Carvopsis pa-
leis induratis tecta.
1. ISACHNE AUSTRALIS.
I. paniculà lanceolatà , simplici , pauciflorà , ramis pedicellis-
BOTANIQUE. 127
que distantibus capillaribus, flexuosis; spiculis ovato-subglo-
bosis, glabris; foliis linearibus , rigidis, olii utrinqué g ema
ubita -asperis; culmo erecto, glabro.
Isachne australis, R. Br., Prod. flor. Nov.-Holl., p. 196.
Loc. : Port-Jackson, à la Nouvelle-Hollande.
STENOTAPHRUM rue.
Panici et Rottboelle Spec. Liny. et auct.
Spiculæ bifloræ, rachi communi complanato, exca-
vato immersæ. Growx duæ, valdè inæquales; inferior
( rachi respectu externa), brevissima, scariosa ; supe-
rior spiculæ subaqualis , membranacea, subseptem-
nervia. Froscurr æquales, bivalves, paleis acutis, co-
riaceis, margine membranaceis convolutis. INFERIOR
masculus, paleis rigidioribus. SquamuLx duæ carnosæ,
truncatæ. STAMINA 2-3. SUPERIOR hermaphroditus. Ova-
RIUM ovatum, acuminatum. Sriu duo basi proximi.
SricmaTA oblonga, undique fibrillis elongatis raris
tecta. Carvopsis paleis convolutis coriaceis involuta.
1. STENOTAPHRUM DIMIDIATUM.
S. culmo repente, stolonifero, compresso, glabro; foliis dis-
tichis, linearibus, planis, obtusis, subtruncatis, vaginis com-
pressis, margine villosis; spicà complanatà, rachi plano,
carnoso, flexuoso, excavato; spiculis solitariis, geminatis
vel 3-5 racemosis, in qualibet excavatione racheos.
128 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Var. a. Spiculis 3-5 racemosis in qualibet. excavatione, rudimento
filiformi inter flosculos quandoquè interposito.
Stenotaphrum complanatum , Nkxs, Agrost. bras., p. 93, et
Stenotaphrum glabrum , Var. B. ejusdem , p. 94.
Rottboella complanata, Swarrz, Naturf. mag. zu Berl., IV,
p: 89, tab. 5, fig. 1; Rom. et Scnurr., II, p. 785.
Panicum dimidiatum, Linn., Syst. veg, ed. XIIL, p. 90;
Wirr»., Spec., I, p. 339; Rerz, Obs., VI, p. 23 ( Non Burm.,
Flor. ind., p. 25, tab. 8, fig. 3, ex icone.)
Rottboella dimidiata , Lamk., Iust. p. 205, tab. 48, fig. 1. A.
Var. 6. Spiculis subconjugatis in qualibet excavatione racheos.
Stenotaphrum glabrum , "Tw. Fund. agr., p. 175; NèEs,
Agr. bras., p. 9a.
Stenotaphrum americanum , Scmnaxx Plant. rar. horti Mo-
nac., p. 98, tab. 98.
Rottboella dimidiata , Linn. Suppl., p. 114; Wirxp., Spec.
plant., 1, p. 466; Swanrz, loc. cit. fig. 2; Mica., Flor. am.
bor. I, p. 6o (ex speciminibus); Rorx. et Scnurr. , II, p. 786.
. Far. y. Spiculis solitariis, pedicello spiculæ alterius externé posito,
acuto , nudo, vel spiculam abortivam sustinente.
Stenotaphrum sarmentosum, Nèes, Agr. bras., p. 93.
Rottboella stolonifera , Pomer,, Encycl. IV, p. 310; Romm: et
Scnurr. , IT, p. 784.
Rottboella de Lamk: Encycl. , IV,p. MUUSA p. 205,
tab. 48, fig. 1,
Cunwus repens, apice ascendens, ramosus, basi geniculatus, com-
pressus, glaberrimus, è nodis radicans, in var. « scepiüs elongatus, in var.
: et y. brevior, ramis fasciculatis.
Fori disticha; vaginis compressis, æquitantibus, laxis, scariosis, mar-
BOTANIQUE. 129
gine supernè villosis; ligulà pilosá; laminá lineari, planà vel complicatà,
obtusá, rotundatà vel subtruncatá, glaberrimá, sæpiüs coriaceà. Spicæ
terminales bi-tripollicares, rachi magis minusve lato et crassiore, in var.
a. angustiore flexuosà submembranaceà, in var. 8 et y latiore crassiore
rigidà valdé excavatà. Spiculæ in var. «. subquinæ, spicas breves, rachi
adpressas et excavationibus semi-inclusas, efformantes; in var. 8. gemi-
natæ, rachi immersæ, interiore sessili, exteriore pedicellatà, pedicello
rachi adpresso et spiculæ subæquali; in var. y. solitariæ, spiculà pedi-
cellatà deficiente vel abortivà et pedicello nudo, acuto , rigido.
SricuLÆ ovate, acute, glaberrimæ, bivalves, biflorze. Grow dus;
inferior, racheos respectu exterior, minima, vix quartam partem spiculæ
æquans, scariosa, truncata; superior rachi adpressa, spiculæ æqualis,
ovata, acuta, novemnervia, rigida. FLoscurus INFERIOR masculus bival-
vis. Pale: coriaceæ, ovatæ, acutæ, convolutæ; exterior quinquenervia,
dorso planiuscula; interior binervia tenuior. SquawuLE dus carnosæ,
truncatæ. STAwiNA 2-3, antheris oblongis. FLoscuLus surEmroR herma-
phroditus ; Paleæ, Squamulæ, et Stamina ut in flosculo inferiore. Ova-
RIUM ovatum, acuminatum , glabrum. Sryri. duo filiformes, basi appro-
ximati. STIGMATA ovato-oblonga, undiquè longè fibrillosa. Camiopsis
ovata, levis, paleis convolutis coriaceis inclusa.
Loc. : var. a, l'ile Maurice; var. 6, de l'ile Sainte-Catherine,
sur la côte du Brésil; var. y, du port Jackson, à la Nouvelle-
Hollande? et de Rio-Janeiro.
Les passages entre les trois variétés que j'ai indiquées sont
tellement insensibles, qu'il m'a été impossible d'admettre les es-
pèces fondées sur les caractères tirés du nombre des épillets
qui sont réunis sur chaque article du rachis. Je n'ai pu ob-
server sur aucun des nombreux échantillons de diverses contrées
que j'ai examinés le rudiment filiforme que Swartz indique entre
les deux fleurs dans son Rottbælla complanata , et que M. Nees
reconnait pour ne pas exister dans tous les épillets; je pense
donc que toutes ces espéces ne sont que des modifications de
formes d'une méme plante qui croit dans presque toutes les
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. 11. 17
130 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
parties du globe, dans les Etats-Unis d'Amérique, dans toute
l'Amérique équatoriale, jusqu'aux environs de Buenos-Ayres,
au Cap de Bonne-Espérance , à Madagascar, aux iles de France
et de Bourbon, dans l'Inde et les Moluques, et méme au Port-
Jackson, d'aprés un échantillon recueilli par M. d'Urville; cet
échantillon a cependant une telle ressemblance avec ceux du
Brésil, que je crains qu'il n'y ait quelque erreur dans l'éti-
quette, d'autant plus que cette espéce n'est pas citée par
M. Brown dans son Prodrome.
TRICHACHNE. Nèes.
Acicarpa Rapni. Panici Spec. Kuwrn.; Milit Spec. Swanrz;
Wirrp..
Spicurx biflore. Growx duæ inæquales, inferiore
multo minore, scariosà vel membranaceà, uninervià,
quandoque acuminatà subaristatà. FLoscuLus INFERIOR
univalvis neuter, paleà membranaceà acutà. Froscurus
SUPERIOR bivalvis hermaphroditus, paleà inferiore co-
riaceà convolutà (non induratà cartilagineà), acutà, vel
acuminatà in aristam rectam desinente. SQUAMULÆ cu-
neatæ truncatæ. Sryrı usque ad basim distincti. Sric-
mata oblonga aspergilliformia. Ixvorucnuw nullum.
1. TRICHACHNE INSULARIS.
Tr. culmo erecto, lxvi; foliis linearibus, acuminatis, sca-
briusculis, vaginis sparsé pilosis; ligulà truncatá; paniculà
erectà , fastigiatà , coarctatà ; spiculis lanceolatis, densé sericeo-
villosis.
Trichachne insularis, Nkxs, Agrost. bras., p. 86.
Monachne unilateralis, Rozm. et Scaucr., II, p. 468.
BOTANIQUE. i 131
Panicum leucophæum, Kuntu, Nov. gen. et Spec., I, p. 97.
Panicum insulare , Meyer, Flor. essequeb., p. 6o.
Milium villosum, Swawrz, Prod. flor: ind. occ., nm» o ;
Wiro., Spec., I, p. 361.
Andropogon insulare , Lixw., Spec. 408.
Raniczs fibrosæ è basi culmi repente nascentes. Curwus erectus, sim-
plex, compressus, levis. Forra ad basim culmi approximata brevia;
superiora distantia longiora, culmo breviora; vaginis inferioribus
brevibus, superioribus | elongatis striatis pilosiusculis; laminis. linea-
ribus acuminatis, planis, scabriusculis. Pawicura, culmo erecto nudo
gracili suffulta, tripollicaris, coarctata, ramis fastigiatis, angulis pu-
bescentibus; pedicellis inæqualibus, longiore spiculas subzequante.
SricuzÆ geminatæ pedicellatæ, lanceolatæ, villosissimæ, pilis sericeis,
spiculà longioribus, mollibus. GLumæ dus valdè inzquales; INFERIOR
minima, squamæformis, scariosa, enervia, ovata, truncata, glaber-
rima; Superior lanceolata, angusta, acuta, 7-uervia, subplana, dorso
margineque villosa, pilis marginalibus longioribus. FroscuLus inferior
univalvis. Parea lanceolata, acuta, glumæ superiori equalis et formå
similis, 5-nervia, villosa et margine longiüs pilosa. Froscurus superior
hermaphroditus, glaberrimus, fusiformis. PALEA INFERIOR lanceolata,
acuta, convoluta , trinervia, coriacea, fusca ( mutica ). PALEA SUPERIOR
lanceolata, acuta, convoluta, binervia, coriacea, fusca, non margine
auriculata. SquAmULz? SrAwiNA 3, antheris lineari-oblongis. Ovarium
ovatum. Sricmara oblonga, aspergilliforma. Cariopsis oblonga, gla-
bra, lævissima, alba, paleà superiori involuta nec corticata, non
sulcata.
2. TRICHACHNE CIMICINA.
Tr. culmo erecto, glabro , superné nudo, ad nodos villoso;
^b ; Sup , ?
foliis filiformibus, basi ciliatis, vaginis( inferioribus præsertim)
villosis; spicis. geminatis, erectis; spiculis geminatis, breviter
D , 5S] o ?
pedicellatis, acutis, glumis acuminatis, margine villosis; flos-
culo inferiore aristato, aristà rectà palez dimidiam partem vix
æquante. E
$e
17.
132 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Axonopus cimicinus, Par. Beauv., Agr. p. 12 ; Romm. et
Scnuurr., II, p. 317.
Panicum cimicinum, Rxxyz , Obs., HI, p. 9; Wirrp., Spec.,
I, p. 344.
Curus erectus, tripedalis, vix pennam corvinam superans, cylindri-
cus, lævis, basi vaginis longissimis involutus, superné nudus gracilis.
Forra distantia , culmo breviora; vaginis elongatis, adpressis, inferiori-
bus villosis, superioribus levibus, vix prope laminam pilosis; laminis
filiformibus, elongatis, convolutis, glabris. INFLORESGENTIA , spicae duce
erectæ, tri-quadripollicares, rachi striato, piloso. SPICULÆ ovato-oblongæ,
bifloræ, geminatæ, brevi pedicellatæ, pedicellis inæqualibus, adpressis.
Gruwx duæ inæquales, glabræ, margine ciliatæ; INFERIOR ovata, acuta,
aristata, trinervia, margine brevi ciliata ; Superior oblonga, 7-nervia ,
nervis exterioribus submarginalibus, brevi aristata, margine longè ci-
liata. Fros iNrErIOR masculus subbivalvis. PALEA EXTERIOR 5-nervia, ova-
to-lanceolata, acuta, mucrone brevi superata (non aristata), glabra; INTE-
ion brevissima, plana, cuneiformis, truncato-lacerata. SouAwULE duse
magnze , membranaceæ, cuneiformes , profunde bilobæ, lobis acutis, paleà
interiore longiores. SrAwINA 3, antheris oblongis. FLos superior herma-
phroditus, paleis chartaceis æqualibus paleamque floris sterilis æquanti-
bus; ExrERIOR ovato-acuminata , b-nervia, apice setigera , setà dimidiam
partem paleæ æquante, nervis lateralibus externis ciliolatis; INTERIOR lan-
ceolata, acuminata, binervia, margine inferiüs biaurieulata. SQUAMULÆ
dug minime, cuneatæ, truncato-emarginatæ, Carnosæ. STamINA 3,
antheris oblongo-linearibus. Ovarium oblongum glabrum. Sryri duo
ex apice ovarii divergentes, deindè paralleli. SrıcmaTa aspergilliformia ,
oblonga, fibrillis raris, simplicibus, subdistichis.
Loc. : Ile de Bourou, dans les Moluques.
GARNOTIA.
Speicure uniglumæ bifloræ. Gruma unica trinervia
lanceolata, apice aristata; flosculissubæqualis. Froscurvs
inFErIOR univalvis, neuter, palea lanceolata trinervia
.5
BOTANIQUE. 133
mutica. FroscuLus superior bivalvis hermaphroditus,
paleis chartaceis convolutis lanceolatis muticis; infe-
rior uninervia, superior binervia, margine basi auricu-
lat. SouauuL E duz truncatæ ciliatæ. STAMINA tria. Ova-
RIUM glabrum. Sri basi approximati paralleli. Sric-
MATA plumosa elongata.
Gramen culmo simplici, foliis planis, lineari-subu-
latis; paniculà interruptà contractà, ramulis verti-
cillatis erectis, verticillis remotiusculis; spiculis utro-
que latere ramulorum geminatis, inæqualiter brevi
pedicellatis ; linearibus, glabris, ad basim tantüm pi-
losis.
J'ai dédié ce genre à M. Garwor, l'un des médecins de la
marine attachés à l'expédition de /a Coquille, qui a pris une
part active aux recherches zoologiques faites durant ce voyage.
1. GARNOTIA STRICTA, PL XXI.
G. culmo foliisque glaberrimis , vaginarum ore pilosà, foliis
lineari-subulatis, strictis, planis; paniculà interruptá, con-
tractà, ramulis erectis, verticillatis ; spiculis linearibus, glabris,
nervis denticulatis, basi fasciculo pilorum instructis; aristà
glumà triplo breviore.
Curmi erecti simplices, magnitudine pennæ corvinz, cylindrici, gla-
berrimi, è rhizomate repente fasciculatim nascentes. Forra inferiora
breviora, superiora elongata, panicule subæqualia, erecta, rigida;
vaginæ culmum | arcté amplexantes et usquè infrà paniculam feré totum
involventes, glabræ, ad ligulam pilosc ; limbus linearis, planus, striatus,
glaberrimus, 3-4 linearum latus, apice in foliis superioribus longé su-
bulatus. PAxicULA 8-pollicaris, contracta et interrupta, ramulis erectis ,
fastigiatis , semi-verticillatis, glabris. Sercure lineares geminatæ, utro-
que latere alternantes , inzequaliter pedicellatæ, pedicellis glabris.
GLuma unica, lanceolato-subulata, trinervia, nervis validis, deuticu-
134 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
latis, medio in aristà glumà triplo breviore rectà desinente, lateralibus
ad basim fasciculo pilorum instructis. FLoscULUS INFERIOR univalvis ,
neuter; paleà glumæ subæquali et conformi, muticà, trinervià, nervo
medio tenuiore basi evanescente, lateralibus carinatis, denticulatis. Fros-
cuLUs suPERIOR hermaphroditus, bivalvis, paleis subæqualibus, glaber-
rimis; inferior paululum longior, lanceolata, acuta, carinata, uninervia ;
superior convoluta, binervia, nervis vix distinctis, margine basi bi-
auriculata. SQuamuLæ duæ oblongæ, truncatæ, angulis ciliatæ. STAMINA
tria, filamentis brevibus, antheris linearibus. Ovarium oblongum gla-
brum. Sryri basi approximati breves. Srıemara disticha, oblongo-linearia,
fibrillis simplicibus.
Loc. : Ile de Taiti.
Obs. Ce genre, voisin, par les caractères les plus importants,
des Paspalum , en différe beaucoup par la forme générale de ses
épillets , par la nature plus molle des bales de la fleur fertile, en-
fin par la présence de l'aréte qui termine la glume. Ce dernier
caractère, et le petit nombre des nervures de la glume et de la
bale de la fleur stérile, le distinguent du genre Leptocoryphium
de M. Nées'. Ces caractères, joints à un aspect trés-différent ,
suffisent pour distinguer ce genre des deux que nous venons de
citer.
Prance XXI. Garnotia stricta, de grandeur naturelle. Fig. 1, un epillet vu de
profil et dont la glume est légèrement écartée; fig. 2, glume vue extérieurement;
fig. 3, la méme vue intérieurement ; fig. 4, bale de la fleur stérile; fig. 5, bale
externe de la fleur fertile; fig. 6, bale interne de la même fleur; fig. 7, les deux
écailles; fig. 8, pistil entouré des étamines; fig. 9, ovaire déjà développé, à moitié
mûr.
HELOPUS. Tri:
Milium. R. Br.
SrpicuLE bifloræ. Gruma unica, acuta, mutica. Fros-
cULUS INFERIOR univalvis, neuter, paleà glumæ æqua-
* Agrostographia brasiliensis, p. 83.
BOTANIQUE. 135
li et conformi. Froscurus superior brevior, bivalvis,
hermaphroditus, paleis cartilagineis, obtusis; infe-
rior mucronata vel aristata, aristà setaceà brevi, inclusá,
persistente. SquamuLæ duæ truncatæ. STAMINA tria. STYLI
duo. Sricmara oblonga aspergilliformia. Cariopsis pa-
leis induratis inclusa.
i. HELOPUS PUNCTATUS.
: H. paniculæ racemis simplicibus, alternis, erectis; rachi tri-
quetrá culmoque supernè pubescente; spiculis geminis ovato-
lanceolatis , acutis, pilosis ; foliis lineari-lanceolatis gläbris.
Helopus punctatus, Nies, Agr. bras., p. 16.
Helopus pilosus, TRIN, Agr., p. 104.
Milium punctatum, Linn.; Wio., Spec. plant. 1, p. 359;
R. Brown, Prod., I, p. 188. ;
Loc. : Lima.
THUAREA. Per.-Tu.
Sprcuræ bifloræ in rachi dilatatà serie simplici in-
sertæ, unilaterales, sessiles; inferiores hermaphroditæ;
superiores masculæ. Gruma unica, racheos respectu ex-
terna, septem-nervia, spiculæ subæqualis. Froscurus
INFERIOR (rachi adpressus), bivalvis, masculus vel
neuter (in spiculis superioribus), paleis membrana-
ceis, inferiore glumæ simili. FLOsSCULUS SUPERIOR, seu
racheos respectu externus, bivalvis, paleis æqua-
libus coriaceis. Squamuræ duæ basi connatæ, mem-
branaceæ, bidentate. Sramına tria. Ovarium oblon-
gum, acuminatum. Sryur duo approximati. STIGMATA
VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
136
è fibrillosa. Cariopsis paleis inclusa et
undique long
rachi induratà involuta.
1. THUAREA MEDIA.
'TH. spiculà infimà hermaphrodità , alteris masculis, glu-
mis paleis rachi nodisque villosis ; foliis lineari-lanceolatis va-
ginisque glabris.
Thuarea media? R. Brown. Prov. Flor. Nov.-Holl., p. 197.
Cuzmus ascendens, basi geniculatus, glaber, nodis villosis. Forra
disticha, rigida, glaberrima, lineari - lanceolata; folio superiori spa-
thaceo spicæ «equali. Spica terminalis, simplex, brevis ( semipolli-
caris), subsessilis, rachi coriaceo compresso peduneuloque villosis.
Sricuæ 4-5 unilaterales, serie simplici solitariè insertæ, sessiles,
imiles ; inferior hemaphrodita; superiores masculæ.
approximatæ, diss
obtusa,
SpictrA INFERIOR : GLuMA rachi opposita, membranacea, ovata,
7-nervia, externé pilosa. FLoscuLUs INFERIOR rachi adpressus, mas-
culus , bivalvis. PALEA INFERIOR glumæ subsimilis, villosa, 5-nervia. Su-
PERIOR angusta binervia, membranacea, glabra. SrAwINA tria, antheris
linearibus. Squamucæ et Ovarium nulla. FroscuLUs SUPERIOR glumæ
æqualis, bivalvis, paleis coriaceis ; inferior ovata, concava, apice vil-
losa, 5-nervia; superior ovato-lanceolata, convoluta, binervia, apice
villosa. SovAMuL x duæ basi connatæ, bidentatæ, membranaceæ. STAMINA
tria. Ovarium oblongum , fusiforme, apice attenuatum. Sryur duo, basi
approximati. SriemaTa oblonga, undiqué fibrillosa , fibrillis elong
flavis. Seicur.x suPERIOnEs inferioribus similes quoad glumas paleasque ;
paleis solummodo tenuioribus, flosculis utrisque masculis vel inferiore
atis ,
neutro.
Loc. : Taiti et Borabora, dans les iles de la Société; Offack ,
dans l'ile Waigiou; Nouvelle-Irlande.
BOTANIQUE. 137
PASPALUM. Liny.
Paspalus , FLucc.; Nèes.
SPICULÆ geminatæ, unilaterales, bifloræ, univalves.
Gruma unica, paleis brevior, quandoque minima. Fros-
CULUS INFERIOR glumz oppositus, univalvis, neuter, pa-
leà membranaceá, planiusculà. Froscurus superior her-
maphroditus, bivalvis, paleis chartaceis, in fructu
cartilagineis induratis, obtusis, muticis. Squamurx
duæ carnosz, truncata. Sramina tria. Srvux duo. Sric-
MATA oblonga, undiqué fibrillosa.
S 1. Spicis conjugatis.
1. PASPALUM CONJUGATUM.
P. foliis planis, glabriusculis , margine scabris; vaginis com-
pressis, glabris , ciliatis; spicis binis conjugatis, rachi trique-
trá rectà spicularum solitariarum imbricatarum ferè latitudine,
glumà ciliatà, paleisque suborbiculatis , acutiusculis.
Paspalum conjugatum, Swarrz, Flor. ind. occ., Y, p. 133;
Wua., Spec. pl., L, p. 333; Kunta, Nov. gen., I, p. 91.
Paspalus conjugatus, Fiucc., Monog., p. 102; Nies, 4er.
bras., p. 44.
Paspalum ciliatum, Lams., Ill., Y, p. 175; Po., Enc. méth.,
V, p. 29.
Loc.: Lima, au Pérou.
Foy age de la Coquille. — Botanique. Part. 11. 18
138 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
2. PASPALUM ARENARIUM.
P. foliis lanceolatis glabris vaginisque longé ciliatis, ciliis
mollibus; spicis geminis , alternis, approximatis , rachi spiculis
pauló angustiore, paniculà flexuosà ; spiculis geminatis, glumà
uninervià paleisque orbiculatis , levibus vel puberulis.
Paspalus arenarius , SCHRAD. in SCHULT., Mant., Il, p. 173;
Nèes, Agr. bras., p. 54.
Paspalum debile? MUnLENB., Desc. gram., p. 91:
Loc. : Ile Sainte-Catherine, au Brésil.
3. PASPALUM VAGINATUM.
P. vaginis distiche imbricatis, ore barbatis, foliis angustis,
acutis, aite ; spiculis geminatis, rachi triquetrá, dorso planà ,
Cet) solitariis angustiore , glumà 5-nervià paleisque ellipti-
cis, acutis.
Paspalum vaginatum, Swartz, Flor. ind. occ., 1, p. 135;
Kunru, Nov. gen., I, p. 91.
Paspalus vaginatus , FLucc., Monog., p. 108; Nizs , Agrost.
bras., p. 62.
Far. p. Glumá inferiore accedente minimà, ovatá, acutà, enervià.
Paspalus vaginatus, var. y, Nèes, loc. cit.
Loc. : Var. a, Lima, au Pérou; var. $, la Conception, au
Chili.
Obs. La variété &. qui, par la présence de la seconde valve
de la glume, devient un vrai Panicum et prouve combien ces
BOTANIQUE. 138
deux genres différent peu l'un de l'autre, était déjà indiquée à
Monte-Video par M. Nées; elle se trouve au Chili , presque sous
la méme latitude.
$ 2. Spicis pluribus alternis, simplicibus.
4. PASPALUM DILATATUM.
P. culmo glabro, foliis planis, linearibus, glabris, vaginis
ore barbatis; spicis pluribus, alternis; rachi planá, rectà , spi-
culis geminis quadrifariis angustiore , glumà paleáque externà
ovatis , acutiusculis, margine lanatis.
Paspalum dilatatum , Porr., Encycl.; Kuntu, Rev. Gram. $
pl. X.
Paspalus platensis, Lixx, Hort. berol.,p. 49; SPRENG, Syst.
veg., I, p. 247.
Paspalus ovatus, Nkxs,, Agrost. bras., p. 43.
Loc. : La Conception, au Chili.
5. PASPALUM CONSPERSUM.
P. foliis planis, margine scabris, utrinque pilosis, ' vaginis
glabris, striatis, fauce barbatis; spicis pluribus, rachi planá,
spiculis quadriseriatis angustiore, basi barbatà; glumá paleà-
que exteriore obovatis, acutiusculis, 5-nerviis, paleà glabrà vel
pubescente.
Paspalus conspersus, Scarab. in Sonrr. , Mant., TL, p. 174;
Nkzs., Agr. bras., p. 74.
Var. 8. Spiculis glabris, culmo crassiori. Nes, loc. cit.
Loc. : Var. 8, ile Sainte-Catherine, sur la cóte du Brésil.
18.
140 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
6. PASPALUM COMMUTATUM.
P. culmo erecto simplici, foliis vaginisque inferioribus. pi-
losis, superioribus glabris vel sparse ciliatis; spicis quaternis
alternis, rachi dilatatà, subtus concavà, subciliatà, spiculis
duplo latiore; spiculis solitariis, glumà paleñque inferiore
obovatis, glabris, trinerviis.
Paspalus commutatus, Nes, Agr. bras., p. 59.
Paspalum dissectum , LINN., Syst. nat., M, p. 86? Non Spec.
plant. i
Loc. : Environs de Payta, au Pérou.
$ 3. Spicis digitatis.
7. PASPALUM REIMARIOIDES. Tab. XX.
P. spicis quaternis, filiformibus, erectiusculis;-rachi planà
sinuosà, angustà; spiculis geminatis, applicatis, lanceolatis,
margine pilosis; glumà minutissimä, squamuliformi, vix
conspicuá; culmo glabro geniculato, altero latere canalicu-
lato; foliis linearibus, margine denticulatis, asperis, vaginis-
que glabris, ligulà membranaceà truncatà. `
Curmus bipedalis, glaberrimus, ascendens, basi geniculatus, uno latere
canaliculatus, nodis glabris fuscis, inferioribus tumidis, supernè nudus
filiformis. Forra , vaginis inferioribus laxis, superioribus adpressis , gla-
berrimis, carinatis, margine scariosis; ligulà mémbranaceá, glabrà, ob-
longå , truncatà, erectà; laminà lineari , 3-4 pollicari , 2-3 lineis latà, gla-
berrimá, margine denticulatà, glabrâ. Sricæ quatuor bis geminatæ,
approximatæ, erectiusculæ, filiformes , quadripollicares et ultrà, rachi
angustá, planà, sinuosà, nervosà, glabrá; spiculis geminatis, alterà
pedicellatà , paribus alternantibus , erectis, infra rachim applicatis.
Spicur.z lanceolatæ , acutæ , latere plano nervoso, altero convexo levi.
BOTANIQUE. 14i
Gruma unica, minutissima, squamæformis, scariosa, obtusa, spiculà
octotiès brevior, vix basim flosculi hermaphroditi tegens. FLOSCULUS INFE-
RIOR neuter, univalvis; palea lanceolata, 5-nervia, dorso plana, margine
pilosà floseulum superiorem involvens. FLoscurus superior hermaphrodi-
tus, bivalvis. PALEA EXTERIOR glumæ superposita , uninervia , lanceolata,
membranacea, albida. PALEA INTERIOR lanceolata , membranacea, pellu-
cida, inclusa, binervia, nervis vix distinctis, margine convoluta. Squa-
XUL dus truncatæ, glabræ. Sramına tria. Ovarium ovato-lanceolatum ,
glabrum. Sryrı duo basi approximati, filiformes. SriGwATA ovato-ob-
longa, fibrillis undique insertis simplicibus.
Loc. : Oualan, dans les iles Carolines; havre d'Offack, dans
l'ile Waigiou, l'une des iles des Papous; Taiti, dans l'archipel
de la Société.
Prancne XX. Paspalum reimarioides, de grandeur naturelle. Fig. r, deux épillets
grossis; fig. 2, un épillet dont on a écarté les diverses parties; fig. 3, glume; fig. 4,
bale de la fleur inférieure; fig. 5, bale inférieure de la fleur supérieure; fig. 6, bale
supérieure de la même fleur; fig. 7, écailles; fig. 8, pistil entouré des filets des
étamines.
OLYR A. Linx.
Sricuzæ monoiéæ, unifloræ; femineæ superiores ;
mascula inferiores. Sricuzæ mascuzæ : Grow. nulla.
ParzÆ duæ equales, inferiore trinervià, subulatà vel
apice setigerà, superiore binervià, muticá. SouAMULE
tres cuneatz, truncatæ. SPICULÆ FEMINEZ : Grow due
apice subulatæ, subsetigeræ, inæquales, 3-5-7-nerviæ.
Pareæ subæquales, coriaceæ vel cartilagineæ, in-
feriore 5-nervià, superiore 2 vel 6-nervià. SQUAMULÆ
tres. Sramına nulla. Ovarium glabrum, ovatum. Srvu
142 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
duo basi proximi vel connexi. Sricuara. maxima, pen-
nata, ramulis laxis, ramosis. Canvopsrs paleis indura-
tis obtecta.
r. OLYRA VENTRICOSA.
O. foliis oblongo-lanceolatis, acuminatis, vaginisque glabris,
margine. asperulis, ligulà oblongà, integrà, rigidà; paniculà
oblongà, erectà, composità, medio interruptà, ramulis. verti-
cillatis, superioribus fœmineis spiculisque hirsutis, inferiori-
bus masculis spiculisque glabris; spiculis foemineis ventricosis ,
glumis ovatis, utráque apice subulatà , aristatà , paleis: scrobi-
culatis.
Olyraventricosa, Nies, Agr. bras., p. 303.
Loc.:: L'ile Sainte-Catherine, sur la côte du Brésil.
Obs. Cette plante ne diffère de la description donnée par
M. Nées que par la ligule trés-grande qui termine la gaine et
qui est appliquée contre le chaume, au-dessus de l'origine du
pétiole trés-court qui supporte la feuille; sur les bases des tiges
les plus grosses, cette ligule est bilobée; mais sur les tiges plus
minces elle est entiére. Nos échantillons conviennent du reste
parfaitement à cette description, et surtout à celle de la va-
riété 8. Suivant ce méme auteur, cette espèce diffère surtout du
micrantha par ses feuilles plus longues et plus étroites, et par
ses bales.scrobiculées, caractères qui existent en effet dans la
plante recueillie. par. M. d'Urville.
Je ferai observer que dans cette plante, ainsi que dans la
suivante, j'ai toujours observé trois écailles cunéiformes tron-
quées, soit dans les épillets mâles, soit dans les femelles : dans
les premiers elles alternent avec les étamines; dans les seconds
elles sont placées symétriquement autour de l'ovaire.
BOTANIQUE. —— 143
E OLYRA HUMILIS. Tab. XXII.
O. foliis ovato-oblongis , acuminatis, subpetiolatis, glaucis,
vaginis margine ciliatis, subpilosiusculis, ligulà nullà; paniculà
terminali brevi, pauciflorà, rachi ramisque levibus, spiculis
foemineis solitariis ad apicem. ramorum , glumis oblongis 5-7-
nerviis, inferiore longius subulato-aristatà, paleis lævibus, infe-
riore basi et apice sericeo-villosà.
Olyra humilis, Nëes, Agr. bras., p- 304.
Curwi numerosi, fasciculati, e rhizomate tenui annulato ascenden-
tes, semipedales vel pedales, graciles, simplices, sub paniculà trigoni ,
leves, glaberrimi. Forni; vaginis internodiis dupló brevioribus, culmum
arcte amplexantibus, striatis, margine ciliatis , inferioribus laminå desti-
tutis, squamæformibus; ligulà nullà vel brevissimá, annulum pilosum
efformante; limbo brevissime petiolato , ovato-oblongo, acuminato , plano
vel margine revoluto , inferiüs glaucescente, glaberrimo , striato , nervis
circiter novem æqualibus, parallelis. PAxicura angusta, bipollicaris , pau-
ciflora, ramis fastigiatis, solitariis vel geminatis; spiculis fœmineis soli-
tariis ad apicem ramorum, pedunculo dilatato insertis ; masculis inferiori-
bus, pedicellis lateralibus capillaribus solitarié vel geminatim insertis.
— SPICULÆ rokwiNEx unifloræ. GLUME duæ membranaceæ, virides, oblon-
gæ, acuminatæ, 5-nerviz, glaberrimæ, apice subulato-aristatæ, aristá
glumæ inferioris dupló longiore, glumamque superante. FroscuLus brevis-
simé stipitatus, stipite obconuico, villoso. Pareæ duce æquales; inferior
glumàá inferiore recepta, coriacea, ovato-lanceolata, concava, margine
subconvoluta, 5-nervia, basi et apice sericeo-villosa ; superior tenuior,
lanceolata, obtusa, concava, glabra, 6-nervia. SquamuLæ tres breves,
truncatz, superiüs incrassatæ, duæ paleæ exteriori oppositæ, tertia paleæ
interiori, Ovarium minimum, ovatum. STYLI duo, basi subconjuncti, fili-
formes. SriGxaTA. paleis longiora, ramosissima, ramulis subdistichis. —
SPICULE mascuLæ unifloræ, glumis nullis. PALEÆ duæ subæquales, lineari-
lanceolatæ, inferiore apice brevi aristatá, trinervià, superiore acutá,
binerviä. SquAwULZ tres obovatæ, cum staminibus alternantes, vel potiüs
144 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
duæ ad latera staminis exterioris, et altera inter stamina interiora posita.
Sramrwa tria, filamentis brevibus, antheris oblongo-linearibus; duo paleæ
binerviæ opposita, tertium paleæ trinerviæ vel exteriori.
Loc. : Ile Sainte-Catherine, sur la cóte du Brésil.
HIEROCHLOK. Gurr.
Secure trifloræ. Grumæ dux subæquales, muticæ,
uni vel trinerviæ ( paleis longiores, læves, splenden-
tes). Froscur bivalves; laterales seu inferiores masculi,
triandri; intermedius vel superior hermaphroditus,
diandrus. Pareæ inferiores tri-quinquenerviæ, sæpiùs
aristatæ; superiores binerviæ, apice bifidæ, in flosculo
hermaphrodito sæpiùs uninerviæ, integre. SQUAMULE
duæ ovatæ, acute, oblique, integra. Sramma tria,
antheris oblongo-linearibus perfectis, in flosculis in-
ferioribus, duo, antheris sæpius minimis, ovatis, effetis,
in flore superiore. Ovarrüm ovatum, glabrum. Srvui
duo filiformes, basi approximati. Sriemara elongata,
undique fibrillosa.
1. HIEROCHLOE ANTARCTICA. Var. Redolens. Tab. XXIII.
H.-culmo foliisque glaberrimis, ligulà maximà , membrana-
ceà , truncatà , foliis lineari-subulatis, apice convolutis, rigidis;
paniculà lanceolatà, inferiüs interruptá, superius racemisque
densis oblongis, spiculis imbricatis, splendentibus, glumis
glaberrimis, lanceolatis , acutiusculis , paleis longioribus , supe-
riore basi trinervià; paleis inferioribus 5-nerviis, hirsutis,
"d infra apicem aristatis, lateralium aristis glumis longio-
ribus.
BOTANIQUE. 145
Avena redolens , »'Urv., Flor. des iles Malouines SD 180;
Pers., Syn., I, p. 100.
Holcus redolens? Van., Symb. bot., II, p. 102.
Hierochloe antarctica , var. redolens? Rasp., Ann. sc. obs., II,
p. 83.
Holcus redolens, Vonsr., Prod., n° 563 (ex notis R. Br., in
Prod. fl. Nov.-Holl., p. 209 ).
Cori fasciculati , bipedales , quibusdam repentibus basi geniculatis ,
cylindrici, læves, vaginis longissimis foliorum vestiti, nodique glaber-
rimi. Foris erecta, glaberrima, vaginis striatis, lævissimis, superne laxis,
ligulà membranaceá , oblongä, truncatä, maximá, laminis lineari-subu-
latis, convolutis , rigidis, subpungentibus, superioribus longioribus. Pa-
NICULA lanceolata, racemis densis, inferioribus distantibus patentibus ,
superioribus approximatis, rachi communi glabro , ramis, ramulis pedi-
céllisque pubescentibus. Sricur.r approximate , subimbricatze , splenden-
tes, flavescentes, triflorze. GLumx duæ subæquales, lanceolatz, carinatæ,
levissimze, splendentes, inferiore plerumque breviore, uninerviá, supe-
riore paululim longiore, basi tantüm trinervià. Froscuri tres; duo infe-
riores approximati , subsessiles, masculi; superior vel intermedius pedi-
cellatus, minor, hermaphroditus vel potiüs foemineus. FLOSCULI MASCULI,
paleis æqualibus, glumis brevioribus; inferiore 5 nervià, apice scariosá,
truncatà, pilosà, dorso marginibusque longiüs hirtà, sub apice integro
aristatà,aristà rectá, paleze dimidiam partem subæquante; superiore mem-
branaccà, binervià , nervis ciliatis, bifidà. Souawur s duæ approximate,
ovato-lanceolatæ, acutæ, integrae, glaberrimæ. STAMINA tria, filamentis
capillaribus , antheris oblongo-linearibus , polline repletis. Ovann rudi-
mentum, vel minimum ovatum, stylis etiam deficientibus, vel stylis duobus
brevibus, stigmatibus nullis. FLOSCULUS HERMAPHRODITUS minor, pedicel-
latus. PALEA INFERIOR paleis floseulorum masculorum similis, aristà tan-
tüm breviore, mucroniformi, PALEA SUPERIOR oblongo-lanceolata , integra,
uninervia , carinà ciliatà. Souawurx duæ , stamine intermedio deficiente.
STAMINA duo, filamentis capillaribus brevibus, antheris minimis, ovatis,
abortivis et vacuis. Ovaniuw ovatum, acutum, glaberrimum. Sryrı duo
approximati , quandóque basi subconnexi, filiformes. SriGwaTA oblonga,
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part, LI. 19
146 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
elongata , cylindrica, undiquè fibrillosa. Car1opsis obovato-oblonga, basi
styli mucronata, haud sulcata.
Loc. : Trés-fréquente aux iles Malouines.
Obs. Parmi les légéres modifications dans le port et dans les
caractères des épillets que présentent les Hierocaror del hémi-
sphère austral, il est difficile de savoir où doivent sarréter les
variétés et les espèces. L’ Hierochloe antarctica de la Nouvelle-
Hollande diffère de la plante que nous décrivons par sa panicule
plus lâche, ses feuilles non enroulées et ses glumes toutes deux
à une seule nervure. L'Æolcus redolens de Forster parait avoir
le même port que la plante de la Nouvelle-Hollande, avec des
glumes semblables à celles de notre plante; enfin, I Holcus redo-
lens de Vahl, qui se rapproche, par la forme de sa panicule, des
échantillons rapportés par M. d'Urville, en diffère par ses glu-
mes, dont la carène est denticulée. C'est cette dernière variété
qui nous parait se rapprocher le plus de la plante des Malouines
et de celle des terres Magellaniques, recueillie par Commerson.
Prancar XXIII.. A et B, deux échantillons des deux extrêmes de grandeur de l’ Hie-
rochloe redolens, de grandeurnaturelle. Fig. 1, un épillet séparé; fig. 2, une des fleurs
enveloppée de ses bales; fig. 3, la petite écaille qui est à la base de ces fleurs en a,
fig. 2; fig. 4, bale supérieure de ces fleurs; fig. 5, une étamine complètement déve-
E ces accompagnée des deux écailles; fig. 6, une étamine non développée; fig. 7,
une des écailles; fig. 8, ovaire complètement avorté d'une des fleurs máles; fig. 9,
un autre pistil moins complètement avorté; fig. ro et 11, bale supérieure de la fleur
hermaphrodite; fig. 12, pistil accompagné des écailles et des deux étamines avortées;
fig. 13, cariopse avant sa maturité complète , avec les écailles et les étamines.
EHRHARTA. Sma.
Smicuzæ triflore. Grumæ subæquales, flosculis bre-
viores , multinervii. FLoscurr INFERIORES univalves , neu-
BOTANIQUE. Mg
tri, paleà cartilagineâ, muticà, vel subulato-aristatà ,
multinervià. FroscuLus superror intermedius, bivalvis,
hermaphroditus. Pang membranaceæ, subæquales,
muticæ, enerviæ. SQUAMULÆ tres membranaceæ, cu-
neatæ. STAMINA sex. Ovaniuw ovatum, glabrum. Sryu
duo. Sriemara penicellata, brevia.
1. EHRHARTA URVILLEANA. PI XXIV.
E. culmo geniculato, compresso, foliis linearibus, mollibus,
planis, vaginisque glabris; paniculà pauciflorà, laxà, pedicellis
simplicibus, geminatis vel ternis, patentibus; paleis flosculo-
rum lateralium oblongo-lanceolatis, acuminato-aristatis, trans-
versé rugosis, margine dorsoque denticulatis, aristà paleam
æquante, rectà , rigidà.
Ehrharta urvilleana, Kuntu, Rev. Gram., p: 189, tab. 6.
Curuus simplex, basi geniculatus, lævis, compressus. lori glaber-
rima; vaginis internodiis longioribus , carinatis, striatis, margine
scariosis; ligulis membranaceis, scariosis , laceratis; laminis linearibus,
culmo longioribus, mollibus, planis. Panıcura seu racemus terminalis,
foliis brevior, pauciflora (8-12 flora), bipollicaris, spiculis distantibus ,
pedicellis simplicibus , geminis vel ternis, patentibus , flexuosis , sufful-
tis. SPICULÆ oblongo-lanceolatæ, 4-lineis longe, absque aristis. GLUMÆ
duæ inæquales , ovatæ, acutæ, paleis dupló breviores, inferiore breviore,
5-nervià, superiore majore, 7-nervià. Froscuzr duo inferiores unival-
ves, neutri, processu membranaceo, apice fasciculo pilorum ornato, basi
stipati. Parr; flosculorum inferiorum oblongo-lanceolatæ, coriaceæ,
5-nerviæ, apice acuminatæ, in aristá rectà, rigidà, denticulatà, paleam
æquante, desinentes, lateribus transversè plicatæ, basique duobus fasci-
culis lateralibus pilorum ornatæ; rudimentum minimum, oblongum,
quandóque in axillá paleæ superioris. FroscuLus terminalis, intermedius,
bipaleatus; paleis membranaceis muticis, ovatis, acutis, flosculis exte-
19.
148 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
rioribus brevioribus, 5-nerviis. SquAwUuL x tres, cuneatæ, membranaceæ,
apice laciniato-dentatæ. SrAwrINA sex paleis breviora, filamentis brevibus,
antheris oblongis. Ovaniuw. ovatum, subglobosum , glabrum. Sryzr duo
breves , cylindrici. SricuarA penicelliformia , terminalia. Cariopsis fusca
compressa , ovato-lanceolata , embryone parvo.
Loc. ; L'Ile Sainte-Hélène.
Prawcne XXIV. Ehrharta urvilleana, de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet
entier grossi ; fig. 2, le méme dépouillé des glumes, et dont les bales ont été écartées;
fig. 3, base de la bale stérile supérieure montrant le rudiment de fleur qui les accom-
pagne; fig. 4, une des écailles; fig. 5, une des étamines; fig. 6, pistil; fig. 7, ca-
riopse.
BOTANIQUE. 149
CYPERACÉES, CYPERACEAE.
CARICÉES, CARICEÆ.
CAREX.
Frores monoici vel dioici, spicati : Mascuzr triandri,
rarius diandri, squamá unicá tecti; FOEMINEL squamá
tecti et urceolo inclusi. Urcrorus binervis, sæpiùs
compressus, apiceque bidentatus. Ovanruw inclusum ,
sæpè stipitatum, subtrigonum. Srvrus simplex, ur-
ceolo inclusus. Sricmara tria vel duo exserta, filifor-
mia, aspera.
1. CAREX OVALIS.
C. spiculis androgynis, infernè masculis, approximatis, sub-
senis, ovalibus; stigmatibus duobus ( quandòque tribus); squa-
mis lanceolatis, urceolum æquantibus; urceolis ovatis, com-
pressis, striatis, marginatis, denticulatis, apice bidentatis;
foliis planiusculis; culmo acutè trigono, scabro.
Carex ovalis, Goop. Trans. linn. soc. , IL, p. 148; SCHKUBR,
Caric., ed. Gall., p. 148, tab. B, fig. 8; Decano, 77. fr., III,
p- 110; Bot. gall., I, p. 490.
150 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Varietas minor; culmo humili, subquadripollicari , foliis breviore,
spicà denså vix octo lineis longå.
Carex Macloviana , »'Unv. Flor. des Malouines , p. 28.
Loc. : Dans les lieux secs des iles Malouines.
Obs. Une comparaison attentive des échantillons des îles Ma-
louines avec ceux de Franceet ayec la figure deSchkuhr ne permet
pas de distinguer ces plantes; elle ne diffère de la plante euro-
péenne que par ses dimensions moindres dans toutes ses parties.
2. CAREX SIMILIS.
C. foliis linearibus, planis, subcarinatis, apice subulatis, culmo
triquetro, striato, scabriusculo, longioribus; spiculis androgynis,
inferné masculis, subsenis ,'sessilibus, alternis, ellipticis (etiam
junioribus), superioribus approximatis; squamis ovatis, acutius-
culis, squariosis, nervo unico viridi, urceolos superantibus ; ur-
ceolis ovato-lanceolatis, vix bidentatis, nec marginatis, nec
denticulatis; stigmatibus binis.
Carex similis n'UnvirLE. Flor. mal., p. 28.
Loc: Le long des torrents aux iles Malouines.
Obs. Cette espèce ressemble beaucoup au Carex curta. Elle
en a le port et la forme des fruits, mais elle en diffère par plu-
sieurs caractères qui nous ont eng gagé à conserver l'espèce éta-
blie par M. d'Urville,
1° Son chaume est beaucoup plus court que les feuilles; il a
environ six pouces, et les feuilles ont à peu prés un pied de
long, tandis que dans le Carex curta de France, le chaume
égale ou. dépasse les feuilles.
2° Les épis sont plus rapprochés les uns des autres, surtout
BOTANIQUE. 15
vers l'extrémité, et sont plus gros et moins allongés dans leur
jeunesse que ceux du C. curta.
3° Les écailles sont plus longues que les urcéoles, quelles re-
couvrent complétement.
Cette espèce diffère donc autant du Carex curta que beau-
coup d'autres espéces généralement admises de ce genre diffé-
rent les unes des autres.
3. CAREX MUHLENBERGII.
C. spicà cylindricà, densà ; spiculis androgynis apice mas-
culis, ovatis, approximatis, quandoque basi ramosis, bracteis
longis, filiformibus ; squamis ovatis , subulato-aristatis ; urceolis
compressis , planiusculis, subrotundis , marginatis, denticulatis,
multinerviis, apice bidentatis, squamis longioribus, divergen-
tibus; stigmatibus binis.
Carex Muhlenbergii, Scm&uun, Car., tab. Yyy, fig. 178;
Wirio., Spec. IV, p. 231; Pers., Syn., II, p. 537; Pursu., For.
am. , 1, p. 36; Munrzws., Desc. gram. , p. 221 ; Ecxior., Bot.
of south Car., IL, p. 529.
Carex vulpinoidea , Mic., FT. bor. am. IL, p. 169.
Loc.: Environs de la Conception au Chili.
Obs. Cette espèce s'accorde bien par tous ses caractères avec
les échantillons du Carex vulpinoidea de l'herbier de Michaux,
et avec la description du Carex MuAlenbergii de Schkuhr. Elle
n'en diffère que par sa taille plus élevée et ses épillets plus rap-
prochés et plus gros; les formes de toutes les parties sont par-
faitement identiques.
152 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
4. CAREX CRYPTOSTACHYS. PI. XXV.
C. racemo composito, axillari, subradicali, foliis quintupló
breviore; spicis androgynis, apice masculis, distantibus, pedun-
culatis , deflexis, linearibus; flosculis inferioribus 5-6 fœmineis,
remotiusculis, non imbricatis ; squamis ovatis, acutiusculis,
multinerviis, scariosis, urceolis obovato-fusiformibus, apice bi-
fidis, striatis, dupló brevioribus; stigmatibus tribus; flosculis
superioribus masculis, paucis, approximatis , arcté imbricatis ,
flosculum foemineum vix æquantibus; foliis linearibus carinatis,
coriaceis, striatis, apice subulatis, longissimis.
Rurzowa apice ascendens, vaginis foliorum laceratis tectum , fuscum ,
radices elongatos subsimplices emittens. Cursus brevissimus foliis ap-
proximatis, tristichis, involutus. Forr linearia, coriacea, longissima ,
sesquipedalia , vel subbipedalia , valdé carinata , Striata, glaberrima, basi
quatuor lineis lata , apice angustata , subulata et subfiliformia. Scapus ex
axillis foliorum inferiorum nascens, solitarius vel geminatus, foliis quin-
tupló brevior, spicas androgynas, quatuor ad octo, sustinens, basi bracteà
subulatá vaginante suffultas. Spıcæ brevé pedunculatæ, laxæ, basi foemi-
neæ, apice masculæ, glaberrimæ. FLORES rogwINEI quinqué ad sex, dis-
tantes. SQuamæ ovatæ, acuminatæ, basi amplexicaules , scariosæ, ner-
vosæ, urceolis dupló breviores. UncEori obovato-fusiformes, nervosi,
nervis lateralibus majoribus, asperis, apice bidentati. Ovarium, jàm
evolutum, stipitatum, trigono-subglobosum, angulis medio foveolá notatis.
SrYLus filiformis, urceolum æquans. SriGwaTA tria filiformia , divergentia,
circinata, aspera. FLORES MASCULI spiculam minimam ad apicem spicæ
foeminez efformantes, sessilem, urceolo floris fæminei breviorem, arctè
imbricatam. SQuamæ ovato-lanceolatæ, acutæ, nervosæ, approximatæ,
spiculam subæquantes. Sramina tria in axillà cujusque squamæ, filamen-
tis liberis, squamas paulò superantibus, antheris oblongo-linearibus.
Loc. : Offack dans l'ile Waigiou, l'une des iles des Papous.
BOTANIQUE. | 358
Pl. XXV. Carex cryptostachys , de grandeur naturelle. Fig. 1, un des épis fe-
melle à la base et mâle au sommet; fig. 2 , extrémité mâle de l'épi; fig. 3, une des
écailles qui accompagnent les fleurs femelles; fig. 4, fleur femelle renfermée dans
son urcéole; fig. 5, fruit sorti de l'urcéole; fig. 6, le même coupé longitudinalement.
5. CAREX ACAULIS. Pl. XXVIII A.
C. spicà masculà unicà, terminali , ovatà , squamis lanceo-
latis , acutis, staminibus monadelphis; spicis foemineis, sub-
ternis, approximatis , ovato-subglobosis, sessilibus, vel brevis-
simè pedunculatis, erectis, inter folia lineari-subulata, carinata,
rigida, patentia, subimmersis; squamis ovato-oblongis, uni-
nerviis; urceolis ovatis, acutiusculis, bidentatis; stigmatibus
binis.
Carex acaulis. D'Unv. Flor. des Malouines, p. 29.
Planta minima stolonifera, caule brevissimo, foliis rigidis, tristichis,
patulis, apice curvatis, lineari-subulatis, acutis, carinatis, substriatis;
vaginà membranaceà lacerâ. Spicx congestæ subsessiles foliis bre-
viores et subimmersæ; spica mascula unica, terminalis, pedicellata ,
erecta, ovata, bracteà ovatà acuminatá suffulta. Squamæ imbricatæ
oblongo - lanceolatæ, acutæ, mucronatz, spicæ subzquales, fuscæ ,
nervo medio viridi. Sramina tria, filamentis sæpiùs plùs minüsve con-
natis, monadelphis. Spicæ fœmineæ, ovato -subglobosc, subternæ,
approximatæ , brevi pedicellatæ, pedicellis vaginis foliorum immersis.
Squamæ imbricatæ , ovato-oblongæ , obtusæ, fuscæ , margine scariosæ,
albidæ, nervo medio viridi, urceolum subæquantes. UnckoLus ovali-
fusiformis, apice bidentato , dentibus brevissimis obtusis, glaberrimus,
striatus , vix compressus. Ovariun inclusum, ovatum. SryLus urceolum
paululàm superans. Srıcmara duo filiformia, villosa.
Loc. : Iles Malouines; fréquent dans les lieux secs.
Voyage de la Coquille. — Botanique. Part. II. 20
154 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Obs. Cette espèce se rapproche des Carex saxatilis et mucro-
nata de Schkuhr, par plusieurs de ses caractères et surtout
par ses Hu à irm stigmates; elle diffère de tous les deux par
sa tige extrémement courte, et par ses épillets cachés entre des
feuilles assez larges, RM et étalées; elle se distingue en
outre du C. saxatalis par les écailles ds épis máles, hs lon-
gues, aigués et légérement mucronées; du Carex mucronata ,
par la forme des épillets , par les CES des épillets femelles
plus obtuses , et par les utricules non ciliés.
Planche XXVIII. / Carex acaulis, de grandeur naturelle. Fig. 1, une des
écailles de l'é épi mäle; fig. 2, deux étamines réunies par leurs filets; fig. 3, trois éta-
mines unis de méme par les filets ; ; fig. 4, une des écailles des é épis femelles; fig. 5,
pistil renfermé dans l'urcéole.
6. CAREX FUSCULA. Pl. XXVIII, fig. D.
C. foliis radicalibus, rigidis, recurvis, caule nudiusculo bre-
vioribus , vel Re ; spiculis fastis , ovato-oblongis, fomi-
neis subter approxi nes brevissimè pediocin erectis, foliis
longissimis , subulatis , suffultis; squamis ovatis, aristato-mu-
cronatis, KOTE pa subæquantibus ; stigmatibus ternis;
spiculà erii solitarià, squamis obovatis, scariosis, brevè
mucronatis.
Carex fuscula. D'Unv. Flor. des Malouines, p. 28.
Ramoza squamislaceratis, nigrescentibus, tectus, radices fibrosas, nigras
emittens. CAULIS erectus, basi foliosus, supernè nudus, vel folio solita-
rio præditus. Forra approximata , ibtd breviora vel sepé caule hu-
miliore longiora (ut in icone) , rigida, carinata, recurva, acuta , gla-
berrima » margine nervoque medio retrorsùm — S vel idu
BOTANIQUE. 155
simus vaginis foliorum immersus vel semi-pedalis nudus, vel sesquipe-
dalis folio medio præditus, obtuse triqueter, lævis. Sercurz approximate,
ovato-oblongæ, fuscze , erectæ, subsessiles , pedicello vaginà bractearum
incluso, fœmineæ subternz, masculo solitario. Bracreæ longissime,
inferior foliacea, tribus ad quinque pollicibus longa, patens; superiores
angustiores et breviores, culmum attamen longè superantes. SQUAMÆ
florum foeemineorum ovatæ, obtuse, fuscæ, margine scariosæ, nervo
medio viridi desinente in mucrone rigido squam: dimidiam partem
æquante ; florum. masculorum squamæ longiores , obovatæ, obtuse, vix
mucronatz. SrAwrNA tria, filamentis liberis capillaribus. Unckorus ovato-
fusiformis, lævis, apice bidentatus. Sricmara tria.
Loc. : Iles Malouines, dans les lieux secs.
Obs. La planche XX VIII, fig. B, représenteun des deux échan-
tillons rapportés par M. d'Urville; ils sont l'un et l'autre très-
petits, la tige ne s'élevant pas au dessus des feuilles qui envi-
ronnent les épis; c'est sous cette forme que M. d'Urville parait
l'avoir observée et qu'il l'indique dans sa Flore des Malouines.
Depuis la gravure de cette planche, j'ai trouvé, parmi les plantes
recueillies aux iles Malouines par M. Gaudichaud , d'autres
échantillons qui appartiennent certainement à la méme espéce,
mais dont les tiges s'élèvent à 6 pouces ou méme à 1 pied et 1 pied
et demi. Les feuilles et les épillets ont exactement la méme forme.
Cette plante se rapproche beaucoup d'un Carez, rapporté du
détroit de Magellan par Commerson, que M. Défontaines
a désigné dans l'Herbier du Muséum, sous le nom de C. fusco-
atra; mais dans cette plante, les épis sont beaucoup plus
gros. Les femelles sont au nombre de 4 à 5, et les inférieurs
distinctement pédicellés; enfin les bractées inférieures, moins
larges, dépassent à peine lépi mâle. Les écailles des fleurs fe-
melles sont moins arrondies, presque tronquées au sommet.
Il y a aussi des rapports marqués entre cette plante et le Ca-
rex extensa de Goodenough, mais la forme et la couleur des
20.
156 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
épillets les distinguent facilement ; cependant c'est auprès de
cette espèce que la plante que nous décrivons doit venir se ranger.
Planche XXVIII. B. Carex fuscula, de grandeur naturelle. Fig. 1, une des
écailles des épis mâles; fig. 2, une des écailles des épis femelles; fig. 3, un pistil
renfermé dans son urcéole.
7. CAREX CHILENSIS.
C. caule tripedali folioso , foliis linearibus , longissimis; spicis
foemineis subquaternis, distantibus, ovato-oblongis, sessilibus,
inferioribus folio caule longiore suffultis , superioribus. brac-
teå subulatàá, spicam vix superante; spicà masculà solitariá ,
cylindricà ; squamis fœmineis lanceolato-subulatis, basi dilata-
tis, urceolum fusiformem, acutum , bidentatum, superantibus;
masculis subulatis , acutissimis; stigmatibus duobus.
Cauris simplex, erectus, trigonus, tripedalis et forsan ultrà. Forra in-
feriora, ignota; e basi caulis folium unicum longè vaginans, vaginå
pedali membranaceä, laceratà , limbo lineari longissimo tripedali et in-
completo. Forra FLORALIA quinque, inferior sesquipedale caulem su-
perans , secundum semipedale caulem æquans, superiora caule breviora
spicam vix superantia, subulata. Serc FOEMINEZÆ quinque sessiles,
oblongz , erectæ , apice quandóque masculæ, superiores presertim. Spica
MASCULA linearis cylindrica. SQUAMÆ MascuLÆ lineari-subulatæ, acutissi-
mæ, flavescentes. SQUAME FOEMINEÆ basi latiores , subauriculatæ , apice
acuminato-subulatæ, acutissimæ, urceolum superantes. Ünckorus lævissi-
mus, coriaceus, fusiformis, rostro bidentato, dentibus acutis. Frucrus
globosus, stylo filiformi urceolo æquali superatus. SriGwaTA duo? di-
vergentia.
Loc.: La Conception, au Chili.
Obs. Je ne trouve aucun Carex décrit qui ait les caractéres
remarquables de cette espèce; sa grande taille et ses feuilles
BOTANIQUE. 157
beaucoup plus longues que la tige; ses épillets gros, éloignés
et sessiles, dont les inférieurs sont accompagnés de véritables
feuilles comme dans le Carex distans. La forme des écailles et
des urcéoles le distingue de toutes les espèces indiquées jus-
qu'à présent; il a quelque analogie par son port, et par quelques-
uns de ses caractères, avec le Carex recurva Forst. ( Schkuhr ,
p. 156, tab. Z, et Nn, n° 84), qui sen distingue cependant
facilement par ses épis inférieurs longuement pédicellés dans
I 8 I
la plante en fruit, et par ses fruits recourbés vers la base des
I ,
épis. `
8. CAREX URVILLII.
C. caule humili , foliis lineari-subulatis breviore; spicis mas-
culis tribus, squamis ovato-oblongis, scariosis; spicis foemineis
tribus, subsessilibus, erectis, approximatis, inferioribus fo-
liis longissimis, erectis, stipatis; squamis fuscis, ovato-acumi-
natis, urceolo ovato, lævissimo, bidentato, longioribus; stig-
matibus tribus.
An. varietas Caricis littoree , Lanirr. , Spec. flor. Nov. Holl.
Pl. II, 69, t. 219?
Loc. : Chili, prés de la Conception.
Obs. Je ne possède qu'un échantillon très-imparfait de cette
plante. Elle a la plupart des caractères du Carex littorea de La-
billardiére; mais elle en diffère cependant par ses urcéoles, qui
sont beaucoup plus courts que les écailles, tandis que, dans la
plante de la Nouvelle-Hollande, ils dépassent ces écailles; ce
caractère joint à la différence des localités, m'a engagé à dis-
tinguer ces plantes, qui auront. besoin toutefois d'étre compa-
rées sur des échantillons plus nombreux.
158 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
9. CAREX TRIFIDA.
C. caule pedali, foliis latis , lineari-subulatis, apice filiformi-
bus, breviore; spicis masculis tribus, sessilibus, approximatis,
ovato-oblongis, foemineis 4-6, erectis, inferioribus peduncula-
tis, pedunculo rigido, ex axillà foliorum caule longiorum
exserto; squamis ovato-oblongis, squariosis, fuscis, apice pro-
funde bifidis, ex sinu longè aristatis (subtrifidis); urceolo
compresso , nervoso, lanceolato, apice bidentato; stigmatibus
tribus.
Carex trifida, Cavan., Ic., Tom. V, p. 41, tab. 645.
Carex aristata, n Unv. Flor. des Malouines, p. 27.
Loc. : Iles Malouines , dans les sables maritimes.
UNCINIA.
Frores monoici, spicati : MASGULI superiores, trian-
dri, squamá unicà tecti; FOEMINEr squama tecti et ur-
ceolo compresso inclusi. Famenrum rigidum, e basi
laterali ovarii nascens, apice urceoli exsertum , hama-
tum. Ovarium urceolo inclusum. Sryrus simplex, basi
articulatus. SriGmATA tria.
1. UNCINIA PHLEOIDES.
U. glaberrima, spicà cylindricà, filiformi, densá, folia linea.
ria æquante vel superante; squamis arcté imbricatis, oblongo-
lanceolatis, obtusis, trinerviis, glabris, urceolos compressos,
BOTANIQUE. 159
oblongos , margine ciliato-fimbriatos , ore integros, subæquan-
tibus; aristà glaberrimà , vix tertià parte urceolo | exsertà,
apice abrupte uncinatà.
Uncinia phleoides, Pers. , Syn., II, p. 534.
Carex phleoides , Cav., Icon., V, p- 4o, tab. 464 , fig. 1.
Uncinia macloviana, Gavo., Bot. de T Uranie, p. 412.
Loc.: Environs de la Conception, au Chili.
SCLÉRINÉES, SCLERINEÆ.
DIPLACRUM. R. Bn.
Fronzs monoici, masculi et fœminei in eodem fasci-
culo. Frores mascurx spicati; spiculæ ad basim florum
foeminearum insertæ, squamis membranaceis. STAMEN
solitarium in axillà cujuslibet squamæ. FLORES rome
solitarii , ad apicem ramulorum fasciculi. Souaw E duæ
opposite, pistillum involventes. Ovarrum globosum,
nudum. Srvius cylindricus, simplex, basi ovario con-
tinuus. STIGMATA tria. ÅKENIUM sphoericum, basi nudum,
apice basi styli acuminatum, squamis floris inclusum.
1. DIPLACRUM CARICINUM. R: Br. PL XXVI,
D. glaberrimum, caule humili folioso, foliis linearibus planis,
t Cette espèce est désignée sur notre planche sous le nom de Diplacrum tri-
dentatum; le caractère fourni par les écailles des fleurs femelles et quelques autres
n'étant pas indiqués par M. Brown, j'avais cru qu'elle constituait une espéce parti-
culiére, mais ayant depuis eu occasion d'examiner un échantillon envoyé par
M. Brown au Muséum, je me suis convaincu de leur identité.
160 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
trinervibus , obtusis , brevibus, basi laxé vaginantibus ; capitu-
lis axillaribus, subsessibus , floribus foemineis ternis, squamis
nervosis apice tridentatis.
Diplacrum caricinum, R. Bn. Prod. p. 24.
Caures palmares fasciculati ascendentes , subsimplices, trigoni , vaginis
foliorum tecti. Fora linearia, pollicaria vel sesquipollicaria, apice obtu-
tiuscula, nervis tribus majoribus notata, plana, vaginis trigonis , su-
pernè dilatatis, laxis, truncatis. Fascrcur florum androgyni axillares ,
subglobosi , pedicello vaginá vix exserto, apice trifido, ramulo interme-
dio florem foemineum nudum, lateralibus basi bracteatis, apice florem
fomnineum et externe spiculas duas masculas sustinentibus. BRACTEÆ
externæ, carinatæ, apice aristatæ, interiores muticæ, membranaceæ.
Spicurx mascuLÆæ floribus foemineis breviores et bracteis feré omnino tectæ.
SQUAMÆ paucæ, oblongæ, membranaceæ , subpellucidæ. Sramina soli-
taria in axillà cujusque squamze. Spicur.£ FogwmNE terminales uniflorz.
Squamæ duc opposite, ovatze, concave, septemnerviæ , apice trifi-
dæ, lobis lateralibus membranaceis, obtusis, medio longiore acumi-
nato, rigido, nervoso. SovAMULE hypogynæ nullae. Ovarium ovatum ,
leve. SrvLus simplex basi subarticulatus. SriGwaTA tria, linearia,
erecta, stylo subæqualia. AKENIUM globosum, costatum, apice basi
styli mucronatum, squamis floris inclusum.
Loc.: Amboine.
Pl. XXVI. Diplacrum caricinum , de grandeur naturelle. Fig. 1 , un fascicule de
fleurs mâles et femelles; fig. 2 , un des rameaux latéraux de ce fascicule terminé par
un épillet femelle et portant deux petits épillets måles; fig. 3, un des épillets mâles
développé; fig. 4; épillet femelle au moment de la floraison; fig. 5, pistil ; fig. 6,
épillet femelle lors de la maturité du fruit; fig. 7, une des deux écailles qui le com-
posent ; fig. 8, fruit mûr.
BOTANIQUE. 161
BECQUERELIA.
Frores monoici, fasciculati, masculi et foœminei in
eodem fasciculo. SpicuLe MAscuLx plures ad basim
spiculæ foeminez , squamis membranaceis. STAMINA s0-
litaria in axillà cujusque squamæ. Spercure FOEMINEE ter-
minales , uniflorz , squamis quinque ad septem ordine
quincunciali dispositis, interioribus majoribus. Discus
carnosus, annularis, basim ovarii cingens. Ovantuw
conicum. Sryrus simplex. Sriemara duo vel tria, filifor-
mia. Akenium durum, crustaceum, trigono-depressuin
vel lenticulare, disco circulari basi cinctum.
Obs. Genus Dieracno affinior quam Sccertæ, cum priore
etenim convenit spiculis foemineis terminalibus, masculis sti-
patis, spiculis masculis minimis membranaceis squamis mo-
nandris; differt spiculà foemineà solitarià squamis pluribus un-
dique imbricatis nec duobus tantum composità et disco ovarium
cingente; a ScrEn1a facile distinguitur spiculis masculis ad ba-
sim spiculæ fœmineæ, bracteis squamis foemineis similibus tectis,
minimis, squamis membranaceis monandris. Inflorescentia etiam
cymosa et axillaris inflorescentiæ DierAcnr quam ScLERIz si-
milior.
Dicavi celeberrimo rerum physicarum scrutatori BECQUEREL,
Academic Scientiarum socio, qui tam multis ingeniosisque
experimentis natur: vires occultissimas exposuit.
1. BECQUERELIA CYMOSA. PI. XXVII.
B. foliis longissimis, linearibus, vittzformibus, planis, triner-
viis; floribus cymosis , cymis axillaribus laxis multifloris pedun-
Foyage de la Coquille. — Botanique. Part. IL. 21
162 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
culatis , spiculis compositis solitariis; stigmatibus tribus, akeniis
trigono depressis tuberçulatis.
Cavris erectus, simplex, trigonus, striatus , scaber. Forta , vaginå
brevi (subpollicari) trigonâ, angulis rotundatis, dilatatå , margine laminæ
opposità emarginatà , laminà longissimà , inflorescentiam longè supe-
rante, lineari , equali, vix pollice latà, planä, vittæformi , apice acut,
nervis tribus majoribus, tenuioribus interpositis, margine nervisque su-
perius scabris. INFLORESCENTIA : Cymæ compositæ ex vaginis foliorum
superiorum geminatim vel ternatim exeuntes, approximate, pedunculis
communibus vaginá longioribus , secundariis patentibus, basi distanti-
bus, bibracteatis, pedunculis propriis (glomerulum è spiculà foemineà
spiculisque masculis compositum sustinentibus) approximatis, sub-um-
bellatis, basi bracteatis , intermediis brevissimis. GLomeryL1 terminales
pedicellati, squamis duodecim ad quindecim ovatis, acuminatis, undique
imbricatis, rachi communi insertis; quinque ad septem inferiores angu-
stiores spiculas masculas stipantes et feré omnino obtegentes; superio-
res spiculam foemineam constituentes majores; tres supremæ longiores
pistillum aretè adpresse, trinerviz, basi incrassatæ et in fructu induratæ
(an perianthium triphyllum ?), angulis fructus oppositæ. Discus carnosus
circularis basim. ovarii cingens. PisriLLum ovato-pyramidatum. STYLUS
simplex, basi angustatus, squamis brevior. SricmarA tria filiformia elon-
gata, papillis brevibus vestita. Frucrus trigono-depressus , tenuè tuber-
culatus, tubereulis levissimis splendentibus , basi disco indurato annu-
lum tenuem efformante cinctus.
Loc : L'ile Sainte-Catherine, sur la côte du Brésil (D'Urville).
__ Rio-Janeiro ( Gaudichaud , Leschenault , Gay, Herbier du
Muséum. )
Prancue XXVII. Becquerelia cymosa de grandeur naturelle. Fig. 1, un des
épillets composés, renfermant l'épillet femelle au centre, et les épillets máles infé-
vieurement ; fig. 2, une des écailles de 'épillet femelle; fig. 3, un des épillets mâles
étalé; fig. 4-5 , écailles de l'épillet mále; fig. 6, une étamine; fig. 7, le pistil entouré
du disque et supporté par l'axe de l'épillet.
BOTANIQUE. 163
2. BECQUERELIA GLOMERULATA.
B. foliis caule longioribus, angustis, linearibus, multinerviis,
carinatis ; cymis axillaribus subsessilibus compositis, glomerulis
centralibus subsessilibus, lateralibus pedunculatis subumbel-
lulatis, è spiculis masculis et foemineis aggregatis compositis;
Bre£
stigmatibus duobus; akeniis compressis lenticularibus, lævibus.
Tuuzoxa squamatum. Cauris erectus, simplex , trigonus , striatus, læ-
vis, basi vaginis oblongis violaceis vestitus. Fozia linearià angusta, caulem
longe superantia , multinervia, striata; lævia, carinata. [NFLORESCENTIA ;
cymæ axillares brevé pedunculatæ, solitariæ vel geminatæ. Glomeruli
centrales sessiles, laterales pedunculati umbellati; glomerulus quisque
sphæricus, grani miliacei magnitudine, é spiculis compositis sessilibus
valdè approximatis formatus. SpicuLæ composiræ squamis lanceolatis, in-
ferioribus spiculas masculas stipantibus, superioribus vacuis floseulum
foemineum terminalem involucrantibus. SPICULÆ wascurx, squamis mem-
branaceis subdistichis , staminibus solitariis in axillà cujusque squam:e.
SPICULA FOEMINEA terminalis, squamis tribus superioribus longioribus mu-
cronatis , perianthium triphyllum subefformantibus. Discus annularis bre-
vissimus. Ovarium ovato-conicum, in stylo attenuatum. Sryzus brevis.
Sricuara duo linearia, brevia, revoluta. Akenium sublenticulare, læve,
disco annulari brevi cinctum , apice basi styli cuspidatum.
Loc: La Guyanne ( Poiteau, Herb. du Muséum ).
Obs. J'ai ajouté Ia description de cette seconde espéce, quoi-
qu'elle ne provienne pas du voyage du capitaine Duperrey, afin
de faire connaitre plus complétement ce nouveau genre. Les
caractéres tirés de l'inflorescence et de la disposition des épil-
lets måles et femelles s'accordent parfaitement avec ceux de la
première espèce, cependant cette plante diffère par un carac-
tère assez essentiel, qui aurait pu déterminer à en former
un genre distinct, le nombre ‘des 'stigmates, et par suite
21.
164 . VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
la forme du'fruit. Mais, comme on trouve ces deux formes
dans des genres trés-naturels voisins de celui-ci, tels que les
Carex, j'ai cru qu'il était préférable de laisser ces deux plantes
réunies.
SCLERIA.
SprcuLæ sexu distinctæ, rarius hermaphroditæ; mAs-
CULÆ squamis inferioribus vacuis, superioribus trian-
dris; FOEMINEÆ squamis paucis, distichis, intermedia
fertili, inferioribus superioribusque vacuis. Discus tri-
lobus, in fructu cartilagineus, ad basim ovarii. Ova-
rium ovatum. Srvrus brevis. STIGMATA tria, elongata.
Akenium crustaceum, subglobosum, leve vel tubercu-
latum, vel foveolatum.
1. SCLERIA TESSELLATA.
Sc. caule acutè triangulari aspero; foliis lineari-subulatis tri-
nerviis, vaginà non alatà, truncatà, margine pilos; spiculis pa-
niculatis, paniculis terminalibus et axillaribus; bracteis infe-
rioribus foliaceis, alteris subulatis spiculas æquantibus vel pauló
superantibus; spiculis masculis oblongis, squamis oblongo-lan-
ceolatis ; spiculis foemineis ad basim ramulorum, squamis tribus
acuminatis, carinatis, dorso ciliatis ; fructibus globosis, foveola-
tis, fasciculatim pilosis.
Scleria tessellata, Wur., Spec., IV , p. 315.
Carex indica , Rumen. , Amb., liv. X., tab. 8, fig. 1.
Loc : Offack , dans l'ile Waigiou, l'une des iles des Papous.
BOTANIQUE. 165
2. SCLERIA BRACTEATA.
Sc. caule acutè trigono, lævi, angulis scabris, foliis lato-li-
nearibus, trinerviis, vaginà lævi apterà, ore membranà triangu-
lari acutà fuscà superatà; spiculis paniculatis, paniculis termi-
nalibus et axillaribus, bracteis subulatis filiformibus spiculis
multó longioribus; spiculis fæmineis squamis tribus lanceolatis
acutis carinatis distichis. Fructu...
Scleria bracteata, Cavan., Icon., V , p. 34, tab. 457.
Loc : Amboine, l'une des iles Moluques.
3. SCLERIA TRIALATA.
Sc. caule acutissimé trigono, subalato, angulis scabris;
foliis linearibus acutis latis, trinervibus, margine denticu-
latis, vaginis dilatatis angulis alatis, ore truncato piloso; pani-
culis terminalibus et axillaribus amplis, bracteis subulatis; rachi
angulis bracteisque margine pilosis ; spiculis ovato oblongis,
squamis subsenis distichis ovatis obtusis, superioribus mucro-
nulatis; fructibus...
Scleria trialata, Porn., Enc., VII, p. 6; Pers., Syn., IL, p. 547.
Loc: Amboine et Rawack , dans les Moluques ( D'Urville et
Gaudichaud ).
LAMPOCARY A. R.Br.
Sricurg unifloræ, squamis subdistichis, inferioribus
brevioribus vacuis ; rudimento squamulæ squamæ su-
periori adnato. Szrx hypogynæ nulle. Sramia 3-6,
166 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
filamentis persistentibus elongatis. Ovarium ovatum
basi nudum; Srvrus simplex filiformis; SriGMATA tria
indivisa. Akenum leve durum, basi styli persistente
cuspidatum; pericarpio superius incrassato; semine
levi.
i. LAMPOCARYA AFFINIS. Tab., XXIX.
L. foliis revolutis filiformibus, paniculà composità interruptà
foliatà longioribus; spiculis ovato-lanceolatis acutis; akeniis
ovatis,apice trigono-pyramidatis acutis , fulvis, filamentis elon-
gatis externe suspensis.
Cauuis erectus, sesquipedalis, cylindricus , striatus , levis. Foria, va-
ginà striato-scabrà , superiùs obliquè truncatà , laminà lineari-subulatà
rigidà, striatà, revolutá , apice filiformi. PAxicura elongata, semipeda-
lis, foliosa , interrupta , paniculis axillaribus spicæformibus composita,
spiculis subternis glomeratis subsessilibus, bracteis subulatis vaginanti-
bus ciliolatis stipatis. Sprcuræ ovato-lanceolatæ acutze ; squamis sex ad
séptem subdistichis , inferioribus brevioribus ovato-lanceolatis , acumi-
natis, dorso carinatis, denticulatis, duobus superioribus lanceolatis lævi-
bus convolutis obtusiusculis florem includentibus. SquamuLa oblonga,
superficiei interiori squamae superioris basi adnata. SQUAMULÆ vel SETÆ
yns nulle. SrAwiNA tria, filamentis elongatis, post anthesim squa-
apice involutis, fructumque squamis emersum sustinen-
hypog
mæ superioris
tibus. Ovanigw ovatum acutum læve. SryLus- simplex , filiformis. STIGMATA
tria elongata , undique papillosa. AKENIUM ovatum , superiùs trigono-
pyramidatum , acuminatum, læve, fulvum , filamentis staminum basi ad-
natis suspensum; pericarpio superiùs crassiori. SEMEX obovatum parte in-
feriore akenii inclusum.
Loc: Nouvelle-Zélande
Obs. Nix differt species suprà descripta à Morelotia Gahniæ-
formis Gaadich. (Bot. du Voy. del Uranie, p. 416, pl. 28, seu Lam-
BOTANIQUE. 167
pocarya Gaudichaudii, nob.), ex insulis Sandwich allata, at-
tamen distincta videtur paniculà longiori interruptà; breviori
et magis approximatà in L. Gaudichaudi ; akenio acuto pyra-
midato, fulvo , nec ovato obtuso nigro, ut in plantà insularum
Sandwich.
PraAwcnE XXIX. Lampocarya affinis de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet en
fleur grossi; fig. 2, le méme coupé longitudinalement , montrant la position respec-
tive des diverses parties de la fleur; fig. 3, épillet avec le fruit mûr sorti de l'épillet
et suspendu par les filets des étamines; fig. 4}, coupe du fruit; fig. 5, fruit du Lam-
pocarya Gaudichaudii (morelotia gahniæformis Gaud. )
BAUMEA. Gavo.
SricuLæ aggregate bi-trifloræ, squamis subdistichis,
un alterâve inferiore vacuà, superioribus unà vel duo-
bus vacuis, intermediis duobus vel tribus floriferis.
Fronzs vel hermaphroditi diandri aut monandri vel
foeminei. Ovanruw cum basi styli incrassatà continuum;
Sricmara tria filiformia. Axenium leve, durum, basi
continuá incrassatà styli ( sepe villosà) cuspidatum.
Baumea mariscoides Gaud. foliatione et etiam inflorescentia
Baumeæ glomerate valde affinis, structurà vero spicularum
non congener et vix a Lampocarya diversa videtur ; ete-
nim hujusce speciei spicule sunt uniflore , squamis dis-
tichis, inferioribus vacuis brevioribus, flore hermaphrodito
triandro. Akenium in Baumea et Lampocarxa subsimile,
pericarpio superiüs crassiore et basi incrassatà styli (in. BAUMEA
villosà) cuspidatum; denique Baumea mariscoides a LAMPOGARYA
168 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
non differt nisi filamentis staminum post anthesim non elon-
gatis.
Baumea glomerata contrà akenio LawPocanva similis, dif-
fert spiculis vel trifloris, unà alterâve squamå tantùm vacuà
floribus monandris vel diandris vel etiam anandris et variatione
spicularum et florum secundum positionem in inflorescentià.
1. BAUMEA GLOMERATA.
B. caule compresso ancipite , foliis distichis æquitantibus,
linearibus, elongatis, paniculam longè superantibus, enervibus,
glaucescentibus, vaginis compressis; spiculis glomeratis basi
bracteatis, glomerulis pisi magnitudine pedunculatis subpani-
culatis, pedunculis axillaribus fasciculatis subsimplicibus ;
akenio lævi ovato, cuspide longà villosà.
Baumea glomerata, Gau., Bot. du Voy. de / Uranie, p. 416,
pl. 29.
Cauris erectus, simplex, compressus, anceps, levis. Forra approxi-
mata, vaginantia, disticha, æquitantia, paniculà multo longiora, gla-
berrima glaucescentia, vagina valdè compressá , obliqué fissà , dorso cari-
natà , laminâ lineari acutà , enervi, erectà, plicato-connatà, facie supe-
riori nullà, facie inferiori bilaterali. Panicuza semipedalis, ramis infe-
rioribus ex axillà folii exeuntibus, superioribus bracteis decrescentibus ,
pedunculis triquetris simplicibus fasciculatis , longitudine inzquali , lon-
gioribus apice subramosis. Spiculis fasciculatis, fasciculis glomeratis ;
glomerulis pisi vel nucis avellanæ magnitudine , sepe glomerulis minoribus
compositis; fasciculis sessilibus approximatis, squamis scariosis subtectis,
plerumque è spiculis duobus vel tribus imbricatis constitutis, inferiori-
bus bifloris, superiore terminali triflorà. Spicuzx squamis subdistichis ,
inferiore et superiore vacuáà , intermediis duobus vel tribus floriferis; flos
inferior in spiculis bifloris monandrus , superior anandrus; in spiculis
trifloris, inferior diandrus, intermedius monandrus, superior anandrus.
Sramına filamentis elongatis filiformibus; antheris linearibus. Ovarium tur-
BOTANIQUE. 169
binatum, parte superiore carnosá , crassiori, lævi. STYLUS subulatus, basi
incrassatus, villosus, ovario continuus. STIGMATA tria, filiformia. AkENIUM
ovatum , fulvum, nitens, basi persistente styli conico-subulatá, villosá,
rostratum.
Loc: Offack dans l'ile Waigiou, l'une des Moluques.
CARPHA. R. Br.
SPICULÆ uni vel bifloræ , squamis distichis, infe-
rioribus 4-6 vacuis, 1-9 superioribus abortivis; flore
unico hermaphrodito vel duobus, altero hermaphro-
dito superiore, altero inferiore masculo. PErran-
THIUM : sete. membranaceæ 3-6, squamas floriferas
æquantes, plumosæ vel glabræ. Sramina tria vel rarius
duo. Ovaniuw oblongo-trigonum. STYLUS capillaris, basi
incrassalus, cum apice ovarii continuus. Sricmara 3
vel », elongata , papillosa. AkEviUM oblongum, cylin-
dricum vel trigonum , basi styli cuspidatum.
1. CARPHA ARUNDINACEA. Pl. XXX.
C. culmo subcylindrico, levi, folioso, foliis lineari-subulatis
denticulatis; paniculà maximà ramosissimà , folios, fastigiatà ;
spiculis subgeminatis, compressis, lanceolatis, bifloris, squamis
lanceolatis acutis carinatis; floribus triandris, setis sex , basi
membranaceis, longé plumosis; akenio oblongo-trigono.
Ru1zoma crassum, basibus foliorum laceratis , fibrillosis , undique et
densé tectum. Curs erectus, simplex vel basi (ex axillà foliorum radi-
calium ) ramosus, obtuse trigonus, subcylindricus , lævis, tripedalis, fo-
Voyage dela Coquille. — Botanique. Part. IL. 22
170 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
liosus. Fori linearia , subulata , apice filiformia, rigida , nervosa , cari-
nata , margine denticulata, superiüs levissima , inferiora approximata,
caulina distantia; vaginis sesquipollicaribus , lzvissimis , superiüs obli-
qué truncatis. PAxicuLa maxima, ramosissima , subbipedalia , laxè fas-
tigiata, ramulis primariis bracteis foliaceis linearibus, secundariis brac-
teis subulato-filiformibus vaginantibus stipatis. Spicuzæ solitariæ vel
geminæ pedicellatæ, compressze , lanceolatz , acutæ; squamis novem ad
decem distichis carinatis, dorso asperis, rigidis; inferioribus quinque ad
sex vacuis, ovato-lanceolatis, acutis, superioribus duo lanceolatis , florife-
ris, supremis floribus interpositis vacuis, tenuioribus et brevioribus. Fros
inferior masculus, pistillo imperfecto , sterili, superior hermaphroditus.
PERIANTHIUM : setze sex membranaceæ, lineari-subulatæ, basi latiores sub-
connatæ, ciliato-plumosæ, erectze, squamas spiculæ floriferas æquantes vel
pauló superantes et exsertæ. Sramina tria , tribus setarum opposita; fila-
menta linearia, plana, membranacea, glabra, setis longiora; antheræ linea-
res apice processu subulato superate , biloculares. Ovarium ovato-oblon-
gum, in stylo filiformi longè exserto sensim attenuatum. STIGMATA tria
linearia , stylo breviora, undique papillosa. Akenium oblongo-trigonum,
acutum, angulis scabris, basi styli vel stylo persistente cuspidatum ,
filamentis staminum et setis plumosis , basi akenii adnatis, patentibus,
subpapposum.
Loc. : Offack , dans l'ile Waigiou.
Praxcue XXX. Fig. 1. Base de la tige du Carpha arundinacea de grandeur
naturelle; fig. 2, sommet dela panicule; fig. 3, un des rameaux latéraux de la
base de la panicule; fig. 4, un épillet entier, grossi; fig. 5, les deux fleurs insérées
sur le rachis de l'épillet , dépourvues des écailles qui les enveloppent, les écailles
supérieures seules étant conservées; fig. 6, écaille avortée qui termine l'épillet ;
fig. 7, coupe longitudinale du fruit; fig. 8, le fruit entouré des filets des étamines
et des soies plumeuses.
Obs. Cette espèce parait se rapprocher du Carpha diandra,
R. Br., Prod. 231, par ses tiges feuillées, par ses grandes
panicules et par ses épillets biflores; mais ses fleurs ne sont
pas diandres, ni son style bifide; enfin ses soies sont larges et
plumeuses dans toute leur longueur.
BOTANIQUE. 171
GUSSONE A. Pnrsr.
SricurE tri-quadrifloræ. Souawx distichæ, imbricata;
inferiores minores vacuæ; superiores longiores, conni-
ventes, floriferæ. Seræ hypogyne nullæ. Sramma tria.
Ovariuu ovatum, glabrum. Sryrus simplex, basi incras-
satus, bulbosus, articulatus, deciduus. Sriemara tria
filiformia. Akenum obovato-trigonum.
1. GUSSONEA PAUCIFLORA, Pl. XXXIV.
G. culmo gracili, trigono, glabro; foliis radicalibus linearibus,
angustissimis, obtusé mucronatis, ciliatis; spiculis biumbellatis,
umbellulis paucifloris, pedicellis spiculisque glabris; bracteis
subulatis, ciliatis; akeniis Iævibus.
Curs ex summitate rhizomatis ascendentes, fasciculati, erecti, basi
tantüm foliosi, superne nudi, graciles, scapiformes, trigoni, lævissimi,
faciebus sulco exarati. Forra ad basim culmi numerosa, approximata,
uno alterove tantüm distante, in culmo distincte affixo; vagina elon-
gata, adpressa, glabra, membranacea, ore emarginata; lamina lineari-
filiformis, angustissima, inter lineam et semilineam lata, plana vel superné
margine convoluta , distante et brevi ciliata, apice subtruncata, mucrone
brevi acuto superata. Sprcurz pedicellatæ, inæqualiter biumbellatæ, um-
bellà umbellulisque bracteis. subulatis , inæqualibus, valdé ciliatis ,
involucratis ; pedicelli læves, glabriusculi; spiculæ in umbellulis geminæ,
ternæ vel quaternæ, alter sessili. SquamuLæ distichæ, imbricatæ , glabræ
sed subäsperæ, inæquales ; inferiores tres ad quatuor vacuæ, breviores,
ovatæ, acuminatæ et submucronatæ; superiores tres ad quatuor flori-
feræ, lanceolatæ, acutæ, subconvolutæ, erectæ, apice conniventes ; su-
premá vacuá lineari. SrAwiwa tria, filamentis filiformibus, antheris
linearibus, basi fixis, rimis duobus oppositis. dehiscentibus. Ovaniva
22.
172 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
ellipticum, glabrum. Srvrus simplex , basi incrassato-bulbosus, articu-
latus , deciduus. SriGwATA tria filiformia, simplicia, undique brevé papil-
losa. Axenium obovato-trigonum, lave.
Loc. : Amboine et Bourou, dans les iles Moluques.
Prawcue XXXIV. B. Gussonea pauciflora de grandeur naturelle. Fig. t,
épillet entier, grossi; fig. 2, fleur complète séparée des écailles; fig. 3, akène
^
mur.
Obs. Cette espéce est extrémement voisine de celle de Cali-
fornie, d'aprés laquelle Presl a constitué ce genre. ( Gussonea
cyperoides , Presi , in Reliq. Hænkeanis, p. 183, pl. 33. ) Elle
en diffère cependant par ses inflorescences composées de beau-
coup moins d'épillets, par ses pédicelles glabres, et par ses
akènes lisses ou à peine finement granulés; tandis que dans
l'espèce d'Amérique, d'après Presl, ils sont fortement tuber-
culeux. Je crois donc que ces différences , jointes à la grande
distance des localités, doivent faire considérer ces deux plantes
comme distinctes, :
CYPÉRINÉES, CYPERINEÆ.
PLEUROSTACHYS.
Sricuæ quinque-septem flore, obtusa; squamis sub-
distichis concavis, non carinatis; inferioribus 2-5
vacuis ; superioribus floriferis. Sr hypogyne sex vel
rarius tres, plumosæ. Srawiwa tria. Ovarium superne
BOTANIQUE. 173
incrassatum. Srvur duo è basi divergentes, caduci.
AKkewium lenticulare, læve, obtusum.
Plantæ ( brasilienses ), rhizomate repente, culmis erectis,
foliosis ; foliis distichis, linearibus vel lanceolatis, vaginà rigidà,
truncatà ; spiculis minimis, ovatis, paniculatis; paniculis parvis,
sæpius conglomeratis, axillaribus , foliis multó brevioribus.
Obs. Ce genre comprend cinq espéces, toutes du Brésil
méridional, et particuliérement des environs de Rio-Janeiro,
qui se font remarquer par un port tout-à-fait spécial, et dont
on ne trouve d'analogue que parmi un trés-petit nombre de
Cypéracées, telles que quelques Screrra et RHYNCHOSPORA,
et surtout les Duricmium , genre trés-peu nombreux de l'Amé-
rique boréale, avec lequel certainement notre nouveau genre
a le plus de rapport. Les Duzicaiux sen distinguent cependant
parfaitement par leurs épillets longs et linéaires, sessiles, dont
toutes les écailles sont fertiles, et par leurs soies, qui sont au
nombre de huit, et garnies de fortes dentelures dirigées vers
leur base; tandis que celles des PLeunosracuxs sont au nom-
bre de trois ou de six, et toujours plumeuses, à fibrilles dirigées
vers le sommet.
1. PLEUROSTACHYS URVILLII. Pl. XXXI.
Pl. glaberrima ; foliis angusté lanceolatis, acuminatis, sub-
falcatis, lucidis, vaginis laxis , rigidis ; paniculis glomeratis,
ginà vix longiore.
pedunculo communi vag
Curwos erectus, flexuosus, obscuré trigonus , levissimus.. Fori.
approximata , lætè virentia , plana , levissima , subtrifariè inserta ,
disticha; inferiora lineari-lanceolata, acuminata, faleata, apice ascen-
174 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
dentia; superiora lanceolata, acuminata, patentia, nervis parallelis
numerosis, tribus magis notatis. Vaginæ truncatæ, coriaceæ, laxe,
subinfundibuliformes. Paxicurx ex axillis quorumlibet foliorum ( infimis
exceptis) nascentes, pedunculo communi vaginam vix superante. SPICULÆ
numerosæ, ovato-subglobosæ, approximate; pedicellis bipinnatis , infe-
rioribus longioribus, superioribus brevissimis; squamulis duobus infe-
rioribus vacuis, margine scariosis ; superioribus 5-6 fertilibus, distichis,
arcté imbricatis, obtusis, non carinatis, subenerviis. Seræ hypogynæ sex,
squamis paulo breviores, longè fibrillosæ, subplumosc. SrawiNA tria;
filamentis basi dilatatis, membranaceis ; antheris erectis, basi fixis,
linearibus, bilocularibus, loculis parallelis adnatis, rimå longitudinali
dehiscentibus, caducis. Ovarium ovato-oblongum, superne carnosum,
plenum, sæpiüsque incrassatum, puberulum , basi tantüm excavatum;
ovulo parvo, erecto. Sryrı duo è basi divergentes, breves, in stigmata
filiformia , undique brevè papillosa , desinentes *.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine au Brésil.
Prancme XXXI. Pleurostachys Urvillii de grandeur naturelle. Fig. 1, un épillet
entier, grossi; fig. 2, une des écailles; fig. 3. une fleur tout entière dégagée
de l’aisselle de l'écaille : les filets des étamines sont dépourvus des anthères, qui
sont tombées; fig. 4, une des soies hypogynes; fig. 5, ovaire plus développé,
conpé vers sa base pour montrer l'ovule.
2. PLEUROSTACHYS GAUDICHAUDII.
Pl. caule striato, aspero; foliis lanceolatis, acutis , nervosis;
vaginis laxis, striatis, puberulis; paniculis glomeratis, pedun-
culo communi gracili, vaginà triplo longiore, puberulo.
Loc. : Rio-Janeiro ( Gaudichaud ).
1 J'ai pensé qu'il pouvait être utile, pour mieux faire connaitre ce genre, d'in-
diquer ici les quatre autres espéces que j'ai observées dans l'herbier du Muséum
de Paris: toutes me paraissent inédites. Je vais rapporter leurs caractères distinctifs;
on les trouvera décrites avec plus de détail dans le tom. 28 des Annales des Sciences
naturelles.
BOTANIQUE. 155
3. PLEUROSTACHYS GRAMINIFOLIA.
Pl. caule striato; foliis linearibus acutis; vaginis adpressis
b) 2 ?
puberulis, valdé striatis; paniculis glomeratis, inferioribus longé
pedunculatis, superioribus pedunculo vaginam vix excedente.
Loc. : Rio-Janeiro ( Gaudichaud ).
4. PLEUROSTACHYS TENUIFLORA.
Pl. culmo vaginisque lævissimis; foliis lanceolatis, acutis,
lucidis, approximatis; paniculis laxis, bracteis subulatis, pe-
dunculo communi vaginà duplo-longiore ; spiculis pedicellatis
acutis, squamis acuminatis.
Loc. : Rio-Janeiro ( Gaudichaud ).
5. PLEUROSTACHYS ORBIGNIANA.
Pl. culmo triquetro, vaginisque elongatis, lævissimis; foliis
linearibus, inferioribus longissimis , acutis, trinerviis; paniculis
axillaribus et terminalibus, subcymosis, laxissimis et ramosis-
simis ; spiculis ovatis, squamis obtusis.
Loc. : Rio-Janeiro, dans les lieux humides, prés la source du
Corcovado ( Alcide d'Orbigny ).
ABILDGAARDIA. Vanr.
Sricuzæ multiflorz.SQvAwx distichæ,imbricatæ, infimis
vacuis. STAMEN unum aut stamina tria. Ovarium ovatum
lave. Srvrus simplex, basi incrassatus, bulbosus, arti-
176 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
culatus, deciduus. Sricwama tria, filiformia, simplicia.
AKENIUM triquetrum.
Subgenus Anprorricnum. Filamentis staminum in fructu.
elongatis , longe exsertis ( an Genus proprium ? )
1. ABILDGAARDIA POLYCEPHALA , pl. XXXII.
A. aphylla; culmo cylindrico, glaberrimo, basi vaginis fuscis
involuto; spiculis numerosis aggregato-capitatis, capitulis um-
bellatis , inæqualiter pedicellatis; pedicellis basi vaginato-brac-
teatis.
Ruuzowa repens, fuscum, squamis tectum. Curmi aphylli, sesqui vel
bipedales, basi vaginis tribus ad quatuor fuscis, oblongis , integris,
involutum, superné nudum, cylindricum , tenuissimè striatum , leve.
SpıcuLæ aggregato-capitatæ, capitulo altero subsessili, aliis pedicellatis.
pedicellis inzequalibus , arcuatis , basi bracteis fulvis, ovatis , acutis, invo-
lucratis; capitulis è spiculis sessilibus numerosis, imbricatis, compositis;
SriCULE compresse octo-duodecimfloræ; squamis distiché imbricatis,
duobus inferioribus vacuis, superioribus floriferis, carinatis, lanceo-
latis, acuminatis , glaberrimis, punctulatis. Seræ hypogyn: nulle. Sra-
mia tria , filamentis membranaceis exsertis, post anthesim elongatis ;
antheris linearibus, basi fixis, apice connectivi conico superatis ,
bilocularibus, rimis duobus oppositis dehiscentibus, caducis. Ovarium
elliptico-oblongum , glabrum, membranaceum. Srxrus brevis, simplex ,
basi bulbosus, articulatus, deciduus. SriGMaTA tria filiformia, elongata,
simplicia, undique papillosa.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine, prés de la côte méridionale du
Brésil *.
PLANCHE XXXII. Abildgaardia polycephala de grandeur naturelle. Fig. 1,
épillet entier, grossi; fig. » , une des écailles vue de côté; fig. 3, une fleur isolée,
fig. 4, pollen; fig. 5, partie d'un stigmate; fig. 6, coupe de l'ovaire.
* Cette plante est maintenant cultivée au Jardin des plantes de Paris.
BOTANIQUE. 177
Obs. Quoique cette espèce diffère complétement par son
port des autres espèces d'AsirpGAanDiA ; la structure des
épillets à l'époque de la floraison est tellement la méme, que
je n'avais pas pu l'en distinguer génériquement; mais depuis
que la planche relative à cette plante a été publiée, M. Gaudi-
chaud a rapporté de nouveaux échantillons de cette espéce en
fruit, venant de la province de Rio-Grande, sur lesquels on ob-
serve un caractére qui leur donne un aspect fort particulier,
analogue à celui des Eriophorum, dont ces plantes ont un peu
le port; c'est l'alongement considérable des filets des étamines,
qui, parleur nombre considérable, leur blancheur etleur lon-
gueur, ressemblent à des poils sortant des écailles des épillets,
et qui accompagnent les fruits lorsqu'ils tombent à leur matu-
rité. Ce caractère, joint à un port si différent de celui des Asto-
GAARDIA, me parait suffisant pour former de cette plante un
genre particulier que j'ai indiqué ici, comme section, sous le
nom d' Zndrotrichum. Une autre plante de la méme contrée ,
faisant également partie de ces collections, offre aussi ce
méme caractére , mais le style est continu avec le sommet de
l'ovaire, comme dans les CvrEnus, dont cette plante al'inflores-
cence. Ces deux plantes différent donc entre elles comme les
ÅBILDGAARDIA et les Cyperus.
MARISCUS.
Sricurk bi-triflorz, teretiusculæ , squamis distichis ,
duobus vel tribus inferioribus vacuis brevioribus. Se-
tæ hypogynz nulla. Srvrus filiformis, ovario continuus,
deciduus vel persistens. Sricmara tria filiformia. Axr-
NIUM trigonum.
Voyage de la Coquille, — Botanique. Part. 11. 23
178 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
1. MARISCUS APPENDICULATUS, PI. XXXVII.
M. foliis linearibus, carinatis, margine scabris; spicis ellipticis,
sessilibus vel brevissime pedunculatis, involucro 5-8 phyllo
longissimo, reflexo; bracteis ad basim spicularum brevibus
acutis; spiculis ovato-lanceolatis compressis, rachi alis mem-
branaceis, flores amplexantibus, appendiculato, squamis ob-
longis, acutis, nervosis; akeniis trigonis, tenuissimé tuberculatis.
Curmus basi tantum foliosus, erectus, acute trigonus, lævis, subpedalis.
Foris rigida, linearia, carinata, cariciformia, marginibus et nervo medio
scabra. Ixvorvcnun e foliis quinque ad octo compositum, spicis longiori-
bus, reflexis, inæqualibus, tribus vel quatuor longissimis, culmum sub-
æquantibus, foliis radicalibus omnino similibus. Sricx ellipticæ, semi-pol-
licares, quoad numerum variæ, sessiles vel pedunculis brevibus suffultæ,
congestæ. SpicuLæ rachi perpendiculares , vel apicem versus spectantes ,
bracteis brevibus lanceolatis acutis basi stipatæ, ovato-lanceolatæ, com-
pressæ. Souaw x duæ, inferiores breviores vacuæ, superiores 4-5 fertiles,
oblongo-lanceolatæ carinatæ acutæ, nervosæ, glabræ; rachis ad angulos
membranis tenuissimis appendiculatus, flores amplexantibus. Ser. nulle.
Sramna tria, filamentis tantum persistentibus. Ovaniux obovato-trigonum.
SryLus continuus filiformis. SriGwATA tria filiformia. AKENIUM obovatum
trigonum, stylo superatum, læve, tenuissimè granulosum.
Loc.: L'ile del Ascension.
Prancne XXXVII A. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, épillet entier;
fig. 2, une écaille enveloppant une fleur et la partie du rachis qui la supporte avec
ses deux appendices membraneux; fig. 3, akène surmonté du style et des stigmates
persistants.
Obs. Les deux appendices qui bordent le rachis dans cette
espèce et dont on voit quelques traces dans d'autres plantes,
soit de ce genre, soit d'autres genres voisins, sont considérés
par M. Presl et par quelques autres botanistes modernes comme
une seconde glume, opposée à celle qui couvre extérieurement
BOTANIQUE. 179
la fleur, et complétemeut adhérente au rachis; la forme et la
disposition de cette membrane me parait peu favorable à cette
hypothèse, car elle n'existe que latéralement, et ne se prolonge
pas au-delà de l'attache de l'écaille placée au-dessus; elle n'existe
pas dans les autres espèces de Mariscus que j'ai examinées com-
parativement avec celle-ci; tandis que, si c'était réellement une
écaille interne, ce caractère important devrait être constant.
2. MARISCUS MACROPHYLLUS. Pl. XXXIII.
M. foliis radicalibus involucralibusque linearibus, latis , sub-
planis, levibus, culmo longioribus; involucris subdecaphyllis;
spicis ovato-subglobosis, densis, umbellatis, pedunculis valdé
inæqualibus, ex axillis foliorum involucri solitarié nascentibus,
basi vaginatis, cylindricis; spiculis oblongis, compressis, rachi
perpendicularibus, densissimis, subtrifloris, bracteis subulatis
brevioribus stipatis, squamis lanceolatis, carinatis, apice mu-
cronatis.
Rurzoma breve crassum suberectum, vaginis foliorum delapsorum fibril-
losum, radicellas undique emittens. Curwus erectus, sesqui vel subbipe-
dalis, crassus, acute trigonus, striatus, Fori omnia e basi culmi nascentia,
vaginantia, basi carinata, superius subplana, semi-pollice lata, lzvia,
culmo longiora. INvorucnuw e foliis octo ad decem , planiusculis longis-
simis, inzequalibus, maximis, latitudiné folia radicalia superantibus, valdè
striatis, compositum. PEpuxcuLI inæquales, umbellati, ex axillis cujusque
folii involucri nascentibus, longiores 'ex axillis inferioribus exeuntes,
quinque-pollicares, superiores sensim decrescentes et denique vix bipolli-
cares. SPrcæovato-subglobosæ compacte, rachi pedunculo paulo crassiori,
cicatricibus spicularum areolato, bracteis spiculis brevioribus subulatis.
Sricuræ densi, oblongæ, compresse, obtusæ, subtriflorze , squamis lan-
ceolatis, carinatis, levibus, apice obtusé mucronatis, inferiore breviore et
tenuiore vacua, rachi nudo nec membraná marginato, STAMINA tria, an-
theris linearibus: Ovarium oblongum acuminatum, in stylo filiformi brevi
attenuatum. Sricmara tria filiformia divergentia.
23.
180 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Loc.: Borabora, l'une des iles de la Société.
Prance XXXII. Mariscus macrophyllus, de grandeur naturelle. Fig. r, épillet
entier, grossi; fig. 2, une des écailles; fig. 3, fleur complète sortie des écailles qui
là recouvrent.
SCIRPÉES, SCIRPEÆ.
ISOLEPIS.
Sricuzx multiflore, squamis undique imbricatis,
conformibus, omnibus floriferis inferioribusve paucis-
simis vacuis. Seræ hypogynæ nullae. Sryrus ovario
continuus deciduus bi-tripartitus. Sricmara duo vel
tria filiformia. AKENIUM compressum vel trigonum.
1.. ISOLEPIS BREVIS.
J. culmis setaceis, pollicaribus, fasciculatis, unifoliatis, basi
vaginatis , laminà folir filiformi superatis ; spiculà solitarià
ovatà, terminali, involucro monophyllo subulato vix spiculam
superante, squamis ovatis acutiusculis.
Scirpus brevis »'Unv. Flor. des Malouines , p. 29.
Curmi cœspitosi, aciculares, vix pollicares, basi vaginati. Forra lineari-
setacea, acutiuscula, laminà culmum superante, vaginà. culmi dimidiam
partem involvente. SricuLa ovata, solitaria, terminalis, bracteà vel invo-
lucro monophyllo basi stipata, culmo subcontinuä ejusque apicem simu-
lante (undé spicula lateralis videtur), subulatá, basi dilatatà membra-
naceá, spiculà longiore; squamis paucis, quinque ad sex, undique imbri-
BOTANIQUE. i 181
catis, omnibus floriferis, ovatis, scariosis, nervosis, carinatis, cariná cras-
siori subcartilagineä in mucrone brevi desinente. Serx nullæ. STAMINA
tria, filamentis persistentibus. Ovaniuw ovatum læve. SryLus basi si mplex,
supernè bi vel trifidus, ramis apice stigmaticis.
Loc.: Les iles Malouines.
FIMBRISTYLIS.
SricuLE multifloræ, squamis undique imbricatis
conformibus, omnibus floriferis, paucissimisve inferio-
ribus vacuis. Ser hypogynz nulle. Sryrus compres-
sus brevis, sæpius ciliatus, basi incrassatà cum ovario
articulatus, deciduus. Sricmara duo, rarissime tria,
elongata. AkrxiUw compressum rariusve trigonum.
1. FIMBRISTYLIS MELANOSTACHYS.
F. culmis lævibus, aphyllis, cœspitosis, vaginatis, vaginà
obliqué truncatà integrá; spiculà ovato-lanceolatá , terminali,
solitarià, bracteà brevi ovatà stipatà; squamis planis ovato-ob-
longis, obtusis, castaneis, nervo medio viridi.
Scirpus melanostachys »'Unv. Flor. des Malouines , p. 29.
Curmi cœspitosi, bi-sexpollicares, stricti, aphylli, cylindrici, lzeves, basi
vaginati. Vacınæ duplices : inferior füsca, scariosa, brevis, semipollicaris;
superior longior, herbacea, lævis, oblique truncata, integerrima. Sricura
terminalis, ovato-lanceolata, tres lineas longa, basi bracteà brevi ovatå
viridi stipata. Squamæ undique imbricatæ, arcté adpresse, ovato-oblongæ,
obtusæ, castaneæ (fusco rubescentes), medio lineà viridinotatæ. Serænullæ.
182 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Srama tria; antheris linearibus. Ovarium ovatum, læve. Sryzus. brevis
glaber. Srıemara duo linearia, elongata, compressa, marginibus papillosis
subplumosis.
Species pluribus notis affinis videtur Æimbristyli sulcatæ Drer. spec. pl.
11,p. 134 (Scirpus sulcatus Roth.) e Brasilia, sed differt caulibus levibus
nec sulcatis, vaginà integrà nec dentatà, squamis planis nec carinatis.
Loc. : Les iles Malouines.
BOTANIQUE. 183
JONCÉES, /UNCEAE.
XEROTES. R. Br.
1. XEROTES FILAMENTOSA. PI. XXXV.
X. dioica, floribus masculis capitatis, capitulis ovato-subglo-
bosis superpositis distantibus; bracteis numerosis, cuneatis multi-
partitis fimbriatis, scariosis, albidis, floribus interpositis ; foliis
linearibus angustis, rigidis, superne subconcavis, margine fila-
mentosis , culmum compressum longé superantibus.
Xerotes filamentosa Cuxwixcon. Mss. (In herb. Urvillii).
Corus semipedalis vel paulo ultrà, basi tantum foliosus, compressus ,
sparse pilis filamentosis quibusdam præditus, superne nudus, scapiformis.
Fori culmo duplo longiora, ex infimá parte culmi nascentia, linearia,rigida,
contorta, acuta, basi vaginantia , vaginà laceratá, superné concaviuscula,
striata, margine distantè (Yuccarum modo) filamentosa. FLORES MASCULI ,
in capitulis duobus subglobosis densis, magnitudine Cerasi, densé agregati
altero inferiore culmum involvente, altero superiore terminali, a priore dis-
tante; squamze floribus interpositæ numerosissimæ cuneatæ, magis minus-
ve latæ , profundè partitæ, laciniis linearibus fibrillosis. PEpicELLI breves
tenerrimi. CaLyx trisepalus, sepalis ovatis concavis albis membranaceis
enervibus, apice sæpius eroso denticulatis, basi inter se et coroll: connatis.
Conorra tubulosa, tubo calyci inferius adnato infundibuliformi , limbo tri-
partito, laciniis sepalis alternis ovatis enervibus membranaceis, STAMINA
sex fauci corollæ inserta , tria breviora sepalis, tria longiora petalis oppo-
sita, filamentis lineari-subulatis, antheris ovato-subglobosis bilobis, lobis
parallelis ovatis, rimá longitudinali dehiscentibus. Ovanrr rudimentum
minimum ovatum, stylo-brevissimo superatum.
184 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Loc. : les lieux arides à l'ouest de la ville de Bathurst (CuxNiINc-
Ham) et les environs du Port-Jacksonàla Nouvelle-Hollande
(GAuDICHAUD).
Prancme XXXV. Plante de grandeur naturelle. Fig. 1, disposition des organes
floraux dans la préfloraison; fig. 2, bouton; fig. 3, fleur épanouie; fig. 4, corolle
fendue ; fig. 5, étamine; fig. 6, une des écailles du réceptacle.
Obs. Cette espéce parait trés-voisine du Xerotes leucocephala
R. Br. Prod. p. 260; outre le caractère fourni par les feuilles,
dont les bords sont trés-filamenteux , elle différe par ses capi-
tules, qui paraisssent constamment geminées, et par la forme
remarquable des écailles qui séparent les fleurs. Enfin elle est
d'une autre région de la Nouvelle-Hollande.
Cette plante, qui a été donnée sous ce nom à M. d'Urville
par M. Cunningham, se trouvait déja parmi les plantes rappor-
tées par M. Gaudichaud.
BOTANIQUE. 185
BROMELIACÉES, BROMELIACEAE.
TILLANDSIA. L.
1. TILLANDSIA BICOLOR. Pl. XXXVI.
T. foliis lanceolato-subulatis erectis, inferioribus recurvis,
supernè canaliculatis, crassis, lævibus, scapo brevioribus; flo-
ribus spicatis , erectis, sessilibus, solitariis, cæruleis MIDT
ovatas ventricosas, acuminato-mucronatas, coccine
tibus.
acteas
as, Superan-
Rapices fasciculatæ, cylindriez, ramos arborum involventes. Cavris
magis minusve elongatus flexuosus , quandoque furcatus , inferiüs denu-
datus. Fozra numerosa undique patentia , inferioribus recurvis , superio-
ribus erectis, basi lata amplexicaulia, sensim attenuata, apice subulata ,
subcarnosa, inferits convexa, superiüs concava, glabra, lævia nec lepidota.
Scarus foliis paulo longior, squamis obovatis amplexicaulibus apice su-
bulato incurvis, coccineis, undique vestitus. Spica pauciflora; floribus erec-
tis, bracteis ovato-mucronatis, calice longioribus, coccineis, tectis. Carix
trisepalus, sepalis lanceolatis. ConorrA, petalis tribus unguiculatis,
unguibus latis, inter se levissime coherentibus, limbo ovato patente. STA-
MINA sex subæqualia ; filamentis linearibus planis membranaceis , medio
replicatis, basi petalorum unguibus subadnatis; antheris linearibus, bilocu-
laribus erectis, basi apici filamenti affixis. Ovarium liberum, ovatum, læve,
triloculare, loculis polyspermis, ovulis biseriatim angulo interiori affixis,
azureis
oblongis. SryLus cylindricus, filiformis simplex. SriGw4 parvum trilobum.
Frücrus :cápsula oblonga trigona, levis, basi styli rostrata, trilocularis,
loculicido trivalvis, polysperma, seminibus erectis, margini interiori septi
affixis, lineari-clavatis, e basi papposis ; pappus strato exteriori testæ la-
cerato efformatus, filamentis simplicibus denticulatis; testa elongata cylin-
Voyage de la Coquille. — Botanique. Partie II. 24
186 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
drica tubulosa, in apice paululüm inflato, nucleum, membraná interiori
liberà apiceque perforatà inclusum, chalazæ suspensum continens: nucleus
ovato-oblongus, membranà tenui, apice chalazæ opposito mamillo supe-
ratus; perispermium farinaceum , partem superiorem nuclei occupans ;
embryo obconicus superne truncatus, dimidiam partem inferiorem om-
ninó replens.
Loc. : sur les branches des arbres à l'ile Sainte-Catherine.
Praxcug XXXVI. Tillandsia bicolor, en fleur, de grandeur naturelle; la hampe ,
les écailles qui la couvrent. et les bractées, sont d'un rouge vif, les fleurs d'un beau
bleu. Fig. 1, un des pétales avec les étamines qui l'accompagnent; fig. 2, une éta-
mine; fig. 3, pistil; fig. 4, coupe de l'ovaire; fig. 5, un ovule aprés la floraison;
fig. 6, fruit mür grossi, provenant d'un individu différent; fig. 7, une graine entière
très-grossie ; fig. 8, sa partie supérieure dont on a coupé le testa et la membrane
interne pour montrer leur indépendance complète ainsi que celle du nucleus, excepté
à la chalaze: @, partie supérieure du testa; b, membrane interne; c, nucleus;
d, chalaze; fig. 9, coupe longitudinale du nucleus; q, extrémité fixée à la chalaze;
b, mamelon qui termine l'extrémité libre; c, périsperme; d, embryon.
Obs. Cette espèce a beaucoup de rapports avec les Tillandsia
stricta et rosea, également du Brésil, figurées dans les recueils des
jardins anglais; elle diffère de toutes les deux par ses feuilles, '
qui ne présentent aucune trace de ces petites écailles furfu-
racées qui couvrent les feuilles de ces deux plantes, écailles qui
se conservent parfaitement sur le sec, comme on le voit sur
l'espèce suivante. Le Tillandsia stricta (Bot. Mag. 1529— Bot.
Reg. 1338) s'en distingue en outre par ses bractées, qui sont
aussi longues que les fleurs; et le Tillandsia rosea (Bot. Reg. 1357)
par ses feuilles, qui ne sont pas subulées à leur extrémité, et par
ses bractées, qui sont plus obtuses et d'un rose påle.
2. TILLANDSIA GEMINIFLORA.
T. foliis lanceolato-subulatis, basi dilatatis, superné concavis,
undique lepidoto-pruinosis; floribus numerosis, densé spicatis
BOTANIQUE. 187
pedicellatis, in pedicellis geminatis; bracteis caulinis ovatis con-
cavis, inferioribus apice longe subulatis, calycibusque lepidotis;
petalis obtusis, pallide rubris.
Rapices numerosæ, fasciculatæ, flexuosce, ramis arborum innatæ. CauLis
brevis, superné in scapo florifero elongatus. Forra lanceolato-subulata,apice
attenuata subfiliformia, basi lata inserta, crassiuscula, læte virentia, inferius
convexa, superne concava, utroque latere squamulis squariosis imbricatis
tecta, furfuracea.Scapussquamisovatis, concavis, longeacuminato-subulatis,
dense lepidotis, instructus. Spica terminalis multiflora, densa, ovata; floribus
adapicemejusdem pedicelli geminatis, bracteà magnà communiovatá mucro-
natä, bracteisque propriis lanceolatis tectis; pedicello florem subæquante.
Carxx trisepalus, sepalis lanceolatis uninerviis, externè furfuraceis, duobus
exterioribus, axi adpressis, basi unitis, interiore opposito libero carinato.
Conorra tripetala, petalis unguiculatis, pallidè rubris, unguibus planis latis
inter se subcohærentibus, limbo oblongo-spathulato obtuso, nervis nume-
rosis sinuosis evanescentibus. SrAwiNA sex, filamentis membranaceis fili-
formibus ; petalis levissimè adnatis, superné liberis, medio. replicatis ;
antheris æqualibus oblongo-linearibus , polline cohærentibus in massam
unicam ovatam stigmata involventem. Ovarium elliptico-trigonum , tri-
loculare, polyspermum, ovulis angulo centrali affixis. Sryrvs basi simplex,
superne trifidus , filiformis. Srıcmara tria ad apices ramorum styli.
Loc.: L'ile Sainte-Catherine, où on le trouve fréquemment
sur les arbres, et où il est appelé vulgairement Pa/merzra,
d'aprés les notes de M. Lesson.
Obs. Cette espèce, par la forme de ses feuilles et par leur
surface couverte de petites écailles furfuracées, a les plus grands
rapports avec le Tillandsia stricta déja cité à l'occasion de l'es-
ge
pâle qui sont pédicellées et géminées, tandis que dans le 777
landsta stricta les fleurs, d'un bleu foncé, sont sessiles et solitaires,
et par ses bractées et son calice, également furfuracés et rou-
geâtres, parties qui, dans le Tillandsia stricta, sont d'un rouge
péce précédente ; mais elle en différe par ses fleurs d'un rou
vif, et paraissent lisses.
24.
188 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
ORCHIDÉES, OARCHIDEAE.
CALOPOGON. R. Br.
1. CALOPOGON LESSONII, Pl. XXXVII, A.
C. caule unifloro; foliis oppositis vel ternatim verticillatis ,
ovatis; sepalis lævibus ovato-lanceolatis, labello unguiculato ,
medio tuberculis seriatis ornato.
Epipactis Lessonii , n'Unv. Fl. des Malouines, p. 36.
PrawrA glaberrima. Cauris simplex erectus gracilis, pennæ corvinæ
crassitie, basi vaginis duobus scariosis distantibus involutus, 4-6 polli-
caris in speciminibus maclovianis, subpedalis in speciminibus magella-
nicis. Forra duo vel tria, medio cauli inserta, conferta, subopposita , sed
basi vaginantia , inferioreque altera involvente, limbo ovato obtuso, basi
abruptè attenuato in petiolum brevem, inferius in vaginam scariosam
expansum. Fros terminalis, basi, sub ovario , bracteà scariosà ovatà, la-
bello oppositä, munitus. Ovarium obovatum, læve, non contortum.SEPALA
tria, æqualia, libera, ovato-lanceolata, acuta, membranacea, albida. PETALA
lateralia ovata, obtusiuscula, erecta, purpureo maculata. LABELLUM ungui-
culatum, pallidé roseum, limbo membranaceo integro ovato, apice lingu-
lato, basi, parte medià disci et apice contracto labelli, tuberculis sphæricis
viridibus biseriatis ornatis. GvxosrEMIUM erectum, liberum, compres-
sum, margine anguste alatum. SriGw4 oblongum, prominens, partem an-
teriorem gynostemii fere totam tegens. ANTHERA erecta bilocularis, loculis
confluentibus, septo simplice tantum distinctis. PoLLEN granulosum ,
granis liberis, simplicibus, ovatis, latere sulcatis vel depressis.
BOTANIQUE. 189
Loc. : Iles Malouines (Lesson et »'Unvire); et détroit de Ma-
gellan (Commerson, 7n herb. Mus. Paris.)
Prance XXXVII. A. Carorocox Lrssowi de grandeur naturelle, d’après un
échantillon des îles Malouines. Fig. t, fleur entière vue de côté, avec la bractée qui
l'accompagne, grossie; fig. 2, labelle vu par sa face supérieure; fig. 3, gynostème
vu de côté; fig. 4, le même vu de face. j
Obs. Cette plante a été figurée d’après un échantillon
que je devais à M. Lesson, et d'après un dessin que ce savant
zoologiste avait fait sur les lieux; depuis, j'ai retrouvé dans l'her-
bier du Muséum des échantillons assez nombreux , générale-
ment plus grands, recueillis par Commerson dans le détroit de
Magellan.
CHLORJ/EA.
Chlorcea et Asarca. Linni. in Quart. Journ. 1827.
1. CHLORÆA GAUDICHAUDII, Pl. XLIV, A.
Chl. caule folioso, foliis lanceolatis acutis erectis; floribus
spicatis, bracteis magnis, ovato-lanceolatis margine scariosis,
ovario longioribus, involutis; sepalis æqualibus, usque ad apicem
membranaceis, ovato-lanceolatis; petalis subæqualibus obtusis;
labello petalis breviore subtrilobo, lobis lateralibus abbreviatis
margine fimbriatis, laciniis ad apicem incrassatis, lobo medio
linguæformi parteque medià disci carunculis cuneiformibus
elongatis densé tectis, gynostemio labellum subzquante , apice
dilatato alat.
190 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
.— Arethusa lutea Gaup. in Ann. sc. nat., tom. V, p. 10r.
D'Unv. , Fl. des Malouines, p. 35 (non Serapias lutea? Pers.)
Satyrion, PERNETTY, tom. 11. p. 54.
Ranix e tuberculis cylindricis fasciculatis. Cauris simplex , erectus ;
6-10 pollicaris, undique usque sub flores foliis tectus. Forra erecta, nume-
rosa, subimbricata, multinervia, lanceolata, acuta. FLores spicati, sessiles,
bracteis magnis, ovato-lanceolatis, acutis, viridibus, margine scariosis, ova-
rio longioribus, tecti. Serata æqualia, conformia, viridia, ovato-lanceolata,
lateralibus usque ad apicem membranaceis nervosis. Perata lateralia pau-
lulàm breviora , tenuiora, membranacea, margine subconvoluta, nervosa,
albida, extus viridi maculata. LanErruw petalis brevius, unguiculatum ,
'erectum , subtrilobum, lobis lateralibus abbreviatis margine fimbriatis,
lobulis truncatis, ad apicem inerassatis carnosis, lobo medio oblongo
mediaque parte disci carunculis compressis cuneatis, apice carnosis , ad
nervulos densissimé tectis. GyNosremium erectum, labello subæquale vel
paulo brevis, compressum, apice membranis lateralibus alatum. Srima
scutiforme, prominens, viscidum, superiüs dentibus vel glandulis duobus
approximatis præditum. ANTHERA erecta, dorso membran: columnæ
affixa, mamillo obtuso superata, ovata, bilocularis, loculis discretis rimà
longitudinali dehiscentibus , endothecio cellulis fibrosis subquadratis
formato. Porren e granulis liberis globosis simplicibus vel sæpius ge-
minis ternis seu quaternis compositum.
Loc. : Fréquent aux iles. Malouines (GAUDICHAUD, D URVILLE,
Lesson).
Prancne XLIV. A. Chloræa Gaudichaudii, de grandeur naturelle, d’après
un dessin de M. Lesson et des échantillons incomplets de M. Gaudichaud , cette
plante manquant dans l'herbier de M. d'Urville. Fig. 1, fleur grossie; fig. 2, labelle
vu par sa face interne; fig. 3, quelques-unes des caroncules qui couvrent le labelle;
fig. 4, gynostème: a stigmate, D ailes membraneuses, c anthère; fig. 5, pollen;
Obs. Cette plante avait été considérée par M. Gaudichaud, et
plustard, par M. d'Urville, comme la même que celle rapportée
du détroit de Magellan par Commerson, et désignée par Per-
BOTANIQUE. 19i
soon sous le nom de Serapias lutea ; mais l'examen des échan-
tillons mémes recueillis par ce savant voyageur, conservés dans
lherbier du Muséum et dans celui de M. de Jussieu, échantil-
lons dont l'étiquette porte une courte description d'où est ex-
traite la phrase caractéristique de Persoon, prouve que ces
deux plantes, quoique du méme genre, constituent deux es-
pèces très-différentes l'une de l'autre, ainsi que de celles déja
observées au Chili; je désignerai celle des terres Magellaniques
par le nom de Commersoniz, le nom de lutea s'appliquant à la
plupart des espèces de CaroræA et étant une répétition du nom
générique. Le méme voyageura encore recueilli dansles mémes
parages une autre espèce de Curoræa bien distincte de ces deux
espéces; mais il n'en existe qu'un seul échantillon dans l'her-
bier du Muséum, et quoiqu'elle me paraisse différente de celles
du Chili que j'ai pu examiner, je n'oserais pas affirmer qu'elle
ne püt rentrer dans une de celles briévement décrites par
M. Lindley. Quant au Chloræa Commersont, j en ai joint ici la
description et la figure pour bien montrer les caractéres qui
le distinguent du Chlorea Gaudichaudit.
2. CHLORÆA COMMERSONII, Pl. XLIV, B.
Chl. caule folioso, foliis inferioribus oblongo - lanceolatis,
obtusis, superioribus acutioribus caulé adpressis ; floribus dense
spicatis, bracteis lanceolato-subulatis angustis, ovarium sub-
æquantibus, sepalis lanceolatis acutis, inferioribus longioribus
apice subulatis carnosis; petalis brevioribus obtusis; labello
petalis duplo breviore, trilobo, lobis lateralibus rotundatis
integris, medio ovato carunculis densissimé tecto ; gynostemio
brevissimo alato.
Serapias lutea. Pers. Syn. IL, p. 513.
Serapias foliis multinervits , floribus spicatis, erectis, luteis, ina-
pertis. Couuknsox, Mss. in herb. Mus. Paris.
192 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Ranix tuberculis elongatis, fasciculatis (ut in Asphodelis Commers.).
Cauus simplex, erectus, pedalis vel sesquipedalis, basi densé, superne dis-
tante foliosus. Forta inferiora oblongo-lanceolata, obtusa , multinervia,
subpatentia, superiora breviora, acuta, vaginantia, laminà convolutà
caulem involvente, FLores densè spicati (semper ex COMMERSON inaperti),
lutei, erecti. Spica brevis, bracteis lanceolato-subulatis, acutis, ovarium
subæquantibus. Ovarium angustum, elongatum. Serata inæqualia, mem-
branacea : medium lanceolatum acutum ; lateralia longiora, et angustiora,
lanceolata acuminata, apice carnoso. PETALA ovata, obtusa, sepalo medio
breviora. LanELLvux inclusum, petalis subdupló brevius, trilobum , brevè
unguiculatum, lobis lateralibus rotundatis, integerrimis, membranaceis,
nudis, lobo medio ovato carunculis clavatis densissimè tecto, subcarnoso.
GyxosrExIUM. brevissimum , cum antherá petalis tripló brevius, alatum.
Stroma disciforme, transverse latius. ArHERA ovata, erecta, biloba, lobis
discretis, rimá longitudinali dehiscentibus.
Loc. : Les foréts du détroit de Magellan, prés de la baie
Bougainville et de la baie Francaise (CowwEnsOoN). -
Praxen XLIV.B. Chloræa Commersoni de grandeur naturelle, d'après un des
échantillons de Commerson. Fig. 1, sépale moyen; fig. 2,-un des sépales latéraux ;
fig. 3, labelle; fig. 4, gynostéme vu de face: a, stigmate, 5, aile membraneuse ,
c, anthére.
DECAISNEA.
Serrara, Perara et Lasertun subæqualia inter se inferiüs
connata in perianthium monophyllum, ad basim labelli
gibbosum. LaBerrLum posticum integrum concavum.
Ovarium non contortum. Gynosremium breve compres-
sum, dorso membranis duobus erectis ovatis supera-
tum. Sriema minimum subrotundum, concavum. An-
THERA terminalis operculiformis, bilocularis, loculis
BOTANIQUE. 193
ovatis discretis, membranaceis. Porc duo integra,
pyriformia, pulveracea, apice attenuato vertici columnae
agglutinata.
Genus dicavi amico Joserno DEGAISNE, plantarum scrutatori
ingenioso, jam pluribus dissertationibus et iconibus elegantissi-
mis necnon florulà Timoriensi mox evulgandà botanicis cognito.
1. DECAISNEA DENSIFLORA , Pl. XXXIX.
PrawTA terrestris. Raprx e fibris clavatis, brevibus, fasciculatis, superficie
villosa. CauLis erectus, simplex, glaber, semipedalis vel vix pedalis, striatus.
Forra infima squamiformia, brevissima, scariosa; inferiora, e basi caulis
nascentia, ovata vel subrotunda in petiolo brevi vaginante angustata, super
terram expansa, plana, membranacea, nervis parallelis subundecim tenuis-
simis; superiora abortiva, squamæformia , lanceolata vel subulata, basi
vaginantia. Spica cylindrica, basi interrupta, superné densa, acuta ; flo-
ribus sessilibus parvis valdé approximatis , erectis; bracteis ovatis, acu-
minatis, flores æquantibus. Ovariun ellipsoideum, leve, sexnervium,
non contortum. SrPara inter se et cum petalis basi coalita , oblique
summo ovario inserta, ovata , obtusa, duobus lateralibus labello suppo-
sitis, inferné concavis , gibbumque ovario accretum efformantibus. Pe-
TALA sepalis longitudine æqualia, angustiora. LABELLUM ungue se-
palis lateralibus connato, limbo membranaceo , subrotundo, concavo,
integro, vel margine denticulato. Gynosremium breve, sepalo medio pos-
ticè connatum, anticè areolà glutinosà stigmaticà notatum, superiüs
emarginatum, et lateribus posticis membranis duobus ovatis, erectis,
auriculæformibus superatum. ANTuERA sessilis operculæformis, subro-
tunda, superiüs convexa, bilocularis, loculis. membranaceis discretis.
Porten granulosum, massam unicam, integram, in quolibet loculo effor-
mans, ad apicem gynostemii substantià viscidà agglutinatam nec glan-
dulà ullá coalitam.
Loc. : L'ile Sainte-Catherine au Brésil.
Prawour XXXIX. Decaisnea densiflora, de grandeur naturelle. ‘Fig. 1, fleur
entière vue de côté; fig. 2, labelle et un des sépales latéraux; fig. 3, gynostème vu
de côté; fig. 4, le même vu de face; fig. 5, anthère; fig. 6, masses polliniques.
Voyage «a Coquille. — Botanique. Part, 11. 25
194 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Obs. Ce genre me parait avoir surtout de l'affinité avec le
genre Micnoris de R. Brown (Prodr., p. 320); mais il en diffère
par les sépales soudés entre eux et avec les pétales et le labelle,
et par la forme de cette derniére partie, ainsi que de la colonne
anthérifère. Cette plante semble donc former un genre bien
distinct dans la tribu des ARÉTHUSÉES.
PLATANTHERA. Rion.
1. PLATANTHERA RUMPHII. Pl. XXXVIII, A.
PI. foliis erectis, inferioribus lineari-lanceolatis, superioribus
subulatis ; spicà densà, bracteis subulato-setaceis, floribus sub-
duplo longioribus ; petalis integris, lanceolatis , falcatis ; labello
trilobo, lobis lateralibus basilaribus incurvis, intermedio lineari,
calcarem lineari-clavatum ovario dupló breviorem æquante:
Orchis Amboinica minor. RumPH. Amb. NT. p. 118. tab. 54,
fig. 2.
Rapix. tuberculis duobus oblongis radicellis quibusdam filiformibus
infrapositis (ex Icone Rumpu). Caurs subpedalis, Levis. Forra sensim
decrescentia, erecta, cauli subadpressa, inferioribus duobus tribusve lan-
ceolatis acutis, superioribus lineari lanceolatis, supremisque subulatis
acuminatis subfiliformibus. Spica oblonga, densa, floribus erectis, rachi
subadpressis, bracteis subulatis, apice setaceis, floribus plerumque duplo
longioribus. Ovarīu™m strictum, trigono-fusiforme, elongatum. SEPALA pa-
tentia, lanceolata, lateralibus incurvis. Perata paululùm breviora, lanceo-
lata, integra, falcata. LABELLUN trilobum, lobis linearibus, lateralibus e basi
nascentibus, angustissimis arcuatis , ascendentibus, medio longiore plano
lineari: obtuso, ovario duplò breviore; calcare basi eylindrico angusto,
apice inflato clavato, labellum æquante. GxyxosrEMIUM. brevissimum ,
stigmate hippocrepico; antherá obtusá, lobis discretis, basi divergentibus.
BOTANIQUE. 195
Loc. : L'ile d'Amboine (Ruurrrus; n'Unvrrrx).
Prancne XXXVIII. A. Partie supérieure du Platanthera Rumphi existant
seule dans l'herbier, de grandeur naturelle. Fig. 1, fleur entière grossie; fig. 2, stig-
mate et anthère séparés.
2. PLATANTHERA FOLIOSA. Pl. XXXVIII. B.
Pl. caule a basi ad apicem folioso , foliis oblongo-lanceolatis ,
planis; spicà oblongà, floribus distantibus erectis, bracteas
lanceolatas subæquantibus; petalis bipartitis, lobo anteriori
angustiori ; labello tripartito , laciniis linearibus inzqualibus;
calcare lineari-clavato, ovario breviore.
Raprcrs fusiformes graciles fasciculatæ. Cauris subpedalis, basi qui-
busdam vaginis squariosis involutus, e basi ad apicem æquè foliosus,
foliis vix decrescentibus. Forra æquè distantia, basi vaginantia, erecta ,
oblongo-lanceolata , vix tripollicaria, 4-lineas lata, acuta , subtrinervia.
Spica oblonga laxa, pauciflora; bracteæ lanceolatæ acutze, flores æquantes
vel vix superantes. OvARIUM fusiforme, basi angustatum, contortum. Sr-
PALA inzequalia, patentia, medio ovato concavo , lateralibus ovato-lanceo-
latis. Peraza usque ad basim bipartita, lobis longitudine æqualibus, la-
titudine et formå discrepantibus, superiore lanceolato, inferiore lineari.
LABELLUM profundé tripartitum , lobis lateralibus linearibus planis de-
flexis, intermedio longiore lineari obtuso, calcare breviore; calcar lineari-
clavatum, ovario brevius. Gynosremün brevissimum. Sricma bilobum.
ANTHERA erecta, cuneata , emarginata, loculis superné confluentibus, basi
divergentibus arcuatis.
Loc. : Prés de la ville du Callao, au Pérou, et dans les lieux
humides des environs de Talcaguana, au Chili.
PrAxceuz XLIV. B. Platanthera foliosa de grandeur naturelle, d'aprés un échan-
tillon du Pérou. Fig. 1, fleur entière grossie; l'ovaire n'est pas complet jusqu'à sa
base ; fig. 2, organes sexuels séparés.
25.
196 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
EPIDENDRUM. L.
1. EPIDENDRUM FULGENS, pl. XLIIT.
E. caule simplici elongato, superné aphyllo vaginato; foliis
oblongo-lanceolatis obtusis carnosis ; floribus spicatis approxi-
matis, bracteis setaceis subimbricatis ; sepalis obovato-lanceo -
latis acutis; petalis subconformibus obtusioribus; labello longé
unguiculato, limbo trilobo, basi bicalloso, lobis lateralibus ro-
tundatis denticulatis, intermedio multo minore cuneato, trun-
cato, brevi, subemarginato.
Cauris bipedalis simplex erectus, pennæ anserinæ crassitie, basi fo-
liosus, superne vaginis arctè adpressis oblique truncatis involutus. Fora
disticha, basi vaginantia, limbo cum vagina articulato et in sicco facile
deciduo, oblongoJanceolato, obtuso, carnoso, atroviridi etlineà purpureà
marginato (ex icone Cl. Lesson, ut omnia ad colorem spectantia). Spica
brevis multibracteata, floribus plerisque vel caducis, vel nondum pers-
picuis, unde pauciflora videtur, bracteis subulatis rubescentibus. Frores
omnibus partibus, ovario, perianthio et labello purpureo-fulgentes , bi-
pollicares (a basi ovarii ad apicem labelli). Ovarium clavatum leve.
SEPALA ovato-lanceolata acuta patentia. PETALA longitudine subæqualia,
obovata , tenuiora. LanELLUM ungue sepalis subæquali, angusto , columnze
accreto , limbo trilobo, lobis lateralibus semi-circularibus denticulato-
erosis, lobo medio multo minore, brevissimo, cuneato, emarginato vel
truncato, apice denticulato. Gyxosremiux totà longitudine ungui labelli
connatum. ÁxTHERA decidua.
Loc.: L'ile Sainte-Catherine, sur la côte méridionale du
Brésil, où on l'appelle vulgairement Palma-de-mate suivant
M. Lesson.
Prancne XLIII. Epidendrum fulgens de grandeur naturelle.
BOTANIQUE. 197
Obs. Cette espèce appartient au méme groupe que l'epiden-
drum elongatum si fréquent dans les serres; elle se rapproche
surtout des epidendrum cinnabarinum de Salzmann, et zmato-
phyllum de Lindley (Spec. Orch., p. 106.) La première en diffère
par ses feuilles aiguës et recourbées, par ses sépales et ses pé-
tales linéaires oblongs, par le lobe moyen du labelle presque
égal aux lobes latéraux, alongé en forme de langue, et bifurqué
au sommet. La seconde se distingue par ses feuilles ligulées et
légèrement émarginées, par son labelle dont les lobes latéraux
sont laciniés, et dont le lobe moyen est apiculé. D'après le des-
sin fait sur les lieux par M. Lesson, cette plante , remarquable
par ses fleurs, dont toutes les parties sont d'un rouge éclatant,
pourrait devenir un des plus beaux ornements de nos serres.
OXYANTHER A.
SEPALA æqualia, libera, erecta. PETALA subæqualia,
libera. Lasertum erectum, sepalis subconforme, inte-
grum, concavum. Gynosremum brevissimum, quadran-
gulare, lateribus laminis membranaceis subquadratis
erectis. appendiculatis, superficie superiori concavà
mucosà stigmaticá. ANTHERA erecta , labello parallela ,
lateri posteriori columnæ affixa, membranacea , basi
contracta, superné in acumine triangulari acuto pro-
ducta, bilocularis, loculis discretis. Poruni in quo-
libet loculo tria, inæqualia (an quatuor, altero minimo 5»
superne materià granulosà connata.
Genus habitu, inflorescentià, et formà floris Maraxi-
198 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
DEAS præsertim Osrnowns referens, structurà antheræet `
pollinis cum Vannets potius congruens, sed in specimini-
bus adultioribus denuo examinandum, præcipuë quoad
pollinis structuram ; certe tamen ab omnibus generibus
huc usque confectis distinctum. Grown x (Blume Bijdr.
372. Lindl.gen. etsp. orch. 253 )quibusdam caracteribus
et habitu affine videtur, sed formå: et directione an-
theræ diversissimum.
i. OXYANTHERA MICRANTHA. PI. XXXVII. B.
Praxra ut videtur super arbores crescens. Rapices fasciculatæ fili-
formes. Cauris brevissimus subnullus. Forra disticha, amplexicaulia, basi
imbricata; vaginá laxá, patente, carinatä, limbo sub conformi, sed trans-
versé articulatà; laminá lineari-oblongá, membranaceà , nervis parallelis,
medio plicatà, facile in sicco decidente. Fronzs spicati minimi, spicis e
foliorum inferiorum axillà nascentibus, scapo filiformi gracili folia
æquante, squamis duobus distantibus prædito. Spica brevis, floribus ap-
proximatis, erectis, imbricatis, sessilibus , bracteis ovatis acutis basi
stipatis. Ovarium obconicum, leve, non contortum. SEPALA æqualia ,
erecta, subconniventia, ovato-triangularia, acuta, florem regularem si-
mulantia. PETALA sepalis æqualia, angustiora , ovato-lanceolata. LABEL-
LUM posticum, ovatum , basi constrictum , obtusum, membranaceo-spon-
giosum, subtrinerve. GyxosrEuiUx. brevissimum , quadrangulare superne
truncatum, planum vel concaviusculum , mucosum; superficiem stigmati-
cam efformans, ad latera laminis membranaceis, erectis, subquadratis, or-
natum (staminodiis?), antice (latere labello opposito) antheram subsessilem
sustinens. AxTHERA erecta, membranacea , pedicello brevi compresso suf-
fulta, supernè in acumine triangulari acuto desinens , loculis membra-
naceis, discretis, parallelis, rimis longitudinalibus dehiscentibus. PoLLINIA
in quolibet loculo tria inæqualia (an quatuor altero minimo vix dis-
tincto) ex parte superiori loculi subpendentia, ibique agglutinata materià
granulosä, in lineam opacam grumosam usque ad apicem anthéræ desinente.
Loc.: Offack, dans l'ile Waigiou:
: BOTANIQUE. 199
Prancar XXXVII. B. Oxyanthera micrantha, de grandeur naturelle. Fig. 1, fleur
entière grossie; fig. 2, labelle; fig. 3, un des pétales; fig. 4, gynostème vu de face;
fig. 5, le même vu de côté; fig. 6, masses polliniques, fig. 7, une des masses polli-
niques isolée.
T OBERONIA. Loi.
1. OBERONIA BREVIFOLIA. PI. XL. B.
O. foliis brevibus ovatis, racemo stricto multifloro , labello
obovato, basi cucullato, apice crenulato, bracteis ovali-lanceo-
latis ovarii longitudine, ovario trigono.
Oberonia brevifolia. Lxxprgv, Gen. et Spec. orchid., p. 16.
Epidendrum equitans. Fonsr. Prodr. N. 316.
Cymbidium equitans. Swartz. Nov. act. Ups., VY. 72. Wir.
Spec. V. p. 97. Perrr-Tuovans, orch. tab. 92.
Pleurothallis disticha. Acn. Paca. In Mem. Soc. hist. nat.,
Paris, IV. p. 49, tab. 8. n. 1.
Ranices fasciculatz , subsimplices, filiformes, e basi caulis nascentes.
Cavris brevis subbipollicaris, gracilis, ascendens, foliis tectus. Forra 6-8
disticha, carnosa, compressa, equitantia , ovato-lanceolata, acuta, vagi-
nantia et dorso carinata decurrentia, lætè virentia. FLores spicati mi-
nimi, breve pedicellati; spicà terminali bipollicari filiformi, bracteis
scariosis brevibus ovatis. Ovaniuw obovato-trigonum, costis sex longi-
` tudinalibus notatum, sepalis oppositis majoribus, non contortum. SEPALA
æqualia, ovata , acuta, patentia vel subreflexa. PErALA longitudine sub-
æqualia angustiora. LABELLUM membranaceum , concavum , obovato-cu-
neatum, apice denticulatum. GYNOSTEMIUM brevissimum , cylindricum ,
truncatum , margine elevato tridentato, dentibus lateralibus brevibus
nudis, dorsali stamen sustinente. Sriema: areola convexa, viscida, au-
rantiaca, in parte posteriore, labello proximä, superficiei superioris gy-
200 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
nostemii. ANTHERA membranacea , apice gynostemii incumbens, bilocula-
ris, loculis discretis, pollinium unicum ellipticum liberum includentibus.
Loc.: L'ile Borabora, sur les arbres.
PrawcuE XL. Oberonia brevifolia, de grandeur naturelle. Fig. 1, fleur déja très-
avancée dans son développement, entière et grossie; fig. 2, labelle; fig. 3, gyno-
stème vu latéralement; fig. 4, le même vu en dessus; fig. 5, anthère dont les masses
polliniques sont tombées; fig. 6, les deux masses polliniques.
2. OBERONIA LINDLEYANA, pl. XL. A.
O. foliis approximatis, lineari-lanceolatis, carnosis, cana-
liculatis, recurvis, racemos axillares æquantibus; floribus
erectis, ovario (fructuque) obovato lævi, petalis strictis, labello
subobcordato.
Rapicrs fasciculatæ numerosæ, cylindricæ, subsimplices. Cauris brevis
crassus , undique vaginis foliorum tectus. Foia approximata, disticha,
vaginantia, vaginis scariosis nervosis brevibus imbricatis, limbo basi
articulato, carnoso, lineari-lanceolato, sursum canaliculato vel compli-
cato, recurvo. SPicx axillares, duo vel tres in eodem caule, folia sub-
æquantes , scapo filiformi, inferné nudo vel bracteis distantibus tecto,
superné paucifloro. Frores subsessiles, bracteà subulatà scariosá stipati,
erecti, minimi , subregulares. Ovarium obovatum , lævissimum. SEPALA
æqualia, libera, erecta, subconniventia, ovata, acuminata, membranacea.
Perata lanceolata, longitudine sepalis æqualia, tenuiora, uninervia.
LasezLum obovatum, sessile, concavum, membranaceum, apice subemar-
ginatum, convolutum, trinervium. GYNOSTEMIUM brevissimum, circulare,
truncatum, margine ad latera elevato, processubus membranaceis duobus
conicis instructo, supernè transversè laminä erectà partitum , parte
anteriore superficiei superioris viscidà depressà stigmaticà. ANTHERA
pedicello filiformi seu filamento affixa, hemisphærica, inclinata, bilocu-
laris. PorriniA in quolibet loculo simplicia, ovata, nuda.
Loc. : Offack, dans l'ile Waigiou; sur les arbres.
BOTANIQUE. 201
Prawcue XL. Fig. 1. A. Oberonia Lindleyana, de grandeur naturelle. Fleur
entière grossie; fig. 2, un des sépales; fig. 3, un pétale; fig. 4, labelle; fig. 5,
gynostème vu latéralement; fig. 6, le même vu de face, les masses polliniques étant
tombées sur le stigmate.
Obs. Cette espèce a sans aucun doute beaucoup de rapport
avec l'Oberonia myosurus, Lindl., Epidendrum myosurus,
Forst. , des mêmes contrées, qui s'en distingue cependant par
ses fruits sexangulaires , tandis que dans l'espèce recueillie par
M. d'Urville, les ovaires, méme très-développés, sont parfaite-
ment lisses. Je puis ajouter que M. Lindley, auquel j'ai com-
muniqué la figure de cette plante, la considérait comme une
espèce nouvelle , que je suis heureux de pouvoir lui consacrer.
CŒLOGYNE. Lixpr,
1. COELOGYNE? TRIPTERA. PI. XLII. A.
C. caule repente, squamoso; ramulis brevibus, erectis , cras-
bulbiformibus, apice diphyllis; foliis ovato-lanceolatis,
coriaceis, nervosis; floribus solitariis, terminalibus, ovario
trigono alato, sepalis petalisque subæqualibus, lanceolatis,
acutis; labello breviori, vix unguiculato, lobis lateralibus ex-
pansis, gynostemium amplexantibus, medio brevissimo, den-
tiformi.
Caurs repens arboribus affixus, ramosus, radices cylindricas sinuosas
undique emittens, squamosus, squamis scariosis, ovatis, acutis, caulem
basimque ramorum involventibus ; ramuli erecti , approximati , vix pol-
licares, basi squamis rhizomatis stipati, fusiformes, carnosi, pseudo-
bulbos efformantes, apice folia duo subopposita sustinentes. Fori brevè
vaginantia , limbo basi articulato, ovato vel oblongo-lanceolato, patente ,
coriaceo, multinervio, nervo medio duobusque vel tribus lateralibus
magis notatis. Frores’ solitarii, rariusve geminati, brevè pedicellati ,
Foyage de la Coquille. — Botanique. Part, LI. 26
202 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
terminales, pedicello basi squamoso. Ovarium oblongum, rectum, hexa-
gono-tripterum ; angulis sepalis oppositis brevioribus planiusculis, alter-
nis valde expansis membranaceis alæformibus. Separa æqualia, usque
ad basim distincta, lanceolata, acuta. PETALA vix breviora , lineari-lanceo-
lata. LAnELLUx. brevius, inclusum , brevissime unguiculatum, erectum,
bilobum, lobo intermedio subnullo dentiformi, lobis lateralibus expansis ,
subrotundis, gynostemium amplexantibus. GYNOSTEMIUM brevissimum,
subtrigonum, facie labelli opposità planà vel concaviusculà , viscidà,
stigmaticà, superius bidentatá , lateralibus supernè longioribus anthe-
ramque subæquantibus , angulo postico in processum antheriferum
desinente. AnruerA operculæformis, coriacea, quadrilocularis. PorziNIA
duo superné profunde sulcata vel quatuor ?
Loc. : Lile Sainte-Catherine, sur la côte méridionale du
Brésil.
Prancue XLII A. Plante entière de grandeur naturelle. Fig. 1, fleur entière
trés-grossie; fig. 2, labelle développé; fig. 3, gynostème vu de face et supportant
encore l'anthere; fig. 4, anthère détachée vue par sa face interne.
Obs. Cette plante me parait distincte de toutes les espèces de
CoELoevxE décrites par Lindley, et s'éloigner méme en quelques
points des caractéres assignés par ce savant botaniste au genre
CoxrocxxE, dont elle diffère encore par son origine américaine.
Par son ovaire et par quelques autres points de son organisa-
tion, elle convient au genre Cori du méme auteur; mais la
structure des anthéres , caractère essentiel de ce genre, est trés-
différente dans la plante qui nous occupe. Je crois donc devoir
la rapporter, quoique avec doute, au genre CoerocyNE, dans
lequel elle constitue une espéce certainement nouvelle.
BOTANIQUE. 203
DENDROBIUM. Swartz.
1. DENDROBIUM FOLIOSUM. PI. XLI.
D. caule tereti, recto, elongato, simplici; foliis distichis ,
patentibus, ovato-lanceolatis, acuminatis, coriaceis; floribus
geminatis lateralibus, pedunculis squamosis, vaginas foliorum
perforantibus foliisque brevioribus, sepalis incurvis, latera-
libus in calcare conico, brevi, obtuso, connatis, labello inte-
gro, arcuato, sepalis duplo breviore, gynostemium æquante.
CauLis rectus, elongatus (subbipedalis) et gracilis (vix pennå corviná
crassior), a basi ad apicem foliosus. Forra approximata, disticha, pa-
tentia, vaginis arctè caulem involventibus, limbo basi articulato , ovato-
lanceolato, acuminato , coriaceo, multinervio. FLoREs geminati rariusve
terni, pedunculo communi brevi, squamis ovatis brevibus onusto, va-
ginam folii ad basim directè perforante, undè inflorescentia folio
inferiori opposita videtur. Ovarium cylindricum, non contortum.
SEPALA inæqualia, posticum paulò longius lineare concavum , obtusum,
lateralia basi connata in calcare brevi conico obtuso, superné falcata,
lanceolata, obtusa. Peraza lateralia linearia, obtusa, sepalis breviora.
LaszrLLUM sepalis dupló brevius, basi producte column: insertum,
erectum, externé arcuatum, undulatum, rigidum. GvwosrEMiIUM semi-
cylindricum, elongatum, labellum æquans, antice canaliculatum, superius
stigmate disciformi notatum. AxruEna erecta cuculliformis bilocularis ,
loculis lineå prominente semipartitis.
Loc. : Amboine, dans les Moluques.
Prawcms XLI. Fig. 1, fleur entière grossie, vue de profil; fig. 2, labelle séparé;
fig. 3, anthére isolée; fig. 4, le gynostéme portant encore l'anthére.
Obs. Cette espèce n'a d'analogie qu'avec le Dendrobium bi-
florum de Swartz ou Epidendrum biflorum de Forster, qui a le
méme mode d'inflorescence; mais ce dernier, dont il existe dans
26.
204 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
l'herbier du Muséum de Paris un échantillon envoyé par Fors-
ter, est trés-différent spécifiquement par ses feuilles étroites, li-
néaires-lancéolées, et par ses sépales lancéolées, acuminées et
terminées en une pointe filiforme.
APORUM. Brume.
1. APORUM INCRASSATUM. PI. XLII. B.
A. foliis distichis, carnosis, scapelliformibus vel subovatis,
compressis; pedunculis unifloris, e vaginis foliorum perforatis
erumpentibus, limboque subaequalibus, bracteatis, bracteis
lanceolatis, distantibus ; sepalis inferioribus supremo petalisque
longioribus, labello unguiculato, limbo indiviso, ovato, apice
incrassato , linguzeformi.
Aporum incrassatum? BLume, Bijdr., p. 334. Linni., Gen. et
Spec. Orch., p. 71.
Ruroxa in arboribus serpens, gracilis. Caures simplices, semipe-
dales, inferné squamis vaginantibus, superius foliis distichis æquantibus
tecti, Forra approximata, vaginantia, vaginâ nervosá, limbo com-
presso , carnoso rigido, ovato-oblongo , obliqué patente acutiusculo. Pe-
puneuui1 graciles, uniflori, elatere vaginarum perforato exeuntes, limbum
foliorum subæquantes, bracteati , bracteis 3-5 membranaceis, lanceolatis
vel ovato-lanceolatis, distantibus patentibusque. Fros solitarius ad apicem
pedunculi , resupinatus, SeraLa inæqualia, erecta ; medium ovatum bre-
vius, lateralia ovato-oblonga longiora, basi connata, et in calcare brevi
éonico producta. PETALA ovato-lanceolata, sepalum medium æquantia.
LansLLux unguiculatum , ungue basi productæ Gynostemii affixo, limbo
erecto, ovato , subrotundo, lævi, apice incrassato, in laminam oblongam
carnosam linguæformem desinente. GyNosTemIum semicylindricum , mem-
brana antice marginatum, basi productum et calcari interius adnatum.
ANTHERA operculæformis, hemisphærica, denti dorsali Gynostemii affixa
BOTANIQUE. 205
bilocularis. Mass rorriwis duæ bilobæ. SriGwa in medio partis ante-
rioris Gynostemii, subquadratum , depressum, viscosum. Ovarium læve
subcylindricum vel fusiforme.
Loc. : Amboine.
Prawcur XLII B. ;Zporum incrassatum de grandeur naturelle. Fig. 1, une
fleur entière grossie, accompagnée des deux bractées supérieures ; fig. 2, labelle vu
par la face interne; fig. 3, gynostème auquel est fixée l’anthère.
206 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
PHANÉROGAMES DICOTYLÉDONES.
URTICÉES, URTICEÆ.
ELATOSTEMA. Fonsr.
Frores monoici (vel rarius dioici) in capitulis dis-
tinctis, receptaculo plano subcarnoso inserti, bracteis
exterioribus latioribus involucrati, et angustioribus
plerümque ternatis stipati. FLores mascur. Calyx se-
palis quatuor æqualibus, imbricatis. STAMINA quatuor
sepalis opposita, in prefloratione incurva. FLORES FEMI-
ner. Calyx plerümque imperfectus, brevissimus, bi-
tri-quadrisepalus. Ovarium nudum vel tantam bracteis
tectum, ovulo erecto. Srema sessile, simplex, papillis
filiformibus, radiantibus, elongatis. Acnenia recepta-
culo carnoso insidentia bracteisque mollibus involuta.
Herse insularum Asie tropicarum , foliis alternis,
obliquis, plerümque grosse dentatis et tuberculoso
asperis, stipulatis, stipulis vel in unicam axillarem bi-
nerviam confluentibus, vel liberis caducis; capitulis
florum axillaribus sessilibus vel breviter pedicellatis.
BOTANIQUE. 207
r. ELASTOTEMA MACROPHYLLA. PI. 45.
E. foliis oblongis, inzquilateralibus, basi obliquis, subses-
silibus, brevé acuminatis, obtusé serratis, nervis inferiüs
cauleque villosis, superficie utráque glabrà, tuberculis ovato-
subrotundis densé tectà; stipulis conatis, petiolo quadruplo
longioribus; capitulis masculis brevissime pedunculatis, brac-
teis latissimis, confluentibus, involucratis, bracteolis inte-
rioribus oblongis, obtusis, vix pilosis; floribus pedicellatis ,
bracteas æquantibus, sepalis glabris, brevissimé acuminatis.
Her» caule simplici? crasso, flexuoso , pilis brevibus, subulatis, den-
sis, subadpressis tecto. l'ora alterna , disticha , approximata, subsessilia,
maxima, octopollicaria, et tribus pollicibus lata, crassa, inæquilateralia,
obliqué oblonga , brevé acuminata , basi sensim attenuata, obtusè serrata,
penninervia, nervis obliquis æqualibus et parallelis, superficie superiori
glabra, tuberculis minimis , hemisphzericis , densè approximatis obsita,
inferiori ad nervos nervulosque pubescente, tuberculis ovatis numerosis
inspersa. SriPuLÆ lanceolatæ, in unicam binerviam intra axillarem cadu-
cam confluentes, Caprrura florum axillaria (an dioica vel monoica, capi-
tulis femineis in basi deficiente caulis insertis 2), brevissime podihrenidn
explanata, discoidea et subbiloba, bracteis crassiusculis, obtusis, subcon-
fluentibus, pubescentibus, involucrata, bracteis interioribus ad. basim
cujusque floris ternis , anteriore latiore obovata, obtusa, pilosiuscula, late-
ralibus oblongis vel spathulatis ciliatis.Fronrs masculi pedicellati, glaber-
rimi. Caryx quadrisepalus, sepalis ovatis, valvatis, acumine brevi conico
superatis. STAMINA quatuor sepalis opposita ; filamentis filiformibus, an-
theris duplo longioribus, in alabastro incurvatis, et deinde elasticè pro-
silientibus ; antheris ovatis , bilobis; rimis longitudinalibus dehiscentibus.
Loc.: Ambome. -
Prance XLV. Elatostema macrophylla de grandeur naturelle. Fig. 1, par-
tie de la face supérieure des feuilles, trés-grossie; fig. 2, partie de la face inférieure
et d'une des nervures, très-grossie; fig. 3, un des capitules de fleurs mâles, vu
208 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
en dessus; fig. 4, le même, coupé; fig. 5, une des grandes bractées intérieures ;
fig. 6, une des bractées latérales; fig. 7, fleur måle , accompagnée des deux bractées
latérales; fig. 8, sépale; fig. 9, fleur mâle épanouie; fig. 10, étamine avant le dé-
roulement complet du filet; fig. 11, la même, complétement développée.
Obs. Cette espèce a des rapports si intimes avec quelques
espèces déja décrites de ce genre, qu'au premier aspect on peut
être tenté de réunir ces diverses plantes ; mais un examen plus
attentif montre des différences spécifiques bien positives. Les
autres ErarosrEMA avec lesquels on pourrait la confondre ,
sont :
1. Élatostema sessile, Forst., Char. Gen., p.106; Dors-
tenia pubescens, Forst., Prod., p. 115 Ælatostema pubescens,
Pers., Syn., Il, 517; Ælatostema serratum, Forst., Mss. in
Herb. Mus. Par.
». Elatostema fagifolia (Procris fagifolia, Poir. Encyc. méth.).
3. Elatostema maculata (Procris maculata , Porr., l. cJ)
Obs. Ces trois espèces ont beaucoup de rapports entre elles et
avec notre espèce, par la forme et la grandeur de leurs feuilles
et par leur inflorescence sessile.
L'Elatostema sessile de Forster a des feuilles complétement
sessiles du côté le plus prolongé de la base de la feuille, qui est
méme un peu auriculé; les dentelures sont trés-grandes, pro-
fondes et aigués. Leur surface supérieure est couverte de tuber-
cules linéaires, aigus, blancs; la face inférieure de petits tuber-
cules ronds; les nervures ne portent que quelques poils roides
et courts. Les stipules sont ovales, lancéolées, beaucoup plus
courtes que dans les autres espéces ; l'une, tout-à-fait caulinaire
et latérale, est uninerviée et tombe promptement; l'autre,
intra-axillaire, binerviée, persiste et accompagne les capitules de
fleurs. Ces capitules sont complétement sessiles, entourés de
4 à 5 larges bractées ovales, aiguës et mucronées.
BOTANIQUE. 209
L'Elatostema fagifolia a des feuilles portées sur un court
pétiole, lancéolées, atténuées à leur base, assez longuement
acuminées au sommet, bordées de dents très-régulières, peu
profondes et obtuses ; leur forme se rapproche plus de celle
de notre Z/atostema macrophylla; mais les stipules, au lieu
d'être soudées entre elles en une seule stipule intra-axillaire,
sont libres, distinctes, et placées latéralement: elles sont en
outre moins caduques. Les deux surfaces des feuilles sont cou-
vertes de petites glandes orangées, sphériques, et de tubercules
blancs fusiformes et presque linéaires; les nervures sont glabres
mais couvertes d'un grand nombre de ces tubercules linéaires,
tous placés parallélement à la nervure. Les capitules de fleurs
mâles sont complétement sessiles , entourés de bractées ovales ,
obtuses, couvertes de poils courts et roides. Enfin les sépales
sont très-obtus, concaves, mais surmontés chacun d’un très-
long appendice subulé, recourbé, hérissé de poils.
L'FElatostema maculata à les feuilles plus petites, plus acu-
minées, courtement pétiolées et assez semblables par leurs
formes générales à celles de PE. macrophylla, mais leurs ner-
vures inférieures, surtout du cóté le plus étroit de la feuille, sont
beaucoup plus obliques et deviennent presque paralléles au
bord méme; leur surface supérieure est couverte de tubercules
linéaires trés-allongés : sur leur face inférieure, les nervures
et souvent méme le parenchyme sont couverts de petits poils
courts, dressés, trés-serrés sur les nervures principales et sur
la tige; en outre, on voit une infinité de tubercules ovoides ou
oblongs , blancs, entremélés souvent de petites glandes jaunes.
Cet aspect et ces détails de structure des deux surfaces de la
feuille sont tout-à-fait différents dans EL. macrophylla ; les
capitules de fleurs, que nous n'avons vus que dans un état très-
imparfait, paraissent en outre assez différents par la forme de
leur bractée et par leur volume beaucoup moins considérable.
Voyage de la Coquille, — Botanique. Part. 11. 27
210 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
2. ELATOSTEMA URVILLEANA. PI. XLVI A.
E. glabra, caule sub-simplici foliisque utrinque tuberculis
numerosis, lineari-fusiformibus tectis; foliis obovato-lanceolatis,
breve acuminatis, basi attenuatis, sessilibus, obliquis, tripli-
nervis, serratis, stipulis brevissimis, oblongis, obtusis, distinctis,
membranaceis; capitulis florum brevè pedunculatis, involucri
bracteis distinctis, ovatis, bracteolis lanceolatis vel linea-
ribus, obtusis; sepalis ovatis, acutis muticis, glabris; floribus
femineis, calice bisepalo.
Henpa vix e basi ramosa, ramis virgatis , pedalibus gracilibus; epider-
mide tuberculis densis linearibus parallelis obsita, glabra. Forta alterna,
disticha, sessilia, obovato-lanceolata, basi sensim attenuata obliqua
subintegerrima, apice acuminata grossè dentata , triplinervia, glaberrima,
utraque superficie nervisque tuberculis linearibus conformibus inspersis.
SciPULE duæ distincte, inæquales, altera lateralis lineari- oblonga,
obtusa, cauli extra axillam semper eodem latere (latere basis folii
magis productæ) inserta, altera intra-axillaris, brevior et paulo latior,
utraque scariosa enervia.: CaprrULA florum axillaria hemisphærica ,
pedicellata, pedunculo stipulos æquante, superiora mascula, inferiora
feminea; bracteis exterioribus involucrum efficientibus , ovatis, imbri-
catis, glabris, externis acuminatis, interioribus triangularibus. FLores
xascurn bracteis tribus stipati, inferiore seu exteriore obovata , lateralibus
oblongo-spathulatis, pedicellati, bracteis breviores. Carvx 4-sepalus,
sepalis imbricatis , ovatis, acutis. STAMINA quatuor opposita , incurva ;
filamentis filiformibus brevibus ; antheris ovato-sagittatis, bilocularibus,
loculis rimà longitudinali, dehiscentibus; polline madido subsphærico
leve, sicco elliptico sulcato. PisritLt1 rudimentum fusiforme, STAMINA
nuda, aliquando floribus interposita et æqualia, filamento plano, mem-
branaceo, bracteis subsimili, anthera ovata perfecta. FLORES FEMINEI
bracteis tribus conformibus, lineari-spathulatis , apice pilosiusculis, sti-
pati, pedicellati. Caryx : sepala duo bracteiformia seu squamulæ lineari-
oblongæ, membranaceæ, ciliatæ, ovario paulo breviores, summo pedicello
insertæ, oppositæ. Ovarium fusiforme, læve, ovulo unico erecto. STIGMA
sessile e papillis seu filamentis simplicibus, articulatis, elongatis , radian-
BOTANIQUE. 211
tibus compositum, Fructus : akenium lieve, crustaceum, tenue, squamis
immersum semine repletum. Testa tenuis. Perispermum nullum. Embryo
ovato-clavatum, radicula obtusa superiore, cotyledonibus crassis adpressis.
Loc. : L'ile d'Ualan.
Prancur XLVI A. Ælatostema Urvilleana de grandeur naturelle, Fig. 1, un
des capitules de fleurs máles; fig. 2, une des bractées intérieures; fig. 3, une des
bractées extérieures; fig. 4, fleur mâle entourée des trois bractées qui l'accom-
pagnent; fig. 5, la méme fleur épanouie; fig. 6, étamine nue, isolée, entremélée
aux bractées, et s'insérant directement sur le réceptacle; fig. 7, un des sépales; fig. 8,
étamine vue par sa face interne; fig. 9; la méme, vue extérieurement ; fig. 10, pistil
avorté; fig. 11, pollen sec et humecté; fig. 12, fleur femelle, entourée de ses trois
bractées; fig. 13, la même, isolée, montrant ses deux sépales et le pistil qui la
constituent ; fig. 14, fruit mûr; fig. 15, le même, dont le péricarpe est coupé et
laisse voir la graine attachée par sa base; fig. 16, embryon.
Obs. Cette espèce a surtout de l'affinité avec l'Elatostema
acuminata (Procris acuminata Poire, Enc.; ex Java, COMMERSON
in herb. Mus.); mais celle-ci s'en distingue par ses feuilles plus
larges, plus acuminées, à dentelures plus grandes, parfaitement
glabres et dépourvues de tubercules allongés sur ses deux sur-
faces : enfin ses capitules de fleurs sont complétement sessiles.
3. ELATOSTEMA PARVIFOLIA. PI. XLVI B.
E. gfabra, caule ramoso foliisque utrinque tuberculis linea-
ribus numerosis inspersis; foliis sessilibus, ovatis vel ovato-
lanceolatis, dentatis, obliquis, triplinervibus; stipulis distinctis,
brevissimis, subulatis ; capitulis florum femineorum sessilibus ,
bracteis exterioribus interioribusque ovatis, ciliato-dentatis ;
floribus femineis bracteis tribus inzqualibus stipatis, calyce
subnullo brevissimo et irregulari.
Herea (an dioica?) cauli gracili, ramoso; epidermide ramorum et utrius-
que paginz foliorum tuberculis lineari-fusiformibus inspersa, glabra.
Forra sessilia, disticha, basi obliqua, ovata vel ovato-lanceolata, acuta ,
27.
212 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
dentata, triplinervia. Sripuræ dus subæquales, distinctæ, virides, su-
bulatæ, acutæ, altera intra axillari paulo latiori, altera laterali, cauli infra
axillam inserta. Carrrura florum femineorum (masculis deficientibus in
specimine unico Urvilleano) axillaria, sessilia, bracteis numerosis, dis-
tinctis , ovatis, pilis brevibus asperis, involucrata. BnacrEx seu squamulæ
tres ad basim cujusque floris, exterior flore duplo longior, oblonga,
rigidé ciliato-dentata, foliacea , viridis, lateralia florem æquantia vel vix
superantia , lanceolata, ciliata, membranacea. Fros pedicellatus, pedicello
brevi. Carxcis rudimentum e squamulis brevissimis duobus vel tribus ef-
formatum. Ovarium fusiforme, leve. SrrGwa sessile, e papillis filifor-
mibus, simplicibus, articulatis, penicellatim radiantibus , constitutum.
Loc. : L'ile d'Ualan.
Prance XLVI B. Individu ou rameau femelle de l'Elatostema parvifolia de
grandeur naturelle. Fig. 1, fleur femelle, accompagnée de ses trois bractées ; fig. 2,
la méme, dépouillée de ses bractées, et ne présentant qu'un calice imparfait autour
du pistil; fig. 3, calice isolé.
Obs. Je n'ai vu dans les herbiers que j'ai consultés aucune
autre espèce qu'on půt confondre avec celle-ci. La grandeur et
la forme de ses feuilles, sa tige fort rameuse, ses capitules par-
faitement sessiles et ses bractées garnies de cils roides , la dis-
tinguent facilement.
CELTIS. L.
1. CELTIS AMBOINENSIS. PI. XLVII A.
C. foliis petiolatis, ovato-oblongis, acuminatis, serrulatis,
basi qualibus , cordatis, inferius ramulisque densè sericeo-
villosis , albicantibus, superiüs tuberculoso-pubescentibus, sca-
bris ; floribus axillaribus cymosis, cymis multifloris, contractis
petiola vix æquantibus; sepalis ovatis, acutis, pubescentibus.
BOTANIQUE. "s 1219
Var. æ, angustifolia, foliis ovato-oblongis, attenuato-acumi-
natis.
Celtis amboinensis, W1rrp,, Spec., IV , p. 997.
Var. f, latifolia , foliis ovatis, latioribus, acuminatis.
ARBOR ramis virgatis cylindricis , junioribus villosis, pube candicante
(in specim. siccis), patente. Fori alterna, disticha, brevé petiolata,
petiolo 4-lineis longo, limbo oblongo, subsymetrico, 4-pollicibus longo,
sesqui vel duobus pollicibus lato, basi æqualiter cordato, apice longe acu-
minato, margine e basi ad apicem serrulato; nervis obliquis, duobus
inferioribus elongatis, validioribus; superficie inferiori pube densa, molli ,
albida, in junioribus sericeo-splendente, tecta; superiori rugosa , pilisque
rarioribus brevibus aspersa. Frores parvi, cymosi, cymis ramosissimis
petiolum æquantibus, floribus omnibus femineis (in specim. nostris; an
planta dioica , an floribus masculis in cymis inferioribus caducis?). Ca-
LYX D-sepalus, sepalis vix basi unitis, ovatis, acutis, externé villosis.
Ovarium ovatum, compressum, glaberrimum. Sricmara duo elongata,
fibrillosa, e basi divergentia. Fructus : drupa parva magnitudine grani
cannabini, vix externe carnosa, ovata, compressa, calyce persistente
basi cincta.
Loc. : Var. x, Amboine (n'Unvinze, VENTENAT), Bourou
(n'UnvirrE). Var. 8, Offack , dans l'ile Waigiou (D'Urvirre).
Prance XLVII A. Un rameau du Celtis amboinensis, var. a, de grandeur
naturelle. Fig. 1, surface supérieure des feuilles; fig. 2, surface inférieure; fig. 3,
fleur femelle; fig. 4, son calice; fig. 5, un des sépales, vu par sa face interne;
fig. 6, le méme, vu extérieurement.
Obs. Cette espéce a surtout des rapports avec le Celtis orien-
talis , L., mais elle en diffère par ses feuilles parfaitement symé-
triques ou à peine un peu inégales en largeur, et dont les deux
cótés sont également cordiformes à leur base.
2. CELTIS ASPERA.
C. ramulis pubescentibus, foliis breve petiolatis , ovato-ob-
longis, acuminatis, serrulatis, basi æqualibus, subcordatis,
214 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
subtriplinerviis ,inferius ad nervos venulásque tantum rigide
et sparsé pilosis, superné tuberculato-pilosis, asperrimis ; flo-
ribus axillaribus, glomerato-cymosis, polygamis (hermaphro-
ditis et femineis) ; sepalis ovatis, pubescentibus, florum mascu-
lorum navicularibus, femineorum planis; fructibus ovatis.
Annon ramis pinnatim ramosis, cylindrieis, pubescentibus. Forra di-
sticha alterna, petiolo brevi (3-lin.) suífulta , limbo ovato-oblongo, bi-
pollicari , 9-12 lin. lato, acuminato, basi subcordato , triplinervi , nervis
inferioribus robustioribus elongatis , serrato , inferius ad nervos venulas-
que piloso, pilis sparsis rigidis, superiüs pilis rigidis, brevibus , basi
tuberculosis, sursum inflexis, tecto. Srreurz parvæ, subulatæ, pubescentes,
caducissimæ. Cymæ axillares, glomeratæ, breves; floribus femineis et her-
maphroditis abortivis mixtis , femineis in dichotomiis , masculis in ramu-
lis lateralibus. FLores nermararopimi : Carxx , sepalis quinque carinatis ,
margine scariosis, dorso pubescentibus. Sramiwa inclusa, sepalis opposita,
filamentis capillaribus, antheris ovatis, bilobis rimis longitudinalibus
dehiscentibus. Ovarun ellipticum, stigmatibus parvis, plerumque abor-
tivum. Fronzs reminer. Caryx patens quinque-sepalus, sepalis ovatis ,
planiusculis, externe pubescentibus. Sramina nulla. Ovarium ovatum , basi
pilis cinctum. Srıcmara duo sessilia divergentia, undique papillosa. Fnuc-
tus vix carnosus, subsphzerieus , calyce basi cinctus; semine supernè ap-
penso. PrnisPERMUM carnosum , amplum. Emgryo arcuatus ad perisphæ-
riam, radicula superiori, cotyledonibus planis , inferioribus.
Loc. : Nouvelle-Hollande, dans les Montagnes bleues, prés
le port Jackson (Lesson ; n'UnvinrE).
Prawcue XLVIII. Celtis aspera, de grandeur naturelle. Fig. 1, portion de la
surface supérieure des feuilles, couvertes de poils roides et subulés; fig. 2, portion
de la surface inférieure des feuilles; fig. 3, fleur mále; fig. 4, un des sépales, vu
de côté; fig. 5, le méme, vu intérieurement; fig. 6, étamine; fig. 7, fleur fe-
melle; fig. 8, coupe longitudinale d'un ovaire déja un peu développé; fig. 9, coupe
longitudinale du fruit.
. BOTANIQUE. 215
3. CELTIS DISCOLOR. PI. XLVII B.
C. foliis petiolatis, oblongo-lanceolatis, acuminatis , serru-
latis, inferius ramulisque pube densissima, brevi, albicante
vel flavescente, tectis, superius glabris, asperulis; floribus cy-
mosis , axillaribus , cymis petiolos subæquantibus, calyce brevi,
sepalis obovatis obtusis pubescentibus.
Var. a, foliis basi abrupté contractis, inferius albicantibus.
Var. , foliis basi subattenuatis, inferiüs flavicantibus, splen-
dentibus.
ARBOR ‘ramis virgatis, vix ramosis, cylindricis, pube brevi densa ci-
nerea tectis. Forra alterna, disticha, petiolo brevi (4-lin.) suffulta, limbo
oblongo-lanceolato, quatuor pollicibus longo , 12-15 lin. lato, acuminato,
basi abruptè æqualiter contracto , rarius subcordato, tenuissimè serrulato,
pagina inferiori pube brevissima densa contigua cinerascente , albicante
vel flavicante undique tecta , superiori obscura, pilis brevissimis rarisque
- inspersa. SrieuLz minimae, caducissimze , subulatze. Cvw axillares, pe-
tiolo vix longiores; superiores bitrifidæ, subtrifloræ, floribus femineis ;
inferiores ramosiores, multifloræ , floribus masculis vel hermaphroditis
plerumque abortivis. Caryx quinque-sepalus , sepalis obovatis, obtusis,
ad basim unitis, extern pubescentibus. Sramıya inclusa. Ovarium ovatum,
calyce longius. Sricmara duo divergentia, undique fibrillosa. Fructus
ellipticus; vix carnosus, calyce persistente basi cinctus.
Loc. : Var. a, l'ile de Taiu (D UrvıLLE ; Morrennour).
Var. £ , l'ile de Borabora, près de Taiti (Lesson).
PrancHe XLVII B. Un rameau du Celtis discolor, var. «, de grandeur natu-
relle. Fig. 1, portion de la surface supérieure des feuilles; fig. 2, fragment de la
surface inférieure; fig. 3, jeune fruit entouré du calice; fig. 4, calice; fig. 5, un
des sépales.
4. CELTIS COMMERSONII.
C. foliis oblongis, acuminatis, subæqualibus, basi cordatis,
crenulatis, nervis inferioribus elongatis, pagina superiori tu-
216 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
berculosa , sparsè pilosiuscula, inferiori pallidiori, glabra;
nervis flavescentibus, ramulisque tantüm puberulis ; cymis
axillaribus, multifloris , petiolo paulo longioribus ; sepalis
ovato-subrotundis, obtusis, margine pilosis.
"Andaraize , Commers. Mss. in herb.
Loc. : L'ile Bourbon et Madagascar (COMMERSON ; D UnvILLE).
Obs. Cet arbre a été confondu par Lamarck , Encycl., vol. IV,
p. 138, avec le Celtis orientalis de Linné, qui croît dans l'Inde
et à Ceylan, et qui en diffère bien sensiblement par plusieurs de
ses caractères. Les feuilles du Celtis orientalis sont aussi ob-
longues, mais beaucoup plus acuminées, plus inégales inférieu-
rement, et plutót tronquées que cordiformes à leur base. Elles
sont bordées de dentelures fines et aiguës, et non de crénelures
obtuses ; enfin la face supérieure des feuilles est plus rude. Mais
ce qui les distingue surtout au premier coup d'œil, c'est que la
face inférieure est entiérement couverte d'un duvet court et
serré, blanchátre et soyeux, qui ne laisse apercevoir nulle
part l'épiderme, comme dans notre Celtis discolor. Il y a aussi
quelques différences dans les fleurs, dont les sépales sont ovales,
aigus dans le Celtis orientalis , arrondis et obtus dans le Celtis
Commersonit.
BOTANIQUE. 217
EUPHORBIACÉES, EUPHORBIACE AE.
PORANTHER A. Runce.
Frores monoici, apice ramulorum racemose aggre-
gati, pedicellati, bracteati, inferioribus masculis, su-
perioribus femineis. Fronrs mascuzr. Carvx profunde
quinque partitus, sub quinque sepalus; sepalis lanceo-
latis, præfloratione imbricatis. Perata quinque, sepalis
alterna et multo breviora, lanceolata, basi calycis in-
serta. GLANDULÆ quinque, carnosæ, breves, cuneifor-
mes, truncato-emarginatæ, petalorum basi insertæ.
STAMINA quinque petalis alterna, libera, tubo: brevi
calycis inserta, glandulisque interiora; filamentis fili-
| formibus, sepalis brevioribus vel æqualibus; antheris
subtetragonis, basi ad apicem filamenti affixis, quadri-
locularibus, loculis æqualibus, parallelis, apice poris
quatuor distinctis ovatis apertis. Ovanr rudimentum :
SouAMuLE membranaceæ tres, obovato-spathulatæ, ob-
iusæ, concavæ, subfornicatæ, fundo calycis insertæ,
absque rudimento stigmatis et ovuli. FLORES rkwiNkr,
Carvx et Corozra ut in floribus masculis. GraupuLE
breviores, latiores, subconnatz et annulum decemloba-
tum efformantes. Sramına nulla nec rudimenta. Oya-
RIUM sessile, globoso-depressum, sexcostatum, externe
verrucosum, triloculare, loculis bi-ovulatis, ovulo an-
Foyage de la Coquille. — Botanique. Part. LI. 28
218 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
gulo superiori et interiori affixo, pendulo. Sry tres,
usque ad basim bifidi, divergentes, subulati. STIGMATA
sex, subfusiformia, minima, ad apices ramorum stylo-
rum. Frucrus globoso-depressus,verrucosus, sexcostatus,
tricoccus, coccis bipartibilibus, crustaceis, elasticis,
dispermis. Semen trigono-convexum, testa carnosa
foveolata alba, membrana interna tenuiori fulva.
PenrsPERMUM carnosum , amplum. Ewsnvo cylindricus,
elongatus, incurvus, perispermo inclusus, prope par-
tem convexam (seu exteriorem ) seminis positus, ti-
gella longa, radicula superiori, cotyledonibus brevibus,
semi-cylindricis, inferioribus.
Fruricurr ramosi, glabri, foliis alternis, stipulatis ,
integerrimis, plerumque linearibus, floribus ad apices
ramulorum confertis, subracemoso-corymbosis, pedi-
cellatis , bracteis inferioribus longioribus foliaceis
subinvolucratis.
1. PORANTHERA ERICIFOLIA.
P. foliis approximatis, patentibus, linearibus, obtusis , revo-
lutis, subcarnosis ; floribus corymbosis, ad apices ramorum
dense capitatis, petalis spathulatis, calyce duplo brevioribus,
staminibus sepala paulo superantibus.
Poranthera ericifolia , Runer, Trans. Linn. tom. X, p. 30»,
tab. XXII, fig. 2. An. Bnoxc., Ann. sc. nat., 1* sér., tom. 29,
p. 384.
SurrruTex glaberrimus, e basi ramosus, ramis ascendentibus, sim-
plicibus, foliis densé approximatis undiqué tectis. Forra alterna, patentia,
linearia, obtusa, margine inferius convoluta, basi paululum angustata.
Srieuæ duæ scariosæ , liberæ, caulinæ, subulatæ, margine laceratæ, bre-
BOTANIQUE. 219
vissimæ. IxrLonzscENTIA spicato-corymbosa, ramis inflorescentiæ alternis
laxè foliosis, inferioribus longioribus superiora æquantibus. Frores ad
apices ramulorum spicati, foliis lineari-spathulatis, flores longitudine
æquantibus, bracteati, inferiores masculi, caduci , superiores pauciores
(4-5) feminei persistentes, bracteisque florum masculorum subinvoluerati.
Frores wascuLI pedicellati, pedicello gracili, e basi caduci. Garyx 5-se-
palus, patens, sepalis obovato-oblongis, membranaceis, obtusissimis ,
basi in tubo obconico brevissimo connata , in przefloratione imbricatis.
Praz 5 alterna, sepalis dimidio breviora , oblongo-spathulata , obtusa,
tubo calycis inserta. GLANDULÆ 5, petalis opposite et interiores, cuneifor-
més, subbidentatæ, carnosæ, brevissimæ. Sramma 5, sepalis opposita et
paulo longiora, filamentis capillaribus , apice incurvis; antheris parvis,
basi filamentis affixis, quadrilobis , lobis parallelis apice poro proprio
dehiscentibus. Ovann rudimentum e tribus squamis membranaceis, obo-
vatis , concavis, petaloideis, punctulatis , erectis, liberis et mutuo adpres-
sis, petala æquantibus. Frores FEmINEr. Caryx 5-sepalus , sepalis oblongis,
obtusis. Conorra, petalis alternis, minoribus quam in flore masculo, li-
neari-oblongis. GrawpuLE imperfecte, connate. Sramına nulla, nec
rudimenta. Ovarium globosum, sexcostatum , verrucosum. SrYri tres e
basi divergentes, bifidi , ramis filiformibus , nudis. SriGwATA sex, parva,
ovata, ad apices ramorum stylorum. Frucrus globoso-depressus, sex-
costatus, tuberculosus , stylis persistentibus coronatus, trilocularis , tri-
coccus, coccis ad maturitatem solubilibus, bivalvibus usque ad basim
fissis; loculis dispermis, seminibus arcuatis , latere planiusculis, dorso
convexis, rugosis (in speciminibus nostris immaturis.)
Loc. : La Nouvelle-Hollande, près le port Jackson (Rugprev ;
GaupticHAUD ; n 'UnviLLE); les côtes du détroit de d'Entrecasteaux
(RIEDLEY).
2. PORANTHERA CORYMBOSA. PI. L A.
P. foliis approximatis, erectis, lineari-lanceolatis, subspa-
thulatis, acutiusculis, planis, subtus albidis , discoloribus; flo-
ribus late corymbosis; petalis linearibus , calyce triplo brevio-
ribus; staminibus sepala paulo superantibus.
28.
220 ` VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Poranthera corymbosa , An. Brons. Ann. sc. nat., l. c. p. 385.
Cauus subsimplex, lignosus , erectus, pedalis, glaberrimus, cylin-
dricus. Fori alterna, approximata, spiraliter inserta, sessilia, basi at-
tenuata , lineari-lanceolata , obtusa, plana, integerrima, discoloria, inferius
pallida, margine paululum revoluta, enervia, glaberrima. Srirurz minu-
tissimæ, subulatæ , scariosæ. INFLORESCENTIA terminalis, ramis ramulisque
corymbosis, nudis, elongatis. FLORIBUS ad apices ramorum spicatis ,
approximatis, subglomeratis , inferioribus masculis. breve pedicellatis
cum pedicello deciduis, bracteis spathulatis angustis stipatis, superio-
ribus femineis longiüs pedicellatis, erectis, post maturitatem fructus
persistentibus, coccis tantüm caducis. Frores wmascurr. CALYx quinque-
sepalus , sepalis lanceolatis, obtusis, basi angustatis. Perata quin-
que alterna , linearia, sepalis triplo breviora. SrawiwA quinque se-
palis opposita, et paululüm. longiora, filamentis capillaribus inflexis ;
antheris basi affixis, subtetragonis, quadrilobis, quadrilocularibus ,
loculis poro terminali apertis. Gianpuræ quinque petalis opposite,
cuneatæ, breves, carnosæ, truncato-emarginatæ. Pisrizcr rudimentum e
squamis tribus membranaceis, fornicatis , erectis, subconfluentibus , con-
stans. Fronzs remet. CaLyx et Conorra ut in floribus masculis. GLANDULæÆ
in annulo subintegro confluentes. Sramınum rudimenta nulla. PIsTILLUM
jam evolutum in speciminibus nostris. Fnucrus globoso depressus , lzvis,
sexcostatus, stylis persistentibus exsiccatis coronatus , trilocularis, tri-
coccus, coccis solubilibus et bivalvim ab apice ad basim partitis, in-
tegrè ad maturitatem. deciduis, columella centrali' tantum | persistente.
Sema duo in quolibet loculo, reniformia , sinu interiori axi affixa ; testa
spongiosa, albida, foveolata; membrana interior fulva, tenuis. PER}
sPERMUM carnosum, amplum. Emgryo arcuatus , cylindricus, superficiei
hilo oppositæ approximatus, radicula superiori, tigella cylindrica , coty-
ledonibus brevibus, semicylindricis, inferioribus.
Loc. : le port Jackson à la Nouvelle-Hollande (D'Urvizr ;
GAUDICHAUD).
Prance L. A. Poranthera corymbosa, de grandeur naturelle. Fig. 1, fleur
mâle; fig. 2 , sépale; fig. 3, pétale; fig. 4, étamine; fig. 5, glande du disque; fig. 6,
fleur femelle à l'époque de la maturité du fruit, après la chute des coques; fig. 7,
BOTANIQUE. 221
fruit vu en dessus; fig. 8, une graine entière; fig. 9, la même, coupée longitudina-
lement ; fig. 10, embryon.
3. PORANTHERA MICROPHYLLA. PI. L B.
P. caule ramosissimo, humili, foliis obovatis, planis, distan-
tibus , reflexis; ramis floriferis vix corymbosis, supernè multi-
bracteatis, elongatis; petalis lanceolatis, calyce quadruplo bre-
vioribus , staminibus dimidio sepalis brevioribus.
Poranthera microphylla, An. Bronce. I. c. p. 385.
SurrnorEx humilis, triquadripollicaris, glaberrimus, e basi ramosis-
simus , ramis ascendentibus, foliosis. Fo14 alterna, obovato-spathulata
vel oblongo-spathulata, plana. SriPuLæ parve, ovatæ, acuminatæ, in-
tegræ, scariosæ. IxrLonrscENTIA generalis vix corymbosa, partialis spi-
cata, floribus inferioribus cujusque spicæ masculis, caducis, bracteis
spathulatis persistentibus stipatis , superioribus femineis. Fronxs
MASCULI. Caryx quinque sepalus, sepalis obovato-oblongis , obtusis , un-
dulatis. Perata quinque alterna, lanceolata, sepalis quadruplo breviora.
GrANDULE quinque , petalis oppositæ, cuneiformes, truncato-emarginatæ,
carnosæ. STAMINA 9 sepalis opposita et dimidio breviora ; filamentis
filiformibus vel subulatis, vix arcuatis; antheris subtetragonis, quadri-
lobis, basi affixis, lobis parallelis, apice poro proprio hiantibus. Ovari
rudimenta tria, squamiformia , membranacea, spathulata et fornicata.
Fronzs FEMINEI. CaLyx et Conorra ut in floribus masculis. GLANDULX inter
se subconcretæ in annulo decem-dentato. SrAwiNA nulla. Ovarium turbi-
natum, medio depressum, sexcostatum , tuberculosum, triloculare , lo-
culis biovulatis, ovulis angulo interiori suspensis, collateralibus. Srvià
tres e basi bifidi , ramis subulatis , stigmatibus ovalibus superatis. FRuc-
rus calyce persistente cinctus , globoso-depressus , sexcostatus, tenuissimè
tuberculatus, tricoccus, coccis solubilibus ét bivalvibus caducis, axi
centrali persistente , loculis dispermis. Semina reniformia, sinu interiori
axi affixa, externe convexa, testà carnosá albidà foveolatá, membranà
interiori fulvà tenuiori. PerISPERMUM carnosum, amplum. EwsRYo cy-
lindricus, elongatus, incurvatus, perispermo inclusus, prope partem
convexam seminis positus, radiculà superiori, tigellà longà cylindricá
cotyledonibus semicylindricis brevibus inferioribus.
222 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Loc. : les montagnes Bleues, prés le port Jackson ( Lesson);
les bords du détroit de d'Entrecasteaux (RIEDLEY).
Prawcur L B. Un des plus grands individus du Poranthera microphylla eu
fruit, de grandeur naturelle. D'autres individus plus jeunes, que j'ai observés de-
puis que cette planche est gravée, ont généralement des tiges plus courtes, plus
rameuses du bas, et garnies de feuilles plus nombreuses et plus larges; cet échan-
tillon est celui recueilli par M. Lesson. Fig. r, fleur mâle; fig. 2, sépale; fig. 3, por-
tion du disque glanduleux , avec un des pétales et une étamine; fig. 4, anthére;
fig. 5, une des écailles qui remplacent l'ovaire; fig. 6, fleur femelle; fig. 7, un des
styles bifurqués, dont chaque branche est terminée par un stigmate; fig. 8, fruit en-
tier, vu en dessus, fig. 9, une des coques, ouverte.
Obs. Les caractéres que nous avons tracés de ce genre et les
descriptions des espéces ne laissent aucun doute sur sa position
dans la famille des Euphorbiacées; il est seulement étonnant
que ce genre , qui parait assez commun à la Nouvelle-Hollande,
et surtout aux environs du port Jackson, n'ait pas été plus an-
ciennement reconnu pour appartenir à cette famille. La des-
cription de Rudge ne pouvait nullement, il est vrai, mettre sur
la voie, car il n'a connu que la fleur mâle, qu'il a considérée
comme une fleur hermaphrodite, et dont il a décrit le pistil
d'aprés le rudiment qui existe seulement dans ces fleurs, de
manière à éloigner toute comparaison avec les Euphorbiacées.
Les caractéres que je donne ici de ce genre ne s'accordent
pas non plus complétement avec ceux indiqués dans la note
que jai publiée sur ce sujet dans les Ænnales des sciences
naturelles, tom. 29. Un examen plus attentif m'a montré en
effet que les fleurs máles étaient toujours inférieures aux fleurs
femelles, et que chaque loge de l'ovaire renfermait deux ovules.
. Ces caractères rapprochent surtout ce genre de l'ANDRACHNE,
dont il diffère essentiellement par les filets de ses étamines li-
bres jusqu'à leur base, et par la singuliére structure de ses an-
théres, structure qu'on ne retrouve dans aucun autre genre
d'Euphorbiacées. Enfin l'uniformité de son port, de son inflo-
BOTANIQUE. 133
rescence et de son habitation, en fait un des groupes les plus
naturels de cette famille.
MONOTAXIS.
Frores monoici ad apices ramulorum fasciculati,
centralis quinquepartitus, plerumque femineus , rariüs
masculus, exteriores quadripartiti masculi, bracteis in-
volucrati. FLores mascurr. Carvx 4-5 partitus, sepalis lan-
ceolatis, in præfloratione valvatis. Perara alterna 4-5,
breve unguiculata, hastato-triloba, lobis inferioribus ar-
cuatis, convolutis, sepalis breviora. Glandula 4-5 , sepalis
opposita ( an petalis exteriores?) , oblongz, subclavate,
apice crassiores, truncatæ vel bidentatæ, sepalis adpres-
sæ. Sramına 8-10, eadem serie disposita; filamentis capil-
laribus, basi in membrana infundibuliformi 8-10 nervia
connatis; antheris lobis subglobosis, rima semicirculari
dehiscentibus, longe discretis, connectivoin ramis duobus
elongatis, divaricatis vel reflexis partito. Pistilli rudimen-
ium nullum. Fros reuixEus. CArxx, Perara et GrANDULE
ut in floribus masculis. Ovanruw sphæricum, trilobum,
love. SriemarA tria e basi bifida, sessilia, undique fim-
briato-papillosa. Frucrus tricoccus; cocci bivalves mono-
spermi. Seminalzvia, oblonga, supernécaruncula conica
. notata. — Hersx glaberrimæ, graciles, e basi ramosæ,
annuæ? foliis alternis vel superioribus oppositis ternisve,
distantibus, floribus parvis, ad apices ramulorum
glomeratis.
224 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
1. MONOTAXIS LINIFOLIA. PI. XLIX B.
M. foliis distantibus, lanceolatis vel lineari-lanceolatis, inte-
gerrimis, alternis, oppositis vel ternis; flore femineo pedicel-
lato, sepalis petalis quadruplo longioribus.
Monotaxis linifolia, Av. Bronc. l. c. p. 387.
Herga dura vel SurrnurEx. gracilis, ramis filiformibus, subsimplicibus
(an e basi perennante fasciculatim nascentibus ?), cylindricis , glaberrimis.
Fori distantia , alterna , vel superiüs opposita aut ternatim verticillata ,
inferioribus obovato-lanceolatis , superioribus lanceolatis vel lineari-lan-
ceolatis; omnibus integris, glaberrimis, uninerviis. SriPuLÆ minutissimæ
oblongæ, apice crassiores, subglandulosz, caulinares. Frores monoici, ad
apices ramulorum fasciculati , centralis quinque partitus plerumque fe-
mineus, rariusve masculus, exteriores (5-6) masculi quadripartiti ,
bracteis ovatis, brevibus, involuerati. FLonEs mascuzr. Carvx 4-5-partitus,
sepalis ovato-acuminatis , apice obtusis, in præfloratione valvatis. PETALA
4-5, sepalis alterna, triplo-quadruplove breviora, breve unguiculata,
hastato-triloba, lobis inferioribus convolutis medioque acutis. GLANDULÆ
4-5, sepalis oppositz (an petalis exteriores?), oblongæ, subclavatz , apice
crassiores, truncatæ vel bidentatæ, sepalis adpresse. SraAwiwA 8-10
eadem serie inserta ; filamenta capillaria sepalis et inter se æqualia, ima
basi connatis in membrana brevi infundibuliformi 8-10-nervia; antheræ
lobis subglobosis, rima semicirculari dehiscentibus, longé discretis,
connectivo in ramis duobus elongatis, divaricatis vel reflexis, partito.
Pisricur rudimentum nullum. FLORES FEMINEI. CALYX, COROLLA et GLAN-
DULÆ numero quinario , forma et proportione ut in flore masculo. Ova-
RUM sphæricum, trilobum, læve, triloculare, loculis uniovulatis. Sric-
MaTA tria sessilia, e basi bifida, undique fibrillosa. Frucrus levis,
trilocularis, tricoccus. Cocci elastici fere usque ad basim bivalves, mo-
nospermi. SEMINA levia, oblonga, supernè caruncula conica notata.
Loc. : le port Jackson à la Nouvelle-Hollande.
BOTANIQUE. 225
Praxcne XLIX B. Monotaxis linifolia, de grandeur naturelle. Fig. 1, groupe
de fleurs dans lequel la fleur centrale est femelle. Fig. 2, groupe de fleurs dans lequel
la fleur centrale est mâle, mais à cinq divisions comme les fleurs femelles. Fig. 3,
fleur mâle entière; fig. 4, une des glandes; fig. 5, un des pétales dans sa position
naturelle; fig. 6, le méme développé; fig. 7 et 8, deux étamines; fig. 9, une des
coques du fruit ouverte, et dont la graine est sortie ; fig. 10, graine.
2. MONOTAXIS TRIDENTATA.
M. foliis alternis, oppositis vel ternis , inferioribus apice pro-
fundè tridentatis, superioribus integerrimis. lanceolatis , flore
femineo sessili ; sepalis petalis duplo longioribus.
Monotaxis tridentata, Endi. Atakta, p. 8. tab. VIII.
Loc. : la Nouvelle-Hollande, prés le port Jackson.
Obs. Cette espèce, ajoutée par M. Endlicher au genre Mono-
TAXIS, à exactement la méme structure florale, et ne diffère
méme de celle que nous avons figurée que par des caractères
assez légers. Ainsi ses feuilles inférieures (d'après la figure) ou
supérieures (d'après la description) sont profondément triden-
tées; ce caractére seul ne nous aurait pas paru suffisant pour les
distinguer, car les feuilles inférieures manquent sur nos échan-
tillons; mais en outre la fleur femelle centrale est sessile dans
cette espèce, et trés-sensiblement pédicellée dans la nôtre; la
proportion relative des pétales et des sépales est aussi trés-
différente.
Le genre Monoraxis se rapproche surtout des genres DrrAxis
et CiroperaLoN ; il diffère du premier par ses étamines, qui
ne sont pas insérées sur deux rangs et sur un pivot central, et
du second par ses étamines en nombre double des sépales.
Foyage de la Coquille. — Botanique. Part. 12. 29
226 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
AMPEREA. A». pr Juss. Euph:
1. AMPEREA SPARTIOIDES. PI. XLIX A.
A. dioica , ramis fastigiatis, acuté compresso-triangularibus ,
subaphyllis, foliis distantibus parvis, obovato- oblongis, ses-
silibus, margine revolutà remotè dentatà, vel abortivis minu-
tissimis, setaceis, integris, caducis; stipulis squamæformibus,
scariosis, ovato-peltatis, fimbriatis; floribus axillaribus sessi-
libus, femineis solitariis, masculis aggregatis.
Amperea spartioides , Ricu. Sert. astrol. p. 53, pl. 20. (Plant.
feminea.)
Leptomeria xyphoclados, Sıeser , Herb. Nov. Holl. n° 135.
Surrnurxx glaberrimus, e basi ramosissimus, pedalis vel sesquipedalis,
ramis erectis, ramulisque fastigiatis, striatis, compresso-triangularibus ,
angulis acutis, prominulis. Forra alterna, remota, angulis ramorum in-
serta, atro-viridia, obovato-oblonga vel lanceolata, acuta, margine revo-
luta, distanter utroque latere unibidentata, in ramis floriferis sæpiùs
minutissima , linearia. vel subulata, subcylindrica, apiculata, decidua.
SripuL zx laterales , cauli insertæ, squamiformes , ovato-peltatæ, scariosæ,
margine laceratæ, fuscæ. Frores dioici, plantis masculis, ut videtur, fre-
quentioribus (femineis tantüm à clar. botanophilis Æstrolabi hüc usque
collectis). Fronzs wascuLr in axillis foliorum abortivorum et sæpius deci-
duorum glomerati , subsessiles, bracteis squamiformibus, ovatis, fuscis,
scariosis, fimbriatis, stipati. Caryx campanulatus, membranaceus, tenuis,
fuscus, quadrifidus, sepalis in prefloratione valvatis ; acutis. STAMINA octo,
biseriatim fundo calycis inserta, libera, exteriora breviora, interiora
filamentis longioribus, calycem æquantibus, filiformibus; antheræ pro-
fundé bilobæ, lobis pendulis vel divaricatis, summo apice subglanduloso
filamenti affixis, rimà longitudinali dehiscentibus. Porren leve, trian-
gulare vel e globulis tribus subeompositum. FLORES FEMINEI in axillis
solitarii subsessiles , bracteis 2-3 ovato-oblongis, scariosis, brevibus,
BOTANIQUE. 227
stipati. CaLvx sepalis quinque ovatis , concavis, acutis, margine:subsca-
riosis, ciliatis, persistentibus. PETALA et glandulz nulla. Ovarium ovoi-
deum , trilobum, lobis apice et doréo processubus: duobus conicis
ascendentibus præditis et ovarium cornibus sex sübeoronatüm , centro
depressum, triloculare, loculis uni-oyulatis, ovulo'axi suspenso. STIGMATA
tria brevia, erecta, crassa, apice bifida. Fructus ovoideus; basi calyce
persistente cinctus, apice dentibus sex approximatis coronatus , medio
umbilicatus, trilocularis, tricoccus ; coccis monospermis, bivalvibus,
elasticis, deciduis, columellá persistente. Szwrx.ellipsoideo-reniforme,
externé convexum, interiüs subconcavum, nigrum, carunculá.albá bi-
lobà superatum; testá crustaceá, fragili; membraná interná , albá , pel-
lucidä. PrnisPERMUM carnosum ; album, amplum. Emeryo axilis, radiculá
superiori tigelläque brevi, cotyledonibus latis, planis, ovatis.
Loc.: Le port Jackson (Gauprcnaup, D UnvirLE); les bords
du détroit de d'Entrecasteaux (RieprEy); la Terre Van Diemen
(Lesson Jun. )
PrawcuE XLIX A. Amperea spartioides måle de grandeur naturelle. Fig. 1,
portion d'un rameau et feuille grossies; fig. », groupe de fleurs máles; ils sont
quelquefois composés de beaucoup de fleurs; fig. 3, bractée; fig. 4, bouton; fig. 5,
fleur mâle complétement épanouie; fig. 6, étamine; fig. 7, pollen.
Obs. Cette plante parait fort commune à la Nouvelle-Hol-
lande, mais nos herbiers n'en ont long-temps possédé que des
individus máles; ce n'est que pendant le dernier voyage de
l’Astrolabe que. M. Lesson jeune a recueilli la plante femelle,
qui a été figurée par.M. Richard peu de temps aprés la publi-
cation de la planche où nous avions représenté l'individu mâle.
Cette espèce se distingue trés-facilement de I4. mperea ericoides,
dont les caractéres analytiques ont été représentés par M. Adr.
de Jussieu dans son mémoire sur les Euphorbiacées, mais sans
description spécifique et dont nous croyons utile de tracer ici
les caractéres distinctifs.
29.
228 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
2. AMPEREA ERICOIDES. Ad. Juss.
A. monoica, ramis erectis, obtuse triangularibus , foliosis;
foliis approximatis, lineari - lanceolatis, acutis, integerrimis,
margine revolutis , stipulis squamæformibus, scariosis, ovato-
setaceis dentatis; floribus axillaribus sessilibus, femineis ge-
minatis vel ternis, vel floribus masculis lateralibus stipatis.
Amperea ericoides , Juss. Euphorb. Tab. 10, fig. 32 (absque
caract. specif. )
Loc. : le port du Roi-George à la Nouvelle-Hollande.
SANTALACÉES, SANTALACEAE.
QUINCHAMALIU M. Juss.
Caucurus brevis, urceolatus, quadridentatus, den-
tibus inæqualibus, basim calycis arctè cingens, ovarium
æquans. CALYX tubulosus , basi ovario adnatus , post
anthesim deciduus , limbo quinquefido, prefloratione
valvatå. Prrara nulla nec rudimenta. Sramma 5, sepalis
opposita, fauci inserta; antheris oblongis, bilobis,
rimis. longitudinalibus dehiscentibus. Discus epigy-
nus carnosus, annularis, integer, basim styli cin-
gens. Ovarrum basi tubi calycis adnatum , uniloculare,
spongiosum; ovulis tribus apici columnz centralis
BOTANIQUE. 229
g
cilis, cylindricus, exsertus. Srıcma capitatum parvum.
tenuis affixis , sessilibus et subconnatis. SryLus gra-
Frucrus : Akenium calyculo inclusum discoque accreto
superatum , abortu monospermum. Semen ex apice co-
lumnæ centralis, nunc parieti adpresse, dependens, a
pericarpio facilé secedens, tegumento proprio nullo
distincto involutum. PerisPeRMIUM carnosum , amplum.
Emgryo ovato-oblongus vel cylindricus , rectus vel obli-
quus, radiculà superiori, cotyledonibus parvis ad-
pressis semicylindricis.
Pranrx herbaceæ, annus vel perennes? radice sim-
plice verticali, caule e basi ramoso, ramis prostratis,
ascendentibus vel erectis, foliis linearibus vel lineari-
lanceolatis, subcarnosis, alternis, spiraliter insertis;
floribus ad apicem ramorum densé spicatis, sessilibus,
subcapitatis.
1. QUINCHAMALIUM MAJUS: PI. LVII A.
Q. ramis erectis, foliis linearibus vel lineari-lanceolatis pla-
nis, calyculo dentibus acutis, calycis laciniis lineari-lanceo-
latis reflexis; antheris linearibus, stylo elongato longe supe-
ratis; fructu disco aucto pedicellato superato, embryone
ovali obliquo.
Quinchamali linifolio, Fruiz., Obs., tom. II, p. 75,
tab. 44.
Quinchamala chilensis, Wirzo. Spec., I, 1217.
Quinchamalium procumbens, R, et Pav. Fl. Peruv., tom. IL,
p- 1, tab. 107.
Quinchamalium chilense, Morin. Chil., p. 159. Pens. Syn. L,
p.212.
230 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Quznchamaltum chilense, À robustus, Hook et Anx. Bot. of
'apt. Beechey. I, p. 44.
Quinchimali. DowsEv. Mss.
Rapix crassa, cylindrica (ut videtur biennis), subsimplex, lignosa. Cav-
LES e vertice radicis fasciculatim nascentes numerosi, erecti vel ascen-
dentes , basi. simplices , superiüs magis minüsve ramosi , striati , glabri,
sursim sæpissimè incrassati. Forra alterna, undique inserta et patentia,
linearia vel lineari-lanceolata angusta, acuta, pollicaria vel sesquipolli-
caria , plana, uninervia, glaberrima, ad basim puncto purpureo notata.
Fronzs densè spicati vel capitati, ebracteati. CALvcuLus urceolatus, lævis,
qnadridentatus, dentibus brevibus acutis, inferiori majori. Cazyx tubulo-
sus, postanthesim supra ovarium circumcissus, deciduus, tubo, basi ova-
rio adnato, cylindrico; laciniis oblongo-lanceolatis in prefloratione erectis
valvatis, in apiculo conico externé desinentibus, ad anthesim patentibus
vel reflexis, externé virescentibus, interné aurantiacis, ad basim purpu-
rascentibus. SrAwiwA fauci calycis inserta laciniisque opposita et bre-
viora, erecta, filamentis linearibus planis; antheris oblongo-linearibus bi-
lobis, lobis linearibus parallelis introrsis et contiguis, rimà longitudinali
dehiscentibus. Porten sphæricum leve, e globulis pluribus compositum.
Discus carnosus superficiem superiorem ovarii tegens, basimque styli cin-
gens, annulum proeminentem , integrum, subconicum efficiens. Sryrus
filiformis, antheras superans laciniasque calycis æquans. Srrcxa paululùm
expansum, capitatum. Ovarium basi tubi calycis omnino adnatum, disco
superatum , interiüs spongiosum, uniloculare, cavitate parvà. Ovura tria
apici columnæ centralis vel funiculi communis tenuis affixa, pendula et
inter se subconnata, mamillo conico communi superata. Frucrus : Ake-
nium membranaceum, calyculo indurato inclusum, disco superné accreto
albido, basi constricto et subpedicellato superatum, semine conformi
omnino repletum. Semen solitarium, duobus alteris abortis, apici funiculi
seu columnæ e basi ovarii nascentis suspensum , tegumento nullo a peri-
spermio distincto involutum. PerispERMIUM farinaceo-carnosum amplum,
usque ad superficiem seminis extensum. Emsryo parvus, ovato-oblongus,
obliquus , radiculà superiori apicem nec ovarii nec column: spectante,
cotyledonibus brevissimis adpressis.
Loc. : Chili, la Conception, Rancagua et San [ago (Dome,
D'Unvirre, BERTERO, Gay.)
BOTANI QUE. 231
Praxcur LI A. Quinchamalium majus, de grandeur naturelle. Fig. 1, bouton
fort jeune; fig. 5, le calycule séparé; fig. 3, fleur entière épanouie; fig. 4, une des
divisions du calyce avec l'étamine qui est insérée à sa base; fig. 5, étamine séparée;
fig. 6, pollen; fig. 7, sommet du style et stigmate; fig. 8, ovaire séparé du tube du
calyce et surmonté du disque et de la base du style; fig. 9, coupe de l'ovaire mon-
trant la position des ovules; fig. 10, colonne centrale avec les trois ovules qui:y sont
insérés; fig. 11, fruit entier renfermé dans le calycule, et surmonté du disque; fig. 12,
coupe longitudinale de ce fruit : a, calycule; b, parois de l'ovaire; c, disque ayant
pris un accroissement particulier, et étant devenu pédicellé par l'étranglement de sa
base; d, périsperme; e, embryon.
Obs. J'ai cru devoir rapporter plus spécialement à cette es-
pèce les divers synonymes des auteurs qui ont parlé de ce
genre, parce que leurs descriptions lui conviennent en général
mieux qu'aux autres espèces, sans être cependant parfaitement
conformes à la nature, et je ne doute pas que dans plusieurs
cas leurs descriptions ne s'appliquent en méme temps à cette
espéce et à la suivante. Ainsi la figure de la plante entiére
dans la flore du Pérou représente bien le Quinchamalium
majus , mais les détails analytiques trés-imparfaits qui l'accom-
pagnent représentent trés-mal les proportions des diverses par-
ties de la fleur; on peut en dire autant de la figure de Lamarck
(Ilust. pl. 142), qui est mal copiée de celle de Feuillée, et
accompagnée de détails tout à fait incorrects.
2. QUINCHAMALIUM GRACILE. PI LII A.
Q. ramis erectiusculis, foliis filiformibus, calyculo dentibus
acutis subæqualibus, calycis laciniis erectis, antheris oblongis
stylo subaqualibus, fructu disco sessili superato, embryone
ovato obliquo.
Quinchamalium chilense, B gracilis, Hook et Anxorr. Bot.
of capt. Beechey. I, p. 44.
232 VOYAGE AUTOUR DU MONDE.
Rapix gracilis subsimplex, verticalis, annua? Cauris ex imå basi ra-
mosus, centralis erectus; laterales 3-6 ascendentes , simplices vel superis
'amulosi, graciles, striati. Fori. alterna undique inserta, filiformia ,
flexuosa, acuta, enervia, subpollicaria. Frores dense spicati subcapitati.
Carvcurus urceolatus , lævis, angulosus , flavicans , quadridentatus, den-
tibus triangularibus acutis , inferiore paulò majore. Caryx tubulosus deci-
duus, tubi basi ovario adnato, cylindrico, inferiùs paulò dilatato, laciniis
lanceolatis, erectiusculis, in prefloratione valvatim applicatis, in acumine
conico brevi externe desinentibus, externè flavo-virentibus , interiüs fla-
vescentibus. SrAurwA fauci calycis inserta , laciniis opposita et subduplo-
breviora, filamentis linearibus planis, antheris oblongis brevibus bilobis ,
lobis parallelis contiguis introrsis , rimá longitudinali dehiscentibus. Dis-
cus annularis basim styli cingens, undulatus, subquinquelobus depressus.
Srvrus filiformis, antheras vix superans, laciniis calycis brevior; Sric-
MATE parvo capitato. Ovarium basi tubi calycis adhærens, disco supera-
tum, uniloculare, ovulis tribus ex apice columnæ centralis tenuis pendulis,
in unico inferiüs trilobo superiüs simplice conico subconfluentibus.
Frucrus: Akenium læve, membranaceum, calyculo accreto aurantiaco in-
clusum, disco valdé aucto subindurato, ellipsoideo, sessili, superatum. SE-
MEN pericarpium exactereplens, turbinatum, solitariu m, ex apice columna
vel funiculi centralis nune parieti adpressi dependens , rudimentis ovu-
lorum duorum collateralium abortivorum tantüm superstantibus. 'T'rcc-
MENTUM , nullum a perispermio distinctum. PerisPermium farinaceo-
carnosum amplum. EwmnYo parvus ovatus vel subturbinatus, radiculá
superiori obliquâ nec verticem ovarii nec insertionem funiculis pectante,
cotyledonibus brevissimis.
Loc. : Chili, la Conception (n'Unviuze, Domsry), San Iago.
(Gay). La Paz, dans la république de Bolivie ( n'Onniex. )
Praxcre LII A. Quinchamalium gracile, de grandeur naturelle. Fig. 1, fleur
entière épanouie; fig. 2, une des divisions du calyce avec l'étamine qui s'insère à sa
base; fig. 3, étamine aprés la déhiscence des loges; fig. 4, sommet du style et stig-
mate; fig. 5, ovaire surmonté du disque et de la base du style aprés la chute du tube
du calyce; fig. 6, fruit entier surmonté du disque qui s'est accru aprés la floraison;
fig. 7, coupe du péricarpe et du disque montrant l'attache de la graine au sommet
|
Rafting is an outdoor sport in which a person uses an inflatable raft to navigate a river or other body of water. This is often done on rough water. This usually requires teamwork. Rafting is a dangerous sport. People can die while rafting. Rafting is also a competitive sport.
History
Rafting goes back to 1811 when the first attempt to go on the Snake River was planned. With no training, the river was too difficult and dangerous.
Classes of water
The International Scale of River Difficulty use six grades of difficulty to describe rivers for white water rafting. The scale ranges from simple to very dangerous and potential death or serious injuries.
Class 1: Very small rough areas, might require slight maneuvering. (Skill level: Very basic)
Class 2: Some rough water, maybe some rocks, might require some maneuvering. (Skill level: Basic paddling skill)
Class 3: Small waves, maybe a small drop, but no very dangerous. May require significant maneuvering. (Skill level: Some experience in rafting)
Class 4: Whitewater, medium waves, maybe rocks, maybe a considerable drop, sharp maneuvers may be needed.(Skill level: Exceptional rafting experience)
Class 5: Whitewater, large waves, large volume, possibility of large rocks and hazards, possibility of a large drop, requires precise maneuvering. (Skill level: Full mastery of rafting)
Class 6: Class 6 rapids are considered to be so dangerous that they are effectively unnavigable on a reliably safe basis. Rafters can expect a lot of whitewater, huge waves, huge rocks and hazards, and/or substantial drops that will have severe impacts beyond the structural capacities and impact ratings of almost all rafting equipment. Traversing a Class 6 rapid has a dramatically increased likelihood of ending in serious injury or death compared to lesser classes. (Skill level: Full mastery of rafting, and even then it may not be safe
References
Water sports |
Masato Tamada (born 25 August 1976) is a former Japanese football player.
Club career statistics
|-
|1995||rowspan="2"|Sanfrecce Hiroshima||rowspan="2"|J. League 1||0||0||0||0||colspan="2"|-||0||0
|-
|1996||0||0||0||0||0||0||0||0
0||0||0||0||0||0||0||0
0||0||0||0||0||0||0||0
|}
References
1976 births
Living people
Footballers from Saitama Prefecture
Japanese association football goalkeepers |
Peterson is a common English language surname. It means "Son of Peter". There are over 700 different spellings of the name. The form Peterson may have also come from the Danish form Petersen.
People
Cassandra Peterson (1951 - ) is an American actress.
Oscar Peterson (1925 - 2007) was a Canadian jazz pianist.
Surnames |
Mongolian Wikipedia () is a free and publicly editable online encyclopedia. It was created 28 February 2004. As of 13 May 2012 the Mongolian Wikipedia contained 7,599 articles. As of August 2011, there were about 104 people, with 17,763 registered users.
Growth, coverage and popularity
17 November 2011 – 6900 articles
29 May 2012 – 7593 articles
29 May 2012 – 273,497 edits
References
Other websites
Mongolian Wikipedia
Wikipedia Statistics Mongolian — Монгол Википедиатай холбоотой бүх статистик мэдээлэл
Wikipedias
Websites established in 2004 |
The Pennsylvania State Senate is the upper house of the Pennsylvania General Assembly. It has 50 seats and is currently controlled by the Republican Party. Senators are elected for four year terms with no term limits.
Senate leadership
President of the Senate: John Fetterman (D)
President Pro Tem of the Senate: Jake Corman (R)
Composition
Historical sessions
Current session
Membership
The Senate is made up of 50 members who are elected by district.
List of current members
Notes
References
State upper houses in the United States
Pennsylvania |
A medical illustrator or medical artist is an artist that professionally works to use art to help to explain and record knowledge related to biology and medicine. They don't only make these things, but they can also work as consultants or administrators in the field of biocommunication. They make medical pictures using original and modern ways of doing things. These pictures appear in textbooks and advertisements about medicine, as well as professional journals and videos made to help instruct people in various medical procedures.
History
Medical pictures or diagrams have been made for hundreds of years or longer. Many of these pictures or diagrams look different than the ones that we see today because they were based on the studies of the scholars of that period in time rather than observing the thing that they wanted to draw directly.
As a job, medical illustration has a more recent history. In the late 1890s, Max Brödel, who was an artist from Leizpig, was brought to the Johns Hopkins School of Medicine to draw pictures for several notable clinicians, including Harvey Cushing, William Halstead, and Howard Kelly.
Max Brödel also made several new techniques for drawing medical pictures, such as carbon dust. He also looked over the making of first academic department of medical illustration, which is still active today.
Other websites
Article about Medical Illustrators on mshealthcenteers
Scientists |
Nagaland is a northeastern state in the Republic of India. It has an area of . It is bigger than East Timor but smaller than Eswatini. In traditional Indian geography it falls under the North-east Indian zone.
Provincial symbols of Nagaland |
<p>colleges.
I stuck with trying to open zip archive via command line in 7z GUI.</p>
<p>I have found in documentation that
-7z.exe does not have command to open file in new window.
-Also i did not found command line parameters for 7zFM.exe and 7zG.exe</p>
<p>Does anyone know how to solve this problem or make a workaround for my case.</p>
<p>Here described how to use 7z.exe <a href="http://sevenzip.osdn.jp/chm/cmdline/" rel="nofollow">http://sevenzip.osdn.jp/chm/cmdline/</a> but not any word about opening archive in GUI.</p>
<p>Thanks.</p> |
Craig Phillip Robinson (born October 25, 1971) is an American actor, comedian, and singer. He is best known for his role as Darryl Philbin on The Office, and his roles in the movie Pineapple Express, Miss March, Zack and Miri Make a Porno, Shrek Forever After, Hot Tub Time Machine, and This Is the End.
Robinson was born in Chicago, Illinois.
References
Other websites
1971 births
Living people
Actors from Chicago
American movie actors
American television actors
American voice actors
Comedians from Chicago
Television personalities from Chicago |
<p>I am creating desktop JavaFX application for viewing PDF files. PDFs are at resource folder. I read resourse file as stream, then I create temporary file and use it to convert contents to image and show into ImageView.</p>
<pre><code> currentPdf = new File("current.pdf");
if (!currentPdf.exists()) {
// In JAR
InputStream inputStream = ClassLoader.getSystemClassLoader()
.getResourceAsStream("PDFSample.pdf");
// Copy file
OutputStream outputStream;
try {
outputStream = new FileOutputStream(currentPdf);
} catch (FileNotFoundException e) {
throw new RuntimeException(e);
}
byte[] buffer = new byte[1024];
int length;
try {
while ((length = inputStream.read(buffer)) > 0) {
outputStream.write(buffer, 0, length);
}
outputStream.close();
inputStream.close();
} catch(IOException e) {
throw new RuntimeException(e);
}
}
</code></pre>
<p>The problem is: when I create regular file with</p>
<pre><code>currentPdf = new File("current.pdf");
</code></pre>
<p>Everything works as expected (i get <code>current.pdf</code> created at directory where <code>jar</code> is located). But I want the file to be created at system temp folder and to be deleted on exit from application. I tried this:</p>
<pre><code>try {
currentPdf = File.createTempFile("current",".pdf");
} catch (IOException e) {
throw new RuntimeException(e);
}
currentPdf.deleteOnExit();//also tried to comment this line
</code></pre>
<p>And get exception:</p>
<pre><code>Caused by: java.io.IOException: Error: End-of-File, expected line
at org.apache.pdfbox.pdfparser.BaseParser.readLine(BaseParser.java:1517)
at org.apache.pdfbox.pdfparser.PDFParser.parseHeader(PDFParser.java:360)
at org.apache.pdfbox.pdfparser.PDFParser.parse(PDFParser.java:186)
at org.apache.pdfbox.pdmodel.PDDocument.load(PDDocument.java:1227)
at org.apache.pdfbox.pdmodel.PDDocument.load(PDDocument.java:1194)
at org.apache.pdfbox.pdmodel.PDDocument.load(PDDocument.java:1165)
at ua.com.ethereal.pdfquiz.Controller.getPdfPageAsImage(Controller.java:147)
</code></pre>
<p>At this method:</p>
<pre><code>@SuppressWarnings("unchecked")
public static Image getPdfPageAsImage(File pdfFile, int pageNum) {
Image convertedImage;
try {
PDDocument document = PDDocument.load(pdfFile);
List<PDPage> list = document.getDocumentCatalog().getAllPages();
PDPage page = list.get(pageNum);
BufferedImage image = page.convertToImage(BufferedImage.TYPE_INT_RGB, 128);
convertedImage = SwingFXUtils.toFXImage(image, null);
document.close();
} catch (Exception e) {
throw new RuntimeException(e);
}
return convertedImage;
}
</code></pre>
<p>Would appreciate help in resolving this or pointing me on way to read file directly from jar to avoid creating temporary copies.</p> |
Hohi Ngapera Te Moana Keri Kaa (1942 – 26 August 2020) was a New Zealand writer, educator and activist for te reo Māori.
During her time in Wellington, Kaa was involved with the Haeata Women's Collective (a group of Māori women artists), the Herstory diary project, and the Waiata Koa collective.
Her children's book Taka Ki Ro Wai, written in the Waiapu dialect of te reo, won the inaugural Māori language category in the New Zealand Post Book Awards for Children and Young Adults and honored in the National Design Awards for creative director Martin Page's work.
Kaa died on 26 August 2020, aged 78.
References
1942 births
2020 deaths
New Zealand writers
Activists
New Zealand educators |
Larchwood is a city in Iowa in the United States.
Cities in Iowa |
<p>I am building a new application that configures spring through a java config rather than xml. This app is dependent on a module that uses the xml style config. When I try and launch my app, I get the following error:</p>
<pre><code>No qualifying bean of type [com.myModule.myServiceImp] found for dependency: expected at least 1 bean which qualifies as autowire candidate for this dependency. Dependency annotations: {@org.springframework.beans.factory.annotation.Autowired(required=true)}
</code></pre>
<p>This bean should be declared in the module's applicationContext.xml. What is the proper way to handle this? I tried simply adding it as I would if I was stringing application contexts together in the app's web.xml:</p>
<pre><code><context-param>
<param-name>contextConfigLocation</param-name>
<param-value>
classpath:com/myModule/appbase-context.xml
com.myApp.AppConfig
</param-value>
</context-param>
</code></pre>
<p>But I still got the same error. What is the proper way to do this?</p> |
Vicksburg is the nineteenth-largest city in the U.S. state of Mississippi. It is the seat of the County of Warren. It is the only city in the county. It is a riverport on the east bank of the Mississippi River. It is most famous for the American Civil War battle fought there, in which the Union won. It is the county seat of Warren Country, Mississippi. The July 2006 estimate, (a guess based on some information) of the population (the number of people living there) was 25,740.
Suburbs
Beechwood, Mississippi (Unincorporated community)
Delta, Louisiana
Mound, Louisiana
Richmond, Louisiana
Tallulah, Louisiana
Other websites
Cities in Mississippi
County seats in Mississippi
1826 establishments in the United States
1820s establishments in Mississippi |
<p>In my SSIS project, I am using a filename with a date (<strong>eg.Daily_20200706.CSV</strong>) and I need to schedule it at 11 PM (ist) and to complete the execution it's taking 3 to 4 hour and in between the filename is getting changed, when the system date is getting changed after 12 PM. So is there any solution for this to make it static the value of filename at the starting.</p> |
Mönthal is a municipality of the district of Brugg in canton of Aargau in Switzerland.
References
Municipalities of Aargau |
Jenny Anne Garner (born April 17, 1972) is a Golden Globe Award- and SAG Award-winning and Emmy Award-nominated American movie and television actress, and producer. She first became famous for her role as Sydney Bristow on Alias, a CIA agent. She was also in Juno, Pearl Harbor, and Dude, Where's My Car.
Garner joined the Ban Bossy campaign in 2014.
References
Other websites
Self magazine interview transcript (June, 2005)
Cinema Confidential interview (January 10, 2005)
Get Lippy interview (January, 2005)
Moviehole interview (April 15, 2004)
1UP interview (April, 2004)
Dark Horizons interview (February 3, 2003)
TRL interview transcript (Friday, November 16, 2001)
Elle Magazine Cover Story January 2007
1972 births
Living people
American movie actors
Actors from Houston, Texas
Actors from West Virginia
American movie producers
American television actors
Golden Globe Award winners
Screen Actors Guild Award winners |
William Charles Fitch (May 19, 1932 – February 2, 2022) was an American professional basketball head coach in the National Basketball Association (NBA). He was elected to the Naismith Memorial Basketball Hall of Fame in 2019. He was a NBA champion in 1981. Fitch coached for the Cleveland Cavaliers, Boston Celtics, Houston Rockets, New Jersey Nets and the Los Angeles Clippers. Fitch was born in Davenport, Iowa.
Fitch died on February 2, 2022 in Conroe, Texas at the age of 89.
References
1932 births
2022 deaths
National Basketball Association coaches
Sportspeople from Iowa
People from Davenport, Iowa
College basketball coaches |
<p>I'm trying to use recaptcha in Zend Framework 3. When I submit the form, I get the error:</p>
<blockquote>
<p>Unable to connect to www.google.com:443 . Error #0: stream_socket_client(): unable to connect to www.google.com:443 (No route to host)</p>
</blockquote>
<p>My code works with test keys on lockalhost under Windows. But don't work on my linux hosting.</p>
<h2>MyForm.php</h2>
<pre><code><?php
use Zend\Captcha\ReCaptcha;
use Zend\Form\Element;
class MyForm extends Form {
private const SITE_KEY = '';
private const SECRET_KEY = '';
public function __construct($name = null) {
// Add some elements
parent::__construct('new_password');
$captcha = new Element\Captcha('captcha');
$recaptcha = new ReCaptcha();
$recaptcha->setSiteKey(self::SITE_KEY);
$recaptcha->setSecretKey(self::SECRET_KEY);
$captcha->setCaptcha($recaptcha);
$captcha->setLabel('Please verify you are human');
$this->add($captcha);
// Add submit
}
}
?>
</code></pre>
<h2>my_template.phtml</h2>
<pre><code><?php
$captcha = $form->get('captcha'); ?>
<?php echo $this->form()->openTag($form); ?>
<div>
<?= $this->formLabel($captcha) ?>
<?= $this->formElement($captcha) ?>
<?= $this->formElementErrors()->render($captcha) ?>
</div>
<?php
echo $this->formSubmit($submit);
echo $this->form()->closeTag();
?>
</code></pre>
<p>Please tell me how to solve this problem.</p> |
McCloud is a census-designated place (CDP) in Siskiyou County, California, United States. The population was 1,101 at the 2010 census, down from 1,343 at the 2000 census. It is found along California State Route 89.
References
Census-designated places in California
Settlements in Siskiyou County, California |
The Royal Military Academy Sandhurst is the place where the British Army trains their officers. The school is located near Sandhurst, Berkshire, about southwest of London. The Royal Military Academy is comparable to the Britannia Royal Naval College, the Royal Air Force College Cranwell, Commando Training Centre Royal Marines. These other institutions train officers for the British navy, air force and marines. There are both general courses, as well as specialization courses which train specialists, such as medical doctors, veterinaries, nurses and priests. The current institution was formed by combining the Royal Military Academy (RMA) and Royal Military College (RMC), in 1947.
Military of the United Kingdom
Military schools
Schools in Berkshire
1947 establishments in the United Kingdom
1940s establishments in England |
<pre class="lang-js prettyprint-override"><code>import { Headers, Http } from '@angular/http';
@Injectable()
export class PublisherService{
private publishersUrl = 'app/publisher';
constructor(private http: Http) { }
getPublishers(): Promise<Publisher[]>{
return this.http.get(this.publishersUrl)
.toPromise()
.then(response => response.json().data)
.catch(this.handleError);
}
}
</code></pre>
<p>I am getting this error:</p>
<blockquote>
<p>Property 'toPromise' does not exist on type 'Observable'.any</p>
</blockquote> |
<p>I'm making a pagination app where the user can switch trough pages in the same window (pages get displayed beneath each other). Whenever someone changes the page, I want the window to scroll the right page</p>
<p>This is my page directive:</p>
<pre><code>.directive('page', function () {
return {
restrict: "E",
transclude: true,
template: '<div ng-transclude></div>',
link: function(scope, element, attrs) {
/*
* Better in controller, now the function has to be evaluated for every directive.
* */
scope.$on('pageChanged', function(event, page) {
if (parseInt(attrs.number) === page) {
if (page === 1) {
window.scrollTo(100, element[0].offsetTop - 110);
}
else {
window.scrollTo(0, element[0].offsetTop - 60);
}
}
});
}
}
</code></pre>
<p>This works but now every directive listens to the pageChanged event and acts accordingly. I would prefer to only listen in the controller and let the controller scroll the window to the right page. (this way only one function has to be evaluated).</p>
<pre><code>$scope.$on('pageChanged', function (event, pageNr) {
$scope.currentPage = pageNr;
/*
* Scroll to the right page directive here
**/
});
</code></pre>
<p>To do this however I need to have access to the pages elements in the controller, is there a way to do this?</p>
<p>I was also looking for a method that could change the currentPage to the right page when the user scrolls the window.</p> |
Subsets and Splits
No saved queries yet
Save your SQL queries to embed, download, and access them later. Queries will appear here once saved.